שיעור בוקר 23.02.2026 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 27.05.2025

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/0aVe2u0u?activeTab=transcription&mediaType=video

ממשיכים את הכנס בעלייה - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא ממשיכים את הכנס בעלייה, קטעים נבחרים מן המקורות.

קטע מס' 2, אומר הרב"ש,

"בכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות שמים, ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'. לכן כל בחינת קבלת מלכות שמים, נבחנת לבחינה חדשה, היינו שמקבל עתה חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק ממלכות שמים, ומכניס את מקום הריק, וממלא אותו עם מלכות שמים. נמצא, שהוא בירר עתה דבר חדש, מה שלא היה מטרם שלקח את המקום ריק, ומילא אותו עם מלכות שמים. וזה נקרא, שהעלה ניצוץ חדש לתוך הקדושה, עד שמרוב עליות הוא מעלה תמיד ניצוצין מחלל הפנוי לתוך הקדושה.

נמצא, שמכל ירידה וירידה, הוא בא לידי התחלה חדשה, ומעלה נצוצות חדשים."

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)

זאת אומרת, בלי הרגשת הירידה אנחנו לא יכולים להתחיל בעלייה חדשה. ולהרגיש את הירידה כירידה ממש זה מוכרח להיות, כדי שאחר כך יוכל לתאר את עצמו כנמצא בעלייה. לכן כל הדרך היא מעליות וירידות, וכך הן צריכות להיות. וככל שהן יתחלפו יותר במהירות, כך האדם יתקדם יותר מהר. זאת אומרת, צריכים לדאוג שכל הירידות יתחלפו מהר ככל האפשר לעליות.

תלמיד: איך מחליפים ירידה לעלייה, איך הופכים ירידה לעלייה, מה זה אומר?

את זה האדם צריך לעשות, זה תלוי במאמץ שלו. ירידה זה נקרא שהוא יורד מהקשר עם הבורא, ועלייה נקרא שהוא מתקרב לזה. לכן עלינו כל הזמן לחשוב איך לא לרדת אלא לעלות, ובזה מחליפים את הירידות לעליות.

תלמיד: אז יש עכשיו רצון חדש שמתעורר באדם, והוא מגלה שהוא מתנתק מהבורא בגללו, כרגע הוא לא נמצא בקשר עם הבורא. ועכשיו הוא רוצה לעשות את העבודה, הוא רוצה לחדש את הקשר עם הבורא.

נגיד, כן.

תלמיד: איך אני מחדש את הקשר עם הבורא? האם זה רק במחשבה, לקבל את זה כמין התעוררות כזאת, שדוחפת אותי להתחבר לבורא? האם יש שם פעולה, אני מנסה להבין מה הפעולה של לחדש את הקשר עם הבורא?

כשאתה מתחיל לחשוב, איך להיות בקשר עם הבורא לעומת המצב הנוכחי.

תלמיד: והמחשבה הזאת שעלתה, שאיתה גיליתי שאני מנותק מהבורא, היא בעצם נהיית כמו פלטפורמה לחיבור עם הבורא, היא בעצמה לא באמת חשובה. זה נכון להגיד ככה?

היא חשובה, למה לא? היא חשובה, היא כמו מכשיר קפיצה שממנו אתה מתחיל לעלות.

תלמיד: אני אתן דוגמה כדי לראות אם אני מבין. נניח מתעוררת בי איזו מחשבה שלחלוטין לא קשורה לדרך, אני מרגיש משהו, ולגמרי נזרק לעולם הזה.

לגמרי זאת אומרת שאין לך שום מחשבה, והרגשה ממשהו ששייך לעלייה?

תלמיד: כן, נגיד שזה המצב כרגע. ואז אחרי רגע אני נזכר, לא משנה כרגע איך, נניח בזכות החברים, שאני רוצה לחדש את הקשר עם הבורא.

כן.

תלמיד: מה אני עושה עם ההרגשת ניתוק הזאת? אני משתמש בה בתור "אה, ניתקתי מהבורא, בוא עכשיו אני אתחבר אליו"?

יכול להיות כך.

תלמיד: ואיך אני מחדש את הקשר הזה, מה אני צריך לעשות? אני צריך לחשוב עליו, להתפלל אליו, להודות לו, מה אני בדיוק עושה ברגע הזה?

