שיעור צהריים 21.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1796, מאמר 382 "ויהי בשלח פרעה את העם"

קודם נקרא את המאמר, הוא קצר, אולי נצטרך לקרוא פעמיים ואחר כך נדבר.

ויהי בשלח פרעה את העם

בשלח תשמ"א

"ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף"." היציאה מהגלות מתרחבת מאוד. זה מגיע מלמעלה לפי פקודת הבורא שכך הוא רצה, כדי שהעם לא יוכל לברוח לכיוונים אחרים, אלא שילך ממצרים ולא ישוב למצריים בחזרה, אלא שהיציאה תהיה ממש כיציאה.

"לפרש את זה על דרך המציאות הנוהגת תמיד. בעת שאדם רוצה ללכת בדרך האמת, אז כל אחד ואחד שואל למה.

"ויהי בשלח פרעה את העם", היינו שכללות הגוף נקרא בחינת פרעה, שהוא צריך לעשות בחירה, שיתן לצאת את העם, היינו כל הכוחות והמחשבות, שיהיה להם ה', ולא להיות תחת שליטתו. שפירושו שכל כוחותיו ישמשו לצורך הגוף, אלא שישמש עמהם לתועלת הקדוש ברוך הוא.

למה נתן הקדוש ברוך הוא ללכת לארץ הקדושה, שהיא ארץ זבת חלב ודבש, אשר הבטיח ה' לתת ירושת הארץ לאבותינו הקדושים, שילכו בדרך רחוק ולא נתן להם דרך קרוב, כמו שכתוב "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלש-שתים כי קרוב הוא".

שענין קרוב ורחוק נקרא מה שקרוב אל השכל, היינו מה שהשכל מחייב שכדאי לעשות את המעשים. וכמו כן שיהיה קרוב אל הלב, שיהיה מתיישב ללבו של אדם, היינו מה שהרצון לקבל שבלב ירגיש שזהו לטובתו, כמו שהיה אצל אדם הראשון קודם החטא, שהיה הבירור שלו במר ומתוק, כמו שכתוב בהקדמה לפנים מסבירות."

ויהי בשלח פרעה את העם

בשלח תשמ"א

"ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא," למה כיוונו את בני ישראל שיצאו ממצרים, שברחו, לא בצורה הקרובה, כי כך צריך להיות בעצם כשיוצאים מהגלות, אלא הבורא סידר להם דווקא דרך רחוקה, שילכו רחוק ועם סיבובים עד שייצאו ממצרים ויבואו לארץ שלהם? כתוב "כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". כדי שהם לא יראו את המלחמה ואת כל הבעיות שיהיו להם ויוכלו בחזרה לחזור למצרים. "ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף"."

כשהם יצאו, זו לא הייתה סתם יציאה, אלא הם הלכו מהמקום שבו הם היו לא ישר לסיני, אלא הם הלכו לים סוף, הם היו צריכים לעבור את ים סוף ממש דרך המים, בים, ואז הם הגיעו לסיני.

"לפרש את זה על דרך המציאות הנוהגת תמיד. בעת שאדם רוצה ללכת בדרך האמת, אז כל אחד ואחד שואל למה.

"ויהי בשלח פרעה את העם", היינו שכללות הגוף נקרא בחינת פרעה, שהוא צריך לעשות בחירה, שיתן לצאת את העם, היינו כל הכוחות והמחשבות, שיהיה להם ה', ולא להיות תחת שליטתו". שליטת פרעה. "שפירושו שכל כוחותיו ישמשו לצורך הגוף, אלא שישמש עמהם לתועלת הקדוש ברוך הוא", ולא לטובת פרעה. זה מה שהבורא רצה שהם יבינו.

"למה נתן הקדוש ברוך הוא ללכת לארץ הקדושה, שהיא ארץ זבת חלב ודבש, אשר הבטיח ה' לתת ירושת הארץ לאבותינו הקדושים, שילכו בדרך רחוק ולא נתן להם דרך קרוב, כמו שכתוב "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלש-שתים כי קרוב הוא".

