סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined
שיעור בוקר 13.08.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
תשעה באב תשפ"ד
ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות",
עמ' 710, אגרת כ"א, עמ' 749, אגרת נ'
קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 710, אגרת כ"א.
אגרת כ"א
שנת תרפ"ז (1927)
"ב"ה יום ט"ז לחודש מר-חשון פ"ז לאנדאן
כבוד ידי"נ מוה"ר. .. נ"י לנצח.
מכתבך מיום י"ג תשרי קבלתי. ועל מה שאתה כותב לי: "מכיר אני בשעור גדול עד אין ערך, כמה שאני צריך לסגופים חיצונים לתקן את החיצוניות שלי". עד כאן דבריך. אומר אני, שאין אתה צריך לסגופים, ואין אתה צריך לתקן את החיצוניות. ומי למד אותך תורה חדשה זו? אין זה כי אם שאינך דבוק עמי כמקדם, ועל כן אתה שומר כרמים זרים.
דע כי אין לך עוד ידיד נאמן בכל עולמך. ואני איעצך, שלא תתקן כלל את החיצוניות שלך, אלא רק את הפנימיות שלך. כי רק הפנימיות שלך עומדת לקבל תקון. ועיקר מה שהפנימיות מתקלקלת מחמת ריבוי החטאים, הוא הזוהמא, וסימנו הוא, הישות והגאות. והזוהמא הזאת, אינה מתיראת מפני כל מיני הסגופים שבעולם. ואדרבה היא אוהבת אותם, מחמת שהישות והגאות מתרבים ומתחזקים על ידי הסגופים.
אולם אם אתה רוצה למרק החטאים ממך יש לך לעסוק בבטול הישות, במקום הסגופים. דהיינו, שתרגיש בעצמך, שאתה השפל והגרוע ביותר מכל באי העולם. וצריך למוד והשכלה מרובה, כדי להבין זאת. ובכל פעם צריך לנסות עצמו, אם אינו משטה ומרמה עצמו, ומועיל גם כן להשפיל את עצמו בפועל לפני חברו.
אכן צריך להזהר שלא ישפיל עצמו, אלא מאנשים כשרים, ועל כן, אם ירצה לעסוק בזה בפועל, יוכל לבטל עצמו לפני החבריא שלנו, ולא לפני זרים ח"ו. אבל מוכרח לדעת נאמנה, שהוא הגרוע והירוד מכל בני העולם, כי כן הוא האמת.
הנה עצתי זו, נקיה וקלה היא, ואפילו איש חלש יוכל לקיים אותה בכל תוקף. כי אינה מטשת כוחות הגוף, והיא הטהרה השלמה. והגם שלא דברתי עמך מזה, הוא, מפני שלא היית צריך לה כל כך. כי בהיותך דבוק עמי במקום אחד, לאט לאט היית מכיר ממילא בשפלות שלך, בלי שום למודים ומעשים, מה שאין כן עכשיו, שאינך עמי במקומי, אזי אתה מוכרח לעסוק בבטול הישות דרך הנזכר לעיל.
והעיקר להרבות בתפלה ולחזק הבטחון שיצליח השם יתברך אותך לזכות לתשובה שלמה. ולדעת איך להתדבק בו יתברך בקשר אחד לנצחיות. כי זהו העיקר, ובזה ניכר בין עובד הוי' ללא עבדו. ו"אל דמי לך, ואל תתן דמי לו". עד שיסלח לכל חטאתיך ופשעך, ויקרבך אליו לעד ולנצח נצחים.
וצריך אתה להדבק בי באופן שהמקום לא יפריד בינינו, כי אמרו ז"ל: "הדבק לדהינא ואידהן [הדבק לִמְשׁוּחַ שמן, וְתִמַּשָׁח בעצמך]", שזהו עיקר גדול מפעולות הלמוד של הבעש"ט להזדווג בצדיקים. והלואי חכמת להבין זאת. ותאמין לי שמצדי אין שום מניעה וכובד, ואלמלא ידעתי שיש באפשרותי לעשות לכם יותר טובות בעודי עמכם בארץ ישראל ודאי לא הנחתי אתכם. ובאמת גם נסיעתי מכם היתה בדיוק לטובתכם.
יהודה ליב במהר"ש אשלאג"
שאלה: בעל הסולם כותב פה, "ועיקר מה שהפנימיות מתקלקלת מחמת ריבוי החטאים, הוא הזוהמא, וסימנו הוא, הישות והגאות." גאות זו הגאווה של האדם?
כן.
תלמיד: מה זו הישות?
שרואה את עצמו נפרד מאחרים, מיוחד.
תלמיד: הוא גם אומר "הנה עצתי זו, נקיה וקלה היא, [...] והיא הטהרה השלמה." מה זו "הטהרה השלמה"?
הטהרה השלמה היא ניתוק מהיצר רע.
תלמיד: איך זה קל, איך איש חלש יכול לקיים את זה?
