שיעור בוקר 19.05.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 114, מבוא לספר הזוהר,

אותיות ל"ז – מ"ב

אות ל"ז

"וממשיך שם: אבל בתר דעביד, האי דיוקנא, דמרכבה דאדם עלאה, נחית תמן ואתקרי הוי"ה. בגין דישתמודעון ליה, במדות דיליה, בכל מדה ומדה - אבל לאחר שעשה, אותה הצורה, של המרכבה דאדם העליון, ירד ונתלבש שם. והוא נקרא בו, בצורת ד' אותיות הוי"ה, דהיינו הע"ס, כח"ב תו"מ. כי קוצו של הי' הוא כתר, י' היא חכמה, ה' היא בינה, ו' היא תפארת, ה' אחרונה היא מלכות. בכדי שישיגו אותו ית', בדרך מדותיו, דהיינו הספירות, ובכל מדה ומדה שבו".

הבורא ברא רצון לקבל והוא מופיע בתוך הרצון לקבל, ואנחנו שבנויים מהרצון לקבל צריכים דרך החומר שלנו לזהות אותו, להכיר בו וכך להתחבר. זו צורת העבודה של הבורא כלפינו שנקראת עבודת ה', והיגיעה שלנו היא להגיע להיות אותן האותיות, אותם הכלים שהבורא אוסף ובהם אנחנו מגלים את העבודה שלו.

שאלה: מה היא אותה הצורה של בניית מרכבה שאנחנו בונים יחד?

"מרכבה" היא בעצם מלכות שצריכה לקבל את כל הצורה התואמת לכתר, ואז הנברא נמצא בדבקות שלמה עם הבורא.

תלמיד: המלכות שאתה מדבר עליה זה הרצון המשותף בעשירייה?

זה כל הרצון לקבל שהבורא ברא שיתאים את עצמו להשפעת הבורא, כך שתהיה ממש נוקבא שכולה מסודרת כלפי השפעת הבורא.

תלמיד: מה זה אומר שברצון המשותף הזה הוא מתחיל לרדת ולהתלבש?

הנברא צריך לעשות מעצמו צורת נוקבא כזאת, שהבורא ירצה להתלבש בה כחתן בכלה, כגבר באישה.

תלמיד: מה להוסיף על הרצון המשותף כדי שהבורא ירצה להתלבש בו?

להוסיף איך אני רוצה שהבורא ישתמש בי.

תלמיד: מהי הכוונה הזו?

זה נקרא להיות עבד ה', עובד ה'. זה נקרא למסור את עצמו לשימוש הכוח העליון. זה נקרא שאני רוצה לסייע להשפעה מצידי ככל האפשר, כי הבורא הוא הכוח המשפיע. איך אני יכול לעזור לו? בזה שאני בונה מהרצון לקבל שלי אותו כלי שהוא יכול להשפיע לו.

תלמיד: האם ההשפעה של הבורא לכלי שלנו זה אומר שהוא שולט בנו ואנחנו לא מתנגדים לשליטה הזו?

לפני שהבורא מגיע אלינו לעשות משהו אנחנו רוצים לגלות את הרצון שלנו לזה. זה נקרא השתוקקות.

קריין: אות ל"ח.

אות ל"ח

"ביאור הדברים: כי מבריאה ואילך, דהיינו מבינה, אחר שנשתתפה במדת הדין, שהיא מלכות, נמשכות התמונות והצורות אל המקבלים, שהן הנשמות. ולא ח"ו במקומה עצמה, אלא רק במקום המקבלים, כנ"ל. ואומר, שעשה אז, צורת המרכבה של אדם העליון, וירד ונתלבש בצורת אדם הזה".

הבורא הטביע את הרצון להשפיע שלו בחומר שלנו ואנחנו צריכים עכשיו מצידנו ליצור התעוררות לאותה הטבעה שלו כדי שיהיה זיווג.

"כלומר, כי כל צורתו, של גופו, של אדם, בתרי"ג הכלים, אשר לו, נמשכים מן הכלים של הנשמה". לפי אותו האור שהבורא רוצה לתת לנברא, שנקרא הנשמה שלו, אנחנו צריכים לסדר את הכלים שלנו כדי להיות מתאימים לאותה נשמה, כדי שמצד הכלי נהיה באותה צורה כמו האור של הנשמה. לכן זה נקרא נשמה, כי ההתקשרות נעשית בדרגת הבינה. כתר וחכמה הם השפעה מהבורא, זעיר אנפין ומלכות הם הכנה מצד הנברא, ובדרגת הבינה יש לנו התקשרות של העליון והתחתון יחד.

"כי יש להנשמה תרי"ג כלים, המכונים רמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים, הנחלקים לה' חלוקות, ע"פ ד' אותיות הויה וקוצו של יוד:

א. הראש שלה, הוא בחינת כתר,

ב. ומפה עד החזה, הוא חכמה,

ג. ומחזה עד הטבור, הוא בינה,

ד. ומטבור עד סיום רגלין, הוא ב' הספירות תפארת ומלכות."

כך כל נשמה, זאת אומרת כל רצון שאנחנו קוראים לו גוף של נשמה מתחלק לראש, ומפה עד החזה, ומחזה עד הטבור, ומטבור עד סיום.

"וכן התורה, בכללה, נבחנת בסוד פרצוף אדם, שה"ס רמ"ח מצות עשה, כנגד רמ"ח אברים, ושס"ה מצות לא תעשה, כנגד שס"ה גידין. ויש בה ה' חלוקות, שה"ס ה' חומשי תורה. וזהו המכונה דיוקנא דמרכבה דאדם עלאה, דהיינו אדם דבריאה, שהוא בינה, שממנה מתחילים אלו הכלים, להמשך במקומם של הנשמות."

אותה השפעה מהבורא לאותו כלי שהוא ברא בחמישה חלקים, גם היא מתחלקת לחמישה חלקים שנקראים "חמישה חומשי תורה", וההשפעה הזאת בדיוק מתלבשת בחמשת החלקים האלה, כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, שהם מפה דראש עד החזה ומחזה עד הטבור ומטבור עד למטה עד סיום רגלין.

