בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 23.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ס"ז, סור מרע*

אני מאוד שמח שיש לנו קשר טוב, גם רוחני גם גשמי, וירטואלי, וגם מאמר הוא מאמר מאוד מיוחד שפותח לנו הרבה שאלות, לרבות שאלות מעשיות שמתעוררות מתוך העבודה שלנו בעשיריות, בקבוצה. כדאי לנו לברר אותם.. ולהתקדם לחיבור, ומחיבור בינינו לבורא.
בעל הסולם כותב שיש לנו 4 הגבלות שחייבים לשמור עליהם אם אנחנו רוצים להגיע לברית, לחיבור עם הבורא. התנאי הראשון לקשר עם הבורא זה ברית העיניים. *ברית העיניים* זה להיזהר מהסתכלות בנשים, איסור מלהסתכל.. האיסור חל גם כן על זקן בן 100 שנים, כלומר זה שלא בא לו מהטבע הגשמי אלא מהטעם האמיתי משום שזה נמשך משורש עליון מאוד. הזהירות הזו היא כי אם לא יהיה נזהר, יכול לבוא להסתכלות בשכינה הקדושה. כלומר זה בכלל לא שייך כביכול להורמונים, כי זה זקן בן 100 ולא *שום תנאי גשמי, אלא זה מגיע מהשורש הרוחני. כל הבריתות האלה זה הרוחניות שבדבר, ולא גשמיות*.

הראיה לזה שהאיסור חל על זקן בן 100 שנים לא טעם אמיתי הוא משום שזה נמשך משורש עליון מאוד, דווקא ממקום אחר לגמרי. אם אדם נזהר, אז הזהירות הזאת עוזרת לו להתקרב לגילוי הבורא, לאחוז בו, להיכנס לאחד מהקשרים עם בורא שנקרא ברית.

יש 4 בריתות, דרגות אחיזה בבורא, התקשרות עם הבורא. דווקא על יד האדם מתקרב לדביקות השלמה. אם לא יהיה נזהר, יכול להסתכל בהשכינה הקדושה. כלומר הכוונה היא להסתכל על השכינה הקדושה. *צריך לבדוק את עצמו, לשמור את עצמו להיות למעלה מהתקשרות לע"מ לקבל. לקבל כל הדברים ששייכים לברית העיניים, כלומר צריך להיות כל הזמן במצב שמעלה את עצמו למעלה מכל ההתעניינות במשהו לעצמו. זו הדרגה הראשונה בהגבלה שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו*.

ברית העיניים כוללת את האינסטינקט, הנטייה הטבעית הגדולה ביותר שיש בכל אדם ואדם, וזה הסתכלות בנשים. כך בצורה אינסטינקטיבית זה פועל בנו ותואם לרצון להתקרב למילוי. המילוי הכי גדול אינסטינקטיבי למין האנושי זה מין.

לכן *הברית הוא ברית עיניים. אם אתה נותן לעצמך אפשרות לראות ע"מ לקבל, כלומר להיות בקשר עם הרצון שלך, היינו פותח את הרצון שלך לע"מ לקבל, אז ודאי שמתוך זה אתה כבר לא יכול להגיע ל-3 בריתות האחרות. אפשר להגיד שזה לפי י.ק.ו.ק, כך הבריתות האלו פועלות*.
הברית השניה היא *ברית הלשון*, היינו שיהיה נזהר באמת ושקר.. אדם ראשון הרגיש מה מר ומה מתוק והרגשה הזאת, מר או מתוק, הייתה מסייעת לו, מראה לו האם הוא נמצא באמת או בשקר, כי היה לו ענין אמת כמתוק, וענין שקר כמר...

