שיעור בוקר 30.11.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא פרשת השבוע - תולדות

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא פרשת השבוע - תולדות. כותרת "ויתרוצצו הבנים בקרבה", קטע מס 1.

"ויתרוצצו הבנים בקרבה"

""ויתרוצצו הבנים בקרבה". ופירש רש"י וזה לשונו, "רבותינו דרשוהו לשון ריצה. כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת", עד כאן לשונו.

ואאמו"ר זצ"ל אמר, שזהו סדר של עבודה, שהתחלת העבודה נקראת עיבור, בזמן שהאדם מתחיל לעבוד על דרך האמת. כשהוא עובר על פתחי תורה, בחינת יעקב שבאדם, מתעוררת, ורוצה ללכת בדרך התורה, וכשעובר על פתחי של עבודה זרה, בחינת עשו של האדם מתעוררת לצאת.

ויש לפרש דבריו, היות שהאדם נכלל מכלי קבלה מצד הטבע, המכונה אהבה עצמית, שזהו היצר הרע, וכמו כן הוא נכלל מנקודה שבלב, שהיא בחינת היצר הטוב שלו, וכשנכנס להעבודה דלהשפיע, אז הוא בחינת עיבור, מלשון עברה, לכן יש לו עליות וירידות ואין לו יציבות, והוא מושפע מהסביבה, ואין לו כח להתגבר."

(הרב"ש. מאמר 9 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" 1985)

תלמיד: הוא כותב שאין לו כוח להתגבר, וזה במצב שהוא כבר בעיבור.

עיבור זה עיבור, זו תחילת דרכו הזאת.

תלמיד: בתחילת דרכו אין לו כוח להתגבר.

כמו שאתה רואה בעיבור שלנו.

תלמיד: כן.

הוא נמצא בכוחות העליון.

תלמיד: אבל עוד לפני שהוא נמצא בעיבור.

אז לא מדברים עליו בכלל, אין על מי לדבר.

תלמיד: אז על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על העבודה שלנו?

אנחנו מדברים על איך אנחנו מתעברים מהרצונות של הבורא, עד כדי שנוכל לקבוע את מצבנו בעצמנו.

תלמיד: מהי עבודת הבחירה, או הפעולה של האדם?

אז תהיה לו עבודת הבחירה בעבודה. לפני זה אנחנו רק צריכים להיוודע עד כמה אנחנו נמצאים בשליטת העליון.

תלמיד: אני שומע שכביכול מדובר על תהליך שעובר על האדם.

כן, ודאי.

תלמיד: ואיפה פה הפעולה מצידו?

זה שהוא מרגיש מה שעובר עליו, מבקר את הכוחות שעוברים עליו, קובע שזה העיבור שלו, ושאין לו מה לעשות אלא רק להכניע את עצמו כלפי הכוחות שעוברים ומתקנים אותו בינתיים.

תלמיד: האם אלה פעולות שהוא מתאמץ לעשות?

כן, הוא צריך להתאמץ בזה גם כן. בכל זאת יש לו אישיות, מה שהוא עושה.

תלמיד: אז להכניע את עצמו ולקבוע מה שעובר עליו זה עדיין לא נקרא להתגבר.

זה להתגבר אבל מבחינת העיבור.

תלמיד: בשלב הראשון זה מה שהוא צריך לעשות, להכניע את עצמו ולהבחין מה שעובר עליו. מה זה להכניע את עצמו, מהי הפעולה הזו?

זה שהוא לא רוצה יותר לקבוע שום דבר אלא רק להיכנע לעליון. שהעליון יקבע מה הוא יעשה, והוא מוכן לעשות את פקודות העליון.

תלמיד: מה זה המצב הזה של "פתחי תורה"?

כנראה שהוא יכול לקבל משם כוחות, הבנה, כוחות התפתחות.

תלמיד: הוא כותב שיש גם פתחים לעבודה זרה, והוא קורא לזה עשיו.

כן.

תלמיד: אז איך אנחנו מייצרים את המצב הנכון?

קודם נגיע.

תלמיד: פתחי תורה, אחד מהם זה להגיע לשיעור בוקר. איך אנחנו מוודאים שזה יהיה באמת הפתח לתורה ולא לחמוק מזה?

תבקש הסבר מלמעלה, מאיפה שזה מגיע אליך.

