שיעור בוקר 20.07.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

איחוד העם

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "איחוד העם".

אנחנו נמצאים בתקופה המיוחדת, והתקופה היא מאוד קשה מצד אחד, מצד שני אנחנו לומדים שהיא תקופה מאוד מאוד הכרחית. כי אין תיקון ללא קלקול, ללא גילוי הקלקול אפילו. לא שאת הקלקול אנחנו עושים, קלקול זה "מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה"¹. אז קודם כל ממית, זאת אומרת הכול מתגלה מלמעלה. מאיזה מקום בתהליך הזה, אנחנו יכולים לגלות את עצמנו כמי שכבר שייכים לתיקון, ובינתיים פשוט צריכים לגלות את התהליך הזה בכללות.

מה קורה כאן? נמצאים אנחנו בתקופה מיוחדת שהיא נקראת "בין המצרים"², "תשעה באב", ימים לא טובים בישראל כי בזה מתגלים שבירה, חורבן, חטא, כל הדברים הרעים שאנחנו נכללים בהם. ולכן צריכים ללמוד את זה, כי התקופה היא לא רק תקופה, אלא בכלל כל התקופה שלנו עכשיו בהיסטוריה לא רק בימים האלו, בכלל בשנים האלו, היא תקופה שבה אנחנו צריכים להתחיל להכיר את השבירה שבנו, ומתוך השבירה הזאת להגיע לתיקון, כי אין אדם מתקן מה שאין בו, מה שלא מגלה שיש בו.

ולכן אנחנו נלמד את הקטעים הנבחרים מהמקורות השונים על איחוד העם, על חיבור העם. למה? כי אין יותר כלפי הקלקול וכלפי התיקון, אלא ניתוק זה מזה או חיבור זה לזה. אנחנו נמצאים בשבירה, אנחנו מגלים את עצמנו כשבורים ועוד לא כל כך, אבל לאט לאט זה מתגלה בקרב עם ישראל ובקרב כל המין האנושי עד כמה שאנחנו נמצאים בשנאה, בדחייה, בחוסר חיבור, בחוסר רצון לזה.

ומה עלינו לעשות כדי להביא את עצמנו לתיקון. גם מתוך הנחיצות להתקיים בעולם הזה אחרת, לא שאנחנו גורמים לכל המינים האלה הנכחדים, אלא גם לעצמנו גורמים את זה, כי אנחנו פשוט ניעלם מעל פני כדור הארץ, הטבע לא יסבול אותנו אם אנחנו נהיה בצורה הפוכה ממנו. ולכן בואו נלמד שעלינו להגיע לחיבור, עלינו לפרסם את שיטת החיבור ולהעמיד אותה לשימוש של כולם, וקודם כל בעצמנו להכיר בה ולממש אותה.

קריין: קטע מספר 1 מתוך ספר "שם משמואל" פרשת "האזינו".

"כוונת הבריאה היתה שיהיו כולם אגודה אחת לעשות רצונו ית', כאמרם ז"ל בזוה"ק, שהיה אדה"ר אומר לכל הנבראים, בואו נשתחוה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו, אבל מפני החטא נתקלקל הענין, עד שאפילו הטובים שהיו בדורות ההם, לא היה אפשר להם להתאגד יחד לעבודת ה', אלא היו יחידים בודדים, כי דבר זר אחד שבאגודה מקלקל את כל האגודה. והתיקון לזה התחיל בדור הפלגה, שנעשה פירוד במין האנושי, היינו שהתחיל התיקון, שתהיה התאספות ואגודת אנשים לעבודת ה', שהתחילה מאברהם אבינו וזרעו, שתהיה קהילה מקובצת לעבודת ה'. והיה אברהם הולך וקורא בשם ה', עד שהתקבצו אליו קהילה גדולה, שנקראו "אנשי בית אברהם", והיה הדבר הולך וגדול, עד שנעשה קהל עדת ישראל. וגמר התיקון יהיה לעתיד, שיעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם."

(ספר שם משמואל. פרשת האזינו)

קודם כל רואים אנחנו כאן, שבאמת התיקון הוא כלפי כל המציאות, אלא מתעוררים לאט לאט מהקל אל הכבד מה שנקרא, לפי הרצון לקבל שהוא רצון לקבל קל, וזה נקרא "עם ישראל", ואמנם הוא נקרא "קשה עורף" כי הוא מתעורר לתיקון ולכן אצלו אמנם הרצון לקבל קטן לעומת כל יתר האנושות, אבל הוא גדול מפני שהוא עושה עכשיו תיקון ואז בולט, מבליט את הרצון לקבל שבו. מה שאין כן, כשיגיע התיקון לכל הקבוצה שנקראת "אומות העולם" אז שם הרצונות לקבל יגדלו יותר, אבל זה תיקון אחר. כי ישראל זה נקרא "לי ראש" ומה שהם צריכים לתקן, זה את עצמם כראש העתידי, וכל העולם יתקן את עצמו כגוף. יש בזה הרבה דברים שנברר פעם.