הבירור השני זה אמת ושקר, זו כבר צריכה להיות עבודה שכלית, האדם צריך לדעת כבר יותר עמוק מה הוא חושב, מה הוא רוצה, מה דעתו, כמה הוא מסכים עם עצמו או לא. לכן *צריכים להיזהר שלא לשנות בדיבורו, הגם שהוא חושב שהוא משקר רק לחברו, אבל צריכים לדעת שהגוף הוא כמו מכונה, כפי שהיא רגילה ללכת, היא ממשיכה ללכת. לכן כשמרגילים אותה בשקר ורמאות אז אי אפשר ללכת בדרך אחרת, משום שהאדם בינו לבין עצמו גם מוכרח ללכת בשקר ורמאות*.
*כשהאדם משקר לאחרים, באותה מידה הוא בא ומשקר לעצמו ולא יכול להבדיל באמת ושקר במה שהוא רואה, מרגיש, חושב, במה שהוא מחליט. כי אם משקר לאחרים, וודאי שכך גם ישקר לעצמו*. צריכים לדעת שהגוף הוא כמו מכונה, כפי שרגילה ללכת, כך היא ממשיה ללכת. לכן כשמרגיל אותה בשקר ורמאות, אז אי אפשר לו ללכת בדרך אחרת. משום זה אדם בינו לבין עצמו, כלומר גם לעצמו מוכרח ללכת בשקר ורמאות, ואז לא יודע מה אמת ושקר בתוכו, ומה אמת שקר בדיבורו לאחרים. אין כבר דיפלומטיות הזאת לאדם, אלא באותה מידה שאומר, רוצה לרמות את החבר, בטוח הוא מרמה את עצמו, אמנם שלא מרגיש. זו הבעיה, הוא לא מרגיש את זה. אלא האדם מוכרח לרמות את עצמו ובשום אופן אינו מסוגל לומר לעצמו את האמת, משום שאין הוא מוצא טעם מיוחד באמת. *אין לו אפשרות לזהות שהוא משקר לעצמו או אומר נכון. לכן כבר נמצא בהתקשרות לחברים, אני כבר לא מדבר על העולם, בצורה שהוא לא יכול לתת על זה דין וחשבון, אין לו שום אפשרות, אין לו אינדיקציה לבדוק איפה האמת ואיפה שקר. זה נקרא ברית הלשון*.
*כשמשקר לחברו, הוא משקר לבורא. זה אחד לאחד באותו רגע, מתחילת השקר ועד סוף השקר, בכל הבנת השקר*. לא חשוב כמה האדם מרגיש שהוא משקר או לא. אם היה מרגיש שמשקר והיה מבין שבזה הוא גם משקר לבורא, זה היה עוד בסדר כי היה לו אפשרות אז לתקן ולעשות משהו. מה שאין כן, כשהוא נכנס להתכללות כזאת, לקשר כזה עם הבורא, אז בזה כבר אין לו שום שליטה. מצד שני דווקא בגלל זה יש לו חומרת הברית הזאת, שאסור לו לשקר לחברו.
כשמשקר לחברו הוא משקר לבורא, וכשמצער לחברו הוא מצער את הבורא. לכן אם אדם רגיל לדבר אמת, זה יביא לו תועלת לגבי הבורא. היינו אם הבטיח משהו להבורא, אזי ישתדל לשמור את הבטחתו, משום שהוא לא רגיל לשנות בדיבורו, גם כלפי חבר. ע"י זה יזכה לה' צלך.

*ה' צלך* זה מושג שהאדם הופך להיות ממש צל מהבורא ומתחיל להרגיש שמה שקורה לו בכל רמ"ח האיברים, כלומר בכל החושים, בכל הרצונות, בכל המחשבות, הכל מגיע לו כי זו העתקה מהבורא כתוצאה מהדביקות השלמה.

*אם אדם מקיים מה שהוא אומר, כלומר שפיו וליבו שווים. אין אצלו הבדל בין לחשוב, לדבר ולעשות. גם הבורא יקיים כנגדו, וזה נקרא ברוך אומר ועושה, שמה שהוא אומר, הוא עושה. אין אצלו הבדל בזה, ואפילו הדיבורים נחשבים כעשייה. זו עוד דרגה מיוחדת של דביקות*.
אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו עובדים עם הרצון לקבל שלנו בזה שמעכבים אותו, כובשים אותו, מקיפים, סוגרים אותו כך שלא יפרוץ, אלא אנחנו נשלוט עליו מכל הצדדים. באמת זו המטרה. את הרצון לקבל, בכלל את הרע אנחנו לא יכולים למחוק, אלא אנחנו רק יכולים לסגור אותו ולשמור אותו. לכן הוא אומר: ועצה הזאת *הצנעת לכת*, כלומר לעשות סגירה עליו, שהסיטרא אחרא, האגו שלנו, לא תדע מעבודתו של אדם. בסוד, מהלב לפה לא מתגלה. אז גם הסיטרא אחרא לא יכולה לדעת מעבודתו, משום שהיא יודעת רק מה שמגלה ע"י הדיבורים ומעשים.

