שיעור צהריים 08.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 601

מאמר צ"ח, "רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם"

רוחניות היא לא תלויה בזמן, במקום, היא לא משתנה, הכול תלוי באדם המשיג, לכן זה שונה מגשמיות. כל התמונה הרוחנית, הצורה הרוחנית שאנחנו משיגים, היא חיה וקיימת לנצחיות, כי זה בכלל לא שייך למושג הזמן - זמן, מקום, תנועה, שינוי. אנחנו אפילו לא יכולים לתאר לעצמנו איך זה יכול להיות שלא יהיה שינוי, כי אנחנו מדברים על מצבים רוחניים שעוברים עלינו, לכן איך זה יכול להיות ששום דבר לא משתנה.

לכן כדאי לנו לקרוא אפילו פעמיים את המאמר הקצר הזה, ואז נדבר. לא סתם אני אומר פעמיים, כי כתוב "שניים מקרא ואחד תרגום"¹. אחרי שנקרא פעמיים יהיה לנו קל יותר לספוג את ההסבר.

צח. רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם

שמעתי תש"ח

"רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם. לכן הרצון לקבל בהצורה שהוא נמצא, שהוא עמ"נ לקבל, נקרא גשמיות, משום שהוא יתבטל מצורה זו, ויקבל צורה בעמ"נ להשפיע.

מציאות מקום ברוחניות נקרא מקום מציאות, מטעם שכל מי שבא לשם, היינו למקום ההוא, רואה אותה צורה כמו השני. מה שאין כן דבר דמיוני אינו נקרא מקום מציאותי, משום שהוא דמיוני. אז כל אחד מדמה לעצמו באופן אחר.

ומה שאנו אומרים "ע' פנים לתורה", פירושו שהם ע' מדרגות. ובכל מדרגה מתבאר התורה לפי המדרגה, שבו הוא נמצא. אבל ענין "עולם" הוא מציאות. דהיינו, שכל מי שבא לאיזו מדרגה מן השבעים מדרגות שבאותו עולם, הוא משיג אותה צורה כמו כל המשיגים, שבאו לשם.

ומזה נמשך מה שאמרו חז"ל, מה שמבארים את פסוקי התורה. שאומרים "כך היה אומר אברהם ליצחק", וכדומה בשאר מאמרי חז"ל. שהיו אומרים, מה שהיו אומרים, מה שמבואר בהפסוקים. ונשאלת השאלה: מנין היו יודעים את זה, מה שהיה אומר אחד להשני?

אלא כנ"ל, משום שאותם, שבאו להמדרגה, ששם היה עומד אברהם, או מי שהוא, אז הם רואים ויודעים, כמו שאברהם ידע וראה. לכן הם יודעים, מה שאברהם היה אומר.

וכמו כן בכל הדרשות חז"ל, מה שהיו מפרשים את הפסוקים של התורה, את כל זה היה משום, שגם הם השיגו את המדרגה. וכל מדרגה ברוחניות הוא מציאות, שכולם רואים המציאות. כמו שכולם שבאים לעיר לונדון באנגליה, כולם רואים מה שיש בעיר, ומה שמדברים בעיר."

שאלה: נאמר, שלא יאמין לעצמו עד יום מותו. איך אדם יכול להאמין שהוא השיג את המדרגה?

כשהוא משיג את הרוחניות, לא נשארות לו שום ספיקות בכך שזוהי האמת ורק לה יש זכות קיום.

תלמיד: האם הוא בוודאות מכיר את המדרגה?

השגה אומרת על כך שהוא משיג אמת, שדווקא זה מה שקיים.

שאלה: איך המקובלים יכולים, נגיד כמו המדרגה הזאת של לונדון, לדבר עליה? כי הרי אמרת שאי אפשר לחלוק מהניסיון הפרטי של האדם, אי אפשר להשוות.

למה לא? אם הם נמצאים בעולם הרוחני, אז כל אחד מהם מרגיש חלק מסוים, ועל זה הם מדברים.

