שיעור צהריים 30.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא - מתחברים לנשמה אחת

קריין: שיעור בנושא "מתחברים לנשמה אחת", נלמד קטעים נבחרים מן המקורות.

אנחנו נמצאים לפני פסח, זה זמן מאוד מיוחד שמאוד ראוי לחיבור ולהתעלות למעלה מהרצון לקבל לרצון להשפיע. נלמד בהתאם לזה את הפסוקים שיש לפנינו ונשתדל לשאול ולדבר לכיוון זה.

קריין: "מתחברים לנשמה אחת", קטע מספר 7.

"הגוף עם אבריו - אחד הם. וכללות הגוף, מחליף מחשבות והרגשים, על כל אבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב, שאבר אחד ממנו, ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האבר יודע מחשבתו, וממציא לו התענוג שחושב. וכן אם איזה אבר, חושב ומרגיש, שצר לו המקום, שהוא נמצא בו, מיד יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו, ומעבירו למקום הנוח לו. אמנם אם קרה, ואיזה אבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האבר הנפרד. והאבר, אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף, שיוכל לשמש אותו ולהועיל לו.

ואם יבוא הרופא, ויחבר את האבר לגוף, כמקודם לכן, הנה חוזר האבר לדעת, מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף. וכללות הגוף, חוזר לדעת, צרכיו של האבר."

(בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")

שאלה: האם אפשר להבין ש''אבר'' זה חבר בעשירייה?

אפשר, כי עשירייה זה גוף אחד שלם, וכל חבר וחבר שיוצא מהקשר עם יתר החברים, דומה לאותו אבר מהגוף שנחתך, ואם הוא מתחבר בחזרה לקבוצה שלו, לעשירייה שלו, אז כביכול הרופא, הכוונה לבורא, הרופא העליון, מגיע בחזרה ומחבר את האבר לגוף.

שאלה: איך אנחנו יכולים לפעול עם הרופא, עם הבורא יחד, שיחבר אותנו, את כל האיברים לגוף?

כרגיל, אתה צריך לפנות לרופא ולבקש ממנו שיחבר והרופא יגיד לך שזה יעלה לך כך וכך בכמות ואיכות היגיעה, ואם תעשה את זה אז גם הוא מצידו מתחייב להחזיר את האבר למקומו.

תלמיד: אבל עכשיו יש הרגשה שאנחנו כמו האיברים האלה מנסים לבד ולא מצליחים להתחבר, פונים לרופא ולא מצליחים לפנות נכון בשביל לקבל תשובה.

זה מפני שאנחנו עדיין בדרך ולומדים איך לפנות נכון לבורא, לרופא. צריכים לדעת איך לפנות, כולנו ביחד צריכים לבקש מהרופא, מהבורא שיחבר אותנו יחד ואז הוא לא יוכל לסרב ויחבר בינינו, ובחיבור בינינו נרגיש כמו גוף שלם שמרגיש את המציאות.

שאלה: מה המשמעות שהאבר נפרד מהגוף אם כולנו נמצאים באותה המערכת?

אנחנו לא נמצאים באותה המערכת, אנחנו צריכים להרכיב את המערכת שנקראת ''אדם הדומה לבורא''. אם אנחנו מתחברים ורוצים להגיע לחיבור בינינו הדומה לבורא אז אנחנו נמצאים במערכת האדם. אם לא נוכל להתחבר בינינו בצורה כזאת שלמה אז לא ניקרא אדם והמערכת שלנו לא תהיה שלמה.

שאלה: באיזה שלב של יציאה ממצרים אנחנו מתחילים להרגיש את החברים והחברות שלנו?

ככל שאנחנו מתרחקים מהאגו שלנו, כך אנחנו מתקרבים לרצון להשפיע שבינינו, זה תלוי בזה. איך זה קורה? כמו שאנחנו לומדים, אם אנחנו מתעלים מעל האגו שלנו אז הרצונות שלנו מתחברים ומכוונים יותר לבורא. כך אנחנו מגיעים למצב להיות מחוברים ברצון להשפיע הדדי בינינו ומאיתנו כולנו יחד ברצון להשפיע לבורא. זה נקרא "מאהבת החברים לאהבת הבורא".

שאלה: מה פירוש ש''האבר מרגיש את מה שהגוף צריך''? מה הגוף צריך מכל אחד ואחד מאיתנו?