משהו ממה שאמרת. משהו בזה ששייך לעלייה.

תלמיד: מה ישמש לנו כחומר דלק במצב ירידה?

במצב הירידה יש לנו רק אפשרות לכוון את עצמנו בכל זאת לבורא שנעלם, שמתרחק, שלא מורגש בנו. זה הזמן שבו אנחנו יכולים לאסוף כל הכלים שלנו, הריקים, המרוחקים מקשר עם הבורא, ואז להתחיל לבקש, להתפלל, וכך לחזור לקשר.

תלמיד: אתה אומר שבמצב ירידה יש לנו רק אפשרות לכוון את עצמנו לבורא שנעלם, שמתרחק.

כן

תלמיד: אז זו לא באמת ירידה.

אנחנו קוראים לזה ירידה, כי לעומת המצב הקודם, ככה אנחנו מרגישים, שאנחנו מרוחקים מהבורא, שקשה לנו למצוא מילים, שפָה איך לפנות אליו. ואז כשאנחנו בכל זאת פונים אליו, אז זוכים להתקרבות שלו.

תלמיד: אז איך נגדיר ירידה, כהתרחקות הדרגתית מהבורא?

ירידה זו התרחקות הדרגתית.

תלמיד: וכמה שאני מרגיש שהבורא מתרחק או אני מתרחק ממנו יותר ויותר, מה העבודה שלי?

כך יש לך הזדמנות לפעול לעלייה.

תלמיד: איך נראית ירידה אידיאלית?

ירידה זו התרחקות, האדם מאבד משהו. זאת אומרת, לפני כן הוא היה יחסית באיזו עלייה, ועכשיו הוא מרגיש כנמצא באמת במרחק מהבורא.

תלמיד: איך מתקרבים חזרה לבורא?

מבקשים. זה נקרא מתפללים.

תלמיד: איך לנצל את מה שנשאר מתחושת האופוריה של אחרי הכנס כדי להתקדם?

בזמן הכנס היינו באיזו התקרבות לבורא, כי כולנו נתנו כוחות מהחיבור שלנו, וזכינו במשהו. ומתוך ההתקרבות של הבורא אלינו, אנחנו עכשיו יכולים לעשות עוד פעולות, להמשיך, רק לא לרדת. להמשיך בעוד פעולות כדי לעלות יותר ויותר.

תלמיד: באיזה פעולות להמשיך?

התקרבות לבורא.

תלמיד: רב"ש כותב שכל פעם שאדם מתחיל לקבל על עצמו עול מלכות שמיים הוא מעלה ניצוצות חדשים.

כן.

תלמיד: מה הם אותם ניצוצות?

אלה הרשימות שהוא צריך לממש כדי בפועל להתקרב לבורא.

תלמיד: איך לדאוג להשתמש בירידה כדי שאחריה אעלה בקודש, ביחס לעלייה שהייתה לי לפני הירידה?

זאת שאלה. מתוך זה שאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק לשקול מצבים רוחניים, עליות, ירידות, לכן קשה להגיד. אבל בכל זאת האדם צריך לנסות לשקול כל ירידה וכל עליה, ושכולן יהיו בדרך חזרה לרוחניות.

תלמיד: האם לפני שהאדם נכנס ללשמה, הוא מרגיש שהנה עוד מעט אני נכנס ללשמה, או שזה בא בהיסח הדעת, והוא לא יודע שזה מתקרב?

הוא צריך בכל זאת להשתדל לשקול כלפי מה יש לו עלייה, כלפי מה יש לו ירידה, איזה כלים הוא ממשיך עכשיו. הוא צריך להשתדל לשקול את המצב שלו כמה שאפשר בצורה יותר ערה.

תלמיד: נראה שעליות וירידות זה מין מנגנון, שאדם מסתכל על מצבו ביחס לעבר או העתיד ומחליט אם הוא בעלייה או בירידה, או שהוא מסתכל ביחס לחברים או לסביבה ומחליט אם הוא בעלייה או בירידה.

איך משתמשים בכל המנגנון הזה, איך מתרוממים מעל המצבים ומסתכלים על זה ממקום יותר גבוה ולא רק איך אני מרגיש או איך אני חושב, איך עולים מעל המצבים ומבינים שיש פה מערכת שאתה חי בה?

