שיעור בוקר 09.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד'' עמ' 216 דף רט"ז, פרק א', דברי האר"י, אות י"א, פרק ב' אותיות א'-ב'
קריין: "תלמוד עשר הספירות". חלק ד', פרק א'. עמ' 216, דף רט"ז. אות י"א, דברי האר"י.
ונבחנות ע"ס בכלי זה, ע"פ התרחקותן מבחי"ד, דהיינו ע"פ ד' בחינות שבאור העליון
"אמנם אע"פ שביארנו, היות בכלי זה, מציאות כלי מלכות ויסוד וכו' לא מפני זה יקראו יוד כלים, כיון שעדיין לא יש הכר להיותן יוד ספירות, וגם כן כי האור נסתלק ביחד, רק הענין הוא כדמיון כלי ארוך אחד, אשר החלקים שלו אינם שוים, ת כפי התרחקות של החלקים ההם מקצתם אל קצתם."
קריין: אות ת' מתייחסת לדברי האר"י "אשר החלקים שלו אינם שוים".
"ת) ותבין זה ממ"ש בחלק א' (באו"פ דף ד' סעיף נ'), אשר באור העליון גופו נבחנות ד' הבחינות: חו"ב תו"מ, עוד בטרם שמתפשט לזווג דהכאה, עש"ה. והנה משום זה, נתרשם גם הכלי האחד מאותן ד' בחינות חו"ב תו"מ שבאור. ולפיכך נבחנות עשר הספירות באותו כלי אחד ג"כ, דהיינו לפי התרחקות ד' הבחינות ההן מקצתן אל קצתן. אמנם לפי שאין כאן אלא כלי אחד, שהוא מלכות כנ"ל, משום זה נחשב גם האור לאור אחד, בלי הכר של יו"ד ספירות, מטעם שאין לנו תפיסה באור אם לא מערכי התלבשותו בכלים, ומתוך שהכלי הוא אחד, נמצא לנו שהאור הוא ג"כ אחד."
שאלה: איך יכול להיות אור אחד שלא מחולק לעשר ספירות?
אם האור הוא לא כלפי המקבל, אז הוא יוצא כאחד מהבורא, אם אפשר בכלל להגיד כך שהאור יוצא מהבורא ונכנס לתוך הנברא בכלי של הנברא. אבל בעצם כן, הוא אחד.
תלמיד: איך האור יכול להיכנס למלכות?
לפי ההרגשה. כשמלכות עושה על עצמה צמצום, מסך ואור חוזר, היא הופכת להיות דומה לכתר, היא כמו כתר דאור חוזר, ואז לפי זה המלכות מקבלת את האור כי היא מקבלת אותו על מנת להשפיע, היא לא מנוגדת לכתר.
תלמיד: אתה דיברת על בניית הפרצוף, יש שם עשר ספירות ככל הנראה. וכאן כתוב שלמלכות מגיע אור אחד.
בינתיים כך הוא מקצר. לפני שהאור מגיע למלכות הוא כבר עובר את כל הבחינות שלפניה, עוד מעולם אין סוף.
שאלה: האם זה שחלקי הכלי לא שווים כתוצאה מזה שהם מרוחקים, זו הכרת הרע?
כאן אנחנו עדיין לא יכולים לדבר על זה כי אין עדיין אגו מגולה שאז צריך לעשות צמצום, מסך, אור חוזר והשפעה ממטה למעלה. לכן עוד אין כזאת שאלה.
שאלה: למה אנחנו רואים שיש עשר ספירות באור, מאיפה זה נובע?
יש עשר ספירות באור בגלל שהאור שמגיע מהמאציל חייב להגיע לנאצל והוא עובר את כל ההבחנות שיש בינו לנאצל.
תלמיד: מה הקשר בין עשר הספירות לארבע בחינות דאור ישר?
כשאנחנו מדברים על כלי ללא אור, ללא פעולה עם האור, אנחנו מדברים על בחינות. כשאנחנו מדברים על כלי שכבר עובד עם האור העליון בצמצום, בזיווג דהכאה, באור חוזר, בהתקשרות, אז אנחנו מדברים כבר על ספירות.
תלמיד: האם זה אומר שהמסך מנסה להלביש על עצמו את ארבע הבחינות, הוא רוצה להתלבש בהן?
כן.
שאלה: למה הסתלקות האור מהכלים היא חשובה, מה זה נותן?
הסתלקות האור והתפשטות האור בתוך הכלים זה מה שחשוב לנו כי זו התחדשות. כל פעם בא כלי חדש ואור חדש, יש הסתלקות, ושוב בא כלי חדש ואור חדש, עד שאנחנו עוברים את כל המצבים האלה ממטה למעלה ומתווסף כלי יותר מתוקן וגדול והאור שבו גם יותר גדול.