אנחנו צריכים לעשות מה שמטל עלינו ועד כמה שאנחנו יכולים, בכל זאת ולפזר את הידיעה הזאת לכל העולם. כי בזה שהעולם יידע מה התיקון שלו, מה הייעוד שלו, שבזה באמת אין שום בעיה, מה הבעיה אם העולם ידע או לא ידע, למה המקובלים הסתירו את כל הדברים האלה, זה אך רק שיהיה סדר, ושלא יהיה בלבול, וכל אחד יקבל מתי שיגיע זמנו. לכן בעל הסולם כתב שנסע לפולניה ורצה לסדר שם משהו, ועוד עשה דברים למיניהם. אני זוכר איך שאני כתבתי את הספרים הראשונים שלי בשנת 1984, לא הרגשתי שום בעיה מרב"ש שאני כותב אותם, שאני אחר כך מעביר אותם לרוסיה שיתפשטו שם, לא הייתה אף פעם בעיה, כי כבר הגענו אנחנו לזמן שכולם חייבים לדעת ולפרסם לכולם את חכמת הקבלה.

למרות שיש כאן בעיה ולא מסכימים איתנו שאנחנו מלמדים את כולם ללא שום הגבלות חילוני, דתי, יהודי ולא, כאן הוא כותב שזה שייך לכל המין האנושי, אלא העניין הוא מתי. אנחנו נמצאים כבר בימות המשיח, מזמן האר"י אפילו העניין הזה כבר כמו שאנחנו לומדים נחוץ לכולם. מכל שכן בזמננו, כמו שכותב כבר בעל הסולם. ולכן אנחנו צריכים כמה שיותר מהר להכיר בעצמנו כ"ראש הפרצוף" וכך להתייחס גם לעצמנו וגם לכל אומות העולם כ"גוף", כמו שהוא כותב ב"הקדמת ספר הזוהר", לא "הקדמה לספר הזוהר".

שאלה: הוא כותב "כוונת הבריאה הייתה שיהיו כולם אגודה אחת לעשות רצונו ית'".

כולם, הכוונה היא כל הבריות דומם, צומח, חי, מדבר, כל מה שאנחנו יכולים רק להבין שזה נברא, אפילו כאלו שהם לא שייכים למין האנושי גם הם נכללים בתיקון, כמו שהוא כותב באיזה מקום, שאדם שמתקן את עצמו הוא גם מתקן את מה ששייך לו מהמדרגות היותר נמוכות.

תלמיד: אני מבין מה זה "שיהיו כולם אגודה אחת", אבל לא מבין מה זה "לעשות רצונו ית'".

"לעשות רצונו ית'", שאתה עושה את החיבור הזה לא בגלל שיהיה טוב לך או שמתגלים בך כל מיני רצונות שהבורא מעורר לך. נניח שעכשיו אתה יושב כאן, אתם כולם שומעים? אתם יושבים עכשיו כאן מפני שהבורא נותן לכם רצון לשבת והוא הביא אתכם לכאן ולכן אתם נמצאים. וכולם כולם, אתם נמצאים כאן בגלל שהבורא עושה את זה כך. וגם בגלל שהעיר אתכם קודם, היום בבוקר והביא אתכם לכאן והושיב אתכם כאן, ונותן לכם איזו כדאיות לשבת להקשיב בחצי אוזן או בלב שלם, אבל זה הכול מלמעלה.

בואו נראה אתכם, שהבורא ייקח את ההתעוררות הזאת, "אתערותא דלעילא" וייתן לכם בזה זמן ומקום להפעיל אתערותא דלתתא. מי ישב כאן אז ומי יקשיב כאן ומי יתעורר ויעשה פעולות לקראת התיקון? מה אתם חושבים? לא שאתם בורחים עכשיו שהוא קצת מוריד את ההארה מעצמו, כי את זה אנחנו לומדים, שבזה שהבורא מוריד מעצמו את ההארה הוא מזמין אותך אליו, זה פלירט כזה, הוא כמו מזמין. זה כמו שאח"פ נמצאים בגלגלתא עיניים דתחתון שאם הם לא מאירים זה דווקא נותן לתחתון הזדמנות להידבק באח"פ האלה בכוחותיו עצמו.

אז לכן הבורא מזמין את כל הבריאה והוא רוצה שכל הבריאה תידבק אליו מהרצון של הבריאה עצמה, ולא שהוא מושך, כמו שאנחנו מבקשים ממנו "תמשוך אותנו, תעשה, תתגלה, מה אכפת לך, סוף סוף תרחם".

תלמיד: לא מבין, אז כמו שאתה אומר בימים האחרונים אם הוא "ממית מחיה" אם הוא "מצמיח ישועה", אם הוא עושה הכול מה בדיוק רוצים פה מאיתנו?