כי זה לא תלוי בכוחות פנימיים של האדם, זה תלוי רק עד כמה הוא רוצה את זה, ואז הוא פונה לבורא ומבטל את עצמו, וכך יכול להגיע.
תלמיד: אם תלמיד מבקש בשיעור, בזמן התפילה עם כולם, ממש להיטהר, להתנקות מהישות, מהגאווה, הוא יכול להגיע לזה?
אני לא בטוח שלעשות כך בזמן השיעור או בזמן התפילה זה מספיק, אבל הוא צריך לעשות כל מה שממליצים מקובלים.
שאלה: בעל הסולם אומר פה, "ובכל פעם צריך לנסות עצמו, אם אינו משטה ומרמה עצמו", בביטול הישות.
כן.
תלמיד: איך אדם בודק שהוא לא מרמה את עצמו?
לפי מה שמבין מהלימוד שלו, לפי מה שכתבו מקובלים והוא נמצא בזה.
תלמיד: ומה הבדיקה שאדם באמת נמצא בביטול ישות ולא באיזו גאווה "אני עכשיו בביטול ישות"?
אם יש לו גאווה מזה אז הוא רואה את התוצאות, שזה לא ביטול.
תלמיד: הוא גם אומר, כל עוד אתה לידי, ליד בעל הסולם, זה יקרה לך לבד, אבל כשאתה רחוק ממני אתה חייב לעבוד על זה בצורה אקטיבית.
כן, כי התלמיד עדיין נמצא במצב שמשפיעה עליו החיצוניות - איפה הוא נמצא, עד כמה הוא רחוק מבעל הסולם וגם יכול להיות מהחברים שלו.
תלמיד: מה ההבדל בין עבודה על ביטול ישות כשנמצאים ליד המקובל או כשנמצאים רחוק ממנו?
זה משפיע על האדם עצמו שהוא עדיין לא מתוקן, ואז ככל שהוא נמצא תחת השפעת רבו, כך הוא גם שומר את עצמו וגם נמצא בהשפעת רבו וזה שומר עליו.
תלמיד: וכשנמצא רחוק אז הוא פשוט צריך לבקש מלמעלה שישמרו עליו?
בשבילו קרוב ורחוק נמדד לפי המרחק, לפי מידת ההשפעה של רבו עליו.
תלמיד: כשהוא נמצא רחוק, הוא צריך לבקש, לפחד מזה? מה הפעולה שצריך לעשות?
הוא צריך לבקש לא להתנתק מהמורה שלו ומחבריו, כאילו שהוא נמצא איתם יחד.
תלמיד: ומתוך הקשר גם יבוא ביטול הישות?
כן.
שאלה: מה כוונת העצה "שלא תתקן כלל את החיצוניות שלך, אלא רק את הפנימיות שלך"?
אני חושב שברור לנו שכל הדברים החיצוניים, בבית, בעבודה, כאן בלימוד עם הקבוצה, כל החיים של האדם מתחלקים לפנימיות וחיצוניות. הפנימיות באמת שייכת למצבי התיקון, להשגה, לביטול, לעליות, וחיצוניות היא ההיפך.
תלמיד: מה נכנס תחת הקטגוריה של חיצוניות?
כל דבר שלא נמצא בקשר ישיר עם תיקון הנשמה.
תלמיד: צום למשל, זה תיקון פנימיות או חיצוניות?
זה תיקון פנימיות, כי אנחנו עושים את זה כדי להיות יותר קרובים, מקושרים לרוחניות.
תלמיד: אז כל פעולה חיצונית שאני יכול להכניס בה כוונה נכונה היא כבר בעצם לא חיצונית.
יכול להיות.
תלמיד: לכן אני מנסה להבין למה הוא מתכוון בהגדרה של פנימיות וחיצוניות.
ההגדרה של פנימיות וחיצוניות היא שבפנימיות אנחנו משפיעים ישירות על הבורא, ובחיצוניות אנחנו רק מסדרים לעצמנו את החיים הגשמיים סביב זה.
שאלה: כשהתלמיד נמצא ליד רבו ויש ביטול מעצם הקרבה, הביטול הזה נחשב כפעולה של התלמיד?
כן.
תלמיד: זה נחשב עבורו שהוא מתבטל או שזה משהו שעושים עליו?
זה מתבטל אבל בתנאים כאלו וכאלו.
תלמיד: מה השוני בביטול כשתלמיד נמצא ליד המורה שלו, לבין זה שהתלמיד לא ליד המורה שלו?
את זה מודדים לפי מידת הביטול של התלמיד וכך מתחשבים בזה.
תלמיד: אבל ביחס למה הוא מתבטל?
הוא מתבטל כלפי מה שהוא צריך לבצע.
שאלה: למה בעל הסולם מתייחס כל כך בחומרה כלפי הפעולה הזאת? הוא אומר, לא סיפרתי לך את זה כי לא היית צריך. למה הוא מתייחס לפעולת הביטול בכזאת חומרה?
