שיעור צהריים 21.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כתבי רב"ש ג', עמ' 1912, מאמר 587, "עליון מברר לצורך התחתון"

קריין: רב"ש ג', עמ' 1912, מאמר 587, "עליון מברר לצורך התחתון".

עליון מברר לצורך התחתון

"עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע" של התחתון "(מטעם ש"אין חבוש מתיר את עצמו")." כפי שכתוב "אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסירים". זאת אומרת, שרק העליון יכול לעזור לתחתון, וככה זה בכל שרשרת המדרגות ממטה למעלה עד האין סוף, רק העליון יכול לברר את התחתון, אבל הכול נעשה לפי בקשת התחתון. "והעליון עושה מסך על מ"ן דתחתון," על הבקשה, על התפילה של התחתון, "היינו כוח הדוחה," העליון נותן לתחתון כדי שהתחתון יוכל לדחות את הרצון לקבל שלו וכך יותר להשתוות עם העליון, "עד שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע. ורק אז נתפס האור בהמ"ן." שהתחתון מעלה.

שוב נקרא.

"עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע" של התחתון ("מטעם ש"אין חבוש מתיר את עצמו")." מבית האסירים, זאת אומרת שהתחתון לא יכול לעשות את זה, רק העליון יכול כשמברר את הגלגלתא עיניים שלו, הכלים השפעה. "והעליון עושה מסך על מ"ן דתחתון, היינו כוח הדוחה," הוא נותן לתחתון, "עד שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע." קודם דוחה, עושה צמצום, ואחר כך להשפיע על מנת להשפיע ואחר כך לקבל על מנת להשפיע. "ורק אז נתפס האור בהמ"ן." האור העליון כבר יכול להתלבש במ"ן של התחתון.

"פירוש, שענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת מ"ד," מ"ן - "מי נוקבין", כשהתחתון מעלה כלפי העליון ומ"ד - "מי דכורין" שהעליון מוריד לתחתון. ושמ"ד נקרא "אור ישר, שפע עליונה, השפעה. והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה."

שהוא ירצה לעשות פעולות רק לטובת הבורא, אז נקרא שהוא רוצה לעשות פעולה לשמה שהכוונה שלו לה', לבורא.

"והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה," הוא יכול לעשות את זה. הוא יכול לעשות כל הפעולות אבל את הכוונות לא, הכוונות שלו תמיד יהיו לעצמו, "הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון," זאת אומרת שהתחתון מתחיל מזה שהוא רוצה לעצמו. "כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות," לא רואה שיש לו משהו בעולם הזה שממנו הוא יכול ליהנות, "אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים."

לכן הוא בא לחכמת הקבלה, לכן הוא מתעניין, כי אין בעולם הזה מספיק תענוגים כדי שימלא את עצמו.

"נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו," את החיסרון של התחתון "ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע," זאת אומרת שלא לקבל את השפע, "מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע.

היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, שעל ידי זה שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך," של העליון "אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו עצמו.

ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו יתברך הוא כך," שהבורא רוצה בכך, "שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו," התחתון רוצה להתבטל לגמרי ממציאותו, זאת אומרת הוא מעכשיו והלאה רוצה להתקיים אך ורק אם יש לו הזדמנות להשפיע לבורא. ואם אין לו הזדמנות להשפיע לבורא מוכן בכלל לא להתקיים. "נמצא אז שכל חיותו שהוא מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על חשבון עצמו.

וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של המ"ן. ואז הוא מוכשר גם כן לקבל את המ"ד, שכבר אין ביניהם שום סתירה, כי גם התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו.

וזה נבחן כשהעליון נותן לתחתון בחינת מוחין, אזי הוא נותן לו גם את הלבושי מוחין, כנ"ל שנותן לתחתון את השפע וגם את כוח המסך, שהוא הרצון להשפיע. וזה ענין "מתוך שלא לשמה באין לשמה"."

