"ירידה" היא לא בהרגשה הרעה, אלא בחוסר כבוד והערכה לרוחניות ♦ בהתגברות על-ידי הסביבה ו"מעשים טובים", האדם זוכה ל"ענני הכבוד" – האור המקיף מאיר בו, וכתוצאה מכך הוא מתחיל להרגיש בו הארה כלשהי ♦ "6000 שנות חיי העולם" – סדרת שלבי התיקונים, אותם צריך לעבור כל אדם ואדם ♦ במידה שמתאמצים לצרף מלכות לבינה, אין ירידות ונפילות ♦ הטבע מסודר כך, שאם האדם עושה את עצמו קטן – דואג לקטנות, וכל גדלות מגיעה אליו מלמעלה, במחויב, הוא כלל לא נופל ♦ עלינו לדאוג כל הזמן רק להגברת כלי ההשפעה, ומה שיצא מכלי הקבלה שלנו יתווסף לזה, אך אל לנו לחפש זאת בעצמנו ♦ שמחה היא סימן של סיום המדרגה – הגעתי למצב שאין לי כלום בכלי הקבלה ואני מעוניין להיות למעלה מהם בלבד. זהו מצב קטנות, והסימן שאני רוצה להיות בזה הוא שמחה ♦ "עליה" – חשיבות הבינה על-פני המלכות, ההשפעה על-פני הקבלה ♦ כמה שהפערים בין הכלים לאורות גדולים יותר, וביניהם נמצא הפסק, מסך, האדם גדול יותר; לכן עלי לשמור תמיד על כלי קבלה ריקים, ושתכונת ההשפעה תשלוט עליהם ♦ "קרבן" – חלק מהרצון לקבל שאותו אני הולך לתקן בעל-מנת להשפיע ♦ אף פעם אנו לא יודעים מתי מסתיים תיקון הכלים שלנו, ולכן עד גמר התיקון, עלינו ללכת ב"אמונה למעלה מהדעת" ♦ כל המציאות נקראת "אדם", ואליה עליך להתחבר. האור מתגלה רק בה – בכלי שלך, בכל יתר הנשמות, ולא בך; לכן אם לא תתחבר אליהם, לא תרגיש אף פעם את החיים ♦ "אור" – ההתפעלות המתגלה כתוצאה מהשגת החיבור על-פני האגו.