שיעור צהריים 05.04.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא - "כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני"

קריין: שיעור בנושא - "כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 9.

"כופים אותו" - משפט קשה מאד. הכוונה לרצון לקבל שבאדם, שכופים אותו עד שהוא מסכים. לא רק עד שמסכים, אלא עד שהוא אומר "רוצה אני", רוצה אני לעבוד בהשפעה, ההפך מהטבע שלי.

איך זה יכול להיות? זאת אומרת, יש לבורא כוח להכריע את האדם לקו הנתינה, לאהבה, לעל מנת להשפיע, להתחבר - "ואהבת לרעך כמוך", כך לעשות עם הרצון לקבל שהוא לגמרי מתנגד לזה ולא רוצה לשמוע על זה.

איך יכול להיות שהוא יכול להשתנות ממש ההפך מהטבע שלו? אבל איך שלא יהיה, כך כתוב על ידי גדולי הקבלה שעברו את זה בעצמם ומתוך כך גילו את היכולת הזאת, אז כנראה שאנחנו צריכים לקבל את העיקרון הזה וללכת בעקבותיו.

קריין: אז אנחנו קוראים במסמך "כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני", קטע מספר 9. כותב בעל הסולם.

"האדם צריך להתיגע בתורה ועבודה, אף על פי שאין לו רצון לזה, שזה נקרא יגיעה. היינו, שעושה מעשים אף על פי שאין לו חשק להדבר שהוא עושה. וזהו על דרך שאמרו חז"ל "כל אשר בידך ובכחך לעשות, עשה". ובסגולת הידיעה, יתרקם אצלו בחינת רצון וחשק לחכמה. ואז יקויים אצלו מה שכתוב "יהיב חכמתא לחכימין", ואז הוא זוכה לבחינת לשמוע בקול דברו, היינו את הדבר שהיה מקודם בבחינת עשיה, שהוא מעשה בלי רצון, הוא זוכה לרצון להדבר."

(בעל הסולם. "שמעתי". קמ"ה. "מהו יהיב חכמתא לחכימין דוקא")

כך זה כותב לנו בעל הסולם במאמר "יהיב חכמתא לחכימין".

שאלה: איזו הכנה אני צריך לעשות כדי להגיע למצב "רוצה אני"? מהי ההכנה לכך?

זו הכנה גדולה מאוד וארוכה מאוד עד שהאדם עובר מהרצון לקבל שלו, שהוא חושב רק על עצמו, לרצון להשפיע שהוא יחשוב על הזולת. בלתי אפשרי להשיג זאת לבד, אלא רק על ידי כך שאנחנו עושים כל מיני פעולות, תרגילים על ידי התחברות עם החברים, ככתוב "איש את רעהו יעזורו", ואז, בצורה כזאת אנחנו יכולים לשנות את הטבע שלנו.

על ידי חיבור עם החברים, על ידי המשכת האור העליון עלינו, על האגו שלנו, האור העליון משפיע על האגו שאנחנו רוצים לצאת ממנו, להתעלות ממנו, ואז האגו שלנו לאט לאט, זאת אומרת, בהדרגה משך הרבה זמן של יגיעה אנחנו יכולים לסובב אותו למצב ש"נהפוכו".

כך כתוב, "נהפוכו", שאנחנו נשפיע על האגו שלנו כך שהוא יתהפך מהרצון לקבל לעצמו לרצון להשפיע לזולת - זולת הם החברים שלנו אחר כך גם הבורא עצמו.

שאלה: איך אפשר לעשות מעשה ללא רצון?

לכן אנחנו לא נמצאים לבד אלא בקבוצה כך שכל אחד משפיע על אחרים. לכן האדם יכול להשתנות על ידי הסביבה, זו בעצם האפשרות היחידה והעיקרית שיש לפנינו, שאנחנו יכולים להשפיע זה על זה וכך כולם על כולם. ככל שהחברה יותר גדולה, ככל שאנחנו יותר צמודים זה אל זה, כך אנחנו מסוגלים לעורר בכל חבר וחבר רצון להשפעה.