רוצים שאנחנו ניקח ממנו כל ההתעוררויות האלו החיוביות והשליליות כביכול לכל הכיוונים ושאנחנו נתחיל להתעורר בעצמנו. שאנחנו נשתמש בכוח שלו, אבל ביוזמה שלנו. זה ברור שאני צריך כוח ממנו כי אני רצון לקבל, מי אני, איזו ערמת זבל. אבל כשאני מקבל ממנו כוח ומשתמש בכוח הזה בצורה נכונה, איך יכול להיות שאני אשתמש בו בצורה נכונה? כי יש לי הכנות מהשבירה, מכל התיקונים הקודמים, יש לי הכנות שאני יכול להשתמש בהם כדי להמשיך עכשיו לבד. זאת אומרת לא לבד אני משתמש בו, אבל לפי היוזמה שלי.

שאלה: האנושות גם צריכה לעשות רצונות ית' או מספיק לה רק כאגודה אחת?

כן, רק כל אחד במידה שלו.

תלמיד: מה המידה הנמוכה ביותר לעשות רצונו ית'?

תגיד מה ההבדל בין ראש לגוף?

תלמיד: הרבה הבדלים. למשל כוח ופועל.

זה אם אתה אומר שהראש קובע כל מה שיש בגוף, אבל מה הגוף יכול לעשות שהוא יקבע משהו לראש?

תלמיד: לא יודע.

בכל זאת.

תלמיד: שהגוף יעורר את הראש הכוונה?

כן. אנחנו למדנו את זה ב"פתיחה לחכמת הקבלה".

תלמיד: אבל מה יש לו בגוף שאין לו בראש?

בגוף יש לך חסרונות והחסרונות האלו יכולים לעלות לראש ולחייב את הראש לעבוד. או שהראש מהר מאוד, כל עוד לא באו חסרונות מהגוף, יחייב את עצמו לעשות נכון לגוף. זה היחס בין ישראל לאומות העולם, אם החסרונות האלו באים מהגוף לראש ללא הקדמת הראש לזה, אז תראה מה שקורה לך, הורגים את הראש, שורפים את הראש, יש שואה לראש.

תלמיד: האם יש בגוף חסרונות שאין בראש?

בגוף יש חסרונות משלו, הוא צריך לקבל את שיטת החיבור הנכונה כדי לא רק לשרוד אלא כדי להצליח לפי הרצון לקבל שבו.

תלמיד: השיטה שלו היא להיות כאגודה אחת, בחיבור?

אם הראש מספק לגוף ידיעות כאלו.

תלמיד: מה זה מצד הגוף לעשות רצונו ית'?

להתחבר כולם יחד כדי לקבל מהראש בהסכמה בדבקות בראש. והראש חייב לחבר את הגוף לבורא.

תלמיד: אתה יכול להגיד את זה במילים יותר פשוטות?

"ישראל" חייב לעשות קשר נכון בין אומות העולם ל"אבינו שבשמים".

תלמיד: לאומות העולם אכפת מאבינו שבשמיים?

מאוד. כי בלי זה הם ממש סובלים ויסבלו בזמן הקרוב הרבה יותר. משהו כמו צונאמי שיגיע, אני אומר לך.

תלמיד: אבל הם עובדים מול ישראל?

כן, כי הם מרגישים שישראל זה הקשר. כאילו ישראל הוא העליון, אמנם הם לא חושבים על העליון, הם חושבים על הסיבה, הם חושבים על המקור. המקור הזה הוא מקור הרע לכן שונאים אותו. גם ילד נותן מכות לאימא ואומר "אימא רעה".

שאלה: תכלס, מה אנחנו יכולים להוסיף לזה שעוד לא עשינו?

אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים בין שני מחנות. מחנה אחד זה מחנה אלוקים, המלאכים שלו, הכוחות שלו מלמעלה, והמחנה השני זה אומות העולם שסביבנו או למטה מאתנו, ואנחנו צריכים להיות בהתקשרות הנכונה גם עם אלו וגם עם אלו.

תלמיד: אני שואל מה אנחנו צריכים להוסיף שעוד לא עשינו?

אנחנו קודם כל צריכים להשיג את המציאות האמתית, הנכונה, לעת עתה. להכיר בה קודם כל רע, הכרת הרע. עד כמה זה תלוי בנו ולא, עד כמה זה שייך לאומות העולם וכמה זה שייך לנו. מי צריך לתקן את הרע? מי צריך לנהל את הרע? מי צריך לגלות את הרע? את כל הדברים האלו אנחנו צריכים לממש, לבצע, לגלות, מפני שאנחנו ראש. מהגוף אתה יכול לקבל רק את הרצונות שלו והרצונות שלו טובים או רעים. צריכים לחשוב.

אם אתה מוכן ונמצא באינטראקציה נכונה עם הגוף, אז הגוף לוקח אותך ומעלה לראש. כי אתה אח"פ דראש, נמצא בתוך הגוף, וגלגלתא עיניים דגוף זה נקרא "צדיקי אומות העולם", בכלל אומות העולם, חוץ מרשעים, כי רשעים זה נקרא "אח"פ דאומות העולם". אז יש לך התקשרות עם גלגלתא עיניים דאומות העולם, כי אתה אח"פ דראש, ואז הם מעלים אותך לראש.

