שיעור ערב 01.08.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, עמ' 583, שמעתי סט "מקודם יהיה תיקון העולם"

קריין: כתבי בעל הסולם עמ' 585 מאמר שמעתי סט "מקודם יהיה תיקון העולם".

סט. מקודם יהיה תיקון העולם

"אמר, שמקודם יהיה תיקון העולם, ואח"כ יהיה הגאולה השלימה, שהוא סוד ביאת המשיח, שהוא סוד "והיו עיניך רואות את מוריך" וכו', "ומלאה הארץ דעה". שזה ענין מה שכתב, שמקודם יתוקן פנימית העולמות ואח"כ חיצוניות העולמות. אבל צריכים לדעת, שחיצוניות העולמות, שיתקנו, זהו מדרגה יותר גדולה מתיקון הפנימיות.

וישראל, שורשן מפנימיות העולמות, שזה סוד "כי אתם המעטים מכל העמים". אלא שעל ידי זה שמתקנים את הפנימיות, אז יתוקן גם החיצוניות. רק חלקים קטנים, וכל פעם ופעם מתוקני החיצוניות יתוקן (עד שפרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון), עד שיתוקן את כל החיצוניות.

ועיקר הבנה בין פנימיות לחיצוניות, הוא על דרך כשאדם עושה איזה מצוה, אז לא כל האברים מסכימים לזה. וזה דומה כאדם היושב בתענית, שאז אומרים, שרק הפנימיות שלו הסכים על התענית, אבל החיצוניות שלו יש לו אי נעימות מהתענית, שהגוף הוא תמיד בהתנגדות להנשמה. שרק בערך הנשמה יש להבחין בין ישראל לאומות העולם. אבל בערך הגוף הם שוים, שגם הגוף של ישראל דואג רק לתועלת עצמו.

לכן, כשיתקנו הפרטים בדרך כלל ישראל, ממילא יתוקנו כללות העולם. נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות העולם. וזה סוד מה שאמרו חז"ל: "זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות". ולא אמרו: "מכריע את כלל ישראל", אלא כי "ואת העולם כולו לכף זכות". היינו כנ"ל, שהפנימיות יתקן את החיצוניות."

יכול להיות שיש כאן הרבה שאלות, ולא את כל השאלות האלה אנחנו יכולים עכשיו לברר למרות שזה מאמר מאוד קצר, כי היחסים בין פנימיות לחיצוניות, בין קבוצת אברהם שנקראת ישראל, להיום מה שנקרא ישראל, ואומות העולם מה שהיה אז בבבל, לאמות העולם שנמצאים היום ברצונות, בכוונות, על מנת להשפיע, על מנת לקבל, יש בהם הבדלים גדולים מאוד. אז אנחנו לא יכולים כל כך לברר. יש בזה הרבה שאלות.

אבל בכל זאת אנחנו רואים מכאן שהתיקון שלנו הוא מתקן גם את כל החיצוניות, לכן כמו שאומר בעל הסולם בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר" ובעוד מקומות, צריכים אנחנו לפרסם את שיטת התיקון, ומי שמצטרף לקרוא לזה "ישראל", וכך להגיע לתיקונים.

שאלה: כתוב שהפנימיות מתקנת את החיצוניות.

כן.

תלמיד: אם אנחנו רואים עכשיו בחוץ שיש ממש מלחמת אחים, זה אומר שיש אצלנו מלחמת אחים, אני מדבר עלינו כחברה, כ"בני ברוך" או שזה לא נכון להסתכל כך על הדברים?

מה שקורה בעם ישראל היום זה עם ישראל החיצון הכוונה, לא בהגדרות הרוחניות אלא בהגדרות הגשמיות, זה ממש דברים נוראיים, ונצטרך על זה עוד לתת יגיעה ותיקונים. אבל בהחלט זו בעיה גדולה, מצד אחד, אבל מצד שני, אי אפשר להגיע להכרת הרע בלי שאנחנו נעורר את הכוחות אלו על אלו. וזה מה שהבורא עושה, שאנחנו נבין עד כמה שאנחנו שונאים זה את זה ולא מסכימים, ושאין בעולם שלנו בידינו שום כוח [שבעזרתו] אנחנו יכולים להתחבר ולהגיע לאיזה עמק השווה, אלא רק על ידי הכוח העליון. ואם כן, אנחנו יכולים למשוך אותו, אז "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". ולא אחרת.