בואו נחשוב, לדוגמא, נניח ואנחנו נמצאים באווירה, במצב שיש לנו הרבה מאוד אנשים סביבנו ואנחנו מאוד מאוד מפחדים שהם יגלו שאנחנו אגואיסטים וחושבים רק על עצמנו, שהם יסתכלו עלינו וידעו עלינו עד כמה אנחנו לא רוצים בחיבור איתם וכן הלאה.

זאת אומרת, מה עלינו לעשות אז, איך אנחנו יכולים להתגבר על הרצון לקבל שלנו ובכל זאת לשייך את עצמנו לכולם. יש כאן בושה, כבוד עצמי, כאלו אמצעים שאם אנחנו נשתמש בהם נכון בחברה חזקה, שכל אחד יסתכל על אחרים וכל אחד יתבייש מהחברים, אז יש לנו אמצעי לשנות את עצמנו ולהיות במקום לקבל, להשפיע.

שאלה: הדינאמיקה של המאמץ נהיית כל פעם יותר ויותר תובענית, האם התובעניות היא ללא גבול, ללא סוף?

לא, אין דבר כזה ללא גבול. אנחנו חייבים להגיע למצב שבכל זאת המגמה שלנו תהיה יותר ויותר לחיבור בינינו וכך אנחנו נגיע למשוך את המאור המחזיר למוטב והוא ישנה אותנו, יתקן אותנו.

תלמיד: המאמץ יכול לבוא רק מתוך האמונה?

המאמץ מגיע מאדם שנמצא בתוך החברה, רואה בתוך החברה דוגמאות מיגיעת החברים ומתבייש מזה שהוא לא כמו החברים וכך הוא מגיע למטרה.

שאלה: אני רוצה ואני עושה אלו שני דברים שונים, מה הכוח של "רוצה אני", לרצות להשפיע בפועל ולא רק לרצות?

מה מפריע לך? תעשי, תתחברי עם החברות ותתחילו להשפיע זו לזו בפועל. תנסי כמה שיותר לחשוב על החברות, לצאת מעצמך ולהיות ממש דבוקה בלב הכללי של העשירייה, ואז כולכן תתחילו להרגיש כמה בתוך העשירייה גם הבורא משפיע ונותן כוחות.

תלמידה: להגיע לכך צריך לבקש "רוצה אני"?

אני רוצה שיהיה לי כוח להשפיע, שאני אהיה דומה לבורא, שאני אהיה קרוב אליו, כי זאת מטרת ההתפתחות שלנו, להגיע לדביקות בבורא.

שאלה: בזכות מה קורה ההיפוך האיכותי - מפעולות רבות בכפייה לפעולה מתוך רצון?

אנחנו לא יכולים להפריד בין כל המאמצים שלנו, אלא השינוי נעשה על ידי האור העליון, ככל שאנחנו מתקרבים אליו ורוצים להיות יותר ויותר קרובים אליו להיות כמוהו.

שאלה: האם ניתן להגיד שהרגל נעשה טבע שני משום שהאדם עם הזמן מתרגל לעבוד קשה?

לא, אי אפשר להתרגל. וחוץ מזה אנחנו עובדים נגד הרצון לקבל רק בתנאי שאנחנו מקבלים את העזרה מלמעלה, לכן אנחנו אומרים, כמו שכתוב "הרגל נעשה טבע שני", שאנחנו כל הזמן כופים וכופים את עצמנו עד שהרצון לקבל שלנו אומר "אני רוצה". אנחנו יותר ויותר מכניסים אותו תחת השפעת המאור המחזיר למוטב, תחת האור העליון, ואז אנחנו כביכול אומרים "רוצה אני", וזה בתנאי שאנחנו נמצאים בקבוצה הנכונה בין החברים וכל אחד לומד מהאחרים מה זה נקרא להשפיע.

שאלה: כתוב "ואז יקויים אצלו מה שכתוב "יהיב חכמתא לחכימין", ואז הוא זוכה לבחינת לשמוע בקול דברו, היינו את הדבר שהיה מקודם בבחינת עשיה, שהוא מעשה בלי רצון, הוא זוכה לרצון להדבר." האם השינוי הוא כזה שהאדם זוכה לכך שהוא כבר מתחיל ליהנות ולשמוח מהמצב הזה?

לא בדיוק, כי זה לא באותו רצון שהיה לו, אלא ברצון חדש - להשפיע, זאת אומרת במידה שהוא מחליף את הרצון לקבל שלו לרצון להשפיע, הוא נהנה מהמצב החדש.

