שיעור בוקר 30.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ז',

עמ' 490, דף ת"צ, אותיות ח'-ט'

קריין: בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ז', עמ' 490, דף ת"צ. אות ח'.

אות ח'

"וכדי שיתגלו הסיגים והקליפות, א"א רק ע"י השתלשלות עולמות, ובתכליתם יתבררו הסיגים ויצאו בפועל, אשר כל זה היה ע"י מיתת אלו המלכים, אשר כולם הם דינים תקיפין הנקראים שם ב"ן, שהם הגבורות, כי כל אלו הם בחינות נקודות, שהם נקבות ובחינות אור חוזר, מיין נוקבין. וצורת הנקודות הם ניצוצות והם הניצוצין תקיפין הנזכר בפרשת פקודי דף רנ"ד, ות"ח. רישא שירותא דמהימנותא גו מחשבה בטש בוצינא דקרדינותא כו' וסליק ניצוצין."

פירוש אור פנימי לאות ח'

"נקודות שהם נקבות ובחי' או"ח, מ"ן: המלכות נקראת נקודה, והוא על שם המלכות השרשית שעליה היה הצמצום ראשון, הנקראת נקודה האמצעית. ולכן המלכויות והנקבות שבכל העולמות, נק' נקודות, להיותם הנושא של הצמצום והמסך, שעליהם נעשה הזווג דהכאה עם אור העליון. וזה אמרו, שע"י מיתת אלו המלכים, שכולם הם דינין תקיפין וכו', הם בחינות נקודות שהם נקבות ואו"ח ומ"ן. כי ג' אלו הם ענין אחד, דהיינו בחינות המסך המעלה או"ח ומיחדים ומזווגים את הפרצופין העליונים, בעת שעולים להם מברורי בי"ע למ"ן, וביאור ענין זה יבא להלן בע"ה."

מה הוא רוצה להגיד כאן? מישהו יכול לחזור במילים שלו?

תלמיד: המושג נקודה מדבר על זה שמתגלה שליטת המלכות, שליטת הדין, דווקא איפה שרצו להכניס חסדים דווקא שם מתגלה הדין.

יפה.

תלמיד: לכן החלק הזה שהוא המלכות הוא מה שנשבר בשבירה, וזה מה שאחר כך מועלה לתיקונים, לאור חוזר ומ"ן.

עקב המלכות.

תלמיד: מה שנשבר זה המסך. זה הדגש.

יפה.

שאלה: האם אפשר להגיד שהסיגים הם האפשרות החדשה לחבר ולברר את על מנת לקבל ועל מנת להשפיע, פעולות העבודה מלמטה למעלה?

כן. סיגים מהמילה ס"ג.

אות ט'

"והענין כי אלו השבעה מלכים הם בחינת הגבורות שיצאו בעולם תחילה. וכמש"ה בראשית ברא אלקים, ואח"כ שיתף עמו מדת הרחמים, ביום עשות הוי"ה אלקים, כדי שיוכל העולם להתקיים ולא יחזור לתהו ובהו, כמ"ש והארץ היתה תהו ובהו, אחרי אומרו בראשית ברא אלהי"ם, שהם השבעה מלכים. וכנגדם שבעה תיבות בפסוק בראשית. ושם הוי"ה הם החסדים, והוא המלך הח' הנקרא הדר, שהוא חסד עילאה, כנזכר באדרא, והוא שם מ"ה, כנודע, כי שם מ"ה בחסדים ושם ב"ן בגבורות. וכולם הם דינין קשין תקיפין, אשר מסיגיהם יצאו הקליפות, וזה ע"י מיתתן ונפילתם בסוד עפר הארץ העליונה. העפר אשר יהיה בקרקע המשכן עולם הבריאה, ושם נתבררו דוגמת האדם בקבר כנ"ל כי הבריאה תחת המשכן היא מלכות דאצילות, ותמן אזדריקו הנהו נצוצין תקיפין, כמ"ש בפרשת פקודי כנזכר ניצוצין זריק לכל עיבר ובירר פסולת מגו מחשבה כו', הרי כי זריקת אלו הנצוצין למטה בבריאה הוא לברר הפסולת והקליפות, שהיו בכח במחשבה עליונה, ועתה יצאו לפועל. וכמו שהנצוצין דאכתש אומנא בפרזלא, דעכין לאלתר, כן אלו הניצוצות נדעכו ומתו ושבו אל העפר, ואז נתבררו. וכמ"ש בע"ה."