כי בזה תלויה כל עליית האדם לקראת הבורא.
תלמיד: למה הביטול מעלה את האדם לבורא, מה יש בפעולה הזאת שהיא המעלית?
ביטול הרצון לקבל. לבטל את הרצון לקבל מכל וכל במידה שאני מסוגל.
תלמיד: במה תלויה יכולת הביטול של הרצון לקבל?
יכולת הביטול תלויה בהכנה מצד האדם ובהכנה מצד הסביבה, הקבוצה, ועד כמה הם יודעים לבטל את עצמם כלפי הבורא.
תלמיד: על מה בדיוק יושב הביטול הזה? כי אתה לא מדכא את הרצון, אתה לא מכבה אותו, אז מה בדיוק אתה מבטל?
את האגו שלך.
תלמיד: אבל האגו זה החומר שלך, איך אתה מבטל אותו?
מתפלל, מבקש, עושה כל מיני פעולות כדי שהוא יתבטל, ותרצה להתעלות מעל האגו.
שאלה: בעל הסולם כותב בהמשך על הביטול, "דהיינו, שתרגיש בעצמך, שאתה השפל והגרוע ביותר מכל באי העולם. וצריך למוד והשכלה מרובה, כדי להבין זאת. ובכל פעם צריך לנסות עצמו, אם אינו משטה ומרמה עצמו, ומועיל גם כן להשפיל את עצמו בפועל לפני חברו."
זה המדד לאותו הביטול?
כן.
תלמיד: זה מצב שאני צריך לחפש בעשירייה, לראות את עצמי הכי גרוע, הכי שפל?
כן. שכך זה יתגלה לך על אף שאתה עושה פעולות יפות ומאמצים אדירים, לא חשוב, כך אתה רואה.
שאלה: כשהאדם מגלה את השפלות של עצמו זה מצב מאוד לא פשוט, ואפילו בלתי נסבל לאדם. איך הוא פועל במצב הזה שהוא מרגיש את השנאה, את כל הכוחות השליליים האלה בתוכו ורואה את השפלות, כי כל מה שבא לו זה פשוט לברוח מעצמו, ולברוח מעצמך זה לא ביטול.
נכון.
תלמיד: מאיפה הוא מוצא כוח במצב הזה שכל התחושות הקשות האלה נמצאות בו לבוא ולעשות פעולה חיובית מול החבר?
הוא מבקש כוחות.
תלמיד: מאיפה הוא מוצא את הכוחות האלה בשפלות הזאת, כי לפעמים יש התפרצויות?
אין מקור אחר חוץ מהבורא, ומי שמקבל אותם זה האדם.
תלמיד: זאת אומרת כשהוא מרגיש את השפלות הזאת, הוא צריך למצוא איזה כוח אפילו לעשות פעולה לטובת החבר?
כן.
שאלה: בעל הסולם כותב פה "מוכרח לדעת נאמנה, שהוא הגרוע והירוד מכל בני העולם, כי כן הוא האמת." איך בכלל יכול האדם שהוא חתיכת אגו להרגיש כזה דבר? כל הקיום שלו הרי שהוא בונה את עצמו על אחרים ומצדיק את עצמו ונותן לעצמו איזו הצדקה.
לא, זה אפשרי. דווקא אפשר לגלות עד כמה שהאדם נבזה.
תלמיד: צריך לבקש כזה גילוי ממש, או שזה מתגלה?
צריך להשתדל להגיע לאמת ואז הוא מגלה.
תלמיד: כיתרון האור מהחושך?
כן.
שאלה: בעל הסולם כותב פה, "וצריך אתה להדבק בי באופן שהמקום לא יפריד בינינו, [...] שזהו עיקר גדול מפעולות הלמוד של הבעש"ט להזדווג בצדיקים." מה היא הפעולה זאת, להידבק במורה?
לבקש דבקות. זה מה שאני מבין.
שאלה: גם אני על אותה נקודה של "הוא הגרוע והירוד מכל העולם", האם יש בכלל דרך לראות את זה, לבקש לראות, להתקרב לזה, כי להרגיש שאני גרוע אני בכלל לא רוצה להתקרב. איך אפשר לראות בזה משהו טוב שאני ארצה לבקש את זה?
תרצה.
תלמיד: כלומר, אין פה משהו הגיוני.
לי נראה הכול הגיוני.
שאלה: למה אני צריך להרגיש שפל?
כי זו האמת.
תלמיד: איך אני מגיע לאמת הזאת? מה זו האמת הזאת שאני צריך לבוא ולהרגיש את עצמי שפל?
לפי כמה שאתה מכיר את העולם, האנושות, את מקומך, לפי כל הדברים האלה אתה כן יכול להרגיש את האמת, שאתה השפל מכולם, הגרוע מכולם. ויש לך על מה לסמוך, אתה רואה את כל הפגמים שעשית.