קריין: מאמר 587 של רב"ש "עליון מברר לצורך התחתון".

עליון מברר לצורך התחתון

"עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע (מטעם ש"אין חבוש מתיר את עצמו"). והעליון עושה מסך על מ"ן דתחתון, היינו כוח הדוחה, עד שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע. ורק אז נתפס האור בהמ"ן.

פירוש, שענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת מ"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה. והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה.

והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים.

נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע.

היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, שעל ידי זה שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך, אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו עצמו.

ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו יתברך הוא כך, שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו, נמצא אז שכל חיותו שהוא מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על חשבון עצמו.

וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של המ"ן. ואז הוא מוכשר גם כן לקבל את המ"ד, שכבר אין ביניהם שום סתירה, כי גם התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו.

וזה נבחן כשהעליון נותן לתחתון בחינת מוחין, אזי הוא נותן לו גם את הלבושי מוחין, כנ"ל שנותן לתחתון את השפע וגם את כוח המסך, שהוא הרצון להשפיע. וזה ענין "מתוך שלא לשמה באין לשמה"."

שאלה: הבורא הביא אותנו לחכמת הקבלה, הוא מוביל אותנו בדרך לא לשמה עד שאנחנו נבין שאין בכוחנו לעשות משהו ואז בלב שבור נגיע לתפילה אמיתית, ללשמה?

כן. שנוכל לבקש באמת, שנוכל לבכות ולבקש מכל הלב.

תלמיד: אז אנחנו כבר שם, הקבוצה שלנו לפחות?

נראה.

שאלה: מה אנחנו מקבלים מעליית מ"ן מסך או שפע? מה ההבדל בין מסך לשפע?

מסך מגיע לפי בקשת התחתון שרוצה להידמות לעליון, ושפע מגיע גם מהעליון לתחתון כשהתחתון מוכן לקבל את השפע בעל מנת להשפיע. זה ההבדל.

תלמיד: כתוב שהעליון נותן לתחתון כוח מסך וזה הופך לתחתון, לאיזו צורה של תענוג וטעמים שהוא מסוגל להחזיק את עצמו. מה זאת הצורה של תענוג, ממה נהנה התחתון?

שהעליון נותן לתחתון מסך והתחתון עכשיו יכול על ידי המסך להחזיק את עצמו לא בלקבל אלא בלהשפיע, זה התענוג שהעליון נותן לתחתון.

שאלה: למה השפע נקרא מוחין?

זה כמו אור, מוחין ואור זה אותו דבר. אחר כך אנחנו נראה מה ההבדל, אבל בעצם זה אור, אור גבוה שמגיע מג"ר נקרא "מוחין".

שאלה: כתוב כאן בהתחלה שהעליון מברר לצורך התחתון את הגלגלתא ועיניים, גלגלתא ועיניים זה לא שייך לראש הפרצוף, לחלק ג' ראשונות?

אל תתבלבל, תקבל מה שכתוב, אל תבוא עם ביקורת על מה שקראת באיזה מקום, לא כדאי ככה.

שאלה: איך על פעולות שונות בחיבור, כמו סעודה, לבנות צמצום ומסך בשביל להשפיע לבורא, ומתי פעולות שלא לשמה מגיעות לנקודה קריטית בבניית בקשה נכונה, אמיתית?

מתי שהרצון של התחתון והעליון משתווים במשהו.

שאלה: מה הפירוש של מ"ד ואיך לזהות שקיבלנו את זה?

מ"ד זה מה שאנחנו מקבלים מלמעלה על המ"ן שלנו. זה שאנחנו מבקשים כוחות להשפיע ומגלים את הכוחות האלה להשפיע שמגיעים אלינו ואנחנו יכולים להבין בהם משהו, להרגיש בהם משהו, זה נקרא שקיבלנו מ"ד.

תלמיד: מה הפירוש של אותיות מ"ד?

