חוה"מ סוכות תש"ף

שיעור ערב 19.10.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ערבות - קטעים נבחרים מהמקורות הכנה לכנס אירופה

יש לכם תוכנית אחרת לניהול השיעור? תתרגמו כל הזמן, תעשו כך שיהיה קשר.

סדנה

פעם אחר פעם אנחנו מרגישים שהדבר הכי חשוב הוא חסר, שזה לפתוח את הלב אחד לשני, להיות מסוגלים לבנות את האיחוד הזה, האחדות הזאת.

איך שאנחנו יושבים פה בשולחן הזה, על כל שולחן, מה זה חבר בשבילי?

מה זה חבר בשבילי? מה משמעות החברים או החבר בשבילי?

*

קריין: אז אנחנו בשיעור בנושא "הערבות" כהכנה לכנס אירופה, נקרא קטעים נבחרים מהמקורות. קטע מספר 6 מתוך ליקוטי שושנה של נועם אלימלך.

"האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אין יכול לפעול כל כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חבירו הוא נענה מהרה, וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו, ונמצא זה פועל לזה חפצו וזה לזה, עד שכולם נענים. וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה, פירוש עריבין, לשון מתיקות, מפני שממתיקין זה לזה בתפלתם, שמתפללין כל אחד בעד חבירו, ועל ידי זה הם נענים."

(נועם אלימלך, ליקוטי שושנה)

למה אי אפשר לתקן את עצמו?

*

אם אני לא יכול לדעת מה אני צריך לתקן בעצמי, איך אני אדע מה צריך לתקן בחבר?

*

כמה שעות ביום אני מתפלל בעד חברים? זאת אומרת, כמה שעות ביום אני מתקן את הנשמה שלי?

*

איך אני יכול להיות בטוח שאני מתקן את כל נשמת אדם הראשון, איך אני יכול לכוון את עצמי לזה?

*

למה דווקא הערבות הוא סגנון הקשר הנכון בנשמה הכללית?

למה דווקא ערבות זה סגנון, סוג, שיטת קשר הנכון בנשמה הכללית? מה יש בערבות? מושג "ערבות" מהו כולל?

*

אם אני חושב עבור החברים כדי לתקן אותם, אבל הם לא חושבים עלי, אז האם אני אהיה מתוקן או לא? או הם אז יהיו מתוקנים או לא? איפה יהיה מורגש ההפסד הזה?

*

כשאני עובד מול תשעה חברים, אני עובד מולם או מול הבורא? אני משפיע להם, אני משפיע לו, אני משפיע גם לזה וגם לזה? איך אני צריך לכוון את עצמי?

*

איך בעבודה שלי עם החברים בפועל, אני מגיע להשתוות עם הבורא? איך בעבודה שלי בחברה, אני מגיע בפועל להשתוות עם הבורא?

*

אני תמיד צריך לדאוג שיהיה בחברה רוח מרומם, אופטימיות, ביטחון. איך אני עושה את זה? איך אני דואג לזה שבחברה תמיד יהיה אופטימיות, רוח מרומם, ביטחון?

*

אתה מדבר כאילו צריכים לעשות, אלא אני עושה כך וכך. מה אני עושה, כדי לרומם את החברה?

*

איך אני מעורר מצב רוח של החברה, במצב שאין לי מצב רוח?

*

איך אני מעורר אהבה אליי בלב החברים? איך אני מעורר אהבה אליי בליבם של החברים?

*

איך אני מעורר בתוכי פחד מלאבד את האהבה? שאם אני לא מוסיף באהבה, זה נקרא ש"אני לא מתקדם". אז איך אני מעורר פחד לא להוסיף באהבה, ואפילו לאבד אותה אולי, כי אז זה לא נקרא ש"אני מתקדם בדרך".

זה המודד הכי בטוח, שאם אני הולך לקראת להגדיל את האהבה, כל הזמן מגדיל את האהבה, סימן שאני מתקדם. בזה אי אפשר לרמות את עצמו.

אז איך אני דואג כל פעם להגדיל את האהבה?

*

האם יש לנו משהו לעשות, חוץ מלהתפלל על אהבת חברים ושישרה בינינו? האם יש לנו מה עוד לעשות, חוץ מלהתפלל שתשרה בינינו אהבת חברים?

בזה מממשים את התפילה, וגם בקשה לאהבה שישרה בינינו. יש עוד משהו, או שרק לזה לכוון את עצמנו וזהו?

*

למה להגיע ללב אחד, אנחנו חייבים את כל הלבבות לכוון לבורא, ואין שום אפשרות אחרת להגיע לרצון אחד?

*

למה הבורא מקרב אותנו על ידי הדחייה?

*

כשאנחנו בדרך, איזה פרמטרים אצלנו גדלים, ואיזה פרמטרים הפוך, מתקטנים?

בדרך מכאן ועד גמר התיקון, מה גדֵל ומה קטֵן?

*

איך אנחנו מסדרים שגם הירידות הן נכנסות לחשבון כעליות, "ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד"? איך אנחנו מצרפים ירידות לעליות כך, ששתיהן פועלות לכיוון קדימה?

*

איזו ירידה אני צריך לקבל, שאני אצעק לבורא, כך שהוא יציל אותי? מה אני צריך להרגיש בירידה כדי לצעוק, לדרוש מהבורא כך, שהוא יציל אותי? זה כנראה מצב שאליו אנחנו צריכים לצפות, לרצות להגיע אליו.

*

איזו ירידה אני צריך לקבל, כדי לצעוק לישועה אמתית? יכול להיות שאני כבר קיבלתי את זה, אבל אני לא מזהה. מה היא צריכה להיות, איזו ירידה, בהרגשה, בהבנה, במכה, בייאוש, בכאב? מה צריך להיות, איזו ירידה? בעומק, בסוג שלה?

איזו ירידה אני צריך להרגיש, כדי באמת לבקש מהבורא כזאת עלייה, שהיא כבר תהיה תיקון הסופי? איזה סוג ירידה, איזה הרגשת הירידה, עוצמה, עומק? מה היא צריכה להיות, כדי שאני כבר אצעק לתיקון אמתי?

*

האם באמת אני צריך להגיע למצב שחסר לי כוח השפעה, כמו שאני נחנק וחסר לי אוויר שאם לא מקבל, אז אני מת? האם אני מגיע למצב כזה, שפשוט נחנק ללא יכולת להשפיע?

*

איך אנחנו בונים בחברה כזאת אווירה, שבהרגשת החושך, נפילה, חוסר אונים וכולי, אנחנו בזה מרגישים שמחה והתפתחות?

איך אנחנו בונים כזאת אווירה בחברה, שבהרגשת החושך וירידה, נפילה, חוסר אונים, אנחנו יחד עם זה מרגישים שמחה והתפתחות?

*

(סוף השיעור)