כך המבנה של הנשמה מקבל השפעה מלמעלה, מהבורא. והנשמה בעצמה מתחלקת לרמ"ח איברים ושס"ה גידין. כך מתחלק הרצון לקבל שהבורא ברא לחלקי התיקון, במידה שהוא מתאים את עצמו לאור העליון. יש רצונות קטנים שיכולים להיות בלהשפיע על מנת להשפיע, ויש רצונות יותר כבדים שיכולים להיות רק בלקבל על מנת להשפיע, בהשתוות הצורה לאור. לכן הרצונות נקראים איברים וגידין.

"ויש בה ה' חלוקות, שה"ס ה' חומשי תורה. וזהו המכונה דיוקנא דמרכבה דאדם עלאה," אלה חמש חלוקות, זה נקרא חמישה חומשי תורה, וכל זה נקרא צורת אדם, אדם העליון, "דהיינו אדם דבריאה, שהוא בינה, שממנה מתחילים אלו הכלים, להמשך במקומם של הנשמות.

ומכונה "אדם העליון". כי יש ג' בחינות אדם בספירות, דהיינו:

א. אדם דבריאה,

ב. אדם דיצירה,

ג. אדם דעשיה."

כאן בעל הסולם כבר מחלק את הדברים שהם למטה מעולם האצילות,

"ומכונה "אדם העליון". כי יש ג' בחינות אדם בספירות, דהיינו:

א. אדם דבריאה,

ב. אדם דיצירה,

ג. אדם דעשיה." שלמטה מפרסה.

"אמנם, בכתר וחכמה", שנמצאים בעולם האצילות, "אין שום תמונה כלל, שיתכן לכנותה באיזה אות ונקודה, או בד' אותיות הוי"ה, כנ"ל, ולפי שמדבר כאן, מעולם הבריאה. לפיכך מדייק לומר אדם עלאה. אמנם, תזכור תמיד דברי הזהר, שאין תמונות הללו, במקומן של הספירות, בינה ות"ת ומלכות, אלא רק במקומם של המקבלים. אלא, משום שאלו הספירות, משפיעים הכלים ולבושים ההם, בגין דישתמודעון ליה במדות דיליה, בכדי שהנשמות ישיגו אותו, על ידי האור, הנמשך להם, במדה וגבול, ע"פ תרי"ג האברים שלהם, לכן אנו מכנים גם למשפיעים, בשם "אדם". אמנם שם, הם רק בבחינת צבע לבן, כנ"ל באות ח', עש"ה".

יש הבחנות שהן למעלה מההשגה שלנו, למעלה מהבירור שלנו אבל בכל זאת לאותן הבחנות "שורשיות", אנחנו קוראים לפי אותם השמות שאחר כך מתגלים אצלנו. כי כך יותר קל לנו, שיש שורש אחד לכולם.

שאלה : האם המלכות שעליה אנחנו קוראים עכשיו, היא המלכות השלמה?

המלכות השלמה תתגלה רק בגמר תיקון, כשהיא כוללת את כל החלקים שלה בכוונה על מנת להשפיע, והם מקבלים בתוכם את גילוי הבורא בשלמות. אם מדובר עלינו, אז בינתיים אנחנו משיגים רק חלקים מהמלכות בהדרגה, זה נקרא "ימים", "שבועות", "חודשים", "שנים" וחמשת אלפים שנה, שככה אנחנו מתקרבים לאלף השישי, שזו הצורה השלמה של גילוי המלכות בהתאמה השלמה לאור העליון, לבורא. אנו מתקרבים לזה, אפילו גם לפי לוח הזמנים שלנו, של השפה העברית. לפיו היום אנחנו ב- 5782 שנה לספירה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להבין מה ה 365 המצוות שעלינו לא לעשות? איך נוכל לדעת שזה רצון שאסור לנו לגעת בו כי לא נוכל לתקן אותו?

אסור לך לגעת ברצון לקבל בעל מנת לקבל. ולא יעזור לך אם תתחיל עכשיו לספור את הרצונות שלך, שאלו הם על מנת לקבל ואלו על מנת להשפיע, כי אתה לא תבין, לא תרגיש, לא תבדיל ובכלל לא תמצא אותם. אלא בינתיים עלינו רק לדעת, שיש דברים כאלה בכללות ואחר כך נתחיל לאתר אותם בפרטות. ובפרטות, כשנתחיל לאתר אותם, נתחיל לאתר אותם בקשר בין החברים, כי זה לא נמצא באצילות אלא ביחסים בינינו שנקראים עולם האצילות או עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.

כך אנחנו מאתרים אותם. הם לא נמצאים בשמיים באיזה מקום. אין מקום, מקום נקרא רצון. זה הרצון שלנו, כשאנחנו כבר יכולים להתחיל לחלק אותו לכל מיני מצבים, חלקים, לתת להם הגדרות. כך אנחנו מתחילים למיין את הדברים האלה ואחר כך לראות במה אנחנו יכולים להיות בעל מנת לקבל, בעל מנת להשפיע, בלמעלה מהדעת, למטה מהדעת. כך אנחנו יותר ויותר נכנסים לבירורים, ובבירורים האלה אנחנו מתחילים להרגיש, יותר משפיעים, יותר מקבלים וכן הלאה.

ואז אנחנו מתחילים לחלק את כל הרצונות שלנו לשני חלקים, רצונות של מה שנקרא "למעלה מחזה" ו"למטה מחזה". זאת אומרת רצונות שאנחנו יכולים לעשות בהם על מנת להשפיע, הם למעלה מחזה, ועל מנת לקבל הם למטה מחזה.

כך אנחנו נחלק את הרצונות שלנו לחמישה חלקים, כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות או ראש, תוך וסוף. וכן הלאה. אנחנו נעבוד עם זה ולא רק נדבר על זה, כי זאת העבודה הפרקטית שלנו. אבל בינתיים אין לנו עם מה לגשת לברור כי אנחנו לא יכולים לאתר מה זה על מנת לקבל, ומה זה על מנת להשפיע. זה עוד לא לגמרי ברור לנו. כשאני בורח מעל מנת לקבל, ונמשך לעל מנת להשפיע. כשאני מתפעל מזה שאני נמצא או בזה או בזה, לטובה או לרעה.

