שיעור צהרים 10.03.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", עמ' 652,

מאמר ר"י, "מום יפה שבך"

מאמר קצר, יפה, איך צריכים להתייחס לנשים, לאישה.

רי. מום יפה שבך

שמעתי

"בתלמוד: "ההוא דאמר לה לדביתהו וכו' [אותו אחד שאמר לה לאשתו], עד שתראי מום יפה שבך. אמר רבי ישמעאל בן רבי יוסי, שהשם ית' אומר, שלא תוכל להתדבק אליו, עד שתראי מום יפה שבך" (נדרים ס"ו ע"ב). היינו, לפי פירוש הראשון של התוספות, היינו שאסרה בהנאתו, אם תוכל למצוא דבר נאה. זאת אומרת, שאם האדם יכול להגיד, שיש לו גם כן דבר יפים, שעמהם עזר להשם ית', שיהא יכולים להתדבק זה בזה. זאת אומרת, שאם לא כן, למה לא עזר לאחר. אלא ודאי מוכרח להיות שבו יש דברים. זאת אומרת, שיש לו אמונה טובה או מידות טובות, היות שיש לו לב טוב, שהוא יכול להתפלל.

וזה שמפרש: "אמר להם, שמא ראשה נאה". היינו, שיש שכל חיצוני, טוב יותר מכל אנשי דורו. או "שמא שערה נאה", שהוא מדקדק על עצמו כחוט השערה. או "שמא עיניה יפות", היינו שיש לו חן דקדושה יותר מכל אנשי דורו. או "שמא אוזניו נאות". זאת אומרת, שלא יכול לשמוע שום לשון הרע."

אנחנו רואים כאן שמתייחסים לרצון בגוף האדם, עד כמה הוא מתייחס לרצון שלו, אם יש לו מומים או אין לו מומים. ואז אם הוא יכול להגיד שראש האישה נאה, ושערה נאה, עיניה יפות, אוזנייה יפות, מדובר בכל החושים של האדם שיכולים להעריך מה יש בעל מנת להשפיע בכל החושים שלו, ולזה הוא צריך להגיע. "מום יפה שבך", זאת אומרת ברצון לקבל שלו הוא רואה עד כמה הרצון לקבל שבו הוא כבר מתוקן, וזה מה מעלה אותו לקראת הבורא.

לכן צריכים אנחנו כך לבדוק את עצמנו ולראות האם בראייה, בשמיעה, בכל חמשת החושים, אנחנו כן יכולים להגיד שיש לנו חושים יפים והם מביאים לנו מהפעולות שלנו רק סיכום יפה. ואז אדם יכול להגיד שיש לו בסך הכול אישה נאה, שבגופו, וכך יש לו תקווה גדולה להגיע לגמר התיקון.

מה זה נקרא שיש לו אישה יפה? שבכל החושים שלו הוא רק יכול להעלות את הבורא עוד ועוד בכך שהוא עושה לו נחת רוח ועושה כול מה שהבורא מצפה ממנו.

שאלה: איך האדם יכול למצוא פגמים בעצמו או בחיים הפנימיים או הפיזיים שלו, ואיך הוא מתגבר על הפגמים שהוא מוצא?

אדם לבד לא מסוגל. על זה בכלל לא כדאי לחשוב אפילו. הוא יכול לגלות את הפגמים שבו אך ורק כשהוא נמצא בתוך החברה, שחברים מחפשים, כל אחד מחטט בתוך עצמו, מה יש לו לתקן כדי להתקרב לאחרים ולגלות את הבורא בחיבור ביניהם.

שאלה: הודות לשיעורים שאתה נותן, אני כל הזמן נמצא במצב של הודיה לבורא. אני מחפש דרך איך להודות לו והתחלתי להודות לו על בעל הסולם, על הרב"ש, עליך, ואחר כך הגיעה הבנה שזה גם הבורא, אין עוד מלבדו. אני רואה את הבורא ומודה לו על זה. האם זו כבר קבלה בעל מנת להשפיע, כשאני רואה שזה ממנו?