תלמיד: הם מרגישים זה את זה במדרגה הזאת באיזשהו אופן?

כן.

שאלה: איך נוכל להגיע לכזאת תפיסה, הרגשה, שאנחנו נשמה אחת במערכת של בני ברוך, ושכל אדם יהיה מכוון ישר-אל, כל עשירייה, כל קבוצה?

אנחנו נתקרב לזה. אני חושב שהשנה אנחנו באמת מתחילים להיכנס להרגשה רוחנית. נקווה שהשנה כבר נגיע למצב שבכל מיני דרגות כל אחד בכל זאת יתחיל להשיג רוחניות.

שאלה: כשמגיעים לדרגה, אז רואים את אותו מצב. כשעולים לדרגה הבאה, האם מה שהיה בדרגה הקודמת נשאר או נעלם?

זה יחסית נעלם, כי הכלים שלך כבר מחוברים ומכוונים לדרגה הבאה, כלומר הנוכחית.

שאלה: האם כל מה שנשיג ברוחניות יישאר איתנו לנצחיות, או שיש דרגה מינימאלית של השגה שצריכים להגיע אליה כדי שהמדרגה לא תאבד?

כל מדרגה ומדרגה שאנחנו נשיג היא נשארת, ואנחנו משיגים בדרך כלל מדרגה עליונה מזו שממנה הגענו אליה. כך כל פעם עולים ועולים.

שאלה: כתוב שכל מי שמגיע למקום הזה רואה אותה צורה כמו כל השאר. אבל למדנו לא מזמן שכל אחד מרגיש את הכול בצורה שלו.

זה לא חשוב, זה כמו בעולם שלנו. מה שאת מרגישה את מרגישה, ככה את תופסת בצורה אינדיבידואלית, אבל בעיקרון זה פתוח לכולם.

תלמידה: למשל שולחן, כולנו רואים שזה שולחן, האם כל אחד מרגיש אותו בצורה שונה?

כל אחד מרגיש אותו אחרת, בטח, אבל בכל זאת כולם מרגישים את אותו חפץ. לכן גם נאמר שיש שבעים ביטויים לתורה.

תלמידה: האם רק שבעים?

כך נאמר. בעיקרון כל אחד משיג את זה בצורה אינדיבידואלית.

תלמידה: האם זה לגמרי אישי, או שבכל זאת יש אנשים שמרגישים דומה?

כן, זה נחלק לעוד עשרות, מאות ואלפים, בדומה למה שקורה בעולם שלנו.

שאלה: מעניין אותי לא באיזה מדרגות החברות שלי נמצאות, זו העבודה האישית שלהן, אלא איפה אנחנו יכולות להתחבר. אם אנחנו במשהו דומות זו לזו, אז בעשירייה אנחנו כבר איכשהו מחוברות, אבל למעשה אנחנו מחוברות באגו. אם אנחנו מרגישות הבדל ומבינות שזה הבורא עובד עם כל אחת במדרגה שלה, אז העיקר בשבילנו זה להשתוקק לחיבור מעל ההבדלים שלנו. איך מתגלה בחיבור שלנו המדרגה הנוכחית שבה אנחנו נמצאים, בלי לחקור איפה אנחנו נמצאים?

אין כזה דבר, היא לא מתגלה בחיבור שלנו. במידה שבה את מפתחת בך את תכונת ההשפעה כלפי החיבור שלך, הקבוצה שלך, העולם, במידה הזאת את מגלה את המקום שלך ברוחניות.

תלמידה: אז אנחנו לא משתוקקים לדעת את המדרגות, הן כאילו מתגלות בנו.

כן.

שאלה: כשאנחנו רואים, מרגישים את האור באותה מדרגה, האם זה אומר שאנחנו מקבלים לאותו הכלי, ודווקא בחיבור שלנו כשאנחנו מתחברים ברצון משותף, אז ברצון הזה אנחנו מרגישים את האור באותה מידה?