שענין קרוב ורחוק נקרא מה שקרוב אל השכל, היינו מה שהשכל מחייב שכדאי לעשות את המעשים". רחוק, הכוונה שהשכל דוחה משהו ולא רוצה לקיים, זה רחוק מהשכל, רחוק מהבנה, מהסכמה. "וכמו כן שיהיה קרוב אל הלב, שיהיה מתיישב ללבו של אדם, היינו מה שהרצון לקבל שבלב ירגיש שזהו לטובתו, כמו שהיה אצל אדם הראשון קודם החטא, שהיה הבירור שלו במר ומתוק, כמו שכתוב בהקדמה לפנים מסבירות", בכמה מקומות. זאת אומרת זה דומה לבירור של אדם הראשון.

שאלה: מה קרה שפרעה הסכים לשלוח את העם?

אתה צריך לקרוא בתורה את ההיסטוריה הזאת. שם כתוב, שהעם עבד מאוד קשה במצרים, הם רצו לברוח משם, אבל פרעה החזיק אותם עד שקיבל מכות על עצמו, בבריאות, במשפחה, בנכסים. אז הוא אמר להם, "צאו", כי ראה שאחרת הוא מפסיד ממש את כל המדינה. ואז העם יצא.

מה השאלה?

תלמיד: למה פרעה הסכים לשלוח את עם ישראל?

בהתחלה הוא לא רצה. היו עשר מכות במצרים, זאת אומרת חשבון שלם. לכן העם שיצא ממצרים, הוא יצא, ועוד יותר מזה, הוא גם יצא בלילה, והיה יכול לקחת איתו מה שהוא רצה. גם המצרים הלכו איתו קצת, אלה שרצו לצאת. הם יצאו עם כל הכבשים והצאן, הם לקחו איתם הרבה, גם כלים לקחו מהמצרים. לא שהם גנבו מהם ממש, אבל כך זה יצא, שהיו יכולים לקחת הרבה.

תלמיד: האם פרעה נתן להם לצאת ממצרים כי הם בנו כלי דהשפעה?

פרעה כבר הבין שהוא לא יכול להחזיק אותם כי זה יהיה לרעתו, שמצרים יכולה ליפול אם הם יישארו שם, ולכן הוא נתן להם לצאת.

עם ישראל שהיו במצרים נתנו למצרים הרבה רווח. ולכן פרעה לא רצה לתת להם לצאת. אלא ההיפך, הוא חשב שהנזק שהם יעשו בזה שייצאו ממצרים יהיה גדול מדי. רק אחרי המכות שמשה עשה מלמעלה דרך ה', פרעה הסכים שהם יצאו מהר ממצרים, הוא לא יכול היה לסבול יותר את המכות. כי מצרים קיבלה מכת שמש, מכת ים, מכת בכורות, עשר מכות, לכן פרעה נתן להם רשות לצאת.

שאלה: למה אנחנו צריכים דווקא את הדרך הארוכה, דרך המדבר, ולא מתאימה לנו הדרך הקרובה, דרך הפלישתים?

נראה לי שזה לא בגלל פרעה, גם משה לא רצה שהם יצאו כל כך מהר ממצרים. שיצאו כן, שיצאו מהר, אבל שזה לא יהיה בדרך קצרה. וכך זה קרה. אין לי עכשיו מפה, אבל אם תסתכלו איפה הייתה מצרים, אז תראו שהם היו יכולים לעבור ביבשה, ושם עוד לא הייתה תעלת סואץ כמו שהיום, ובמקום ללכת ישר הם הלכו למטה למקום שהיה ים סוף, ושם הייתה קריעת ים סוף. משה התפלל את התפילה שלו, הים נפתח, והם עברו את ים סוף ונכנסו לסיני.

שאלה: למה לא ישר לישראל, בשביל מה כל הסיבוב?

כי משה פחד שדרך קצרה תעורר אולי את הישראלים לחזור בחזרה. כי הם יראו לפניהם כל כך קרוב ים וגלים, ויש עוד. עוד נדבר על זה אחר כך.

שאלה: למה הבורא לא הסכים שמשה יכנס לארץ ישראל, לארץ המובטחת?

משה הביא אותם עד הר סיני, עלה להר סיני, קיבל מהבורא את לוחות הברית, ירד מהר סיני והעביר אותם משם דרך מדבר סיני לארץ ישראל. בכניסה לארץ ישראל הוא בירך אותם והם הלכו הלאה. והוא עם כמה מהמלווים אותו חזרו חזרה דרך נהר הירדן.

