סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור בוקר 27.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
הושענא רבה תשמ"ב
הכול מושג בכוח התפילה – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: אנחנו בשיעור בנושא "הכול מושג בכוח התפילה". נקרא קטעים נבחרים מן המקורות, אנחנו נמשיך מקטע מספר 16.
"בזמן שהוא רוצה לעשות הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, הגוף מתנגד בכל כוחו, היות שהגוף טוען, למה אתה רוצה להמית אותי ואת כל רשותי שיש לי. ואתה בא אלי שצריכים לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, שהוא ממש ביטול הרצון לקבל מכל הענינים. ואתה אומר לי, שחז"ל אמרו "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", היינו להמית את כל הרשות של תועלת עצמו, ולדאוג אך לתועלת ה', ומטרם זה אין האדם יכול לזכות לבחינת תורה. והאדם רואה שאין במציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד הטבע. ואז אין להאדם שום עצה אלא לפנות לה', ולומר, שעתה הגעתי למצב, שאני רואה, שאם אין אתה עוזר לי אני אבוד, ואין לו מציאות, שיהיה לי פעם כח, שיהיה בידי כח להתגבר על הרצון לקבל, שזה הטבע שלי, אלא רק ה' יכול לתת טבע שני."
(הרב"ש. מאמר 37 "מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה" 1991)
שאלה: אם האדם מבין שהוא איבר של קבלה בלבד, רק רצון לקבל, ומצד שני הוא רוצה את ההשפעה אבל הוא לא מצליח, הוא מרגיש שיש מחסום, מה העיקרון שיכול לעזור לו לשחרר את החסימה הזאת כך שיוכל להשפיע לעשירייה ולכל הכלי העולמי?
לקבל עוד יותר ויותר חיסרון לרוחניות מהקבוצה ולהפנות את כל החיסרון הזה לבורא. זה מה שצריך לעשות. שיסתכל על כל הקבוצה שלו וילקט כך מכל אחד ואחד כמה שכל אחד רוצה בכל זאת להיות בחיבור עם החברים ועם הבורא, שייקח הכול לעצמו, שירצה כך להיות כלול מכל הרצונות האלה של החברים ומכל פנייתם לבורא.
שאלה: בקטע רב"ש מדבר שמטרם שהאדם ממית את הרשות של עצמו הוא לא יכול לזכות לבחינת תורה. למה הוא מתכוון בלזכות לבחינת תורה?
שיהיה לו קשר עם הבורא, שיוכלו להיות בחילופי דברים "אני לדודי ודודי לי"1. הקשר הזה הוא נקרא "תורה". האור העליון שהבורא שולח לנו נקרא "תורה". תורה זו מערכת שלמה, גם כל חוקי ההתקשרות אחד לשני זה נקרא "תורה".
קריין: קטע 17.
"מוכרח האדם להחליט בעצמו שרוצה שה' יתן לו רצון להבטל אליו מכל וכל, היינו לא להשאיר תחת רשותו שום רצון אלא שכל הרצונות שבו יהיו רק לעשות כבוד שמים. וכשהחליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש לה' שיעזור לו שיוציא זה מכח אל הפועל - בבחינת כח. זאת אומרת הגם שבבחינת כח המחשבה והרצון הוא רואה שאין הגוף מסכים לזה שיהיה מבטל כל רצונותיו לה' ולא לטובת עצמו, אז הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו שירצה להבטל אליו עם כל הרצונות ולא להשאיר לעצמו שום בחינת רצון. וזה נקרא תפילה שלמה, היות שרצונו שה' יתן לו רצון שלם בלי שום פשרות לעצמו והוא מבקש שה' יעזור לו שיהיה תמיד עם צדקתו."
(הרב"ש. אגרת ס"ה)
שאלה: איך להשתמש בעקשנות כדי להעביר הכול לרשות הבורא?
כל הזמן להיות בהתמדה, כל הזמן להיות בהתמדה בשיעורים, בפגישות, בלעורר את החברים, בלפרסם את מהות תיקון האדם. זה נקרא "להיות בהתמדה".
שאלה: גם מהקטע הקודם וגם מהקטע הזה אני רואה שאין לי שום רצון בכלל למה שכתוב שם.
