שיעור צהריים 04.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 578,

מאמר ס"ד, "מתוך שלא לשמה באים לשמה"

קריין: בעל הסולם, עמוד 578, "שמעתי", מאמר ס"ד, "מתוך שלא לשמה באים לשמה".

זה נושא מאוד חשוב כמו שאנחנו רואים מהכותרת.

סד. מתוך שלא לשמה באים לשמה

שמעתי ויחי י"ד טבת תש"ח בסעודת שחרית

""מתוך שלא לשמה באים לשמה".

ויכולין להגיד, אם משימין לב ביותר, שבזמן השלא לשמה הוא הזמן יותר חשוב, מטעם שיותר קל ליחד את המעשה להשם ית'. מטעם שבלשמה, אז הוא אומר, שהוא עשה את המעשה הטוב הזו, משום שהוא עובד ה' בתכלית, וכל מעשיו לשם שמים. נמצא, שהוא הבעל מעשה.

מה שאין כן בזמן שעוסק שלא לשמה, אז המעשה הטוב הוא לא עושה לשם ה'. נמצא, שהוא לא יכול לבוא אליו ית' בטענה, שמגיע לו שכר. נמצא, שהשם ית' לא נעשה אצלו מחויב. ובשביל מה עשה המעשה הטוב הזו? הוא רק מטעם שהשם ית' הזמין לו איזה הזדמנות, שהס"מ הזו יחייב אותו ומכריחו לעשותו.

למשל, אם באו אנשים לביתו, והוא מתבייש להיות יושב בטל, אזי הוא לוקח איזה ספר ולומד תורה. נמצא, בשביל מי הוא לומד תורה? לא בשביל מצות ה', זאת אומרת, שימצא חן בעיני השם ית', אלא בשביל האורחים שבאו לרשותו, למצא חן בעיני האדם. ואיך אפשר אח"כ לבקש שכר מהשם ית' על התורה הזו, שעסק עבור האורחים. נמצא, שאצלו אין השם ית' נעשה מחויב, אלא שהוא יכול לחייב את האורחים, שהם ישלמו לו שכר, היינו שיכבדו אותו בשביל שהוא לומד תורה. אבל אינו יכול לחייב בשום אופן את הבורא ית'.

ובזמן שנותן לעצמו חשבון הנפש, ואומר, שסוף כל סוף אני עוסק בתורה, וזורק את הגורם, היינו את האורחים, ואומר, שעובד עכשיו רק לשם השם, אזי תיכף ומיד הוא צריך לומר, שהכל מתנהג מלמעלה. זאת אומרת, שהבורא ית' רצה לזכותו, שיעסוק בתורה, ולתת לו גורם של אמת, אין הוא ראוי לקבל את האמת. לכן, הקב"ה ממציא לו גורם של שקר, שע"י השקר הזה יעסוק בתורה.

נמצא, שהבורא ית' הוא הפועל ולא האדם. ואזי אדרבה, שהוא צריך לתת שבח להשם ית', שאפילו במצב השופלות שנמצא, גם כן ה' לא עוזב אותו, ונותן לו כח, היינו חמרי דלק, שירצה לעסוק בדברי תורה.

נמצא, שאם הוא משים לב על המעשה הזו, אזי הוא שהשם ית' הוא הפועל, בסוד ש"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים". אבל האדם אינו נותן בהמעשה טוב שום פעולה. הגם שהאדם עושה המצוה הזאת, אבל הוא לא עושה זה בשביל מצוה, רק בשביל גורם אחר (שהאדם), שהגורם נמשך מפרודא חס ושלום.

והאמת הוא, שהשם ית' הוא הגורם והוא הסיבה שמחייב אותו. אבל הבורא ית' מלובש אצלו בלבוש אחר ולא בלבוש של מצוה, אלא בשביל יראה אחרת או אהבה אחרת. נמצא, שבזמן השלא לשמה יותר קל ליחס המעשה טוב, ולומר שהשם ית' הוא העושה המעשה טוב ולא האדם. וזה פשוט מטעם, שהאדם לא רוצה לעשות את הדבר בשביל מצוה, אלא בשביל גורם אחר.