תלמיד: למה משה, המנהיג שלהם, לא זכה להיכנס איתם לארץ ישראל?

משה לא היה יכול להיכנס לארץ ישראל, כי זה כמו קצר בחשמל. אם משה היה נכנס לארץ ישראל, אז הוא היה גורם לגמר תיקון בארץ ישראל, וזה היה אסור שיהיה בינתיים. לכן הוא הלך דרך נהר הירדן, עלה להר נבו, שם הוא התיישב על פסגת ההר, ושם הוא נפטר. חלק אומרים, כמו שכתוב גם בתורה, שעד היום לא ידוע איפה בדיוק המקום שהטמינו אותו. וחלק אומר ההיפך, שידוע איפה הוא נפטר והמקום הזה הוא מקום קדוש. באמת יש מקום קדוש שנקרא על שמו, אפשר לנסוע לשם, אפשר לבקר, אבל אנחנו לא נוהגים לעשות כך.

שאלה: פרעה הוא האגו שלנו. האם לפני שאנחנו יכולים לצאת ממצרים כל אדם צריך להרגיש את המכות האלה באגו שלו, או שעכשיו מה שקורה בעולם, המלחמות, כל מיני אסונות טבע, אלה המכות שכל האגו הכללי שלנו צריך לחוות ולהרגיש לפני היציאה המשותפת ממצרים?

כן ולא. אנחנו יכולים לתאר לעצמנו שכול אי הנעימויות האלה, בלשון המעטה, שאנחנו מקבלים עבור כל הדורות, הכול הן כדי לתקן את האגו שלנו. לכן זה שהבורא עיכב את שבטי ישראל, ולא נתן להם יד להתקרב לגמר התיקון, כל זאת בגלל שעוד לא היה להם כלי שמוכן לכך, כלומר צער ותשובה וכן הלאה. עכשיו כביכול כבר יש לנו את זה. אני חושב שאם היום היה קורה סוג כזה של מפגן כמו שהיה אז, עם כל העם, ללא ספק היינו משיגים את המקום של בית המקדש והוא היה מוקם במהרה.

שאלה: מה מפריע לזה, האם בגלל שאין לנו מספיק חיבור?

בטח. חסר לנו מהכול, לחלוטין הכול. העיקר הוא הקשר בינינו.

שאלה: חלקית כבר ענית על כך שמשה לא נכנס לארץ ישראל, כי לא היה כלי מספיק גדול. אמרת שלפני כן שאנחנו צריכים עוד לראות בתוכנו את הנקודה הזאת של משה, אבל עכשיו אני מבינה שהיא עוד לא נגלית בנו אפילו.

כן.

שאלה: במקור המילה "פלישתים" מורכבת משתי מילים: ”פלש ושתים" אני לא מבין כל כך את המשמעות של זה. האם אתה יכול להסביר?

כן. זה לא משנה. הפלישתים היו עם קטן שעשה הרבה בעיות לאבותינו כשהם עברו שם לידם.

שאלה: הבורא לא הוביל את העם בדרך הקרובה, אלא בדרך ארוכה. אז אחרי מצרים גם אנחנו צריכים לעבור דרך ארוכה, כן?

והנה, מאז אנחנו מסתובבים בכל העולם.

שאלה: אז יוצא שהבורא הוביל את כולם באמונה למעלה מהדעת, כדי שהם לא ירצו לחזור, למה הם בכלל היו יכולים לחזור? הרי הם רצו לצאת.

הם רצו לצאת אבל כמו שאת רואה, היה להם מטען של כל מיני חטאים, ולכן פשוט ככה, בשקט, הם לא יכלו לצאת.

שאלה: השאלה שלי היא גם על אמונה. האם המסע הזה דרך המדבר, קשור לחיזוק האמונה בעם?

כן. ודאי שהסיבה שיש מסעות כאלה, בני ישראל במדבר וגם עד היום הזה, היא שאנחנו צריכים להכין את עצמנו לקבלת אור האמונה.