תלמיד: ההרגשה הזאת חייבת להיות חלק מהתיקון שלי?
כן.
תלמיד: מה זה לבטא את עצמי לבורא? אני צריך לבוא ולבטא את עצמי לבורא?
לקרב את עצמך לבורא זה מה שאתה צריך. וכאן הכול תלוי ביגיעה שלך ובתפילה.
תלמיד: אם אני מרגיש שפל, איך אני יכול לבטא את עצמי לבורא? איך זה נותן לי לבוא ולהביא תפילה שלמה ואמיתית?
זה כמו שכתוב "רם ה' ושפל יראה".
תלמיד: הוא אומר "הנה עצתי זו, נקיה וקלה היא, ואפילו איש חלש יוכל לקיים אותה בכל תוקף." למה הכוונה שאיש חלש לא יכול לקיים את זה?
שאין לו כוחות התגברות, זה נקרא חלש.
תלמיד: ופה אנחנו יכולים לממש את הערבות בינינו, שהחברים "איש את רעהו יעזורו"?
כן.
שאלה: כתוב שביטול הישות זה להרגיש שאתה שפל והגרוע ביותר בכל באי העולם. שפל וגרוע במה? בחיבור או בדבקות? או בכל דבר אחר?
לא, רק בחיבור ודבקות.
שאלה: מה זה בדיוק להשפיל בפועל את עצמי מול החבר?
שכולם יראו מה שאתה עושה ויראו עד כמה שאתה באמת שפל?
תלמיד: מה זה אומר, ללכת נמוך, להוריד את הראש?
לא, בפועל זה לא נקרא שאתה פתאום מתכופף, אלא בפועל זה נקרא שאתה באמת מתנהג עם החברים לפי דרגת השפלות.
תלמיד: עדיין אני לא מבין מה זה בדיוק.
אם אתה לא מבין אז צריכים עוד ללמוד. זה לא תירוץ.
שאלה: האם תוכל להסביר את ההבדל בין רצון לקבל לבין אגו, ואת מה אנחנו מתקנים, את הרצון לקבל או את האגו?
הרצון לקבל נמצא בכל אדם והוא לא מזדכך, הוא לא נעלם ולא נעשה עימו כלום. אלא האדם לפי הדרגה שלו בכמה שהוא משיג מי הוא ומה הוא, יכול להשתמש ברצון לקבל הזה או לא ובכמה. וזה מה שאנחנו לומדים. ובחכמת הקבלה אנחנו משתדלים לדעת את זה, ללמוד את זה ואחר כך לממש בקבוצה, במצבנו.
שאלה: הדבר הכי חשוב עבורי בנקודה הזאת בחיים הוא להגיע לדבקות ברב. אני בין השפלים שבשפלים, איך אני יכולה לצפות בדבקות ברב אם אני כל כך שפלה?
את צריכה להשתדל להידבק בבורא, זה הדבר הנכון. ואת הרב בדרך את תראי עד כמה שהוא גדול, קטן, הוא יכול לעזור לך או לא, אבל העיקר זה דבקות בבורא. לזה אנחנו צריכים לשאוף, לבקש ולהגיע, גם גברים וגם נשים.
שאלה: כתוב באגרת שהעיקר זה להרבות בתפילה ובביטחון שבורא יזכה אותך בתשובה שלמה1. איך להתחזק בביטחון שהוא באמת יזכה בתשובה שלמה?
קודם כל צריך לבקש. קודם כל לבקש שהבורא כן ייתן לך כוחות וסימנים שאתה יכול להידבק בו בצורה שלמה. זה תלוי בך, בבקשה שלך.
תלמיד: איזה סימנים הבורא יכול לתת?
שאתה מרגיש שאין לך את זה ושאתה תתחיל לבצע פעולות להתקרב לבורא, אז אתה תרגיש עד כמה אתה עוד רחוק. זה בדרך מתגלה.
תלמיד: אז סימנים של דבקות עם הבורא, יש כאלה בדרך לא רק סימנים של התרחקות.
כמה שאתה מבין אותו יותר, מרגיש אותו יותר, עד כמה שהוא קרוב אליך, כל הסימנים האלו אתה מגלה בדרך.
שאלה: כשאנחנו מגלים את השפלות שלנו, האם עלי לומר שזה כולל אותי?
כמובן, אני מגלה את הנבזות שלי, עד כמה אני שפל וממש אפס. אני צריך לגלות את זה, ולאחר שאני מגלה זאת אני משתדל לתקן.
תלמיד: כלומר, המשימה שלנו היא רק מצד הנברא, להסכים שזה בעצם אני ולתת לבורא לתקן אותי.
כן.
שאלה: האם השפלות שעליה אנחנו מדברים קשורה גם לאמונה?