כן. ככה צריך.

תלמיד: ואני צריך לעשות כאן מחסום, כלומר ללכת באמונה למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: קראנו את המאמר לפני כן ולא הצלחתי להבין לא בשכל ולא בלב, מה זה מום יפה?

מום יפה? כל דבר שהוא לא רגיל, הוא יפה. כמו שאנחנו אוהבים בילדים שלנו.

שאלה: האם מדובר בכך שבכל אחד מאתנו יש מום אחד יפה שאנחנו צריכים למצוא בתוכנו?

אולי אחד, אולי כמה.

תלמידה: מום יפה כזה?

זה מום מתוקן. מום יפה זה מום שהיה באמת מום, זאת אומרת לא יפה והפך מתוך העבודה שלנו לטוב, ליפה.

שאלה: איך אנחנו צריכים לרכוש אוזניים טובות?

האדם צריך להרגיל את עצמו, ללמד את עצמו להקשיב רק למה שמקדם אותנו לבורא.

תלמידה: אפשר להגיד שלהקשיב רק למאמרים, רק לך, רק לחברים של בני ברוך?

כן. הכי טוב.

שאלה: אם מדובר ביופי רוחני, אפשר להגיד שמדובר בגילוי התכונות דרך העשירייה, כלומר שאני מראה את התכונות שלי, מודה במומים היפים בתוכי, או שהתכונות האלה מתגלות והעשירייה עוזרת לי להפוך אותן?

עד אשר תהיי יחד עם העשירייה בדבקות השלמה, יהיו בך מומים, חסרונות, והם ישליכו גם על האחרים, כך שתצטרכי כל הזמן לשמור על עצמך כדי לתקן בזמן את החסרונות שלך וכל פעם במשהו אחר.

תלמידה: את החסרונות שאתה מדבר עליהם, אני בעצמי רואה דרך העשירייה, או שהעשירייה מראה לי אותם? ברור שזה הבורא. איך הם מתגלים בנו?

הם בדרך כלל מתגלים בקשר עם החברים, אבל בטח שבעיקרון הבורא הוא שמגלה אותם.

שאלה: אם הרצון שלי למלא אדם אחר, נובע מהרצון לעשות לו טוב וכשאני בודקת את היחס שלי אליו, אני רואה שחסר לי יצר הרע, שאני פועלת מעל השנאה, זה יכול להיות מום יפה שבך?

מום יש בכן מלכתחילה, לחלוטין כל הרצון שלכן הוא מום אחד גדול, אבל כאשר אתן מתחילות לעבוד על הקשר עם החברים, אז מתחילים לראות כמה האדם עוד נמצא במום, אבל מלכתחילה לכולנו יש ממש יצר רע.

שאלה: איך הבורא מתקן את הפגמים שלנו ואיך אנחנו הופכים למושלמים?

על ידי כך שאנחנו מנסים להתחבר בינינו ורואים כמה אנחנו דוחים זה את זה, שונאים זה את זה וממש לא יכולים לקבל איש את רעהו, ואז אנחנו פונים לבורא ומבקשים ממנו תיקון. הבורא כבר אז יורד אלינו, פונה אלינו ועוזר לנו לשנות את היחס שלנו לחברים. וכך בהדרגה, אנחנו מתקנים את כל היצר הרע שלנו.

שאלה: איך נכון לחקור ולברר את הרצונות שלי מצד ההשפעה, את הכוונה שלי להשיג את התכונה הזו?

רק אם את נמצאת בקשר עם החברות שלך, עם החברים, את פועלת להיות ככל היותר קרובה אליהם ובצורה כזאת מיתקן האגו שלך.

שאלה: במאמר מתוארים המומים כיפים עד שהם נדמים כזכייה גדולה, כאילו הדקדוק הוא כחוט השערה. אז למה כשהמומים מתוקנים הם עדיין נקראים מום ולא זכייה?

