שיעור בוקר 22.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1913,

מאמר 588. "מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון"

קריין: "כתבי רב"ש" כרך ג', עמ' 1913, מאמר "מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון".

מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון

"הנה מבואר בכמה מקומות, שמלכות דעליון נעשה כתר לתחתון. ויש לשאול, הלא מלכות נקרא הכלי קבלה, מה שהתחתון מקבל, והוא בחינת אני שמשיגים. וכתר נקרא בחינת אין סוף, אפילו כתר דעשיה נקרא גם כן בשם אין סוף. ואיך אפשר לומר, שמלכות הנקרא כלי, יהיה נקרא בשם אין סוף.

ולפי המבואר שמה, שכתר נקרא בשם אין סוף, הכוונה על המשפיע, כי אצל המשפיע אין שום שמות והבדלים שנוכל לדבר בו. וכל מה שמדברים הוא רק מבחינת מה שמתגלה מהאין סוף. ושכל שנוי הגלויים תלוי ביכולת המשיג התחתון.

לכן אומר שהמשפיע של עולם העשיה גם כן נקרא בשם אין סוף, שבחינת אין סוף נקרא המחשבת הבריאה, המכונה רצונו להטיב לנבראיו.

על כן כל מה שמושפע לתחתונים היא כפי כוח המשיגים. ואצל המשיגים יש שנויים. לכן נותנים למשפיע כל פעם שם אחר, כפי מה שהתחתון משיג את השגתו, על שם השגתו כך הוא מכנה את המשפיע.

כמו בשמות גשמיים, אנו מכנים אותו יתברך רופא חולים, מתיר אסורים, פוקח עורים וכו' - כך הוא בהשפעת רוחניות, דהיינו כשמקבלים מהמשפיע בחינת עשיה, אז הוא נקרא בשם עשיה וכו'.

ומה שאומרים, מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון, זה מבחינת מה שמלכות דעליון גורמת שהתחתון יקבל מהעליון.

זאת אומרת, כמו שאומרים, הרשימות שנשארים מהעליון, גורם שהתחתון יהיה לו רצון להשיג. היינו שמלכות דעליון גורם לתחתון צורך, שהתחתון תצטרך לקבל מהאין סוף שפע. כמו כן הקשר בין עליון לתחתון, גם כן הכוונה בין האמצעי, שיש בין צורך שהעליון חסר לצורך למה שחסר לתחתון.

אבל למשפיע, שהתחתון גורם, שיולד בחינת אין סוף ברוך הוא, אלא שהמלכות דעליון גורם, שיהיה התחתון צורך לקבל מהעליון. אז נולד בחינת אין סוף בתחתון, שפירוש שהתחתון ממשיך אז בחינת אין סוף, היינו בחינת משפיע.

כמו שמפרש בזהר הקדוש בחוקותי, "ועשיתם אותם, אל תקרי אותם אלא אתם", כאילו אתם עשיתם אותם, ומפרש בהסולם, בזה שהתחתונים צריכים, שה' יתברך ימלא אותם, אז התחתון משיג את המשפיע, בזה שהוא מקבל שפע מהעליון. מה שאין כן אם אין המקבל מקבל שום דבר מהמשפיע, מאין הוא יודע שיש משפיע, שזה נקרא "ממעשיך הכרנוך"."

שאלה: כשלאדם מתעוררת נקודה שבלב, זה מלכות דעליון?

זה ודאי בא מלמעלה.

תלמיד: אז זה מלכות דעליון?

כן.

תלמיד: ומתי זה הופך לכתר של התחתון? מה המעבר?

כשהתחתון מתחיל להרגיש את מציאותו ואיך הוא קשור לעליון, במה הוא קשור, מה בדיוק הוא מקבל ובמה הוא יכול לאחוז בעליון.

תלמיד: כשאדם מתחיל לחפש את משמעות החיים, המלכות דעליון מדברת בו או שכבר אפשר להגיד שמתחיל להיווצר כתר דתחתון?

לא, ודאי שהכול ממלכות דעליון, היא קובעת את הכול.

שאלה: רב"ש כותב, "כשמקבלים מהמשפיע בחינת עשיה, אז הוא נקרא בשם עשיה". מה זה אומר לקבל בחינת עשיה?

את זה אני לא יכול להגיד, אי אפשר להסביר את זה. אבל מה שברור, שאנחנו מכנים, נותנים שמות להמשפיע לפי מה שאנחנו מקבלים ממנו.

תלמיד: מה זה אומר להשיג איזו דרגה של העליון?

לפי השגת העליון כך התחתון מכנה אותו.

שאלה: האם כתר ואין סוף זה אותו דבר? מה ההבדל?

כל כתר זה אין סוף. אין סוף זה שאין בו השגה.

תלמיד: אז מה ההבדל בין כתר לאין סוף?

אין הבדל. זו תכונה כזאת שאנחנו לא יכולים להשיג. מרגישים, נמצאים עימו באיזה קשר אבל זה עדיין ללא השגה.

שאלה: כתוב, "היינו שמלכות דעליון גורם לתחתון צורך, שהתחתון תצטרך לקבל מהאין סוף שפע." מה זה המצב שנקרא "צורך בתחתון"?

זה מה שהעליון מוסיף, נותן לתחתון ואז התחתון מרגיש צורך.

שאלה: בסוף המאמר כתוב, "מה שאין כן אם אין המקבל מקבל שום דבר מהמשפיע, מאין הוא יודע שיש משפיע, שזה נקרא "ממעשיך הכרנוך"." מה זה "ממעשיך הכרנוך"?

