בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 22.10.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – שמעתי כ"ח, לא אמות כי אחיה*

1. כתוב לא אמות כי אחיה, כלומר מי שקובע שהוא לא רוצה למות בבחינה רוחנית, אז הוא מגיע בסופו של דבר לחיים רוחניים. רק בצורה כזאת, כי נמצא בין 2 ההבחנות האלה, בין חיים ומוות, רוחנית. האדם, בכדי להגיע לאמת, צריך שיהיה בהרגשתו שאם לא ישיג את האמת, הוא מרגיש את עצמו למת, כי רוצה לחיות. כך אנחנו מרגישים את עצמנו בירידות ועליות, בכל מיני מצבים. *מוות זה שאנחנו קובעים שבכלל לא רוצים כלום, לא נגד הקדושה, לא בעד הקדושה ולא שום דבר. לוקחים מאיתנו את הרצונות ואנחנו לא רוצים שום דבר בחיים. זה ממש שווה למוות*.
   
   המקובלים קובעים אחרת, הם אומרים: *חיים ומוות תלויים אך ורק לפי ההשתוקקות שלי לקדושה. אם אני משתוקק לא לקדושה, זה מוות*. כלומר בפסוק הזה, לא אמות כי אחיה, נאמר על מי שרוצה להשיג את האמת. כלומר הוא מרגיש חיים ומוות ב-2 ההבחנות האלה. *כשהאדם מתקדם ללמעלה מהדעת, הולך למעלה מהשכל שלו, רוצה לפתח את הגישה שלו לחיים, לא מתוך הרצון שלו הטבעי, אלא למרות, למעלה ממנו, אז הוא הולך לקראת החיים*.

2. מה הוא מבין? משום שתמיד מסתכל על מצבו ורואה שהונה את עצמו ואינו הולך בדרך האמת, שמשקר לעצמו. אלו כל הטעויות שלנו, שאנחנו משקרים לעצמנו ואז טוב לנו בזה, לפי ההרגשה, אמנם שזה שקר לפי דרך. אז הונה את עצמו ולא הולך בדרך האמת, כי אמת נקרא להשפיע, היינו לשמה, והפוך מזה, הונאה ושקר, היינו רק לקבל שהוא שלא לשמה. ע"י זה הוא זוכה אח"כ לבחינת אמיתי. אמיתי, היינו לאמת, כלומר *אחרי בירורים שנמצא בין אמת ושקר, עוד ועוד, אז בסופו של דבר הוא יותר ויותר מברר מה זה מושג האמת, עד שהמושג הזה נעשה עד כדי כך בולט בעיניו, שהוא מתחיל לזהות ולראות את הלשמה*.

3. ש: מה זה אומר שעייני קדושה בעבודה?

ר: זה שההשגחה נסתרת, אז נראה לנו שאין בורא, ואינו מסתכל, אינו רואה אותנו, ואנחנו נמצאים בידיים שלנו בלבד, או בידי הטבע העיוור, או ע"י טבע הרע. אם אנחנו מתעלים מעל זה, או ע"י העבודה שלנו, או ע"י התעוררות מלמעלה, שנותנים לנו הרגשה כזאת, מעלים אותנו קצת, אז אנחנו כבר חושבים שכן, יכול להיות עיניים, יש השגחה, ואנחנו נמצאים בקשר עם כוח עליון.

ש: רק למעלה מהדעת מקבלים מצב כזה?

ר: אנחנו נגלה שישנה השכינה ויש לה עיניים, כלומר *ישנה השגחת הבורא עלינו, והשגחה צמודה. אנחנו נמצאים בתוך ההשגחה הזאת, לא יוצאים ממנה. זה וודאי בכוח אמונה למעלה מהדעת, בכוח השפעה, ואז אנחנו כך משתדלים להמשיך ללכת הלאה, ע"י זה שכל פעם אנחנו נופלים ועולים, נופלים מהשגחה כאילו איננה, ושוב משתדלים בכוח להעלות את עצמנו להשגחה הגלויה, וכך כל פעם*.