שאלה: כתוב, "זוכים לאותו מצב לשמוע בקול דברו", מה הוא המצב שעליו מדובר ומה המשמעות של לשמוע קול דברו?

אם אנחנו עובדים כדי להשיג את תכונת ההשפעה, אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לתת עבור זה את כל הכוח ואת כל הרצון שזו סך כל היגיעה כדי להשיג את תכונת ההשפעה. שיהיה לנו רצון להשפיע כאילו שזה היה רצון לקבל שלנו, אבל במקום רצון לקבל שיהיה רצון להשפיע, כמו שכתוב, "ונהפוכו", שאנחנו באמת נתהפך מהרצון לקבל לרצון להשפיע. ואז, שאנחנו מגיעים לכך שנעשינו לרצון להשפיע, במידה הזאת אנחנו מתחילים להרגיש את הבורא, מתחילים להבין אותו, להתחבר אליו. זאת אומרת, אנחנו, הבורא והמצבים שאנחנו עוברים נעשים ממש כאחד.

תלמידה: מה זה אומר שיש אפשרות, מסוגלות לשמוע?

אנחנו מגיעים לשמיעה כזאת ששומעים את הבורא מזמין אותנו לעשות פעולות השפעה יחד עימו.

שאלה: הבושה בפני העשירייה, בפני החברים, מופיעה כשאני לגמרי נפתח בפני העשירייה, רק אז אני באמת יכול להרגיש את הבושה. אולי זה מה שמפריע לנו לגמרי להיפתח בפני העשירייה מכיוון שאנחנו מפחדים מהבושה.

אתם תצטרכו להתגבר על הפחד הזה ולהיות "כאיש אחד בלב אחד", כך שאין לי מה להסתיר מהחברים.

שאלה: יש שכבות בעשירייה, יש כאלה שפעילים יותר ויש כאלה שפעילים פחות. מה יקרה בסוף עם אלה שפעילים פחות, האם הבורא יחייב אותם להתאמץ יותר ולהידבק לפעילים יותר, או שהם יעזבו בשלב מסוים?

לא חייב שהם יעזבו. לכל אדם יש זמנים שונים בדרכו הרוחנית, הוא מתקדם יותר, מתקדם פחות, יש לו זמנים משלו. אבל אנחנו צריכים להשקיע בכל אחד ואחד.

כשאני מסתכל עליכם אני מוכן לעזור לכל אחד, ולא חשוב כמה האדם התקדם עד היום או לא, אלא חשובה לי היגיעה שלו, כמה הוא משקיע. יכול להיות שהוא כמו ילד קטן שמשקיע הרבה אבל עדיין לא יוצא לו שום דבר מזה. ויכול להיות ההיפך, שהוא חכם וחזק ומתקדם מהר. אנחנו צריכים להסתכל על כל חבר שהבורא בחר בו. הבורא בחר בכל חבר ובשבילי זו הנקודה הכי חשובה. אם אני מתקשר לאותם אנשים שנמצאים בחברה שלנו ונמשכים לתיקונים, וזה רצון הבורא שנמצא בהם, פועל בהם, אז אנחנו כבר נמצאים דרכם בקשר עם הבורא עצמו, וזה מה שחשוב לי.

שאלה: מתי העבודה הופכת להיות לברכה לא חשוב איזו פעולה אנחנו עושים?

לא חשובה הפעולה שאנחנו עושים, חשוב שאנחנו רוצים שהפעולה הזאת תקרב בינינו ותדביק אותנו בבורא.

שאלה: האור הוא כבר אמונה. האם ההתגברות והחיבור הם המימוש בפועל של האמונה, או האם זאת רק פעולה שמובילה לאמונה?

לא. זה שאנחנו רוצים להיות מחוברים על ידי האור העליון שמקבלים אותו מלמעלה זו העבודה שלנו, ואז אנחנו מגיעים לכוח האמונה, לאור האמונה.

שאלה: מה זה בדיוק המצב הזה כשאנחנו "כאיש אחד בלב אחד" ואני כבר לא מסתיר שום דבר בפני החברים?