שלפי כמה מקבלים ומה מקבלים מהעליון, לפי זה יכולים לכנות אותו בשם.

שאלה: איך הבורא מגרה אותנו בחסרונות שלנו? אנחנו רואים שהכול בא ממנו, הוא הראשון, הוא האחרון.

הבורא נקרא בשם כללי "עליון", זאת אומרת כל מה שאתה יכול להגיד על העליון שלך, שאתה מקבל ממנו, אתה יכול לקרוא לו "בורא", כי כלפיך זה כך.

תלמיד: רב"ש כותב, "כמו כן הקשר בין עליון לתחתון, גם כן הכוונה בין האמצעי, שיש בין צורך שהעליון חסר לצורך למה שחסר לתחתון." אתה יכול להסביר לנו?

לעליון חסר לתת ולתחתון חסר לקבל, ובין שני החסרונות האלה שיכולים להוסיף זה על זה יש קשר.

תלמיד: האם הקשר הזה שעכשיו אנחנו מדברים עליו בין העליון לתחתון, בגירוי ההדדי הזה של החיסרון לקבל והחיסרון לתת, מתבצע בקשר בינינו כל יום מחדש?

אם אנחנו רוצים להיות קשורים כך, אז כן.

תלמיד: אם אנחנו באים לפה בכוונה אמיתית לחזק את הקשר בינינו, זה אומר שאנחנו רוצים לחזק את הקשר לעליון?

כן.

שאלה: איפה הרשימות נמצאות?

הרשימות נמצאות בתוך הפרצוף.

תלמיד: רב"ש כותב, "הרשימות שנשארים מהעליון, גורם שהתחתון יהיה לו רצון להשיג". אנחנו גם לומדים שהסתלקות האור יוצרת את הכלי, את הרצון.

כן.

תלמיד: הרשימות עצמן נמצאות באדם ומתעוררות עם קבלת האור מהמלכות דעליון, או שהן נמצאות במלכות דעליון ומגיעות לאדם?

הרשימות זה מה שנשאר אחרי איזו פעילות, בדרך כלל כל הרשימות של הפרצוף נמצאות בכתר שלו.

תלמיד: זאת אומרת, אחרי שקיבל הארה וההארה הסתלקה, רק אז הוא מזהה את הרשימות?

כל עוד יש לו אור הוא לא מזהה את הרשימות אלא מזהה את האור.

תלמיד: אם אנחנו מדברים על השפעה, אז הצורך הוא לא לקבל את האור.

כן, הצורך הוא להידמות לעליון.

תלמיד: זאת אומרת נולד בו צורך אחר, הפוך לגמרי ממה שהוא נברא בו.

תמיד זה כך.

תלמיד: כי המחשבה שלנו ברצון לקבל המקולקל היא שאם קיבלתי איזו טובה, איזו הנאה, ועכשיו היא הסתלקה ממני, אז אני הולך ומחפש את ההנאה הזו. אבל פה נוצר משהו מעניין, אני מקבל הנאה, וכשמסתלקת ההנאה אני הולך ומחפש איך להנות אותו.

כן.

תלמיד: כך יוצא.

כן.

תלמיד: זה מאוד מיוחד בעיניי. ואלו הרשימות שנותנות משהו חדש לרצון לקבל?

כן.

שאלה: אפשר לומר שכל מה שנמצא במלכות מגיע בהכרח מהעליון, וכל השגה במלכות למעשה נמצאת שם ורק על פי ההשתוקקות של המלכות, ההשתוקקות לעליון כך היא מתפתחת. הוא אומר פה, כל אימת שהיא מתפתחת הוא גם משיג שם אחר. אולי אני אפשט את זה ואתן דוגמה של אבא שדואג לכל דבר בבית, עושה את כל התיקונים, הילד שלו מסתכל ומתוך סקרנות, מתוך רצון ללמוד להתפתח, הוא מגיע בסופו של דבר להשגה של האבא. האם אפשר פחות או יותר לתת הקבלה כזו?

כן, אפשר.

שאלה: "ממעשיך הכרנוך", מה הם המעשים שמהם אפשר ללמוד?

התחתון עושה מאמצים כדי לקבל מהעליון מה שהעליון רוצה למסור לו, ולפי המאמצים האלה התחתון משיג את העליון. דרך מה שמקבל מהעליון הוא משיג אותו, וכך יש לנו עלייה במדרגות.

תלמיד: אבל מה נקרא מעשים של הבורא שמהם הוא מכיר אותו?

השפעה. העליון הוא המשפיע, התחתון הוא המקבל, מזה שהוא מקבל ומבין שהוא מקבל מהעליון, מהמשפיע, הוא לומד מהעליון איך הוא משפיע ומה הוא משפיע, ובזה שסופג את זה אז נעשות בו התפעלויות, התרשמויות וכך על ידי התפילה הוא נעשה דומה לעליון.

תלמיד: מעשה השפעה של העליון הוא לעשירייה, ליחידים, לחברים, לעצמי? במה להתמקד מכל זה?

בדרך כלל הוא לעשירייה, כי העליון משפיע לתחתון כולו.

תלמיד: זאת אומרת, זה שהאדם מתמקד באיך העליון מטפל בו זה לא מספיק, הוא צריך לראות איך הוא מטפל בו כחלק מהעשירייה, איך הוא מטפל בעשירייה.