שאלה: אז איך נגביר את הרגישות הזאת?

על ידי כך שנתקרב לחברים. אז תתחילו לזהות ביניכם שאתם לא נמצאים סתם ברצונות, סתם בהתקשרויות ביניכם, אלא שאתם נמצאים במצבים יותר עדינים למיניהם. תתחילו להבדיל בצורות טוב ורע. וככה נתקדם.

שאלה: מה זה אומר מרכבה של אדם? מה זו מרכבה?

פרצוף שלם, נקרא "מרכבה".

שאלה: בסוף אות ל"ח הוא כותב "ולכן גם את המשפיעים אנחנו מכנים בשם אדם". מי הם המשפיעים?

כלים דקבלה, כלים דהשפעה, זה לא חשוב, אם הם מתקיימים בעל מנת להשפיע הם נקראים אדם, מפני שהם דומים לבורא. "אדם" זה מהמילה דומה, הדומה לבורא נקרא אדם. לא דומה לבורא, נמצא בדרגת בהמה או עוד יותר גרוע.

שאלה: ברצון המשותף שלנו בעשירייה, הרי הגענו שם בטח לאיזה חיבור, ורוצים להשפיע זה לזה, ולבורא. אז איך אנחנו עושים את החלוקה שבו, מה החלק התחתון, מה התוך, ואחרי החזה למעלה?

אני לא יודע מה אתה אומר. כבר הגענו למצב שאנחנו רוצים אחד לשני ולבורא? כבר יש לנו את הנטייה הזו או אפילו את הרצון הזה?

תלמיד: אבל אנחנו רוצים להגיע לזה, להתחבר, אנו עובדים על זה, יש לנו איזה רצון להתחבר. איזה חלוקה אנחנו בדיוק עושים שם, איך אנחנו מתחילים להבחין בכל מיני חלקים ברצון הזה?

זה כל העניין, שאנחנו עדיין לא יכולים לאתר את ההרגשה הזאת, שיש לי רצון להתחבר עם האחרים ועם הרצון הזה אני מגלה חמישה חלקים, שבהם אני יכול להיות יותר מחובר עם אחרים או פחות.

זו הבעיה, יש שם כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, דרגות עביות שעליהן אני רוצה להיות מחובר, על פניהן אני רוצה להיות מחובר. אז יש כאלה דרגות עביות שאני רוצה להיות מחובר בהן הרבה, חזק. נניח שזה נקרא החלק עליון של הפרצוף, שזה כתר חכמה ובינה, כלים דהשפעה. אבל הכלים היותר גרועים, היותר עבים, היותר אגואיסטים, בהם אני לא יכול להיות כך, והם נמצאים אצלי למטה מטבור, למטה מחזה.

כך אנחנו מבדילים את הרצון שלנו. כמו שהגוף של האדם מחולק לראש, תוך, סוף ועוד חלקים, כולל ידיים, רגליים, כל האיברים, שס"ה, רמ"ח חלקים, כל תרי"ג החלקים. אז כשאנחנו נתחיל לדבר שאנו רוצים להשפיע ולהתחבר בכל הרצונות שלנו, אז נתחיל להבדיל בין החלקים האלה בנו, וכך נשתדל להיות מחוברים.

תלמיד: הרי כל אותם הרצונות האלה, גם אלה שאתה אומר שנמצאים מתחת לטבור, הם בכל זאת רצונות רוחניים. זה לא רצונות שהם כהפרעה בשבילנו או רצונות של העולם שלנו, אלה הרי רצונות רוחניים.

קודם כל, אין רצונות שמפריעים. ההפרעה שלהם גם היא לתיקון. כי אי אפשר בלי הפרעה לאתר שום מצב. צריכים להיות תמיד שני כיוונים מנוגדים שמאתרים לך את המצב שלך. בעד ונגד חייבים להיות. כי אנחנו נבראים, אנחנו לא יכולים לקבל רק כוח אחד. אנחנו חייבים להיות תחת שני כוחות, והם בדיוק מצביעים על איתור המצב שלנו ברוחניות. ולכן כך אנחנו פועלים

שאלה: בעבודה הפנימית שלנו, איך להחזיק ברצון להשפיע לפני שהרצון לקבל מתפרץ ומשתלט?

אנחנו צריכים כל הזמן ככל הניתן להיות בעבודה מחוצה לנו, מחוצה לגופו, מחוצה לרצון לקבל. תשתדל להיות כמה שיותר קשור לחברים, כמה שיותר להיות שייך להם. אם אין לך מספיק כוחות פיזיים אז לפחות במחשבה. כך אתה תתחיל להרגיש כמה אפשרויות יש לך להשלים אותם. זה הכול.

קריין: הגענו לאות ל"ט.

אות ל"ט

"ולא יוקשה לך: הרי ד' אותיות הויה וקוצו של יוד, הן ה' כלים, כנ"ל. כי הכלים מכונים תמיד "אותיות". והן סוד ה' הספירות, כח"ב תו"מ, כנ"ל. הרי מפורש, שיש כלים גם בכתר וחכמה, שעליהם רומזים קש"י והיוד דהויה.

והענין הוא, כי מה שאומר, התמונות והמדות, שהן הכלים, מתחילות מבריאה ולמטה, דהיינו בג' הספירות, בינה, ת"ת ומלכות בלבד, ולא בכו"ח, היינו מבחינת מהותן של הספירות.

אמנם נודע, שהספירות נכללות זו מזו, ויש ע"ס, כח"ב תו"מ בכתר. וכן כח"ב תו"מ בחכמה. וכן כח"ב תו"מ בבינה. וכן בת"ת, וכן במלכות. ולפי"ז נמצא, שבכל אחת מה' הספירות, כח"ב תו"מ, נמצאות ג' הספירות, בינה ותפארת ומלכות, שמהן באים הכלים.