"מי דכורין"- מים גבריים שמגיעים מלמעלה, ו"מי נוקבין" - מים נקביים שמגיעים מלמטה. שאלות שמגיעות מהתחתון לעליון נקראות מ"ן, התגובות, הכוחות שמגיעים מהעליון לתחתון נקראים מ"ד.

תלמיד: רב"ש כותב כאן שאת הכוחות לעשות לשמה מוכרחים לקבל מהעליון.

ודאי, אחרת מאיפה תקבל?

תלמיד: מה זה אומר שהעליון נותן לך כוחות?

ודאי, אם לא ייתן מאיפה יהיו לי?

תלמיד: איך גורמים לעליון לתת לי כוחות ללשמה?

תבקש, זה נקרא מ"ן, שאתה מעלה לעליון ואומר לו "אני חייב, אני חייב לקבל כוחות, אחרת אני אשאר ברצון לקבל, ואני לא יכול, לא רוצה, לא מסוגל להמשיך כך, אני רוצה להיות בהשפעה."

תלמיד: מובן מהמאמר שהעליון עושה עליך את הכול.

זה שהעליון גורם מאחורי הקלעים לפעולות כאלה שגם אני ארצה להשפיע, את זה אני לא יודע. אבל אני פועל מתוך הרצון שלי, אני רוצה לקבל כוח השפעה ולכן אני מבקש אותו. זה נקרא שאני מעלה "מ"ן" והעליון כנגד זה נותן לי כוח להשפיע שנקרא מ"ד, ואז אני יכול להשפיע במשהו כמוהו ולפי זה אני דבוק בו.

תלמיד: מה תלוי בתחתון כדי שהעליון ייתן לו כוחות ללשמה?

רק תפילה.

תלמיד: איך התפילה נעשית לתפילה אמיתית, שאתה באמת תרצה את הלשמה?

איך התפילה הופכת להיות לתפילה אמיתית? אני משתדל לחבר את התפילה, לסדר את התפילה ולייצב אותה לפי כל מה שאני לומד מחכמת הקבלה, מהמלצת המקובלים.

שאלה: אם כוח הבקשה, כוח התפילה, מגיע מהעליון, אז מהי בדיוק עבודת התחתון, במה היא מתמקדת?

לקבל מהעליון את מה שהוא נותן ולסדר זאת כבקשה שלנו, כבקשה של התחתון.

תלמיד: איזה מענה יש על תפילה לא מדויקת, לא נקייה, שעדיין לא מכוונת, אני רוצה אבל זה לא מדויק?

"אין עוד מלבדו" וברור שהכול מתחיל מהבורא. הוא עושה אור ובורא את החושך, ואין משהו שעושה מישהו חוץ ממנו, אבל אנחנו הולכים לפי הרגשת התחתון.

תלמיד: מה זה לסדר את הבקשה? במה זה מתבטא?

אני הופך את ההתעוררות שלי, שבטוח שקיבלתי אותה מהעליון, מסדר אותה כרצון שלי ומבקש מהעליון. אם אני רוצה עכשיו מים, אז מי אני ומאיפה אני רוצה מים? העליון סידר לי זאת, הוא רוצה שאני ארגיש את עצמי ושאני אבקש מים.

תלמיד: האם בקשה מסודרת בהקשר של המים היא שאני מבקש את המים עכשיו, כלומר אני מבקש אותם?

אתה מבקש את המים וברור לך שקיבלת אותם מהעליון, ברור לך שהעליון רוצה שתבקש, וברור לך שהעליון רוצה שתדע שהוא סידר לך את הבקשה הזאת.

תלמיד: בשביל מה הוא צריך את כל הסיבוב הזה ושאני אבקש זאת?

כדי שאתה תידבק אליו. איך אתה משחק עם הילדים שלך? אתה מפחיד אותם, אתה מושך אותם, מנענע אותם, כדי שהם ירצו להתקרב אליך. האם הם באמת עושים את מה שהם עושים או את מה שאתה מעורר בהם? אתה מעורר בהם, אבל יש לך נחת רוח מזה שאתה פועל איתם בצורה כזאת.