זה נקרא לב פתוח. אנחנו צריכים לעבוד בלב פתוח. מה יש לי להסתיר מהחברים? אנחנו צריכים להגיע להיות "כאיש אחד בלב אחד", זאת אומרת שאין בינינו שום מרחק. אני לא צריך להלביש את המחשבות והרצונות שלי באיזו עטיפה כדי להיות יותר קרוב לחברים, אלא בכלל להיות "בלי כפפות" מה שנקרא, לגמרי בלי כפפות. זה מה שאנחנו צריכים לבצע ולא חשוב לי מה קורה, רק להיות פתוח איתם.

תלמיד: אני הרי גלוי לא בכל דבר כלפיהם. האם זה צריך להיות דרך אהבה, דרך חום?

כן, אבל מה עוד אפשר, מה עוד יכול להיות. אנחנו אנשים בוגרים, ומה שיכול לחבר בינינו זה מה שאנחנו רוצים לגלות ושיחבר בינינו.

שאלה: לזכות ברצון לשמוע בקולו, בקול דברו, האם זה לשמוע את הרצונות ואת הרצונות והמחשבות של החברות?

את מדברת נהדר. כל הכבוד.

שאלה: אמרת שאנחנו יכולות להצליח רק אם נהיה בקבוצה הנכונה. איך לאתר, להגדיר שהיא קבוצה נכונה, מה הקריטריונים?

הקבוצה הנכונה היא כשכל אחד רוצה לעזור לאחרים.

שאלה: אנחנו עשירייה צעירה ומתוך העשירייה שלנו טסו אליכם לחג הזה שלוש חברות, והן באמת חברות גדולות ונותנות לנו דוגמה. איך אנחנו יכולות לתמוך בחברות שלנו שעכשיו נמצאות לידך ויחד עם הכלי העולמי?

תשתדלו לא לנתק את הקשר איתן, להרגיש שאתן כל הזמן יחד ולשאול שאלות.

שאלה: כשאתה מתחיל לקבל הנאה מהעבודה עצמה למען הבורא, האם זו כבר תחילה של יציאת מצרים?

נראה.

שאלה: כשהבושה כבר לא עובדת, האם זה כוח ההשפעה שמניע אותנו?

אנחנו מקבלים דחף מפעולות הבורא עלינו. זה מה שיש.

שאלה: האם אנחנו יכולים באופן ישיר לבקש רצונות מהבורא או שחייבים לעבור את הייסורים של התקרבות בינינו?

את יכולה לפנות לבורא איך שאת רוצה, אבל הוא שומע אותך רק דרך העשירייה, דרך הקבוצה. קבוצה היא מתאם, מכשיר שמחבר אותך עם הבורא.

קריין: קטע מס' 10. כותב בעל הסולם.

"כל כוונתו צריך להיות רק לה', כמ"ש "אז תתענג על ה'". היינו מקודם, כשהיה עובד לה', לא היה לו תענוג מעבודתו, אלא עבודתו היתה על דרך הכפיה. מה שאם כן כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בעמ"נ להשפיע, אז הוא זוכה להתענג על ה' מעבודה בעצמה יהיה לו תענוג וחיות. וזה נקרא, שגם התענוג יהיה אז לה' דווקא." 

(בעל הסולם. "שמעתי". כ'. "ענין לשמה")

שאלה: היום אנחנו עושים צעד משמעותי בדרך להשפעה, כי פסח מתחיל, ולפנינו את ערב ליל הסדר. האם תוכל להסביר בבקשה את המשמעות הרוחנית של ערב הסדר היום?

נדבר על זה בליל סדר עצמו.

שאלה: מה זה אומר ליהנות למען הבורא ואיך להגיע לזה?

ליהנות לבורא זה שאנחנו רוצים להתקרב אליו, ובזה אנחנו גורמים לו נחת רוח, תענוג, ויותר מזה אנחנו לא צריכים. אנחנו רוצים להתקרב בינינו כדי להתקרב אליו, שייהנה מאיתנו, זה כל מה שאנחנו צריכים.

שאלה: אנחנו מקבלים רצון אחרי היגיעה והמאמץ להשפיע, אבל מה מביא אותנו לעבודה? כשחיפשתי ורציתי לדעת מה הוא הבורא, הגעתי לפה. מה מביא אותנו לפה בהתחלה?