שאלה: אם להקרין את כל יציאת מצרים וכול מה שקורה היום, יוצא שאתה מוציא אותנו ממצרים. בכך אנחנו עוסקים?

כן.

שאלה: אתה משה שלנו. ומה שרציתי להגיד הוא, שלא רק אני, כולנו לא זוכרים עוד מקובל שהיו לו כל כך הרבה תלמידים כמו שיש לך, ושמתייחס בכזאת השפעה לתלמידיו, ועל כך אנחנו מודים מאוד לבורא עליך, תודה רב יקר. אוהבים אותך מאוד ובטוחים שתוציא אותנו ממצרים.

אני אשתדל. רק תחזיקו יחד.

שאלה: אני אגיד גם שאנו יכולים היום להרגיש את עצמנו אותו העם, שכדי לעבור לחיים טובים צריך להרגיש ולחוות את כל המצבים, וביחד עם המורה לעבור את הדרך הזו של התיקון, דרך קשה מאוד וארוכה, ויש תקווה שאנחנו נגיע, כי יש לנו מורה ואנחנו רוצים להתאחד סביבך מורה יקר. הבורא, תעזור לנו בכך.

תודה, נבקש מהבורא והוא יעזור לנו.

שאלה: יוצא שאם אנחנו עד עכשיו שטים, הולכים, אז כל אחד מאיתנו כבר עסק בעבר בהשגת הבורא ולמד את חוקיו?

כן. ובכלל בעולם אין היום נשמות חדשות, כבר מזמן אין נשמות חדשות, ואנחנו צריכים להבין שהכול מוכן לכך שאנחנו ניגש לשלב האחרון של התיקון.

שאלה: אילו בירורים אנחנו עושים בעבודה, איך אנחנו בודקים את עצמנו בעל מנת להשפיע, כדי לא ליפול חזרה לקבלה?

בדיוק על כך בודקים אותנו, שאנחנו צריכים להעדיף את החיבור, ומלבד החיבור להתעלות לדרגת הבורא. מלבד זאת אנחנו לא צריכים כלום. אם נעמוד בשני התנאים האלה, נמצא את עצמנו באותה נקודה שממנה נקבל את אור הגאולה.

שאלה: איך עשירייה, בכל הדרך הרוחנית שלה, צריכה לבדוק את עצמה מכל הצדדים כדי שזה יהיה על מנת להשפיע עבור הבורא, וכדי להגיע לתוצאות טובות?

זה תלוי איך תהיו מחוברים ביניכם, רק בכך. רק בקשר ההדדי ביניכם.

שאלה: לא הצלחתי להבין איך הם יכלו להשיג את גמר תיקון אם אין להם עדיין כלים מוכשרים לכך, האם על חשבון משה?

למה?

שאלה: כי אמרת, אם שמעתי נכון, שמשה פחד להיכנס לארץ ישראל כי הם יכלו להשיג את גמר התיקון ועדיין לא היו להם כלים.

לא, החשבון עם משה הוא חשבון אחר מהחשבון עם עם ישראל.

שאלה: אז איך יכול לקרות מצב כזה, שהם ישיגו גמר תיקון שלא בזמן?

אז היה גמר תיקון שלא בזמן, זה מה שהם ביקשו. הכלים עדיין לא היו מוכנים לכך, החיסרון לא היה מגולה.

שאלה: אז מה קורה עם העם הזה מאז, הוא הלך לצבור ייסורים?

כן, מאז ספגנו עוד הרבה ייסורים, ונכון להיום כשאנחנו כבר מוכנים.

שאלה: אז עכשיו משה צריך להתגלות שוב?

לא. הוא עשה את שלו, הוא הביא אותנו לעמוד מול הבורא, אנחנו נמצאים מול הבורא ויכולים לדרוש תיקון אחרון.

שאלה: אבל העם הזה צריך בכל זאת הנהגה רוחנית שתוביל אותו, לבד הוא יכול להשיג?

לא, כל היתר הוא רק ברוחניות, לא בגשמיות.

שאלה: משה סובל בכל התהליך הזה. גם כשהוא עובד מול העם קשה לו, כי הוא מפעיל את כל העם. איך אפשר לעשות גם למשה נחת רוח, מה ההבטחה של משה, מה משה מקבל חוץ מלהוציא אותם ממצרים שזה כאילו הדרך, האם הוא זוכה, איך הוא מתגלה במצב המתוקן, איך יש לו נחת מכל העבודה שלו?