ובזה תבין:

שקוצו של יוד, שה"ס הכלים דכתר, יורה על בינה ותו"מ, הנכללים בכתר.

והי' דהויה, שהיא כלי דחכמה, יורה על בינה ותו"מ, הנכללים בחכמה.

באופן, שבחינת כתר וחכמה, הנכללים אפילו בבינה וזו"ן, אין להם בחינת כלים. ובחינת בינה ותו"מ, הנכללים אפילו בכתר חכמה, נוהג גם בהם כלים.

ומבחינה זו, יש באמת, ה' בחינות אדם: כי הבינה ותו"מ, שבכל ה' הספירות, משפיעים בסוד מרכבה דאדם. ולפיכך:

א. יש אדם מבחינת כתר, ונקרא אדם קדמון.

ב. ויש אדם מבחינת חכמה, ונקרא אדם דאצילות.

ג. ואדם מבחינת בינה, ונקרא אדם דבריאה.

ד. ואדם מבחינת תפארת, ונקרא אדם דיצירה.

ה. ואדם מבחינת מלכות, ונקרא אדם דעשיה".

שאלה: כל המצבים שאנחנו לומדים עליהם כפרצוף, האברים והכול, מדוע כל כך קשה לייחס אותם לעבודת החיבור? מה חסר בשביל שנוכל לייחס אותם לחיבור?

אתה לא מאתר אותם. אתה לא מוצא את הדברים האלה. כשתתחיל למצוא יותר קשר בין החברים בקבוצה, אתה תראה שיש ביניכם מין מבנה. ובמבנה, בסטרוקטורה הזאת שאתם תגלו אתה תראה שיש בה את כל אותם אלמנטים, חלקים שעליהם אנחנו קוראים כאן.

אבל העבודה הזאת צריכה להיות עבודה מעשית. ואתם עדיין לא נמצאים במצב שאתם מאתרים את החלקים האלה בקשרים ביניכם. צריכים קצת יותר לשים לב איך אתם מחוברים. האם יש לחיבור שלנו איזו צורה, ואם כן איזו? איך אנחנו יכולים להשפיע על צורת החיבור שלנו? איך אנחנו יכולים להגביר אותה, להגדיל אותה במידה? מה משתנה בחיבור בינינו בכל המצבים? זה חשוב.

שאלה: למה "אדם קדמון" נקרא כך על ידנו, אבל שאר העולמות, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, כבר נקראים "אדם של עולם האצילות"?

מפני שהצורה הכללית כך נקראת, "אדם". וכל הצורות הפרטיות הן "אדם דיצירה", "אדם דאצילות", "אדם דבריאה". "אדם" זו הצורה הכללית שהבורא ברא, מהמילה "דומה", שבסופו של דבר רוצה שהצורה הזאת, המבנה הזה ידמה לו בצורת ההשפעה, ויגיע ככה לדבקות.

תלמיד: למה לאדם הקדמון אנחנו קוראים "קדמון"?

כי הוא שורש לכל המבנה וכל המבנה בסופו של דבר נקרא "אדם". אדם מהמילה "דומה". אז כל המבנה הזה צריך להגיע להשתוות, להיות דומה להשפעת הבורא, רק מלמטה למעלה, שתהיה השפעה מהנבראים לבורא, כמו מהבורא לנבראים. ולכן ככה זה נקרא.

תלמיד: המילה עצמה, "קדמון", זה שייך לכתר? מה זה אומר?

קדמון זה הראשון, לפני כולם.

שאלה: אמרת שאנחנו לא מספיק מחוברים, לא מספיק מושכים את האור. יכול להיות שכמה חברים בעשירייה יותר מחוברים ואחרים פחות? איך אנחנו יכולים למשוך את האור שיכסה את המבנה כולו?

להיות יותר ויותר מחוברים. אין לי שום אפשרות לתת לכם שיטה חדשה ואחרת, איך להגביר את המאור המחזיר למוטב שיחבר אותנו יותר מהר ויותר עוצמתי. חוקים הם חוקים. אבל בכל זאת, כמה שמשתדלים נמצאים בזה. נקווה שאפילו בדור שלנו יש אפשרות לגמור את כל הבריאה, לתקן אותה.

שאלה: בסעיף ל"ח מדובר על שלושה סוגי אדם, ובל"ט יש סוג אחד של אדם. אנחנו אומרים שאדם כולל שלושה סוגי אדם?

יש אלף סוגי אדם רוחניים, זה כמו "בבושקה" שאחד בתוך השני וכך אנחנו בונים מעצמנו את דמות הבורא. כך הכלי שלנו צריך להיות בנוי, כדי לקבל השפעה מלמעלה שהבורא ייכנס, וימלא אותו וישמח מזה שיש לו עכשיו מקום למלאות את הנבראים.

אין כאן שום דבר מיוחד. רק תבינו שכל העבודה היא להתאים את הרצון שלנו לרצון של הבורא ואנחנו כולנו צריכים להיות כמו נוקבא, שפנינו למעלה אליו שיתקן אותנו וימלא אותנו. זה בעצם מה שאנחנו צריכים.

שאלה: אמרת שצריכים לשים לב יותר איך אתם מחוברים, ומהי צורת החיבור שלכם. אתה יכול להסביר את זה?

אין לי מה להסביר. אנחנו כל הזמן מדברים על צורות החיבור, שיהיו כמה שיותר מתאימות להשפעה הדדית.

תלמיד: יש איכות של חיבור, מה זה צורה של חיבור?

צורה של חיבור זה, כשכל אחד משלים את השני.

שאלה: כתוב בטקסט שלכתר וחכמה אין בחינת כלים ולבינה ותו"מ יש שם כלים. למה הכוונה?

אין מספיק רצון בכתר וחכמה כדי להיות רצון לקבל בעל מנת להשפיע, אלא רק מהז"ת דבינה ומטה, מתחיל להיות רצון לקבל על מנת להשפיע. זאת אומרת, שיכול להגיע לתיקונים בעל מנת להשפיע ברצונות האלו, והם כבר יהיו לקבל על מנת להשפיע. הרצון בכתר, חכמה וג"ר דבינה לא מספיק עדיין בעוצמתו כדי לקבל. ולכן נמצא בדבקות בצורה שרק משייך את עצמו לזה.