תלמיד: איך להימנע מפתחים שהם לא מתאימים, האם אפשר לזהות אותם?

אני לא יודע, גם על זה תשאל.

תלמיד: הוא כותב, שיש לו עלויות וירידות ואין לו יציבות והוא מושפע מהסביבה.

כן.

תלמיד: מה זה שהוא "מושפע" מהסביבה?

לאיזה צד ללכת, מה להחשיב כחשוב ומה לא, וכן הלאה.

תלמיד: מה הם המרכיבים של הסביבה הזו שמשפיעים עליו ועל תהליך ההתפתחות של העובר? מה זו הסביבה הזו?

הסביבה שבה הוא נמצא, העשירייה שלו נגיד.

תלמיד: האם האדם מושפע לגמרי מהסביבה?

כן.

תלמיד: מה יש לו כנגד אותה סביבה?

מצד אחד יש לו סביבה, ומצד אחר יש עליו כוח עליון. ואז בהתאם להשפעת הסביבה והשפעת הכוח העליון הוא צריך למצוא את מצבו הבא, לבחור במצבו הבא.

תלמיד: איזה כוח נגדי יש לכוח העליון ולסביבה?

הרצון לקבל שלו.

תלמיד: אדם צריך להיות מושפע מהסביבה ומהכוח העליון יותר מהרצון לקבל שלו.

כן.

תלמיד: איך הוא מייצב את עצמו בצורה כזו שיהיה מושפע מהסביבה יותר?

במצב העיבור אין לו כוחות להבין, להרגיש, לפרק את הכוחות האלה ולסדר אותם אחרת. זה עוד לא לפי מצבו.

תלמיד: זה נשמע שהוא לגמרי נשלט.

נשלט על ידי הכוח העליון. כן.

תלמיד: והוא צריך להסכים לזה.

גם אם לא יסכים, מה זה יעזור? אלה כוחות שעכשיו משפיעים עליו.

תלמיד: שוב מתעוררת השאלה. בשלב הזה של העיבור, אפילו עוד לפני כן, במה האדם בכלל יכול להשפיע על תהליך ההתפתחות שלו?

בשום דבר, רק להכניע את עצמו ולזרום.

קריין: קטע מספר 2.

"כידוע, שעיקר בחינת נברא הוא הכלי קבלה, שזה נקרא בחינת עשו. אלא אח"כ בא כח השני, הנקרא בחינת יעקב, שהוא הרצון להשפיע. וכל אחד רוצה לשלוט לבדו. וזוהי ההתאבקות, שיש בין עשו ליעקב.

וזהו שפירש רש"י, "כשזה קם זה נופל, לא נתמלא צור אלא מחורבנה של ירושלים". היינו שנאמר לה, שצריכים לדעת בבירור, או שהרצון לקבל שולט או שהרצון להשפיע הוא השולט, ושניהם ביחד אי אפשר להתקיים. אי לזאת, צריכים להחליט אחת ולתמיד, שלא כדאי לגור בתוך המחשבות והרצונות המגונים והשפלים."

(הרב"ש. מאמר 9 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" 1985)

תלמיד: מה זה או מי זה "בחינת עשיו"?

כנראה שרצון לקבל גדול מאוד, שמושך לעצמו ככל שמתפתח.

תלמיד: הוא ויעקב הם אחים.

כן.

תלמיד: מה זה אומר שהם אחים, האם בזה שיש ביניהם קירבה, יש להם אימא משותפת?

אימא משותפת, אבא משותף. אבל בכל זאת יש משהו שמפריד מאוד ביניהם.

תלמיד: האם התוצאה של אימא ואבא משותפים יכולה להיות פעם יעקב ופעם עשיו?

כן.

תלמיד: מה האדם לומד מזה שיש לו לפעמים בחינת עשיו? מה תוצאת העבודה שלו?

"אל תאמין לעצמך עד יום מותך", כי מי יודע מה עוד יכול לקפוץ ממך.

תלמיד: הרגשת המציאות של העולם הזה, האם זה נקרא רצון לקבל?

כן.

תלמיד: זה רצון לקבל לעצמו.

כן.

תלמיד: בתוך הדבר הזה שנקרא "רצון לקבל לעצמו", אין אפשרות להרגיש את הכוח העליון, נכון?

אין.