שאלה: האם יש הבדל בין עקודים לאור פנימי?
כל האור שמתקבל במלכות בעל מנת להשפיע נקרא "אור העקודים".
תלמיד: האם זה רק בעולם א"ק?
כן, זה רק באדם קדמון. אחר כך יש כבר נקודים ולאחר מכן ברודים. יש שלוש מדרגות להתפשטות האור בתוך הכלי, עקודים, נקודים, ברודים.
שאלה: הוא כותב "בלי הכר של יו"ד ספירות, מטעם שאין לנו תפיסה באור אם לא מערכי התלבשותו בכלים". מה הכוונה התפשטות האור בתוך הכלים?
האור כדי להגיע להרגשת הכלים הוא חייב לעבור את כל ההבחנות שיש בינו לבין הכלי. יוצא שיש מקור שהוא הכתר, יש מקבל שהוא המלכות, וכל הספירות בין כתר למלכות הן כדי לשנות, להכין את האור כדי שיתקבל בתוך הכלי.
תלמיד: האם אנחנו כבני אדם יוצרים את זה או שזה משהו אוטומטי?
זה נוצר על ידי היחס בין אור לכלי.
שאלה: האם אפשר להגיד שהאור מגיע בצורה דחוסה ומרוכזת כפוטנציאל והוא מודפס בתוך הכלי, וכשהכלי מתגלה, אז הוא הופך להיות לעשר ספירות?
כן.
מבאר הרשימות הנשארות אחרי הסתלקות האורות. ואור חוזר היורד בזמן ההסתלקות.
בעוד שהאורות עולים ומסתלקים, ממשיכים או"ח מלמעלה, ע"י זווגים דהכאה
"* וצריכים אנו להודיעך עתה, בהקדמה אחרת, כוללת כל העולמות, והוא, בענין חזרת האורות אל המאציל. כי זולת מה שביארנו במקום אחר, כי אף על פי שהם עולים ומסתלקים, הנה הם א ממשיכים ממעלה למטה מן המאציל בחינת אור הנקרא אור חוזר."
* עץ חיים היכל א"ק שער ו' פ"ו.
כשהאורות מסתלקים מהכלים, אז בזמן ההסתלקות שלהם הם מושכים את האור מלמעלה למטה לכלי בצורה נוספת וזה נקרא "אור חוזר". הוא כותב כאן שאור חוזר הוא מלמעלה למטה, אומנם מגמתו של הכלי היא ממטה למעלה.
קריין: אות א' באור פנימי מתייחסת לדברי האר"י "הנה הם ממשיכים ממעלה למטה".
"א) כי בשעת הסתלקות אור הכתר, שהוא מסבת עלית מלכות לז"א לבחינה ג', הנה נעשה אז הזווג דאור העליון במסך דבחי"ג, ונמשכות ע"ס דאו"י ואו"ח בקומת חכמה כנודע, ועד"ז נעשו זווגים בכל המדרגות, שבדרך עלית המסך לזיכוכו, כמ"ש לעיל, (בהסתכלות פנימית ח"ב בד"ה ולפיכך עש"ה כל ההמשך). וז"ש הרב "כי אע"פ שהם עולים ומסתלקים, הנה הם ממשיכים ממעלה למטה מהמאציל בחינת אור הנקרא או"ח. כי כל זווג דהכאה ממשיך או"ח מאור העליון, כי אותו חלק האור הנדחה ממלכות נקרא או"ח."
קריין: אות ב' למעלה.
אור המסתלק מניח רשימה במקומו
"עוד יש בחינה אחרת גדולה ורב התועלת, והוא, כי לעולם אף על פי שמסתלקים, אינם מסתלקים לגמרי בכל בחינותיהם עצמם ועולים, אמנם מניחים מכחם ומבחינת עצמם קצת הארה למטה, במקום אשר עמדו שם בראשונה. וזו ההארה אינה נעקרת משם לעולם ועד, אף גם בעת עלייתם למעלה. והארה הזאת נקרא ב רשימו, בסוד, שימני כחותם על לבך, הנזכר סוף פרשת משפטים בסבא דקי"ד ע"א."
האורות שהיו באיזשהו מקום הם תמיד משאירים אחריהם רשימו, והרשימו הזה עוזר אחר כך לכלי להתקדם ולבצע כל מיני פעולות.
שאלה: באות א' לא הבנתי למה האור שירד מלמעלה למטה אחרי ההסתלקות הוא נקרא אור חוזר, האם האור החוזר לא אמור לעלות ממלכות לכתר?