*אם אדם שומר את הברית הלשון ושומר את הברית העיניים, בזה הוא כבר עושה 2 צעדים מאוד חשובים בלהתרחק מהאגו שלו*.
*אפשר לקרוא את המאמר הזה הרבה פעמים וכל פעם תראו בין המילים עוד ועוד הבחנות חדשות. כדאי לנו כתוצאה מזה להשתדל להגביל את עצמנו, כלומר לשים דגש על חיבור בינינו ומבינינו לבורא. כל שאר הדברים להוריד בחשיבותם, לא כל כך חשוב לנו כמה הם נמצאים בנו, העיקר זה הבריתות, בריתות בינינו וברית עם הבורא. זה ע"י ההגבלה. האדם צריך להגביל את עצמו ברצון לקבל שלו*. הרצון לקבל מתפתח ב- י.ק.ו.ק, ב- 4 דרגות, והדרגה הראשונה שלו זו ברית עיניים. דרגה שניה זה ברית הלשון. על 2 דרגות נוספות נדבר בפעם אחרת.
ש: ברית העיניים וברית הלשון. מה העצה לא ליפול...?
ר: קודם כל ע"י החברים. אם אנחנו מדברים על הפתרון הנכון, הוא יכול לבוא רק מתוך קשר בסביבה. להתקשר עם החברים ומקשר עם החברים להבין שזה הבורא שמשחק עימו ואין בזה שום דבר אמת, אלא רק לקרב אותו למטרת ההתפתחות של הקבוצה, שזאת אמת שהיא אמת.

לכן *אם האדם לא חושב על עצמו אלא חושב על התקדמות הקבוצה, אז כבר יכול לבחור בזה התפתחות הנכונה, תנועה נכונה, כיוון נכון. מה שאין כן, אם חושב רק על עצמו, אז אין בדרך הזאת בכלל למה לנווט אותו, לכוון אותו, ואז כל הבריתות האלה, ברית העיניים וברית הלשון, לא יעבדו לכוון אותו כי אין לו מכשיר שעל ידו הוא יכול בדוק את עצמו ולכייל את עצמו אם הוא לא נמצא בעשירייה. אנחנו צריכים להשתדל להבין את המצב שלנו*.
כתוב, חכמים אמרו שלא מצאתי יותר טוב לאדם מאשר שתיקה. כמה שפחות לדבר, זה הכי בריא, אפילו בצורה גשמית שכולם נמצאים כל הזמן בדיבורים,

*תדבר עם עצמך בפנים כל הזמן, כאילו שיש לך חבר פנימי ואתה נמצא איתו ביחסים כאלה שאתה רוצה לגלות את הבורא בקשר ביניכם. תזהה את הקבוצה שנמצאת בך ותדבר איתם. זה הכי טוב. ומבחוץ, כשאתה מדבר, אתה מדבר רק לעניין עבודה, משפחה, דברים שהכרחיים לחיים הגשמיים שלנו, במידה שהכרחיים*.
ש: אם אנחנו משקרים בשביל לגרום לחיבור, אנחנו עדיין נמצאים באמת?

ר: אנחנו לא יודעים מה זה אמת, אנחנו לא יודעים מה זה חיבור או לא. אנחנו צריכים כל פעם, לעת עתה שנמצאים באיזשהו מצב, להשתדל ללכת לפי הכללים האלה. הוא אומר לנו ב-2 הבריתות האלו, לפחות בברית עיניים ובברית הלשון. לפחות בזה אנחנו כבר מתקדם למטרה, ואחרי שנעדכן את הבריתות האלו, נבין את הבריתות האחרות.

מה זה ברית העיניים? ברית העיניים מכוון אותי לא לאישה ולא לכלום, אלא למקור שממנו אני מקבל את ההשפעה הכי חשובה. יש לנו מלכות זעיר אנפין בינה וחכמה, אז עיניים זה חכמה, ברית העליונה ביותר. לכן הוא נותן לנו דוגמא לא להסתכל על נשים, כי הדחף למין הוא דחף הכי גדול בכל הטבע כי הוא נמצא בנו מתוך הברית הזאת, ברית העיניים. ע"י דחף הזה אנחנו מתפתחים, מולידים, מתקשרים. הנטייה הזאת היא רצון לקבל הגדול והמשיכה הזאת נותנת לנו אפשרות להתקיים. יש לנו 4 רצונות בסיסיים, אוכל מין משפחה ואח"כ כסף כבוד מושכלות. אנחנו צריכים להשתדל להשתמש בכל הנטיות הללו.
ש: מה זה אומר לגבי תגובה נכונה שלנו למחשבות של טומאה?