משתמשים בירידות כדי להגיע לעליות יותר ממשיות.

תלמיד: נראה שלא רק הקצב חשוב, יש גם עניין של עוצמה שחייבת להיות כל הזמן יותר גדולה, כבר לא מתרגשים מהירידה של אתמול. איך אנחנו מכינים את עצמנו למצבים של עליות גדולות אבל גם של ירידות יותר גדולות ממה שפגשנו בעבר? איך צריך להתכונן לקראת זה?

הכול תלוי באדם איך הוא מרגיש, איך הוא שוקל, איך הוא מתייחס למצבים שלו.

תלמיד: איך להתכונן?

זה תלוי ביחס שלו, איך הוא שוקל במה הוא נמצא, בעליות וירידות, בסדר זמנים, בפעולות, וכל פעם משתדל לשקול את מצבו כדבר חדש בהתקרבות לבורא.

תלמיד: איך אפשר להשתמש, להיעזר בסביבה על מנת שתיתן לך כעין כרית ביטחון, מין פוליסת ביטוח שיכולה לעטוף אותך במצבים האלה?

אמרת נכון.

תלמיד: מה הפעולות שאני צריך לעשות כלפי הסביבה כדי לדעת שהם עומדים מאחוריי?

העיקר זה ביטול. לבטל את עצמו ולהתכלל עם החברים, ולשקול כל אחד כיותר ויותר חשוב. ואז הוא ירצה להיות יחד איתם, למעלה מעצמו, כמו שהיה לפני רגע, וכך ממשיך.

תלמיד: נתת עצה פרקטית כדי לעבור את כל המצבים מהר ככל האפשר, לחשוב כל הזמן איך זה להיות בקשר עם הבורא. מהי המחשבה הזאת?

שאני נמצא בדרך שבה כל המצבים שלי הם צעדים לעבר הבורא, להתקרב אליו.

תלמיד: איך זה מתבטא בעבודה שלנו בעשירייה? איך אני צריך לממש את זה? איך אני צריך לקחת את המצבים האלה מהר ככל האפשר עם החברים ולא לתת לעצמנו להיכנס לירידה, אלא כל הזמן לעבור הלאה, קדימה. קיבלנו כוח מיוחד מאוד בכנס הזה ואנחנו לא רוצים לשים אותו בצד, אלא רוצים להמשיך אותו הלאה.

אז יש לפניכם חומר שאתם יחד קוראים, דנים בו, ועל פי זה תנסו לעשות צעדים בהתאם לזה. עוד צעד קדימה במשהו, עוד אחד וכך תתקרבו.

תלמיד: איזו תמונה אנחנו צריכים לתאר לעצמנו כקשר הקרוב ביותר לבורא? מה אנחנו צריכים לצייר בתמונה הזו כדי שנדע שאנחנו מתקרבים?

התקרבות לבורא זה נקרא שבזמן ההתרחקות, בזמן הירידה, כשאתה מאבד קצת קשר עם החברים שלך, במצבים כאלה אתה מוצא בך כוחות לעליה.

תלמיד: האם חשובה פה התפילה המשותפת שלנו בעשירייה?

ודאי שתפילה היא הדבר המועיל ביותר. אם זו תפילה מעשירייה שעברה נפילה, ריחוק, אז זה דבר מאוד מועיל.

תלמיד: אני לא מדבר על עשירייה בנפילה, אלא אני רוצה להמשיך, לא לחכות לנפילה. אני רוצה להמשיך את הכוח הזה. איזו תפילה אנחנו צריכים לתת, אם לא רוצים לחכות לנפילה, או שבהכרח חייבת להיות נפילה?

לא, זה לא חייב להיות כך. זה לא שאני מחלק מראש את היום שלי לחצי עליה חצי ירידה ויהיה עוד משהו. לא. אנחנו כל הזמן חושבים רק על עליות, אבל מבינים שביניהן, יבואו אלינו גם ירידות. כך מתקדמים.

תלמיד: האם הירידה תמיד תהיה מלווה בהרגשה בלתי נסבלת?

כן.

תלמיד: האם אפשר להגיע למצב ששמחים בירידות?

