שיעור צהריים 11.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 617

מאמר קט"ו, "דומם, צומח, חי, מדבר"

קטו. ענין דומם, צומח, חי, מדבר

שמעתי ת"ש ירושלים

"דומם: הוא בחינת שאין לו רשות בפני עצמו. אלא רשות של בעל הבית עליו. והוא מוכרח למלאות כל חשקו ורצונו של בעל הבית. לכן, היות שהשם ית' ברא את הבריאה לכבודו, כמ"ש "כל הנקרא בשמי וכו' לכבודי בראתיו", היינו שהשם ית' ברא את הבריאה לצורכי עצמו, הטבע של בעל הבית נטבע בהנבראים. היינו, שכל אחד מהנבראים אינם יכולים לעבוד לתועלת זולתו, אלא לתועלת עצמו."

זה מה שמאפיין את טבע הדומם, הוא לא מסוגל לזוז במאומה לאיזה כיוון מהצורה שבה הוא נברא, ולכן הוא נקרא דומם, דממה, כך הוא הטבע של הדומם. האבנים, כל מיני מינרלים, כל דבר שלא מתפתח, שאין לו שום תנועה, אנחנו רואים אותו כשומר על עצמו, שומר על הטבע שלו, על הצורה שלו, וזהו. כפי שהבורא ברא אותו, כך הוא שומר את עצמו להישאר בצורה הזאת בלבד, זה נקרא "דומם".

"צומח: הוא שכבר יש לו רשות בפני עצמו במקצת. שכבר יכול לעשות דבר, שהוא בהיפוך מדעת בעל הבית. היינו, שכבר יכול לעשות דברים, שאינם לתועלת עצמו, אלא להשפיע. וזהו כבר ההיפוך, ממה שיש ברצון בעל הבית, שהוא הטביע בהתחתונים, שיופעלו רק ברצון לקבל לעצמו. אבל עם כל זה, כמו שאנו רואים בצמחים הגשמיים, אף על פי שהמה בעלי תנועה, שמתפשטים באורך וברוחב, ומכל מקום תכונה אחת יש לכל הצמחים."

אומנם לצומח יש תנועה משלו, אבל בכל זאת אותו חוק פועל על כל הצמחים, למרות שכבר יש הבדל ביניהם. גם בכך שכל אחד מהם נמצא בהתפתחות בזמנים מיוחדים, בתנאים מיוחדים, באופי מיוחד, וגם כלפי כל צמח וצמח, אנחנו יודעים שיש להם זמנים מיוחדים לצמיחה ולהיפך, זה ההבדל בין דומם לצומח.

"זאת אומרת, שאין אף צמח אחד יכול נגד שיטת כל הצמחים, אלא שמחויב לשמור את חוקי הצמחים, ואין לו שום כח שיוכל לעשות נגד בני גילו. זאת אומרת, שאין לו בחינת חיים בפני עצמו. אלא שהוא חלק מחיי כל הצמחים בכלל. זאת אומרת, שלכל הצמחים יש בחינת חיים אחת, שצורת החיים אחת הוא לכל הצמחים כולם, שכל הצמחים דומה לבריה אחת. והצמחים באופן פרטי דומים לאברים של הבעל חי הזה."

אומנם יש ביניהם סוגים רבים, ולכל אחד מהם יש זמן לפריחה וזמן להתרבות, אבל בכל זאת לא הצמח הוא שקובע, אלא רק התנאים החיצוניים יכולים להשפיע עליו, ובהתאם לכך הוא יכול להשתנות.

"וכמו כן ברוחניות, אלו האנשים שכבר יש להם כח להתגבר על הרצון לקבל במקצת, אבל הם משועבדים להסביבה, אבל לעשות בהיפוך מהסביבה, שבו הוא נמצא, אין לו עוד הכח הזה, אלא על כל פנים הוא עושה להיפוך, ממה שהרצון לקבל שלו רוצה, היינו שהוא כבר עובד עם רצון להשפיע."

