שיעור בוקר 22.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

משנה, "פרקי אבות"

שאלה: אנחנו מתחילים לקרוא משהו חדש שאינו אופייני לנו, מה אנחנו רוצים להפיק מלימוד כזה? למה לשים לב?

"פרקי אבות" זה דבר ידוע מאוד, אפילו בכל סידור יש "פרקי אבות". זה מה שכתבו האבות, החכמים שחיו לפני אלפי שנים. בואו נקרא ולפי זה נבין מי הם שכך עשו.

קריין: "פרקי אבות" פרק א', אות א'.

"א. משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:"

האבות הם החכמים שחיו לפני אלפי שנים ודרכם קיבלנו את התורה. אנחנו לא כל כך מבינים את הנאמר, משה "קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, ומְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ" אנחנו יודעים, "וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים," אנחנו שומעים, "וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה." ומאנשי הכנסת הגדולה אנחנו לומדים גם את כל מה שהיה לפניהם. "הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:" זאת אומרת צריך להבין למה הם מתכוונים ולהשתדל להיות בזה.

קריין: אות ב'.

"ב. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:"

אחרי מה שכתוב באות א', היה שמעון הצדיק שהיה "מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה", זאת אומרת מה שנשאר מאחרוני הכנסת הגדולה, והוא היה אומר "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:" אנחנו לא יודעים בדיוק מה מהות הדברים האלו "תורה, עבודה וגמילות חסדים", אבל כך הוא אמר.

קריין: אות ג'.

"ג. אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:"

שמעון הצדיק היה "מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה", מקבוצה שנקראה "אנשי כנסת הגדולה", אחד האחרונים בהם היה שמעון הצדיק שאמר "אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס," ומלבד זאת ש"וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:" זאת אומרת יראת שמים.

קריין: אות ד'.

"ד. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בְצָמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:"

שאלה: באות ג' כתוב תהיו "שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס" אבל אנחנו רוצים לקבל פרס, הפרס שלנו זה להיות בעל מנת להשפיע, אנחנו מתכוונים לקבל אותו. אז איך זה מתיישב?

אני לא חושב שהם קוראים לזה "פרס" ובכלל לא על זה מדובר.

שאלה: הוא אומר "יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים" מה זה "בֵית וַעַד לַחֲכָמִים"?

שהבית יהיה פתוח, שיכולים לבוא אליך לשבת ולדון שם במשהו.

תלמיד: בקטע הראשון הוא אומר "שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:" מה זה לעשות "סְיָג לַתּוֹרָה"?

"סְיָג" זה גדר, שמי שלומד תורה יקבע לעצמו שמעבר לסיג הזה, מעבר לתנאים האלה, הוא לא יכול לצאת אחרת הוא יתבלבל, אחרת זה לא נקרא שהוא לומד תורה.

שאלה: אנחנו רואים ש"פרקי אבות" הם חלק מהמשנה וזה החלק היחידי שאין עליו שום פירוש, לא בתלמוד הירושלמי ולא הבבלי. למה זה?

אני לא יודע אני לא מבין בהיסטוריה, אנחנו לא לומדים את זה.

תלמיד: אני לא מתכוון מבחינה היסטורית, אלא שהדברים מאוד מתומצתים, מאוד שלמים.

בכל זאת קבעו ש"פרקי אבות" יהיו אפילו בכל סידור.

תלמיד: איך להתייחס לזה? איך עלינו למשוך מאור מתוך המקור הזה של "פרקי אבות"?

המאור הוא כרגיל, כולנו רוצים ללמוד את "פרקי אבות", לכן עלינו לדעת מה הפשט ולהתחבר בינינו כדי להשיג את כול המדרגות למעלה מהם.

שאלה: בנוגע ל"עשו סְיָג לַתּוֹרָה", בהרבה מקומות וגם אצל רמח"ל כתוב, שלפחות אחת מהמשמעויות היא לא להסכים לקבל שום פרשנות על התורה שאינה ממקור מוסמך, שהיא לא מהמקובלים.

טוב.

שאלה: אמרת שגם למשנה יש משמעות קבלית והיא לא רק מילולית חיצונית. איך להתייחס לטקסטים האלה? בצורה מילולית או לחפש את המאור המחזיר למוטב?

אני לא יודע מה לייעץ לך, בטקסטים האלה אנחנו מחפשים את הכוח שיכול לחבר אותנו ואז הבורא יוכל להתגלות בנו.

תלמיד: כתוב בנקודות הראשונות האלה על מתן תורה, משה מסר ליהושע ויהושע לזקנים וכן הלאה. מה זה אומר להעביר את התורה במובן הזה?