מה שאין כן בלשמה, שהוא יודע בעצמו, שהוא העובד מטעם המצוה, זאת אומרת שהוא בעצמו היה הגורם, היינו מטעם מצוה, אבל לא מטעם שהשם ית' נתן לו בלבו את הרעיון והרצון לעשות את המצוה, אלא הוא בעצמו בחר בזה.

והאמת, שהכל עשה השם ית', אבל אי אפשר להשיג להשגחה פרטית, מטרם שמשיגים את הענין שכר ועונש."

שאלה: כתוב במאמר שכשאדם עובד בלשמה הוא כבר עושה את זה מטעם עצמו, ולא מטעם שהבורא נותן לו את הרעיון ואת הרצון לעשות את המצווה. מה הבחירה החופשית של האדם?

הוא כבר עשה את הבחירה ונמצא בלשמה, ולכן בלשמה אין לו בחירה חופשית, הוא כבר מקבל שהכול בא מהבורא ואין לו שאלה על זה. מה שאין כן, אם הוא עדיין לא נמצא בלשמה, אז כבר יש לו שאלה איך הוא עושה את הדבר, האם מעצמו או שזה בא לו מהבורא.

שאלה: אם אנחנו מאתרים גורם שקרי שבגללו אנחנו עוסקים במצוות, איך להגיב נכון לגילוי הזה?

זה לא בהכרח בתורה ומצוות. את יכולה לעשות כל פעולה ולשאול את עצמך באיזה מצב את נמצאת, האם לשם עצמך או לשם הבורא, זה לא חשוב.

תלמידה: ואם איתרנו, האם להודות שהוא גילה לנו את האמת?

כן, ודאי.

שאלה: איך אנחנו יכולים לזכות לאמת? אנחנו קוראים שהבורא רוצה לגלות לו את האמת אבל הוא לא ראוי לזה. מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו כדי שנהיה מוכנים לקבל את האמת?

לשם כך צריך להתקרב ללשמה. לשמה משמע לא לשם עצמי. פעולת בין לבין, בתווך, היא כלפי החברים בקבוצה, כפי שנאמר "מאהבת הבריות לאהבת ה'", מהחברים לבורא. תשתדלי לעשות את זה.

שאלה: בסוף המאמר לא מובן למה כשמגיעים ללשמה אני מתחילה לחשוב שאני עושה את זה ולא הבורא? למה אדם מפסיק לייחס את זה לבורא?

כיוון שאין לו מספיק הרגשה של זה, הוא צריך בכל זאת להתארגן ולברר.

תלמידה: הוא לגמרי מבין שהכול מהבורא, והוא מקבל את זה בצורה אבסולוטית.

להגיד את זה, להבין את זה ולהרגיש את זה, אלה דברים אחרים.

תלמידה: נאמר שבלשמה קשה יותר לעבוד מלא לשמה. אם יש גילוי בלשמה וכבר הכול גלוי, הכול פתוח, כבר רואים הכול, יש השגת חכמה, אז למה זה כך?

האדם עדיין לא יודע את זה, לא בטוח בזה, איך הוא יכול לבדוק שהוא נמצא בלשמה.

תלמידה: אין דרך.

תחשבי על זה ועוד נחזור לזה.

שאלה: אנחנו מגיעים ללשמה כשיש לנו בחירה מוחלטת, שאנחנו עושים הכול עבור הבורא ללא שאלות. אם כך, מה זו השגחה פרטית שאנחנו מגלים אחרי השכר והעונש?

כאשר את מרגישה את ההשגחה הפרטית של הבורא עליך.

שאלה: איך להתבטל בצורה נכונה כך שלא תהיה אמונה מתחת לדעת?

אמונה מתחת לדעת זה גם לא פשוט, כי האדם צריך להשתדל לעשות פעולות שהבורא מצפה ממנו שיעשה, ואז הוא יכול להבין מתי הוא כן נמצא בתוך הדעת או למעלה מהדעת.

תלמידה: איך אדם צריך להתבטל בפני הבורא בצורה נכונה?

במה שהוא מסוגל ברגע זה, הוא עושה הכול כדי לעשות נחת רוח לבורא. הוא מקיים את רצון ה'.

