תקציר שיעור 2 "נוגעים בגמר התיקון" – 23.3.24
מצד הבורא אין עיכובים, אלא הכול תלוי בנו בלבד.
לא צריך להיות בנו ספק שהכול מוכן מלמעלה ותלוי רק בנו. אנחנו צריכים להבין שכל העיכובים שאנחנו מרגישים הם רק כדי לזרז אותנו יותר לתיקון. נשפיע זה לזה, נחזק זה את זה וכך נתקדם.
כל דבר שאנחנו רואים לפנינו, אלו תנאים להתקדמות שלנו. לא צריכה להיות לנו מחשבה אחרת.
אין מרחק גדול בין העולם הזה לגמר התיקון. אנחנו כבר נמצאים במדרגה הסמוכה לגמר תיקון, כמו שבעל הסולם והרב"ש כתבו. לכן נמשיך בדרך ונראה במה עוד אפשר לקצר את הדברים ואת הדרך.
צריכה להיות שמחה, כי אם אדם בטוח שהוא הולך לקראת ההצלחה הגדולה ביותר ויש לו כמה מכשולים קטנים בדרך, זה לא מוריד ממנו את ההתרגשות.
כשאנחנו עצובים בעולם הזה, מה ההשפעה של כך על העולם הרוחני? השפעה לא טובה, כי אנחנו נמצאים בעולמו של הבורא, ואם אנחנו עצובים, סימן שאנחנו לא מרוצים ממה שהוא עשה לנו ומאיך שהוא מנהל אותנו. לכן אסור לנו להיות עצובים, אלא דווקא ההיפך, להימשך לשמחה ככל האפשר.
מצב אמצעי אינו טוב, אמצעי הוא תמיד אפס. אנחנו צריכים להמשיך ולהסכים רק לחיבור קיצוני בינינו, לא פחות ולא יותר. תנסה להעמיד את עצמך במצב הזה ותרגיש שיש לך כוח לעשות צעד קדימה.
אני לא חושב שמיצינו את כל האמצעים שיש לנו בתפילה. אין כוח גדול יותר מתפילה לבורא שהאדם מתמיד בה, שהוא רוצה להגיע למטרתו. תנסו לא לרדת, אלא להמשיך לנדנד עוד ועוד, לעשות ככל האפשר שהבורא לא יעזוב אתכם.
תפילה נקראת עבודה שבלב. האם עשינו עבודה שבלב שמקרבת את כל החברים, את חברינו למקום אחד? להיות מכוונים יחד לחיבור בינינו ומהחיבור הזה להיות מכוונים לבורא? בואו נחשוב, אפילו נדמיין לעצמנו, מה עוד חסר לנו לעשות.
מהו רצון לגמר התיקון? אני רוצה להיות מחובר עם כל החברים שלי, להיות איתם יחד בלב אחד, בכוח אחד, עד כדי כך שאין שום מרחק בין כולנו. כולנו הופכים לגוף אחד שכולו מכוון לבורא, בכל הכוח שלו, ולא מסכים לפחות מזה.
על מה האדם צריך להיות מכוון? להיות דבוק בבורא עם כל החברים ולא להסכים לשום דבר פחות מזה.
צעקה יכולה להיות בין אדם לבורא, כאילו שהאדם פונה לבורא בכוחותיו האחרונים. יש מצבים רבים כאלה, אבל הם צריכים להיות מעומק הלב.
איך אפשר לעשות לך יותר נחת רוח? לא אליי, אלא לבורא. מה אני צריך? הכול תלוי בכם. רק שתהיו יחד, קרובים יותר לבורא, תפנו אליו ותדרשו ממנו, אז תשתנו. כך גם אני אהיה קרוב יותר אליכם ולבורא.
איך לא לפספס את ההזדמנות בכנס היום? יכולים לעשות זאת בשעה אחת, ולא למשוך.
אין זה מציאותי שאני אבקש עבורכם, אלא שאתם תבקשו זה משהו אחר, אבל לא שאני אבקש עבורכם במקומכם.
אנחנו חייבים כל אחד ואחד לפנות לליבו, כמו להחזיק אותו ביד ולהגיש אותו לכל החברים, וכך להצליח. חובה שזה יקרה.
למרות שכתוב שאנחנו יכולים לבקש, לדרוש ולהגיע מיד לגמר התיקון, אבל הכול הולך לפי סדר המדרגות, לכן כמה שאנחנו רוצים, זה כמו ילדים קטנים, בואו לא נקפוץ אלא נמשיך בסבלנות.
אנחנו עכשיו נכנסים לפעולות של תיקון פנימי בכל אחד ואחד, תיקונים רציניים והדרגתיים. אני בטוח שזה יקדם אותנו למצב שלא היה כמוהו בכלל בעולם. אנחנו מסוגלים לדרוש את התיקונים האלו.
אני מבקש, קיבלנו ביום האיחוד הזה כוח התקדמות מסוים, היכרות מסוימת עם מצבנו. יש לפנינו עוד קטע שעלינו למצוא את עצמנו בדרגה נעלה יותר. אני בטוח שאנחנו מסוגלים לזה, אתם כבר מוכנים לזה. רק עוד יותר להתלכד ולדרוש.