שמחים אני לא חושב. אבל אנחנו יכולים להחזיק את עצמנו במצב שאנחנו מבינים את ההכרחיות בזה ומשתדלים במצב הירידה להעלות את עצמנו לקשר עם הבורא.

תלמיד: מה עוזר לאדם לצאת מירידה?

הדבר הכי מועיל שיכול להיות זה הקשר עם החברים, שכל אחד מחזיק את האחר וכך ביחד אנחנו מתחילים לעלות.

תלמיד: איך העשירייה יכולה לעזור לעבור מהר את מצבי הירידה?

רק על ידי כך שעובדים ביחד.

תלמיד: איך האדם יכול לתת מאמץ כשהוא בזמן הירידה?

בזמן שנמצאים בירידה ומרגישים את הירידה, מתחילים לדבר על העליות, ומבינים שזה מה שחסר להם. ככל שהם יכולים לתאר לעצמם את מצב העלייה עוד ועוד, בהתאם לכך, הם כן יוצאים מירידה לעליה.

תלמיד: אילו שאלות לבורא עוזרות לנו לצאת מהירידה ומאפשרות לנו להתחבר לשלב הבא?

פעולות של חיבור.

תלמיד: יש מצבים שאתה רואה שאתה הולך ומתרחק, הולך ויורד, אבל גם אין בך כוח לבקש להתקרב. מה אתה עושה במצבים האלה?

באופן פרקטי, כשאנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים בירידה ולא יכולים יותר לסבול אותה, אז מהמצב הזה אנחנו מתחילים לצעוק לבורא "הצילו" וזוכים לעליה.

תלמיד: כשאין בך אפילו כוח לצעוק "הצילו", אתה רואה שאתה מדרדר, שאתה יורד, אבל אין לך גם כוחות לבקש עכשיו?

אז יש לך קבוצה, בלי קבוצה אדם אבוד.

תלמיד: איפה הקבוצה כאן ברגע הזה?

אין, בהרגשתו אין קבוצה. כאילו אין, הכול מת. "כל הפוסל במומו פוסל".

תלמיד: איך הקבוצה עוזרת לי ברגע הזה?

הקבוצה צריכה לעשות מחקר כל פעם, על כל חבר וחבר, באיזה מצב נראה להם שהוא נמצא ומתוך זה לפעמים הם דנים, לא בנוכחותו, איך להתייחס אליו. לפעמים להיפך, דווקא בנוכחותו מדברים, וכך בסופו של דבר מתקרבים.

תלמיד: איך אדם מוצא בתוכו כוחות לעליה?

רק מתוך זה שהוא מרגיש שאם הוא לא יחליף את הכיוון, את המצב הרוחני שלו, הוא אבוד. ולכן הוא מבקש שהבורא יעזור לו ויציל אותו.

תלמיד: להעלות ניצוצות חדשים זה הרשימות שצריך לממש. איך אני מזהה שזה המצב שאני צריך לממש, מה אני אומר לעצמי?

האדם צריך לראות באמת באיזה מצב הוא נמצא כלפי מה שהיה, כלפי הבורא, לעומת מה שהבורא מצפה ממנו ובהתאם לזה הוא רואה שיש לפניו אפשרות לעלות, להידבק. ולכן הוא מתקרב לתפילה.

תלמיד: האם רשימה זו הרגשה של שבירה, שאני צריך להדביק בחזרה לבורא?

נגיד שכן, לא בדיוק.

תלמיד: אז זה אינדיווידואלי. כל אחד מרגיש את המציאות הזו בצורה אחרת לפי הרשימו שמתגלה, שמתעורר בו.

כן.

תלמיד: מה השלב שאני צריך לעשות במציאות שאני מרגיש, אם זו ירידה או עליה?

השלב הכי טוב זה שאתה פותח את הלב שלך לבורא ומבקש ממנו שיעלה אותך, שיראה לך את הדרך להתקרבות.

תלמיד: לפי המציאות שמתעוררת בי, הרשימו שמתעורר בי, אתה אומר שאני צריך לבקש מהבורא שיראה לי את הדרך להתקרבות אליו. מה לבקש על המצב הזה שאני מרגיש?

לפי מה שאתה מגלה ברשימות שלך.

