שיעור בוקר 13.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 178, פתיחה לחכמת הקבלה,

אות ס"ה-ס"ו

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 178, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ס"ה.

אנחנו למדנו שהכול מתחיל מהרצון לקבל. הרצון לקבל התפתח עד כדי כך שהוא נעשה הפוך מהאור, והאור שמשפיע על הרצון לקבל, על בחינה ד' שברצון לקבל, שם הרצון לקבל המפותח והוא מרגיש שהוא המקבל. הוא מרגיש הפכיות מהאור, וזה מעורר לו את הרגשת הפער בינו לבין האור, שהוא מקבל והאור משפיע, לכן הרצון לקבל עושה צמצום על עצמו, הוא לא יכול להסכים עם זה. זאת אומרת, הבורא בכוונה עשה ברצון לקבל הרגשה כזאת שהוא לא יכול לסבול את הפער מהבורא, מהאור.

מהצמצום הזה והלאה כבר מתחילה להיות התפתחות. במקום שהרצון לקבל יקבל את כל האור וייהנה ממנו, הבורא קלקל את המצב, כך שהרצון לקבל לא יכול לקבל וליהנות מהאור בצורה ישירה. לכן הרצון לקבל מקבל מהפגישה עם האור רצון להשפיע, רצון להידמות לאור, להיות קשור, להיות דומה, להיות מחובר, להיות דבוק באור לפי אותה תכונת ההשפעה כמו שיש באור. ומאז, מהמלכות הזאת דאין סוף אחרי הצמצום, אנחנו מתחילים ללמוד את המערכת.

כל המערכת בנויה משני חלקים. השתלשלות מלמעלה למטה עד הדרגה הנמוכה ביותר שזה נקרא העולם הזה. זו ירידה מלמעלה למטה ב 125 מדרגות, חמישה עולמות וכן הלאה. ואחר כך העלייה של הרצון לקבל בכל המדרגות האלה בחזרה למלכות דאין סוף, שזה נקרא גמר התיקון. זאת אומרת, אותו הצמצום שעושה מלכות דאין סוף בעולם אין סוף, מחייב את מלכות דאין סוף להתפשט עד העולם הזה ולהתחיל את דרך התיקון מלמטה למעלה, מהעולם הזה עד עולם אין סוף, כך שהרצון לקבל מגיע על ידי התיקון שלו [להיות] בכוונה על מנת להשפיע, הוא משתמש בו בעצמו אחרי הצמצום רק בכוונה על מנת להשפיע, וכך משווה את עצמו לאור, לבורא. זה מה שאנחנו בכללות לומדים.

חוץ מזה לומדים שהרצון לקבל לא יכול בבת אחת בכמות ובאיכות שלו הכללית לעשות את השינויים האלה. אלא כדי לתת לרצון לקבל יכולת לתקן את עצמו בהדרגה, הרצון לקבל עובר שבירה. הוא מתחבר עם הרצון להשפיע ושניהם כביכול נשברים. ואז החלקים הקטנים שלהם, כשכל חלק וחלק כלול מרצון לקבל קטן ובו ניצוץ מהרצון להשפיע, מאור קטן, כאלו רצונות בודדים הם יכולים לעבור תיקונים. לא רצון לקבל שבתוך כל פריט ופריט כזה קובע מה לעשות, אלא הניצוץ שבו הוא קובע מה נעשה. מי מחליט? זה תלוי באותו המבנה עצמו שנותנים לו אפשרות כך לגדול, והבחירה החופשית שלו היא על ידי הסביבה, כי בעצמו יש בו רצון לקבל שבור גדול, וניצוץ מאור קטן מאוד שרק לא נותן לו מנוחה וקצת מושך אותו למטרת הבריאה, אבל בעצם אין בזה שום דבר מיוחד. לכן מה שאנחנו לומדים, זה איך אנחנו מבצעים את הפעולות שלנו בעל מנת להשפיע במצב שיש לנו בחירה חופשית. יש יכולת להיות מושפע גם מהרצון לקבל וגם מהניצוץ, מהרצון להשפיע, ואז תלוי באדם איך הוא מעמיד את עצמו, או תחת שליטת הרצון לקבל או תחת שליטת הניצוץ הזה. כך אנחנו מתקדמים.