במשהו יכול להיות שיש קשר, אבל זה לא העיקר. השפלות היא לפי מה שאנחנו מגלים על עצמנו בכלים הברורים, עד כמה אנחנו חלשים, עד כמה אנחנו לא ישרים וכולי.
שאלה: האם סבלנות בעבודה בעשירייה כלפי החברים וביטול עצמי, זה אותו דבר?
לא, אבל אלו דברים קשורים.
שאלה: לאיזה סוג תפילה אני צריך להגיע כדי להתאחד עם החברים?
יש סוגי תפילות, אבל באמת אין דבר כזה. אלא אני צריך להגיע לכזאת תפילה שהבורא דרך החברים ייתן לי הרגשה נכונה, הבנה נכונה ועלייה נכונה.
שאלה: נניח וחבר מאשים אותי בצורה גלויה במשהו, האם אני תמיד צריך לקבל את זה כך שהוא לא מחפש איך לתקן את עצמו, שהוא לא רואה את עצמו כהכי שפל. מה נכון לעשות, תמיד לשתוק ולייחס את הכול לעצמי, או לענות לביקורת שלו כדי שגם הוא ישמע את האמת להתקרבות גם מצידו?
תנסה לבטל את עצמך ככל שאתה יכול, ותראה לכולם וגם לאותו אדם שאתה נמצא בביטול, זו פעולה רוחנית. תן לו דוגמה בזה.
שאלה: במאמר מדובר על ביטול הישות והגאוה, איך עושים זאת גם בפנימיות וגם בחיצוניות?
על ידי תפילה, אנחנו לא מסוגלים אחרת. אם אני מסוגל א לעשות זאת בלי התפילה, אז אני משקר לעצמי. אך ורק על ידי ביטול - לבקש ביטול ככל שאפשר והבורא יעשה את זה, כל התיקונים באים ממנו.
שאלה: איך יודעים מתי להתפלל ומתי זה זמן להתגבר?
אם אתה מסוגל להתגבר, תתגבר, אין לך מה לבקש. אבל שאתה לא מסוגל להתגבר, אז אתה מבקש.
תלמיד: לפעמים כתוב שהאדם צריך להתגבר מעל הכוח האנושי .
זה כבר מידות ההתגברות, אבל מתי להתגבר כן או לא, זה לפי מה שאמרתי.
תלמיד: אז האדם צריך להמשיך עד שהוא רואה את קצה היכולת ואז מעלה תפילה?
כן.
שאלה: גם בפעולות ביטול מול החברים יכולים להגיע לגאווה, איך יוצאים מזה?
רק בתפילה.
שאלה: מה ההבדל בין תיקון חיצוניות לבין תיקון פנימיות, אתה יכול לתת דוגמה?
תיקון פנימיות לא יודעים ואי אפשר להראות את זה, כי זה פנימיות. חיצוניות, נניח שעד היום לא עשית משהו ומהיום והלאה אתה מקבל על עצמך לבצע זאת.
שאלה: איך אדם יכול לשמוע כל הזמן את דברי מורו ולהיאחז בו?
זה לא פשוט, אבל צריכים.
שאלה: איך מגיעים להיות בקשר נצחי עם הבורא?
אם רוצים אז הבורא מרחם.
שאלה: להתחבר עם החברים ולהדבק לעליון מה ההבדל בניהם?
קודם להידבק עם החברים ואחר כך דרך החברים להידבק בבורא.
תלמיד: אפשר לומר שעם החברים זה חיבור ועם העליון זה זיווג?
כן.
שאלה: אני חושב שאם אני סתם משפיל את עצמי, הגאווה יכולה להצטרף לזה. האם נכון לפעול הפוך, להתבטל בזה שאני ארצה ללעלות החברים בעיניי?
תעלה.
תלמיד: האם זאת הפעולה הנכונה?
איך תעלה אותם אם אין לך שום כוחות?
תלמיד: אני אבקש מהבורא שייתן לי גדלות חברים.
אבל על ידי זה אתה לא תעלה אותם.
תלמיד: אני אעלה אותם בעיניי.
תנסה, תבדוק על עצמך איך זה פועל.
תלמיד: אני אסביר, מה שחשוב זו לא הפעולה, אלא הכוונה למה אני עושה אותה. ואני עושה אותה כדי לראות החברים כגדולים ולא את עצמי כקטן.
נכון.
תלמיד: הוא ממליץ לתלמיד שלו להדבק אליו, והוא אומר לו להדבק לצדיקים, לאלה שמשוכים בשמן. במקרה שלנו זה להדבק אליך, כי אתה המורה שלנו. איך להדבק אליך בלב ונפש?
ללמוד יום יום, ולבצע מה שאנחנו משתדלים.
תלמיד: עושה רושם שאחד הדברים החשובים זה באמת להיצמד לרב, כי הוא מוריד את הדבר הזה לתיקון. ככה אני לפחות אומר. צריך חוכמה גדולה להידבק בצדיקים, שהם המהות.
כן.