ש: האם זה יכול להיות כ ?...בתוך עשירייה

ר: וודאי שהרגשת המציאות, הבורא, והשפעת הבורא על עשירייה, יכולה להיות בעשירייה. עשירייה חייבת להיות מגובשת יותר ויותר, על פני כל מיני תנאים שהבורא מסדר להם, כך שהם רוצים לגלות שזה בא מהבורא, והם דרך כל המצבים האלה תלויים, קשורים ודבוקים בבורא .

4. ש: איך להפסיק לשקר לעצמו לראות שלא הולך בדרך האמת?

ר: *להשתדל בכוח להחזיר את עצמו להרגשה שנמצא תחת כנפי השכינה, בהשגחה, בהשגחה תמידית, ואין לאן לברוח. הבורא מחזיק אותו בצורה צמודה, כל תא ותא, כל איבר ואיבר, כל מחשבה וכל רצון, כולם כולם נעולים על הכוח העליון, ומנוהלים על ידו בצורה חדה והחלטית. האדם רק צריך להחזיר את הצורה הזאת ברגש ושכל, שהוא נמצא בהשגחה גלויה, עד השגחה הגלויה, להתאמץ בזה*.

5. מת נקרא שהוא לא רוצה שום דבר בחיים, אפילו גשמיות לא רוצה. יש לנו כאלה מצבים, שאנחנו נמצאים במצב כזה שלא אכפת לי שום דבר, טוב לי מותי מחיי. נותנים לנו להרגיש את המצב הזה, כי בכלל כל הרוחניות זה הרגשה, כל החיים זה הרגשה..
   
   *אנחנו צריכים להשתדל כל הזמן להיות מודעים באיזה מצב אני נמצא. שנית, שהמצב הזה מגיע לי מהבורא. שלישית, מה הבורא רוצה שאני אעשה, בזה שהוא נותן לי כזאת הרגשה? הוא כבר נמצא בתוך המצב, בתוך ההרגשה שלי, כי הוא מנהל את זה, הוא עושה את זה. איך אני צריך להגיב, לפי כמה שאני מבין שזו הכוונה שלו בזה שהביא אותי למצב הנוכחי*?
   
   כאן *אני צריך להתחיל לארגן אולי סביבה, לימוד, כל מיני דברים, העיקר שאני אגיב נכון על המצב שאני מרגיש. אני יכול לפנות לבורא וזה הכי פשוט כביכול, הכי קרוב, אבל כדי לארגן יחס נכון, קשר נכון, פניה נכונה לבורא, יכול להיות שאני צריך בכל זאת קבוצה, לימוד, והבנה יותר עמוקה וכן הלאה, כדי שפניה שלי תהיה כמה שיותר עוצמתית ותביא אותי למצב החדש*.

*הבורא רוצה שניכנס עמו בהידברות, בקשר הדדי, אני לדודי ודודי לי. אני מדבר אליו והוא אליי וכך אנחנו בונים קשר. עד כדי כך שהקשר נעשה יותר ויותר חזק, שאני מרגיש בתוך הקשר הזה, שאנחנו ממש מאוד קרובים זה לזה, עד שלפעמים אני מתחיל לגלות שאנחנו ממש אחד, שאין מרחק בין המקבל והנותן, ובחזרה מהנותן למקבל*.

6. מה מכריח אותי לשנות את מצבי?

ר: בעיקר קשר עם החברים. חוץ מזה כמו שכתוב, קנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם. אם אתה משתוקק לדברים יותר גדולים, אז אתה לא יכול כבר לשבת בשקט, ועוד רוצה לגדול. תנסה להבין שדברים יותר גדולים אתה משיג רק אם אתה נמצא בכוח השפעה יותר גדול.