תלמיד: איפה הדבקות שלי בו, במה היא מתבטאת?

בזה שאתה מעורר את העליון, שאתה מבקש, שאתה רוצה להידבק, שאתה רוצה להתחבר, וברור לך שהוא נתן לך זאת מקודם, אבל זה לא משנה כי אתה עכשיו רוצה זאת. כל הטבע הוא הבורא, ואתה לוקח מהטבע משהו, מגדיל אותו ופונה אליו.

תלמיד: הבורא מעורר בי המון רצונות, איך לזהות את מה שהוא באמת רוצה? איך להתמקד ברצון הנכון שלו ממני, שיכוון אליו?

זה ברור, כתוב "שובו בני ישראל עד ה' אלוקיך".

שאלה: האם המ"ד מהבורא הוא תמיד לא צפוי, לא מה שציפית, משהו חדש, איזו שמחה חדשה?

אם אתה מזהה זאת כך, אז זה כך, אבל זה יכול להיות בצורה אחרת, יש ויש.

תלמיד: כך אני מרגיש.

יכול להיות שהוא לא נותן לך בצורה כזאת, שאתה לא מזהה מה זה מ"ד. הוא נותן לך כאלו רצונות ומחשבות שאתה לא מזהה שהם מגיעים מהבורא.

תלמיד: אם אני לא מבין שזה מהבורא, אז אני לא מרגיש את התשובה, או שאני מתחיל להבין רק אחר כך?

יכול להיות, כי הכול מגיע ממנו, לפעמים אתה מזהה ולפעמים לא מזהה.

שאלה: מה זה להיות עם כוונה כנה בעשירייה כדי להגיע ליחסים של השפעה בין החברות?

זאת כוונה נכונה, אני רוצה להתחבר עם החברות שלי יחד בלב אחד. לב זה "רצון", היינו שמתוך הרצון הזה כולנו נכוון את עצמנו לבורא.

תלמידה: מה זה להיות כנה, למה הכוונה?

אני מרגיש בתוך הלב הפתוח שלי את כל מה שהבורא רוצה למלאות בו.

שאלה: כתוב שהתפילה ההתחלתית שלנו היא אגואיסטית, היא מגיעה מהרצון לקבל, והוא מתקן לנו את התפילה הזאת. מה התנאי לזה שהוא מתחיל לתקן? האם התיקון הוא הדרגתי או שהוא חד פעמי?

התנאי הראשון שהבורא מתקן הוא שוודאי שרק הוא ואין עוד מלבדו. התיקון הוא הדרגתי לפי סולם המדרגות, ובאיזו תדירות ומהירות נעלה ממדרגה למדרגה זה תלוי בקבוצה.

שאלה: אנחנו מבינים שמעוררים את העליון רק על ידי תפילה ובקשה. האם אני מבקש בשביל החברים, או שהבקשה צריכה לבוא על ידי חיסרון משותף של כל העשירייה, ואז הבקשה יותר מתקיימת?

כן, ככל שזאת תפילת רבים, אז הבקשה יותר מתקבלת.

תלמיד: מה זו השפעה הדדית? אם אנחנו מבקשים זה עבור זה, האם גם זה באיזשהו מקום חיסרון משותף?

כן, ודאי. האחד נותן חיסרון והאחר נותן על זה את כוח המסך, בקשה, העלאת מ"ן. כל אחד בקבוצה מוסיף לחיסרון ככל שהוא יכול, וכך נעשה מזה חיסרון כללי, משותף.

שאלה: מהו ההבדל בין שהבורא נותן לנו את הרצון לאותה כוס מים שאנחנו רוצים, שהוא נותן לנו את כל המציאות שלנו, לבין להגיע למצב שהתחתון רוצה לטובת העליון כמו שהוא כותב במאמר? מה זה לרצות בטובת העליון?

לרצות בטובת העליון זה לעשות נחת רוח לבורא.