תלמיד: ואם יש משהו שחוזר על עצמו כל פעם?

לא חשוב, אז חוזר. כנראה שעוד לא מספיק הבאת לבורא את ההחלטות שלך.

תלמיד: כשאדם מתאר לעצמו את מצב העלייה, מה בדיוק הוא צריך לתאר?

פעם היה לו ברור איפה הוא נמצא, שהוא היה באיזה קשר עם הבורא וחשב שכבר אין לפניו ירידות, רק עליות, ועכשיו הוא רואה שזה לא כך.

תלמיד: אבל אמרת "לתאר את מצב העלייה". כאילו שאני מסתכל על העבר שלי ועל המצב הנוכחי. אדם שנמצא בירידה, מה זה נקרא שהוא מתאר עכשיו עליה, מה הוא מצייר מולו?

הוא מתאר לעצמו שהוא נמצא בקשר עם הבורא, ומבין את פעולת הבורא עליו. שהבורא רוצה לקרב אותו וההזדמנות הזאת נמצאת לפניו.

תלמיד: מה זה בדיוק לתאר קשר עם הבורא, מה אתה מתאר לעצמך?

כנראה שאז הוא מתחיל לתאר לעצמו עד כמה מה שהוא מגלה בבורא במחשבה, בדיבור, במעשה, זה מה שיהיה לו.

תלמיד: כשאדם נמצא במצב הירידה, איך הוא שומר עדיין על איזו התעוררות ולא נכבה לחלוטין?

יש לו חברים. יש לו קבוצה.

תלמיד: האם את מצב העלייה הקבוצה מציירת לו או זה חייב לבוא מתוך יגיעת האדם, לצייר את מצב העלייה?

זה לא חשוב.

תלמיד: אז איך הוא יעלה, אתה עולה או הקבוצה מעלה אותך?

הקבוצה, הבורא, אני בעצמי. מה זה חשוב? העיקר שאני דורש שינוי מצב. אני דורש להיות יותר קרוב לבורא.

תלמיד: מה משתנה באדם שנהיה יותר קרוב לבורא?

במחשבה וברצון הוא יותר דומה לבורא.

תלמיד: שזה אומר?

שהוא לא הפוך לבורא, אלא דומה.

תלמיד: במה זה מתבטא להיות דומה לבורא?

אני מרגיש את כל הפעולות שלו פועלות על כל הקבוצה שאני שייך אליה כדי לקרבם לתיקון.

תלמיד: הוא כותב ש"אדם צריך להתחיל מחדש ואינו מסתפק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'". הוא צריך לקבל על עצמו בחינה חדשה. למה לא להמשיך ממה שהיה לו אתמול?

זה כבר היה אתמול. עבר הזמן, הכול התהפך, מתחיל יום חדש, ועימו רשימו חדש ואדם חדש.

תלמיד: אבל אם הוא לוקח בחינה חדשה שהבורא שלח לו, אז יש שם ניתוקים מהבורא, חושך, ריחוק. למה לא להעדיף את הדבקות במה שכבר היה לו?

לא הבנתי.

תלמיד: הבורא מעורר את האדם על ידי בחינות חדשות, רשימות חדשות. אם אדם בוחר לעבור איתן, אז הוא בהכרח נכנס לחושך, לניתוק.

למה?

תלמיד: כי בדרך כלל הבורא שולח לו מחשבות על עצמו, מראה לו איפה הוא מרוחק מהחברים, מרוחק מהקבוצה, והוא צריך להתחיל לעבוד עם זה, הוא צריך לחדש את הקשר שלו. אם הוא מתחיל לעבוד בזה, אז הוא כאילו נכנס לחושך, הוא מתנתק מהבורא, נכנס לעבודה. אבל יש לו גם מצבים שהוא זוכר את הקשר שהיה לו, נקודות דבקות כאלה, והוא יכול דווקא להיאחז בהן. מה להעדיף?

אני לא כל כך מבין את המצב הזה. הוא צריך לבקש מהבורא שייתן לו הבנה וכוח לשנות נכון את המצב שלו, או לבקש על שינוי המצב שלו מהבורא.

תלמיד: לפעמים יש הרגשה שאם הולכים למקום קשה, אז זה האגו שדוחף אותך למקומות קשים, כשאתה יכול ללכת למקומות שיותר קל לעבוד בהם.