תלמיד: הכוונה רק לרב שלנו או גם לבעל הסולם, לרב"ש, לבעל שם טוב?
לאלו ודאי שכן.
תלמיד: אבל לפחות אני מרגיש איך רוב הדברים שמגיעים אליי מגיעים דרכך, גם כשאתה נחמד אליי וגם כשאתה כועס עליי, בכל מצב אני מרגיש שהדברים בעיקר מגיעים אליי ממך, ושם אני מרגיש שמתחולל משהו, אני לא יודע בדיוק מה.
כן.
תלמיד: אבל אנחנו לומדים שהעשירייה היא מאוד חשובה, שם נמצא גם גילוי מאוד גדול. איך לשלב נכון, בין עשירייה לרב?
אתה תחבר עשירייה למה שקורה לך עם יתר הגדולים, תנסה לחבר עשירייה לפעולות האלו.
תלמיד: אני יכול אפילו לדמיין את הצדיקים האלה בתוכי, לראות אותם כאילו הם חיים בי?
לא חושב. לא.
תלמיד: רק פשוט לעשות את הפעולות היומיומיות האלה שאנחנו באים לומדים ומושכים משהו בלי אפילו להבין מה זה?
כן.
אגרת נ'
שנת תרפ"ז (1927)
"ב"ה א' תבוא פ"ז לאנדאן יצ"ו
כבוד התלמידים ה' עליכם יחי'
מכתבכם מפרשת שופטים קבלתי בצרוף חדושי התורה של כל אחד ואחד, פרט מ.... נ"י ואקוה מאד לקבל מכתבו היום.
רצוי מאד שתכתבו לי את החידושים שלכם בעבדות ה', וגם השאלות שיש לכם בענין זה. ואין כל נ"מ אם אענה לכם תרוצים, או שהעיר לכם, או אם איני כותב ואיני מעיר, כי עצם שאלתכם חצי תשובה היא. ואידך אני מביא לפני השי"ת שיענה לכם דבר בעתו, ואני מתפלא שעדיין אינכם מבינים את זה כל צרכו.
הערה אחת אעיר לכם והיא: בשעה שאתם כותבים אלי חדושי תורה, אינכם מבינים כלל, אם הדרכים שאתם מדברים בהם, נמצאים כבר ברשותכם, או עכ"פ במדרגתכם, כלומר, שבידכם לעשותם, או אם הם למעלה ממדרגתכם, אלא תצפו להשי"ת שיחונן אתכם דעת לעשותם, וכגון דא, צריכים אתם להזהר לפרש תמיד בלשון תפלה לה', שתזכו לחידוש שהשגתם, או לרמז, בדרך התנצלות, אשר עוד לא זכה לזה וכדומה.
הנה הראש של העתיד הנעים המקוה לנו בעזרתו ית' מתקרב אלינו. ועל כן אני חושק ומתגעגע מאד שתמצאו בסמוך לי בגוף ונפש. (דהיינו, שתתקרבו אתם אלי, ולא אני אליכם, שזהו מן הנמנע וגם ללא תועלת וד"ל).
והנני להתנצל עתה, אשר בתשרי העבר, היה עת רצון גדול מאד, אך לא הייתם בסמוך אלי באותו הזמן. ואת... נ"י בקשתי מאד בכל החודש הנזכר ולא מצאתי בגבולי כלל. ולא ראיתי רק אחד או שנים מכם. ומובן מעצמו הצער שהיה לי במשך כל השנה שעברה בגלל זה.
וסבת הדבר היא, הגאות והישות שהתגנב בכם, וכמדתה שנאת החנם ביניכם (מאגבה) בדבקות בחברים חומרניים אשר לא מחברתנו המה... וברור הוא כי אם אתם שונאים לאחד מבני החבורה, סימן מובהק הוא שגם אתי אינכם באהבה גמורה.
והגם שהיצה"ר מראה לכם מטתו של אותו חבר, כלומר, שמעשיו רעים וחטאים להשי"ת, היה עליכם להתפלל ולבטוח למענו להשי"ת שודאי יעזור לו, כיון שתלמיד שלי הוא.
ואם אתם כבר מבינים באותו חבר - שיד ה' קצרה בשבילו, וגם תפלותי אינם כדאים לעמוד לו בעת צרה, חס מלהזכיר, א"כ חוזר הדין ח"ו על השונא עצמו וד"ל. ובאו וראו ותנו על לבכם מהיום, שאל תיפלו יותר ברשת הזה.
... גם אין לכם להסתכל כלל וכלל אם אני מרחק בפה ממש לאיזה חבר... ותדונו אותו לכף זכות, באמת.
והאמת אומר לכם, כי בהתרחקות שלי נמצאת אחדות גדולה יותר מבהתקרבות שלי, בדומה לכל אומן הטרוד באומנותו להשלים מלאכתו, באופן היותר נאות, אשר אין לאיש זר להסתכל עליו באמצע מלאכתו, כי לא יבין מנהגו במלאכתו, זולת אומן הגדול כמותו. ודי לכל הרוצה להבין.
