שיעור בוקר 17.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע מס' 12, כותב בעל הסולם.

"אל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו." 

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

הוא כותב בצורה מאוד ברורה ופשוטה, "אל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו". זאת אומרת, לא יכול להיות שלום, שלמות, באף ציבור, באף אומה או בחלק ממנה, אם זה לא יהיה בסופו של דבר בכל העולם. "כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו."  אין כאן שום דבר יוצא מן הכלל, אלא כולם חייבים להגיע לתיקון השלם. ולא יכול להיות שתהיה לפני זה מין רגיעה או מצב טוב בעולם אלא אך ורק בתנאי שכולם מגיעים לתיקון השלם, נכללים כולם יחד וכל אחד דואג לאחר.

שאלה: מה בעצם מחזיק את האנושות שמבינה עכשיו שכדור הארץ הוא קטן, העולם הוא אחד, ורק אנחנו יכולים להציל אותו? מה מחזיק את האנושות מלהסכים ביניהם, לשבת ולהגיד "אנחנו לא רוצים לחיות ככה, אנחנו רוצים אחרת"?

יש לך ילדים?

תלמידה: כן, גם נכדים.

יפה מאוד. האם את יכולה להושיב אותם יחד ולבקש שהם לא יריבו, לא יתווכחו, לא יתחרו, לא יחטפו זה מזה צעצועים? האם את יכולה לעשות את זה?

תלמידה: בדיוק אתמול דיברתי עם הבת שלי על הנושא הזה, היא הבינה והגיעה למסקנה הנכונה.

היא הגיעה למסקנה, נראה כמה זמן זה יחזיק, אנחנו כבר יודעים, גם אני סבא. צריך להבין שזה לא כך, יש לנו עסק עם הטבע שלנו שהוא אגואיזם מוחלט, ובילדים זה בא לידי ביטוי בצורה מאוד טובה. הם לפעמים מסכימים בקלות למה שאנחנו משכנעים אותם, ולאחר מכן הם חוזרים לרצונות הקטנים האגואיסטים הרגילים שלהם ושום דבר לא עוזר. לכן את לא יכולה לעזור בשום צורה.

יש רק שיטה אחת להגיע לזה והיא מערכת התיקון שזאת הקבלה. היא לקטנים, לגדולים, לכולם, בגלל שהיא מעוררת את השדה העליון, שדה של אהבה, הסכמה, שדה של קשר בינינו. אם נעורר את השדה העליון הזה והוא ישפיע עלינו, אז נוכל להתגבר, להתמודד עם הטבע שלנו, ונגיע לקשר כללי בין כולם.

תלמידה: זה אומר שהאגו צריך עוד להבשיל למידה מסוימת.

זה אומר שהאגו צריך לשלוט בנו, לנהל אותנו, כל עוד לא נרצה להיפרד ממנו.

שאלה: אם אנחנו מסתכלים על ישראל, אז אנחנו רואים שיש היום שני ציבורים, ואם ציבור אחד מרוויח, אז זה כאילו על חשבון הציבור האחר. אין עמק שווה ביניהם, זה משחק סכום אפס, אם זה מנצח, אז ההוא מפסיד. איך מגשרים על סוג כזה של פער? מה עושים עם כזה פער שאם אחד מרוויח, אז האחר מרגיש שהוא מפסיד מידית?

רק על ידי החינוך הקבלי שאנחנו לומדים, רק על ידי זה. לכן זה מתגלה עכשיו במאה שלנו, וזה התיקון של גמר התיקון.

תלמיד: האם יש לנו סיכוי לפני שמכניסים את כולם לחינוך?

אין סיכוי, אלא רק לקבל את השיטה ולממש אותה. ובתוך המימוש, בדרגות המימוש, אנחנו גם נבין שאין צורה אחרת.

שאלה: אמרת שהתפתחות העולם תלויה בנו, בבני ברוך, ומנגד יש לי הרגשה אישית שאנחנו עדיין בעצמנו ילדים, אז איך ילדים יכולים ללמד ילדים אחרים?

בגדול יכולים. הם יכולים להתבגר לאט לאט, ובמידת ההתבגרות, הגדילה שלהם, ללמד אחרים.

שאלה: צר לי להגיד שכולנו אגואיסטים, אגואיסטים בצורה גרנדיוזית. בעל הסולם כותב, שצריכים להיות אידאליסטים, להיות בנתינה, בהרחבת הלב, וקראנו עכשיו "כי לא היו לך כלים, לקחת את הכסף, שיספיק לך מהאוצר". אמרת שאין לנו כלים אפילו לקחת כסף מהאוצר, עוד לא הגענו לזה, אז איך אפשר לשנות את העולם אם אין לנו עדיין כלים?

אבל לא אנחנו צריכים לשנות את העולם. האם אני אשנה או אתה תשנה?

תלמיד: ודאי שלא, אל תסמוך עליי.

לכן אין כוחות כאלה, כל הכוחות נמצאים למעלה. ומה עלינו לעשות? רק לגלות את אפסיות הכוחות שלנו לתיקון. כל רגע אנחנו יותר ויותר מתדרדרים, ונתדרדר עוד ועוד, עד שנתחיל לאכול זה את זה ממש פשוטו כמשמעו.

תלמיד: מה זה להתייגע? יש מי שמתייגע כשהוא בא לשיעור בוקר, יש מי שרב עם אשתו והוא מתגבר. מה יכול לקדם אותי הכי מהר בהתייגעות, האם לבוא לשיעור בוקר, לריב עם חבר? כתוב "יגעת ומצאת תאמין", האם אנחנו מתייגעים מספיק?

לא.

תלמיד: מה זו התייגעות אמיתית?