מה זה? הם נותנים חיסרון שעל ידי החיסרון הזה אתה מתעורר ומעלה את כל הכלים שלך דראש, הכלים האלה הם מיועדים לגוף להעביר להם את האור, "להיות אור לגויים". אם אתה תעשה את זה נכון, זה נקרא שהם מעלים אותך. מה זה "מעלים אותך"? כי אומות העולם לוקחים את בני ישראל על כתפיהם ומעלים אותם להר ה', לבית המקדש, לירושלים, מקום הקשר בין ישראל לאבינו שבשמיים. ככה זה, אז אתה נמצא בראש.

תלמיד: חסר לנו לאסוף חסרונות מהעולם?

אתה צריך להתכלל עם החסרונות של העולם, ודאי. אתה צריך להכיר את התפקיד שלך, שאתה עושה את הפעולות שלך כדי לשמח את אומות העולם כי בזה אתה משמח את הבורא. כי לבורא אין כלים, הוא נמצא בהם. ברגע שאתה נותן להם ומעביר להם ומשמח אותם, ממלא אותם, הוא שמח. אין לך במה למלא אותו.

תלמיד: אני מנסה לחשוב במה אנחנו צריכים בצורה פרקטית להשתנות? כמותית, אנחנו רואים שאנחנו מילאנו את עצמינו בהמון שעות של לימוד, עושים גם הפצה כמה שאפשר, עושים מאמצים עד כמה שהגוף והזמנים מאפשרים.

זה נכון.

תלמיד: מה מבחינה איכותית צריך משהו להסתובב בראש שלנו כדי שנעשה את העבודה הזאת שאתה מדבר?

רגישות לבורא ורגישות לאומות העולם ושאנחנו בעצמנו אפס, רק נמצאים ביניהם. אם הבורא קיים ואם אומות העולם קיימות, אז במידה שאנחנו מתפעלים משניהם, אנחנו קיימים.

תלמיד: מאיפה מפתחים את הרגישות הזאת, איך מאמנים את השריר הזה כדי שיעבוד בנו יותר? יותר מזה אני אגיד, אני חושב שמהלימוד, אם אני מסתכל לאורך השנים, פיתחנו אפילו מין קהות חושים, התגלתה האמת והרצון לקבל מתגלה ומתברר כל יום מחדש והוא לא גילוי נעים.

זה הכרחי. ומה?

תלמיד: אז איך מאמנים את השריר הזה שיהיה לנו יותר אכפת ממה שקורה בעולם וממה שקורה עם הבורא?

קודם כל עושים את המקסימום כמה שאפשר בחיבור, זה דבר אחד. ודבר שני, לא עוזבים שום פעולות שלנו, ואחרי זה "מה שלא עושה השכל, עושה הזמן". אין מה לעשות. וגם זה, בהכנעה ובהערכה עם מי יש לך עסק וכן הלאה.

שאלה: אמרת שאומות העולם צריכים את הבורא. השאלה היא מה המוצר שלנו? איך אתה מוכר את הבורא?

אני לא מוכר את הבורא, אני מוכר לאומות העולם לפי מה שהם צריכים. הם צריכים רק דבר אחד, שיהיה להם טוב. אני לא מפרט את הטוב כי לכל אחד הטוב נראה אחרת. שיהיה להם טוב. אז הטוב יכול להיות רק בתנאי שאנחנו מחוברים בינינו, כי אז בצורה כזאת אנחנו מגלים את המקור העליון של הטוב, שזאת מין אנרגיה מיוחדת שממלאה אותנו ועונה על כל החסרונות. זה נקרא "טוב".

האמצעי לטוב זה חיבור. קבלה בתוך החיבור בינינו, הכוח מלמעלה, זה נקרא "קבלת הטוב", זה מה שאנחנו מוכרים. זה הכול. זאת אומרת אתה מושך אותם לחיבור כדי להרגיש טוב. ואז מתגלה שאתה יכול לעשות את החיבור ביניהם. ואז דרכך הטוב נכנס בהם וממלא אותם. ואם אתה לא עושה את זה, אז בתת הכרה הם מרגישים ההפך, שאתה לא עושה ולא מעביר ואולי אתה עושה את זה בזדון ולכן הם שונאים אותך.

תלמיד: השאלה אם אפשר למכור את הבורא כמוצר?

לא. "הכוח העליון" זה נקרא הכוח הטוב שבטבע. שחוץ מהכוח השלילי שיש בנו, בכל אחד מאתנו ובכולנו יחד כאגו שלנו, יש כנגדו בדיוק הפוך, הכוח הטוב שאנחנו יכולים לגלות, בתנאי שאנחנו מתעלים מעל האגו שלנו ורוצים להרגיש את הכוח האחר. זה הכול.

תלמיד: ברור, כשאני אומר בורא אז אני מיד גם מפרש מה זה, או שאתה אומר שלא כדאי בכלל להזכיר?

אני לא יודע מה זה בורא. בורא זה "בוא וראה", וגם עד שתסביר את זה [ייקח זמן]. בשבילי הכוח העליון זה הכוח השלילי והכוח החיובי שנמצאים בטבע ואני צריך לגלות את הכוח החיובי שלא נמצא, שהוא נסתר, כנגד הכוח השלילי שפועל בכל דבר ודבר סביבנו.