ש: נעלם רצון אני לא יכול לעשות עם עצמי כלום אני פשוט ישן וכלום

ר: *אני מבין את זה, אבל רק עבודה בקבוצה יכולה לנענע את האדם. אז יש לי קשר יותר עם האחרים ואז אני משתוקק למשהו, עושה משהו. כתוב או חברותא או מיתותא. רק עבודה כזאת בחברה, שיחד עושים משהו, מנענעים זה את זה*.

*אתה לא יכול לקחת איזשהו איבר מהגוף ולהחיות אותו, אתה חייב לחבר אותו לכל מיני איברים אחרים, והם יתנו לו, הוא ייתן להם, וכך בהשפעה הדדית זה נקרא חיים. חיים זה קשר בין החלקים, לא בכל חלק וחלק, אלא בהתקשרות ביניהם*.

לכן *חייבים אנחנו להגיע להפצה, לכל מיני עבודות, להתארגנות לכנסים, לעוד משהו, כדי להרגיש את השינויים. זה בעיקר מביא שינוי. בזמן שאני לוקח את החברה ומתחיל איתם לעבוד, בלהתארגן משהו, אז אפילו שאנחנו שוכחים, לא נמצאים כל כך בדיוקים בעבודה רוחנית, אבל בכל זאת אנחנו בזה מגיעים לתיקונים גדולים. אפילו עבודה בעשירייה ללא כל כך כוונה, גם כן, כי שוכחים בהתחלה על הכוונה בזמן העבודה, אבל היא יותר מועילה מזה שאדם יושב ועושה איזשהם כוונות, ייחודים*.

7. *נכון שאנחנו חושבים שאנחנו משפיעים זה לזה, ונכון שזה שקר. מצד שני אנחנו צריכים כך לקבל את זה ולשחק בזה, עד שניתן לזה כמות ואיכות יגיעה מספקת, כדי שנגלה את האמת. כך צריך להיות*.

*שמעתי כ"ט, כשבאים הרהורים לאדם*

8. אם האדם מהרהר, כלומר נמצא בספקות, בכל מיני מחשבות, זה לא בדרך ישרה. וודאי שאנחנו לא יכולים לקדם את עצמנו בדרך ישרה למטרת הבריאה, אלא תמיד יש לנו סטיות. אנחנו יודעים שבעולם שלנו, בטכניקה ובכל חכמה ומדע, אי אפשר להתקדם בצורה ישרה אף פעם, אלא תמיד אנחנו נמצאים באיזושהי זווית כלפי המטרה, אבל אנחנו כל הזמן שומרים את המטרה..
   
   אנחנו הולכים בצורה כזאת, קצת סטיה, מתקנים את הסטיה. עוד סטיה, עוד מתקנים, וכל הלאה עד שמגיעים למטרה. אנחנו לא יכולים להרגיש את עצמנו שנמצאים באיזשהו מקום נכון. למשל, אני נמצא כאן, אני צריך תמיד למדוד אותי, כלפי מה אני נמצא במצב שלי. אם אני לא מרגיש את הסטייה מהדרך, אז אני נמצא במצב אפס, ואין לי שום אפשרות להתקדם.

9. אם אנחנו מתחילים מהדברים הגדולים, אז אח"כ אנחנו מגיעים לדברים הקטנים, ככה באמפליטודה, בכל מיני מצבים כאלה, ממצב למצב, ממצב למצב. אבל ככל שמתקדמים יותר למטרה, אנחנו נמצאים כאילו באבחנות יותר קטנות, אבל הם אבחנות יותר חשובות. הפער בין קו אחד וקו השני, הפער הזה, הדלתא הזאת תהיה יותר ויותר חשובה..