התייגעות אמיתית היא כשנתחבר לעשיריות ונבנה עוד עשיריות סביבנו, ונסביר אחר כך לעולם איך אפשר דרך עשיריות להתקרב לתיקון העולם, אחרת אנחנו אבודים.

תלמיד: אמרת פעם שאם נגלה את היגיעה שלנו בעשירייה, אז נוכל להתקדם. איך אפשר להתייגע חוץ מאשר לשבת בשיעור ולשמוע אותך? האם אני צריך לצאת מחוץ למערכת כדי להתייגע?

אנחנו לא צריכים בינתיים לצאת מהמערכת, אין לנו כוח שאיתו אפשר לצאת, אין לנו עשיריות. אם נגיע לעשיריות צמודות, טובות, חזקות בפנימיותן, אז נוכל גם לצאת ולפרסם את עניין העשיריות, שבתוך עשירייה אנחנו מרגישים, מקבלים את הרגשת המציאות האמיתית הנכונה. עשירייה היא מיני מודל של כל המציאות, של כל העולם, יש שם את כל הכוחות ואת כל החוקים שיתקבלו אחר כך בכל המציאות הכללית, זה העניין של "דין פרוטה כדין מאה". לכן אנחנו צריכים קודם כל להגיע בתוך העשיריות למצב שהוא עשרה כאחד.

שאלה: מה זה עשרה כאחד? צריך לפתוח את הלב כמו שאמרת, להידבק עם הלבבות, אבל איך מגיעים לזה בעשירייה? מהי העבודה הנכונה? מה צריך לעשות?

צריכים לעשות דבר פשוט, חיבור הדדי באחריות הדדית, כי אף אחד לא יכול לתקן את עצמו אלא רק כולנו מתקנים את כל אחד.

תלמיד: זה לא כל כך ברור איך אני מתקן את החבר שלי. אני יושב איתו בשיעור, הוא בשיגעון שלו, אני בשיגעון שלי, איך אני מצליח לתקן אותו? מה אתה יכול להוסיף לי שאני לא יודע?

על ידי דוגמה.

תלמיד: מה זה אומר דוגמה?

שאנחנו מסכימים להיות חברים, ומה זה להיות חברים, כלומר מחוברים, תומכים, וכן הלאה.

תלמיד: כלומר איש את רעהו יעזורו וכל מה שמסביב.

כן. אבל ברגע שמבינים שהעולם לא ילך לתיקון אלא אך ורק בפעולות כאלה, אז עלינו לחשוב בכובד ראש מה יהיה, לא רק עם החיים שלנו, כי החיים שלנו הם מילא, כולנו כבר זקנים, אלא עם החיים של הילדים, של העולם. אבל גם עם החיים שלנו אם אנחנו מבינים את המחזוריות, עולם הבא, כי החיים שלי לא מסתיימים עם תפקוד הבהמה שלי, החיים שלי ממשיכים, ואני רוצה כבר עכשיו להיכנס לתוך החיים הרוחניים שלי יחד עם הבהמה שלי ולהמשיך את הדרך.

תלמיד: האם אתה רואה שאפשר להצליח בזה?

אני בטוח שאנחנו נמצאים בזמן בהזדמנות להצליח.

תלמיד: למה אתה קורא לזה הזדמנות?

כי פעם ראשונה בהיסטוריה אנחנו לומדים דברים כאלה, לומדים מהמקורות ולומדים לעומק ככל שאנחנו מסוגלים לחפור. ואני מאוד מקווה שתוך שנה לפחות כבר נהיה בדרגה רוחנית ונדבר מתוך הרגשה רוחנית.

תלמיד: בעזרת ה'.

כן.

שאלה: כתוב שצריכים לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו. אנחנו מסתכלים רק עלינו, כל אחד פה רוצה את הדבר הזה, אבל לכל אחד יש את הכוונה שלו. איך אנחנו מיישרים כוונה אחת? מהי טובת העולם כולו?

זה עוד לא עכשיו. עכשיו אנחנו צריכים לייצב עשיריות. תעצרו את כל הדברים חוץ מעשיריות. אנחנו צריכים לייצב עשיריות נכונות, וכשייווצרו בנו בתוכנו עשיריות נכונות פה ושם, אז נדאג שכולנו נהיה כלולים מהעשיריות הנכונות. בתוך העשיריות נעשה עשרה כאחד, תהיה לנו הרגשה אחת, השגה משותפת, ואז נגיע לנחיצות הקשר בין העשיריות, ואז נתחיל לחיות כעשירייה אחת גדולה כלולה ממאות עשיריות, וכך נתקדם הלאה.

תלמיד: האם יש איזו המלצה לעשות התקפה במהלך שישי שבת של התכנסות בעשירייה?

אנחנו כל הזמן נמצאים לקראת התכנסות בעשירייה, כל הזמן בנטייה לזה.

תלמיד: אנחנו כל הזמן מדברים על להיות כאיש אחד בלב אחד, מה חסר לנו?

חסר להבין, להרגיש נחיצות והכרחיות בזה, ואיכשהו להתקדם לביצוע.

שאלה: מה זה עשיריות נכונות?

שהן רוצות להיות כאחד, שכל עשירייה תרגיש כאיש אחד בלב אחד, כל אחד בעשירייה שלו.

תלמיד: למה היום הן לא נכונות?

היום עוד לא עבדנו על זה, עבדנו פה ושם, ניסינו לדבר, אבל לא ביצענו את זה.

תלמיד: מה התוספת? במה להתמקד כדי להפוך מגופים לגוף אחד?

אני חושב שאתם צריכים לחשוב על זה לבד, דיברנו על זה הרבה. תדברו על זה.

(סוף השיעור)