לא, כל אחד מרגיש את זה בצורה אינדיבידואלית. את עוד תראי זאת בהדרגה.

תלמידה: אז איך זו יכולה להיות תחושה דומה אם אנחנו שונות, מתחברות בצורה שונה, כל אחת מכלי שונה?

לכן הוא נותן לכם את הדוגמה, שאלו שמגיעים ללונדון מרגישים בערך את אותן ההתרשמויות.

תלמידה: אבל ללונדון מישהו מגיע בשביל קניות, מישהו כדי לבקר.

כך גם את. כשאת משיגה את המדרגה הרוחנית, זה קורה בהתאם לדרישות שלך.

שאלה: איך אנחנו יכולים לדעת בוודאות שאנחנו נמצאים במדרגה של מקובל כמו בעל הסולם? מהם הסימנים לכך?

אתה לא יכול עדיין לברר זאת, כי לשם כך צריכים להיכנס לרוחניות ולעלות הרבה מדרגות. אבל נתחיל.

תלמיד: מהי אותה עבודת הכנה שאנחנו צריכים לעשות כדי להתקרב להשגת מדרגה כמו של בעל הסולם?

רק חיבור בינינו, ואם נגיע לחיבור הרוחני, אז נתחיל להרגיש את המדרגות הרוחניות.

שאלה: כתוב במאמר שיש שבעים פנים לתורה וכל פנים של תורה זה חלק מהמדרגה. האם משיגים את העולם, זאת אומרת אחדות הדעות, להיות "כאיש אחד בלב אחד", רק אחרי שמשיגים את כל שבעים המדרגות?

לא, זה התנאי לעלות להשגת המדרגות. אנחנו צריכים כבר עכשיו להיות במידה מסוימת של אחדות בינינו, אז נתחיל להשיג את המדרגות. כמו שאם אין לך קשר עם אחרים, אז אתה לא יכול להרגיש רוחניות.

תלמיד: האם להשיג את האחדות, את ה"איש אחד בלב אחד", אפשר רק אחרי שמשיגים את כל התורה?

לא, כבר בדרך מתחילים להשיג במידה מסוימת. זה עניין של מדרגות.

שאלה: כשאנחנו מתחברים, אנחנו מתכללים בתודעות של כל החברים בעשירייה. האם דרגות רוחניות משיגים על ידי התכללות באותה עשירייה, או על ידי הצטרפות רצונות חדשים וצריכים להתחבר עם עשיריות אחרות?

כן, זה צירוף של המדרגות.

תלמיד: האם מספיקה התכללות בעשירייה אחת כדי להגיע לדרגה אחרונה?

כן.

שאלה: אנחנו כל הזמן משקיעים מאמצים בחיבור. האם אנחנו צריכים לגלות שאנחנו מחוברים או לעשות מאמץ ולהתחבר?

אנחנו צריכים לעשות מאמץ בחיבור, עד אשר בחיבור שלנו נתחיל להרגיש את המדרגות הרוחניות.

שאלה: האם יוצא שכל מאמר הוא מדרגה מסוימת, ובמידה שאנחנו רוצים לכוון אותה לתועלת הבורא, אנחנו מוצאים את עצמנו שם ומרגישים בדיוק את מה שרצה לתת לנו המורה? האם כך לראות את הדברים?

אנחנו נתחיל להרגיש את זה ואז נבין.

שאלה: איך המצב שלנו משתנה בהשגת המדרגות השונות? אני מתכוונת לא לרצון הפרטי שלי, אלא לרצון של הקבוצה.

אנחנו עוד לא יכולים לחקור את זה. נגיע לזה.

שאלה: אמרת שהשגת מציאות אמיתית זו השגת רוחניות. האם קיים מושג של מציאות דמיונית רוחנית?

אם היא דמיונית, אז היא לא ממשית.

שאלה: במה הביטחון שהשגת מדרגות רוחניות לא משתנה על ידי דעות או מחשבות שלנו?