התורה עוד לא נכתבה אז, היא הועברה כולה בעל פה. מה שכל אחד קיבל הוא העביר מעצמו לתלמידיו וכך בנויה כל ההעברה הזאת בכתב. "אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק" כאלה וכאלה ידיעות והעביר אותם הלאה. "יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם." זאת אומרת מה העבירו שם? הוא לימד את התלמידים שלו דווקא את הכלל הזה שהוא כותב שם וכן הלאה, וכך כל אחד.

תלמיד: הם העבירו את ההשגה הרוחנית, את הקשר עם הבורא?

כן.

קריין: אות ה'.

"ה. יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם:"

שאלה: כשהמקובל כותב "אִשָּׁה" הוא מדבר על רצון לקבל של האדם בעצמו?

אני לא יודע, אני רואה מה כתוב. כי אני יכול לפרש כל מה שתרצה בכל הסגנונות והשפות.

שאלה: אשאל אחרת, לי ולאשתי יש הרבה שיחות על רוחניות וזה נותן לי המון חיסרון לבוא לשיעור בוקר וממש להתחבר יותר עם העשירייה, אני רוצה להבין, כשהוא אומר אל תדבר עם האישה, הוא מדבר על האישה הגשמית שלי?

באל תרבה שיחה עם האישה, מדובר גם באישה הגשמית.

שאלה: יש תנאי כלשהו לקבל בצורה נכונה? אנחנו לומדים את חכמת הקבלה ומדברים על לקבל כל הזמן?

זה תלוי בתנאים, במה נמצא הנותן ובמה נמצא המקבל, באיזו תקופה, למה דווקא בצורה כזאת מקבלים ונותנים וכן הלאה.

תלמיד: אני רוצה לתת או לקבל אהבה, איך לעשות זאת בצורה נכונה?

נלמד על זה. יכול להיות שכתוב.

קריין: אות ו'.

"ו. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:"

יפה אמר, בקיצור.

קריין: אות ז'.

"ז. נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:"

אלה מילים מאוד נכונות.

קריין: אות ח'.

"ח. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר, אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין. וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִרְשָׁעִים. וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:"

מובן שכך צריך להתייחס לשופט, לדיין, כך צריכים לראות אותם אנשים.

קריין: אות ט'.

"ט. שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר, הֱוֵי מַרְבֶּה לַחְקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר:"

קריין: אות י'

"י. שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת:"

קריין: אות י"א.

"יא. אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוּבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:"

תורה נקראת מים. לכן מי שמקבל אותה בצורה נכונה נקרא ששותה מים צלולים מתוך מקור האמת, הנכון. ומי שלא, להיפך.

שאלה: באות ז' כתוב, נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:". למה הוא קורא פורענות?

מה שאתה יכול לתאר לעצמך.

תלמיד: ואיך להתייחס לפורענות? היום אומרים באה הרבה פורענות לעולם, מה זאת אומרת לא להתייאש, לצפות שהיא תחלוף, להבין שהיא צריכה להיות ועליי לקבל אותה?

כן, אני חושב שהעניין הוא שאנשים מאפשרים לעצמם הכול, למה שיכולים להגיע.

תלמיד: ומה זאת אומרת לא להתייאש מזה?

העולם נמצא בכאלו תכונות, ותדע שעל כל דבר יש מלמעלה שר ששומר עליו ונותן לו להתפתח ולעבוד בין בני אדם, רק עד המידה בה בני אדם צריכים לעכל את הרע שיש בטבע.

שאלה: כלומר אפילו בימים אלה, דווקא עכשיו כשזה מאוד מוחשי לנו ונראה כאילו אנשים מוכנים לפרק את העולם, את המדינה, את הכול, להתייחס בסבלנות ולהבין שהבורא מעביר אותם תהליך?

כן.

שאלה: באות ח' הוא אומר, "וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִרְשָׁעִים. וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:" אני צריך להיות כדיין השופט את כולם לכף חובה ומעל זה הכול טוב ולכף זכות.

כן.

תלמיד: אז איך ליישב את שני הדברים, שמצד אחד אני צריך לראות גם רשעים וגם זכאים, ומצד אחר כאילו כולם זכאים?

הקו האמצעי אולי, אני לא יודע. צריך לראות את הפירוש.

קריין: אות י"ב.

"יב. הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:"

קריין: אות י"ג.

"יג. הוּא הָיָה אוֹמֵר, נָגֵד שְׁמָא, אָבֵד שְׁמֵהּ. וּדְלֹא מוֹסִיף, יָסֵף. וּדְלֹא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב. וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא, חָלֵף:"

תרגום: הוא גם היה אומר שמי שעושה את השם שלו גדול השם שלו יושמד, מי שלא מוסיף לידע שלו גורם לידע שלו להיעלם, מי שלא לומד את התורה מגיע לו מוות, ומי שמשתמש בכתר של לימוד כאילו מראה את עצמו חכם גדול, ימות.

(סוף השיעור)