תלמידה: איך אני יכולה לדעת מה טוב לעליון?

טוב לעליון זה שאני רוצה לטובתו. שאני מעלה את חלקי הרצון השבורים שלי אליו ורוצה לצרף אליו את הרצונות שלי.

תלמידה: איך זה שאני רוצה כוס מים, קשור לזה שאני רוצה לקשור ולהגיש לו את העשירייה המחוברת?

אני רוצה להעלות את הכול לעליון כי הוא המקור של הכול, ולכן אני רוצה להעלות ולהחזיר לו את הכול.

תלמידה: על מה לשים דגש, על הרצון שלי לכוס מים או על היגיעה, על ההשתוקקות והמאמצים?

על התענוג שאת יכולה לגרום לבורא.

תלמידה: איך אני יכולה לגרום לבורא תענוג?

במחשבה ובכוונה שלך.

תלמידה: אבל מה שגורם לבורא תענוג זה החיבור בינינו בעשירייה, כך אני מבינה.

בסדר, אז מה? תתקדמי אפילו לבד לבורא, אחרת זה מבלבל אותך. תתקדמי לבדך לבורא, כי את רוצה להחזיר לו תענוג, כי את רוצה להשפיע לו. מה יש?

תלמידה: אני לא לגמרי מבינה את הדקות, אבל אני אמשיך להקשיב.

בסדר, את תצליחי, אני מבטיח לך.

שאלה: שמעתי שהכול מגיע מהבורא, ואנחנו צריכים להידבק ולהדביק את כל הרצונות, את כל המחשבות לבורא. בעבר חשבתי שאני מרכז הבריאה, שאני כל כך מיוחד, שאני כל כך ייחודי, שאני מלך העולם, ושולט על העולם. עכשיו אני רואה שהביטחון העצמי שלי נפגע, אני בחור נחמד, אבל לא כזה חשוב, אני מישהו צדדי כזה.

לא צדדי אבל פחות מאללה, קצת פחות ממנו, או שאתה יותר מהכוח העליון.

תלמיד: כן, אני מבין. אני פחות ממנו.

אז מה השאלה? אנחנו רוצים להידבק לכוח העליון, להגיע אליו מלמטה. הוא נתן לנו את התנאי הזה, אם אתם מבטלים את האגו שלכם, אתם תהיו כמוני, רק להשפיע, רק לאהוב. זה נקרא עליון.

תלמיד: אז לא צריך שאחרים יראו עד כמה שאני נעלה, אני לא צריך להתנוצץ בפני כולם?

זו לא חובה. אבל אם הבורא ירצה, הוא יראה את זה לכולם, ואם לא צריך הוא לא יראה את זה. זה לא תנאי שאתה שם לפניו.

תלמיד: כן, אבל זו הבעיה שלי. יש לי כל מיני רצונות מגוחכים כאלה, שאני לא יכול לייחד אותם לבורא. אני מבין שהדאגה שלי צריכה להיות רק לעשות לו נחת רוח, אבל הוא לא נותן לי את הטבע הזה.

הוא נותן לך את כל הרצונות הרעים, כדי שתבין שהוא שולח לך אותם, כי אין עוד מלבדו, ועל פני כל הרצונות הרעים האלו אתה צריך בכל זאת להתכוון אליו, לכוון את עצמך אליו, עד שאתה נדבק בו. ואז במידה שאתה מקרב אליו את כל הרצונות, כל הרעיונות הרעים שלך יתוקנו, ותהיה בחור טוב.

שאלה: אני מבין שכדאי להתבטל כלפי הבורא כי הוא העליון, אבל מה זה לבטל את עצמותי אני לא מבין, אז עם מה אני אעבוד?

עם מה שתבטל. כי עם מה שאתה לא מבטל, עם זה אתה עובד את עצמך, ולא את הבורא.