בזה שכל השגה רוחנית היא אמת, היא אמיתית ובלתי משתנה. היא כן מוחלפת בהשגות אחרות, אבל בפני עצמה יש לה זכות קיום, היא נשארת.

תלמידה: כלומר אי אפשר לרדת מהשגה רוחנית?

כן.

שאלה: האם יש קשר בין שבעים פנים, שבעים השגות, לבין שבעים אומות והעבודה שלנו בעשירייה?

לא. אין שום קשר.

שאלה: כשאנחנו מתעלים מעל לרע אנחנו לא מכסים אותו פשוט, אלא אנחנו צריכים להתעלות לנקודה הזאת של האהבה. מה זו ההרגשה הזו? כדי להתגבר על הרע?

את רוצה שאני אעביר לך הרגשה? איך אפשר?

תלמידה: מה זו האהבה הזו?

זה משהו שאי אפשר להביע במילים. זאת ההרגשה שיוצאת מתוך החיבור הפנימי של הלבבות.

תלמידה: אז איך לפעול לנו? אנחנו מתעלים מעל לרע, רוצים להתגבר עליו ולהפוך אותו לאהבה. אז איך לעשות את זה?

להתחבר בלב, בללבות.

שאלה: איך המקובלים ידעו מה אמרו הצדיקים? מפני שברוחניות שום דבר לא נעלם ומקובל יכול להתלבש במדרגה של אברהם ובאותו מצב שבו הוא אמר משהו?

כן. בדיוק כך.

שאלה: את ההרגשות של החברות והמצב שלהן אפשר להרגיש רק באותה מדרגה ברוחניות?

לא בהכרח. אבל, כשאתן משתוקקות להבין זו את זו, להתחבר אחת אל רעותה, זה אפשרי בקשר מסוים.

שאלה: אמרת שבחיבור אפשר להתעלות במדרגות. איך אפשר להדגיש את המדרגות האלה, שאנחנו באמת מתקדמים, שלא תהיה לנו איזו אפשרות להסיט את הדעת לאגו, שהוא לא יתבטל?

להתקרב אחת לחברתה. אין דרך או אמצעי אחר להתקרב זו לזו ולחפש בחיבור את הבורא.

שאלה: מה הסיבה שאנחנו מרגישים קרבה למקובלים מסוימים, למשל כמו אלה שאנחנו לומדים אותם, בהשוואה למקובלים אחרים?

מפני שהם מקובלים גדולים, הם עקרוניים, זאת אומרת הם פתחו לנו דרך, אנחנו לומדים מהם ובעקיבותם מתקרבים לעולם הרוחני. ובאמת, הם מיוחדים וגדולים.

שאלה: איך מעוררים את הרשימות בעשירייה על מנת להרגיש שאנחנו שייכים לאותה נשמה?

אנחנו שייכים לנשמה אחת. אנחנו צריכים פשוט בכל הכוח שלנו לפתוח את הלב ולהתחבר ללבבות של החברות, של החברים. זה הכול.

שאלה: איזה תפקיד משחקת העשירייה בהשגה אישית?

אני משיג את הרוחניות בכלי שנוצר על ידי העשירייה שלי.

תלמידה: למה דווקא החברות האלה ולא אחרות?

זה כבר הבורא קובע מלמעלה.

תלמידה: אנחנו בעשירייה מושכות אור, אבל משיגות אישית. זה נכון?

כן, אבל גם האינדיווידואלי הוא יחסי. אחרי זה יהיה יותר.

שאלה: כשאנחנו בשיעורים קוראים סיפורים על צדיקים, ואתה מרגיש את המצבים שלהם שבהם הם היו אז, ומודה להם על כך שדרכם מגיע כזה מידע, האם אפשר להחשיב את זה כאילו אתה כבר נמצא באיזו מדרגה?

לא. זאת עוד לא מדרגה, אבל זה כבר מצב של הכנה.