אם אנחנו נכללים זה מזה ומתחברים יחד למעלה מהאגו שלנו, אז אנחנו מתחילים באמת להרגיש את כללות החיבור שבינינו שנקרא ''הגוף הרוחני'' או ''נשמה''. כך אנחנו מתחילים להרגיש את מי שנמצא בה וממלא אותה, את הבורא.

תלמיד: ומה הוא בעצם צריך מכל אחד מאיתנו?

כל אחד מאיתנו צריך לחשוב על החיבור עם החברות, עם החברים. רק על זה.

שאלה: מהי ''הנשמה האחת''? איך להגיע לחסרון לזה, מה התכונה שלה?

כשכל הרצונות שלנו יהיו מכוונים הדדית זה אל זה וזה אל זה, וכך נתחבר בינינו, אז כל הרצונות האלה שרוצים להשפיע זה אל זה יהפכו לנשמה אחת ובה נרגיש את השורש האחד שלנו, שהוא הבורא.

שאלה: מורגש עכשיו הרבה כאב, האם זה כאב כי אי אפשר להתחבר עם כולם ולהשפיע להם, או זה רק פרעה שמשחק איתי משחקים? איך להבין את המצב המאוד מורכב ולא פשוט הזה שבו אני נמצאת?

אני צריך להשתדל להתחבר עם העשירייה שלי ובהשתדלות הזאת אני משיג כל מיני הבחנות הנדרשות לחיבור בין כולם לכולם. אני לומד בקבוצה הקטנה, בעשירייה הפרטית שלי על כולם, על כל האנושות. כשאני אלמד את זה, אני אכיר את כל הבריאה ואלמד מזה איך אני מתחבר לכולם, איך אני יכול לחבר את כולם בי. כך אנחנו מתקדמים עד שנהיה כאיש אחד בלב אחד. את הכול לומדים רק בעשירייה.

שאלה: יש הרגשה ברורה של החולי, זה כבר קיים, והרצון להירפא גם קיים. במה צריך להוסיף עבודה בעשירייה כך שהרופא ישמע אותנו וירפא אותנו?

צריכים לעשות מה שהרופא אומר, היינו להתחבר בינינו למעלה מכל ההפרעות, ואז אנחנו מגיעים למצב המתוקן. זה דבר פשוט, אין כאן איפה להתבלבל.

שאלה: הייתי רוצה לדעת מה תפקיד הנשמה כשיש גוף שבו האברים מחוברים?

הנשמה מרגישה מה קורה בגוף, ואם הגוף מחבר את כל האיברים שלו, אז הנשמה יכולה לקבל אור מהבורא ולמלא בזה את כל הגוף.

תלמיד: האם הגוף צריך להיות לגמרי מחובר?

לא, אפילו בצורה הקטנה ביותר. כי החיבור שלנו הוא חיבור הדרגתי, אנחנו מחברים את עצמנו לאט לאט בחלקים אחד לאחר יותר ויותר וכך נכנסים לחיים רוחניים.

שאלה: החלק הנפרד כבר לא יודע שום דבר על השלם ומאבד את הכיוון, איך מתוך הניסיון אנחנו יכולים לבוא למצב שאנחנו מבינים את כולם כל הזמן?

רק על ידי חיבור, זה ברור. כל אחד מאיתנו הוא חלק קטן מאוד מהנשמה, ואם אנחנו מחברים את עצמנו יחד, אז אנחנו יותר ויותר מרגישים את כללות הנשמה, וכך חוזרים לחיים הרוחניים כמו שהיו לפני ''חטא האדם הראשון''.

תלמידה: מה החלקים שנפרדו יכולים לעשות כדי להתחבר עוד יותר?

הם צריכים לעשות מה שאנחנו לומדים, הם צריכים להתחבר בעשיריות ובעשיריות להשתדל להשיג חיבור ביניהם ולהתפלל ולבקש את החיבור, שהבורא יתקן אותו וימלא אותו וכך מגיעים לפתרון.

שאלה: אם מרגישים הכבדת הלב, האם זה מעיד על דרגת חיבור מסוימת?

זה אומר שיש לנו דרגה מסוימת של האגו שלנו, אבל אנחנו יכולים לנהל אותו. אם נרצה קצת לדרוך עליו ולהיות מחוברים בינינו מעל האגו, אז נצליח.

שאלה: המקובלים אומרים שלא צריך להגביל את הרצונות הגשמיים שלנו אלא אנחנו יכולים להמשיך למלא אותם. אני לא מרגיש כך, אני מרגיש שצריך להגיע למצב שבו אני לא ארצה לעשות שום דבר מלבד לקרוא מקורות, להשתתף בשיעורים ולהתחבר עם החברים. מה זאת ההרגשה הזאת?