הבורא נותן לנו רצון כדי שנכיר בעבודה דלהשפיע, במה שהוא רוצה מהנבראים ואיך אנחנו יכולים בחיבור שלנו להשפיע לו, להתקרב אליו, שבזה יהיה כל העתיד שלנו, רק בחיבור עימו.

שאלה: איך אנחנו יכולים להרגיש טוב ומיטיב בחיבור בינינו?

להרגיש טוב ומיטיב בחיבור בינינו הוא רק אם אנחנו מחוברים, וזה יכול להיות אך ורק על ידי כוח הבורא. אנחנו בכוח הזה כבר מרגישים את הבורא שהוא טוב ומיטיב. להיות מחוברים בינינו ועימו או להרגיש את הבורא כטוב ומיטיב, זה אותו הדבר.

תלמיד: אבל אנחנו יודעים שאם הבורא לא רוצה, אני לא יכול לבקש.

נכון, הבורא נותן לנו רצון לבקש.

תלמיד: אז מה לעשות?

יש לך חברים, אל תגיד שאתה תלוי בבורא בלבד. אתה יכול יחד עם החברים לפנות לבורא ולדרוש ממנו שיעשה עליך תיקונים.

תלמיד: וזהו?

כן, למה זהו? יש לך ביד מכשיר מיוחד, אין דבר יותר גדול מאשר אם אתה לוקח את החברים יחד איתך ואתם עומדים מולו ופונים אליו, בטוח שהבורא יעשה הכול. תנסה.

שאלה: כתוב בקטע שכשאנחנו עובדים למען הבורא, אז התענוג שאנחנו מקבלים הוא תענוג למען הבורא. האם יש איזה הבדל בין עבודה ותענוג, אם שניהם הם למען הבורא?

אין הבדל. אם יש לי כוונה על מנת להשפיע לבורא, אני לא מרגיש שזו עבודה. אני מרגיש שאני נותן לו, שאני משפיע לו, שיש לי תענוג מזה שאני קשור אליו, ואז ממש אין לי שום קושי.

תלמידה: זאת אומרת אין שתי פעולות.

לא, העבודה בעצמה היא תענוג.

שאלה: איך אפשר לעבור את פסח אם בעשירייה יש דחייה בין החברות? איזו עצה אתה יכול לתת לנו?

אני חושב שהחשוב ביותר הוא להגיע ביניכן בעשירייה לחיבור, שכול אחת תדאג רק לדבר אחד, שתהיו מחוברות כחברות ממש כמו באגדה, כמו בסיפור יפה שמספרים לבנות קטנות. תהיו כל הזמן באהבה זו לזו, בהידברות זו עם זו, תרצו ללטף זו את זו, ואז תרגישו, לא מיד אלא במשך הזמן, שהבורא נמצא ביניכן וממלא אתכן. זה מאוד חשוב, מאוד מיוחד, מאוד מעניין ומאוד חזק.

שאלה: בעשירייה אנחנו מאוד אוהבות זו את זו. אם אנחנו מתפללות כל יום לצאת ממצרים, אז למה עדיין לא יצאנו? האם התפילה לא מספקת? מה חסר, או שזה יתמשך עד גמר התיקון?

אני חושב שעדיין אין ביניכן אהבה. עליכן קודם להשיג ביניכן אהבה, ואז לפי עוצמת החיבור והאהבה ביניכן תרגישו שאתן מקבלות גם חיבור לבורא.

תלמידה: האם התפילה עוזרת להגדיל את הרצון?

כן, ודאי. תפילה היא הכוח הכי גדול, האמצעי הכי חזק שעל ידו אנחנו יכולים להפוך את הכול.

שאלה: אלו פעולות ומאמצים עלינו לעשות כדי למלא את הזולת?

לחבק אותו ולגשת יחד לבורא. להציג כלפי הבורא את הכלי המשותף, את הרצון המשותף שלכן, נניח שלך ושל חברה, ולבקש מהבורא למלא אתכן יחד "כאיש אחד בלב אחד". חוץ מחיבור אנחנו לא צריכים כלום.

שאלה: למה התכוונת כשאמרת "אני לא צריך להלביש את הרצונות והמחשבות שלי באיזו עטיפה כדי להיות יותר קרוב לחברים"?

אני יכול עם החברים שלי להיות פתוח, להיות חופשי, להיות פשוט, כאילו ערום.