10. *אנחנו צריכים להשתדל להבין ביחסים בינינו את הפלקטואציות האלה, ההבדלים, השינויים בין טוב ורע, ולהבחין בין זה לזה. לא יכול להיות טוב בלי רע ורע בלי טוב. גם בחיים הגשמיים, בחיי משפחה, גם בחיי קבוצה. צריך להבין שכל המצבים האלו ניתנו לא כדי שנתייחס אליהם ברצינות, אלא כדי שנתייחס לשינויים האלה כאל אמצעי להגיע לבורא, שהוא כל הזמן יהיה בכוונת, במטרה שלנו*. אח"כ נראה איך אנחנו עובדים עם זה בלמעלה מהדעת, למטה מהדעת וכן הלאה.

11. הכל תלוי בעבודה שלנו. לאט לאט, משך העבודה שלנו אנחנו מקבלים יתר רגישות לדיוקים, ואפילו אנחנו לא כל כך מודעים כמה אנחנו מתקדמים בדיוקים האלו בין חושך לאור, בין טוב ורע, אבל בכל זאת זה נעשה בנו, ואנחנו נכנסים יותר ויותר פנימה...
    
    על זה כתוב אין חכם כבעל ניסיון. *ככל שעובדים יותר ויותר, אנחנו מפתחים רגישות לכל התופעות האלה, עד כדי כך שאנחנו מתחילים להרגיש את הרוחניות. איפה היא נמצאת? כאן. הרוחניות נמצאת, הבורא נמצא כאן, השכינה נמצאת כאן, הרוחניות כולה כאן. איפה? מה אתה אומר לי, איפה היא נמצאת? אין רגישות לזה*.
    
    *כמו ילדים קטנים, תסתכל עליו, חצי ממה שאתה מרגיש, הוא לא מרגיש. צריכים לפתח בנו, רגישות להשפעה, כלומר ליחסים מיוחדים בין בני אדם. היחסים המיוחדים בין בני אדם, יחסי השפעה בין בני אדם, אנחנו קוראים לזה שכינה, והכוח שנמצא בזה, אנחנו קוראים לו בורא. לכן כתוב אתם עשיתם אותי*, אנחנו בונים, מגיעים למצב שמגלים את הבורא.

*שמעתי ל"א, כל שרוח הברית נוח הימנו*

12. ש: מה זה אומר שגופות עדיין במחלוקות?

ר: רצון לקבל. מחלוקת זה בין רצונות לקבל ללא כיסוי, ללא מסך, אז ודאי שאין דבר כזה, או שאני נמצא באדישות כלפיך ואין בינינו שום קשר. אבל במידה שיש בינינו איזשהו קשר גשמי, אז אנחנו נמצאים במחלוקת. לא יכול להיות אחרת. לדוגמא, אתה ואני חיים בדירות סמוכות בבניין, אז ודאי שיש בינינו ביקורת זה על זה, לא יכול להיות שלא. ככל שנרגיע את עצמנו, בכל זאת יהיה תמיד איזה תביעה מתוך הלב אחד לשני. או שאנחנו שוכחים, זה משהו אחר, אבל בעצם רצונות לקבל לא יכולים להיות בקשר יפה זה אל זה אף פעם, לא במשפחה ולא בין המשפחות ובין החברים, באף מקום.

*אם אנחנו מסתכלים נכון, כלומר רוצים לסדר את הדברים בינינו, אז אנחנו צריכים דווקא לעורר את המחלוקת. כלומר לפתוח מה שיש לנו בלב של כל אחד ואחד, אבל לפתוח את זה בחכמה, בעדינות, לפי דרגה, ואז כל פעם לתקן את עצמנו, לעלות לעוד דרגה, לתקן את עצמנו. אבל אם אנחנו נפתח את כל המחלוקות שיש בינינו, אז נהרוג זה את זה, אפילו לא נתגרש, לא נתרחק זה מזה, אלא נהרוג זה את זה*.