אנחנו צריכים לעשות כול מה שיכול לעזור לנו לחיבור. כדי ללמוד את טבע הבריאה, את טבע הבורא, את האפשרויות להתחבר, את חוקי הבריאה הרוחנית, זה כל מה שאנחנו צריכים לעשות. ולהשתדל כל הזמן להיות שקוע בלימוד חוקים רוחניים.

שאלה: פעם אמרת שאם החברים שלי עוד לא נמצאים ברוחניות, אז זה אומר שאני לא מבקש עבורם מספיק מהבורא. אבל אם אני כל הזמן מתפלל על החברים, אז איך אני יכול לדעת שביקשתי מספיק והם כבר נמצאים ברוחניות?

תעשו את זה ותגלו, אתם תרגישו את זה.

שאלה: כשאני מנסה להתחבר עם העשירייה, אז חלק מהחברות דוחות ושונאות אותי, כך שמוטב שלא אתחבר כדי לא לעורר שנאה בעשירייה. מה לעשות? איך לבקש תיקון?

תבקשי חיבור בכל המילים שאת יכולה. אין לנו יותר מחיבור שעלינו להשיג ושם לגלות את הבורא.

שאלה: לגוף יש מערכת של התראות שנקראת "כאב על", אפילו אם קורה לך משהו בציפורן זה מאוד כואב לך. איך אנחנו יכולים להגדיל את הרגישות הזאת בעשירייה?

להגדיל אותה על ידי חיבור בינינו כשאנחנו מדברים על זה, ואז זה יעלה בכל אחד פי כמה וכמה רגישות לקלקולים ורצונות לתיקונים.

שאלה: כשאדם שמח עבור החברים, עבור העשירייה, אבל באותו זמן הוא מרגיש ריקנות ויראה, מה עליו לעשות?

להשתדל להיות עוד יותר מחובר לחברים, ומשם הוא יקבל מילוי.

שאלה: עברנו משהו בעשירייה בשבוע שעבר, היה בינינו ריב, אני נפרדתי מהחברות במשך שלושה ימים בגלל האגו שלי, ולכולנו זה שבר את הלב ובכינו כל הזמן. האם מה שאנחנו מרגישות עכשיו בעשירייה שלנו זהו החיבור שאתה מדבר עליו כל יום?

לא, אני לא מדבר על החיבור הזה. החיבור שאני מדבר הוא חיבור למעלה מהאגו והחשבונות שלנו. אנחנו רוצים להיות מחוברים בצורה כזאת שאין הבדל בינינו, כולנו מרגישים את כולם בלב אחד. על החיבור הזה אנחנו מדברים.

שאלה: שמעתי שאמרת שדרך העשירייה לומדים את הטבע הרוחני. איך זה נקשר עם זה שאני יושבת, מדברת, קוראת קטעים עם החברות? האם זה קורה מעצמו, דרך האור, או שאנחנו עושים את זה? מה זה ללמוד את הטבע הרוחני דרך הקבוצה?

זה קורה דרך החיבור בינינו. כולנו אגואיסטים, אבל כל אחד מתגבר על האגו שלו כדי להיות מחובר עם האחרים, ולזה אנחנו רוצים להגיע. אם אנחנו מתגברים ומרגישים את החיבור על פני חוסר החיבור בינינו, אז בזה אנחנו מרגישים את הבורא.

תלמידה: יש לי הרגשה שהחיבור האגואיסטי, כשאנשים מתחברים על בסיס של חברות, של הכרות רבת שנים, זה משהו שמאוד מפריע להתקדם בחיבור רוחני.

ככל שאנחנו מתחברים, מאוד מאוד חשובה לנו גם איכות החיבור ולא רק העוצמה שלו, לזה אנחנו צריכים לשים לב. מאוד חשוב איך אני מתחבר, עם מי אני מתחבר, למה אני מתחבר, לשם מה, לאיזו מטרה, כל הדברים האלה הם מאוד חשובים. ככל שאנחנו מתקרבים זה אל זה, כך החיבור שלנו צריך להיות דומה לחיבור הבורא אתנו.

שאלה: יוצא מהכתוב שהגוף הוא חלק מתוקן. האם המתוקן מרגיש רק את המתוקן האחר ואת החלק שהוא נפרד אנחנו לא מרגישים?