קריין: מ'.

אות מ'

"וקרא: אל, אלקים, שדי, צבאות, אהיה. בגין דישתמודעון ליה, בכל מדה ומדה, איך יתנהג עלמא בחסד וגבורה, לפי עובדיהון דבני נשא - וקרא עצמו בשמות: "אל", "אלקים", "שדי", "צבאות", "אהי"ה". בכדי שיכירו אותו ית', בכל מדה ומדה שבו. כי עשרה שמות שבתורה, שאינם נמחקים, ה"ס עשר הספירות, כמ"ש בזהר ויקרא, אות קס"ח:

א. ספירת הכתר נקראת אהי',

ב. ספירת החכמה נקראת יה',

ג. ספירת הבינה נקראת הוי"ה בניקוד אלקים,

ד. ספירת החסד נקראת אל,

ה. ספירת הגבורה נקראת אלקים,

ו. ספירת ת"ת נקראת הוי"ה,

ז. ב' הספירות, נצח והוד, נקראות צבאות,

ח. ספירת היסוד נקראת אל חי,

ט. ספירת המלכות נקראת אדנ"י."

אין לי כאן מה להוסיף, אנחנו צריכים להבין שככה מתחלקות ההשפעות מלמעלה בתוך הרצון לקבל שנברא ואז הם נותנים צירופים כאלה, אה', הוי"ה, אל, אדנ"י וכן הלאה.

קריין: אות מ"א.

אות מ"א

"דאי לא יתפשט נהוריה על כל בריין, איך ישתמודעון ליה, ואיך יתקיים, מלא כל הארץ כבודו - ואם לא היה מתפשט אורו ית', על כל הבריות, על ידי שנתלבש כביכול, באלו הספירות הקדושות, איך היו הבריות, זוכות להכיר אותו ית', ואיך היה מקוים הכתוב "מלא כל הארץ כבודו"?

פירוש, שבזה מתרץ את החפץ האלקי, להראות אל הנשמות, כמו שבו עצמו היה, אלו השינוים שבהספירות. שהוא, בכדי ליתן מקום, להנשמות, להכרה והשגה מספקת בו ית'. כי אז יקוים הכתוב: "מלא כל הארץ כבודו."

זאת אומרת שכל ההתפשטות הזאת מלמעלה למטה והחלוקות הרבות של האותיות, ספירות, שמות, פרצופים, עולמות, כל הדברים האלה כך מוכרח שיצאו. אף אחד לא בא וסידר את זה בצורה מלאכותית, אלא מהרצון לקבל שהתהווה באור העליון, כך התפשט הקשר בין הרצון לקבל לרצון להשפיע, בין הנברא לבורא. כך שהבורא יכול לתקן את הנברא שיהיה כמוהו ממש, אך ורק על ידי המדרגות שהאורות זורמים על פניהן וממלאים אותן, ונותנים למדרגות כוחות דהשפעה, כוחות המסך. ואחר כך יש השתוות ודבקות בין האור לכלי.

אי אפשר לעשות את זה בצורה אחרת, כי זה נעשה בצורה הכרחית ממחשבת הבריאה, שיש בורא שהוא המשפיע, נברא שהוא מקבל והקשר בין בורא לנברא, יכול להיות רק בצורה כזאת כמו שאנחנו לומדים.

קריין:

אות מ"ב

"ווי ליה, מאן דישוה ליה לשום מדה, ואפילו מאלין מדות דיליה, כל שכן לבני האדם, אשר בעפר יסודם דכלים ונפסדים - ועם כל זה, ווי למי, שישוה לו ית', לאיזה מדה. כלומר, שיאמר, שהמדה נמצאת בו ית', כשהוא לעצמו. ואפילו באלו המדות הרוחניות, שהוא מתראה להנשמות, ומכל שכן במדות גשמיות, מטבע בני אדם, שיסודם מעפר, והם כלים ונפסדים". זאת אומרת, מה שאנחנו מקבלים מהבורא וזה מתלבש בנו ומתואר בנו ברצון לקבל שלנו, המקבל כל מיני צורות כאילו דומות לבורא, וכאילו אנחנו בתוך זה מקבלים את צורת הבורא - זה ודאי לא נכון, אלא כך אנחנו מתארים לעצמנו, כי אי אפשר אחרת להביע איזושהי התקרבות, התרחקות, יחס בין הנברא לבורא.

"דהיינו, כמו שאמרנו לעיל, באות ל"ד: "כי אע"פ שחפץ אלקי הוא, שהנשמות המקבלות תראינה, שהשינויים שבהן, הן במשפיע ית', עכ"ז צריך להיות ברור לנשמות, שאין בו ח"ו שום שינוי ושום מדה, אלא הוא רק חפץ אלקי, שיתדמה להם כן, בסו"ה "וביד הנביאים אדמה. ואם ח"ו יטעו בזה, אז ווי להם, כי אבדו כרגע מהשפע האלקי. ואין צריך לומר, כלפי הטפשים, שידמו לו ית', איזה מקרה, ממקרי בשר ודם, הכלה ונפסד". עכ"ל.

וטוב למעיין, שישכיל כל ההמשך, של הזהר הזה, המבאר ענין עשר הספירות וג' העולמות בי"ע. ואין כאן המקום, להאריך יותר."

לפי שאין שאלות, אני רואה שבעצם איכשהו עברנו את ההקדמה, משהו אולי נשאר לנו וזה מספיק בינתיים כדי להמשיך ביתר ההקדמות של בעל הסולם.

שאלה: האם חלוקת הגוף נעשית לפי רמת הזכות, לפי מידת ההשפעה לבורא, או למידת האור?

ודאי שזה ככה, זה כמו פרצוף. גוף זה פרצוף, ראש, תוך, סוף ולכן החלוקה שלו זה לפי מידות ההתאמה לאור העליון, לבורא.

שאלה: האם החלוקה של הגוף זהה לחלוקת העולמות?