יש לו נחת מתוך זה שהוא קושר את עם ישראל לבורא ואת הבורא לעם ישראל. הוא עומד בקשר הזה ובזכותו העם מגיע לתיקונו השלם.

שאלה: אם כך העם תמיד נמצא אתו בקשר רוחני?

כן.

שאלה: יצא לאקרנים סרט על משה, שמספר את הסיפור שעליו אנחנו מדברים עכשיו, והסיפור בסרט מבוסס על נקודות מבט שונות של המומחים על מה שכתוב בתורה.

זה לא מעניין אותנו כל כך, לא הסרט ולא על מה שבו. לנו יש מקורות אחרים.

שאלה: האם אתה ממליץ לצפות בסרטים שמתארים את ההיסטוריה, על יציאת מצרים, על משה?

אני לא יודע, פעם ראיתי כמה מהם. אבל לא ממש סדרות.

שאלה: למשל יש עכשיו סדרה מצליחה על משה, שמתארת את ההיסטוריה, את מה שקרה שם. השאלה היא, האם הצפייה בסדרה יכולה לעזור להבין את המסר, או שזה רק יכול לבלבל אותנו?

זה יכול לבלבל יותר. אני בטוח שמי שרוצה להגיע לאמת, לא ילך דרך הסרטים.

שאלה: אמרת שעכשיו אין נשמות חדשות, יוצא שכבר יצאנו ממצרים?

אנחנו לא צריכים להיכנס למצרים אלא רק להתחבר עם השורש הרוחני אליו אנחנו שייכים. זה מספיק כדי להרגיש, להיכנס למצב שנקרא "גמר תיקון".

תלמידה: הייתה כבר יציאה ממצרים?

היציאה כבר הייתה.

תלמידה: אז אנחנו רק מתחברים עם השורש, עם המקור?

כן. ומלבד זה לא צריך לעשות כלום.

שאלה: היציאה ממצרים היא השלב האחרון של העולם הגשמי האגואיסטי. אם נעבור דרך הקו הזה נרגיש את האהבה, ההשפעה, את הבורא, איזה היפוך קורה אצל כל אחד מאיתנו?

מדובר בתיקון האחרון הנקרא "גמר תיקון". זה קורה כשקבוצת מקובלים, כפי שהיה צריך להיות מלכתחילה בהנהגתו של משה, יוצאת ומתחברת עם הבורא והתורה על הר סיני. בזה הם הגיעו לגמר התיקון שלהם, כלומר כל זה כבר קרה. העניין היחיד הוא, שהיום כל אחד מאיתנו צריך להיות מוכן להתחבר בתוכנו, בשום פנים ואופן לא לנסוע להר סיני ולנסות לטפס עליו, אלא לעסוק בהתקרבות הלבבות שלנו איש לרעהו. ואז בליבנו המשותף נרגיש מצב הנקרא עם אחד בלב אחד. לזה מובילה אותנו ההיסטוריה. כל מה שקורה בעולם, קורה רק כדי שנסיים את זה. נראה לי שאנחנו חיים בתקופה הכי מאושרת.

תלמידה: כלומר, יש לנו אחריות ואנחנו יכולים להתחבר עד כדי כך שנוכל לעזור לכל האנושות לצאת ממצרים.

כן, נכון.

שאלה: אנחנו בדרך לישראל, יהיה לנו כנס נפלא, כנס פסח. ואחרי כן יהיה כנס בארץ שלנו ויגיעו הרבה חברים, כדי להרים את האזור הזה. לקראת הימים הטובים האלה, מה אתה ממליץ לנו?

אני ממליץ לכם דבר אחד, חיבור הלבבות. זה מה שאנחנו צריכים, לא במילים אלא להרגיש בלב שהחברים איתך ושכולכם יחד רוצים לחבר את הלבבות שלכם. ואת הלב האחד הזה, כבר ימלא הבורא.