בעשירייה. כי הוא מקבל מהעליון בתנאי שמתחבר לעשירייה, נכלל בעשירייה, ואז באותו כוח שהוא נכלל בעשירייה, מבטל את עצמו כדי להתקשר עם העשירייה, באותו כוח, רצון, נטייה הוא מגלה את העליון וכך מתפתח.

תלמיד: האם התפתחות היחיד אמורה להיות דומה לעליון שמתייחס לעשירייה

על ידי הלימוד שהוא לומד ממנו?

כן, ודאי.

תלמיד: כמו שהעליון מתייחס לעשירייה, כך כל חבר אמור גם להתייחס.

כן.

שאלה: הוא אומר "ממעשיך הכרנוך". את המעשים עצמם אנחנו לא יכולים לראות, רק דרך התוצאה של המעשים אנחנו למעשה משיגים.

אנחנו התוצאה של המעשים.

תלמיד: אנחנו יכולים להרגיש את התוצאה של פעולה, של משהו שאין לי מושג בכלל מה הוא, איזה אין סוף שכנראה משפיע אבל אני לא יכול להרגיש את ההרגשה.

נגיד.

תלמיד: אין לי שום תפיסה אחרת רק דרך ההרגשה. ואז את ההרגשה כתוצאה ממשהו שהוא מביא ואני ארצה שאחרים ירגישו, שאני אעביר את זה הלאה. האם זה למעשה להיות כמוהו?

לא. קודם כל אתה מגלה מה שהעליון מרגיש כלפיך.

תלמיד: דרך ההרגשה, דרך כלי שנבנה בתוכנו.

כן.

תלמיד: וזה להיות דומה לו במובן שאותה הרגשה שאני משיג דרכו, אני רוצה להעביר לאחרים.

אם אתה רוצה להידמות לעליון אז אתה משיג את העליון דרך השפעה לסביבה, לחברה.

תלמיד: האם דרך הרגשת ההשתוקקות או דרך ההרגשה של האור כשמגיע לכלי?

דרך הרגשה שאתה רוצה להידמות לעליון.

שאלה: מה ההבדל בין המלכות של העליון לבין המלכות של התחתון?

מלכות של עליון זו מלכות דמשפיע ומלכות דתחתון זו מלכות דמקבל.

תלמיד: איך במלכות דתחתון מתעוררת איזו נטייה להשיג את מלכות דעליון?

בזה שהוא רוצה להתעלות מעל עצמו ולהרגיש את המשפיע.

תלמיד: וזה על ידי שהוא מפתח את תכונת ההשפעה.

כן.

תלמיד: איך מלכות דתחתון יודעת לזהות שהיא בכלל מתחילה לעלות במדרגות האלה ואיך היא יודעת להגדיר מה זה מלכות דעליון אם זה לא קיים בה?

מבטלת את עצמה ורוצה לקבל מהעליון כל מה שעליון רוצה בגלל שהעליון רוצה, ואז בזה היא נעשית דומה לעליון.

תלמיד: מאיפה זה מתחיל?

מתחיל מהרגשה. מזה שמרגיש שמישהו משפיע לו ומתחיל להתייחס אליו כמו למשפיע ולבטל את עצמיותו וכך הוא משיג את העליון.

תלמיד: ומה גורם לעלייה של מדרגה אחת?

בזה שמבטל את עצמו הוא נעשה דבוק לעליון ובביטול הזה מתחיל לקבל את התכונות של העליון.

שאלה: במה העליון נחשב לעליון לעומת התחתון?

בזה שהוא משפיע.

תלמיד: אז מה זאת בחינת מלכות שהיא במשפיע? כי מלכות זה בעצם אני וגם במקומות אחרים כתוב שזה הרצון לקבל.

כן.

תלמיד: אז מה זה אומר רצון לקבל בבחינת המשפיע?

הרצון לקבל של העליון הופך להיות למשפיע לתחתון.

תמיד: איך זה יכול להיות, למה שרצון לקבל יהפוך להיות המשפיע?

הרצון לקבל של העליון, מפני שהוא נכלל מהתחתון ומרגיש את החסרונות שלו, התכונות שלו, בזה הוא נעשה למשפיע לו.

תלמיד: אז בפני עצמו העליון כאילו אין לו מלכות. אם לא היה לו תחתון אז לא היה לו מלכות.

כן.

תלמיד: ברגע שהעליון מתחיל להתקשר לתחתונים, אז נולדת בו בחינת המלכות שבו. אז התחתון יכול להשיג את ההרגשה של מה שנקרא "מלכות דעליון".

כן.

שאלה: אני חושב על המאמר, אנחנו נתכנסנו כאן ללכת בעקבותיו של בעל הסולם, ואני רואה שם אותנו כמלכות שאמורים לתת כתר, ושם אנחנו מקבלים כל מיני ביטויים שונים, כמו אחדות, כמו חיבור וכולי. זאת אומרת זה אותו דבר, אז למה אני מביא את זה, כי זה יביא לנו את החשק להיות הכתר, להיות בגאווה עבור בעל הסולם. וזה שווה, אנחנו כל פעם מקבלים אורות אחרים והבנות אחרות, אבל הבסיס הוא שאנחנו בסיס שהולכים בעקבות בעל הסולם.

בסדר.

שאלה: אם כל אחד מאיתנו נותן שמות לעליון לפי ההשגה שלו, אז איך תוכל להבטיח שההשגות השונות האלו יתרמו לעשירייה דווקא להיות בלב אחד?