גם העולמות, גם ספירות, פרצופים, מה שלא תגיד, הכול אנחנו משיגים בתוך הגוף, בתוך הרצון שאנחנו רוצים לדמות אותו לבורא ורק בו אנחנו משיגים הכול. אין משהו אחר שמושג לנו ברוחניות חוץ מצורה כזאת של השתוות הצורה בין הכלי לאור.

שאלה: למה כשמנסים למלא רצון למטה מחזה, נפתחים כלפיי דינים ואין כוחות להיות משפיעים ביחס לרצונות האלה בעשירייה?

אני לא חושב שיש לשואלת הבחנות בין למעלה מחזה ולמטה מחזה בכל הרצונות שלה. זה לא בדיוק נכון, אנחנו עוד לא מאתרים את הדברים האלה. אבל באמת הרצונות שנמצאים למעלה מחזה, זה רצונות של השפעה, ורצונות שנמצאים למטה מחזה זה רצונות דקבלה. ויש הבדל גדול איך משתמשים בהם, איך מכינים את עצמנו להשתמש בהם, ואיך אנחנו מתחברים על ידם. אלה דרגות עביות שונות, ולכן אנחנו מקבלים שם גם גילויים שונים.

שאלה: מהו הקשר שצריך להיות בין זעיר אנפין ומלכות שאמור להיבנות בתוכנו?

זעיר אנפין בדרך כלל נקרא השפעה, מלכות זה קבלה. וכך אנחנו מחלקים בין שניהם.

שאלה: שמעתי עכשיו שהנברא צריך לעשות מעצמו צורת כלה כזאת שהבורא ירצה להתלבש בה כחתן, מהו החיבור בין חתן לכלה?

השפעה הדדית. אני לדודי ודודי לי, זה מה שצריך להיות.

שאלה: מהי צורת הכלה שמאפשרת חיבור כזה?

להשפיע לחתן כל מה שיש לה בחזרה בצמצום, מסך ואור חוזר. אנחנו כולנו כלפי הבורא ככלה, אבל כל אחד מאיתנו גם מחולק לחתן וכלה.

שאלה: מה זה אומר רצון מעל הדעת, איזה סוג של רצון זה?

מעל הדעת זה סוג של רצון להשפיע שבנוי ודאי על פני הרצון לקבל כי אין לנו רצון אחר, רק רצון לקבל. אם אנחנו בונים על פני הרצון לקבל רצון להשפיע, זה נקרא למעלה מהדעת. כי הדעת שלנו היא רצון לקבל, למעלה ממנו זה רצון להשפיע. פשוט אל תסתבכו בכל הדברים האלה.

שאלה: איך אנחנו עוברים ומשלימים את השנים עד לאלף השישי?

אין בעיה אנחנו יכולים לסיים את התיקונים האלה כבר עכשיו, בואו נחליט שעכשיו אנחנו מסיימים את התיקון.

שאלה: האם יש צורות שונות שמבטאות דרגות שונות של השגה או דרגות שונות של עביות?

כן ודאי, כל דרגה, כל צורה היא משהו אחר לגמרי מחברתה.

שאלה: אדם צריך להתרשם מגדלות הבורא מתוך מה שהשיג בעשר ספירות בקו דק מאוד, או מתוך מה שהוא עוד לא השיג, כי הוא אומר שאנחנו לא יכולים לתאר את הבורא כפי שהוא באמת, אז ממה אני צריך להתרשם?

אתה צריך להתרשם ממה שאומרים לך מקובלים שהבורא זה כוח הטוב והמיטיב שרוצה רק להביא אותנו להזדהות עימו וזו כל ההשפעה שלו, תוכן ומהות וכל השפעתו עלינו.

תלמיד: מתוך מה אדם לוקח את גדלות הבורא?

גדלות הבורא תלויה כולה בך. עד כמה שאתה מתפעל ממושג "הבורא".

תלמיד: מכמה שהוא מראה לי בכלים הקטנים והמוגבלים שלי?

נניח שזה נכון, עד כמה שהוא מראה לך.

שאלה: השאלה ההיא על צורת קו, יש שתי צורות כי הכול מסודר או בקו או בעיגול. אפשר להגיד שקו קשור לבן אדם?

כן. קו קשור לרצון לקבל שנמצא תחת שליטת צמצום ומסך.

תלמיד: ושאר הטבע לא קשור לקו חוץ מהאדם?

שאר הטבע לא מסודר תחת שליטת הקו והמסכים, כולו בעיגולים.

שאלה: בעל הסולם כותב באות מ"ב "שהנשמות המקבלות תראינה, שהשינויים שבהן, הן במשפיע ית'". ואחר כך הוא ממשיך והוא מזהיר שלא לראות שצריך להיות ברור "שאין בו ח"ו שום שינוי ושום מדה". איך מחזיקים את שני אלה כשפעם אחת זה במשפיע ופעם שנייה שהוא לא משתנה בכלום?

המשפיע שהוא משפיע עלינו אז הוא מביע כל מיני פנים צוחקות או מרוגזות וכן הלאה. אבל בו בעצמו אין שום שינוי, הוא רוצה רק לטובתנו. ואפילו שמראה כל פעם שהוא לא מרוצה, זה לא יכול להיות, כי הכול בידיים שלו, הוא הכול עושה כדי לחנך אותנו. לכן מה שבא מלמעלה בסופו של דבר בא אך ורק בהחלטת המשפיע.

תלמיד: מה זה נקרא ש"הוא רק חפץ אלוקי, שיתדמה להם"?

שזה מה שאנחנו צריכים, להשתדל על פני כל השינויים שהבורא מראה לנו, להגיע למצב שאנחנו רוצים להיות דבוקים, דומים לו.

שאלה: מה זה נקרא לצפות לגמר התיקון אם עדיין קשה לי לבקש עבור התיקון בדרגה הקרובה?

לצפות לגמר התיקון זה שכל הנבראים בסופו של דבר יגיעו לחיבור ההדדי החזק, עד כדי כך שירצו להשפיע בהשפעה שלמה מכל אחד לכל אחד. זאת אומרת ירצו בזה לגלות את הבורא בצורה המלאה.