שאלה: אני בהמה קטנה בעולם הבהמי הקטן שלי, יש לי מתנה מהבורא, החברים, הרב, ספרים ורצון בפנים שנקרא "משה". מפחיד אותי מאוד לאבד אפילו רגע עד שיעור הערב. מה אנחנו עוד יכולים להספיק לעשות? מה היית ממליץ?

אני לא יודע כמה אתה מחובר עם כל החברים, כי הרי היום אנשים לא יושבים בסניפים ולא כולם נמצאים ביחד באתר הערבות או במקומות אחרים, אלא עוברים ממקום למקום ועסוקים בענייניהם. אני ממליץ לקרוא שוב את המאמרים שכבר פרסמנו לגבי חג הפסח, שהרב"ש כתב. שם כתוב הכול.

שאלה: איך לתאר שאנחנו כקבוצה, כעשירייה יצאנו ממצרים? מהו המצב הזה? אולי בצורה חיצונית יתווספו אלינו?

לא. בצורה חיצונית לא צריך וגם לא יכול להיות כלום, הכול רק פנימית. כלומר, יציאה ממצרים משמעה שאתם מתחברים ביניכם ככול הניתן. ומלבד זאת תתחברו עם כל הכלי העולמי, אנחנו באמת לא מתארים לעצמנו כמה אנחנו אבל מדובר בכמות עצומה של אנשים, כמה מאות אלפים. עלינו לחשוב איך נוכל לתמוך בכל החברים שלנו שלא ייפלו ולא יתייאשו, עכשיו זה העיקר. ככל שנתקרב יותר למטרה, כך ביצוע כל צעד יהיה יותר מורכב עבורנו.

תלמיד: אבל איך זה עובד כלפי העשירייה או כלפי כלי יותר גדול? האם אנשים יחידים יוצאים תחילה ממצרים ואחרי זה כל העשירייה?

בעיקרון כל העשירייה ואפילו לא כל העשירייה אלא כל הכלי העולמי, כל מי שקשור, כל מי ששייך לזה.

תלמיד: לנו נניח יש אחד עשר חברים בעשירייה, האחד מגיע לשיעור כל יום האחר לא כל יום. מבחינה מעשית כולנו נצא ממצרים והכול יישאר בדיוק כך, או שכולם יקבלו תוספת חשיבות ויגיעו לשיעור הבוקר כל יום?

כן, זה בדיוק מה שיהיה. יהיו לנו יותר חשיבות, יותר הבנה, יותר הרגשה ונשאף, נשתוקק ליותר קשר בינינו, עד שכל העולם יתחבר אלינו.

שאלה: אנחנו אומרים שכל הנשמות שנשברו אלה נשמות אדם הראשון, האם הכוונה לנשמות שיצאו ממצרים ולאלו שעכשיו מתאספות להיתקן ולהגיע לגמר התיקון?

בעולם יש כמות קבועה של נשמות. הנשמות האלה כדי להיתקן מתחלקות לחלקים, יש חלקים שמיתקנים ולאחר מכן מתחברים שוב לחלק שלם וכך הכול ממשיך, כמו פאזל המרכיב את עצמו. אנחנו נמצאים במצב בו אנחנו רוצים למשוך, להעלות את עצמנו למטרה המשותפת, ויחד איתנו להעלות עוד כמה אלפי אנשים, את אלה השייכים אלינו. למעשה הם יותר מכמה אלפים, מדובר במאות אלפים, עוד מעט זה יתגלה ונראה את זה. ושם אחרי כן מתחברים עוד ועוד ונוכל לקבל עדויות, הבחנות יותר ברורות לגבי הקשר בינינו וכך נוכל להתקדם. נרגיש עוד ועוד תנועה לקראת גמר התיקון. ונגלה מה זה אדם, חווה, המלאכים וכן הלאה. כלומר, נשיג כבר בצורה אחרת, עליונה יותר, את מערכת ההנהגה.

תלמידה: כלומר, נמשוך אחרינו את האנשים הרגילים, שבינתיים לא נמצאים ברוחניות?

כן , ונלמד אותם, את האנשים שיגיעו ללמוד את מה שלמדנו ואת מה שאנחנו לומדים.

שאלה: כשהעשירייה שלי מתבכיינת גם לי נופלת המוטיבציה. איך להעלות את עצמי ואותם. אני מתפללת, כותבת חיסרון, אבל הן עדיין לא רוצות לעבוד?