תלמידה: עם מה כן להיות פתוח עם החברים ועם מה לא להיות פתוח?

בכול. אם זה להיות "כאיש אחד בלב אחד", אם הלב הוא כל האדם, אז מה אני צריך להסתיר מהם? כל מה שיש בי זה הלב, ואנחנו צריכים לחבר את הלבבות.

תלמידה: האם להיות פתוח זה אומר שגם אפשר לתת לאגו כולו להשתחרר החוצה?

אני לא יודע למה את מתכוונת.

תלמידה: לפעמים יש לנו בפנים מצבים ורגשות לא טובים כלפי החברים והחברות. האם להיות פתוח זה גם לשחרר את כל צד שמאל?

אסור לך להראות אותו לכולם. עליך לצמצם את עצמך ולחפש איך להחליף את כל הרצונות הרעים כלפי החברות לרצונות של אהבה.

תלמידה: יש מצבים שזה פשוט בלתי נשלט. אם לא סותמים לך את הפה, אז אין שליטה, לבן אדם לבד אין את היכולת לעצור את עצמו, וזה קורה לא מעט פעמים.

יש לך חברה, חברות, בורא, ועליך להשתדל לנצל אותם כדי לשנות את היחס לחברים.

תלמידה: האם להמשיך להתכלל בחברה והכוח ישנה וימתן זאת?

כן.

שאלה: אנחנו אומרים שאנחנו יכולים לבקש מהבורא את הרצון להשפיע דרך החיבור. האם אנחנו יכולים לבצע במחשבות שלנו את החיבור הזה?

כן.

שאלה: איך להשתמש באהבת החברים כדי להגיע לחיבור?

להשתדל להתקרב לכל חבר ולהתייחס אליו כמו לבורא, וכך נהיה מחוברים בלב אחד.

שאלה: אמרת שצריך להתאחד ולהתחבר עם חברים. עם כמה מהם אני מסוגל להתחבר, אלא שיש חברים ששמים מכשול בפני הלב שלהם, וככל שאני מנסה לירות חיצים השריון פשוט בלתי ניתן לחדירה. איך בכל זאת להתגבר על הכיסוי שעל הלב?

אני מבין אותך, גם לי יש לב מאוד קשה שאי אפשר להיכנס אליו וזו הייתה עבודה גדולה מאוד. שמעתי בעבר טענות מכמה חברים שלי שבלתי אפשרי לחדור לליבי, אני מבין אותם ומסכים איתם, ותודה להם על שעזרו לי. לכן עלינו לעשות כך.

שאלה: אמרת שהתפילה היא הכלי הכי חזק שיש בידינו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות של החג כדי לעשות התקפת תפילה בעשירייה עד שהבורא יחליף את הטבע שלנו ויוציא אותנו מהאגואיזם.

יש לכם כמה ימים, תנסו לחבר תפילה מכל עשירייה לבורא כזאת שהוא לא יוכל לסרב לה. שהוא יהיה חייב לתקן, לחבר ולהעלות אתכם אליו, גם את קבוצת הגברים, גם את קבוצת הנשים, את כולנו יחד. אתם נמצאים בזמן יציאת מצרים, אז קדימה.

שאלה: אני מרגישה את הפער, את ההבדל בין זה שאני רוצה להשפיע לבין שאני לא יכולה להשפיע, והרבה פעמים אני מרגישה את זה מאוד חזק. מה צריכה להיות התפילה? פעמים רבות אמרת שהבורא יסיים בעדינו. האם התפילה היא לבקש מהבורא, "בבקשה, תעזור לי להשפיע"?

יפה מאוד, זו תפילה טובה, "הבורא, תעזור לי בבקשה להשפיע, תן לי כוח השפעה".

שאלה: איך עלינו להתפלל עבור החברים? מה זה אומר שעלי לפתוח את הלב למען העשירייה כך שהבורא ישמע אותי?

במילים שלך, לא צריכים חוץ מזה שום דבר. אני מציע שאם יהיה לכם זמן עד הסעודה או בערב אחרי הסעודה, אז תשבו יחד ותתחילו לחבר פנייה לבורא, תתחילו ב"בורא יקר", ואחר כך תמשיכו במה שאתם רוצים להגיד לו שזה יכלול את מה שיש ביניכם היום, למה אתם רוצים להגיע, ולאיזו עזרה אתם מצפים ממנו.