תלמיד: ולמה לא ללכת לפי דרגות, תיקונים קלים?

בטוח שאנחנו נלך לפי דרגות אבל "סוף מעשה במחשבה תחילה" אנחנו צריכים לראות את הדבר הזה מעכשיו.

שאלה: כתוב פה בצורה ממש מעניינת בקטע האחרון שקראנו, כאילו הכוח העליון גורם לזה שאנחנו נחשוב שבבורא יש שינוי. ואחרי זה כתוב שאם אנחנו כן מקבלים את הדברים אז אנחנו מאבדים איתו את הקשר. כאילו הבורא בכוונה מציב לנו את הדברים ככה, שנראה שהוא משתנה ובזה אנחנו מאבדים את הקשר. למה הוא עושה את זה ככה?

זאת צורת לימוד האדם. הרצון לקבל כדי שהוא יקבל כל מיני צורות על עצמו, ישתנה לכל מיני כיוונים, הרצון לקבל הזה צריך לקבל השפעות שונות, מנוגדות, ואז על ידי זה הוא משתכלל. ואז יותר מזה יכול להבין יותר את המשפיע, את הבורא, אחרת לא יוכל לדעת.

אם הוא יקבל רק צורה אחת אז הוא לא יזהה שום דבר. הוא צריך לקבל כל מיני צורות שונות, מנוגדות, בכל מיני אופנים, ואז הוא יוכל להרכיב בעצמו, בתוכו, אותה מערכת שהיא תוביל אותו להידמות לבורא, להבין אותו כולו להשפיע אליו וכן הלאה, אחרת איך זה יקרה. הבורא רוצה לסדר את הנברא שהנברא ממש יהיה שותף שלו.

שאלה: הגיעו כמה שאלות לצוות החברתי בנוגע לעצה שנתת לקחת לעצמו חבר אחד או שניים ואיתם לעשות תרגילים של חיבור.

כן.

תלמיד: איך חלוקה כזאת בתוך עשירייה לקבוצות קטנות לא שוברת את הרגשת השוויון ויוצרת פירוד?

אני לא חושב שזה צריך לייצר פירוד אלא דווקא ההיפך, החלוקה הזאת צריכה להיות לשם האיחוד הכללי, שזה שאני נמצא עכשיו בהתקשרות עם כמה חברים מהעשירייה, לא עם כולם, כך אני אלמד איך אני צריך להתייחס לכל העשירייה. מהעשירייה אנחנו צריכים להתייחס לכל האנושות, אנחנו נמצאים כבר בדור האחרון, אנחנו צריכים לחשוב כבר על הפעולה האחרונה שתהיה לנו, שהיא לפנינו.

שאלה: למה התכוונת שאנחנו צריכים לדבר על זה. האם אנחנו צריכים להתחבר בזוגות או בשלשות בכל עשירייה?

אני לא יודע, לא כתוב על זה בדיוק, אומנם כתוב אם אדם לוקח חבר ועובד אתו, אז זה אפשרי. אני מקבל מהרבה אנשים שאלות ופניות שהעשירייה היא יותר מידיי. בכל זאת עשרה אנשים שהם רואים את עצמם מחולקים לשלושה או ארבעה ויותר מזה כבר קשה. אנחנו עדיין קטנים אגואיסטיים מוגבלים, ולכן רצוי לפחות כך לעשות.

שאלה: האם זו המלצה של תרגיל, כלומר לעשות חלוקה יזומה כזאת של העשירייה או שמומלץ למי שקשה לו להתחבר עם כולם?

גם כך וגם כך, תנסו ותראו, "אין חכם כבעל ניסיון".

שאלה: האם צריך לעדכן את חברי העשירייה שכמה חברים החליטו והתחברו לכזאת קבוצה?

לא צריכים לעדכן, אדם צריך מתוך שהוא נמשך לחיבור כי בו הוא משיג את מטרת הבריאה, את מטרת ההתפתחות שלו, את מטרת החיים שלו. אם הוא רואה שהוא לא מסוגל להיות עם עשרה אנשים יחד כאיש אחד בלב אחד, לפחות שהוא יהיה בצורה כזאת עם שניים, שלושה, או ארבעה.

שאלה: מה יקרה עם חבר שאף אחד לא בחר בו? ולהיפך, מה יהיה עם חבר שבחרו בו הרבה חברים במי הוא יבחר או חלק הוא ידחה איך זה עובד?

קודם תנסו ואז תראו. אני לא רוצה להיכנס לפילוסופיות. תנסו כך וכך, ואחר כך מתוך הניסיון אתם תראו מה לעשות.

שאלה: איך אנחנו לא בורחים מעבודה עם החברים שדווקא קשה לנו יותר החיבור איתם. כי דווקא על ידם מתגלים יותר אופנים בגילוי הבורא?

אני צריך להשתדל לנסות להתחיל להתחבר עם אנשים שהם מאוד שונים ממני ולא קרובים לי. וכשאני אנסה, אני אראה מה קורה. יכול להיות שפתאום אני אגלה שדווקא הצורה הזאת היא הצורה הכי טובה, יכול להיות שהיא הכי טובה שאני אזהה בצורת חיבור כזו בירורים גדולים, זה נגד וזה בעד זה כך וזה כך, ודווקא זה ייתן לי אחיזה.

שאלה: החשש הכי גדול הוא האם אין סכנה שתיווצר קבוצה בתוך קבוצה?

לא. אנחנו עושים את זה רק כדי לחזור בבת אחת לעשירייה כשאנחנו רואים שאנחנו לא כל כך מצליחים. אבל אם אתם יכולים להיות יחד בעשירייה אז לא צריך להתחלק. אדרבה. העשירייה היא הקבוצה המינימלית הנכונה המתוקנת.

שאלה: למה קודם האנושות תמיד הצליחה לפתור בעיות ללא הבורא, ועכשיו נראה שזה בלתי אפשרי לחלוטין בלי הבורא?