*לכן אנחנו צריכים לאט לאט לטפל בזה. בגופים תמיד יש לנו מחלוקת, לא יכול להיות שאין, כי כל גוף וגוף, כל רצון ורצון, נמצא ממקום אחר של מערכת אדם הראשון, לכן בטוח שהוא לא שייך לשני. זה שאנחנו נמצאים בקבוצות, בעשיריות בינינו, מקושרים פתאום, זה מלמעלה בהשגחה עליונה. כך כמו שהסביר לי רב"ש, מביאים אותנו ליחד, למורה, ולקבוצה ולעשירייה. בסופו של דבר אנחנו חייבים לחזק את הקשרים בינינו*.

*אם אני במשך התהליך שאני עובר פתאום מאבד חברים, מקבל חברים חדשים, מאבד את הרב, מתקדם בלעדיו, כל הדברים האלה זה השגחה ישירה וטיפול ממש מלמעלה. אני חייב לקבל את זה ולהמשיך באותו הכיוון, בחיבור, ובחיבורים האלה תמיד נגלה את המחלוקות ושלא נוח לנו בינינו וכן הלאה. נלמד איך לסדר את זה, אבל לסדר בדרך כלל איך? לעלות מהגופים לרוח*, מגופים לרוח, מגופים לרוח.

ש: יש רגעים שאני נמצא בעשירייה וטוב לנו. עכשיו אני לא נמצא במחלוקת? ..

ר: כאן השאלה, או שאתם בכוונה נכנסים למצב כזה ומפחדים לגלות אחד לשני את המחלקות כדי לא לריב, לשמור על איזשהו מצב רוח יפה וטוב, או שאתם באמת לא שמים לב אחד על השני, ולא אכפת לכם מה קורה זה עם זה, העיקר להמשיך את המערכת החיצונה, מסגרת מה שנקרא. זה הבעיה.

ש: בשביל מה אני צריך לעורר מחלוקת?
ר: כדי לתקן, כדי לעלות למעלה מהמחלוקת. צריכים.

13. הרצונות לקבל, הם במחלוקת, כלומר שכל אחד משתמש עם הרצון לקבל. מה שאם כן, רוח של הבריות הוא כבר רוחניות ע"מ להשפיע, ונוח מהם הימנו, שהצדיק ממשיך שפע הוא ממשיך עבור כל הדור. אז *הוא משתמש בכל המחלוקת שיש לו, ברמה בין הרצונות, כמה הם נמצאים במצבים שלא מסכימים זה עם זה, דווקא הוא משתמש בזה כעביות של המדרגה, ובזה שהולך למעלה ממנו, משתמש בהם כזכות*. יש רשימו דעביות ויש רשימו דהתלבשות, אנחנו אומרים דהתלבשות, אבל זה זכות. כי לפי 2 דרגות האלה, עביות וזכות, אנחנו מגיעים להתלבשות של האור בתוך הרשימו הרוחני..

14. קריין: מה התנאי המוקדם כדי לעורר מחלוקת, לפתוח פצע?

ר: *שאנחנו בטוחים שיש לנו כלים להבין לאן אנחנו הולכים. קודם כל חשיבות המטרה, זה הדבר עכשיו. לא אכפת לי כל המצבים מה שאנחנו עכשיו נגלה בינינו, אלא אנחנו חותמים, וצריכים באמת לעשות איזשהו הסכם ולחתום שכל מה שאנחנו עכשיו נפתח ביחסים בינינו, זה אך ורק כדי להתקרב לבורא, בחיבור בינינו ולגלות את הבורא ביתר בהירות, שהוא בעינינו כולל טוב ורע יחד. כמו בפרצוף, ככל שהעביות יותר גדולה, אז הזכות יותר גדולה, ואז מקבלים אור יותר גדול בתוך הפרצוף, אם אנחנו בצורה כזאת ניגשים לעניין*.