אנחנו לא יכולים להגיד שהם לא מום. הם היו מום, וניתקנו, נהיו מתוקנים.

תלמידה: זאת אומרת, המומים האלה מלמדים אותנו לא להרפות, כי האגו תמיד ימצא על מה עוד אפשר לעבוד?

אבל לא בהכרח על אלה שהיו, הם יכולים להיעלם, ומומים חדשים יתגלו.

שאלה: רוחניות זה הרגש הפנימי של האדם, איך אנחנו צריכים לבטא את היחסים האלו בינינו בחיצוניות?

להשתתף בחיים הפנימיים של כל אחד בקבוצה.

תלמידה: אז בחיצוניות להביע את היחסים הפנימיים האלה בינינו?

כן. לא להתבייש, ולבטא את זה בצורה גלויה.

שאלה: למה בעל הסולם משתמש פה במילה "נאה" ולא ב"נקיות" למשל, מה זה נאה?

יופי נקרא נקיות המחשבה, דאגה זה לזה, עזרה, תמיכה, כשהאדם פותח את ליבו כלפי חברו.

תלמידה: שכשאתה עושה בדיקה, לפי המאמר הזה אתה כל פעם יותר ויותר משתכנע שאתה פחות מכולם תואם ליופי הזה, ואז אתה מתייאש. אז איך נכון להביא לבורא את כל המומים האלה עם כל הבושה?

זה מה שצריך להביא לבורא, ואז הוא יתקן אותך. לא להתבייש, אלא לבוא אליו, לבקש, לבכות, ולדרוש שהוא יתקן את כל המומים האלה.

שאלה: האם בכל דבר שקיים בנו, יש לנו פוטנציאל להשפיע איתו?

כן.

תלמיד: ומה זה אומר, לזהות איפה הדבר הזה גורם לפירוד, ולבקש שזה יתהפך, ושאני אצליח להשפיע מהמקום הזה?

כן.

שאלה: אנו חלקים שבורים, ולכל אחד יש משהו בולט, שהוא צריך לתקן, ואז יש אפשרות שהוא יהיה חלק מתוקן. האם אפשר להגיד שכל הרצון המשותף שלנו יכול להיתקן בחיבור, ורק ככה אפשר לתקן את כל הרצונות, כשאני מתחבר לרצון בולט של חבר, ואנחנו בונים דבר שלם?

גם כך. או שכולנו מתפללים ביחד לבורא שיתקן אותנו.

שאלה: במה תלוי כוח ההתגברות של האדם?

עד כמה הוא רוצה להיות ישר עם הבורא.

שאלה: המומים אלו התכונות הלא מתוקנות שלי, שכבר התרגלתי אליהן, והתרגלתי להשתמש בהן לא נכון בחיבור. האם כשאני משתדלת, ומשקיעה מאמצים לקיים תורה ומצוות הבורא עוזר לי לעשות היפוך בתכונות הלא מתוקנות, במומים האלה, והופך אותם לטובים, כך שאפשר להשתמש בהם לטובה?

כן, בטח.

שאלה: אם האדם לא יכול לראות את הפגמים שלו, מה צריך לקרות בעשירייה כדי להגיע להכרה הזו?

העשירייה יכולה לרמז לו על זה. לא צריך לדבר בצורה גלויה, אבל שכל אחד יוכל לרמז קצת לחבר שיש לו איזו תכונה בולטת שלילית, וכך הם עוזרים זה לזה. 

שאלה: אם יש לאדם לב טוב, זה גורם לכל הפגמים להיראות יפים. אז האם האופן שבו אנחנו מסתכלים מתוך לב טוב יכול להפוך כל פגם למשהו טוב ויפה?

כן.

תלמידה: זאת אומרת הכול תלוי בלב שלנו.

צריך לתקן רק את הלב.

שאלה: האם זאת העבודה שלנו, לחפש את הפגמים, והאם אנחנו יכולים להפוך את כל הפגמים כולם כולל כולם בעזרת התיקון?