כל אחד באמת מקבל התרשמות אחרת מהעליון ובסך כול היחסים שלהם הם מתחברים בעליון, כך שהעליון מתייצב לפניהם כעליון לכולם.

תלמיד: האם יכול להיות שזו ראייה שונה של העליון, והיא יכולה להפריע לנו בעבודה בעשיריות?

כן, הכול יכול להיות בעבודה.

שאלה: "ממעשיך הכרנוך", אנחנו לומדים שהמקום המדויק ביותר במציאות להכיר את הבורא זו העשירייה.

כן.

תלמיד: למה עשירייה היא המקום המדויק שם יכולים להכיר את הבורא?

כי זה לפי מבנה של העליון, שכך הוא משפיע לתחתון, דרך עשרה רצונות.

תלמיד: אותם עשרה רצונות, אנחנו בעצם רואים גופים, איך לעשות מאמץ לעבור את הדבר הזה שאני רואה גוף ולראות רצון, לראות רצונות שמהם אני אתחיל במשהו להרגיש את הבורא?

בכמה שאנחנו מעלים את החברים אז אנחנו מתחילים להשיג הבחנות יותר גבוהות, ומהן אנחנו בונים את דמות העליון.

תלמיד: אדם עושה פעולות בעשירייה, יש קשרים בין החברים, יש יחסים, כשהוא עושה פעולה הוא מקבל תוצאה, פידבק, יש פידבקים. איך נכון לפרש את אותם פידבקים כדי ללמוד את העליון? מה אתה ממליץ לאדם, איך הוא צריך לפרש את מה שקורה בעשירייה ומזה הוא לומד על העליון?

כל הלימוד שלנו הוא איך להידבק לעליון. אני צריך לבטל את עצמי מכל וכל, להתחבר לעשירייה ודרכה להתחיל להרגיש מה שהבורא משפיע לה.

תלמיד: אני צריך להיות בשאלה הזו מול החברים, מה עכשיו הבורא רוצה ממני, מה הוא בא ללמד אותי?

לא, זה עניינך הפרטי.

תלמיד: אלה תוצאות עקיפות. זה משהו שמגיע כך פתאום, זה מתגלה לי מהדברים שקורים בעשירייה?

אני לא יודע אם פתאום מתגלה או לא פתאום, אבל זה מתגלה מתוך המאמץ להתכלל בעשירייה.

תלמיד: מה זה מאמץ להתכלל בעשירייה?

להתבטל כלפי העשירייה.

תלמיד: להתבטל כלפי העשירייה זה לראות אותם גדולים וחשובים ממני.

כן.

שאלה: האם כדי לעשות פעולה בעשירייה צריך להיות קודם כל נעול על הבורא או שגם פעולה שאתה לא מכוון לבורא, פעולה בתוך העשירייה גם יש לה השפעה?

אבל למי אתה משפיע?

תלמיד: כי לא תמיד זוכרים בורא, לפעמים יש מצב שאתה בתוך העשירייה ואתה עושה כל מיני פעולות. אם אתה עושה פעולה בתוך העשירייה וזה לא מכוון לבורא יש לה גם כן השפעה או שאין לה?

לא חושב.

תלמיד: לא. אז חייב להיות כל הזמן הבורא בפוקוס ואז לעשות את הפעולה.

כן.

שאלה: איך יש מאין הופך ל"אני" באין סוף ברוך הוא?

דרך תשע ספירות.

שאלה: מלכות דתחתון כשהיא משיגה את כל ההשפעה לכתר שהיא הציבה לפניה, היא בעצם משיגה את החיסרון של מלכות דעליון?

לא.

תלמיד: אז מה היא משיגה? מה מלכות דתחתון משיגה בזה שהיא משפיעה עד לכתר?

על ידי זה שהיא מתחברת לכל הספירות שלפניה, היא משיגה את הכתר שלה, של הפרצוף.

תלמיד: ושם התהליך הזה נגמר?

הלאה יש עוד, אבל זה כבר פרצוף אחר.

תלמיד: אז כל הפרצוף הזה עכשיו הופך להיות, מה שהיה כרגע מלכות דעליון, אז היא מתכנסת לתוך מדרגה גבוהה יותר במלכות שלה?

כן.

תלמיד: אז כדי להיות דומה בעצם למלכות דעליון או לכתר, האם היא גם צריכה לכלול את התחתון שלה? מה זה נקרא שמלכות דתחתון משפיעה לכתר?

שהיא מוכנה לקבל בתוך העשירייה שלה, זאת אומרת הספירות שלה, את כל מה שהעליון רוצה לתת.

תלמיד: הרצון של העליון לתת, הוא לא כלפי העשירייה שלו? למה מלכות דעליון בכלל יש לה יחס לתחתון ולא לעשר ספירות שלו?

כי היא מקבלת בתשע הספירות שלה ומוסרת למטה.

תלמיד: אז למלכות דתחתון אין את עניין המסירה למטה?

לתחתון שלה, כן. אם יש לה תחתון, יש לה את החסרונות האלה, ואז היא מוסרת.

תלמיד: וזה נחשב חלק מהעשירייה, או שהעשירייה זה רק הספירות שלה? מה הקשר בין העשירייה לתחתון?

לא, העשירייה היא עשירייה ותחתון הוא תחתון.

שאלה: וחייבים להיות שני הדברים האלה כדי שהמדרגה תממש את עצמה?

כן.

