שיעור בוקר 28.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', עמ' 2105,

"ביאור למאמר "פתיחה לחכמת הקבלה""

קריין: אנחנו קוראים בכתבי רב"ש כרך ג', עמוד 2105, ביאור למאמר "פתיחה לחכמת הקבלה".

המשך ההשתלשלות

"ונחזור לבאר את המשך ההשתלשלות: לאחר שהאו"מ ביטל את המסך דגוף דגלגלתא, עלה המסך דגוף לראש, והיות שבחי' אחרונה נאבדה, לכן נעשה זווג בראש דגלגלתא על רשימות ד'-ג' בלבד והתפשט מפה עד החזה.

ומכיון שהמסך דטבור בהיותו בראש נכלל מעביות דראש, לכן יש להבחין בו ב' בחינות:

א. בחינתו עצמו שהיא מסך דטבור.

ב. עביות דראש.

לאחר שהמסך הזה ירד מפה לחזה שהוא בחי"ג, וזה נק' שאור הע"ב מאיר בפנימיות הכלים דגלגלתא היינו ע"ב הפנימין נעשה זווג על מה שנכלל מעביות דראש. מחזה עד הפה דגלגלתא יצאה מדרגה חדשה המכונה ראש דע"ב החיצון, ומחזה עד הטבור יצא הגוף דע"ב.

שאלה: וכאן קשה הלא יש כלל, שמדרגה הב' צריכה למלא את הכלים הריקנים של המדרגה הקודמת, ומדוע ע"ב אינו מתפשט למטה מטבור דגלגלתא?

תשובה: היות שאין לו מסך דבחי"ד, לכן אם יתפשט למטה ויראה את הרצון לקבל שיש שם, לא יוכל להתגבר עליו, לכן נשאר למעלה מטבור.

גם בפרצוף ע"ב היה ביטוש של האו"מ. ומרשימותיו של ע"ב יצא פרצוף ס"ג, עדיין מן הרשימות שלמעלה מטבור דא"ק, אולם הרשימות שלמטה מטבור דא"ק טרם נתמלאו.

ופרצוף ס"ג זה יצא על רשימות ג' דהתלבשות וב' דעביות, וגם מילא את הכלים הריקנים דפרצוף ע"ב. אולם לא יכול היה לרדת למטה מטבור דגלגלתא, ולמלא את הכלים הריקנים אשר שם, וזאת מכיון שיש לו ג' דהתלבשות שהם כלים להמשכת חכמה. נמצא, בחי' זו שנקראת טעמים דס"ג התפשטה עד הטבור דא"ק.

אולם הנקודות דס"ג, שהם בחי' חסדים בלבד, היות ואין להם את הבחי"ג הנ"ל, יכלו להתפשט למטה מטבור דגלגלתא, הגם שיש שם את הבחי"ד דעביות, שהיא בחי' כלי קבלה שלא ניתן לעשות עליהם מסך, מ"מ כיון שהנקודות דס"ג הם כלים דהשפעה, לכן אין להם התענינות כלל בכלים דקבלה. ע"כ התפשטו למטה מטבור דגלגלתא ומילאו את הכלים הריקנים אשר שם.

ובכל זאת, כיון שראו את הרצון לקבל שישנו שם, רצו לקבל עמ"נ לקבל היות שאין להם מסך על בחי"ד. והיות שלמדנו שעל בחינת מקבל עמ"נ לקבל נעשה צמצום, לכן תיכף ומיד נסתלק מהם האור.

שאלה: הלא למדנו שנקודות דס"ג הם כלים דהשפעה, א"כ איך נצטמצמו?

תשובה: יש הבדל בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה, שהרי למדנו שז"ת דבינה צריכים לקבל חכמה בכדי להשפיע לז"א, אולם ג"ר דבינה עוסקים אך בהשפעה.

ועם זה נבין אשר ג"ר דבינה שהם גו"ע לא נתערבו, וע"כ נשארו הגו"ע במדרגה ולא נצטמצמו, אולם ז"ת דבינה, המכונה אח"פ, הם שיצאו לבר מהמדרגה משום שרצו לקבל עמ"נ לקבל, וזה מכונה "צמצום ב'". נמצא, חב"ד חג"ת דנקודות דס"ג שהם גו"ע, אין בהם התערבות דבחי"ד, לכן מקומם עדיין נק' מקום אצילות, ולמטה מטבור דנקודות דס"ג המלבישים על שלישין תתאין דנה"י דא"ק, שם ישנה שליטה של בחי' מקבל עמ"נ לקבל.