כן. צריך לחפש את כל הפגמים, וצריך לתקן את כל הפגמים.

שאלה: אם בעשירייה אנחנו מספרים אחד לשני על המומים שלנו, האם העבודה הנכונה היא שאנחנו לוקחים את המום הזה, מדברים עליו, כל אחת מדברת איך היא רואה את המום הזה. ואז אחרי שכל אחת מאיתנו אומרת את הדעה שלה, אנחנו נותנות אותו לבורא? כלומר אחרי שהראינו והבלטנו את המום הזה, אנחנו מכוונות אותו לבורא. זו העבודה הנכונה עם המומים?

כן, נכון.

שאלה: איך מום יפה שונה מזכייה?

בתיקון.

תלמידה: אז מה שמאוד חזק בנו כלא שלם, דווקא הוא יהיה מום יפה?

כן.

שאלה: האם יכול להיות שכשאדם אוהב הוא רואה את העולם כמאוד יפה. והוא לא שם לב למומים או לדברים רעים בחברים, ורק רוצה להביא את עצמו לעולם היפה הזה, לתקן את עצמו, ובצורה כזו להיות כמו החברות הגדולות שלו?

כן, אבל למרות זה, הוא צריך לבדוק את עצמו, לראות את עצמו על רקע הקבוצה, ולגלות את הפגמים, והמומים שבו.

שאלה: אני מודה לבורא על המורים הגדולים שלי, ועכשיו אני מגיע לכך שגם החברים הם המורים שלי. כלומר, הרי אני לומד עבורם, ואני מתעלה מעל הפגמים שאני רואה בהם. האם אני יכול להעלות את החברים שלי לרמה כזו של גדלות ולהנות לבורא בזה שאני מודה עליהם כמו על המורים שלי?

כמובן. בטוח שכן, בדיוק כך.

שאלה:  אני לא מתביישת לפנות אל הבורא, אבל כשאני פונה לחברות, אני מהססת כי הן רואות את הפגמים שבי. אז מה עלי לעשות, כי אני לא יכולה לפנות אליהן בלב פתוח?

אנחנו לא צריכים להתבייש זה מזה. אנחנו התאספנו דווקא כדי לגלות את כל הפגמים שבכל אחד ולהעלות אותם לתיקון לבורא. והבורא יתקן. לכן זה לא חשוב כמה כל אחת רואה את הפגמים בה. ממש לא, לא חשוב.

שאלה: איך אנחנו משווים את עצמנו בעשירייה?

אנחנו לא יכולים לראות את העשירייה מחוץ לנו בצורה הנכונה, אף פעם, רק את העשירייה שלנו אנחנו צריכים לבדוק ולכוון כלפי הבורא.

שאלה: ואם יש לנו רצון, האם עלינו להשוות בין שהוא מתאים לחיבור או האם הוא מפריע לחיבור?

כן. את כל התכונות האלה אנחנו יכולים לגלות בעשירייה שלנו, למצוא אותן ולבקש ממנו תיקון.

שאלה: האם אנחנו יכולים לחבר את כל הרצונות בעשירייה לרצון אחד למשך כל אותו היום?

לא. באדם יש הרבה רצונות שונים ובמשך היום הם משתנים בו. הוא צריך לגלות את כל הרצונות האלה, לחבר, להעלות, להפנות לבורא, לבקש על התיקון שלהם וככה כל אחד בקבוצה.

שאלה: הפסקה השנייה במאמר מדברת על תיאור התכונות. האם יש איזו עדיפות לתכונות האלה כאל משהו שאנחנו צריכים לפתח בתוכנו כדי להתקרב לבורא, ולמה דווקא התכונות האלה מובאות במאמר ?