זאת אומרת, במידה שהוא נמצא בטבע הצומח, הוא כבר עושה תנועות כלשהן מעצמו ולכן הוא נקרא "צומח" ברוחניות, כמו גם בגשמיות, לכל צמח וצמח יש לו חיים משלו. אומנם הם דומים בתקופות, בפעולות, אבל בכל זאת אנחנו רואים שלכולם יש אותה תנועה כללית, זמן צמיחה, זמן סיום החיים, שוב נרדם ושוב קם, וכל זאת תלוי בטבע הכללי השולט עליו.

שאלה: כשבעל הסולם מדבר על הסביבה שמשפיעה על האדם, על בני האדם, או המשפיעים עליו, האם הוא מדבר על סביבה שבה אנחנו בוחרים, או בכלל על הסביבה הכללית?

הסביבה הכללית. הוא מדבר כאן בצורה הכללית ביותר, שיש כאלה בהתפתחות מהטבע הדומם, יש כאלה שמהטבע הצומח, ואנחנו יכולים לראות גם בבני האדם את הדומם, צומח, חי, מדבר. אמנם כולם נראים בצורה החיצונית כמו בני אדם, אבל הטבע הפנימי שבהם מתחלק לארבע דרגות, או ארבעה סוגים.

הצומח, הוא זה שיש לו תקופות שבהן הוא מתפתח יותר או פחות, תלוי בסביבה, יותר מהדומם, וכך הוא נמשך בחיים שלו. אנחנו גם רואים עד כמה הם גדלים במשך החיים שלו, כמו צמחים, פרחים, עצים וכן הלאה.

אחריהם, עוד יותר אלה שתלויים בסביבה ויכולים להתעלות למעלה מהכוח שייצב אותם, והם "החי".

"חי: בעלי החי, אנו רואים, שלכל אחד מהם יש להם תכונה בפני עצמו. ואינם משועבדים להסביבה. אלא לכל אחד יש הרגשה ותכונה בפני עצמו. ובטח שהוא יכול לפעול מה שהוא נגד רצון בעל הבית. היינו, שיכול לעבוד בבחינת השפעה. וגם אינו משועבד להסביבה. אלא שיש לו חיים בפני עצמו, מבלי שחיותו יהיה תלוי בחיים של חבירו. אבל יותר מישותו עצמו אינו יכול להרגיש. היינו, שאין לו הרגש הזולת, וממילא שאינו יכול לדאוג עבור הזולת."

זאת אומרת, יש כאן גם תוספת טובה, וגם להיפך, כמו בכל אחד מהם, אחרי הדומם. החי, הוא תלוי באחרים יותר, גם בכך שאינו משועבד לסביבה שלו, גם כן נקרא שהוא חופשי יותר, אבל יחד עם זה יש לו גם יותר דאגות, יותר תנועה, והוא נמצא יותר בחיפוש מזון וזקוק לתמיכה מאחרים, מבני מינו, וכך הוא חי.

"ובטח שהוא יכול לפעול מה שהוא נגד רצון בעל הבית. היינו, שיכול לעבוד בבחינת השפעה", זה כבר מתחיל להיות בהרגשה וביכולת בעל החי, אבל בצורה מאוד מוגבלת. יש כבר ביניהם שהם נפגשים, מתרבים, דואגים לצאצאים שלהם, בונים קן או בית מסוים, מקום מיוחד שבו הם מגדלים את הצאצאים, וכך הם בעצם ממשיכים את החיים שלהם. כבר יש להם בכך אווירה אחרת, והם צריכים לדאוג לעצמם ולצאצאים שלהם הרבה יותר מאשר אצל הצומח.

החי נמצא ביתר השפעה וביתר תלות בסביבה. מצד שני אומנם יש לו יותר אפשרות להיות חופשי כביכול לעומת הצומח, אבל יחד עם זה הוא מרגיש את עצמו מוגבל. זו היא צורת החי. עוד נדבר על כך.