תלמיד: אז אם אפשר להגיד נכון, אנחנו מוכרים שיטה שמאפשרת להפיק את הכוח החיובי מהטבע.

כן, אנחנו מוכרים שיטה שמנטרלת את הכוח השלילי שבנו וסביבנו, ואפילו מספקת לנו כוח חיובי.

תלמיד: אמנם אני לא יודע את ההיסטוריה, אבל כשאיינשטיין או ניוטון גילו את החוקים שהם גילו, האם הם הלכו לספר לכל העמים, לכולם, או שהם דיברו קודם כל עם אנשים שהם יותר בדרגה שלהם. מה נכון?

בניגוד לאיינשטיין וניוטון וכל אלו, אנחנו מתעסקים בכוחות שהם הכוח החיובי שהוא בא כדי לנטרל את הכוח השלילי ולהיטיב לבני האדם. מה שאין כן, על ידי כוח המשיכה שאני יודע למה איזה בלוק נפל לי על הראש, זה לא הידע שאני צריך לספר לכולם אלא רק למדענים, למהנדסים ולמי שמשתמש בזה. ועמך גם כך יודע מהניסיון שלו בחיים מה לעשות.

הכוחות שהם מגלים הם כוחות מהטבע. מה שאין כן הכוח שאני מגלה הוא כוח מעל הטבע. שכל הטבע הוא רצון לקבל כולל החוקים שהם גילו, ואני מגלה כוח אחר למעלה מהטבע שהוא יכול לתת משהו אחר, תיקון לטבע שלנו.

תלמיד: למה לא לפנות לאנשים, לאותם מדענים, אם אנחנו מדברים על חוק שיש בטבע?

מדענים לא מכירים את זה. מדענים נמצאים רק במחקר של הכוח שנקרא "הטבע" ברמה שלנו, ברמת הדומם צומח חי ולא יותר. ברמת המדבר הם לא יכולים לגלות גם את הכוח השלילי וגם את הכוח החיובי. הם יכולים במקצת להגיד שזה ככה או ככה, אבל לא שיש להם אמצעי מחקר. אין. פסיכולוגיה, פילוסופיה, אין יותר מזה. תראה מה נעשה מזה שהם לקחו קצת ידיעות מחכמת הקבלה, פיתחו פילוסופיה וזהו.

תלמיד: אם הם לא מבינים, אז איך אנשים פשוטים יכולים להבין?

כי לאנשים פשוטים לא אכפת מכוחות הפיזיקה, כימיה וכן הלאה, זאת אומרת כוחות הטבע בדרגת הרצון לקבל שלנו. האנשים הפשוטים רוצים לחיות טוב, להרגיש טוב וזה לא תלוי בכמה אני יודע את חוקי ניוטון או איינשטיין או לא, זה לא חשוב. אני צריך להסביר להם שכנגד הרע, אני נותן להם פתרון.

תלמיד: במדע יש דוגמאות. מה הדוגמאות שלנו?

לא, אנחנו לא יכולים להביא דוגמאות ברורות כי כדי לראות דוגמה מהכוח החיובי אתה צריך להתפתח לרמה שלו כדי לראות אותו, להרגיש אותו, לזהות אותו, זה לוקח זמן.

תלמיד: אז יוצא שמי שאנחנו מסבירים לו צריך להאמין לנו. למה?

זה תלוי בכמה אנחנו יודעים לצאת לאנושות. מלכתחילה, האנושות כביכול מוכנה לשמוע את היהודים. להעריך אותם עבור החכמה שלהם, עבור הידיעות שלהם, עבור משהו שיש בהם. זאת אומרת ההכנה הזאת ישנה, כל היתר תלוי בנו.

תלמיד: יש לנו באמת תיאוריה סדורה וממש אפשר הכול בצורה רציונלית להסביר, רק אין שום הוכחות, אין שום תוצאות, צריך רק להאמין, זהו.

לא להאמין. מה זה אמונה? "אמונה" זה נקרא כוח השפעה.

תלמיד: לא. אמונה פשוטה, להאמין.

לא, אין פשוטה. מה זה פשוטה?

תלמיד: פשוטה, שאתה אומר לי שצריך להתחבר.

אף אחד לא הגיע לכאן מפני שהוא מאמין בחכמת הקבלה, או מאמין בלייטמן או מאמין לא יודע מה, אף אחד. אלא הרגיש שכאן כנראה יש משהו שימלא אותי, מכוח הקבלה ולא מכוח האמונה.

תלמיד: זה ברור.

גם היום אתה שומע טענות מהם, "אני רוצה לקבל". שמעת מה החבר אמר, זהו. הוא צודק. אתה צריך ללכת ולצאת לאומות העולם ולפרסם להם את הידיעה הזאת בצורה פתוחה. אתה לא מזמין, לא כלום, אתה רק מפרסם, זהו.