שאלה: אם בתור בן ברוך אני יודע שכלפי הפניות שזה החיבור בינינו אני הכי רשע הכי שפל ואני צריך לעבוד בביטול בכל מה שאנחנו לומדים, מה אני כלפי החיצוניות בשביל שאני אוכל להפיץ, איך לתפוס את עצמי כלפי החיצוניות?

כלפי החיצוניות זה רק בכל זאת לפרסם שיטת התיקון ששייכת לחיצוניים בכל העולם.

תלמיד: בתפיסה שלנו את עצמנו כלפי החיצוניים, איך אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו כלפי החיצוניים, מי אנחנו כלפי החיצוניים?

אנחנו אותו גרעין שסביבו הם צריכים להתחבר, אליו הם צריכים להתחבר, ואז דרכנו הם יקבלו את כוח התיקון, כוח החיבור, ובזה כל המציאות הפנימית, אנחנו, והחיצונית, הם, נגיע בחיבור בינינו לדביקות עם הבורא שזה גמר התיקון. מה לא ברור?

שאלה: מה ההגדרה של פרסום שיטת התיקון לחיצוניים?

שהם יידעו שהעולם צריך להתקדם בצורה כזאת וכזאת, ולחיבור כזה וכזה צריך להגיע, בצורה כללית. זה ימנע הרבה צרות ובעיות בעולם, גם כלפינו וגם בתוך אומות העולם.

תלמיד: אבל במה התיקון?

בידיעה, בפרסום עצמו, זה התיקון. ובמידה שאתה מפרסם להם את זה, אתה מתקשר אליהם, כבר דרכך בפעולה שלך, אפילו רק בפעולה ממעלה למטה ממך אליהם, כבר נמשך כוח עליון שמתחיל לטפל בהם. חוץ מזה, שהם מגיבים ובעצמם, בזה מתחילים איכשהו להתקרב אלינו.

תלמיד: אבל מה אני מפרסם להם?

אתה מפרסם להם את כל הידיעה על תיקון העולם. כמו שאני מסביר את זה בכל השיחות שלי עם כל אנשים זרים.

שאלה: גם בעשירייה יש פנימיות וחיצוניות?

אני לא שמעתי על זה שבעשירייה יש פנימיות וחיצוניות. אנחנו משתמשים בעשירייה כמו כוח אחד שהוא פשוט,אחד, הומוגני אחיד, ורק כלפי החיצוניים כלפי אומות העולם הוא נחשב כפנימיות. כך אנחנו מחלקים.

שאלה: מה זה אומר שכשאנחנו מתקנים את הפנימיות שלנו זה מתקן את החיצוניות באומות העולם?

אם אנחנו מתקנים את עצמנו בחיבור בינינו ועם הבורא, אנחנו בזה מקרינים על כול אומות העולם כוח עליון דרכנו.

שאלה: האם אפשר אחר כך לדעת לפי הפגם בחיצוניות, מה בדיוק צריך לתקן בפנימיות?

זה לא ענייננו אנחנו צריכים לתקן מה שאנחנו רואים לפנינו. זהו. זה נקרא בירור. עד כמה שנרצה להתקשר בינינו, כל הבעיות בהתקשרות הן הן שצריכות לתקן אותנו.

שאלה: לא ברור, בעל סולם כותב "שמקודם יתוקן פנימית העולמות ואח"כ חיצוניות העולמות." פחות או יותר ברור מה זה הפנימיות ומה זה חיצוניות. ואחרי כן הוא אומר "אבל צריכים לדעת, שחיצוניות העולמות, שיתקנו, זהו מדרגה יותר גדולה מתיקון הפנימיות".

כן ודאי. כשאומות העולם יגיעו לתיקון ויתחילו להיתקן, זה יוסיף לדרגה הכללית אורות החכמה, חיה ויחידה אמיתיים. ו"ישראל הם מעטים מהעמים", יש להם רק אורות החסדים הקטנים. ועל ידי "אומות העולם" שמצטרפים לישראל, יש לכל הכלי דווקא את אור החכמה הגדול.

תלמיד: זאת אומרת, החיצוניות יותר חשובה מהפנימיות במקרה הזה? מהמעשים החיצוניים שלי?

כן ודאי. עביות ג' וד' נמצאת באומות העולם, ועביות שורש, א', ב' נמצאת בישראל.

תלמיד: והוא ממשיך במשפט הבא, "פרוטה לפרוטה לחשבון גדול".

זה משהו אחר, זה שאנחנו מתקנים לאט לאט בפרוסות.

תלמיד: בחיצוניות שלנו?

גם פנימיות, גם חיצוניות. כול התיקונים מגיעים בתהליך.

(סוף השיעור)