שאלה: בין השורות, אני מרגיש שהוא מתאר איזו מערכת. ואז פתאום עלה לי בראש, שאולי האני האמיתי שלי נמצא בעשירייה. וזה כמו בזמן שאני מחבר את החברים ואני כזה אמיתי, אז בעצם אני גורם מקום איפה הבורא או האין סוף שאני לא מכיר, יכול לתת. אני רוצה להבין, אם אתה יכול לתאר איך זה עובד? איך זה נראה?

לא. מתוך זה שאנחנו לומדים, כל אחד ואחד עושה את הציור לעצמו.

תלמיד: כי רואה פה בטח משהו מעל ההבנה שלי, אבל גם אני רואה דברים שהם ממש בסיסיים. אם אני רוצה ללמד את הבן שלי כלי זמר, או מתמטיקה או משהו, אין לו את הרצון הזה.

אני פשוט כאילו עושה איזו פעולה ואחר כך היא גדלה. אני רואה שזו המציאות שלנו, האמת. אני רוצה שכולם יוכלו לראות כמה זה מחובר לכל יום שלנו.

כן.

שאלה: כתוב, "כמו בשמות גשמיים, אנו מכנים אותו יתברך רופא חולים, מתיר אסורים, פוקח עורים וכו' - כך הוא בהשפעת רוחניות, דהיינו כשמקבלים מהמשפיע בחינת עשיה, אז הוא נקרא בשם עשיה וכו'." מה זה השמות גשמיים, שמות רוחניים?

כמו שבעולם הזה, אתה מכנה את האנשים לפי מה שאתה מקבל מהם. כך גם ברוחניות אם מקבלים מהבורא, אז אנחנו יכולים לכנות אותו בשמות האלה.

תלמיד: אנחנו יכולים לפנות גם לשמות של העליון?

לא. לשמות אנחנו לא פונים. אנחנו פונים לבורא שנמצא בצורה שדרך השמות האלה הוא משפיע עלינו.

שאלה: בקשר בין העליון לתחתון אין לתחתון כלים דקבלה. הוא רק כל הזמן מנסה לבטל את עצמו ולהיות במשהו להתאים את עצמו לעליון.

הוא נכלל בעליון קודם כל, מבטל את עצמו לעליון.

תלמיד: הביטול היא פעולה מאוד אקטיבית.

כן.

תלמיד: הוא צריך לממש את כל מה שאנחנו לומדים בעקרונות של האמונה למעלה מהדעת.

בוודאי שביטול זה פעולה אקטיבית. היא כולה על שם התחתון, כשהתחתון מבטל את עצמו.

תלמיד: איך התחתון מקבל כוחות להתבטל?

התחתון מקבל כוחות מלמעלה מהעליון, כדי להתבטל כלפי העליון.

תלמיד: יש קשר עדיין לפני שיש ביטול. איך לתאר את זה? לרצות להיות שם, בנקודת הביטול?

כן.

שאלה: איך התחתון מזהה את העליון?

בזה שהעליון רוצה למסור לו, לתת לו משהו. או בזה שהוא מרגיש שיש לו חיסרון כלפי העליון והעליון יכול לתת לו ואז הוא מתפלל לעליון.

תלמיד: אבל, יוצא מהמאמר שקראנו, שהכול מתחיל דווקא מהעליון.

כן.

תלמיד: הכל מתחיל מהעליון, העליון הוא המתניע.

זה ברור.

תלמיד: איך התחתון מצליח לזהות את המלכות של העליון?

הוא פונה למלכות של העליון כי משם הוא מקבל את הכול.

תלמיד: אבל מה זאת פעולת הפנייה למלכות של העליון? איך אתה מתממשק דווקא למלכות של העליון?

הוא מתקשר לעליון ונכלל בעליון. מזה יש לו כבר קשר עם העליון. ואז הוא מפתח את התכונות שלו כדי לאחוז בעליון יותר ויותר.

תלמיד: מה הוא עושה כדי שתתקיים התקשרות עם העליון?

ביטול, קודם כל ביטול עצמו. זאת אומרת, את הרצון לקבל לעצמו הוא מבטל כלפי כל התכונות של העליון.

תלמיד: ומה זה נקרא שבסוף זה "הופך עבורו לכתר"?

מה שמקבל מהעליון, היחס של העליון נקרא "כתר".

תלמיד: אז מצד התחתון, המקסימום שהוא משיג בעליון, זה רק המלכות שלו? הוא לא משיג מעבר לזה?

לא. לא משיג. אבל לא צריך יותר.

תלמיד: זה כאילו אין סוף בשבילו?

כן.

תלמיד: המלכות של העליון?

כן.

תלמיד: וברגע שזה הופך עבורו לכתר, מה קורה עכשיו בתחתון שזה הפך לכתר עבורו?

שעכשיו הוא צריך לעבוד עם הכתר שלו, איך הוא מתאים את עצמו לכתר שקבל מהעליון, ממלכות דעליון.

תלמיד: מה המניע של ההתקשרות הזאת? מה גורם שתהיה התקשרות בין העליון לתחתון?

שהתחתון רוצה לקבל מהעליון, אבל הוא רוצה לקבל תכונות שיעשו ממנו דומה לעליון.

שאלה: "ממעשיך הכרנוך". שאני מסתכל על פעולות הבורא, אני רואה דברים מאוד טובים ונפלאים שמקרבים אותנו אליו, ואני גם רואה אסונות ודברים נוראיים. מהם המעשים שאני צריך להתבונן בהם ולנסות להידמות אליהם? לאן המקובל מכוון אותי ספציפית?