שאלה: כשמשיגים מדרגה חייב שכל העשירייה תהיה מוכנה למצב הזה או שמספיק שרק חברה אחת תשיג את המדרגה הזו כדי להעביר אותה לכל שאר העשירייה?

לא. בעדיפות שזה יהיה ככל היותר אנשים.

שאלה: יש דבר כזה שנקרא ראייה פנימית וראייה חיצונית? ואני אסביר למה אני מתכוון. אנחנו קראנו במאמר שכל מי שנוסע ללונדון, רואה אותו דבר שכולם רואים. אבל אם אנחנו נגיד, אני והחבר שלי רואים צבע מסוים ואנחנו שנינו יש לנו מוסכמה שאנחנו קוראים לצבע הזה אדום, אני רואה אותו אדום, אבל אם אנסה להיכנס לפנימיות של החבר שלי אני אראה את הצבע הזה בצבע אחר. יש כזה דבר שאנחנו רואים אותו דבר, אבל בכל אופן הראייה הפנימית שלנו היא שונה?

כן.

שאלה: נאמר שמי שיבוא למדרגה של אברהם יידע מה הוא אמר. זה נשמע לגמרי לא ריאלי שאנחנו יכולים לבוא למדרגה של אברהם. זה באמת אפשרי בזמננו?

לפחות צריך להשתדל, לנסות. וכך נבין יותר ויותר מה אמרו המקובלים הגדולים שעליהם מסופר בתורה.

תלמידה: אני מבינה נכון שלכל אחד יש את המדרגה שלו של אברהם, בכל זאת אנחנו צריכים לעבור את כל הסולם?

כן, נכון.

תלמידה: אבל היא בכל זאת קצת שונה, כן?

בטח, כמו שאנחנו כל אחד מאיתנו קורא ומבין אחרת, כך נראה, נשמע, נרגיש את אברהם כל אחד בדרכו, מתוך המבנה הפרטי של הנשמה שלו.

שאלה: אם יש לפניי רע, אני עם רצון רע?

כן.

שאלה: אנחנו אומרים שבכל מדרגה רוחנית ההשגה, ההרגשה שונה. האם בכל זאת אפשר להגיד שבהשפעה אנחנו יכולים למדוד, ודווקא בהשפעה אנחנו יכולים להיות לגמרי שווים?

כן.

שאלה: כשאנחנו נמצאות במדרגה אחת, אנחנו מרגישות זו את זו באותו החלק שבי שנמצא בחברה וכך כולן קשורות. אבל זה לא קורה לגמרי, אלא רק באותו החלק שלי שנמצא בו?

כן.

שאלה: האם אפשר לחשוב שעשירייה מורכבת מחלקי הנשמה שלי, מתכונות שבחיבור, בהשקעה אני משלימה מדרגה?

כן.

שאלה: הלימוד שלנו הוא מעין אוצר יקר שצורף תכשיטים השאיר בכיס שלנו, אוצר מאיר ומנצנץ. הבעיה היא שעיניי הן לא עיני אותו צורף אשר יצר את הלימוד. איך אוכל לראות את הלימוד באותה צורה כמוהו?

נמשיך ונראה כמה בכל פעם נוסיף לראות ברוחניות יותר ויותר צבעים, מדרגות, פרטים.

שאלה: האם הרמות הרוחניות השונות יכולות למשוך את אומות העולם, שעדיין לא עובדות ברוחניות?

כן ודאי. כי האור הכללי מאיר יותר ויותר על כל המציאות, על כל האנושות, על כולם.

שאלה: ככל שאני נמצא יותר בשיעורים, כך יש בי יותר הודיה לבורא, אבל בנוגע לתפילה, אני מבקש ממך עזרה. כשאני מתפלל לבורא שיתקן את החברים אני הרי רואה את הקלקולים שלי בהם, האם יוצא שאני מבקש מהבורא עבור הקלקולים שלי?

כן, כי אתה לא יכול לבקש על עצמך, אתה אגואיסט. ועבור החברים אתה יכול.

