תקציר שיעור בוקר – 4.2.24
עלינו להבדיל בין ההרגשה הרעה במצב שפלות לבין מקור ההרגשה, הבורא, ולשייך את שפלות האדם לאדם עצמו.
לקבל על עצמי עול מלכות שמיים נקרא שאני נמצא בשליטת הבורא שהוא טוב ומיטיב ובכל רגע הוא פועל עליי בתכונה של טוב ומיטיב, ועליי לראות במה אני מרגיש ההפך.
אני מרגיש שאני לא נמצא בטוב ומיטיב אבל אני מקבל על עצמי את התנאי שהבורא פועל עליי, ובכל מצב עליי לגלות אותו כטוב ומיטיב.
אדם צריך לקבל על עצמו חוק שהוא תמיד נמצא במצב של טוב ומיטיב, וההרגשה שהוא עולה ויורד ניתנה לו מלמעלה כדי שיתחזק בחוק הזה.
בין אדם לבורא נוצר רגש בתנאי שהאדם רוצה להרגיש שהוא נמצא בשליטת הטוב והמיטיב הנצחי.
אדם צריך לבדוק את עצמו ולהתייחס לעצמו מהצד ולראות עד כמה שאפשר שהוא נמצא בנקודה בלתי תלויה, לא בטוב ולא ברע, בכלום, בנקודה ניטרלית לגמרי שממנה הוא מסדר את עצמו ביחס לבריאה, לבורא, למצב שלו וכו'.
דבר ראשון, אני לא זורק את כל התכונות שלי, עצלות, גאווה וכו', כי אני מבין שזה מה שקיבלתי מהבורא, דבר שני, למרות שאני משייך את כל התכונות האלה לבורא, אני צריך לעלות למעלה מהן ולקבוע שהבורא הוא טוב ומיטיב ונתן לי את התכונות האלה כדי שאתעלה למעלה מהן ואקבע שהוא טוב ומיטיב - לא לקבוע זאת במילים, אלא לרצות להיות בזה.
עליך לקבוע על ידי הסביבה שאתה נמצא בטוב ומיטיב ולא יכול לקרות שום דבר, אלא מה שיקרה או לא יקרה, אתה בשליטתו. אם אתה עושה זאת בלי בדיקה ותיקונים זו נקראת חסידות, הכול ברוך ה' וזהו. ואם אתה עושה זאת למרות כל הטענות בחיים שלך, אז אתה צריך לקבוע שאתה באמונה למעלה מהדעת. לפי דעתך אתה נמצא במצב מסוים, אבל אתה מעלה את הדברים האלה למעלה.
אם אתה משתדל להיות בנטייה למצב הבורא, אז הוא עושה לך כרצונך.
מה מביא הרגשה של טוב ומיטיב? האמונה שלי שהבורא הוא טוב ומיטיב בכל רגע ורגע בחיי.
איזו עבודה צריך לעשות בקדושה כדי שהמאמצים שלנו לא ייכנסו לסטרא אחרא? בצורה פשוטה: אהבה. חוץ מאהבה לכל דבר ולכל אחד ולכל פעולה ומה שלא יהיה, על כל פשעים תכסה אהבה.
על ידי עבודה בתוך העשירייה אני מתקרב לבירור הטוב ומיטיב של הבורא.
דרך העשירייה אתה מתקשר לבורא. עשירייה היא מנגנון שבלעדיו לא תוכל להתקשר לבורא. זה עניין טכני, כך כל הבריאה עובדת.
עבודה פסיכולוגית לא תעזור לך, כי על ידי המערכת הפסיכולוגית שתקים לא תוכל להגיע לצורת קשר עם הרשת העליונה.
העשירייה כולה קשורה בכל האיברים שלה ליחס הבורא לנבראים. ואם כולנו יחד בעשירייה רוצים להתקרב לבורא, לקבוע שהוא טוב ומיטיב ואין עוד מלבדו, אז אנחנו מזדהים עם הבורא באחת מהמדרגות.
בכל רגע אתה נמצא במצב שהוא תוצאה מעבודת העשירייה כולה.
כל חכמת הקבלה היא עניין של הרגשה, והשכל נועד רק לעזור לנו להגיע להרגשה הנכונה. אני רוצה להרגיש כל פעם צורה אמיתית יותר ויותר, בזה יש לי מאבק פנימי ואני רוצה לקבוע מה יותר אמת, אפילו שלא נעים לי ואני צריך לחשוב יותר, להתנגד יותר, אבל כל רגע יותר ויותר אמת, ואני מתרגל לקבל אותה, למרות שכולה לא נעימה, כמו שכתוב "כל תלמיד שאינו קשה כברזל, איננו תלמיד חכם" (תענית ד, א).
אם אתה לא מרגיש את הגוף, סימן שאתה לא עובד.
אדם צריך לקבל את יחס הבורא אליו כך שהכול לטובת האדם שבו ולא לטובת הבשר שבו.
"כל פעל ה' למענהו". הכול לטובת האדם, כדי שנסדר מעצמנו דמות אדם, וכל המאמצים האלו יתקיימו באדם.
עלינו ללכת למעלה מהדעת עד שלא יישאר לנו בדעת שום דבר.
מי שהולך למעלה מהדעת מקבל דעת גדולה יותר - יותר ידיעות, יותר הבחנות, האגו גדל יותר, כמו שכתוב, "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו".
להיות בקשר עם הבורא נקרא שאתה מקבל יחס כמו שלו למציאות.
מי שעובד עם השכל הטענות נראות לו צודקות, אבל מי שרוצה לעבוד למעלה מהשכל, הטענות לא נראות צודקות, אלא טענות של יצר הרע.
להיות זהיר נקרא שאני לא מוסר את עצמי לידיים של יצר הרע שכולו רק מחכה למילוי האגואיסטי שלו.