"מדבר: יש בו מעלות:

א. שהוא עושה נגד רצון בעל הבית,

ב. שאינו משותף לכל בני גילו, כמו הצומח. היינו, שאינו תלוי בהסביבה,

ג. שגם מרגיש את הזולת. לכן יכול לדאוג עבורם ולהשלימם. על ידי זה שמרגיש ומצטער עם הצבור, ויכול לשמוח בנחמת הצבור. וכן הוא יכול לקבל מהעבר והעתיד. מה שאין כן הבעל חי, שאינו מרגיש רק את ההוה, וגם רק פרטיות עצמו."

שאלה: מה זה אומר לפעול כנגד רצון בעל הבית?

כלומר נגד אותו הטבע שהבורא טמן בנו, זה נקרא שהוא רוצה לפעול עימו כנגד.

שאלה: מה היא הדרך הנכונה לפעול כנגד רצון בעל הבית, ויחד עם זה להסכים עם רצונו?

איך זה יכול להיות? הרי שני הדברים עומדים בסתירה זה לזה.

שאלה: אבל תמיד אנחנו אומרים שאנחנו צריכים להיות, מצד אחד, באין עוד מלבדו, ומצד שני כתוב שדרגת המדבר היא שהולכים כנגד רצון בעל הבית?

לא, ללכת נגד רצון בעל הבית זה כאשר הטבע, הבורא, דורש ממך משהו אחד, ואתה בוחר דרגה גבוהה מזה. אנחנו הולכים נגד הבורא, במה? בכך שאנחנו לא רוצים להיכנע רק לטבע שלנו אלא רוצים להיות מעליו.

שאלה: גם המקובלים שהיו בחברה, בסביבה, היו תחת השפעת דרגת הצומח, נהגו כמו כולם במשהו, מצד שני אומרים שהמקובל הולך כנגד הכיוון הכללי. איך המקובל בוחר שעכשיו הוא הולך נגד רצון בעל הבית או רצון החברה?

הוא לומד את הטבע האגואיסטי שלו על עצמו ומנסה ללכת נגדו.

שאלה: איך דרגת המדבר מודד את הזמן כמו מה זה העתיד, או מה הוא העבר בשבילו?

לפי הרגשת החיים שלו. זה כבר מורגש בצומח ובחי, ועל אחת כמה וכמה במדבר.

שאלה: אנחנו מתפתחים לפי הדרגות האלו, האם אנחנו יכולים לחזור או ליפול לדרגות נמוכות אחרות?

כן, יכולים. אפשר.

שאלה: איך לברוח מכך, להימנע?

להשתוקק כל הזמן לקשר עם האחרים בעשירייה, ועם הבורא.

שאלה: אנחנו רואים ומרגישים את הד' דרגות, את הד' מדרגות של השלם. אבל איך אנחנו מגיעים להרגיש את הדרגה שמעבר לדרגת המדבר, וכך להגיע לשלמות?

על דרגת המדבר אנחנו תיכף עוד נקרא, אבל למעלה מדרגת המדבר, משם זה יהיה לנו מובן.

"מדבר: יש בו מעלות:"

"א. שהוא עושה נגד רצון בעל הבית". ברור שהוא מסוגל ורוצה לעשות פעולות נגד הבורא, נגד בעל הבית, נגד הטבע שהבורא ברא בו.

"ב. שאינו משותף לכל בני גילו, כמו הצומח. היינו, שאינו תלוי בהסביבה". יש לו דחף להתעלות מעל הסביבה. לא להסתכל על אחרים, אלא אם להסתכל, אז אך ורק כדי להתעלות מעליהם.