ר: אנחנו צריכים להשתדל לכוון את המחשבות שלנו ע"י המעשים שלנו בקבוצה. *אין לך שום אפשרות להשפיע על המחשבות שלך, אלא דרך החברים, דרך כל מיני גורמים חיצוניים. אתה יכול להשפיע על המחשבות, אבל לא בצורה ישירה שאתה מוחק אותם. כל אחד כבר ניסה את זה בטוח לא פעם אחת וראה כמה שזה חוזר ולא מועיל, אלא רק דרך החברה, הסביבה*

ש: מה זה אומר להסתכל בשכינה?
ר: להסתכל בשכינה זה שאנחנו רוצים לגלות את הבורא בצורה ישירה, אגואיסטית..
ש: האם האדם יכול לשלוט ברצון שלו האגואיסטי?

ר: אף פעם, *אפילו על הרצונות הקטנים ביותר אנחנו לא יכולים לשלוט, אלא אם כן אנחנו מבקשים מהבורא שהוא יעשה את העבודה הזאת. לכן כל השיטה שלנו נקראת עבודת ה'

אנחנו רק צריכים כל פעם לאתר, לבקש ממנו שיעשה*.

ש: מה זה אומר לשקר לחברו בעבודה הרוחנית בעשירייה?

ר: זה יכול להיות מהדברים הקטנים עד דברים הגדולים. *אני צריך כל הזמן לראות את עצמי כלפי החבר כדוגמה נקייה, יפה, טובה לעבודה רוחנית. פשוט מאוד דוגמה טובה לחבר. כשכל החברים כך יתעסקו לפניי בדוגמאות כאלה, ודאי שגם אני אהיה דומה להם, ובסופו של דבר אהיה דומה לבורא*.

ש: מה ההבדל בין משחק לשקר?
ר: משחק זה שאנחנו בכוונה משחקים, יודעים שזה לא רציני, לא אמיתי, אבל התוצאה ממנו יכולה להיות באמת רוחנית ואמיתית. לא בתנאי שלנו, אלא בתנאי שזה קשור לכוח העליון. אם אנחנו כך רוצים, מזה לא ייצא כלום. אבל אם המשחק הזה ייסד הבורא ואנחנו עוסקים בו, משחקים בו באותה הכוונה כמו שהבורא סידר לנו אותו, אז ע"י המשחק אנחנו מגיעים לתוצאות רציניות. אנחנו כמו ילדים קטנים, משחקים אבל המשחק שלנו הוא משחק כבר הרבה יותר ממשי ומתוך זה אנחנו מתקדמים לפעולות גדולות, ממשיות.

*משחק ברוחניות זה דבר מאוד רציני. אני עוסק במצבים שאני רוצה שיתקיימו בי אבל עדין לא יכולים להתקיים מפני שאני לא נמצא במצב רוחני. אבל מתוך זה שאני עושה את המשחק הזה לפי מה שמקובלים כותבים לי לעסוק, כמו שרב"ש כותב במאמרי החברה, אז אני כבר מקיים מה שהם עושים, מה שהם ממליצים, ולכן המשחק הופך להיות דבר רציני ומגדל אותי. בלי משחק היינו נשארים חיות, ממש חיות*.

דווקא המשחק מפתח, גם חיות משחקות, אבל ילדים ממש צריכים מאוד מאוד להיזהר לדאוג שהילד שלכם ישחק בדברים נכונים. לכן בזמננו זו בעיה. ילדים משחקים בטלפונים שלהם ומגבילים את עצמם מכל וכל.
ש: מה הסיבה שאדם לא מצליח לקיים את המאמצים ברוחניות זה מפני שהוא רגיל לשקר לעצמו?

ר: *עיקר בעיה שלנו היא שאנחנו לא רוצים לשחק אחד כלפי השני בעשירייה. כל אחד חייב לשחק יפה כלפי האחרים, להראות להם רק התנהגות יפה וטובה. לא לפחד ולא להתבייש שהוא משחק כמו בתיאטרון. אלא שהוא עושה כך, אז יבוא המאור המחזיר למוטב וישנה את כל המציאות*.