למדנו גם שהיה לנו צמצום א' במלכות דאין סוף. שהמלכות, הרצון לקבל הכללי, אמרה, "אני לא רוצה לקבל לעצמי אף פעם", ואז התחילה לקבל כל מיני מנות אור על מנת להשפיע, וכך זה קרה לנו בכמה פרצופים. אחר כך ראינו שיש חלק בפרצוף גלגלתא שלא יכול לקבל את האור העליון, אין לו כוח לזה, כוח המסך. למדנו שיורדות נקודות דס"ג למטה מטבור ומתערבבות עם נה"י דגלגלתא, הן מוסיפות לנה"י דגלגלתא כוח השפעה, מעוררות את נה"י דגלגלתא, ונה"י דגלגלתא בחזרה משפיעה לנקודות דס"ג את כוח הקבלה שלה, של גלגלתא. לכן מלכות דגלגלתא ומלכות דנקודות דס"ג, שהן מלכות בחינה 4 ומלכות בחינה ב', 2, הן מתערבבות. מזה נעשה צמצום בנקודות דס"ג, כי עם ההתערבות של בחינה 4 מגלגלתא, הן לא יכולות לקבל כבר בכל הכלי שלהן, אלא רק בחלק העליון שנקרא חב"ד חג"ת. עד החזה דנקודות דס"ג יכולים לקבל את האור העליון, ולמטה מחזה עד הסיום לא יכולים לקבל את האור העליון, שם נמצאת השליטה של בחינה ד'.

כך לומדים איפה נעשתה הצורה הזאת שנקראת צמצום ב'. מלכות שהייתה בסיום דגלגלתא, בסיום נקודות דס"ג, היא עלתה לתפארת שזו בינה דגופא דנקודות דס"ג, ושם היא עומדת. זאת אומרת, אפשר להמשיך את האורות למטה מטבור אבל רק עד הפרסה, עד ספירת תפארת של נקודות דס"ג. עליית המלכות הכללית לתוך התפארת הזאת של נקודות דס"ג, הפעולה הזאת נקראת "צמצום ב'". כמו שבצמצום א' אנחנו לא יכולים לקבל על מנת לקבל שלפני הצמצום היה מותר, כך אחרי צמצום ב' אנחנו לא יכולים לקבל אפילו על מנת להשפיע למטה מטבור דנקודות דס"ג, למטה מפרסה, כי אין שם כוח לקבל בעל מנת להשפיע. זה מה שאנחנו למדנו.

שאלה: מה זה אומר שהכלים העליונים מקבלים את האור?

איזה כלים עליונים?

תלמיד: הכלים שמנסים לקבל על מנת להשפיע, נקודות דס"ג.

האור מגיע דרך גלגלתא, דרך ע"ב, דרך ס"ג, יורד מס"ג עד הפרסה, בכל המקומות האלה האור העליון יכול למלא את הכלים.

תלמיד: מה זה אומר שהם כלים שמקבלים?

על מנת להשפיע. הם מקבלים את האור על מנת להשפיע, בזה הם מזדהים עם הבורא, הם נראים מתוקנים.

תלמיד: למה קורה צמצום ב'?

חלק מהם לא יכולים לקבל על מנת להשפיע למטה מפרסה, אבל למעלה מפרסה הם כן יכולים. ולכן האור העליון כבר לא מתפשט עד הטבור בלבד, אלא גם עד הפרסה.

שאלה: מה ההבדל בין פרסה לבין טבור? האם פרסה זה גבול יותר נוקשה מטבור או זה תוצאה מצמצום ב'?

פרסה זה נקרא גבול בין כלים דהשפעה לבין כלים דקבלה, באמצע נקרא "פרסה". עד הפרסה מותר לקבל על מנת להשפיע, למטה מפרסה אין כוחות לקבל בעל מנת להשפיע, לכן זה נקרא צמצום ב', צמצום נוסף.

שאלה: בתע"ס כתב בעל הסולם, "הצמצום נעשה, רק בסוד שעלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות, שפירושו, שחשק לאותה השואת הצורה, אשר עתידה להתגלות על ידי בריאת העולמות,"¹. האם גם צמצום ב' הוא לצורך העולמות שיבראו בעתיד?

גם צמצום ב' זו תוצאה ישירה מצמצום א'. כי פשוט הגיע זמן שגם אותה הגבלה שישנה בצמצום א', תמשיך במקום שהתגלה בצמצום ב'. אבל אין שום חידוש עקרוני בצמצום ב', כמו בצמצום א' אסור לקבל על מנת לקבל. ולכן, כשמתגלים הכלים שיכולים לרצות על מנת לקבל, אם האור יבוא אליהם, אז מהכלים האלה מקבלים הגבלה, פרסה.

קריין: אז אנחנו באות ס"ה, כותרת "המקום לד' העולמות אבי"ע, וענין הפרסא שבין אצילות לבי"ע", אות ס"ה.

המקום לד' העולמות אבי"ע, וענין הפרסא שבין אצילות לבי"ע

אות ס"ה

"והנה נתבאר, שכל עיקרו של צמצום הב' הנ"ל, נעשה רק בפרצוף נקודות דס"ג, שמקומו מטבור ולמטה דא"ק עד סיום רגליו, דהיינו עד ממעל לנקודה דעוה"ז. ותדע שכל אלו השינויים שנעשו בעקבות צמצום הב' הזה, באו רק בפרצוף נקודות דס"ג ההוא, ולא למעלה ממנו, ומה שאמרנו למעלה, שע"י עלית המלכות לחצי ת"ת דא"ק וסיימה שם הפרצוף, יצאו חצי ת"ת התחתון ונהי"מ דא"ק לבחינת חלל פנוי, לא נעשה זה בתנה"י דא"ק עצמו אלא רק בתנה"י דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, אבל בא"ק עצמו נבחנים השנוים הללו רק לבחינת עליית מ"ן לבד, שפירושו, שהוא נתלבש בשינויים הללו כדי להאציל לע"ס דנקודים בבחינתן, אבל בא"ק עצמו לא נעשה שום שינוי."

שאלה: הציור שציירת, ש-2 ו-4 מתערבבים אם הם הפוכים בתכונות? מה אופן ההתערבבות ביניהן?

עדיין אין שום התערבבות, עדיין דווקא יש גבול ביניהן, מספר 2, בינה זה למעלה, מספר 4, מלכות זה למטה, והרצונות האלה עדיין לא מתערבבים, אלא ההיפך, יש באמצע פרסה, גבול, שלא נותן להם להיות בשום קשר ביניהם. כי למעלה מפרסה זה כלים דהשפעה, בינה, ולמטה מפרסה זה כלים דקבלה, מלכות, והם הפוכים זה מזה. ( ראו שרטוט מס' 1)

שרטוט מס' 1

קריין: אות ס"ו.

אות ס"ו

"והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: א) כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות. ב) ב"ש ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה. ג) ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה. ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה."

קריין: שוב אות ס"ו.

אות ס"ו

"והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה," מלכות שעומדת למטה, מס' 2, איך שהיא עולה למעלה לבינה, מה קורה? "עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק," את זה אחר כך, אנחנו עוד נלמד. "גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות:" אותו פרצוף שירד התערבב עם בחינה ד' שיש בנה"י דגלגלתא, ואז נעשתה חלוקה בין חלק אחד מהנקודות דס"ג לבין חלק שני של נקודות דס"ג, כי מספר 2 זה שליטת בינה, תכונת השפעה, ומספר 4 תכונת המלכות, תכונת הקבלה, כך ששני החלקים האלה נפרדים ואפילו הפוכים זה מזה, ומה שיש ביניהם זה הפרסה, גבול, בין השפעה לבין קבלה. כך הוא מחלק את זה. (ראו שרטוט מס' 2)

שרטוט מס' 2

"והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק," אחר כך אנחנו נראה מה זה. "גרם זה", הצמצום הזה גרם לכך, "שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות:" זאת אומרת יש באותו פרצוף ארבע חלוקות. איזה ארבע חלוקות יש כאן? כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, "עד החזה", זה החזה (ראו chase בשרטוט מס' 3). יש חב"ד חג"ת, למעלה מחזה זה שליש מתפארת ולמטה מחזה שני שליש מתפארת. ב' שליש מחזה ולמטה דתפארת ולמטה עד סיום תפארת, תפארת היא גדולה, נעשה מקום לעולם הבריאה (ראו bria בשרטוט מס' 3). זאת אומרת, מקום לעולם בריאה, ולמעלה מזה מקום לעולם אצילות (ראו azilot בשרוט מס' 3). ג' הספירות שלו נה"י, אחרי תפארת יש נצח, הוד, יסוד, מלכות. נצח, הוד, יסוד נעשה מקום לעולם היצירה, ואצילות, בריאה, יצירה, עשיה. זו חלוקת המקום של נקודות דס"ג. (ראו שרטוט מס' 3)

שרטוט מס' 3

שאלה: בשרטוט (ראו שרטוט מס' 3), איזה חלק ממלכות זה מלכות המסיימת שעלתה? יש מלכות בספירות שכתבת למטה, איזה מלכות נשארה שם ואיזה מלכות עלתה?

איפה שנגמרת בחינת ההשפעה בפרצוף, עד שם עולה המלכות ומסיימת שם את הכלים דהשפעה ומבדילה בין כלים דהשפעה ובין כלים דקבלה, עומדת בפרסה. מה לא מובן?

תלמיד: זה דווקא מובן. מה עולה? כי מלכות נשארת למטה, אז מה עולה שם?

הצמצום עולה. צמצום, איסור, שהאורות לא יכולים להתפשט למטה מפרסה.

שאלה: בעל הסולם אומר, "והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות:". מה זה ד' חלוקות?

מלכות שעולה לבינה היא מגבילה את כל הכלים שלמטה מבינה, משליטת הבינה, וכלים שלמעלה משליטת הבינה. כלים שלמעלה משליטת הבינה זה עולם האצילות, שם זה כלים דהשפעה ממש נקיים. כלים של עולם הבריאה זה סך הכול שני שליש תתאין של בינה, של תפארת, בינה דגופא, הם פחות נמצאים בהשפעה. כלים של היצירה עוד פחות מזה, וכלים של העשיה הם ממש כולם בקבלה, והעולם שלנו הוא למטה.

תלמיד: יש כבר משמעות שיהיה שיתוף של האדם בתוך זה, או שרק עכשיו הוא מראה לנו את התוכנית איך זה עובד? האם יש כבר שיתוף של האדם בתוך הסיפור?

הכול מכוון, "סוף מעשה במחשבה תחילה", הכול מכוון מלכתחילה לגמר התיקון.

תלמיד: כן, אבל האדם כבר שותף בעסק הזה או לא?

עדיין אין אדם.

שאלה: כתוב פה שהשינויים הללו הם רק בחינת עלית מ"ן לבד אבל בא"ק עצמו לא נעשה שום שינוי, איך זה יכול להיות שאין שינוי בא"ק?

למה? א"ק הוא יותר גבוה, עליו השינויים האלה לא משפיעים, הוא רק הוא מתלבש בשינויים האלה כדי להוסיף, כי הוא רוצה להשפיע, כמו כל פרצוף דקדושה, ולכן הוא מתלבש בהם כדי להשפיע.

תלמיד: אבל עלית מ"ן זה לא שינוי?

אבל עליו לא נעשה שום שינוי. הוא משפיע ודאי, מעלים אליו מ"ן, בקשות, הוא צריך לעשות עם זה משהו, אבל הוא בעצמו לא משתנה, הוא בעצמו כולו נמצא בהשפעה וזהו. גם על גלגלתא, על כולם, על אף עליון אין שום השפעה. ישנה השפעה מזה שהתחתון מבקש, אבל העליון מתלבש בכל הבקשות האלו של התחתון כדי להוסיף, להשפיע בבקשה וזהו.

תלמיד: אבל בכל זאת הייתי חושב שבנה"י דא"ק שעכשיו מקבל השפעה מבינה יש איזה שינוי, זה משהו חיצון?

יש שינויים אבל לא שהוא משתנה בעצמו, אלא רק לצורך התחתון. מה שאין כן השינויים בנקודות דס"ג, הם שינויים ממש בפרצוף עצמו. והשינויים האלה נשארים עד גמר התיקון, רק בגמר התיקון מתבטלות כל ההשפעות האלה באצילות, בריאה, יצירה, עשיה, אז הכול מתבטל ונעשה הכול כעולם אחד. אבל בנה"י דא"ק לא, דיברנו שאם עולה איזה חסרון, איזה מ"ן, הוא עולה לאינסוף ואז גלגלתא משתנה כולה וגם ע"ב וס"ג עד שזה מגיע למקום שממנו עולה המ"ן, אבל השינויים האלה שמתרחשים בהם, הם נקראים לבושים. הם מתלבשים בהם ולא שעושים בהם עצמם איזה שינוי. כמו שאתה מתלבש באיזו שמלה, זה נקרא שאתה משתנה בצורה חיצונה.

שאלה: אם עד צמצום ב' אור דחסדים יכול להתפשט מתחת לטבור, האם אחרי צמצום ב' הוא יכול להתפשט מתחת לפרסה?

אור החסדים יכול להתפשט איפה שהוא רוצה. על אור חסדים מלכתחילה לא הייתה שום הגבלה לא בצמצום א' ולא בצמצום ב'. כל ההגבלות הן רק בכלים, האם הם יכולים לקבל אור חכמה או אור חסדים או לא. אז אור חכמה יש בעיה איפה לקבל אותו, כי הוא מתקבל בכלים דקבלה ואור דחסדים אין בעיה איפה לקבל אותו כי הוא מקובל בכלים דהשפעה.

שאלה: בנקודות דס"ג התבצע ערבוב ובסעיף ס"ו אנחנו קוראים שמתבצעת חלוקה.

איפה ראית שנעשתה התכללות? את זה אנחנו נלמד אחר כך, זה לא לעכשיו. עכשיו אנחנו רואים רק איך מלכות שנמצאת בנה"י דגלגלתא משפיעה על פרצוף נקודות דס"ג ומחלקת אותו לשניים, רק זה מה שלמדנו. וכתוצאה מזה יש לנו את חלוקת כל האזור לארבעה חלקים, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, שעליהם אנחנו עוד נלמד.

שאלה: מלכות, הכלים שלפני צמצום א', זו אותה מלכות שמצוירת למטה?

לא. כל הכלים עוברים שינוי בכל מקום ומצב ולכן כשאנחנו קוראים להם באותם השמות, זה לא אומר שזה אותם הכלים.

תלמיד: אז הכלים שלפני צמצום א' לא מופיעים בכלל בשרטוט הזה?

הם מופיעים בתוספת תיקון.

תלמיד: כלומר זה אותם הכלים אבל מתוקנים?

כשהם יעברו תיקונים, הגבלות, תיקונים על ידי השפעת האורות. הרצון לקבל ודאי שהוא אותו רצון לקבל, רק שהוא עובר תיקונים על ידי השפעת האורות עליו.

שאלה: האם ההגדרה של פרצוף, הכוונה להסתכלות פנימית?

אני לא יודע מה זה הסתכלות פנימית. אני יודע רק דבר אחד, פרצוף נקרא רצון לקבל שמאורגן לקבל בעל מנת להשפיע ולכן יש לו ראש, תוך, סוף. כך הוא עובד עם האור העליון.

שאלה: האם פרסה עוברת בדיוק באמצע של מקום עולם הבריאה?

לא, פרסה נמצאת למעלה מעולם הבריאה, בין בריאה לבין אצילות. פרסה נמצאת אחרי כל הכלים דהשפעה. יש כלים דהשפעה, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה ובתפארת בשליש עליון דתפארת ואז פרסה, ועולם הבריאה נמצא מתחת לפרסה.

שאלה: האם פרסה נמצאת במקום קבוע או שהיא עולה ויורדת?

יפה. פרסה זה מקום מיוחד בעשר הספירות דנקודות דס"ג. אבל אחר כך בעולם האצילות היא מקבלת את התכונה שהיא יכולה לעלות ולרדת. דווקא על ידי זה שהיא עולה לעולם אצילות ויורדת ממנו לעולמות בי"ע, על ידי זה יש אפשרות לנשמות לעלות מעולמות בי"ע לעולם האצילות. כך אנחנו עולים בהרגשה, בראיה שלנו מדרגה לדרגה, כי בכל דרגה יש את אותה חלוקה של פרסה.

(סוף השיעור)

---

1. בעל הסולם, תע"ס, כרך א', אור פנימי, אות צ'.↩