"ג. שגם מרגיש את הזולת. לכן יכול לדאוג עבורם ולהשלימם". כלומר יש לו הרגשת הזולת עד כדי כך שהוא יכול לתאר לעצמו מה חסר לזולת, במה הוא יכול להיטיב להם, באיזו צורה, באיזה כמות ואיכות, ובזה הוא יכול לדאוג להשלימם. בכלל מרגישים שאם אנחנו לא משלימים איש את רעהו, אז אנחנו לא יכולים להתפתח. כלומר האדם נמצא בחיסרון כזה שההתפתחות שלו, ההשלמה שלו, תלויה בסביבה. "שגם מרגיש את הזולת. לכן יכול לדאוג עבורם ולהשלימם. על ידי זה שמרגיש ומצטער עם הצבור, ויכול לשמוח בנחמת הצבור. וכן הוא יכול לקבל מהעבר והעתיד. מה שאין כן הבעל חי, שאינו מרגיש רק את ההווה, וגם רק פרטיות עצמו."

שאלה: כל תהליך ההתפתחות מתחיל מהדומם, שמחויב לממש את החוק שהוטבע בו לדאוג רק לתועלת עצמו.

כן, זה החוק. שכך הוא מתקיים ואין לו בזה שום בחירה ושום הרגשה שהוא יכול לעשות משהו, אלא הרצון שבו הוא רק לשמור על החוק שהוטבע בו.

תלמיד: שהוא לקבל לעצמו.

כן, להחזיק את עצמו בקיומו.

תלמיד: ואז כתוב בסוף הדומם, שאינו "יכול לעבוד לתועלת זולתו, אלא לתועלת עצמו". זה חוק הבריאה.

כן, מדומם אתה לא יכול לדרוש שום דבר ולצפות לשום דבר.

תלמיד: אני רוצה לשאול עלינו. אחר כך כשהוא מתפתח ונהיה צומח, מה התפתח בו? התפתח שהוא קצת יכול לעשות משהו שאינו לתועלת עצמו, אלא להשפיע, זו התחלה.

כן.

תלמיד: וכשהוא כבר הופך להיות חי, עוד יותר מתגברת היכולת שלו עוד קצת לפעול בהשפעה.

כן.

תלמיד: בחי שכבר מתקדם עוד יותר לכיוון השפעה ,הוא מדגיש ש"יותר מישותו עצמו אינו יכול להרגיש. היינו, שאין לו הרגש הזולת, וממילא שאינו יכול לדאוג עבור הזולת", זה המשפט האחרון בחי. אבל כבר יש בו קצת השפעה. אז למי הוא השפיע, האם לא לזולת, הוא לא הרגיש את הזולת?

אנחנו רואים בדרגת חי כל מיני נטיות לטפל בזולת, לטפל באחרים, להרגיש את הזולת, לעשות משהו טוב לזולת, אבל הכול אך ורק כדי שתהיה לו תגובה מזה לצורכי עצמו. הוא מרגיש את הזולת במידה שהרצון לקבל שלו מסביר לו, דוחף אותו, לעשות השפעה.

בדרגת חי, הוא עדיין לא חושב על האחר, שיהיה טוב לאחר, אלא שיהיה טוב לו עצמו, לחי, לכן הוא מטפל בזולת.

תלמיד: ובמדבר, מה מתפתח בו?

במדבר מתפתחת הרגשת הזולת.

תלמיד: מה זה אומר?

"ג. שגם מרגיש את" זולתו, את "הזולת. לכן יכול לדאוג" עבורו ולהשלימו, את הזולת. "על ידי זה שמרגיש ומצטער עם הצבור, ויכול לשמוח בנחמת הצבור". הוא בעצם מקבל את הציבור, את מה שיש מחוץ לעצמו, מחוץ לעורו, כחלק משלו. כאן יש לו גבולות מאוד רחבים, מהצומח, עד החי ועד המדבר, יש כאן בערבוביה מסוימת את כל הדרגות האלה. אבל במדבר יש את כל המעלות שיש בדומם, צומח וחי, והוא יכול להרגיש את הזולת כמו את עצמו.