זה טוב מאוד. אתה עשית מאמצים בימים האלו של הכנס, ועכשיו אתה רואה את עצמך סחוט. רוצים להראות לך עד כמה הרצון שלך הוא אפס. עכשיו בוא נראה מה קורה הלאה.
תלמיד: מה היסוד לבקשות כאלה כמו שכתוב פה? איזה יסוד אני צריך לחפש בתוכי לבקש כאלה דברים מהבורא?
היסוד יכול להיות רק דבר אחד, להתחבר לחברים. אחרת, אתה תקבל אולי רצון חדש אבל זה מהבורא, שזה רק איזה שינויי מצבים, אבל ממש רצון שאתה יכול להתחיל לעבוד עימו ברוחניות אין לאף אחד, לאף אחד אין רצון כזה. זאת אומרת, יש רק דבר אחד, שאתה מגיע לחברים, אתה מאבד את עצמך שם בפנים, נכנס בתוכם. אתה סופג מכל אחד ואחד את צורות ההשתוקקות שלו לבורא ולמטרת הבריאה, אתה נכלל מכל מה שאתה ספגת מהם, ואז אתה מתקדם.
תלמיד: מהספיגה הזאת אני צריך לקבל רצון להתחיל לעבוד עבורם?
זה לא עבורם אפילו, זה שאתה מעמיד כל חבר וחבר כגדול הדור, ואז אתה מקבל בקלות, מתרשם בקלות ממה שיש לכל אחד ואחד. בלי זה אין. אני רואה שהיום יושבים אנשים, הם ריקניים, אין בהם כל כך רצונות, לא רצונות בוערים. למה? הבורא נותן הזדמנות שאנחנו נתכלל זה מזה. זה מה שאנחנו צריכים.
שאלה: מאיזה כוח מגיעות המחשבות בתוכנו?
רק מהבורא.
שאלה: על איזה אדם מדובר בקטעים? אותו אדם שנמצא בתוך הקבוצה או אדם אחר?
מדובר על כל אדם ואדם שיש לו כבר הרגשה שיש לו אגו והאגו לא נותן לו להתקדם. האגו שלו נקרא רצון, גוף.
שאלה: כשאדם סחוט ואין לו רצון, וברגע שהוא מגיע לחברה אין לו כוחות לדבר, להשתתף בסדנאות, זה מספיק רק להיות ולשמוע, גם אם יש לו ביקורת?
לפחות ככה. אבל לא כמו שיש לכם כמה חברים שלא נמצאים היום. אני רואה מי נמצא ומי לא נמצא.
שאלה: אי אפשר לתאר שאני בעצמי הייתי רוצה לגמרי לבטל את עצמי כלפי העשירייה, כלפי הבורא, האם זה גם משהו שניתן על ידי הבורא?
לא. אנחנו צריכים לעשות מה שעלינו לעשות, שזה להתחבר עם החברים ולבטל את עצמנו כלפי הבורא.
תלמיד: הרצון הזה שלי הוא מגיע דרך התפילה, בעזרת הבורא שאני מבקש את גדלות הבורא, החברים?
נגיד שכן. לכל אחד זה בסגנון שונה.
שאלה: לגבי המאמר מה זה אומר שלא ישאר שום דבר ברשותי, שום רצון, אלא כל הרצונות יהיו מכוונים לגדלות הבורא?
אני מקבל את כל הרצונות, כל המחשבות, כל מה שיש לי, אני מקבל מהבורא, וכך כל אחד ואחד בכל העולם. אבל אני רוצה שכל המחשבות והרצונות שלי הם יהיו ממש כמו שהם נמצאים בו ולא בצורה הפוכה. הבורא הוא טוב ומיטיב, מה הוא עשה? הוא עשה איזה מכשיר שעושה אינברסיה, היפוך של כל המחשבות והרצונות של הבורא, וכשהם מגיעים אלי הם הופכים להיות הפוכים.
זה כמו בעדשה, שיש לך איזה גוף, וכשהוא עובר דרך העדשה אז הוא נראה בצורה אחרת (ראו שרטוט מס' 1). אז אנחנו מבקשים שזה יהיה הפוך, זה נקרא "עולם הפוך ראיתי", שמה שיש ברוחניות זה אחרת מגשמיות, ואת הגשמיות אנחנו צריכים להפוך שתהיה כמו ברוחניות. אנחנו צריכים להפוך את הצורה לאחר העדשה שתהיה ממה דומה לצורה המקורית.