שאלה: קודם הייתה שאלה על כוס מים ועל צמא, לפעמים יש לנו איזו מחשבה, האם אנחנו צריכים להיות מודעים למחשבות שנותנים לנו? אנחנו צריכים לראות אותן כמתנות, ודרכן לעלות תפילה ומאמצים להפוך את זה להשפעה?

לדוגמה, אני אוהבת את החברות שלי, אני צריכה להביע את זה כלפי החברות, להגיד להן את זה, ולנסות להוסיף לזה כוונה על מנת להשפיע? זאת אומרת לחבר את המחשבות שלי עם הכוונה על מנת להשפיע?

כן, ודאי. את צריכה לבדוק את כל הכוונות, המחשבות והרצונות שלך, כך שכולם יהיו לטובת החברות.

שאלה: האם יש משהו בעבודה רוחנית מעבר לסגירת המעגל הזאת עם הבורא, להחזיר לו?

כלום.

תלמיד: בזה זה מסתכם?

כן. כי אין עוד מלבדו, רק עימו אתה צריך להסתדר.

שאלה: בהתחלה בין הנברא לבורא, בין הרצון לקבל, לרצון להשפיע יש רווח אינסופי והעליון מתקן את זה על ידי מסך. נראה שהמסך הוא דו צדדי. מה שמצד הבורא מלא באהבה שלו לנברא ובאור שלו, ומצד הנברא הוא עוזר לנברא למלא בתכונה של בורא שהוא נותן לנברא.

נכון.

תלמיד: לפי מה שכתוב במאמר חסרה לי אמונה מעל הדעת, כי להעלות מ"ן אמיתי אפשר על ידי איזו אמונה מעל הדעת מוקדמת. אני יודע שאמונה מעל הדעת זה נקרא שבן אדם מקבל תכונת השפעה. אבל האם גם כדי לעלות תנאי לעליית מ"ן צריכה להיות אמונה מעל הדעת?

לא. אני מבין אותך, אבל מספיק שאתה נמצא בחברה, שומע ומתרשם מכל דברי המקובלים. זה מספיק לך כדי להתחיל לתקן את הכלים, ולהעלות מ"ן.

סוף סוף זה מתחיל קצת להתברר. אני שמח שאתה מתחיל להרגיש כך.

שאלה: איך לבנות תפילה לגבי דברים אישיים, מה נכון לבקש?

לשכוח כל מה שאת חושבת על עצמך, ולחשוב רק על הקבוצה. דווקא כך, ואז תרוויחי הרבה.

שאלה: עד שמקבלים הבנה שאין עוד מלבדו, התחתון נשאר כאילו מובילים אותו, והעליון הוא המוביל. האם כשתחתון מתחיל להבין את זה הוא הופך למוביל?

הבורא תמיד העליון, והוא תמיד המושך.

שאלה: האם העניין של אמונה למעלה מהדעת קשור לשלב שכופים אותו עד שאומר רוצה אני?

לא. כופים אותו זה כשבמשך הזמן, מפה לשם, אנחנו עוברים כאלה מצבים, אבל זה לא שייך לאמונה למעלה מהדעת.

שאלה: האם אפשר להחזיר הכול לבורא? מה שבעיניי רע ולא נכון, גם אותו אני יכול להפנות אליו? האם הוא מנקה ומנטרל את החלק הזה כדי שהוא לא יחזור אלי יותר?

אתה צריך לעבוד באהבה עם החברים וכלפי הבורא, עד שתראה שאין לך מה להחזיר לבורא חוץ מאהבה. ש"רק טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי", ואין שום דבר רע שקיבלת אי פעם מהבורא, אפילו הדברים הכי גרועים שיכולים להיראות לך, אחר כך תגלה שהם היו רק דברים טובים.

שאלה: באחד מהמאמרים שקראנו עכשיו כל אחריות שמקבל זה מתוך לשמה, האם האחריות הזאת היא כוח שאנחנו מרגישים בעולם הגשמי?

לא, בעולם הגשמי אנחנו לא מרגישים אותו.

תלמידה: לא מרגישים את החיּות הזו בעולם הזה?