וכשפרצוף ס"ג עלה למעלה לפה דראש, נעשו שם בראש דס"ג ב' זווגים:

א. זווג על הרשימות דטעמים דס"ג שלא ירדו למטה מטבור דא"ק, ומהם יצא פרצוף מ"ה העליון.

ב. זווג על הרשימות דנקודות דס"ג שנצטמצמו ונתערבו בבחי"ד שלמטה מטבור דא"ק, וממנו יצא מ"ה שהוא עולם הנקודים, וזווג זה נעשה על חצי מדרגה של א' דעביות וב' דהתלבשות.

אי לכך צל"ה, אשר מלכות אינה ממשכת את האור על כלי הקבלה שלה, כי אם על כלים דהשפעה בלבד, וזאת מסבת הצמצום, אשר בעטיו אם תשתמש בכלים דקבלה, יהי' זה בעמ"נ לקבל.

וגם כאן לומדים, שהאור מתפשט הן בכלים הפנימיים דס"ג והן בכלים החיצוניים לס"ג. ויש לדעת שבד"כ אינו מדבר אודות מ"ה העליון, כיון שבעיקר אנו מדברים אודות שיתוף מדת הרחמים בדין, המתחיל בפרצוף מ"ה שהוא עולם הנקודים.

והנה למדנו אשר בעוה"נ יש ב' ראשים:

א. מבחי' עביות.

ב. מבחי' התלבשות.

כתר נק' ב' דהתלבשות, ואו"א הם א' דעביות. והיות שהב' דהתלבשות איננו מסוגל להמשיך אור, מטעם שאין שם חסרון, ע"כ נזקק לשיתוף עם העביות אשר בכחה להמשיך אור. ולמדנו, אשר קומת האור המאירה שם היא ו"ק דבינה, בחי' "כי חפץ חסד", הגורמת לכך שלא יהיה במדרגה צורך לחכמה.

ואור זה מכונה גם "תיקון קוים". אי לזאת למדנו אשר "תיקון הקוים" מאיר רק בראש, היות ולהתלבשות אין התפשטות בגוף, אולם בגוף היתה רק הארה מועטת, ולא הי' שם סיפוק ממצב הקטנות. ע"כ כאשר בא האור דגדלות, אפילו הכלים דהשפעה דגוף ג"כ נשברו."

שאלה: כשנקודות דס"ג ירדו מתחת לטבור, הרי כולו שם בחינה ד' ועדיין יש חלוקה בין גלגלתא עיניים ואח"פ, מקום אצילות. למה מקום אצילות עדיין נחשב לקדושה? כי הכול שם בחינה ד'.

גם מפה דגלגלתא והלאה הכול בחינה ד'.

תלמיד: אז במה המקום שמתחת לאצילות יותר גרוע מהמקום שלמעלה מאצילות?

מפני שממלאים אותו פרצופים ואורות שונים.

תלמיד: במה הם שונים?

אחרי ד' בחינות דאור ישר, כשנוצר פרצוף גלגלתא, אז מפה דגלגלתא והלאה זו בחינה ד', וכל היתר תלוי רק בתיקונים.

תלמיד: אחרי ראש זה תוך, האם תוך הוא גם בחינה ד'?

תגיד אחרת, רצון לקבל.

שאלה: הוא כותב שיש כלל, שמדרגה ב' צריכה למלא את הכלים הריקניים של המדרגה הקודמת. על מה מדובר?

מדרגה ב' צריכה למלא את הכלים שנשארו ריקניים אחרי המדרגה הקודמת, היא ממלאה אותם כי המדרגה הקודמת לא יכולה למלאות אותם.

תלמיד: האם זה הפרצוף הקודם בעצמו שמדרגה ב' ממלאה?

זה הפרצוף הקודם שהופך עכשיו לפרצוף הבא. כמו גלגלתא לע"ב, ע"ב לס"ג, וכן הלאה.

תלמיד: ואיך היא ממלאת אותו? הרי היא בעביות יותר קטנה.

על איזה מצב אתה מדבר?

תלמיד: נגיד מגלגלתא לע"ב או מע"ב לס"ג. איך זה שע"ב ממלא את גלגלתא וס"ג ממלא את ע"ב?

התחתון שממלא את העליון?

תלמיד: כן, זה מה שאני מבין מכאן, שיש כלל שהתחתון ממלא את העליון.

הוא מעלה רשימות, חסרונות לעליון, והעליון על הרשימות האלה עושה זיווג וכך ממלא את עצמו ואת התחתון.

(סוף השיעור)