תלמיד: איך לעשות את ההבחנה בין המציאות הזאת לבין מציאות יותר עליונה?

להשתדל לקרוא במקורות שלנו, ולהשתדל טוב טוב להרגיש אותם.

תלמיד: בכל מה שהוא מרגיש שלא קשור, שהוא נמצא ברצון לקבל לעצמו, במציאות הזאת, מה צריך לעשות עם זה?

צריכים לבקש שהבורא יתקן, כמו שאנחנו כל פעם קוראים.

תלמיד: אבל הוא כותב שלא צריך להיות שם, צריך להתרחק מזה. אז מה זה נקרא לבקש לתקן את זה?

אבל אם אתה נתקע ברצון לקבל שלך שהוא לא רוצה להסכים לשום הכנעה כלפי הרצון להשפיע, אז מה שנשאר לך זה רק להסכים עם מה שיש, כך שאתה מכניע את עצמך, את הרצון לקבל שלך.

תלמיד: זה ברור, כי אין ברירה אלא להכניע את עצמו. אבל מהי הפעולה הבאה?

הפעולה הבאה תבוא. יכול להיות שזה מספיק לך, וכבר יבוא אליך רצון להשפיע.

תלמיד: האם זה צריך לבוא מתוכי, מתוך העשירייה?

כן.

תלמיד: זה המקום היחיד.

כן.

תלמיד: הבנתי שמלמעלה מעבירים את האדם כל מיני מצבים, ואמרת שהוא צריך להכניע את עצמו, לזרום.

לאו דווקא, יש עוד מצבים.

תלמיד: כן, אבל כלפי נקודת העיבור הזאת.

כן.

תלמיד: האדם לא קובע את המצב שלו, את זה קובעים מלמעלה, רק את היחס שלו הוא קובע.

כן.

תלמיד: אז מה זה אומר שהיחס שלו הוא הכנעה? הרי גם כך הוא לא שולט במצב.

לא, הכנעה זו פעולה אקטיבית.

תלמיד: מה זו הפעולה הזאת?

זה שהוא מכניע את עצמו כלפי הכוח ששולט עליו, כי אין לו ברירה, הוא לא יכול לכופף אותו, והוא מוכן להכניע את עצמו כלפי הכוח הזה.

תלמיד: במה הוא מבטא את ההכנעה הזאת כלפי הכוח הזה?

יש כאן הרבה מצבים. אחד מהמצבים הוא שהוא לא מפריע לו לעשות מה שהוא רוצה, אין לו כוח התנגדות, זה דבר אחד. דבר שני, כבר יש לו כוח התנגדות והוא מתחיל להפעיל אותו, אבל כל הכוונה שלו היא שאומנם כוח ההתנגדות הזה נמצא בו, אבל הוא לא משתמש בו.

תלמיד: אמרת ששלב ראשון הוא לא להפריע לכוח העליון שמעביר את האדם מצבים. מה זה להפריע? איך הוא יכול להפריע?

הוא לא מפריע לכוח העליון לעשות את מה שהוא עושה.

תלמיד: הוא גם ככה עושה מה שהוא עושה, לא?

לא. יש הבדל אם אני מסכים עמו או לא.

תלמיד: איך אדם מבטא את ההסכמה שלו למצב או למה שמעבירים אותו?

שהוא רוצה ללכת יחד עם הכוח העליון נגד העלייה הרוחנית.

תלמיד: נגד?

כן, נגד העלייה הרוחנית.

תלמיד: מה זאת אומרת נגד עלייה?

יש לו אפשרות נגיד לעלות והוא לא לוקח את האפשרות הזאת.

תלמיד: וזה נקרא הסכמה?

לא.

תלמיד: הפוך?

כן.

תלמיד: כל פעם הוא כן מנסה לעלות.

לא.

תלמיד: אז מה כן?

הוא לא רוצה להפריע לכוח העליון לשלוט עליו.

תלמיד: אדם יכול להרגיש את השליטה הזאת כרעה, כטובה, לפי כל מיני מצבים שעוברים עליו.

כן.

תלמיד: איך הוא מבטא את ההסכמה הזאת בכל המצבים שלו?

בזה שלא עושה כלום.

תלמיד: אמרת שהכנעה זו פעולה אקטיבית.

זו פעולה אקטיבית.