אני לא רואה כאלה הבדלים באופן מיוחד, הוא פשוט ממשיך את הפסקה הראשונה. מה גם שכל אלה הם קטעים המבוססים על הנאמר מתוך התלמוד, אז לא צריך להתייחס לזה. מדובר על האופן שאדם צריך לתקן את הרצונות האגואיסטיים שלו, וכל הזמן הוא צריך לבדוק את עצמו איך הוא מסתכל על האחרים, על החברים שלו, האם הוא מסתכל עליהם בצורה נכונה, עם רצון טוב, בעיניים טובות או בעיניים רעות. ככה הוא צריך לבדוק את עצמו.

שאלה: אם הפגמים הם הרצונות לקבל והם הופכים להיות יפים כאשר כבר נוצרת בנו כוונה נכונה על מנת להשפיע, אז זה אומר שאנחנו צריכים לבקש מהבורא רק את הכוונה? ואם אני מבקשת באופן פנימי שתהיה לי הכוונה הזאת, אז זו כבר תפילה?

כן.

שאלה: ואם כולנו נבקש ביחד ונייצר את הכוונה הזו, אז האם יכול להיות שבבוקר נתעורר ואנחנו כבר נהיה בכוונה, או שזה קורה באופן הדרגתי?

זה תהליך הדרגתי. הדרגתי. אבל את כבר נמצאת בו.

שאלה: בנוגע לראות את המומים בחברים. זה קשה מדי, כשאתה מרגיש את החבר לעומק, אתה מרגיש את הרצון שלו, כשאתה רואה מה נמצא מאחורי הפנים של החבר מאוד קשה להתחבר, זה כאילו בא לך להקיא ממה שאתה רואה באחרים. איך אדם יכול להתגבר או לצאת מעורו, כי אתה רואה את כל מה שיש בחבר ועל פני כל זה אתה צריך לבוא ולחבק את החבר.

כן, דווקא ההיפך, אם אתה רואה פגמים באחרים, אז בטוח שהפגמים האלה נמצאים אצלך, במאה אחוז, ולכן אין כאן שום בעיה. אתה מבקש על הפגמים שאתה רואה בחברים כמו על הפגמים שלך, כי אם היית נקי לא היית רואה בהם פגמים. ולכן אתה פונה לבורא ומבקש ממנו תיקונים על הפגמים שאתה רואה בחברים, כי בטוח שזה הפגמים שבך. וכך ממשיך.

תלמיד: זו גם בושה, כי אני בעצם מתאר את עצמי במקרה הזה.

אז מה? אבל אתה מתקן. מה יש? גיבור מי שמגלה את כל הפגמים שבו מכאן ועד גמר התיקון, ולא מי שלא מגלה כלום, אז הוא כאילו נקי. הוא לא נקי, הוא עד כדי כך מלוכלך שהוא לא רואה אחרי הלכלוך שלו כזה עבה, הוא לא רואה את עצמו.

תלמיד: לגבי נשים. האם אפשר לומר שלמקובל אשתו היא כמו חבר שלו, כמו הרצון שלו שהוא צריך לכוון את המאור שהוא מושך לכלי של האישה שלו ודרך האישה שלו הוא יתקן את עצמו ואת הרצון שלו ואת הכול?

כן, אבל זו לא חובה גם שאישה יודעת על כך, אם אישה לא רוצה היא לא נכנסת לכל הבירורים האלה, אבל הגבר כן.

תלמיד: דיברת לפני שבועיים על עיני השכינה וגוף השכינה, ואמרת שעיני השכינה זה היחס של האישה שלך כלפיך ובגלל זה אנחנו בוחרים לפי עיני השכינה, לפי איך שהאישה מתייחסת אליך. וגם בתחילת השיעור אמרת שזאת עזרה גדולה לקראת התיקון. מהי העזרה של האישה בשביל גבר שרוצה להיות תלמיד חכם? מהי אותה העזרה שהאישה נותנת לאותו הגבר, איך אנחנו יכולים לראות את זה בהקשר לגמר תיקון?

אני אומר כמה מילים אבל נצטרך עוד לדבר על זה. אישה יכולה להראות לגבר איפה הוא לא צודק, איפה הוא אגואיסט, איפה הוא צריך לתקן את עצמו, ואם גבר שומע בקול האישה, יש לו סיכויים יותר גדולים מהר להגיע לתיקון.

שאלה: האם לא לשמוע שום לשון הרע זאת אומרת להצדיק?

בטח.

שאלה: ענית לחבר כשאתה מסתכל מתוך לב נקי אז אתה לא רואה מומים בחבר. מה עוזר לנו יותר מכל להגיע ללב נקי, לנקיות הזאת, איך לרכוש אותה?

דרך אהבת החברים אנחנו מזככים את הלב שלנו ופותחים אותו לאחרים.

שאלה: אם אני רואה מום בחבר, זאת אומרת שבאותה מידה המום הזה נמצא בי, או שהוא קצת שונה מזה שבתוכי?

מה זה משנה, העיקר זה שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו.

שאלה: אמרו שהגבר הוא ראשון בתפילה, בפנייה לבורא. למה התכוונת, זאת אומרת, החיסרון של הנשים הוא צריך איכשהו כל הזמן לעבור דרך הגבר?

בעיקרון כן. העיקר זה שהגבר יעלה את התפילה שלו לבורא.

תלמידה: וקשר ישיר עם הבורא, זה הרי צריך להיות לכל אחד, גם לגברים, גם לנשים?

את זה אנחנו עוד נברר. בינתיים תבקשו ותתפללו.

שאלה: האם החברות בעשירייה שלי, הן מראה דרכה הבורא מראה לי את הפגמים שבי?

כן.

תלמידה: והאם העבודה שלי היא להסתכל בזהירות במראה הזאת?

כן.

שאלה: האם זה נכון שהדרך לתקן את הפגמים שלנו נמצאת בחיבור שלנו עם הסביבה, דרך ההרגשות שלנו?

כן.

שאלה: מה זה מום? במה הוא מתבטא?

זה אגו.

שאלה: אם נניח אצל החברה אנחנו רואים מום, זה אומר שאנחנו רואים את האגו שלה או את שלי?

את רואה את האגו שלה. ובאותו זמן גם את יכולה לבדוק את עצמך, האם את מסתכלת עליה בצורה אגואיסטית.

שאלה: כשהתחלנו לבנות יומן של העשירייה, זה היה כמו אמצעי עבורנו כדי למצוא את הרצונות שלנו ולתקן אותן. מה לעשות אם לא כל החברות בעשירייה רוצות להשתמש באמצעי הזה. אפשר להמשיך להשתמש בו רק למי שרוצה להתקדם בדרך?

תמשיכו, כן.

שאלה: זה קונספט ממש יפה לאוורר את הפגמים ביחד. האם יש מקום להעביר את המסר הזה גם לקהל חיצוני, ברמה הבסיסית?

לא. כי מדובר על ביקורת, אסור לנו להעביר ביקורת על קהל חיצון.

שאלה: אמרת שאם אני רואה פגמים אז זה בטוח בי. עצה אחרת הייתה, לא לנסות לתקן את החבר. מה לעשות כדי לא להפוך למתקני עולם?

אתם תווסתו זה את זה ותראו איך אפשר.

שאלה: לפעמים אני מרגישה כל כך צודקת, שאני לא שומעת את החברות. הדאגה שלי שבהרגשה הזו שאני צודקת, אני אפגע בחברה. אז מה יכול לעזור במצב הזה?

לפני שאת מתקשרת לחברה, את צריכה לעשות תרגילים להוריד את עצמך ולהעלות את החברה. ואז להתקשר אליה. תמיד לגשת לחבר מלמטה למעלה ככה.

שאלה: האם עזרת הבורא זה לכסות את המום שאני רואה באהבה?

כן.

שאלה: אני רואה פגמים גם בתוכי וגם בחברות. ואני מאוד אוהבת אותן, את החברות אבל הפגמים האלה מפריעים לי לראות אותן כגדולות. הרי צריך להיות הפוך?

הרי צריך לעבוד על הפגמים האלה, תראי להם עליך שיש לך גם כאלה פגמים ואת עובדת עליהם.

שאלה: האם הקליפה יכולה להאיר או שהיא רק בולעת את האור?

לפעמים יכולה להאיר, אבל זה במקרים מיוחדים.

שאלה: יש מום אצל הנשים מאוד חזק, מאוד טוב, שזו דאגה. דאגה למשפחה, לקרובים, רק שזה יותר מדי אז זה הופך לשליטה ולא לדאגה. ולפעמים זה מאוד מעצבן את הגברים וכאילו מונע מההתפתחות שלהם. כשאנחנו מוצאים את זה בתוכנו, צריך איכשהו לדבר על זה ואיך להימנע מזה. או הכול לשלוח לבורא שהוא יתקן אותנו וייתן לנו אפשרות להשתמש בתכונה הזו, במקום הנכון?

תשלחי לבורא.

שאלה: איך ייראה העולם או הבריאה כשיגיע גמר התיקון הכללי? מתי הוא יגיע, ובמה זה תלוי?

אני לא יכול לפרט את זה. אני מדבר על זה כל הזמן, בכל הזדמנות שיש לי. את צריכה לשמוע את כל ההרצאות שלי, השיעורים שלי, ומשם תקבלי ידיעה.

שאלה: למה כל הבקשות שלי מתרכזות בעיקר בלילה והן תמיד מלוות בבכי? אני לא יודעת למה זה קורה לי, זה פשוט בלתי נשלט.

זה בגלל שאת אגואיסטית מדי.

שאלה: כדי שהמומים יהפכו להיות יפים בעינינו, הם צריכים לעבור דרך תהליך של הכרה, של השקעה לראות באחר מה שנמצא בי, וגם בבקשה לבורא שהוא ישנה אותנו. האם זה בסדר שיופיעו רגשות של אשמה, כאב, בושה, דחייה עצמית? ואם זה תהליך נכון, אז עד איזה רגש צריך להגיע כדי שיהיה ניקיון לכל הפגמים האלה?

אנחנו נעבור על הדברים האלה, לאט לאט.

שאלה: כשאני רואה פגם בחברה, אני בדרך כלל לא אומרת לה ישר שיש לה פגם, אלא אני מראה לה דוגמה איך נדמה לי שאני צריכה להתנהג. בשלב מסוים אני מרגישה שאני כאילו נהיית יותר גבוהה ממנה וחושבת שאני צודקת והיא לא. איך בכלל לעשות פה בירור ביחס לחברות? מתי יש לי זכות להראות דוגמה?

תראי דוגמה, דוגמה נכונה את יכולה להראות תמיד.

שאלה: איזו כוונה צריכה להיות לי? כי יש לי תענוג שאני מראה לה דוגמה.

לא חשוב, שבינתיים יהיה לפחות כך.

שאלה: יש תחושה שאצל כולם המום הוא אחד והנקודות שבלב שונות, ואז השילוב הזה כאילו יוצר פגמים שונים. האם זה נכון לחשוב כך?

לא צריך להסתכל על זה כך שהמום נותן שמחה.

תלמידה: לא שמחה, אני מתכוונת שהפגם אצל כולם הוא אחד והנקודות שבלב שונות, אבל השילוב הזה נותן שוני של הפגמים, אבל למעשה הפגם הוא רק אחד.

כן, אפשר לחשוב כך.

שאלה: למה יופי נחשב למום, כמו שכתוב כאן, "מום שבך"? למה זה מום?

יש מום יפה, יש מום לא יפה.

תלמידה: אבל יופי לא יכול להיות מום.

מום יכול להיות יפה.

שאלה: מה משמעות ההשוואה במשפט שכתוב "וזה שמפרש: "אמר להם, שמא ראשה נאה". היינו, שיש שכל חיצוני, טוב יותר מכל אנשי דורו". מה זאת אומרת "טוב יותר מכל אנשי דורו"?

פשוט מאוד, טוב יותר מכולם.

שאלה: בשיעור הבוקר אמרת שהרצון הנשי הולך לעומק ושל הגברים לכיוון מעלה. איך החיבור הזה קורה? איך להרגיש את הנקודה הזאת בעשירייה?

זו לא העבודה שלך, את זה יעשה הבורא. העבודה שלך היא רק לראות את המומים שבך ולבקש, להתפלל על תיקונם.

שאלה: חברה אמרה שהיא מבקשת כל לילה מהבורא בתפילה וגם בוכה, וענית לה שזה כך כי היא אגואיסטית מדי. מה עושים במצב כזה? כי גם אני אגואיסטית מדי.

אסור לנו להיות בקו אחד, שבוכים ובוכים, על מה? איפה יתר צירופי הרגשות, המחשבות? אנחנו צריכים גם לדאוג למצב שאנחנו משתדלים להתקרב לאיזון, לקו אמצעי, כולנו יחד עם הבורא, ולא לבכות בלי הפסקה, זה לא נורמלי.

שאלה: המומים הם בעצם פגמים שיש ביחסים בינינו.

כן.

תלמיד: חוץ מזה יש לי כל מיני מומים אחרים בחיים, בתפיסה שלי, בפסיכולוגיה שלי, ביחסים שלי עם אשתי, עם הילדים, עם הגישה לעולם, האם גם אלה נחשבים מומים?

בטח.

תלמיד: וצריך לתקן אותם?

כל דבר ודבר שאדם מתייחס אליו, אפילו בתוכו, מכל שכן מחוצה לו, זה היחס שלו לבורא.

תלמיד: זה לא קשור לעבודה בעשירייה. כי אני מנסה להבחין בין מום שהוא פגם ביחסים בינינו בעשירייה, לבין מום שלי עם עצמי, עם העולם.

כן.

תלמיד: איך מתקנים את זה עם העולם?

מתקנים רק את מה שיש בינינו. בינתיים אנחנו עוד לא מגיעים לתיקונים שהם בינינו לכל העולם.

שאלה: האם העובדה שאנחנו לא יכולים לבטל את עצמנו היא הפגם הגדול ביותר? והאם אנחנו יכולים לחזור בתשובה לבורא למרות שאנחנו מתמרדים כנגד הבורא בלבנו?

כן.

שאלה: האם זה נכון שהמומים שלנו מיתקנים אם אנחנו מכוונים את עצמנו כלפי החיבור?

ודאי שכן.

שאלה: האם מספיק רק לבקש מהבורא לתקן את המום? מה עוד נדרש מאיתנו בשביל התיקון השלם?

רק לבקש על התיקון השלם.

שאלה: יש מקרה שאתה מבקש עבור החבר ומיד מרגיש איך הבורא עוזר לו, ויש מקרה שאתה רוצה לעזור ומבקש אבל האדם לא יכול לקבל את העזרה הזאת, והוא מרגיש שהתפילה לא עוברת. האם יש תנאים שהאדם יוכל לקבל את העזרה הזאת?

אם את פותחת את הלב, אז קרוב לוודאי שגם הוא יפתח את לבו ויקבל.

תלמידה: האם זה תלוי בי?

כן. המשפיע, הנותן, צריך להיות לחלוטין בלי לרצות שום דבר בחזרה לעצמו, כמו הבורא, ואז הוא יכול לצפות לכך שהפעולה שלו תהיה נכונה.

שאלה: לפעמים האגו מתחבא ואומר "אין בי את הפגם הזה", כדי לא לראות בעצמו פגמים. אם כך, איך האדם צריך לגשת לאגו שלו כדי שיוכל להתמודד עם הפגמים של האגו שלו?

שאלה מאוד יפה, אבל את זה נלמד כבר בנושא הבא.

(סוף השיעור)