נכון. כי אנחנו הגענו למצב של הדור האחרון, שאנחנו צריכים מכל הדרגות, מכל הפעולות והמצבים שעברנו, דווקא עכשיו, אנחנו צריכים לקשור אותם לבורא. זה אופן העבודה שלנו בדור האחרון. קודם התפתחנו בכל מיני צורות, התווכחנו, התערבבנו, ניסינו למצוא איזו צורת קשר צריכה להיות כדי שיהיה לנו יותר טוב בצורה הגשמית, בעל מנת לקבל. עכשיו, אין לנו אפשרות אלא להביא את כל המערכת שלנו לעל מנת להשפיע. וכאן אנחנו נמצאים במצבים מאוד מורכבים בשבילנו. האמת זה לא כל כך מורכב, אבל האנושות לא יודעת איך לסדר את זה. ולכן יש לה כאן בעיה.

מצד אחד, אנחנו באמת לא כל כך מסתבכים, אנחנו צריכים להרכיב את הקשר בינינו ועם הקשר בינינו לגשת לבורא. לפי מידת הקשר בינינו, ההתקרבות בינינו, אנחנו נגלה את הכוח העליון, טבע אחד שהוא כולו אינטגרלי, גלובלי, וכך לא היינו מסתבכים. אבל מטבע הדברים שאנחנו כולנו אגואיסטים, אנחנו לא רוצים להכיר בזה, ומכאן כל התסבוכת, הסיבה לכל הצרות, הוא ה"יצר הרע".

מה צריכים לעשות? צריכים להגיע לחיבור. אתם רואים באיזה מאבקים עדיין האנושות נמצאת כדי לא להתחבר או לקבוע כל אחד על האחר איזו צורת חיבור כל אחד חושב שהיא נכונה. חיבור תחתיי, חיבור תחתיו, וכך לפי השיטה הזאת, לפי שיטה אחרת, לפי שיטה כלכלית, לפי שיטה אידיאולוגית, ואו לפי שיטה דתית וכן הלאה.

לכן אנחנו כאן נמצאים עדיין בבירורים אבל הם יעברו מהר מאוד על האנושות. האנושות תראה עד כמה שאף צורת החיבור חוץ מצורת ההשפעה למעלה מהקבלה, לא יכולה להתקיים. אנחנו נראה את זה בקרוב. השאלה היא יפה מאוד. מבחינת הנשים, היא עוד יותר.

שאלה: אם ההפרעה באה כדי לכוון אותי, אז למה זה לא תמיד ברור מה לעשות עם כל הפרעה? למה יש הפרעות שפשוט סותמות את הלב ואת המוח ונראה שאין דרך לצאת מהמצב?

כי אני לא מגיע לפתרון בצורה נכונה. הפתרון צריך להיות פשוט, תבדוק איפה אתה יכול יותר להשפיע. אני לא מבין מה קורה לפניי, כאילו אני מבין את כל המערכת, ואני לא מבין. אפילו משהו שנמצא לפניי, הוא סתום, אני לא יכול לפתור את הדברים. תנסה להשפיע, באיזו צורה אני יכול להשפיע? למי אני צריך להשפיע? איפה הבורא? מה? מי? אפילו אל תצא מהעשירייה. יש לך קבוצה קטנה, בתוכה תחזק את הקשר בין כולם, תשפיעו אחד לאחר. בנוסף, עוד קצת להוסיף, כדי לעשות נחת רוח לבורא. ואתם תראו איך פתאום השמיים מתבהרים.

אם תוכלו להסביר את הדברים האלה כפתרון לכל דבר, לכל האנושות, אז תראו כמה העולם שלנו הופך להיות עולם טוב. אחרת אנושות תגיע למצב שלא תהיה לה ברירה, כמו שבעל הסולם מסביר שיכולים להגיע לכאלו בעיות של מלחמות עולם שלישית ורביעית עוד ועוד, כי חייבים להגיע לתיקון, השאלה היא רק כמה אנחנו נהיה מוכנים לתיקון. וזה תלוי בהפצה שלנו.

שאלה: מה העולם צריך לקבל מאתנו, כדי שנוכל בצורה יותר קצרה להסכים להסבר?

העולם צריך לקבל מאתנו הסבר מה קורה לעולם, העולם צריך לקבל מאתנו דוגמה איך עושים, עם הסברה פשוטה כמה שיותר מעשית, רק לא להסתבך. זה מה שאנחנו צריכים, וזה אפשרי.

תלמיד: לפני מספר שיעורים נתת משימה לפתוח דף משותף, כדי שכל חבר בעשירייה יוכל לחתום על ערבות ונכונות למלא את הערבות. כל יום לחזור ולראות מה אפשר לחדש.

כן.

שאלה: דיברנו על זה בעשירייה והייתה מחלוקת. כמה חשוב לכל אחד לחתום על הערבות של עצמו והאם יש חשיבות רוחנית לחתימה. ואם כן, מה זה אומר?

כן, יש חשיבות רוחנית אפילו שאדם יודע שהוא לא יוכל להחזיק את זה במשך היום, זה לא חשוב. טוב שהוא ידע על זה ויחשוב על זה, אפילו לכמה רגעים והעיקר שיעמוד לפניו.

שאלה: האם אני יכולה לדרוש לפחות מכמה חברות בעשירייה, לכתוב יחד ולחתום יחד על הצהרת הערבות?

כן. ודאי שכן. תנסו.

שאלה: בקשר לתרגיל שדיברנו עליו, לבחור שתיים או שלוש חברות, האם צריך להשתדל להתחבר עם מי שמאד שונה ממני או מי שאני מרגישה קרובה אליה?

זה לא חשוב. לפעמים אנשים שהם מאוד רחוקים זה מזה וכאילו לא יכולים להיות בקשר פתאום הם מוצאים נקודת מגע ושמחים בזה עד כדי כך שכבר נכנסים לקשר הדוק והולכים קדימה. אל תסתכלו אחורה, תסתכלו קדימה. ככל שהמטרה חשובה, אתם יכולים להמשיך.

סיימנו את המבוא לזוהר, אני מודה לכם שדיברנו על בירורים נכונים וטובים, נתראה כרגיל מחר בבוקר.

.

(סוף השיעור)