הבורא רוצה שבהתפתחות שלנו אנחנו נגיע לדרגתו, ואת זה אנחנו צריכים כל הזמן להחזיק בתוכנו. ומכאן אנחנו צריכים לראות את כל הפעולות שעוברות עלינו, כמה הן כולן סובבות אותנו לעליון, להשפעה, להידמות לעליון, וזו בעצם כל העבודה שלנו.

שאלה: איך התחתון מזהה את ההתעוררות שהעליון מנסה לעשות? נגיד האדם חי במציאות מנותקת, לא מרגיש עליון או תחתון, איך עכשיו הוא מזהה את העליון, ובתוך השאלה הזאת גם, האם גם העליון מנסה כל הזמן ליצור איתו קשר, או שיש מבחינת התחתון עליון וירידות בעניין הזה?

בחינת התחתון יכולים להיות עליות וירידות וכל מיני מצבים, אבל התחתון צריך להיות מכוון לאתר את העליון. זאת אומרת עד כמה שהעליון משפיע לו בכל רגע בקיומו, מה הוא רוצה, ולאיזה פעולות של העליון התחתון רוצה להידמות, זאת אומרת להיות בקשר עימו.

תלמיד: מצטייר פה כאילו העליון באיזשהו שלב מנסה לעורר את התחתון, והרב מסביר שזה בעצם כל הזמן קיים, וההתעוררות מהעליון היא תמיד קיימת בעולם רק שאנחנו לא מזהים אותה?

כן.

תלמיד: אז כדי לזהות אותה למה בדיוק לכוון, שנזהה שהעליון פועל במציאות שלי?

אני צריך להיות קשור לסביבה, ולהשתדל לסובב אותה כולה כלפי העליון, ובצורה כזאת אני נעשה גם יותר תלוי בעליון, וגם יותר משפיע לעליון.

תלמיד: מה הנטייה שאני צריך לייחס לעליון כדי להתחיל להרגיש אותו במציאות? מה הוא מתכוון לעשות, כשהוא עושה דברים טובים, רעים, אני רואה דברים שאני לא מרגיש יחס כלפי. מה היחס שאני צריך לשייך לעליון בפעולות שלו כלפי, מה הוא רוצה?

הוא רוצה שאני אגלה אותו.

תלמיד: אז כשאנחנו משתדלים לחשוב על העליון, שהוא רוצה שנגלה אותו, ככה מתחילים להתלבש עליו, מתחילים להרגיש אותו, זאת הפעולה מלמטה?

כן.

תלמיד: האם כל מה שאנחנו מדברים עכשיו, שמלכות דעליון מעוררת את התחתון, מדובר על תהליך העיבור, שמלכות מתחילה בהתפתחות בתוך המדרגה התחתונה, וכך היא מתעברת, ואנחנו נולדים?

זה לפני תהליך העיבור.

שאלה: אם התחתון לא מקיים את רוב העצות שהעליון נותן, וכבר תקופה לא קצרה הוא מרגיש שהוא עושה יותר נזק מתועלת. מה העצה במצב כזה?

לבדוק עד כמה הוא יכול להיות קשור לעליון דרך חבריו, ובדרך הזאת הוא יראה מה עוד הוא צריך לעשות כדי להיות בהרגשת העליון.

תלמיד: כן, אבל הוא לא מקיים דברים בסיסיים. דברים שאפילו העשירייה דורשת ממנו, מבקשת ממנו, והוא לא מקיים. הוא לא עובד עכשיו, כל הנושאים הגשמיים דופקים את כל היום יום, את כל העבודה, אתה יודע "אין קמח, אין תורה". אתה בא לפה, אתה מרגיש שאתה עושה נזק ללימוד, לא מביא תועלת. אתה אומר לעצמך שאולי תתקדם או משהו..

זה שהוא מרגיש נזק, זה כבר דבר גדול, גם את זה משפיע לו העליון, הבורא, וצריך להודות על זה.

תלמיד: להודות על נזק?

כל הרגשה, אם אתה רוצה להגיב עליה, צריכה להתחיל מברכה. כי בטוח שאתה מקבל את זה מעליון, ואתה מברך אותו על זה, ומקווה שמה שאתה מרגיש יעזור לך להידמות לעליון.

תלמיד: המורה שלך היה שם סנקציות על אנשים כמוני, ואתה כאילו זורם עם הספסל האחורי. למה? אבל הם, העשירייה דורשים ממך את מה שהמורה שלך דרש, שתהיה נשוי, שתעבוד, ואין את זה. אז למה אתה זורם עם זה, והעשירייה לא זורמת עם זה, החברים לא זורמים עם זה? וגם לי נראה שהם צודקים, למה אני צריך להיות פה, תלך לאיזו תקופה, אולי תסתדר, ואולי תחזור בהמשך.

לא, זה לא הולך לפי השכל שלך.

תלמיד: לא שלי, אלה הדוגמאות שאתה נותן, שהחברים נותנים. אני בא, אבל אני מרגיש רע עם זה שאני בא, אתה מבין?

אז אתה צריך לתקן את עצמך.

תלמיד: בסדר, זה כמו להגיד שהשמש זורחת. מורה, מה עושים, מה הלאה?

עושים? עושים את עצמם יותר קרובים לחברה, ולתקן את עצמו על ידי החברה, על ידי הדבקות בחברה, אין יותר.