שאלה: מה הקשר בין הגבורות לדינים?

גבורות הן התכונות שבעשרת הספירות, ודינים הם תוצאה מהן שכבר נמצאים בפועל בהפעלת הפרצוף.

תלמיד: הדין הוא לא לקבל, יש איסור לקבל.

כן.

תלמיד: אז מה התוספת של הגבורה אם יש איסור לקבל?

יש גבורות שזה ברור, ויש הגבלות שלעת עתה זה לא ברור.

תלמיד: לא הבנתי.

דין הוא כללי - צמצום א', צמצום ב', עוד כל מיני דינים כאלה - והוא פועל על איזה שטח. גבורות הן כבר פועלות על משהו יותר ספציפי.

תלמיד: האם מטרת הגבורה היא לעבוד עם הדין?

מטרת הגבורה היא להעלות את הנברא, להשפיע על הנברא שיקבל את הגבורה ויתחיל על ידה להתעלות.

תלמיד: אם כך, הגבורות הם חלק מתהליך התיקון.

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שמה שהבורא נותן לעשירייה אלו גבורות בשביל שאנחנו נתקן?

כן.

תלמיד: שנזמין אותו לתקן.

יכול להיות, כן.

שאלה: מהי התרומה של מיתת המלכים? איך דווקא כשהכלים האלה יוצאים משימוש זה מאפשר את התפתחות התהליך, השתלשלות העולמות ואחר כך בעלייה למעלה?

נשברו חלקים מהכלים, ויש חלקים שלא נשברו, אומנם בכל חלק היה הכול בערבוביה. על ידי זה שאנחנו מתקנים את המלכים השבורים, כי בלי תיקון אי אפשר, על ידי זה אנחנו מחיים את המלכים המתים.

תלמיד: האם תיקון זה זיווג על בחינות נמוכות יותר, או זיווג על רצונות שירדו למטה?

על כל צורות ההתכללות יש לנו בדיקות וזיווגים.

תלמיד: יוצא פה פעם ראשונה שיש חלק ברצון שזה שהוא נשבר ויורד למטה זה התיקון, ולא שהאור יורד יותר למטה בהשתלשלות בעולמות, אלא הרצון יורד למטה.

יש מינון לרצונות על ידי השבירה. לפני השבירה לא היה יכול להיות מיון, מינון ברצונות. עכשיו על ידי השבירה יש סולם של מדרגות והן מסודרות לפי איך שהן יכולות להיכנס לקדושה, ודאי שזה עדיין לפני התיקונים, אבל כבר עד כמה הם מעורבים יותר, מעורבים פחות.

אתה יכול לעשות מהן עכשיו סולם חדש, שמלמטה עד למעלה עומדות כל המדרגות לפי המידה שהן שבורות, יותר שבורות למטה ופחות למעלה. כל הכלים יכולים לעמוד לפי המידה שנכללים בהם כלים דהשפעה מלמטה עד למעלה, והם יכולים לעמוד לפי המידה שהכלים בעצמם מעורבים עם השבירות ממטה למעלה, ועוד כל מיני שינויים יש בהם.

זאת אומרת, השבירה נותנת להרגיש את מהות כל כלי וכלי, ומה חסר לכלי הזה כדי שיתעלה ויתגלה ויהיה ככלי שלם. לכן השבירה היא מעשה חשוב.

שאלה: למה כתוב "בראשית ברא אלקים את השמים"? הוא כותב שדווקא מהמלכים שזה אלוקים נבראו שמים וארץ. איך זה שמתוך המלכים שהם גבורות נבראו השמים? מובן שהארץ הייתה תהו ובהו והוא ברא את הארץ, אבל איך זה שנבראו השמים?

סימן שעוד מוקדם.

שאלה: כתוב "ושבו אל העפר, ואז נתבררו". כל מה שתיארת בעניין המיון זה ה"נתבררו", זו העבודה בעצם. העבודה היא לא לתקן אלא רק להגיע למצב שיש באדם את ההפרדה בין מה שהוא יכול לצרף לקדושה למה שהוא לא יכול לצרף לקדושה. וזה כל העניין של השבירה שזה התערבב, והוא לא יודע מה הוא יכול ומה הוא לא יכול.