לא, איך את מרגישה? אי אפשר להרגיש בעולם הזה כוח רוחני.

תלמידה: רק להוסיף שמאז שהתחילו שיעורי צהרים יש לנו הרבה יותר חברות וחברים בשיעורים, ואתה נותן הרבה כוח ורצון להוסיף אור בעשירייה. תודה רבה.

תודה

שאלה: כדי להגיע לתענוגים רוחניים של לשמה, האם אנחנו צריכים להתיש את כל התענוגים הגשמיים היומיומיים שלנו?

לא, לא צריך לנגוע בהם, ולא לשים אליהם לב, אנחנו צריכים רק להעלות חשיבות להשפיע לחברים ולבורא.

שאלה: יש לנו בקבוצה חברים שהלכו להילחם עבור המדינה והם נמצאים במצבים קשים, מסובכים, איזה כוונה צריכה להיות בתפילה עבור החברים האלו?

אנחנו מתפללים עבור הבריאות שלהם, שיישארו בריאים וחיים. אנו לא נכנסים לכל מיני דברים אחרים, מי בעד, מי נגד, ככה וככה. אני רוצה שהוא יהיה בריא ושלם. כמו שאמא מתפללת עבור הילד שלה, כך אנחנו צריכים להתפלל עבורם. אנחנו רוצים שהם יחזרו כמה שיותר מהר הביתה בצורה שלמה.

שאלה : אתה מדגיש תלמידים מסוימים, אתה בטוח אוהב אותם.

ואת מקנאה שאני אוהב ספציפית מישהי אחרת?

תלמידה: גם אני אוהבת את הבחורה הזאת. האם הבורא גם מדגיש מישהו ספציפי?

כן, אבל יש לו קריטריונים אחרים ממני.

תלמידה: איזה קריטריונים יש לבורא?

מי שהלב שלו יותר פתוח אליו, אותו הוא אוהב יותר.

תלמידה: נהיה מפחיד מזה שבורא בכל מקום והוא יכול לעשות איתך כל דבר, זה פחד נוראי.

למה פחד נוראי?

תלמידה: אני לא יודעת, ככה מגיב הגוף הפיזי, הוא מגיב בפחד כי הוא הכול.

כן, הוא הכול, הוא בי, הוא מסביבי, הוא בכל מקום. זה כוח שממלא את הכול, ועושה את הכול. "אין מקום פנוי ממנו, ואין אתה יכול להסתתר ממנו". אז מה? לכן אנחנו צריכים להיות ובכל מקום לא לשכוח שחוץ ממני ועוד כמה אנשים, יש שם גם בורא. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון.

תלמידה: איך להתחיל להשפיע במצב הפחד הזה?

קודם כל תעשי מעשים כאלו שלא תתביישי בהם, ואחר כך כל היתר. אל תשכחי שאין בעולם, בכל המציאות, בכל העולמות מישהו שיותר קרוב אלייך מהבורא. הוא היחידי שאוהב אותך בכל התנאים, שכל הזמן רוצה להיות איתך, שכל הזמן רוצה להחזיק אותך על הידיים שלו, רק הבורא.

שאלה: מ"ד זו מנת תענוג ,או מנת כוחות למימוש הבא?

מ"ד זה הכוח שמגיע אלינו כדי שבעזרתו אנחנו נבנה צמצום, מסך, אור חוזר, ואת כל הפניה שלנו לאנשים ולבורא.

תלמידה: התענוג עצמו צריך להיות מהעבודה? זאת אומרת אני מקבלת מ"ד ומעבירה את זה למטה, ולא מקבלת תענוג, נכון?

נכון

שאלה: מתי האדם מוכשר לקבל מ"ד?

כשיש לו חיסרון נכון.

שאלה: אני קודם כל רוצה להודות על האהבה שלך לכל הכלי, זה ממש מורגש בשיעור, וזה ממש עושה שמחה. תודה רבה.

האם יש כזה דבר שנקרא בעיות גשמיות, או שבעצם כל המעבר שלנו לרוחניות תלוי בחיבור בינינו?

הכול תלוי רק בחיבור בינינו. בחיבור בינינו אנו יכולים לחייב את הבורא לכל דבר. אנו יכולים ממש לסובב אותו מימין לשמאל, וכן הלאה, רק בחיבור בינינו, אם החיבור בינינו מתאים, אז הבורא תמיד ישמע.

שאלה: האם אני לומדת לשנוא את האגו ברגע שאני מזהה את הבורא בינינו בקבוצה?

כן, קודם את מזהה את האגו בך, ואחר כך את מתחילה לתקן.

שאלה: אנחנו מדברים על זה שהכול מגיע מהבורא, ואנחנו מקבלים הכול, מרגישים את זה או לא. עכשיו הייתה פה סצנת קנאה, ואנחנו לומדים "תעזבני יום אעזבך יומיים" ולא חשוב אם אנחנו מרגישים או לא, זה שבורא נותן לנו. כאילו לאגו שלנו צריך להיות לכאוב כשאנחנו מאבדים קשר עם בורא.

אבל מצד שני אגו בנוי ככה שאנחנו יכולים לחזור למשהו שהיה וליהנות מזה. אבל איך לעשות את המעבר הזה מפחד לאבד קשר עם הבורא, למצב שהוא נותן לי הלוואה ואני כבר חייבת לו? זאת אומרת כל מה שקורה כבר קיבלתי ממנו בהלוואה, כי הכול בא ממנו, ואם אני מרגישה או לא, אני חייבת לו, כי היד רושמת. איך לעשות את המעבר הזה?

את לא צריכה לעשות שום דבר, רק להמשיך ולהמשיך להתקרב דרך החברות לבורא עד שתתחילו לגלות אהבה, אתם כבר מתקרבים לזה.

שאלה: כשמופיעה הרגשת פחד האם אנחנו מבלבלים את הפחד עם יראה? כתוב פה שכשאנו מעלים מ"ן אנחנו צריכים לתיקון מסך, מה זאת אומרת תיקון מסך? כתוב פה כוונה על מנת להשפיע לבורא, ככה הסברת לחברה, זאת הכוונה לבורא, שאני סומכת עליו?

כן.

תלמידה: אפשר להגיד שזו עוד סדרת ביטולים? או מה זה שהמסך מתחזק, זו התחזקות בביטול?

התחזקות בכוונה על אחרים.

שאלה: לגבי קרבה או ריחוק מלשמה, האם זה מתבטא גם בעולם הזה המצב שבו אדם נמצא אם הוא קרוב או רחוק יותר מלשמה? זאת אומרת אם מישהו יותר קרוב ללשמה, אנחנו נראה שהוא לוקח חלק יותר אקטיבי בתיקון, בהפצה או בדברים כאלה?

יכול להיות, כן.

נקרא שוב את המאמר.

קריין: מאמר רב"ש 587.

עליון מברר לצורך התחתון

"עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע (מטעם ש"אין חבוש מתיר את עצמו"). והעליון עושה מסך על מ"ן דתחתון, היינו כוח הדוחה, עד שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע. ורק אז נתפס האור בהמ"ן.

פירוש, שענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת מ"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה. והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה.

והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים.

נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע.

היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, שעל ידי זה שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך, אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו עצמו.

ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו יתברך הוא כך, שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו, נמצא אז שכל חיותו שהוא מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על חשבון עצמו.

וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של המ"ן. ואז הוא מוכשר גם כן לקבל את המ"ד, שכבר אין ביניהם שום סתירה, כי גם התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו.

וזה נבחן כשהעליון נותן לתחתון בחינת מוחין, אזי הוא נותן לו גם את הלבושי מוחין, כנ"ל שנותן לתחתון את השפע וגם את כוח המסך, שהוא הרצון להשפיע. וזה ענין "מתוך שלא לשמה באין לשמה"."

(סוף השיעור)