לאט לאט, לא להתחיל לפתוח את הכל, אלא לאט לאט. אבל אנחנו מבינים שאנחנו משחקים בשדה אשר ברכו ה'. הבורא הכין לנואת זה, לכן אין כאן שאני שונא אותך, או אוהב אותך, או כך או כך. אנחנו הולכים בצורה שאנחנו מבררים את הטבע, אנחנו רוצים לגלות את הטבע שזה הבורא, כך אנחנו מתקדמים. אז כל אחד ואחד פותח את עצמו באיזושהי צורה. החכם עיניו בראשו, כלומר אומרת שהוא רואה מראש האם אנחנו יכולים עם הגילוי שלו להישאר בקשר בינינו, או לתקן מה שהוא פותח בינינו. כך אנחנו מתקדמים.

*כל אחד ואחד, ככל שהוא יותר פותח בהכרה בהבנה את הפשעים בינינו, הוא גורם לזה שאנחנו סוגרים את הפשעים האלה יחד, כך שאנחנו לא זוכרים אותם לרעה, אלא מתעלים מעליהם. על כל הפשעים תכסה אהבה, עוד ועוד, ממדרגה למדרגה. זו אומנות*, אבל אנחנו צריכים ללמוד את זה, וכל האנושות תצטרך ללכת אחרינו. לא חשוב שזה יהיה עכשיו בדור שלנו או לא, אבל אנחנו צריכים להכין להם את הדרך הזאת, לכולם.

15. ש: תמיד המלצת לנו לא לעורר מחלוקות. מה השתנה? האם גדלנו...?

ר: תתחילו לעורר את זה בצורה אתם יכולים לעורר את זה בצורה גשמית, ולדבר על זה. לאט לאט, כלומר במנות קטנות, מעוררים את המחלוקת ומתגברים עליה. איך אנחנו מכסים את זה? להשתדל לכסות את זה בצורה כזאת שאנחנו כבר לא צריכים להרגיש את המחלוקת יותר. ושוב איזושהי מחלוקת בינינו גשמית, ושוב מכסים אותה. זה בגשמיות, ואח"כ נראה איך נעשה את זה בדרגות יותר גדולות, יהיה לנו ניסיון.

16. ש: אז למה אני מגלה את כל הדברים האלה?

ר: כדי להתגבר עליהם ובאמת להגיע למטרה עוד יותר גבוהה. זה מה שאנחנו צריכים. טוב מאוד שאתה כך מרגיש, אני חושב שאתה יכול להיות מאוד מוצלח, רק לקבל את הדברים האלה בהבנה, שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

אתה יודע איזה, איזה הפרעות מקובלים צריכים לעבור כדי להגיע באמת לתיקון הנשמה הגבוהה שלהם? אל תשכח שמה שאתה רואה, זה מה שהבורא נותן לך לראות. אל תייחס את זה לחברים. העולם נעלם, זה העלם, ואתה צריך להשתדל לעבוד עם התמונה שהבורא מעורר בך..

*אתה כאילו סוגר את העיניים שלך ומפעיל כאילו אהבה, כאילו יש לך אליהם אהבה, ואותה אתה מגלה להם*.

ש: אז מה זה לעורר מחלוקת?

ר: במידה שאתם מסוגלים להתגבר עליה, אז אתם מעוררים מחלוקת. זה מה שאנחנו קוראים מתוך המאמר...

17. ש: איך יודעים שהעשירייה מוכנה לעבוד עם המחלוקת?
    ר: *העשירייה צריכה להשתדל, כל אחד ואחד בעשירייה צריך להשתדל למדוד את זה, לבדוק כמה שהרוחניות בשבילו חשובה על פני הגשמיות, לפני שאנחנו מגיעים לבירורים. הבירורים שלנו בזה שאנחנו מדברים על הפשעים בינינו, אז אנחנו צריכים להיות כבר באיזשהו התעלות רוחנית, המטרה הרוחנית מתגלה בקשר בינינו. אנחנו צריכים להבין את זה, להרגיש את זה, לרצות את זה. ככל שהקשר בינינו יהיה עוצמתי, זה נמדד לפי האגו, בתוך הקשר, וגם לפי עוצמת הקשר שמעל האגו, בצורה כזאת אנחנו יכולים לפתוח את קופסת פנדורה הזאת שלנו ולהתחיל עימה לעבוד*.
    