איך לעשות? להחליף את הרצון שלנו. רצון לקבל לעצמו אנחנו לא יכולים להחליף, כי זה הטבע שלנו, זו הבהמה שלנו. אבל להשתמש ברצון לקבל שלנו לא לעצמו אלא לטובת הזולת מחוצה לו, לכל החברה, כל האנושות ולבורא זה מה שאני צריך. אז זה מה שאנחנו מבקשים. אז יהיה לנו בדיוק אותו מצב לפני העדשה ואחרי העדשה, ובכמה שהם יהיו שווים זו תהיה מידת הדבקות.
תלמיד: איך בצורה פרקטית לסלק את השליטה של האגו?
יש לנו קבוצה ויש לנו בורא. אם לא קבוצה ולא בורא אז אנחנו נמצאים כבהמה. הבהמה מקבלת מה שמקבלת מהבורא ואין עליה שום שאלה. היא מתעסקת במה שהיא מתעסקת בחיים שלה, כסף, כבוד, מושכלות, אוכל, מין, משפחה. אם אני רוצה להפוך, "תעשה רצונך כרצונו", אז אני צריך אמצעי. האמצעי הזה כבר צריך להיות בדרך, איזו קופסא מיוחדת (ראו סימון בכחול בשרטוט מס' 1) שאני מקבל מהבורא כוח, ועל ידי הכוח הזה אני הופך את הרצון לההיפך.
איך אני עושה? לאט לאט אני מקבל הדרכה איך לעשות את עצמי להפוך. במקום דעת למעלה מהדעת. במקום מלכות, בינה. במקום קבלה, השפעה. זה מה שאנחנו עושים על ידי הסביבה, החברה, וקשר עם הבורא דרך העשירייה. בזה אנחנו נמצאים, רק צריכים יותר ויותר להבין שבזה אנחנו צריכים להשתמש ולעבוד על זה. זו ההזדמנות שניתנת לאדם, מי שרוצה לדמות את עצמו לבורא, ואם לא, אז יהיה כבהמה.
זאת אומרת, הבהמה לא טועה, היא עושה הכול לפי אינסטינקטים. לפי הפקודות שהבורא מכניס לה כך היא עושה. כך כל הדומם, צומח, חי, וכל בני האדם שחיים לפי מה שחיים. הכול לפי מה שהבורא מנהל אותם. הם יכולים להיות אנשים טובים, רעים, זה לא חשוב, הם מתקיימים מתוך זה שהבורא נותן להם פקודות. והוא עושה איתם מה שהוא רוצה, לפי התוכנית שלו, כך שבסופו של דבר את כל המסה הזאת, הגדולה, הוא מקדם אותה גם לתיקון.
שרטוט מס' 1
שאלה: קודם כל הודיה מאוד מאוד גדולה על האהבה שנתת לנו בכנס ועל ההתמדה שלך. אם במהלך היום אני מעלה תפילה לבורא, והתפילה היא תפילה של העשירייה, עבור העשירייה, אבל אני מעלה אותה, האם זה נחשב לתפילה שהיא תפילה אישית או תפילה כללית?
היא תפילה שלי אישית, אבל היא תפילה שהיא מתקבלת למעלה מפני שאני מתפלל עבור הקבוצה, עבור הזולת.
שאלה: כתוב במאמר שתמיד צריך להישאר צדיק, איך אדם שעובר כל מיני מצבים ותנאים יכול תמיד להמשיך באותו כיוון?
יש כאן מצב דואלי, דבר והיפוכו. מצד אחד, אני צריך להגיד "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", אין עוד מלבדו, האור העליון ממלא כל העולם. מצד שני, אני צריך להגיד "הכול תלוי בי", "אם אין אני לי מי לי". ואז אני נמצא בהתנגשות בין שתי הגישות, או שאני לא עושה כלום, מרים ידיים ומה שיהיה יהיה או שאני לוקח את הכול בידיים שלי ועושה הכול, אם אין אני לי מי לי.