שאלה: איך להיות פועל העובד עבור הבורא אם האגו תמיד עורב ומציק לך בדרך?

לכן אנחנו מבקשים מהבורא שיעזור לנו להיות למעלה מהאגו שלנו.

שאלה: בלא לשמה אנחנו עובדים עבור השכר, עבור עצמי. כשאדם מגיע לשמה הוא עובד באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת הוא מאמין בדבקות בה', אבל זה שכר כל כך גדול, אז מה ההבדל בין שני סוגי השכר האלו?

הוא רוצה שכתוצאה ממה שהוא עושה יהיה נחת רוח לבורא.

תלמיד: מה זה אומר להיות מחויב לבורא?

זה להרגיש שאנחנו צריכים לעשות רק את מה שהוא רוצה מאיתנו.

שאלה: אם לדוגמה אדם מרגיש איזו טובה מהבורא ומופיע בו רצון והוא רוצה להודות לבורא, להשקיע יותר בקבוצה, לקרוא יותר מקורות, האם זה יוצא מהאגו או מהשפעה לבורא?

לא ידוע. קודם כל הוא צריך לעלות מעל עצמו, מעל האגו שלו, להשתדל לעשות פעולה שהיא מעל האגו, כלומר כנגד הרצון שלו, ואז הוא יוכל לברר.

שאלה: האם עדיף לעבוד כשאתה נמצא בדבקות בבורא הודות למאמצים שלך ואתה מבין את זה, או כאשר אתה לא נמצא עמו בדבקות אבל אתה צריך להשקיע מאמצים וליחס הכול אליו?

יותר טוב בעיני הבורא כאשר אתה משקיע מאמץ, לכן לא לשמה עדיף בעיני הבורא מצד אחד כיוון שזה דוחף אותך לפעולת התיקון.

תלמיד: אבל אתה לא יכול להיות בדבקות בבורא בלא לשמה?

כן.

שאלה: לפני שמשיגים את ההשגחה הפרטית אנחנו משיגים מידה שלמה של שכר ועונש, מה זה אומר?

שכר ועונש אלו שלבי ביניים לקראת אמונה שלמה בה', כאשר אדם שנמצא במצבים שונים משתדל לקיים את רצון הבורא.

שאלה: היה כתוב במשפט הראשון שהאדם שמגיע ללשמה מרגיש שהוא בעל המעשה, אבל אנחנו כל הזמן לומדים שלשמה זו מתנה מהשמים, מהבורא, אז איך הוא יכול להרגיש שהוא בעל המעשה?

תצטרכי לחשוב על זה טוב.

שאלה: האם בלשמה הבורא נעשה חייב לאדם ובלא לשמה הוא לא חייב, הוא בהסתרה. למה בכל זאת בלשמה, כשאנחנו בדבקות בו, הבורא נחשב מחויב? משהו לא מסתדר.

כיוון שהאדם חושב שאם הוא עושה פעולת השפעה אז הבורא כאילו חייב לו. למעשה זה מצב לא נכון, אבל הוא קורה בנפילה מלשמה, כשהאדם חושב שהוא עשה משהו טוב לבורא ולא מבין שהבורא סובב לו לחשוב שהוא עשה כזאת פעולה.

תלמידה: רק אחרי שהוא תיקן את כל הרצון שלו, רצון לקבל עבור עצמו, אז הבורא מפסיק להיות מחויב עבורו?

כן.

שאלה: איך להרגיש את רצון הבורא בכל רגע?

צריך להשתוקק לזה עם החברות יחד ואז בהחלט זה יכול להצליח לכן.

שאלה: איך במצב בין לבין לא לבצע פעולות בגלל פחד מעונש או בשביל לקבל שכר, אלא בכל זאת עבור הבורא?

זאת הרגשה פנימית של האדם, אי אפשר לבטא אותה במילים, בכל זאת אנחנו נעוות אותן. לכן פשוט ננסה ולאט לאט יתעוררו בנו ההרגשות הנכונות ואז נברר את זה.