בצורה כזאת בלתי תלותית בשום דבר. זה מה שקרה, זה מה שיש, זה מה שקורה וזה מה שיקרה ותראו עד כמה כן וכמה לא, וכדאי. למה כדאי? תראו מה קרה ותראו מה יש ומה יקרה עוד מעט, אתם תראו.

כשהגענו ממקסיקו בפעם האחרונה לניו יורק, עם שלושה חברים, חבר קיבל אותנו מהמטוס, ולקח אותנו לאיזו דירה שאנחנו שם יכולים לנוח כמה שעות, ולפני זה הלכנו למסעדה. ואז שאלתי אותו, מה קורה בקבוצת ניו יורק ובכלל באמריקה? הוא אומר, המצב השתנה לגמרי. קודם כל במה השינוי? שמאמינים בך בקבוצת ניו יורק. מה זאת אומרת? כל הדברים שאמרת כמה שנים קודם על אנטישמיות, שנאה ליהודים, כל מיני דברים, בעיות, זה קרה. זה נתן להם כוח להמשיך, כוח אמונה.

אז אנחנו צריכים גם כך לעשות, שהם יראו שמה שאנחנו אומרים זה מה שקורה. אנחנו לא לוקחים את זה מאיזה ניסים ונפלאות, אלא מתוך ידיעת השיטה.

תלמיד: לצורך הבירור, כשאני הגעתי, אני הגעתי לגלות את הכוח העליון עד כמה שאני אז הבנתי. באף ספר שלך לא קראתי על חיבור ושום דבר על פיתרון של חיבור. לא היו מילים כאלה.

ודאי. באותם הזמנים בכלל לדבר על חיבור זה היה הזוי.

תלמיד: זה היה נחמד. אני הגעתי למה שהגעתי, מה שתיארתי לעצמי את הכוח העליון.

ואז מה לימדתי אתכם? פתיחה.

תלמיד: כן, נכון.

אז היו לומדים פתיחה. כי מה לדבר, על אהבת ישראל?

תלמיד: היום אנחנו מוכרים חיבור כפיתרון לכל הבעיות. אני אומר שאין דוגמאות, אנחנו לא יכולים להיות דוגמה, ברור. אדם צריך פשוט להאמין שכן יכול להיות. זאת תיאוריה. למה שהוא יאמין? יכול להיות שחלק כן יאמינו, חלק לא.

אין לי מה לענות. רק ברור שאם לא נפרסם אז לא נוכל לנצל את הייעוד שלנו, את התפקיד שלנו, מצד אחד. ומצד שני, גם אנחנו לא נתקדם וגם לא נקדם את העולם וגם לא נעשה נחת רוח לבורא, אבל ככה זה. רק יש לכם בעיה. אתה אומר כך, "אני נמצא כאן כי הבורא נתן לי חיסרון, ואני בגלל החיסרון הזה נמצא ומגיע יומיום ולומד ועושה משהו. מה לעשות? יש לי חיסרון, אני ממלא אותו. כמו שאני רוצה לאכול ומחפש אוכל, כך אני רעב בזה ואני מחפש איפה אני יכול למלאות את עצמי. אבל אצלם אין חיסרון". יש להם חיסרון אחר. אני אומר לך. ואז אתה צריך להסביר שרק על ידי חיבור הם יכולים למלאות את החיסרון שיש בהם. רק על ידי חיבור.

השבירה הכללית שמתגלה בכל מה שאדם עוסק בעולם הזה, השבירה הכללית הזאת יש לה פיתרון אחד, שהאנושות תתחבר ותוכל לסדר את החיים שלה. זה מה שאתה צריך להסביר. ולזה מסכימים אנשים. אין כל כך בעיה. רק הם יודעים, מרגישים יחד עם זה, שזה למעלה מהם. אם היו כולם מחוברים בצורה יפה, טובה, בפרט היום שהכול נגמר וכל הכלכלה וכל הממשלות והכול מאבד את הערך שלו, נכון. אבל, וכאן "אבל" אתה צריך להסביר שאין לנו ברירה אלא את זה לעשות. עם מה שיש הם מסכימים. גם עם חיבור הם מסכימים שאם זה היה, זה היה טוב, אבל זה לא מציאותי. אז כאן אתה צריך להסביר שכן, יש כוח עליון שהוא יעשה.

שאלה: למה אני לא יכול למכור את הכוח העליון, למה אני צריך למכור אמצעי, חיבור? זה לא מובן לי.

כי את הכוח העליון אתה לא יכול למכור.

תלמיד: אני רוצה להבין למה.

אצלם כוח עליון זו דת. תנסו. כל הכתבים לפניכם, מה אתם רוצים ממני? רב"ש תמיד היה אומר, חיסרון לא מוכרים בבית מרקחת. מה אתה יכול לעשות? מצד אחד. מצד שני, אנחנו רואים גם בזמן השואה וכאלו צרות שהיו באירופה במלחמת העולם השנייה שקרתה, ישבו בארץ ישראל רב"ש, בעל הסולם ועוד, הרב קוק היה ועוד מקובלים גדולים, מה הם יכלו לעשות? שום דבר.