שאלה: מה זאת התגובה מצד התחתון שנקראת "ברכה"?

שהתחתון מברך את העליון על כל הפעולות שלו.

תלמיד: מה זה אומר, מה הביטוי של ברכה מצד התחתון?

"ברכה" זה תודה. כשהתחתון אומר תודה לעליון על העולם, על הפעולות, על כל מה שקורה לו.

תלמיד: בשביל מה הוא צריך את התודה הזאת?

בלי זה הוא לא יתקדם, ולא יתקרב לעליון. כל העניין שלנו זה איך לגלות את העליון בהסתרה. מצד אחד העליון עושה את הכול, ומצד שני אנחנו צריכים ללמוד ממנו, צריכים להידמות לו, להתקרב אליו. וזה על ידי כך שהאדם מבטל את עצמו כלפי הקבוצה שלו.

תלמיד: כשאדם מרגיש תחושה של הודיה שמתפשטת בו, זה לא מספיק, ההרגשה הזו לא מספיקה? יש עוד פעולה של ברכה, יש משהו אקטיבי מצידו?

כן.

תלמיד: יש תוספת להרגשה שיש בו?

איך הוא מגיב.

תלמיד: ואיך זה צריך לבוא לידי ביטוי? הוא צריך להגיד את זה או עצם ההרגשה זו כבר התגובה?

כן, אבל יותר טוב גם לבטא את זה במילים.

תלמיד: איך לברך כשלא מרוצה מהיחס של הבורא אליו?

להגיד את זה בתפילה שלו, עד כמה הוא מרגיש את הבורא כביכול בצורה שלילית, ולא מבין למה זה, כי הבורא הוא טוב ומטיב, אז איך יכול להיות שהוא מרגיש ההפך? וכך להתקדם.

תלמיד: אדם יכול לברך כשהוא לא בהשתוות עם הבורא, ולא מסכים עם פעולות הבורא עליו?

הוא יכול להעלות כל מיני הרגשות שלו. הבורא כאילו לא יודע, לא מכיר, לא מרגיש? אלא זה כלפי האדם, ואם האדם מבטא את זה בפה, זה כבר נקרא שהוא קלט את זה לפחות באיזו מידה, ואז הוא מעלה את תגובתו לבורא.

תלמיד: הוא יכול לברך גם בצורה מלאכותית?

אבל היא לא פועלת, זו חנופה.

תלמיד: זו בדיוק הנקודה, במצב שהוא לא מרגיש את זה מהעליון, זאת אומרת, אין לו באמת על מה להודות לו, הוא לא מרגיש תגובה כרגע של הודיה. מה אז? לעשות בכוח או פשוט לא לעשות?

לעשות בכוח.

תלמיד: למרות שזו חנופה.

כן.

שאלה: בהתחלת התהליך האדם מרגיש צורך ולא קושר אותו לעליון, אפשר להגיד ככה?

כן

תלמיד: והוא מתייחס לעצות של המקובל, עושה מאמצים בעשירייה להתבטל, ואז מתוך זה מתחיל להרגיש את היחס של העליון?

יכול להיות.

תלמיד: מתי בעצם הוא מסוגל בפועל להתבטל?

בכל רגע ורגע.

תלמיד: מתוך הרגשת היחס?

מתוך הרגשת היחס, כן.

תלמיד: ומה בשלב הבא?

אני לא יודע מה השלב הבא שיהיה לו.

תלמיד: השלב הבא זה כוח להמשיך להידמות לו?

יכול להיות. אני לא תופס מה אתה רוצה לשאול.

שאלה: אנחנו לומדים בחכמת הקבלה שיש הרבה פרצופים ויש קשר בין הפרצופים, רוחניות, השפעה, יש עליון שרוצה להשפיע יותר, מוליד את התחתון וכך הלאה, המערכת האמתית נמצאת שם. ואז מערכתית ברור איך מלכות דעליון הופכת לכתר דתחתון.

גם כל השאלות של החברים הן איך אנחנו הופכים להיות תחתון ומשיגים את העליון ברוחניות ממקום שאנחנו בכלל מנותקים מזה? ההשגה מתחילה מהכתר?

מה זה חשוב? ההשגה מתחילה מהרגשה.

תלמיד: פשוט רוצה להבין, הפרצוף כשמשיגים אותו, משיגים את כל עשר הספירות או קודם כל משיגים רק כתר?

גם, אבל מה זה חשוב? כאילו שאתה הולך עם חשבונות כמה ספירות עוד נשארו לי כדי להשיג וכמה חסר לי.

תלמיד: לא, יש עשירייה, יש אנשים בעולם הזה, איך מזה יש רב שהוא בעצם העליון, איך מזה מתקרבים להשגה של הפרצוף הראשון התחתון שמחובר לעליון?

אדם מקושר לעשירייה שלו ומכניע את עצמו כלפי העשירייה ובזה הוא רוצה להתקדם לבורא. אין יותר מזה.

תלמיד: אז איך הוא מרגיש את העליון? או שהוא לא מרגיש, פשוט עושה את הפעולות האלה?

הוא רוצה להתבטל כלפי העליון.

תלמיד: והעליון זה מרכז העשירייה.

לא. העליון זה בורא. כל מדרגה קשורה לעליון שלה שזה הבורא.

תלמיד: זה פשוט קורה וזהו?

אם עובדים נכון, אז כן.