    הבורא בכוונה ברא אגו, יצר הרע, ואז בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין כי מאור שלה שבה מחזירו למוטב. לכן אנחנו צריכים קצת לפתוח את מערכת היחסים הרעה שבינינו. זה הבורא ברא מלכתחילה בהאגו שלנו, ולהבין שהוא ברא ולא אנחנו, ואם אני שונא מישהו ומתרחק ממישהו ובטענות למישהו, זה הבורא מעורר בנו בכוונה. זה לא שמישהו אשם, או שאני אשם, אלא *הבורא עושה את זה כדי שאנחנו נתגבר על זה ונכסה את זה באהבה. הוא נותן לנו אפשרות להגיע לחיבור בינינו, עד האהבה, כד, לגלות אותו. לא שיש איזשהו אמת בשנאה, בדחייה, בבירורים, בביקורת בינינו. אין לזה שום משמעות, זה הכל רק כדי מעליהם לבנות דרגות האהבה, חיבור. אם לא נשכח מזה, אז נגיע לפעולות נכונות ותוצאות יפות*.

18. ש: מה הם השלבים הנכונים שעשירייה לטפל במחלוקת?

ר: *להשתדל מקל לכבד, אבל כל פעם לפתוח משהו, כל פעם לפתוח משהו ולשמור, לשמור שאם אתם מתחילים בזה, שלא פתאום יתחיל להגיע כמו הר געש שמתפרץ, אלא זה צריך להיות תמיד בשמירה*.

ש: האם חוסר חילוקי דעות בעשירייה מוביל לאדישות ומוות?

ר: נכון, זה הופך להיות מאוד פורמלי, והקבוצה הזאת לא נקראת שהיא חיה. קבוצה חיה נמצאת בעליות וירידות, זה כמו בנשימה, בדופק, כל דבר שחי יש לו כאלו מצבים מנוגדים.

ש: מה זה נקרא לתקן את המחלוקת?

ר: *לתקן את המחלוקת נקרא שאני מכסה אותה באהבה, ואז שנאה ואהבה פועלים יחד כדי שבין שניהם אני אגלה את הקבוצה שלי בצורה נכונה, והבורא בה*.

19. *אל תשקר לעצמך. אם אתה מסכים עם זה בלב ונפש, סימן שאתה מתאחד עם החברים וכך מתקדם למצב שהבורא ישרה בקשרים האלו. אם לא תעשה את זה, אז לא יהיה לך מקום שהבורא ישרה. הבורא ממלא מקומות בין שנאה ואהבה. שנאה היא עביות שבפרצוף, ואהבה היא זכות שבפרצוף. בקשר בין שנאה ואהבה, רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות, בזה הבורא מתלבש*.

20. לא ברור לי מה זה לעורר יצר הרע?

ר: אנחנו צריכים לעורר רק יצר הטוב, וכנגד זה יעורר בנו יצר הרע. שאלה יפה. יצר רע אנחנו לא מעוררים. בשביל מה אנחנו צריכים? רק לעורר את היצר הטוב. אין מצווה להיות רעים, להיות אגואיסטים. יש מצוה לתקן את האגו.

21. *אנחנו משתדלים לברר איך אנחנו מתקדמים בצורה רוחנית בזה שהבורא מעורר בנו כל מיני מצבים שליליים שבינינו, ואנחנו משתדלים לכסות, לא למחוק אותם, אלא לכסות אותם ביחסים טובים בינינו. כך מתקדמים, שמאל ימין, שמאל ימין. קדימה, בהצלחה*.