הוא כותב, "על ידי זה שמרגיש ומצטער עם הצבור, ויכול לשמוח בנחמת הצבור". זאת אומרת, גם במינוס וגם בפלוס הוא מרגיש מה קורה לסביבה שלו, ויכול לקבל מהווה, מעבר ועתיד, זאת אומרת גם מהסביבה, גם מהזמנים. והוא מגיע למצב שמרגיש את הזולת מעל הזמן, מעל המקום, מעל כל החיבור שיש לו איתם, וכך יוצא מפרטיותו עצמו, עד כדי כך הוא דבוק לסביבה. אלו דרגות גבוהות מאוד.

שאלה: האם אפשר לומר שמדובר בדרגות האגו שלנו, וככל שאנחנו יכולים להתעלות מעליו, כך אנחנו מפתחים את המדרגות הללו?

כן.

תלמידה: האם אפשר לומר שהבורא הוא המפתח את ההשתוקקות בתוכנו אליו?

כן.

שאלה: האם יש מדרגות בין לבין?

כן.

תלמידה: האם אפשר לומר שאנשים המרגישים אמפטיה נמצאים בשלב שבין לבין?

לא. העיקר בשבילנו זה להבין את ד' הדרגות האלה. הן נמצאות בכל דרגות הטבע וכל אחת מהמדרגות כוללת בתוכה את כל היתר.

תלמידה: איך מתפתחת דרגת ההשפעה כדי לצאת לדרגת מדבר?

בשביל זה צריך לעבור את כל המדרגות הקודמות. אנחנו צריכים לעבור את כל הדרגות הקודמות, דומם, צומח, חי, מדבר. אז נשיג הרגשה שלימה, מלאה של הטבע, ובהתאמה גם של הבורא, שבה כולנו נמצאים.

שאלה: מצב של עפר, האם זו נפילה למדרגת הדומם או מעבר לדרגת המדבר?

דרגת עפר יכולה להיות בכל מדרגה, כאשר האדם פשוט מאבד את ההרגשה איפה הוא נמצא, עם מי הוא קשור וכן הלאה, כך שכולם יכולים להיות בזה.

שאלה: האם כל שלושת המצבים האלה קורים באדם אחד באותו זמן?

לא. דבר כזה לא יכול להיות.

תלמידה: במה תלוי באיזה מצב ברגע זה אנחנו נמצאים, איזו תכונה שולטת עלינו?

תלוי היכן נמצא האדם.

שאלה: האם אפשר לומר שהאלטרואיסטים של העולם שלנו הם דרגת דומם דקדושה?

לא. אי אפשר כך לומר. אנחנו נלמד את כל הדברים האלה. זה יתבהר לנו.

שאלה: מה עוזר להתפתחות, למעבר למדרגה הבאה?

מה מאפשר? זה שאנחנו כל הזמן לומדים לפי הכתבים שלנו.

שאלה: האם העשירייה כולה עוברת את המדרגות האלו?

חלקית. מה זה אומר חלקית? שכל אחת צריכה לעבור את השלבים האלה, גם כל אחת בפרט וגם כולן יחד.

תלמידה: אם כולנו באותה מדרגה, אז האם זה אומר שאנחנו הולכים בדרך הנכונה?

לא למדוד את הדברים כך, אבל בעיקרון כן.

שאלה: האם אני יכולה להשוות ולהגיד, שהדומם הוא כמו העובר בגוף, הצומח הוא כמו הגדילה והילדות, החי הוא כמו הרצון לקבל בטרם שהוא התפתח, ורוצה עוד ועוד, והמדבר, האדם, כשהוא מעל הדעת, ובדרך לגמר תיקון הוא דומה לבורא. האם יש אפשרות להשוות כך, כי בהרגשה שלי אני מרגישה שכן?

בסדר גמור, שיהיה כך לך.

שאלה: בטקסט כתוב על דרגת המדבר, שהוא יכול לקבל מהעבר והעתיד. האם העבר זה אומר לקבל את מה שהחכמים מסרו לנו?

לא, מדובר על החיים שלו. על מה שהוא כבר עבר בחיים שלו, ועכשיו הוא יותר מבין.