כן. עכשיו כתוצאה מהשבירה על ידי המאור המחזיר למוטב הוא רואה איזה כלי ראוי ואיזה כלי לא ראוי בדרגה שהוא נמצא. כלומר אנחנו עכשיו צריכים לראות סולם חדש, כלים שהם ראויים לאורות הכי גדולים, ומטה מטה עד שהם משתלשלים ובאים לכלים שאין מה לעשות איתם. אחר כך נראה איך אנחנו מבררים את זה.

תלמיד: זה מה שהוא מתאר, שכל פעם יש תיקון ויש חלק שאי אפשר לתקן והוא מצטרף ללב האבן, ולמטה מצטברת מין ערימה כזאת שבסוף אור עליון יבוא ויתקן.

תקרא אות ט'.

אות ט'

"והענין כי אלו השבעה מלכים הם בחינת הגבורות שיצאו בעולם תחילה. וכמש"ה בראשית ברא אלקים, ואח"כ שיתף עמו מדת הרחמים, ביום עשות הוי"ה אלקים, כדי שיוכל העולם להתקיים ולא יחזור לתהו ובהו, כמ"ש והארץ היתה תהו ובהו, אחרי אומרו בראשית ברא אלהי"ם, שהם השבעה מלכים. וכנגדם שבעה תיבות בפסוק בראשית. ושם הוי"ה הם החסדים, והוא המלך הח' הנקרא הדר, שהוא חסד עילאה, כנזכר באדרא, והוא שם מ"ה, כנודע, כי שם מ"ה בחסדים ושם ב"ן בגבורות. וכולם הם דינין קשין תקיפין, אשר מסיגיהם יצאו הקליפות, וזה ע"י מיתתן ונפילתם בסוד עפר הארץ העליונה. העפר אשר יהיה בקרקע המשכן עולם הבריאה, ושם נתבררו דוגמת האדם בקבר כנ"ל כי הבריאה תחת המשכן היא מלכות דאצילות, ותמן אזדריקו הנהו נצוצין תקיפין, כמ"ש בפרשת פקודי כנזכר ניצוצין זריק לכל עיבר ובירר פסולת מגו מחשבה כו', הרי כי זריקת אלו הנצוצין למטה בבריאה הוא לברר הפסולת והקליפות, שהיו בכח במחשבה עליונה, ועתה יצאו לפועל. וכמו שהנצוצין דאכתש אומנא בפרזלא, דעכין לאלתר, כן אלו הניצוצות נדעכו ומתו ושבו אל העפר, ואז נתבררו. וכמ"ש בע"ה."

הייתה שבירה, אחרי השבירה כביכול כולם ירדו לדרגת עפר, ואז מהעפר עכשיו צריכים להתברר.

שאלה: איך להשתמש נכון בכל המצבים שמתעוררים אחרי הכנס?

מה הם המצבים החדשים?

תלמיד: מורגש שבימים שאחרי הכנס יש פיזור, טשטוש, חוסר מיקוד.

מי שלמד טכניקה הוא יודע, שיש עלייה, קפיצה, ירידה, ואחר כך חזרה בצורה איטית, בהרמוניקות כאלה, כך זה בכל מערכת כולל במערכת שלנו.

תלמיד: מה קורה בחלק למטה לפני שזה עולה שם?

גם שם צריכים הרבה סבלנות ולימודים כאלה שמתאימים לאדם שעובר כאלו מצבים. לא זכור לי מאמר שיכול להיות ממש מתאים לזה.

תלמיד: רציתי לחלוק לגבי הכנס. דיברנו עם התלמידים שלנו, ובאמת יש התרשמות עמוקה והמון הודיה, המון מצבים, אושר עצום מכל התהליך שעברנו בכנס, והם כולם מאוד מודים על כל העבודה של כל החברים פה ועל שלך רב.

תודה. אצלי דווקא היום הוא היום הכי קשה. לא בכנס ולא אחרי הכנס אלא היום השני ואפילו קצת השלישי.

(סוף השיעור)