תלמיד: השאלה היא באמת מה יותר נכון למכור, האם למכור את הכוח העליון שיפתור את כל הבעיות או חיבור בין העמים שיפתור את כל הבעיות?

כמו שאני רואה נכון היום בעולם, המון אנשים בעולם, לפי מה שאני שומע ולפי הסטטיסטיקה, מתרחקים מדתות. או שנעשים יותר קיצוניים בקבוצות קטנות, או שמתרחקים מכל העניין. כך אני רואה. אני גם לא רואה שאפשר לפנות לכוח העליון לכולם, למוסלמים, לנוצרים, ליהודים. לכל אחד יש משהו משלו, וגם בתוך היהדות כמה יש לך צורות של כוח עליון שהם מדמיינים, ובנצרות ובאסלאם, ותראה איזה זרועות. אתה רואה את זה באסלאם. הם הורגים ושונאים אחד את השני יותר ממה ששונאים אותנו.

תלמיד: אתה לא חושב שאפשר להסביר מה זה כוח עליון? אני מדבר גם על הסברה ולא סתם על כוח עליון כסיסמה.

מה אכפת לך שזה כוח עליון או כוח הטבע, הכוח החיובי, כוח האהבה, כוח החיבור שהוא נמצא בטבע, מה ההבדל? הוא רק נעשה יותר כללי.

תלמיד: נראה שזה יותר מושך.

לא. יותר מושך בזה שהוא לא שייך לאף אחד אלא לכולם יחד.

שאלה: יש צוות חברים מצפון אמריקה שעובד איתך ועוסק כרגע בהפצה לקהל הרחב והם רוצים לשאול.

אם אנשים יקבלו מודעות של מה שגורם להם להרגיש רע וגם יידעו שכולם נמצאים במצב הזה, האם רק הידיעה הזאת מספיקה, או שהם חייבים גם להגיע לשמיעה על השיטה לחיבור?

הידיעה עצמה תשפיע בצורה טובה וגדולה על הקהל הרחב הזה. לא דורשים מהם פעולות מיוחדות ומכוונות כמו מאיתנו. מכוונות, הכוונה על ידי כוונות.

תלמיד: האם מספיק להגיע לקבוצה מצומצמת באנושות, נגיד ל-10% מהאנושות, או שחייבים ממש להגיע לכלל האנושות?

לא. אנחנו צריכים להגיע רק לאלו שמוכנים לשמוע אותנו וזה יהיה מספיק. כל היתר יתכללו בהם. כמו שבעל הסולם כותב ב"הקדמה לספר הזוהר", זה כמו בפירמידה, אתה צריך להגיע רק לטובים שבהם מה שנקרא.

תלמיד: האם אפשר לשנות את הטרמינולוגיה, למשל במקום להגיד חיבור אפשר לדבר על הזדהות עם האחר, או אמפטיה או מילים אחרות? כלומר, יש דווקא חשיבות למילה "חיבור"?

זה אפשרי. אתה פשוט מפרש את עניין החיבור.

תלמיד: מה מידת המעורבות שאנשים צריכים להיות עם המסר, האם הם צריכים ממש להקשיב לו, או מספיק שהוא יהיה ברקע וישמעו אותו? האם הם ממש צריכים לרצות שזה יעבוד עליהם או מספיק שהם ייחשפו אליו וישמעו אותו?

מספיק שהם בינתיים ישמעו. שוב, זה בהדרגה ולא בכולם, זה עניין סקטוריאלי, זה ברמות שונות, כל האנושות מאוד שונה, אלה אומות שכל אומה [שונה] לא רק ברוחב אלא גם בגובה. אבל מספיק שבינתיים ישמעו ואפילו ישמעו שיש דבר כזה, לא שיסכימו ולא שיתחילו איכשהו לממש.

תלמיד: חלק מהמסר צריך להיות שגם הם צריכים להפיץ את זה? כלומר הם צריכים גם לשמוע שהם צריכים לפזר את זה הלאה?

ההתקדמות שלהם לקראת תיקון העולם היא בזה שהם לפחות יפזרו את החומר.

תלמיד: האם הם צריכים להבין את מקור הבעיה או מספיק שיקבלו את השיטה למימוש הפתרון?

הם צריכים להכיר קודם כל. אני מדבר על הדברים הקרובים, אני לא הולך קדימה. הם צריכים לשמוע שיש דבר כזה, שבמה שאנחנו מתפתחים יש בזה חוקיות, החוקיות הזאת מתוך זה שיש שני כוחות הטבע, פלוס ומינוס, כרגיל, ושאנחנו צריכים לאזן את הפלוס והמינוס ברמה האנושית. ואז בצורה כזאת יבואו השלמות והאיזון לכל יתר הרמות, בצומח, בחי, במדבר, בכולם.

תלמיד: אמרת שיש כאלה שמונעים מאיתנו או שרוצים למנוע מאיתנו להפיץ בצורה רחבה. האם אתה רואה שיש משהו כרגע שעוצר אותנו, שמונע מאיתנו להפיץ לעולם כולו, לקהל הרחב?