כן. עוד נדבר על זה.

שאלה: האם המאור המחזיר למוטב יכול לפעול על חלק מהעשירייה כי אנחנו יודעים שרק הבורא מחליט?

הבורא מחליט לפי ההחלטה שלנו. אנחנו קובעים ברצון שלנו מי יקבל יותר ומי יקבל פחות, לפי הרצון שלנו. לכן לא לחשוב שזה יכול להיות סתם כך לפי רצון הבורא אלא הכול הולך אך ורק לפי היגיעה שלנו.

שאלה: הרצון לחיבור, התפילה שאנחנו מעלים, אני יכול לעשות את זה רק אם אני ממש ממש רוצה. אני כביכול נכנס לתוך איזו טבעת עם החברים ואי אפשר לזוז לשום מקום, וזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם. האם צריך להיות כזה רצון לבורא?

כתוב, "קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מן העולם". כדי לעלות מהעולם האגואיסטי שלנו לעולם הרוחני אנחנו יכולים לעשות זאת על ידי קנאה, תאווה, כבוד. תנסה לעבוד בכולם רק כדי לעלות למדרגה יותר עליונה.

שאלה: איך אנחנו יכולים לבנות את הכוונה בהשפעה? איך אפשר להגיע לכוונה הזאת מעל לטבע האגואיסטי שלנו?

קודם כל על ידי חיבור עם החברים. אם תתחבר לחברים, אז תהיה לך אחר כך יכולת להבין איך אתה יכול לעלות עוד יותר למעלה כלפי הבורא.

שאלה: בעשירייה יש חברות שיותר מבטאות את ההרגשות והמחשבות שלהן ויש כאלה שלא, שהן בשקט. האם זה נכון לבקש שכולן יתבטאו או שגם השקט הוא נכון ואפשר לקבל את השקט הזה כביטוי?

יותר טוב להתבטל, לבטל את עצמך.

תלמידה: השאלה אם להיות בשקט או עדיף לדבר?

לא להיות בשקט, אחרת כולן יהיו שקטות. אדם חייב כל הזמן להיות מעורב ככל האפשר עם הקבוצה שלו, עם העשירייה שלו.

שאלה: השיעורים שלנו, פגישות העשירייה שלנו, לוקחים חלק גדול מהזמן שלנו במשך היום וגם אי אפשר להתנתק מהחיים הגשמיים. יש הרבה חברות שמרגישות חוסר איזון בין גשמיות לרוחניות, עד לכדי שדברים גשמיים, מה שנקרא "הכרחיות", נפגעים. מה תוכל לייעץ לנו?

נראה לי שאפשר לאזן את כל זה. אני מכיר הרבה מאוד גברים ונשים שלומדים כבר הרבה מאוד זמן והכול אצלם מסתדר בסדר גמור. תתייעצו עם "זקני השבט", מה שנקרא.

שאלה: אם במהלך העבודה אנחנו נתקלים בכל מני תופעות שחבר או חברה לא מבינים בכלל את תהליך החיבור, האם צריך אז להכיר קצת יותר מבחינה רגשית או שעלינו להצדיק את כולם, להכיל את כולם בלב המשותף וזה יספיק?

אנחנו צריכים לקבל את כולם, ואחרי זה ליצור תנאים כאלה שהם יוכלו לעלות רוחנית, זאת המשימה שלנו. "איש את רעהו יעזורו" ואז הכול יהיה מצוין ומהיר.

שאלה: איך להעביר התפעלות לחברות כדי שירצו לגלות את הבורא, מה הן צריכות לשמוע כדי לרצות להשקיע מאמצים בחיבור?

אני לא יודע. אני לא מכוון לזה, האדם צריך לדעת למה הוא לומד, מה הוא לומד, על מה מדברת חכמת הקבלה. אם זה מושך אותו, יופי. אם לא, אז אפשר שילך למקום בו יהיה לו טוב יותר, שיעניין אותו יותר.

שאלה: אנחנו מתחברות ומתחילות להרגיש את החיבור בינינו, אבל אז אנחנו נאלצות לפנות לענייני היום יום, כמו למשל לעבודה. האם עלינו להחזיק את עצמנו בתוכו כל הזמן, גם בזמן העבודה?

רצוי להיות כל הזמן בחיבור. יש לך ילדים?

תלמידה: כן, יש לי ילד.

נאמר שאת בעבודה, גם אז את חושבת על הילד?

תלמידה: כמובן. הבנתי. תודה.

שאלה: האם הגוף והנשמה מיתקנים באותו הזמן, או הנשמה מתקנת את הגוף?

אנחנו מתקנים רק רצון לקבל, שהוא יהיה בכוונה על מנת להשפיע. אני בכוונה לא אומר גוף ולא נשמה שלא תתבלבלי. אם זה מבלבל אותך אל תחשבי על זה, זה יסתדר אחר כך.

קריין: קטע מספר 8 מתוך "זוהר לעם".

"אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולם הם איברים-איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולם ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש."

("זוהר לעם". תולדות. מאמר "ואלה תולדות יצחק", סעיף 3)

קריין: קטע 9, מתוך "דגל מחנה אפרים".

"האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', יותר מתגלה אליהם אור השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה."

("דגל מחנה אפרים". פרשת שלח)

שאלה: מה הכוונה לכלול עצמו עם כל הנבראים?

שאני מרגיש שאני נכלל בכולם, שיש לי שורש בכולם ואני צריך לעזור לכולם, להתחבר לכולם, ולחיות עם כולם ממש באותו הגוף. וכך אני בכולם וכל אחד בי. תאר לעצמך עד כמה זו מערכת אינטגרלית, שכל אחד כלול בה וכולם כלולים בכל אחד.

שאלה: האם יחס כזה לנבראים הופך באמת את האדם לעובד ה'?

כן. אם אתה מחזיר את עצמך להיות גוף אחד עם כל הנבראים, אז ודאי שבזה אתה מתקן את עצמך.

שאלה: האם אנחנו יכולות להשוות את הקשר שלנו בעשירייה לאימא שדואגת לבן שלה, באופן שכל אחת בעשירייה צריכה לדאוג כך לקשר הזה? האם אפשר לעשות כזאת השוואה?

בעיקרון כן, כמובן.

שאלה: מה זה אומר בדיוק להיות בתוך החבר. האם אני ממש ארגיש את רצונותיו כשלי, האם אני אדע מה החבר רוצה מהבורא כדי שאני אוכל לקחת את זה מהבורא ולתת לו?

כן, כן. פעם היינו גוף אחד, וכל תא בגוף מרגיש בעצם את כל שאר התאים. להרגשה הזאת אנחנו צריכים לחזור.

שאלה: מה הכוונה "אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם"?

"בריה בעולם" זה נקרא שיש כוח בעולם, שנמצא כשורש לכל השורשים שלנו, לכל האיברים שלנו. ולכן בכל הבריות יש בהם איברים דומים, והם כולם גם מחוברים ותלויים זה בזה.

שאלה: זה כמו עשר ספירות, פרצוף רוחני?

כן.

שאלה: איך הנשמה יודעת שתע"ס זו השפה שמתאימה לה בדיוק?

איך הנשמה יודעת, אני לא יודע. אבל אנחנו צריכים לעבוד לפי זה.

שאלה: האם ההתכללות בין הנבראים, זה לפי אותו חוק ההתכללות עם הבורא, או יש הבדל?

כן. כן, לכן כתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

שאלה: מה אנחנו משאירים לעצמנו בשביל החיבור עם השכינה?

לחיבור בינינו אנחנו משאירים רק את הכוחות הטובים שיכולים לסייע לנו לחיבור הכללי.

שאלה: מה זה אומר להשאיר לעצמך רק את מה שצריך, כדי להתחבר עם השכינה?

במה שאני יכול להתחבר עם כל יתר הנשמות, רק את זה אני צריך להשאיר לעצמי, כי בזה אנחנו מרכיבים את השכינה.

שאלה: כתוב "צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה." מה הפעולה הזו "להעלות לשורשו" האם עלי לעשות את זה בתוך עצמי?

להידבק אליהם, בהם, ולקיים את רצונם.

שאלה: בקשר לקטע האחרון, אני מניח שכשאנחנו קוראים, אנחנו צריכים לכלול את עצמנו עם הנבראים האחרים. בשביל זה הנברא צריך לעשות מאמץ, אבל בטח יש גם את הצד של הבורא שנותן את הכוחות לאדם כדי לעשות את החיבור. נראה שהכוחות הרוחניים מגיעים לאדם, ולא חשוב איפה הוא נמצא, באיזה מצב רוחני. האם זה נכון?

כן.

שאלה: האם אנחנו מוכנים להתכלל עם כל הבריות, או קודם כל אנחנו חייבים להיות בהתכללות בעשירייה?