הארכתי בענין זה כדי שתדעו כי בנפשכם הוא.
אף שאין דרכי לבוא בהדרכות פרטיות, מ"מ אני מוכרח להעיר לכם, על מה שהזהרתי אתכם זה כמה: שלא יאמר איש לחברו את "החדושי תורה" שלו שהשיג. "ולא להוכיח" כלל וכלל, ואפילו הרצון בזה, הוא פגם נורא מאד. זולת מה שהתרתי בשעה שאני מחוץ לביתי, לאמור חדושי תורה זל"ז, ממה שכבר הוצאתי מפי, בדיוק שאפשר להסבירם, אבל בדיוק נמרץ, בלי כל הוספה מדעתו.
כמו"כ דברי התורה שאמרתי, ושאותו החבר עדיין לא שמע אותם מפי, אין לדבר אודותם, ויש להבליעו בהשכל ובדעת.
מצאתי לנחוץ לחזור ולהזהיר על הנ"ל מפני שאני מרגיש שכבר הרחבתם את הגבול שהגבלתם לכם. ותדעו נאמנה שבשמירה זו תזכו לאמור חדושי תורה לפני השי"ת ולהוכיח עצמיכם. והמפזר מדותיו באלה לא יכון בעיני השי"ת ו"דין פרוטה כדין מאה" בענין זה. והשי"ת יעזור לכם וידריך אתכם אל אדני האמת.
יהודה ליב"
שאלה: מה זה הקשר שלי עם החברים שהוא הקשר לרב? איך בזה שאני נותן יחס טוב לחבר או יחס הפוך לחבר, זה באופן ישיר גם לרב?
כי סך הכול מה שאתם עושים בקשר ביניכם, בכל מיני אופנים, בזה אתם בונים את המערכת, שהיא שייכת כבר ליחס שלכם לבורא. וכל אחד שמעלה את החברים, כביכול מעלה את הבורא, וכל אחד שמוריד את החברים, הוא מוריד את הבורא ובצורה כזאת אתם כל הזמן נמצאים בפעולות כלפי הכוח העליון.
תלמיד: אבל איך הרב מרגיש את הדבר הזה? נניח שאני כתלמיד שלך, נתתי יחס לא טוב לחבר, איך אני רואה את זה אצל הרב, איך רב מרגיש את זה באותו רגע?
איך הרב מרגיש זה עניינו ואיך הוא מתייחס אליך זה גם עניינו, אבל צריכים לתקן את כל הדברים האלה.
תלמיד: הוא אומר שהוא מזהיר אותנו לא ליפול ברשת, שהוא אומר "ואם אתם כבר מבינים באותו חבר - שיד ה' קצרה בשבילו, וגם תפלותי אינם כדאים לעמוד לו בעת צרה, חס מלהזכיר, א"כ חוזר הדין ח"ו על השונא עצמו וד"ל." מה זה אומר?
שאסור כך לעשות חשבון.
תלמיד: איזה חשבון אסור לי לעשות?
מה הוא אומר, תחילת המשפט?
תלמיד: "ואם אתם כבר מבינים באותו חבר - שיד ה' קצרה בשבילו, וגם תפלותי אינם כדאים לעמוד לו בעת צרה, חס מלהזכיר, א"כ חוזר הדין ח"ו על השונא עצמו וד"ל. ובאו וראו ותנו על לבכם מהיום, שאל תיפלו יותר ברשת הזה." כלומר שאני מבקש על חבר ושזו לא תפילה אמיתית, שאני לא עושה את זה באמת מכל הלב שלי, שאני לא רוצה באמת תיקון אמיתי, קשר אמיתי? מה זה אומר פה בדיוק שאני לא נכנס לעניין של לראות את החבר בעת צרה, שה' לא עונה לתפילתו?
אתה לא רואה אותו נכון, אתה בינתיים רואה את עצמך, את מה שאתה מייצר.
תלמיד: זאת אומרת, שאני לא רואה דרך החבר את התיקון שלי? ואין פה בקשה נכונה לתיקון אמיתי בקשר שלי מול החברים?
כן.
תלמיד: ואיך זה בעצם יכול להתבטאות על חבר? כי הוא אומר, שזו רשת שאני יכול ליפול בה. שהדין חוזר על השונא עצמו. איך אני בעצם מרגיש שבאמת עשיתי את הפעולה הזאת בצורה לא נכונה?
שוב בתפילה.
שאלה: הוא כותב להם בהתחלה "קבלתי בצרוף חדושי התורה של כל אחד ואחד," את המכתבים שהם שלחו לו. מה זה חידושי תורה?
שכל אחד אומר על כל מיני פסוקים מהתורה מה הוא חושב, איך הוא היה מפרש את זה.