האור תמיד מגיע מלמעלה למטה, אלא השאלה היא המגמה, מה קורה. כשהמסך מזדכך ממטה למעלה, אז האור שמגיע הוא מגיע אליו מלמעלה למטה. האורות תמיד מגיעים מלמעלה למטה.
שאלה: התיאור הזה של הרשימו שהוא הארה, מה זו ההארה הזאת? יש רק כלי ואור ופה יש עוד איזה מידע.
ודאי שיש לנו תמיד רשימו, רושם. בכל מקום אחרי שהופיע משהו נשאר רושם. המקום הזה נקרא הכלי עצמו, "רצון", ובאותו רצון הייתה פעם התרשמות מהופעת הבורא בו וזה השאיר רושם, והרצון הזה כבר רוצה לחזור לזה או להמשיך את זה. אבל זה טבעי, אנחנו כך רואים גם בעולם שלנו, שכל פעולה עושה רושם.
תלמיד: מה זו התכונה הזאת ברצון להשאיר רושם, איפה זה נרשם?
זה נמצא בכל אחד מאתנו, זה טבעי. אם הרצון לקבל התרשם ממשהו שמילא אותו, אז אותה צורת הרצון לקבל עם המילוי היא במשהו נשארת לתמיד, רק היא נעלמת מהרגשת הכלי בצורה ברורה כי הכלי עכשיו נמצא ברצון חדש. אבל הרצון הקודם ודאי שנמצא ויכול שוב להתעורר, להתאושש ולהגיע למצב שהכלי שוב יכיר בו.
איך אנחנו נזכרים בכל מיני דברים? אתה נכנס למקום כלשהו ופתאום אתה מריח ריח, והריח הזה מזכיר לך שהיית פעם במקום אחר לגמרי ושם הרחת אותו דבר, כך זה מתגלגל. ויש עוד כל מיני צורות כאלה. רשימו הוא דבר מאוד חשוב כי הוא מזכיר לך מצב, והמצב עצמו כלול מאור וכלי בהרבה מאוד הבחנות.
לכן הבורא עושה מלמעלה למטה את כל המדרגות ואת כל המילויים, ואחרי שיהיה רשימו מכל דבר ודבר הנברא יוכל לעלות בחזרה במדרגות האלה מהעולם הזה לאין סוף. מאיפה אנחנו עולים, האם מזה שסתם מתגלה רצון? בתוך הרצון יש רשימו עם כל הפרטים, אף פרט לא חסר, וכך אנחנו בטוחים שנעלה בחזרה למלכות דאין סוף.
תלמיד: האם מדרגות העלייה שלנו הן רשימות של המצבים הקודמים שלנו?
כן, אנחנו עולים עם הרשימות לכן אנחנו בטוחים שנגיע. מאיפה אנחנו בטוחים שנגיע לגמר התיקון? מתוך זה שאנחנו כבר נמצאים ברשימות האלה, אנחנו רק רוצים להוסיף להן רצון. אבל הרשימות האלה שאיתן אנחנו עולים לגמר התיקון הן כבר נמצאות והמצב של גמר תיקון מלכתחילה נמצא, רק כשאנחנו מגיעים אנחנו מוסיפים לזה את הרשימות שלנו, את הרצונות שלנו.
תלמיד: אנחנו אומרים שאנחנו עולים במדרגות של חיבור בינינו, אז האם המדרגה הבאה של החיבור שלנו בעשירייה היא רשימו קיים שעלינו לתאר?
אתה מעורר אור והאור מעורר כבר רשימו.
שאלה: האם הרשימו הוא תוכנה של הבורא?
ודאי שהכול הוא תוכנה של הבורא.
תלמיד: האם אנחנו לא משתתפים בזה?
אנחנו משתתפים בכך שאנחנו מעוררים את המצבים.
תלמיד: חברים, כלי עולמי, אנחנו מזמינים אתכם לכנס אמריקה הלטינית ב 27- 28 באוגוסט.
אני מאוד מתפעל מהכנס שיבוא, זה כנס ראשון אחרי תשעה באב, היום העצוב, ואני מאוד שמח שדווקא אמריקה הלטינית עושה אותו, זה סימן יפה וטוב. אני אתכם בלב ונפש.
שאלה: למדנו היום פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, מה נחזיק בראש?
העיקר להרגיש כל הזמן שאנחנו הולכים ומוסיפים פרוטות יגיעה לחיבור הכללי שהוא מטרת הבריאה. העולם שלנו מהצורה שהוא שבור צריך להגיע לצורה שהוא שלם ואנחנו צריכים לגרום לזה. נשתדל לחשוב על זה ולדחוף אותו מכל הלב שלנו לחיבור הלבבות.
(סוף השיעור)