שאלה: מהו המנגנון, הבקר של הפיכת מלכות דעליון למלכות דתחתון? האם מדובר על אח"פ דעלייה?

כן.

תלמיד: ציינת שכתר או אין סוף אנחנו לא יכולים להשיג. האם מדובר על עצמותו?

לא. זה כתר.

תלמיד: המצב של "ממעשיך הכרנוך", זה בניית הכלי של המלכות דתחתון שבאמצעותו אנחנו מקבלים את הרמזים מהבורא להתקרב אליו ואת היכולת שנתקרב וכל פעם נעשה צעדים לקראתו?

כן.

תלמיד: מה הקשר בין הבורא לבין עצמותו? אתה אומר שבעצמותו אין השגה, אבל את הבורא אנחנו בונים בינינו, לטוב ולרע.

כן.

תלמיד: אז מה הקשר ביניהם? איך נוצר הקשר הזה?

גם צריך להשיג.

שאלה: אם אנחנו מוסיפים את הרצון שלנו למה שמתרחש, זה הופך אותנו למשפיעים?

כן.

תלמיד: כלומר יוצא שזה אותו רצון שאנחנו בורחים ממנו שמתגלה, אם מגדלים את זה, אז זה יכסה את מה שמגיע מהבורא ונהיה בהרגשה שאנחנו בעצמנו רוצים את זה.

נשיג ואז נרגיש. זהו.

שאלה: אמרת שאנחנו עוברים בדבקות עם הספירות מעל המלכות. מה זה בעבודה שלנו הספירות שנמצאות מעל המלכות, מעל עצמי? האם זה תכונות של החברים?

כן.

שאלה: במאמר אנחנו רואים שלעליון יש חיסרון והוא רוצה שיהיה חיסרון גם לתחתון כי אנחנו רוצים שתהיה איזו בחינת אמצעי, איזה משהו נקודת החיבור בין החיסרון של התחתון לחיסרון של העליון. איך שני החסרונות האלה מתאזנים? זאת אומרת מה הפעולות שלנו כדי שהחיסרון של התחתון יגיע להיות כמו החיסרון של העליון, מה יוצר את הדבקות בהם?

הקשר ביניהם, מתוך הקשר ביניהם יש חיסרון כללי שאין בתחתון מה שיש בעליון, ואז אנחנו מעוררים את הקשר הזה.

תלמיד: אז איך אנחנו מגלים מה החיסרון של העליון ביחס לחסרונות שיש לנו?

החיסרון של העליון הוא תמיד להשפיע. לא צריכים לחשוב על זה.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לבקש שיהיה לנו חיסרון כמו שלעליון?

לבקש אפשר, אנחנו רוצים להידמות לעליון שתהיה לנו אפשרות להשפיע. כן.

תלמיד: מה הן הפעולות של העליון כלפינו?

יש כאלה שאנחנו מרגישים, יש פעולות שלא מורגשות. לפי זה או שזה העליון המסתתר, או שזה העליון המגולה.

שאלה: מלכות דעליון זה החלק הכי גס בפרצוף העליון או הכי זך?

בפרצוף העליון המלכות זה החלק הכי גס.

תלמיד: אז איך הוא יכול לשמש דוגמה לפרצוף תחתון, איך הוא כתר לתחתון אם הוא הכי גס?

הוא הכי גס כלפי העליון, אבל כלפי התחתון הוא זך. זה סולם המדרגות, אין מה לעשות.

תלמיד: אבל הוא עדיין בעצם מדמה השפעה כלפי התחתון אפילו שהוא הכי גס כלפי עצמו?

אם אפשר להגיד שהכי גס כלפי עצמו, אבל הכי זך כלפי התחתון.

תלמיד: מלכות רוכשת תכונות השפעה של העליון אבל היא כלי לאור העליון. זאת אומרת שהיא כוללת את כל הרצון לקבל.

כן.

תלמיד: לרצון לקבל יש נפח?

ודאי, כל הבריאה זה הרצון לקבל.

תלמיד: אבל איך לתאר את הרצון לקבל, מה זה נפח?

עשר ספירות דעיגולים שבהן נבנות עשר ספירות דיושר. חזור לתחילת תע"ס.

תלמיד: איך לתאר הכלי כלפי האור העליון? זה כלי קיבול?

כן.

שאלה: איך אני יכול לקבל חשיבות מהעליון כדי להמשיך?

תבקש. צריך רק לבקש.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להיות בפעולה בזמן שנראה שבחברה שלנו אין כוח, שיש שבירה של ההרגש הזה של חיבור?

צריכים להתחבר ולדרוש מהבורא ואז יהיה הכול, שתי פעולות אתם צריכים כדי להיות בכוח לבצע את הכול.

שאלה: למה אנחנו מפסיקים לבקש ולמה זה הופך להיות יותר קשה בכל רגע?

זה שנעשה יותר קשה בכל רגע, סימן שאנחנו מתקדמים, וכך זה יהיה עד שאנחנו נתחיל לגלות את הקשר שלנו עם הבורא.

תלמיד: למה אנחנו מפסיקים לבקש?

כי אנחנו לא קשורים זה לזה ולכן החיסרון שלנו נשבר לרסיסים, אז אנחנו צריכים להתחיל להתחבר בינינו, מִהדרגות הנמוכות ביותר לא חשוב איפה אנחנו, ונעלה נעלה ככה בחיבור שלנו עוד ועוד לקראת הבורא. שהבורא תמיד יהיה מטרתנו.

(סוף השיעור)