תלמיד: אחרי זה הוא אומר להם גם, אל תגידו זה לזה את חידושי התורה שלמדתם. זה יכול לקלקל את החבר?
כן, כי כל אחד מכניס בחברו את הקלקול שלו.
תלמיד: אז איך משתפים חברים בהבנות, בשאלות?
ככל האפשר פחות.
תלמיד: אז כשקוראים קטע לא לחשוב ולפרש אותו?
כשקוראים קטע, כולם מתפעלים, כל אחד בתוך עצמו וזהו. ואחרי זה רואים את התוצאות אולי בפעולות חיצוניות של החברים.
תלמיד: אז עדיף לשמור לעצמו?
כן.
שאלה: הוא נותן כאן עצה שאם היצר הרע מראה לנו שהאדם חוטא לה', אז אנחנו צריכים להתפלל עליו, זאת העצה?
כן.
תלמיד: והרבה פעמים רואים שכביכול יש לאדם יותר תענוג לראות את החבר בשפלותו, לקטרג עליו ולא להתפלל עליו בעצם. מה עושים במקרה כזה?
להשתדל לצאת מהיחס הזה, ולהשתדל לראות את החבר בצורה יפה.
תלמיד: לפעמים האדם מרגיש צער שהוא לא יכול להתפלל על החבר ואז באופן טבעי יוצאת תפילה, והוא רוצה לראות את החבר בגדלותו. ולפעמים אין צער וכאילו זה עובר על האדם, והוא ככה או ככה, לא לוקח באמת חלק פעיל בזה, ככה אני לפחות מתרשם. זה פשוט סרט שעובר עליו. אז יש מה לעשות?
להיזהר.
שאלה: הוא כותב שאם הם אינם מבינים כלל, את התשובה שלו לשאלה שלהם, חידושי תורה שהם מעלים או לשאלה שלהם, שזה נמצא כבר ברשותם או שהם נמצאים במדרגה הזאת, אז כנראה שהם לא בטוחים, אם נמצאים במדרגה או למעלה מהמדרגה וצריך להיזהר לפרש תמיד בלשון תפילה לה' שהם יזכו לחידוש הזה שהשיגו. למה הוא מתכוון?
תתפלל כדי להבין.
תלמיד: להתפלל להשיג?
כן.
תלמיד: אני יכול להגיד שלפעמים כשאני שואל שאלה, אז התשובה שלך אחרי שאני מתעמק בה יכולה לקחת זמן, וזה נותן איזה כיוון.
אז עכשיו ההכוונה שלי, שתנסה להוסיף לזה עוד כוח בירור, עוד כוח תפילה.
תלמיד: אז ממה צריך להיזהר פה? שהוא אומר להיזהר בתפילה.
הכול תגלה בדרך. תתחיל לחטט בזה ותראה.
שאלה: האם ההמלצה של בעל הסולם לא להגיד דברים שאני מבין או חושב, אלא לצטט את הרב פחות או יותר מדויק, זה נכון גם לסדנאות שלנו?
לא יודע. לא יכול להגיד. אבל אם ברצינות אתם מתייחסים למה שכל אחד ואחד אומר, אז לנסות להגיד מה שכתוב.
שאלה: הוא כותב כבר כמה פעמים שבזה שהוא מתרחק מהם, זה לטובתם. מה העניין הזה?
הוא נותן להם חופש בתפילה, בעבודה, ביחסים ביניהם, בחיבורים. זאת אומרת, שהוא נותן להם מקום לגדול.
תלמיד: הוא אומר "בהתרחקות שלי נמצאת אחדות גדולה יותר מאשר בהתקרבות שלי".
כן.
תלמיד: איך זה יכול להיות?
כי הוא מתרחק אז הוא נותן להם אפשרות להתחבר יותר עם החברים.
תלמיד: למה, המורה מפריע לתלמידים להתחבר?
כנראה שכן.
תלמיד: איך זה יכול להיות?
ככה זה. תחשוב שזה כך.
שאלה: במשך היום אנחנו נעשה סדנה על הקטע ששמענו בשיעור הבוקר וכל חבר מספר מה הוא למד מהקטע. האם אסור לעשות את זה, האם להפסיק לעשות סדנאות כאלו?
למה?
תלמיד: כדי לא לשתף חברים.
לא.
שאלה: מה עליי לבקש כאשר מתגלה שנאה לחברה?
לבקש אהבה, לבקש לראות את האמת. באיזו מידה הבורא הוא טוב ומיטיב ופועל רק מתוך אהבה ואנחנו צריכים ללמוד ממנו.
שאלה: מה הכוונה שהתלמידים כותבים לרב חידושי תורה?
לא יודע, אלי לא כותבים. המקסימום שאתם מדברים כאן אולי באיזה משפט. אצלנו זה לא נהוג.
(סוף השיעור)
-
"והעיקר להרבות בתפלה ולחזק הבטחון שיצליח השם יתברך אותך לזכות לתשובה שלמה."↩