תלמיד: בזה שלא עושה כלום זו פעולה אקטיבית?

כן. כי הוא צריך להחזיק את עצמו, הוא צריך לא לגרוע מהמצב שהיה.

תלמיד: האם הכוונה שהוא צריך מעל המצבים האלה להחזיק יחס כלפי המקור שלהם?

כן. אתה צריך להיכנס לזה, ואז תרגיש את כל האפשרויות שיש כאן.

תלמיד: סדרת המצבים שמעבירים את האדם, שהוא מתחיל להרגיש שמעבירים אותו מצבים. הרי כתוב שהאור נמצא במנוחה מוחלטת, אבל פה הוא מרגיש שינויים שעוברים עליו.

כן.

תלמיד: מי זז? מי צריך לזוז כדי שיהיו עליו שינויים?

הכול זז. זה שהאור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, מדובר על הכיוון שלו, אבל לא שהוא בעצמו לא פועל, לא משתנה.

תלמיד: הכוח העליון שולח לו גם את עשו וגם את יעקב.

נכון.

תלמיד: אז מה זה נקרא להסכים אתו כשהוא מגלה את עשו שבו משתלט?

זה מה שקורה, הוא מגלה.

תלמיד: אז יש גילוי ויש מה שהוא מבקש על זה.

כן.

תלמיד: יש גילוי והסכמה שככה זה, זה הטבע שהוא מגלה לי עכשיו. אבל הסכמה לא אומרת שאדם צריך להסכים שכך יהיה, אלא הוא עכשיו צריך להשתתף במשהו.

כן.

תלמיד: אז איפה הגבול בין ההסכמה לבין הבקשה לשינוי?

זה בתוך האדם, האם הוא רוצה להישאר כך או רוצה בכל זאת להתקדם.

תלמיד: אחרי ההסכמה, שהוא מסכים שכך הבורא מתגלה לו עכשיו, כעשו או כיעקב, האם הוא צריך להיות שותף בדבר הזה, לקחת על עצמו משהו?

לא, אין לו במה להיות שותף. הוא רוצה שזה יעבור אליו, שיגיע אליו כוח עליון וייתן לו כוח.

תלמיד: כוח למה, להיות אתו בקשר?

כוח קודם כל לברור מהי הקבלה ומהי ההשפעה, ואיך הוא יכול לעבוד עם כוח הקבלה על מנת להשפיע, או עם כוח ההשפעה.

תלמיד: הוא כותב בסוף קטע 2, שיעקב ועשו לא יכולים להיות יחד, הם הפוכים מקצה לקצה. והוא ממשיך "צריכים להחליט אחת ולתמיד, שלא כדאי לגור בתוך המחשבות והרצונות המגונים והשפלים". הוא כאילו נותן פה ממש ציווי, שאם אני חושב משהו לא טוב על חבר, אז לא להישאר בזה שנייה אחת. זה נשמע כמו משימה תמידית שלנו.

כן.

תלמיד: מתי אדם צריך לקבל את זה שזה מה שהוא עכשיו חושב, והבורא מראה לו את הצדדים הלא טובים שבו שצריכים תיקון, ומתי הוא צריך להתגבר? מתי לקבל את מה שהבורא נותן ומתי לרצות לתקן את זה?

יבוא הזמן והוא יבין שאי אפשר להיות יותר במדרגה הזאת והוא חייב ללכת קדימה. הכול בזמנו.

קריין: קטע מספר 3.

"ורב יעבוד צעיר"

""ורב יעבוד צעיר". ויש להבין, מה הוא בא להשמיענו. ויש לפרש, שעוד לא מספיק בזה, שכבר זכה שהיצר טוב הוא השולט, והיצר הרע אין לו שום כח להתנגד לו, שזה מכונה, שהוא יכול להיות עובד ה' רק עם יצר הטוב, אלא שצריך להגיע למדרגת השלימות. כמו שאמרו חז"ל, "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשתי יצריך". שגם היצר רע ישמש לעבדות ה'." 

(הרב"ש. מאמר 9 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" 1985)

ברור, זה מה שצריך להיות.

קריין: קטע מספר 4.