שאלה: בזמן שלומדים תורה אנחנו משתוקקים להכיר את הרע שלנו, את האני שלנו וכבר רוצים לתקן את הטבע שלנו, זה מה שאנחנו מבקשים מהבורא. איך מהמצב הזה לעבור לשרת את הבורא כי כל הזמן יוצא שאתה משרת רק את עצמך?

לבקש, וגם לפנות דרך החברות.

שאלה: בעשירייה אנחנו עובדים בלא לשמה ואחרי זה אנחנו עובדים עבור הבורא?

בדיוק, כן.

שאלה: מה יותר מתוק עבור הבורא, הכוונה שלי להשפעה או הכוונה להשפעה מתוך הלב המחובר של העשירייה?

הכוונה להשפעה מתוך הלב המחובר של העשירייה.

שאלה: כשאני פונה לבורא עם תפילה אני רוצה שהוא ישמע את התפילה שלי. האם בתפילה הבורא לא חייב לענות לי?

תלוי איך את מבקשת. בעיקרון אני חושב שבמצבך את יכולה להמשיך לבקש, הוא בכל מקרה מבין אותך ואת מצבך.

תלמיד: אז הבורא לא חייב לי?

לא, הוא לא מרגיש את עצמו חייב, אין מה לדאוג. אני אומר לך בשמו.

שאלה: מה חסר לי כדי להרגיש שכל הרוע שאני מגלה, שייך לי?

חסר לך להיות יותר קרובה לקבוצה ואחר כך, דרך זה תרגישי מה עוד חסר לך, אבל בעצם את בדרך.

שאלה: הדעות שלנו בעשירייה קצת שונות. האם אנחנו צריכות לתקן את שורש הנשמה? אני חושבת שצריך, כי הנשמה בנויה משלושה חלקים ואנחנו צריכות לתקן שני חלקים ולצרף לנשמה הקדושה, האם זה נכון?

את חושבת טוב אבל זה לא נכון, כיוון שאף אחד מהחלקים האלה עדין לא קיימים בך.

שאלה: המעבר מלא לשמה לשמה זה המעבר של המחסום?

כן.

תלמידה: מה זה לשמה? הרי אנחנו אף פעם לא נדע כנראה, אבל יש לנו תמיד שאלה איך אני, העשירייה יכולים לענג את הבורא?

את צריכה לגמרי לעזור לחברות שלך, זוהי המדרגה הראשונה שלך, בכול לעזור לחברות להתקדם לבורא, להתחבר כולם יחד כדי להתקדם לבורא.

שאלה: איך מיישמים את המאמר הזה בעשירייה? עד כמה מועיל בעשירייה אם ארגיש את החברים כבר עובדים בלשמה ורק אני בלא לשמה?

זה לא נכון, אתה צריך להתייחס אליהם כגבוהים יותר ממך, אבל לא לקבל אותם כנמצאים בלשמה כיוון שזה יבלבל אתכם בדרך.

שאלה: כתוב שלמרות שהאדם מקיים את המצווה, הוא עושה את זה לא לשם המצווה אלא מסיבה אחרת, כשהסיבה נובעת מפירוד. מה זה אומר פירוד?

זה שאנשים נפרדים זה מזה בקבוצה.

תלמיד: האם זו דרך נכונה להעלות תפילה ואז להיות בשקט בינינו, לתת לזה קצת לשרות, לתת להרגשה להתפתח ולגדול?

תנסה. תנסה. אין חכם כבעל ניסיון.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לקחת את התפילה שבנינו יחד כעשירייה ולהמשיך עם התפילה הזאת בעצמי בצורה פרטית, להמשיך ולבקש על החברים?

לא.

שאלה: איך ניתן לעבוד לטובת הבורא כל הזמן בעשירייה?

כשבעשירייה כולם חושבים על זה יחד. אם אנחנו מתחברים ומכוונים את עצמנו לבורא, אנחנו בצורה כזאת מתקרבים אליו.

תלמיד: הרי אנחנו לא צריכים להשתוקק לעבוד בלא לשמה, אנחנו צריכים תמיד להשתוקק לעבוד בלשמה ורק אחרי הפעולה שאנחנו עושים, הבורא מגלה לנו שאנחנו עדיין עובדים בלא לשמה.