יש טענה מיוחדת כלפיי שאני מלמד את כולם, את החילונים בישראל ובכלל את אומות העולם ללא שום הבדל, ואני לא שואל אם אתה דתי או חילוני, יהודי, מוסלמי, נוצרי ועוד, אלא את כולם, כאילו שאני מתייחס לכולם כמו לאגודה אחת, זו הטענה העיקרית. חוץ מזה הטענה היא למה אני לא עושה את זה בדרך של מחזיר בתשובה.

תלמיד: אתה רואה בזה איזושהי מגבלה שאמורה לעצור אותנו עכשיו כדי מלהגיע לעולם כולו? אמורה למנוע מאיתנו איכשהו, להגביל אותנו?

מה זאת אומרת?

תלמיד: כלומר האם הטענות האלה נגדינו צריכות להגביל אותנו או שאנחנו צריכים בכל הכוח להמשיך ולנסות?

לא, אין לי מה לעשות עם הטענות האלה. אני עושה את התפקיד שלי לפי מה שאני רואה וחושב. שוב אני אומר, כבר לפני רב"ש כתבתי את שלושת הספרים הראשונים שלי ופיזרתי אותם בכל העולם, זה דבר ראשון. דבר שני, קצת דברים אישיים שלו, כשהוא כתב מאמרים נתתי אותם לכל קבוצת הנשים הגדולה שלנו, שקודם זה לא היה מקובל בכלל שנשים יתאספו ויקראו מאמר שמקובל כותב שבוע שבוע לתלמידים שלו, והן קודם קראו את זה עוד לפנינו בקבוצה גדולה והיו מתחברות ומדברות על זה. דבר כזה לא נשמע בכלל בשום מקום. גם קראנו אתכם מה שכתוב כלפי תיקון אומות העולם, כלפי הפצת חכמת הקבלה ופיזור חכמת הקבלה בכל האנושות. קראנו קטעים כאלה באגרת קרקובסקי. ובכלל אני אומר לכם, זה מה שאני קיבלתי וזה מה שאני הרגשתי מרב"ש, וזה מה שאני קורא בקטעים של בעל הסולם, שאסור לנו לפי זמננו לסגור את עצמנו באיזו מחיצה.

שאלה: הזכרת מקודם שאתה מרגיש שיש התרחקות מהדת אצל הקהל הרחב.

כך אני שומע, לא בישראל אלא אני מדבר על אומות העולם.

תלמיד: יש מחקרים שמראים שיש התרחקות מהדת בעולם המערבי, אבל לעומת זאת יש התקרבות לרוחניות. אני חושב שאנחנו לפעמים מנסים להתרחק כביכול ולהגיד שאנחנו מדברים על חיבור ברמת העולם הזה, וזה יעזור לך בזוגיות, בבית, בכסף, אבל אנחנו לא ממקדים את עצמינו בזה שאנחנו ארגון שהוא רוחני. אנחנו מזמינים אנשים לגלות רוחניות וכאן דווקא יש עלייה בדרישה לרוחניות בעולם.

אתה צודק, אני לא יודע מה אתם מפרסמים, אני לא מבקר ולא יודע בכלל, אני לא בעניינים האלה. מה שכותבים בכל מיני שפות ובכל מיני מקומות, מה, אני נכנס ליוטיוב, לטוויטר, לכל מיני בלוגים שלכם? אני לא יודע.

תלמיד: אני שומע בשיעורים שאתה מאוד מכוון לפזר שחיבור זה הפתרון.

כן.

תלמיד: אבל אין במסר הזה משהו רוחני. השאלה היא האם להוסיף לזה קצת רובד שהוא רוחני וזה יעזור?

יותר רוחניות ממה שאנחנו לומדים? זאת אומרת אתה רוצה להגיד כך, לפזר לקהל הרחב שעל ידי החיבור אנחנו מגלים את הרוחניות שבטבע?

תלמיד: כן, להכניס את הרוחניות כאלמנט מרכזי במסר שלנו, במה שאנחנו באים להציע לאדם. כי אם הוא שומע שחיבור זה הפתרון, אז יש אלפי ארגונים שמציעים את זה. אנחנו ארגון שבעיקר מציע רוחניות, אנחנו רק מציעים רוחניות, אנחנו הכי רוחניים שיש.

כן, אבל אני לא יודע מה הם יבינו במילה הזאת "רוחניות"? אני גם לא יודע מה אחרים ממציאים במילה "רוחניות". מה זה "רוחניות"?

תלמיד: זה כוח האחד שמחבר את הכול מעל הדתות.

זה איחוד.

תלמיד: נכון, אבל אנחנו מדברים רק על איחוד, מנסים למחוק את המילה "בורא" ולא מדברים על זה, אנחנו ברמת העולם הזה.

אני מבין. תנסה לראות מה עוד אפשר להוסיף, יכול להיות, אני לא יודע איפה זה חסר, אין לי הרגשה כזאת כי אני לא מעורב כל כך עם הקהל,

(סוף השיעור)

---

1. ברכת גבורות↩

2. "ימי בין המצרים"↩