שאלה: איפה נמצא תהליך התפתחות האמונה בו? האם גם באמונה יש דרגות של דומם, צומח, חי, ומדבר?

כן. גם באמונה, וגם בדעת, בכל הדרגות יש לנו ארבע דרגות.

תלמידה: כשאתה אומר שגם העשירייה עוברת דרך המדרגות האלה, מה זה אומר עבור העשירייה?

שהעשירייה כולה עוברת במדרגות האלו.

שאלה: אם אני מבינה נכון, התכונות של המדבר, נותנות לו אפשרות לצאת מחוקי הטבע, אבל העבודה שלו, היא לפעול לפי החוקים האלו בצורה מודעת?

כן.

תלמיד: אז מה פה ההבדל, האם ההחלטה תלויה בבורא או באדם?

זה תלוי באדם, בעד כמה האדם מזהה איפה הוא נמצא.

שאלה: אפשר ללמוד מהעבר בדרגת המדבר, אבל איך דיוק אנחנו מקבלים מהעתיד?

אנחנו מקבלים מהעתיד, במידה שהעתיד מאיר בהווה. עוד נלמד על זה.

שאלה: האם כדאי לנו בהפצה לקחת בחשבון את הדרגות, את הרמות הפרטיות?

לא, אתם צריכים להפיץ פשוט, כך שזה יהיה מובן לכולם.

שאלה: מה זו המדרגה של דומם בעשירייה, מה המצב הזה?

דומם בעשירייה, זה כאשר אנחנו חווים רק הרגשות התחלתיות של הרוחניות.

תלמידה: רוחניות זה קשור להשפעה, אז מה זה אומר?

אנחנו עדיין לא חווים השפעה, לא ברמה כזאת.

תלמידה: אז מה זה אומר לחוות התחלות רוחניות?

רוחני התחלתי, זה אם נאמר אנחנו קוראים מאמרי "שמעתי" של רב״ש, ומרגישים שהם מפתחים אותנו. זאת הרמה ההתחלתית ביותר. צריך לקרוא את כולם.

תלמידה: אמרת שאנחנו מרגישים שהם מפתחים אותנו. ההרגשה הזו שמפתחים אותנו, ולא אותי, זה קיים פה?

לא, אותי.

שאלה: לפעמים אני נמצאת באירועים עם הרבה מאוד אנשים. ולכולם יש פחד לגבי המלחמה, ומה שקורה בעולם. אני רוצה לדבר איתם, ולהביא את הלימוד שלנו אליהם בלי המילה "קבלה". האם אני עושה נכון, או שזה עדיין מוקדם?

לא מוקדם לשום דבר. דברי.

שאלה: כדי להיות באמת במדרגת המדבר, צריך כל הזמן לכלול בתוכי את כל שאר המדרגות, ולפי ההתפתחות שלי לפתח גם את המדרגות הקודמות יחד איתי. איך לפתח כל אחת מהמדרגות האלו יותר?

אל תדאגי, ככה הן מתפתחות. אפילו אם את לוקחת רק אחת, כולן מתפתחות.

תלמידה: זאת אומרת, כל הזמן להחזיק את זה, לראות ולפתח אותן ביחד?

כן.

שאלה: איך אפשר להאיץ את ההתפתחות הרגשית של דרגת המדבר, ואת ההשגה של תכונת האהבה?

צריכים לעשות זאת בהדרגה מדרגת דומם, צומח, חי, ומדבר. ככל שאני נעשה יותר רגיש לסביבה, במידה הזאת אני גדל בדרגות דומם, צומח, חי, ומדבר. במידה שאני נכלל עם הסביבה.