"גבור, שהכניע את הרע שבו, ורק היצר הטוב שולט, זאת אומרת שהוא עובד ה' רק ביצר הטוב. ו"גבור שבגבורים" נקרא בחינת "ורב יעבוד צעיר", שפירושו "ורב" היינו הרע שבו, "יעבוד צעיר", שישמש את הרצון להשפיע, שאז הוא עובד ה' גם ביצר הרע, כנ"ל, שאז הוא מקיים את הפסוק "בכל לבבך", היינו בשתי יצריך."

(הרב"ש. מאמר 9 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" 1985)

אפשר לעבוד רק בצד הטוב, ואפשר לעבוד אפילו מהצד הרע שבלב.

תלמיד: מהקטעים אני מבין שצריך לתקן את היצר הרע ולבקש מהבורא שהוא יתקן.

כן.

תלמיד: נגיד שבשיעור הזה הייתה רק בקשה והודיה, גם אם הרגשתי ניתוק, אז בקשתי להתחבר, אבל לא ביקשתי תיקון. האם זה אומר שפספסתי משהו?

עוד לא, תראה אחר כך.

תלמיד: אבל גם זה צריך להיות?

כן.

קריין: קטע מספר 5.

"מוכרח כל פעם להתגבר, ולצאת מהמצב של הירידה, ואז עליו להמשיך רוממות ה', זה גורם לו, להמשיך מלמעלה כוחות יותר גבוהים, אחרת הוא נשאר בתכלית השפלות. נמצא, שכל פעם על ידי השערות, הוא הולך ומגלה את רוממות ה', עד שהוא מגלה שמותיו של הקב"ה, הנקראים י"ג מדות של רחמים, וזה סוד "ורב יעבוד צעיר"." 

(בעל הסולם. שמעתי. ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")

הוא מוכרח כל פעם לעורר את רוממות ה', וכנגד זה הוא יגלה כוחות שצריכים לתקן אותם.

תלמיד: מה ההבדל בין לרצות לגלות את רוממות ה' לבין מה שאמרת שלא לרצות להתעלות, אלא לשמור את עצמך?

כשאני רוצה לגלות את רוממות ה', זה לא נקרא שאני רוצה להתעלות בעצמי.

תלמיד: מה זה בדיוק להרגיש רוממות ולא לרצות לעלות?

רוממות ה' פועלת עליי בצורה שאני מוכן יותר ויותר להשקיע ברוממותו, שיתגלה כרומם מעל כל העולם.

תלמיד: למה זה לא נקרא עלייה?

כי אני לא מבקש על עצמי, אני מבקש על הבורא, שיתגלה שהוא מרומם את כולם.

תלמיד: אנחנו בכלי הגדול והיפה שלנו נמצאים במידות שונות של גילוי והסתרה. לפעמים נראה קצת חשוך, מבלבל ולא מובן איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו לומדים ועוברים. במה אדם יכול לאחוז כשהוא עובר מצבים כאלה?

בגדלות הבורא ובגדלות החברים.

תלמיד: זאת אומרת אני תלוי בחברים.

בטח.

תלמיד: ואם אני לא מרגיש שאני תלוי בחברים?

זו בעיה. אתה צריך לבכות ולבקש להכיר את גדלות החברים.

תלמיד: אני זוכר שנתת פעם דוגמה שכשאדם משתזף, אז הוא בוחר איזה צד להפנות לשמש כדי שהיא תשזף אותו. האם זו הבחירה של האדם, שהוא בוחר איך המקורות, החברים, ישפיעו עליו?

נגיד.

תלמיד: הוא צריך להגיע לאותה חברה, לאותו מקור שהוא קורא, לכל דבר שקשור לרוחניות, בכוונה שזה ישפיע עליו.

כן.

תלמיד: אמרת קודם שאפשר לעבוד את הבורא בשני יצריך. מה זה לעבוד ביצר הרע?

לתקן אותו כך שיהיה על מנת להשפיע.

תלמיד: האם לצמצם אותו זה נקרא לעבוד ביצר הרע?

לא, לצמצם זה לא נקרא לעבוד, זה לצמצם. אלא אתה עושה פעולות שאתה יכול לקבל גם על מנת להשפיע ביצר הטוב וגם על מנת להשפיע ביצר הרע.

תלמיד: מה זה יצר הטוב ומה זה יצר הרע?

עכשיו אני לא יכול להיכנס איתך לזה. אתה יכול לשאול את החברים שלך וגם קצת לקרוא בבית.

(סוף השיעור)