תלמיד: האם אפשר לומר שמצב הדעת הוא תפילה ומעל הדעת הוא הודיה? כיוון שלמעלה מהדעת הכול מתוקן ומותר רק להודות.

בינתיים שיהיה כך.

שאלה: בכל מדרגה העיקר זו האמונה למעלה מהדעת, אבל אנחנו צריכים באותה מידה להשתוקק לגילוי הבורא. האם רצון גילוי הבורא ואמונה למעלה מהדעת לא מבטלים זה את זו?

הם לא מבטלים דבר. את עוד תראי כמה אמונה למעלה מהדעת פוקחת לך את העיניים.

שאלה: אמרת שאנחנו משיגים כלי רוחני בעשירייה. איך לבנות כלי בעשירייה?

זה רק על ידי החיבור שלכם, אין עוד דרך.

שאלה: איך נוכל להבחין האם אנחנו נמצאים ברוחניות או בגשמיות? כי אנחנו כל הזמן נמצאים בין עליות לירידות ושום דבר לא נראה לנו נצחי.

בינתיים אנחנו פחות או יותר, נמצאים רק בגשמיות, בהערכה כלפיה, כלפי האגו שלנו. נקווה שעוד מעט נתחיל להרגיש גם רוחניות ואז יהיו לנו הבדלים בין רוחניות לגשמיות. נדבר על כך בהמשך.

שאלה: האם אפשר לומר שנקודת החיבור שבה אנחנו משקיעים את המאמצים שלנו, זו אמונה שלמה בבורא?

כן.

תלמיד: זה החיסרון להיות בהשפעה, שמהטבע אין לנו?

כן.

תלמיד: והאמצעי הוא החיסרון של החברים?

האמצעי הוא החיבור עם החברים.

תלמיד: ומהו החיסרון של החברים?

זה יתגלה יחד בחיבור.

תלמיד: לפעמים אנחנו מקבלים הארה של האמונה ואצל כל אחד זה דומה. האם אפשר לומר שלכך אנחנו רוצים לכוון את עצמנו, למקום בו אנחנו רואים את הבורא כטוב ומיטיב, כאין עוד מלבדו למרות המצבים הקורים בעינינו הגשמיות?

כן.

שאלה: כתוב שרוחניות לא תתבטל לעולם. אבל השגה רוחנית היא משהו שאנחנו חווים מתוך דרגות שונות של איחוד, אז האם הרוחניות בכל זאת משתנה בכל פעם שאנחנו משיגים אותה מחדש, או שהיא נשארת קבועה?

הרוחניות נשארת יחסית אותו דבר, אבל ההשגה שלנו בה משתפרת בכל פעם.

שאלה: יש צורות שכל הזמן משתנות ויש צורות שאף פעם לא משתנות. האם אלו שתי צורות של כוונה אחת?

אלה שתי צורות שונות.

תלמידה: והאחת תומכת באחרת ובעזרתן יש קו אמצעי אותו אנחנו עוד לא יכולים להרגיש.

כן.

שאלה: זה כמו לדוגמה, אנשים שיכולים לשמוע מוזיקה ולראות את הכלים, אבל הם מרגישים אותה לגמרי שונה?

כן.

שאלה: נכון להיום, "בני ברוך" אוספים מידע, כלומר את כל השיעורים והטקסטים באמצעות טכנולוגיה שתשרת את הדורות הבאים. באילו שיטות השתמשו בעבר לאיסוף המידע של טקסטים ששירתו את הדורות, איך המקובלים שמרו על המידע? האם היה ארגון כלשהו שהיה אחראי, איך נעשה ארגון החומר על ידי המקובלים במשך ההיסטוריה?