קודם חייבים להתכלל בעשירייה, אחרת לא יהיה לנו בסיס, יסוד כדי להתכלל עם כל הבריות.

שאלה: כשאנחנו מדברים על איברים, האם אנחנו מתייחסים לחלקי הנשמות?

כן, חלקי הנשמות.

שאלה: בקטע מס' 8 מדובר על חיבור עם השכינה. מה הכרחי לחיבור עם השכינה?

הכרחי קשר עד כדי אהבה.

תלמידה: בסוף הקטע כתוב, הכול להעלות לשורשן לתיקון השכינה. זה איזשהו המשך אחרי הקשר?

כמובן, כן.

שאלה: איך אפשר שכולנו נבקש יחד להיות כלולים בכל הנבראים? האם צריך לבקש קודם כל עבור אלו שקרובים לזה, שבכך יעלו את כולנו?

אנחנו לא יכולים לבקש כך, זה לא מציאותי, מציאותי לבקש רק עבור העשירייה.

שאלה: כשאני עוסקת בכל דבר גשמי יש לי רגשות אשם, זה כאילו לוקח ממני זמן שבו יכולתי לחשוב על העשירייה. האם זה נורמלי או שאני צריכה להתגבר על זה? כי או שאני בחיבור ובשיעורים, או שאני עושה משהו אחר ומתחרטת על זה, קשה לתפקד כך.

תצטרכי לברר.

שאלה: אם יש קשיים להתחבר בעשירייה, האם עלינו לדבר על זה בצורה ישירה או פשוט לעשות עבודה פנימית?

צריכים לעבוד בתוך העשירייה ולא להסתיר את זה. לא להסתיר.

שאלה: כתוב שצריך לכלול את עצמו עם כל הנבראים. איך לראות את זה דרך העשירייה?

אם תהיי מחוברת לעשירייה אז תראי.

שאלה: כתוב, להשאיר לעצמו רק מה שצריך לחיבור השכינה. על מה מדובר פה?

רק את הרצון לחיבור להשאיר לעצמך, ותו לא.

שאלה: האם העשירייה יכולה להגיד לחבר שהיא מצפה ממנו שהוא ישנה משהו בשביל להתחבר יותר עם העשירייה?

כן, אבל תלוי מה, כדי לא להסיט אותו בכלל מהדרך, שלא ירגיש את עצמו לא ראוי לעבודה הרוחנית.

תלמיד: איפה עובר הגבול הזה? מתי צריך לחכות שאדם יקבל דוגמה מהעשירייה ומתי כדאי להגיד לו?

אתם צריכים להתייעץ על זה ביניכם.

שאלה: בטקסט נאמר, האדם שרוצה לעבוד באמת עבור הבורא. האם המאמץ המינימלי שאני עושה בעבודה לא נחשב?

כל מה שאני רוצה לעשות למען הבורא, אני צריך קודם כל לעשות למען החברים, ואחרי זה אני כבר מגיע לעבוד למען הבורא.

שאלה: מה שומר על כך שהכול יפעל בצורה נכונה במערכת?

קשר יפה הדדי בין כל הרצונות, המחשבות, זה מה שעוזר לכולם לעבוד בחיבוק אחד.

שאלה: האם לכלול את עצמו בכולם ולכלול את כולם בעצמו אלו פעולות שונות או אותה פעולה?

פעולות שונות.

שאלה: מה ההבדל ביניהן?

את זה את צריכה לברר. תשאלי את החברות.

שאלה: מה מבדיל בין המיסטיקן למקובל אם שניהם מקדישים את הגוף והנשמה לבורא?

העניין הוא בשיטה, שיטת הביטול שיש בכל שיטה ושיטה, בדתות, באמונות, בכל מיני חכמות, לא חשוב מה. במה כל אחד ואחד צריך לבטל את עצמו כלפי החכמה שלו, כלפי השיטה שלו, כלפי הבורא. זה ההבדל, וההבדל הוא גדול מאוד. אנחנו לא יכולים עכשיו לדבר על זה, אבל פעם נדבר, כשתהיו יותר מוכנים לזה.

שאלה: כתוב בקטע "לפי רבוי האנשים העובדים את ה', יותר מתגלה אליהם אור השכינה". האם ב"בני ברוך" יש מספיק אנשים בשביל שיתגלה אור השכינה שנחוץ לעולם שלנו, או שצריך לאסוף עוד כמה אנשים?

אני מקווה שעוד מעט יהיו מספיק.

(סוף השיעור)