נכון.

שאלה: איך אנחנו צריכים להתנהג מול הבורא בצורה נכונה, כדי לחפש חסד בעיני הבורא ולא לקבל שום כבוד מאנשים?

אתן צריכות להיות מחוברות ביניכן ומכוונות יחד את כולכן לבורא. זה יביא אתכן בצורה קרובה וישרה לבורא, ללשמה.

תלמידה: החיבור צריך להתכוון רק לבורא ולא לשום כבוד כלפי אנשים?

כן.

שאלה: היראה מתבטאת כתערובת של קיום המצוות, אמונה שלא ניתן לקיים ופחד מהבורא. אז איך לארגן את כל זה?

אני חושב שזו לא בעיה, אם תנסו להיות יחד ולחשוב על זה יחד, לדבר על כך יחד, מה שיצא מביניכן, יהיה בטוח נכון בעיני הבורא.

שאלה: היה כנס בבלטיה לא מזמן והגיעו מאה אנשים לכנס הזה. זה הרים את הלחץ הפנימי של האנשים וכך גם התחברו כל החברים סביב העולם איתנו יחד. איזו השגחה של הבורא, שכך אנחנו מתאספים, מתחברים?

זוהי הנהגה פרטית של הבורא כלפי הכנס שלכם.

תלמידה: כמה זה מועיל לעשיריות ולכל הכלי העולמי?

זאת פעולה טובה מאוד, אתן צריכות להתקרב זו לזו עוד יותר ואז תקבלו מהפנייה של הבורא אליכם כוח גדול להתקדמות.

שאלה: כשאתה מרגיש שאין רצון ללכת לעשירייה, אם שתי חברות לא מסתדרות, מה לעשות במצב כזה, איך נכון להגיע פה ללשמה?

לפנות לחברות אחרות שכולכן יחד תעזרו לחברה שזקוקה לעזרה.

שאלה: הרי אדם יכול כל החיים להישאר בלא לשמה ואפילו יותר נמוך. אפילו אם הוא משקיע הרבה מאוד מאמצים. הרי בלי הבורא לא יכולים כלום. איך הבורא מחליט את מי לזכות בלשמה ואת מי לא?

אתן שואלות אותי? תשאלו את הבורא.

שאלה: איך לתאר לעצמנו את המצב הזה של לשמה? האם הכוונה שהאדם יכול כבר לכוון לשם שמיים בכל פעולה מחשבה והרגשה?

כן. אבל זה קשור כלפי הדברים שהוא עבר ונכנס ללשמה, ועל דברים שעוד לא עבר, אנחנו לא יכולים להגיד.

שאלה: יש הבחנות שמתקדמים איתן בשכר ועונש?

ודאי שאל כל ההבחנות עד לא לשמה, אנחנו מתקדמים בשכר ועונש.

תלמיד: איך קובעים התקדמות בשכר ועונש?

כשאתה עושה בהדרגה כל מיני פעולות, ככל שאתה יכול לעשות.

תלמיד: גם בלא לשמה וגם בלשמה צריך ללכת למעלה מהדעת, נכון?

כן.

תלמיד: מה ההבדל בלמעלה מהדעת בלא לשמה? מה זה למעלה מהדעת בלא לשמה?

אי אפשר להסביר. תשתדל, אם תוכל, תעשה. אם לא תוכל, לא תעשה.

שאלה: מה צריכה להיות ההכנה של האדם לפני לא לשמה כדי להיכנס ללא לשמה?

ללא לשמה אנחנו מגיעים על ידי זה שמשתדלים לקיים את כל החיבורים בינינו בעשירייה. משתדלים, זה נקרא שעובדים עדיין בלא לשמה.

שאלה: האם אנחנו באים ללשמה רק אחרי שנגיע להכרה של כל דרגות האגו שלנו? כי הרי הבורא, בזה שהוא מקרב אותנו אליו, הוא מגלה לנו את הלא לשמה שלנו ועוזר לנו לתקן אותו.

הבורא מראה לנו מה עוד אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע ללשמה.