תעברי לעשירייה אחרת.

תלמידה: לא, אני אוהבת אותן.

על מה את אוהבת אותן? כך אי אפשר, צריך להיות בצוות בו חברים ומתקדמים למטרה.

תלמידה: אנחנו כן מתחברות ורוצות להתאסף, לקרוא מקורות, לקרוא עברית, לערוך סדנאות, ואז עוזבות את כל זה ולא מממשות. יוצא שאני צועקת ולא יודעת איך לגשת מנקודה טובה כדי שנעשה הכול ולא נישאר בחצי הדרך?

אני לא יודע איך לעזור לך.

תלמידה: אז אני פשוט אתפלל יותר.

תבקשי מהחברות מטורקיה, בטורקיה יש הרבה קבוצות של נשים חזקות.

שאלה: לפעמים אתה אומר שאנחנו עוד לא במצרים, עוד לא ירדנו לשם. ולפעמים אתה אומר שצריך לצאת ממצרים. אז איפה אנחנו בדיוק?

מה אתה חושב?

תלמיד: אני חושב שכדי לצאת ממצרים, צריך קודם כל להיות באמונה מעל הדעת רק כדי להיכנס למצרים. זה נכון?

טוב, שיהיה כמו שאתה חושב.

שאלה: ההכרה שלי היא שכדי לפתח את הרצון צריך ללכת בדרך ארוכה וזה טוב, אבל מלבד ההבנה הזאת מה עוזר לא לסטות מהדרך, לא להסתכל אחורה אלא דווקא ללכת קדימה בדרך הארוכה?

מה שעוזר הוא רק הקשר בין החברים. אני לא יכול לייעץ שום דבר אחר.

שאלה: במאמר נכתב על דרך קרובה ודרך רחוקה, אפשר להגיד שדרך קרובה היא כל מה שקשור לאגו שלנו, לקבלה, ודרך ארוכה היא זו שמשה הוביל אותנו, והיא דרך ההשפעה?

כן.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו נמצאים עכשיו ישירות מול הבורא, האם אנחנו כבר לא צריכים את התיווך של משה?

למה לא? עד שממש ניפרד, לאחר שנעבור את הירדן ונעמוד מנגד ארץ ישראל משה יהיה איתנו. אנחנו צריכים עוד את משה.

תלמידה: האם משה הוא תכונת ההשפעה והאהבה בעשירייה, איך להבין בצורה נכונה בעשירייה את משה ואת הבורא?

משה הוא החיבור השלם של העשירייה. אין יותר חשוב, קרוב לנו ממשה.

תלמידה: איך תמיד לעורר את משה, את תכונת השפעה שלנו בעשירייה ופחות את כוחות השנאה שבנו? ממש מרגישים את הכוחות העובדים עלינו חזק מאוד בתקופת הפסח.

קחי את החברות שלך, תתחבקו ותרצו בחיבוק הזה להשפיע לאחרות רק טוב. ואז בכוח המשותף ביניכן תרגישו שנמצא שם משה, הוא חייב להיות. האם אתן יכולות להזמין אותו בפעולה כזאת?

תלמידה: איך להזמין אותו כשהעשירייה עכשיו בתקופת פירוד?

בלב.

שאלה: אמרת שמלבד להתחבר עם אותו שורש רוחני אליו אנחנו שייכים לא צריך לעשות כלום, זה מספיק כדי להיכנס למצב הנקרא גמר תיקון. מה עלינו להחזיק במוח ובלב כדי שזה יקרב אותנו למצב שתיארת, לאותו שורש רוחני?

אנחנו, כולנו יחד, צריכים להיכנס ללב אחד ולהיטבע שם.

תלמידה: לב הוא רצון, מה הלב האחד הזה רוצה?

שנהיה כולנו רק ברצון אחד.

תלמידה: מהו הרצון הזה?

הוא שלם.

תלמידה: במה הוא שלם?

שהרצון השלם הזה יבלע אותנו.

תלמידה: אז אנחנו לא בהכרח יודעים מהו הרצון הזה גם כשאנחנו מכוונים לשם, אלא רק שפשוט יבלע אותנו?

כן.

(סוף השיעור)