שאלה: בתחילת הלימוד דיברו איתנו שעלינו לשחק באהבה, ובאיזה אופן קסום באמת התחלנו לאהוב. האם באותה צורה אנחנו יכולות לשחק בהתעוררות?

כן.

שאלה: האם ישנם מקרים בעבודה בכפייה שמסבים נחת לבורא, אם אנחנו נותנים עונג גם לאגו שלנו וזה חומר הדלק שלנו להמשיך, או שלא מרגישים את העבודה הזאת ורק אנחנו משמשים כמו איזה כלי?

לא נכון, לא זה ולא זה. אנחנו רוצים רק חיבור בינינו מעל כוח הפירוד ואז על ידי זה שאנחנו מתחברים אנחנו רוצים בזה לגרום נחת רוח לבורא. כמו ילדים נגיד, שיודעים שאימא מאוד מאוד רוצה שהם ישחקו יפה וטוב והם עושים מאמץ ומשחקים במשחק - ביחסים טובים ורוצים בזה סך הכול לשמח את אימא.

שאלה: מה עוזר לי להיות דוגמה טובה עבור החברות?

רק תמיכה הדדית בין החברות, כך הן נותנות דוגמאות ותמיכה כל אחת לכולם.

שאלה: איזה פעולות אנחנו צריכים לעשות בחיבור בינינו כדי שאנחנו נוכל להשפיע לבורא ולעשות לו נחת רוח?

פעולות חיבור, אין יותר שום דבר שאנחנו צריכים. לבורא היה כלי שלם, הוא שבר אותו בכוונה ומגיש לנו את הכלי שאנחנו נחבר אותו שוב כמו שהיה. על ידי זה אנחנו נעשים חכמים כמוהו ומגיעים לתיקונים שלנו.

שאלה: איך אני יכול להיכנס ללב שלך?

ללב שלי? הלב שלי פתוח לכולם ואם תרצה, גם לך יש שם מקום. כל מה שאני עונה עכשיו אני עונה מתוך ליבי, ובבקשה תתחבר למילים שלי ולאט לאט כך תיכנס. יש מקום לכולם.

שאלה: את כל הזמן נמצאת בספקות כשאת עושה איזו עבודה למען העשירייה, למען החברות, למען הבורא ואת לא בטוחה אם הכוונה שלך טהורה. את כל הזמן מחכה לאיזה מכשול מהאגו הפנימי. איך להתחזק בכוונה הזאת?

תמשיכו. תמשיכו ואתם תראו שתתחזקו ושהלב ייפתח ושהבורא יתגלה בו.

שאלה: האם אהבה ותמיכה הדדית בעשירייה היא התנאי ההכרחי כדי לצאת ממצרים?

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים לגשת לאור הפנימי ולהשפיע על העשירייה?

כשאנחנו נתחבר יחד ויבוא האור, הוא ירצה למלא אותנו לפי השתוות ואז אנחנו נרגיש שיש לכולנו אור פנימי אחד. זה יהיה גילוי הבורא לעשירייה.

שאלה: ככל שבאופן אינטנסיבי יותר אנחנו מתחברות ופותחות את הלב, כך יותר ויותר נגלה בינינו הרוע והשנאה. ידענו וחשבנו שאנחנו מוכנות לזה, אבל כשזה באמת קורה אנחנו הולכות לאיבוד ולא יודעות מה לעשות.

נכון. וכך נמשיך בכל זאת להתחבר, והאגואיזם יפריד בינינו ושוב נתחבר והוא שוב יפריד בינינו עד אשר נעבור את כל המדרגה.

תלמידה: מה לעשות במצב הזה כשנגלה לנו ואנחנו רוצות פשוט להתפזר?

זה טוב מאוד, כאן צריכים להחזיק את עצמנו.

תלמידה: איך עשירייה יכולה להחזיק את עצמה במצב כזה?

כך בדיוק להחזיק.

תלמידה: להתפלל.

להתפלל וללכת מעל לכל ההתעוררויות והחשבונות שלנו. מה שאת מתארת זה רגע מאוד טוב, תמשיכו כך לעבוד.

(סוף השיעור)