שאלה: יש הרגשה כאילו משהו חסר בדרגת המדבר. מדובר כאן על ג' נקודות שהוא פועל נגד רצון בעל הבית. גם כלב הרבה פעמים פועל נגד רצון בעל הבית, ויכול לנשוך אותו. דרגה ב' שהוא לא תלוי בסביבה, יש גם כלבים משוטטים שלא תלויים בשום דבר, ואוכלים פה ושם. והדרגה השלישית שדואג לזולת, מרגיש את הזולת. יש הרבה בעלי חיים דואגים לזולת, עוזרים זה לזה. יש אפילו וידאו שפיל מציל מישהו מתנין. אז מה חסר?

דרגת המדבר נבדלת מדרגת החי בכך שהוא דואג לזולת, למישהו מחוצה לו. המדבר יכול עד כדי כך להתפתח, עד כדי כך להרגיש את מה שנמצא מחוצה לו, ובצורה כזאת הוא נכלל בזולת, ומציל אותו, דואג לו.

תלמיד: אבל גם בעלי חיים דואגים זה לזה.

חלקית כן, גם בעלי חיים דואגים זה לזה.

תלמיד: אז במה הוא מדבר, אם הדאגה לזולת זה לא אותו גורם שהופך אותו למדבר. האם יש גורם נוסף, באמת יוצא דופן, שמעלה אותנו מדרגת החי?

לא. רק הרגשת הבורא.

תלמיד: למה בעל הסולם לא מדבר כאן על הרגשת הבורא?

כיוון שזו כבר דרגה ד׳, וכאן אין מה לדבר.

תלמיד: כלומר, זה מעל דרגת המדבר?

כן.

שאלה: קודם כול הודיה גדולה לבורא, שיצר כזאת סכמה מורכבת כדי להביא אותנו לדרגתו. ועל כך שדרכך הוא מעביר לנו את כל זה. יש לנו יראה גדולה כלפי הכנס הקרב. מה היית יכול לייעץ לנו, איך לפגוש את החברים שמגיעים אלינו, כדי לתת להם את כל התנאים האפשריים, כדי להנות לבורא?

מגיעים אליכם הרבה אנשים?

תלמיד: כן. מגיעים מאוקראינה, מרוסיה, מקזחסטן. יגיעו הרבה חברים.

זה יפה, אני מקנא בכם.

תלמיד: אז איך לפגוש את החברים שמגיעים?

פשוט מאוד, לפתוח את הלב, ולפגוש אותם. לא צריך יותר מזה כלום. שום אירועים מיוחדים, אל תעשו שום דבר מיותר. העיקר שהם ירגישו שאתם פוגשים אותם בלב.

תלמיד: תבוא גם אתה, אנחנו אוהבים אותך מאוד.

ואני אתכם.

שאלה: כשאנחנו עוברים מחסום, רק אז אנחנו מקבלים את הצומח הרוחני, ובינתיים אנו נמצאים בחי?

דרגת החי היא לא כזאת קטנה כמו שאת חושבת. דרגת החי זאת דרגה רצינית. עדיין לא יצאנו מדרגת הדומם, ודרגת הצומח.

תלמידה : יש רצון שזה יקרה יותר מהר.

כדי שזה יקרה יותר מהר, צריך להשקיע יגיעה.

תלמידה: אנחנו משקיעים בכל הכוחות.

שאלה: מובן שדרגת הדומם היא בסיס להכול. אם דרגת דומם זו דרגת הבסיס שתומכת בכל היקום, מה זה ה-ו-י-ה לא שניתי, לאיזו דרגה זה מיוחס?

זו הדרגה הכללית, ה-ו-י-ה. וארבע אותיות דומם, צומח, חי, ומדבר, אלו ד׳ דרגות הבריאה.

שאלה: איך אדם יכול להבדיל בכל המדרגות האלה?

זה יקרה אחר כך.

שאלה: אם אני רואה ומזהה את החברות בעשירייה בדרגות שונות, סימן שאלו הדרגות שלי?

לא, וזה לא חשוב. העיקר שאני רוצה להיות מחוברת איתן, והן איתי.

שאלה: איך נוכל לעורר את רמת המדבר שלנו, כדי להשיג את החיבור הנכון בעשיריות?