אנחנו צריכים להבין שיש דברים שאנחנו צריכים להיות גם בזה ויש דברים שאנחנו צריכים להיות גם בזה. כי מצד אחד, ודאי שלפי הטבע אנחנו כחיות ונמצאים בשליטה שלמה של הבורא, מצד שני הבורא נותן לנו הזדמנות לעלות מדרגת החי לדרגת המדבר ולהיות בני אדם חופשיים. ולכן הגישה היא לא כך לפי החוק, אלא אנחנו צריכים את שניהם לשלב בנו כמו שנקרא "אדם ובהמה תושיע ה'2, מציל הבורא, מושיע ה'.
זאת אומרת גם אדם וגם בהמה בנו, אנחנו כלולים משניהם, לפי הגוף אנחנו בהמה ולפי המבנה הפנימי של הרצונות שלנו אנחנו מתחילים מדרגת חי, דרגת בהמה, ואנחנו יחד עם זאת רוצים את הפנימיות שלנו לסדר כמו בורא, דרגת אדם, הדומה לבורא. לכן יש בתוך האדם כל מיני צורות מתנגשות ומגוונות שקשה לנו לסדר, ולאט לאט אנחנו מתחילים להבין איך שזה צריך להיות מסודר. נתקדם וזה יסתדר.
סך הכול אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מגדלים את האדם שבנו עד המצב שאנחנו ממש לא צריכים את הבהמה שבנו. ואז אנחנו רואים שהבהמה שלנו פשוט נעלמת, כבר לא קיימת, אנחנו לא צריכים אותה, אנחנו לא מרגישים אותה, אנחנו נשארים רק ברוח האדם.
תלמיד: אם רק אדם אחד כל הזמן כותב תפילה, האם אנחנו מתפללים רק בקול שלו ואיזה פעולה צריך לעשות כדי לעורר את רצון החברים?
אדם מתקדם לפי מה שמהשמיים מקדמים אותו או לפי מה שהוא מבקש מהבורא שיקדם אותו. אם הוא לא מעלה את החיסרון שלו לבורא, הוא בעצם לא גורם בעצמו להתקדמות שלו. הבורא שומע הכול, זאת אומרת מקבל הכול, אנחנו נמצאים בו, במערכת שלו. אנחנו גם עכשיו נמצאים כמו עובר בתוך האימא שלו, כך גם אנחנו נמצאים בבורא, כל העולם וכל המציאות שנדמה לנו [שקיימת] גם הבורא.
והשאלה היא עד כמה אנחנו יכולים להתחבר יחד כדי להשפיע אליו. השפעה בטוחה, ישירה לבורא יכולה להיות אם היא מגיעה אליו מתוך העשירייה, מתוך המניין. אם אנחנו מתחברים, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, כמה שאפשר עד עשרה, לא נראה שיותר מעשרה כדאי, אבל נגיד, לא חשוב, אז כמה שאנחנו מתחברים ופונים לבורא הפנייה שלנו היא פנייה יותר חזקה, יותר מועילה, והבורא עונה.
אם כך העבודה שלנו מתחלקת לשני שלבים, שלב אחד זה לברר בינינו מה אנחנו רוצים ועד כמה אנחנו יכולים להיות מחוברים יחד ברצון אחד, זה נקרא בלב אחד, [שלב שני] איך אנחנו פונים לבורא כולנו יחד, זו בעצם כל העבודה שלנו. אם אנחנו פונים לבורא בצורה נכונה יותר מזה אנחנו לא צריכים כלום, בזה הכול נגמר.
הכול מושג בכוח התפילה, אנחנו צריכים להביא את עצמנו לעשירייה, לחבר את עצמנו, לברר למה אנחנו מתחברים, למה אנחנו צריכים להיות מכוונים, מה לבקש מהבורא, באיזה אופן לפנות אליו ולהפעיל את עצמנו. זה הכול. לא צריכים לעשות שום פעולות שלא מכוונות לפנייה לבורא. אנחנו צריכים ממש רק על זה להסתכל, רק על נקודת המגע בינינו אליו. יוצא שזה פשוט, אבל מאוד קשה. למה? כי הבורא מפריע לנו בעצמו. למה? כי הוא רוצה שאנחנו כל הזמן נתקדם בלהתחבר בינינו ולהיות מכוונים בצורה יותר חדה אליו. תצליחו בזה.
שאלה: הקבוצה עומדת מול האדם ונותנת לו מקום להשפיע ולהתבטל, אבל מה דוחף את האדם ללכת עד הסוף ולנסות לבטל את כל הרצונות שלו בלי פשרות לרצון לקבל?