שאלה: כתוב שיש אדם שפותח את הבית שלו ולומד תורה רק כדי לקבל שכר. אבל המטרה שלנו היא ללמוד רק לשם ה'. איך אנחנו יכולים להבין את זה? מהי הדרך לבורא כדי לא לקבל שום שכר בגשמיות?

תחשוב כל הזמן על החיבור עם העשירייה, זה הכי בטוח, שאתה מתרחק מעל מנת לקבל.

שאלה: כשאדם עושה פעולה מעל האגו, איפה הוא מברר את הכוונה על הפעולה, בהתחלה או אחרי?

כשהוא מתחבר עם החברים, אז הוא מברר איזה כוונות יש לו.

תלמידה: אני יודעת שכוונה היא כמו מחשבה. האם הכוונה הזאת צריכה להישאר כחותמת בלב ואז זה באמת עבור הבורא, האם זה סימן?

אפשר להגיד שכך.

שאלה: האם הביישנות היא תכונה של הנשמה או של האגו?

של האגו.

שאלה: כשהעשירייה מצליחה להרים מ"ן עבור הבורא והיא מקבלת כוח עבור השפעה, לאן נכון לכוון את הכוח הזה, האם בתוך העשירייה, או לכלי העולמי, להפצה?

אם מתעורר בך הכוח, אז את צריכה לממש אותו רק לשם הקשר עם החברים בעשירייה.

תלמידה: בתוך העשירייה.

כן. לחלוק עם כולם בעשירייה.

שאלה: האם האדם מממש את השכר והעונש דרך המאמצים שלו להתקדמות? האם זה תלוי במאמצי האדם עד כמה הוא יצליח לממש את השכר ועונש?

ודאי. זה תלוי רק באדם. אבל תלוי איך הוא משתמש במאמצים שלו, זה העיקר.

תלמידה: אני אחלוק אתכם באותו החום, באותה הערבות שלקח על עצמו הכלי הבלטי. זו דוגמה ענקית עבורנו. ממש תודה רבה על כל מה שהם עשו בשבילנו, לכולכם כדי שתרגישו את זה.

טוב מאוד.

שאלה: נתת לנו לא מזמן משימה לכתוב יומן, בהתחלה היה מאוד קשה, אבל עכשיו יש ממש יראה כלפי זה. אנחנו פעם ראשונה חולקות במשהו כל כך אישי וזה כל כך עמוק. גם אין לנו בכלל ביקורת, אנחנו פשוט מדברות, אומרות מה אנחנו מרגישות. השדה החדש הזה שנולד, כל הרגשות שיוצאים לנו, כל הקשרים, הרגשת הקירוב, מהי התכונה העיקרית, ההשתוקקות העיקרית שעלינו להתמקד בה כדי לעבור מלא לשמה לשמה?

אהבה.

שאלה: אם יש איזו בעיה שאנחנו הרבה זמן לא יכולות לפתור שקשורה לבריאות. אני פשוט מתמקדת בעצמי ונפרדת מהקבוצה. האם אני צריכה לקבל את זה כהכי טוב מהבורא ולבקש כוחות להתמודד עם זה, או שאני צריכה לבקש מהבורא שלא תהיה סיטואציה כזאת לחברות, שיהיו להן כוחות?

לא. תתכללי בקשר בין החברות ותיכנסי שם כך שפשוט לא יראו אותך, תתמוססי ביניהן, ותראי עד כמה זה ישפיע עליך, על הבעיות שלך ועל כולן.

שאלה: במאמר הוא כותב על אתערותא דלתתא בסוף, ובהתחלה זה אתערותא דלעילא. ובגלל זה בסוף הוא חושב שהוא עושה את זה, אבל הוא יודע שגם זה בא מלמעלה. האם על זה מדובר במאמר, שבהתחלה שולחים לו את האורחים וזה בא מלמעלה?

כן. הכול בא מלמעלה. חוץ מרגעים שאדם חושב שזה בא ממנו, הכול בא מהבורא בלבד, "אין עוד מלבדו".

תלמיד: אבל אני צריך להתחיל, "אם אין אני לי מי לי", כאילו.

כאילו.

(סוף השיעור)