צריכים להיות יותר קרובים זה לזה. רמת המדבר כולה תלויה בקשר הלבבי בינינו. אז נשתדל להיות יחד כמה שאפשר.

שאלה: כלפי הרצון באדם, האם דרגת הדומם זה לקבל על מנת לקבל, והצומח זה להשפיע על מנת לקבל?

לא. זה לא ככה, ולא לחשוב על זה.

שאלה: מה ההבדל בין דרגת הצומח לחי?

דיברתי על זה. תקשיבי שוב להסבר על דרגת הצומח ודרגת החי. ובנוסף זה כתוב בספרים.

שאלה: אם יש לי בעשירייה חבר בדרגת דומם, ואני בדרגת חי, איך אני אתחבר איתו?

להתחבר ברוחניות או גשמיות?

תלמידה: ברוחניות.

אתם תצטרכו להגיע לאיזה חיבור חיצון, ואחר כך לאט לאט לעלות יחד לחיבור רוחני, פנימי.

שאלה: עד כמה או באיזו מידה הרמות השונות, עוזרות לי לעלות לרמה הרוחנית. והאם רמת החי היא המצב של האגו הגדול ביותר?

רמת החי זו רמה של אגו גדול, אבל לא הגדול ביותר. למעלה ממנה יש את דרגת המדבר.

שאלה: במאמר "החירות" בעל הסולם מדבר על הבחירה, ונותן את הדוגמה של הצמח, עם המצע וכל הגורמים שמשפיעים עליו. בעצם כשהאדם בוחר כל פעם בסביבה טובה יותר, זו הבחירה היחידה. וכאן נראה שצריך להתגבר על הסביבה, שזו דרגת התפתחות. אז מה בין זה לבין זה, מבחינת היכולת שלנו לבחור בכלל?

לנו אין כל כך במה לבחור. אנחנו צריכים להשתדל בכל מצב שבו אנו מקבלים התעוררות מלמעלה, מהבורא, להזדהות עם אותה הזמנה של הבורא.

שאלה: האם בהכרח אנחנו נרגיש לחץ וייסורים בלב, שידחפו אותנו להתקדם למדרגה הבאה, או שיש אפשרות להתקדם בדרך אחרת?

יש אפשרות להתקדם בדרך טובה. ויש אפשרות להתקדם בדרך עוד יותר טובה, שזה יחד עם החברות. אבל אם לא, אנחנו נקבל כל מיני דחיפות אולי מטעם קנאה, תאווה, כבוד, שגם הן יכולות לדחוף אותנו קדימה. אבל זה כבר סגנון לא רצוי לעלייה.

שאלה: ברמת המדבר אני מרגישה את החברות מתוך הכלים שלהן, או מתוך הכלי שלי?

את מרגישה גם את שלהן, וגם את שלך.

שאלה: הוא כותב כאן על דרגת הצומח, שאמנם אין לו כוח ללכת נגד הסביבה, כנגד שיטת כל הצמחים. לפעמים אנחנו לוקחים דוגמה מיחידים שעושים, והרוב לא עושים. האם אפשר להגיד שאנחנו עוברים מדרגה לדרגה בצורה כזאת?

לא, יש תנאים שונים למעבר ממדרגה למדרגה.

תלמיד: אבל אפשר להגיד שבאופן מסוים, אנחנו הולכים כנגד הרוב כדי להשיג את תכונת ההשפעה, או שזו גישה לא נכונה?

אפשר להגיד, אבל בינתיים אתה לא מרגיש את זה. כעיקרון, הרוב לא מפריעים לך.

שאלה: האם אפשר למקם את הנקודה שבלב איפשהו בין כל הדרגות האלה, או שזה לא עובד ככה?

לא, הנקודה שבלב שייכת לכל הדרגות.

שאלה: האם אנחנו יכולים לראות באיזה מדרגות נמצא האחר, והאם כדאי לעשות זאת?

זה לא ענייננו.

(סוף השיעור)