ראשית, הם כתבו והרגישו, הכירו זה את זה. הם לא חיו סביב כדור הארץ אלא בעיקר בישראל ובכמה מקומות סביב ישראל. בכל הדורות זה היה כך, רק בשלוש מאות, ארבע מאות השנים האחרונות הקבלה זרמה לאירופה ואחר כך לצפון ולדרום אמריקה קצת, אבל בעצם הכול היה סביב ארץ ישראל, מקום לא גדול. מלבד זאת המקובלים היו גדולים, הם התקשרו זה עם זה לפי כלי אחד, כמו שכתוב כאן, מי שנמצא ברוחניות מכיר את כל מי שנמצא ברוחניות. כך היה הקשר.

שאלה: כשרוכשים ניסיון מתוך הטעויות שלא מובילות לחיבור, האם אפשר לקרוא לזה השגה מקדימה, או שזו רק דרגה פסיכולוגית של תיקון?

לא, אתם צריכים פשוט להסתמך על התכללות בקבוצה ואז הטעויות יחד עם הקבוצה יהיו מינימליות.

תלמיד: כלומר, אי אפשר בכלל לרכוש כאן שום סוג של הרגל.

לא.

שאלה: לאיזו דרגת חיבור אנחנו יכולות לקוות להגיע בעשירייה לקראת הכנס המתקרב? האם זה שנהיה בעשיריות אקראיות, לא יהיה אתגר נוסף בחיבור העשירייה?

איך שתרצו. אני לא חושב שכדאי להיכנס לעשיריות אקראיות, יש לכל אחת עשירייה, אז תישארו באותן עשיריות. רק תבדקו ותשמרו שכולן יבואו ללימודים, לתרגילים וכך נעבור את הכנס בהצלחה.

שאלה: האם המקובלים יכולים לחלוק בינם לבין עצמם את המדרגות בדיבור, או שהם רק יודעים אבל לא משתפים ביניהם את ההשגות שלהם?

יש להם שפה מיוחדת שאנחנו לא מבינים כל כך, כי זו שפת הספירות וכל מיני הבחנות יותר עדינות, אבל באמת כך הם מדברים.

תלמידה: כן, אבל האם השפה הזאת בכוונה מיועדת וכתובה בצורה כזאת כדי שכל אחד יוכל להשיג?

כן.

שאלה: הרי מה שהמקובל באמת משיג בתוכו, שונה מאדם לאדם. אז אין להם ברירה אלא לכתוב בצורה כזאת, שמי שבא, גם הוא יוכל להשיג?

הכול תלוי בכמה אדם נכנס לרוחניות. כמו שאנחנו לומדים למשל את "תלמוד עשר הספירות". רוב הלומדים לא משיגים את מה שכתוב, הם מבינים בשכל הרגיל מה שהם לומדים, אבל לאט לאט, בהדרגה, מה שהם לומדים משפיע עליהם והם יותר ויותר נכנסים להרגשת הכתוב ואז נכנסים לפנימיות.

תלמידה: ניסיתי לברר האם הצורה שהמקובלים כותבים היא בכוונה מנותקת ולא רגשית, אפילו מדעית?

לא, כל מה שהם כותבים, כתוב מתוך השגה רוחנית וכדי שגם אנחנו נשתדל להשיג את אותן התמונות שהם מגלים.

שאלה: אפשר לומר שככל שאנחנו מתעלים מעל האגו שלנו, כך יש לנו את האפשרות לגלות את המדרגות הרוחניות?

כן, כמובן זה כך.

שאלה: אמרת שבשנה זו אנחנו מתחילים להיכנס להרגשת הרוחניות. איך להתכונן לכנס הבא עלינו כדי שבאמת ניכנס להרגשת הרוחניות, במה עוד עלינו להתחזק?

להשתדל לקרוא שוב את המאמרים של בעל הסולם או של הרב"ש ככל הניתן, ובצורה כזאת תרגישו שהתקדמתם עוד ועוד לגילוי העולם הרוחני.

שתהיה לכם הצלחה בזה, אני מתפלל עבור כולכם. תהיו בריאים.

(סוף השיעור)

---

1. (שולחן ערוך אורח חיים רפה לפי ברכות ח, א)↩