חלק מהרצון האדם מקבל מהרשימו שלו, זה נקרא מהנקודה שבלב, כי יש לו מקום באדם הראשון עוד לפני שבירה ויש לו משם רשימות איך שהוא נפל מאותו המקום הגבוה במערכת האדם למצב שנקרא העולם הזה. מצד אחד יש לו רשימות ומצד שני כדי לממש את הרשימות יש לו את הקבוצה ויש לו את חכמת הקבלה ואת כל המערכת שהוא צריך לעורר את המאור המחזיר למוטב, ואז על ידי המאור המחזיר למוטב כך מתקדם.
הייתה מערכת האדם הראשון כולנו היינו קשורים יחד (ראוADAM בשרטוט מס' 2) ועכשיו אנחנו נמצאים באיזה מצב שכולנו שבורים, אז האדם צריך להיות מכוון לחזור לאותה מערכת, לאותו מקום איפה שהוא היה קודם מחובר עם כולם, שיהיו כולם ממש מחוברים מאחד עד "600 אלף" מה שנקרא. פשוט ככה נקראת מידה שלמה. זה מה שאנחנו צריכים. (ראו שרטוט מס' 2)
יש לנו רשימו מהמצב הטוב שלנו, ועכשיו הרשימו הזה נמצא אצלנו כנקודה בפנים (ראו נקודה אדומה בשרטוט מס' 2), רק נקודה אחת אבל אנחנו צריכים להתפלל, זאת אומרת לעלות ברצונות שלנו על ידי כל מיני רצונות שאנחנו מקבלים מכולם, שכל אחד מעורר את השני לעלות לשורש נשמה, זה חבר וזה חבר וזה חבר (ראו נקודות ירוקות בשרטוט מס' 2), כך אנחנו מעוררים כל אחד את השני, שכל אחד יחזור לשורש נשמה. זה לא עניין של מרחק, זה עניין של גילוי עד כמה אנחנו מחולקים וכמה אנחנו יכולים להיות מחוברים, ו"איש את רעהו יעזורו". על ידי קנאה, העיקר זה קנאה, שאנחנו עובדים כדי לחזור למצב המתוקן.
שרטוט מס' 2
שאלה: בציור הזה לא ברור מה הפנייה המשותפת לבורא לאחר שהתכללנו ועשינו "איש את רעהו יעזורו"?
הפנייה המשותפת פשוטה, באדם הראשון היינו מחוברים יחד כמערכת אחת. לא עם כולם יחד, עם כולם יחד היינו מחוברים גם לעשירייה, עכשיו אנחנו לא עשירייה, כל אחד בפני עצמו (ראו עיגולים כחולים בשרטוט מס' 2). אז אנחנו צריכים לחבר את עצמנו כמו בעשירייה, כמו, דומה למה שנמצא ברוחניות. כמה שאנחנו משתדלים לעשות את זה זה נקרא שאנחנו מעלים את עצמנו למערכת אדם.
תלמיד: איך אפשר לחבר יחד את הפניות של כל אחד?
יש לנו מטרה אחת, במטרה הזאת אנחנו צריכים כל אחד להשלים את השני. סגנון החיבור פשוט, אני לא קיים בשבילי, אני קיים כדי לחבר את כולם.
תלמיד: ואז אני קיים כאילו 9 פעמים עבור שאר החברים בעשירייה, זו ההשלמה שלי לכולם?
אני רוצה להיות דבק בין כולם.
שאלה: כתוב שכל דבר התורה הוא דבר קל מאוד אך אנחנו אלא שעוסקים בתורה כאילו עושים חשבונות רבים, השאלה למה דווקא העניין של הביטול והחיבור תמיד נשכח מהלב שלנו?
כי זה נגד האגו שלנו שהתגלה אחרי שבירת האדם הראשון. הרצון לקבל האגואיסטי התגלה אחרי שבירת האדם הראשון ועכשיו הוא שורה, שולט בכל המציאות שלנו, בנו.
שאלה: מה כל כך קל בכל העסק הזה, איפה הקלות?
הקלות בזה שאני בצורה אגואיסטית מתנהג בשמחה, שטוב לי כך. זה הטבע שלי.
(סוף השיעור)