אתה צריך לשקול מה יותר קרוב אליך.

תלמיד: מה זה אומר?

איזה כוחות יכולים עכשיו לקרב אותך לבורא.

תלמיד: במאמר הרב"ש מדבר על חלל פנוי, על מקום ריק. מהו החלל הפנוי שעליו מדובר?

חלל פנוי זה כשאדם מרגיש שהוא נמצא בכזאת אווירה שיש שם כוח, אבל זה כוח שאין לו כיוון, אין לו תכנית, ולכן אדם לא יודע בדיוק איך הוא יתקדם הלאה.

תלמיד: זה נשמע שזה מקום שלנו לעבודה.

גם זה מקום לעבודה. כן.

תלמיד: מאין מגיע החלל הפנוי? מה המקור שלו?

החלל הפנוי מגיע מהרצון לקבל שלנו שמרגיש שהוא לא נמצא בקשר עם הבורא ואף אחד לא ממלא אותו. זה נקרא חלל פנוי.

תלמיד: אנחנו שומעים שיש רמות שונות של אוריינטציה בחלל הפנוי, יש רשימות, יש חברים, יש את הרב, את ספרי המקור, יש כל מיני תנאים בחלל הפנוי הזה. מהו המצפן שיעזור לנו לכוון את עצמנו בזמן שאנחנו מרגישים חלל פנוי?

אלה החברים, הקבוצה, שאני צריך להיות קשור אליהם, ואנחנו מבררים איך נתקדם הלאה מהנקודה הזאת למטרת הבריאה.

תלמיד: האם החברים נותנים לי את האוריינטציה איך להתקדם קדימה בצורה נכונה כשאני מרגיש חלל פנוי?

כן.

תלמיד: הוא כותב שאדם ממלא את החלל הפנוי במלכות שמיים, ונמצא שהוא בירר עתה דבר חדש. העבודה שלנו היא בעיקר בירור. מתי נקרא שאדם מברר? אני חושב על דברים, אבל זה לא מרגיש לי כבירור, בירור נשמע לי משהו הרבה יותר חזק וממוקד. מה זה בירור?

בירור זה כשאני מברר משתי אפשרויות או יותר מה שמתאים לי.

תלמיד: מה האדם צריך לברר?

זה מה שאתה צריך לברר מכל האפשרויות שיש לפניך - במימוש של איזו אפשרות אתה מגיע למטרתך.

תלמיד: כשאני נכנס לבירור אני צריך לשים מטרה, לזכור שיש פה מטרה.

איך אתה נכנס לבירור בלי זה?

תלמיד: אם אני עכשיו חושב על דברים מסוימים, על הבורא, על החברים, זו מחשבה, זה לא נקרא בירור, נכון?

זה שאתה נמצא בכמה מחשבות ורוצה לברר ביניהן עם איזו מחשבה אתה הולך למטרה, זה נקרא בירור.

תלמיד: האם מכל בירור יוצא חידוש?

כן.

תלמיד: יש פעולות שאנחנו חוזרים עליהן, הן כמו בשגרה, כל יום עשירייה עושה זום, נפגשת. איך מוציאים מכל פעולה דבר חידוש, ולא לסמן וי, עשינו פעולה?

על ידי זה שמבררים מה יש לפנינו, ובודקים, מצביעים, עושים משהו עם זה.

תלמיד: יש לך עצה איך לברר, איך נכנסים לבירור?

איך לברר זה לא פשוט, אבל זה ברור מה צריכים לעשות. זה כמו שאנחנו עושים כאן הצבעה, כמה ידיים יש למעלה וכמה אין, וכך אנחנו מבררים.

תלמיד: האם כנס נקרא בירור, משהו חדש יוצא ממנו?

כנס זה מקום לבירור. עוד לפני הכנס אתם מקבלים חומר, אחר כך אתם שומעים, קוראים, דנים, וכך נעשה יותר ברור מה שנמצא לפניכם.

תלמיד: אתה ממליץ לנו לקרוא ולחזור על הדברים.

כן.

תלמיד: לפעמים אני מוצא את עצמי שאני קורא, עובר על הטקסט. לא תמיד יוצא חידוש, לא תמיד יוצא מזה משהו שכביכול לא קראתי, אלא גם בזמן הקריאה עברתי בירור. יש הבדל בין לקרוא ככה לבין לקרוא עם בירור?

כנראה שכן, זה ברור לנו מהחיים שלנו.

תלמיד: רצוי להגיע לבירור ולא סתם לקרוא, נכון?

כן.

תלמיד: כל הדרך היא עליות וירידות וגם ככל שהירידות מתחלפות מהר לעליות, כך האדם מתקדם מהר יותר. היכן נמצאת התועלת, מעצם זה שיש עליות וירידות, ככול שהן רבות או מעטות, או מתוך הבירורים בתוך העליות והירידות האלה?

את זה אנחנו צריכים עוד לברר. אפילו בעליות והירידות עצמן, בלי התוצאות, יש לנו מזה הצטברות של מצבים, כוחות, שמהם אנחנו בונים את הדרך שלנו, איך שמבצעים אחר כך את הפעולה בסוף. לכן קשה עכשיו להגיד.

תלמיד: כשאנחנו אומרים ירידה, עלייה, ביחס להתקרבות לבורא, יכול להיות שאנחנו מגדירים את זה לגמרי הפוך. למשל אתמול בכנס היה לי טוב, שרנו, רקדנו, אכלנו, היה טוב, היום נשארה רק השתוקקות לבורא, לא לשום דבר אחר. כאילו שהוא היה שם, הגדרנו אותו, דיברנו עליו, הרגשנו אותו, והיום פתאום רק ההשתוקקות נשארה. אז אולי זאת העלייה? אולי אנחנו מדברים על "הוי המתאוים את יום ה'" שזה חושך ולא אור?

אני לא יכול לתת על זה תשובה עכשיו.

קריין: קטע מספר 3, הקטע הבא, אומר רב"ש.

"כל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל התגברויות מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע.

והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים דהשפעה. וזה כדוגמת "מסך", שצריכים לעשות על "עביות". נמצא, אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך. לכן משום זה, כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת".

וזה האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל עכשיו דחיה מעבודה, אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו מקום להכניס אותם להקדושה."

(הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)

תלמיד: מה זה אומר התגברות?

התגברות, כלומר על כל ההפרעות שיש לו כדי לברר את המצב הרוחני הוא מתגבר, ורוצה לברר את האמת. זאת העבודה.

תלמיד: באיזה כוח הוא מתגבר?

הוא מתגבר בכוח שיש לו, ומתכוון לבקש מלמעלה שיתנו לו כוחות נוספים.

תלמיד: ומה תנאי שיתנו לו?

התנאי, שהוא בהחלט רוצה להתקדם לבירור של אותם הכוחות שעכשיו פועלים עליו.

תלמיד: הוא כותב כאן "כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת"." אני לא מבין איך אתה לוקח מחשבה ומעביר אותה, מה אתה עושה פה?

אתה מגלה שיש לך מחשבות זרות שסוחבות אותך לכל מיני כיוונים. כדי לבררן אתה צריך לקחת איזה מכשיר ביד ועל ידו לברר אם המחשבות האלו נכונות או לא, ואז לפי זה אתה או זורק אותן ויוצא נקי, או לוקח אותן או כולן או חלקן, וכך מתקדם.

תלמיד: מה זה המכשיר שמברר האם מחשבה היא נכונה או לא נכונה?

זה הבירורים שלך.

תלמיד: לפי מה אני שוקל כל מחשבה?

לפי עד כמה אני יכול על ידי הפתרון שמצאתי, לבטל למעלה מהדעת שלי.

תלמיד: אני לא מבין מה אני עושה עם מחשבה זרה. הגיעה מחשבה, ביררתי אותה, היא הפוכה מהבורא, היא זרה, זה דבר עיקש, איך להוציא את זה ממני?

זה שאתה עכשיו יודע שהמחשבה שיש לך היא זרה, שאתה לא תוכל להגיע יחד איתה למטרה, אז אתה לא משתמש בה. ואם בכל זאת אתה לוקח את המחשבה הזאת והולך ומברר על ידה משהו, זה נקרא שאתה בורא לעצמך מצב חדש.

תלמיד: לאדם יש יכולת שליטה על המחשבה שלו?

כן. עד כמה זה אמת או לא, זאת שאלה, אבל לקחת אותה המחשבה ולהשתמש בה הלאה הוא כן יכול.

תלמיד: לא הבנתי מה השימוש הנכון במחשבה זרה, אחרי שהיא מבוררת היא מחשבה זרה לחלוטין, מה העבודה שלי איתה?

אם היא מבוררת אז אתה כבר לא נמצא בה, כבר ביררת.

תלמיד: שהיא רק הפוכה אבל היא עדיין מחשבה שבי?

לא. זה לא נקרא מחשבה מבוררת. אם היא מבוררת אתה לא יכול יותר להשתמש בה.

תלמיד: אז מה זה בעצם תהליך הבירור שאני ממש לועס את זה עד שכבר אין צורך במחשבה הזאת, היא מתפוגגת?

תהליך הבירור נקרא שאתה ביררת ובטוח שבדרך זאת אתה לא תקבל שום תשובה ריאלית.

תלמיד: ומה זה כאן העניין של למעלה מהדעת, אם אתה עושה, עצם הבירור על אותה מחשבה, אתה כמו מנטרל אותה, אז מה זה פה פעולה ללכת למעלה מהדעת, מה הקשר פה למעלה מהדעת, הכול נשמע בדעת?

כן.

תלמיד: איפה אתה מברר? איפה קורית הפעולה של הבירור בדעת?

שאין לך שום דבר חוץ מזה.

תלמיד: אז בשביל מה ללכת למעלה מהדעת? אני מברר ואני מבין שאני לא צריך את המחשבה הזרה, בכול אני שולט פה ועושה.

כן.

תלמיד: מה זה למעלה מהדעת?

שזה בצורה הפוכה מהדעת.

תלמיד: אבל אין פה שום צורך לעלות למעלה מהדעת, כי ביררתי את הכול בדעת עד שליטה מוחלטת במחשבה. מה זה לקחת מחשבה זרה ולהעלות אותה למעלה מהדעת?

אתה לוקח מחשבה שהיא זרה לך, אבל אתה מעלה אותה למעלה יותר מכל המחשבות שלך, ואז אתה משתמש בה כאילו שהיא אמת.

תלמיד: יש מחשבות שאני יכול בעצמי או עם הסביבה לעשות התגברות עליהן מתוך ניסיון כלשהו, אבל אני לא נצרך פה לעזרה מהבורא. ולפעמים יש מחשבות שבאות ואני אומר שאולי כדאי לי כן להשתמש במחשבה הזרה הזאת ולהכניס פה את הבורא, כי אם לא, אז זה עוד משהו שעשיתי לבד. איך לעשות את זה, האם לתת למחשבה להשתלט עלי, ללכת עוד יותר לכיוון הירידה? איך להגיע למצב שאני נצרך לעזרת הבורא?

אם אתה עם המחשבה החדשה הזאת יכול לברר את המצב, אז זה נקרא שאתה נמצא בתוך הדעת. כדי לברר משהו למעלה מהדעת, אתה צריך לקבל על עצמך תנאי שלמעלה מהדעת יהיה חשוב לך יותר ממה שבתוך הדעת.

תלמיד: נניח שאני מוכן לקבל שלמעלה מהדעת יותר חשוב, איך זה מביא אותי לעבוד עכשיו עם המחשבה הזאת? אני יודע שאני יכול להתגבר על מחשבה, אבל אני לא רוצה להתגבר בעצמי, אלא אני רוצה למעלה מהדעת, לא בתוך הדעת. מה אני צריך לעשות כדי שבאמת זה יהיה למעלה מהדעת?

אתה חייב בבירור שלך להבין מה נמצא בתוך הדעת ומה נמצא למעלה מהדעת, את שתי הרמות האלו. כשתברר את שתיהן, אז יהיה לך ברור למה אתה לוקח את ההחלטה שהיא למעלה מדעתך.

תלמיד: כלומר בכל מצב, ככל שהוא יותר ברור לי, כך יש שם יותר הזדמנות שלמעלה מהדעת יהיה יותר חשוב.

כן. יותר חשוב, יותר נכון.

(סוף השיעור)