מה שאין כן, אם לא עושה כך, אז לא יכול לקרות שום דבר, כי ההשפעה מהבורא, חוץ מהשפעה הראשונה *שהבורא מביא את האדם לגורל הטוב, לקבוצה, שם ידו על גורל הטוב ואומר "קח לך". זה עושה הבורא, אבל אח״כ דווקא הוא צריך את האדם כשותף. במידה שאדם משתתף עם הבורא דרך עשירייה, אז יש ביניהם ברית. מה שהאדם מבצע בעשירייה, בזה הוא מגיש לבורא, ובצורה כזאת מתקדמים*.

ש: מה לעשות אם אני כבול בתוך רצון לקבל..

ר: *תנסה לעשות הפוך ממנו. יש לך קבוצה? הפוך ממך זה נקרא להדבק בקבוצה. לעורר אותה, לחשוב עליהם, ממש תידבק אליהם. תהיה כולך בתוכם. זה נקרא למעלה מהדעת, כבר מתחיל להיות בזה*.

ש: האם אתה יכול לתת דוגמא פשוטה איך לקיים בפועל 2 הבריתות האלה בעשירייה?

ר: *ברית העיניים זה נקרא שאני לא רוצה לפנות לרצון לקבל שלי שנקרא אישה. אני משתדל לא לפנות אליו, לא לשחק עימו. אפילו שאני עושה משהו בתוך רצון לקבל כי אין לי יותר ממה, תמיד אני רק רצון, אבל כשאני עוסק ברצונות שלי, אני יודע בשביל מה אני עושה את זה*.

*דיבור עם הבורא יכול להיות אך ורק בתנאי שאני עובר דרך הקבוצה. אין לי ברירה, דרך הקבוצה ושם אני בודק אותם ובודק מה שקיבלתי מהבורא. כי מהבורא אני תמיד מקבל משהו נגד הקבוצה. זה נקרא בראתי יצר הרע*. הבורא כך אומר, ואז במאמץ שלי עם הקבוצה אני מתחיל למדוד את עצמי, את הרצון לקבל שלי שבורא ברא, עם הרצון להשפיע שנמצא לפניי בקבוצה כמו שהוא רוצה לתאר לי את זה. אז אני נמצא כבר בין 2 המערכות האלה. הכל תלוי במידה שאני מתבטל לקבוצה, ומתוך זה אני כבר מקרב את עצמי לקבוצה.
*ברית עינים זה שאני משתדל לא להסתכל על שום דבר שיכול להסית אותי מהכיוון לבורא*. נותנים לנו דוגמה על נשים, שאדם רוצה או לא רוצה, הוא כל הזמן מסובב את העינים שלו כלפי אישה וכל הזמן בודק כמה היא מוצאת חן בעיניו או לא, מחפש בה תמיד דברים חיוביים או שליליים. *הוא אומר שבצורה כזאת שהוא מסתכל על האישה ומחפש בה דברים חיובים או שליליים, הוא צריך להפסיק את זה לעשות, כי הוא הולך אחרי הלב שלו, ובצורה כזאת אם הוא יתחיל עם הבורא, אז גם בבורא הוא יחפש דברים חיוביים או שליליים. לכן אסור לו להסתכל על נשים. זה נקרא נשים, בעצם אסור לו להסתכל על מה שהלב שלו, הרצון הכי גדול שלו הפנימי מושך אותו. זה נקרא ברית עיניים*, הכי פנימי.

עיניים זה דרגת חכמה, האור הפנימי שנמצא בתוך הבינה. באמת מה אנחנו מחפשים בתוך בינה? מחפשים אור החכמה. אם אנחנו משתוקקים לבינה, זה מפני שרוצים בה למצוא אור החכמה...

*חלק 2 – מאמר החירות, המשך מכותרת חירות היחיד*

לא הספקתי לערוך את הטקסט. איתך הסליחה........

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

שיעור הקבלה היומי22 מרץ 2024(צהריים)חלק 1 בעל הסולם. שמעתי, לב. גורל הוא סוד אתערותא דלעילא

חלק 1 בעל הסולם. שמעתי, לב. גורל הוא סוד אתערותא דלעילא

בעל הסולם. שמעתי, לב. גורל הוא סוד אתערותא דלעילא

טועןתיכף מגיע

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

שיעור הקבלה היומי22 מרץ 2024(צהריים)
חלק 1 בעל הסולם. שמעתי, לב. גורל הוא סוד אתערותא דלעילא

טוען
תיכף מגיע

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם