שיעור צהריים 20.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1854, מאמר 471. "אתם נצבים היום - ב'"
קריין: רב"ש ג', עמוד 1854, מאמר 471, "אתם נצבים היום (ב')".
אתם נצבים היום (ב')
נצבים וילך תשל"ט
""אתם נצבים היום... מחוטב עציך עד שאב מימיך... לעברך בברית... אשר ה' אלקיך כרת עמך היום".
המפרשים מקשים, מתחיל בלשון רבים ואחר כך בלשון יחיד. ולהבין ענין הברית, מביאים המפרשים את המדרש, כי רבים דומים לקנים דקים שהם חלשים, אבל אם עושים מהם אגודה, אז הם חזקים.
ובענין ברית אמר אאמו"ר זצ"ל, בשביל מה שני אוהבים, אם יש ביניהם אהבה וידידות, צריכים הברית. אלא הברית היא כמו שעכשיו האהבה ביניהם היא בשלימות, ויכול להיות שלאחר זמן לא תהיה אותה אהבה, וכל אחד ידמה לעצמו שהשני עושה לו רעות, אז באה הברית, כדי שכל אחד יקיים את הברית שעשו בזמן ששררה ביניהם אהבה אמיתית.
שגם עכשיו, אפילו שלא מרגישים, יקיימו ביניהם את הידידות, כאילו שגם עכשיו יש להם הרגשת אהבה.
כמו כן בזמן שהאדם מרגיש את אהבת ה', אז הוא מבין שכדאי לעזוב אהבות אחרות עבור אהבת ה'. אבל אחר כך, כשההתעוררות עוברת ממנו, ולא מרגיש עוד אהבת ה', אז הוא רוצה לחזור לאהבות אחרות, מה שהוא כבר החליט שכדאי לזרקן.
אז האדם צריך לקיים את הברית, וללכת באותו הסדר, שהיה מתנהג את עצמו בזמן הרגשת אהבת ה', אף על פי שעכשיו אין לו שום הרגשה. ואז העבודה צריכה להיות על דרך הכפיה, לשעבד את עצמו להברית שעשה מקודם. וזהו נקרא "לעברך בברית"."
שאלה: כתוב שאם האהבה עוברת, אז ביניהם צריכה לפחות להתקיים הידידות. מה ההבדל בין האהבה והידידות בין החברים?
ההבדל גדול. אהבה היא למעשה מה שמקשר בין בני אדם בצורה מאוד מאוד קרובה, והחברות יכולה להתקיים במרחק כביכול, בצורה קרה יותר, קרירה יותר, ולא בהכרח שמישהו יהיה מקושר עם מישהו בצורה ישירה. בין חברות ואהבה אולי קצת קשה להגדיר את ההבדלים, אומנם אפשר לציין את ההבדלים. אבל כעיקרון אהבה היא כאשר אני מרגיש שכלפי אדם אחר שאותו אני אוהב, אני מקושר אליו עד כדי כך שאי אפשר כביכול להבדיל בינינו, אנחנו כדבוקים זה בזה. וחברות, אני חושב שכל אחד מאיתנו מבין מה זו חברות, ישנם יחסים כאלה בין הרבה אנשים.
תלמידה: איך במצב שנאה בכל זאת לשמור על הידידות הזאת בין החברים?
אסור לנו לאפשר את המצבים האלה של שנאה, צריך כל הזמן לתמוך בקשר עד כדי אהבה.
תלמידה: ואם יש שנאה, אז מה לעשות?
אני צריך לשכנע את עצמי ולבדוק האם הרגש הזה הוא נכון, או שהוא כמו מחלה שעוברת על האדם, ומהר ככל האפשר להיפטר מזה.
תלמידה: איך להיפטר משנאה יותר מהר, מהי הדרך הכי מהירה?
הדרך המהירה ביותר, אני חושב שאין כאן איזה מרשם לכל המקרים, אבל אפשר להיזכר באותם הימים הטובים שהיו, כמה אהבתם יחד, כמה סלחתם יחד, כמה איחלתם יותר אחד לשני, וכמה זה חסר היום אם היום זה איננו, בהבנה שלהגיע לאהבה ניתן לעשות עם יחידים בעולם. צריך לשמור על זה, את האהבה צריך לשמור. אפילו חברות, ידידות, זה לא מן הסתם, שהידידות באה והולכת, כי זה לא כל כך פשוט להגיע ליחסים כאלה.
שאלה: יש את הביטוי הזה שנקרא עול מצוות. אני מבינה שבכל התחייבות, בכל ברית יש איזשהו עול. מה זה בדיוק העול הזה, ואיך אנחנו יכולים להתמודד איתו?
כן, באמת כל קשר הוא קושר את האדם, עם זה שהוא קשור למישהו. הוא מחייב אותו.
תלמידה: ברור שהעול ישנו, מה יכול להקל עלינו בעול הזה?
להקל עלינו, זה שאנחנו מעריכים את הקשר בינינו כגבוה יותר מכל ההפרעות, ואנחנו כן מוכנים להיות בקשר הזה ללא שום תנאים. כי אני אוהב את הזולת והוא אוהב אותי ויש בינינו קשר של אהבה.
תלמידה: האם אני כל הזמן צריכה להגיד את זה לעצמי כמו מנטרה, לשכנע את עצמי?
לא. מדי פעם לחדש את הקשרים.
תלמידה: הדיבור הזה שאמרת עכשיו יכול לעזור לי?
כן.
שאלה: מה זה אומר לכרות ברית עם הבורא?
זה אומר שאני מבטיח לעצמי לא להפר את הקשרים ההדוקים שלנו, רק להגביר את הקשר הזה, ולעמוד על משמר שהקשר הזה לא יתקלקל.
תלמידה: האם האדם יכול לזכות לכרות ברית עם הבורא לנצחיות, ואיך?
על זה מדובר וכתוב הרבה. כיוון שזה שורשו, זה הדבר היקר ביותר, הפנימי ביותר, הנצחי ביותר לאדם, וזה כוח מיוחד שמקשר בינו לבין הבורא. דרכו הוא משפיע על הבורא והבורא משפיע אליו, כך שלאדם זה חשוב מאוד.
תלמידה: בזמן שעוד אין את הברית, איך לעורר את האהבה שמאירה מהעבר ולהעביר אותה לעתיד?
פשוט לא להפסיק את האהבה הזאת, לפתח אותה כל הזמן, כל הזמן לחשוב על זה.
שאלה: האם חשוב להתקדמות שלנו לברר כל מיני רגשות טובים בינינו? לדוגמה, אני אוהבת חברה אחת, אבל עם החברה האחרת יש לי רק חברות, משהו חסר לי.
כן, אפילו לא ביניכן, אלא בתך עצמך לברר את היחסים הללו.
תלמידה: מה צריך להיוולד מהבירור הזה, האם מאמץ להתחמם כלפי החברה?
כן, את תתחילי לראות שכל אחת תופסת מקום מסוים בתוך הלב שלך.
שאלה: בנשמה אני רוצה לאהוב כל אחת בקבוצה, וברגע שאני חושבת שאני אוהבת את כולן, אז מתגלה האגו של החברה והוא עושה חור בסירה. האם אני צריכה להתפלל על התיקון שלי או על החברות או על כל הקבוצה?
להתפלל למען החברות, למען כל אחת ולמען כולן יחד, למען כל הקבוצה, וגם להתפלל עבור עצמך שלא תהיה לך עין רעה כלפי האחרות, שתחשבי עליהן תמיד לטובה.
שאלה: אם במעשה ובכוונה הכול למען הבורא ובסוף הוא מוציא אותי מכלל הבנה, האם אני צריכה לעזוב את המצב ואחרי זה לעשות איזו פעולה, או מיד להתפלל לבורא שיתגלה החלק הנסתר?
לפנות לבורא. את בעצמך לבדך בכל מקרה לא תוכלי שום דבר לתקן.
תלמיד: במאמר כתוב שהאדם מגיע לעולם הזה לחיות רק כדי לשרת את הבורא, לאהוב את הבורא. ואני מכל הלב רוצה להגיד לך שהקבוצה שלנו מגיעה לזה בזכותך, ועל זה אנחנו מודים לבורא עליך.
תודה לכם. אנחנו עוד נגלה עד כמה כולנו מקושרים בינינו דרך הבורא.
שאלה: איך נכון להחזיר את המצב שבו נכרתה הברית?
את צריכה להשתוקק לאותו מצב שכבר היית בו ואף גדול יותר מזה. ואז תרגישי שהקשר שלך לא נפסק אלא כל הזמן משתקם, מתחזק יותר ויותר. ועליך לתת לזה תשומת לב.
תלמידה: במה צריכה להיות תוספת תמידית?
בקשר בינך לחברות ובין כולכן לבין הבורא, ולדאוג לקשר הזה.
שאלה: במשפט הראשון יש מעבר מרבים ליחיד. קודם כתוב "אתם נצבים היום", ואז "לעברך בברית... אשר ה' אלקיך כרת עמך היום". ואז כתוב "כי רבים דומים לקנים דקים שהם חלשים, אבל אם עושים מהם אגודה, אז הם חזקים". יש פה הרגשה שזו כבר עשירייה, עם ישראל עושה את הברית עם הבורא. ובסוף הוא כותב על האדם, שהאדם הוא כאחד, וזה נקרא שכרת את הברית עם הבורא. הוא מדבר על הברית הפרטית.
נכון.
תלמיד: האם מדובר על אדם פרטי שנכנס לברית?
כן, זה על האדם.
תלמיד: רב"ש מסביר ש"המפרשים מקשים", והחיבור בין אנשים מחזק. זאת אומרת קודם ברית בין האנשים ואז עם הבורא. ובהמשך הוא שוב חוזר על זה שזה אדם אחד.
אדם אחד לבדו לא יכול להיות בקשר עם הבורא, זה בלתי אפשרי, אולי נשמות מיוחדות אבל לא שלנו. כך שהאדם צריך להיות בתוך קבוצת חברים, אנשים שמשתוקקים לבורא.
תלמיד: איך להבין את מה שרב"ש כותב על האדם, האם הוא מתכוון לעשירייה?
בעיקר כן. או שיכול להיות האדם, אבל הוא בכל זאת מתוך העשירייה.
שאלה: הכול קרה וגם הסתיים במערכת של הבורא שיודע הכול. אם כך, מה בעצם התפקיד שלי בחיים האלה?
התפקיד שלך לפתח אותה הרגשה לבורא כמו שהבורא כבר מתייחס אליך, כלומר להגיע לאהבה לבורא.
שאלה: איך עבודה על דרך הכפייה מחזקת את הברית ואת האהבה בין החברים?
אנחנו חייבים להיות יחד, להתקשר יחד כאיש אחד בלב אחד, ואת הלב הזה לכוון לבורא, ואז בטוח נצליח.
תלמיד: האם כפייה מביאה להרגשה?
לא כפייה, אלא אנחנו יכולים להתחיל לאהוב בכפייה. אחר כך האהבה לא צריכה כפייה, היא תישאר גם ללא כפייה.
שאלה: מה זאת הברית בינינו בעשירייה שאנחנו יכולים לכרות עם הבורא?
אתם כורתים ברית ביניכם על כך שתהיו אדם אחד בלב אחד, וכך תתקדמו לבורא, ותצרפו את כל היגיעות שלכם על מנת להכריח את הבורא להתגלות בפניכם. זה מה שעליכם לעשות. ואז כל אחד מכם יקבל את מה שכולם מקבלים יחד.
תלמיד: איך אנחנו כורתים את הברית? האם אנחנו חותמים על משהו או שזו החלטה פנימית של האדם?
לא, זה לא שאתם מסכמים על משהו מיוחד. אתם פשוט הופכים לקבוצה כזו שמחברת יחד את כל ההשתוקקויות שלה כלפי הבורא למשהו אחד, וכלפי ההשתוקקות האחת הזאת הבורא נענה.
תלמיד: תמיד יש בעיה עם הברית בכך שאחד מקיים אותה והאחר לא. מה צריך לעשות כדי שיהיה כוח משותף שכולם יקיימו אותה?
אתם צריכים לעבוד על זה. אתם צריכים כל יום להבין שעליכם להתחבר יחד, ולבנות מהקשר ביניכם כזה קשר שבתוכו בטוח יתגלה הבורא. הבורא מתגלה רק בהשתוות הצורה, כלומר אם אתם מתייחסים טוב ונכון זה כלפי זה, אז הבורא יכול להתגלות.
תלמיד: האם אפשר להגיד שהיחסים הטובים והנכונים בינינו הם כמו גבולות שאנחנו מקיימים כל יום בעבודה?
ייתכן מאוד שכן.
תלמיד: הגבולות של המקובלים, כמו להגיע כל יום לשיעור, לשלם מעשר, להפיץ, האם על זה מדובר בברית?
כן, גם על זה.
תלמיד: מה הם הגבולות המינימליים לעשירייה שלנו, כדי שנוכל לקיים את הברית ולהגיע לבורא?
לשם כך אתם צריכים להתייחס אחד כלפי האחר וכלפי הבורא בצורה כזאת שלא יהיה שום הבדל ביחס שלכם ביניכם לבין הבורא.
תלמיד: אני מדבר על גבולות פרקטיים.
גם אני מדבר איתך על גבולות פרקטיים.
תלמיד: יש אנשים שונים בעשירייה. יש מי שמגיע לשיעור כל יום ואחר לא יכול להגיע. האם זה נחשב לברית, או שהברית היא רק כלפי אלה שמגיעים כל יום?
בעיקרון זו גם ברית, אבל ברית לא שלמה.
שאלה: אנחנו חברים בשלוש עשיריות שונות שנפגשות כל שבוע ומתחברות. האם כדאי לנו להגיע לברית כזאת או להשתוקק אליה בין העשיריות של קייב?
זה לא משנה אם אלה עשיריות של קייב או עשיריות אחרות. הרי אתה מבין את זה בעצמך. הכוונה היא רק לקשר ולכיוון, שאני מתחבר עם העשירייה ודרכה משדר לבורא את הרצון שלי להיות מקושר עימו.
תלמיד: אמרת בזמנו שנתחבר בין העשיריות קרובות, ואצלנו עשיריות קייב קרובות.
בסדר גמור. אתם נמצאים שם כחלק המרכיב שלו?
תלמיד: כן.
יופי. אז כולכם צריכים להגדיר את עצמכם כעשירייה, ולהבין שכאשר אתם יחד חושבים על הבורא ומקושרים אליו, הוא מקבל את הרצונות שלכם ומוכן לענות.
תלמיד: הגענו לכזה שלב, שחלק מהחברים חושבים שלצורך חיזוק העשירייה הכרחי ליצור חוקים שיהיו משותפים לכולם וכולם ישתוקקו אליו. מה אתה חושב?
כך עושים בדרך כלל. החדשים באמת נוהגים לעשות את זה
שאלה: איך הברית עוזרת להתחבר עם החברים?
ברית זו צורת קשר. אנחנו רוצים להביא את צורת הקשר הזה למצב שאנחנו נמצאים בקשר של אהבה, חיבור, נתינה לזולת, כך שהכול נמצא בינינו, ואנחנו לא רוצים להפר את זה בשום אופן.
שאלה: במה שונה כריתת ברית בגשמיות לכריתת ברית ברוחניות?
הברית הגשמית תלויה ומתקיימת אך ורק מהבטחות גשמיות. והברית הרוחנית קשורה ותלויה רק בהשתוקקות הרוחנית המשותפת.
תלמידה: כלומר בגשמיות אין בכלל קשר לזה?
לא, בגשמיות זה לא קשור. ברמה הזאת יש עורכי דין, שופטים, לשם אפשר לפנות.
שאלה: האם הברית הזאת היא הבורא, או שהברית היא דבר אחד והבורא הוא דבר אחר?
הברית היא דבר אחד והבורא הוא דבר אחר.
תלמיד: האם ברית אני יכול לכרות רק עם החברים שלי, או שאני יכול לכרות עם כל מי שהולך באותו הכיוון?
לא, אתה יכול לכרות ברית רק עם חברים.
שאלה: אני לא מצליח לעבוד עם ההרגשה הזאת, להתחבר לחברים ולבורא. איך לעבוד?
להתחבר לחברים ולפנות יחד לבורא, זה כל מה שצריך לעשות.
שאלה: בעולם שלנו, אם שוברים את הברית אז הולכים לבית משפט ושם מסדרים את העניינים. איך נשמור בעשירייה על הברית בלי לשבור אותה, מי אחראי על זה?
אתם אחראים. כולכם, מי שנכנס לברית, חייב להיות אחראי על כך שהוא שומר את הברית.
תלמידה: יש לי כוח לעשות את זה כשאני נמצאת בתוך הקבוצה, אבל ברגע שאני יוצאת החוצה, אין לי כוח, אני אפילו לא זוכרת את הברית.
זו בעיה.
תלמידה: איך להתגבר על הבעיה?
לבקש מהבורא ולהתמיד בזה מעצמך.
שאלה: במאמר נאמר שאדם צריך "לעזוב אהבות אחרות עבור אהבת ה'." על איזה אהבות אחרות מדובר?
מה שזה לא יהיה.
תלמידה: זה קשור לכל מיני דברים גשמיים?
לא עד כדי כך. לא כלפי הגבר, כלפי הילדים הקרובים, לא.
שאלה: ידידות ויחסים טובים בעשירייה יכולים להביא לגילוי הבורא, או שרק אהבה?
רק אהבה.
תלמידה: האהבה יכולה לבעור באש גדולה מאוד ויכולה להתקרר. האם זה מפני שיש לי מצבים מקולקלים והרגשות מקולקלות, או שזאת לא אותה האהבה שעליה אנחנו מדברים?
כנראה שאנחנו לא דואגים לאהבה. האהבה זקוקה כל הזמן לתמיכה מתמדת.
שאלה: ברגע זה אני מרגישה שהעשירייה שלי היא הבורא שלי. זה נכון?
כן.
תלמידה: מהי אהבה לבורא? או שאנחנו צריכים קודם להתמקד בעשירייה וכשנרגיש, אז נשיג?
"מאהבת הבריות לאהבת הבורא", כך גם כתוב.
שאלה: אם הבורא מתגלה בקשר בינינו, זה אחרי שהוא כורת איתנו את הברית?
בוודאי, כן.
תלמידה: עשינו תרגיל שבו התפללנו כל העשירייה על התקדמות של חברה אחת וחברה אחת התפללה על העשירייה וכך עבור כל חברה. האם זו תפילה אגואיסטית כשמתפללים על חברה אחת?
כעיקרון אנחנו צריכים להתקדם כולם ביחד, וגם הבורא צריך להיות זה שמקדם אותנו. לכן עליכן להשתדל להתחבר ביניכן, בצורה כזו שבתוך הרגשות שלכן יופיע הבורא.
תלמידה: האם יש אגו בכך שמתפללים עבור התקדמות של חברה אחת?
לא, זה לא אגו ולא אגואיזם.
שאלה: איך משתנה עבודתנו בקבוצה, כשאנחנו כורתים את הברית?
בהתאם לכך גם משתנה העבודה.
שאלה: מה זה חוק השוויון בינינו, שהעליון גם פועל איתנו, וכל הטוב נשפך למטה?
אז מה מכך?
תלמידה: במה פועל חוק השוויון בינינו כך שכל השפע מלמעלה יורד למטה?
הרי כך פועל הבורא, הוא משפיע מאוד.
תלמידה: במה מתבטא חוק השוויון בינינו, שבזכותו כל הטוב מתלבש בנו?
הרי כל אחת מכן מקבלת את זה בצורה משלה, בנפח משלה. לא כולם מקבלים אותו דבר, כל אחת מרגישה את זה בצורה שונה.
שאלה: האם אפשר להבין שאהבה זה הכוח שעוזר לנו לבנות את בית המקדש של הנשמה, שבו נחיה ונתפתח?
כן, זה נכון.
שאלה: אנחנו ישראל, ישר-אל, האומה שמשתוקקת ישר לבורא. האם יש לנו ברית עם ישראל, עם ישר-אל? האם קיימת הברית הזאת?
אנחנו בדרך לזה. אם נעלה לחיבור בינינו, אז הבורא יקשור אותנו אליו והקשר הזה יקרא "ברית".
תלמיד: האם כשאנחנו אומרים "שמע ישראל", זה מחזק את הברית הזאת?
כן, בלי ספק.
שאלה: האם אפשר להחשיב את הברית כעבודה משותפת בהפצה, ולא בהכרח בעשירייה, אלא בקבוצה אחרת?
זה לגמרי לא שייך למה שאנחנו מדברים עכשיו, הברית קשורה רק לעשירייה.
שאלה: האר"י והרבה מקובלים עשו בריתות עם התלמידים שלהם, עם הקבוצות שלהם. והם כיוונו אפילו למשפחה, כלומר שהתלמידים יהפכו להיות בקשר דם איתם. איזה סוג של קשר אנחנו אמורים לעשות בברית שלנו?
אנחנו אמורים לעשות כל מה שהבורא ישפיע עלינו. אנחנו רוצים להנות אותו באותה מידה שהוא משפיע עלינו.
תלמידה: בהודיה?
כן.
שאלה: האם אהבה והבורא הם אותו דבר?
זה לא אותו דבר.
תלמידה: מה ההבדל בין אהבה לבורא?
אהבה זה סוג יחס מאדם למישהו, למשהו, מאחד לחברו.
תלמידה: מתי אני צריכה לעזוב אהבות אחרות שיש לי, שאני לא רואה בהן דבר רע, כדי להגיע לאהבת הבורא?
אני צריך להתחיל להתקשר לבורא ולטפח אהבה אליו עד שאני מרגיש שרק אליו אני בעצם משתוקק ונמשך. וכל יתר היחסים שלי הם לא יהיו חשובים בעיניי.
שאלה: מה זה אומר שהבורא מתגלה?
האדם מקבל את התחושה של הופעת נוכחות הבורא.
תלמידה: המטרה היא לאהוב את הבורא ולגלות אותו, וזה אומר שצריך להרגיש, לגלות את הכוח המרפא. יודעים שלכל גוף פיזי יש כזה כוח ריפוי בתוכו. האם כוח הריפוי ברמה של הנשמה זה ההתאחדות בינינו?
כן. זה נכון.
תלמידה: איך לשפר את האהבה שאנחנו צריכים להשקיע באיחוד בינינו והאם האהבה שלנו לחברים זה אותו דבר כמו אהבה לבורא?
זה לא אותו דבר, זה אהבה לחברים וזה לבורא, אבל דרך חברים אנחנו יכולים להעלות את הבקשות שלנו לבורא.
שאלה: בפסקה השלישית נאמר שאין אהבה שלמה, "אז באה הברית, כדי שכל אחד יקיים את הברית שעשו בזמן ששררה ביניהם אהבה אמיתית." אז מהי הפעולה הזאת ש"כל אחד יקיים את הברית"? זו הרי לא פעולה פיזית שאני אומרת לחברות, אלא זה דרך הבורא, כי אנחנו לא שומעים אחד את חברו כשאומרים זה לזה.
אבל אנחנו כן יכולים לשמוע. את יכולה להתקשר עם החברות שלך, ולהרגיש עד כמה אתן קשורות, עד כמה יש לכן בורא משותף.
תלמידה: חוץ מפעולות חיצוניות, מה זו פעולה חיצונית לקיים את הברית?
לעזור אחת לחברתה, להיות קרובות זו לזו, להתפלל אחת עבור חברתה. זה מאוד חשוב, ולעשות כאלה תרגילים.
תלמידה: להתפלל זה עבור זה. כי כשאנחנו מרגישים את הברית, אז נדמה שלכל חברה יש תנאים חדשים מהבורא ולהתפלל, כדי מה? כשאני מבקשת שתהיה ברית אז אני רואה נקודה, בזמן שאני מגיעה לפגישות, אבל זו לא המטרה לבוא לפגישות, אלא כדי לגלות את הבורא. ויש איזשהו חילוק איך לבוא לזה?
אני לא מרגיש את השאלה שלך.
שאלה: מה לעשות שלא תהיה עין רעה ביני לחברים, שממני לחברים תהיה רק האהבה?
זה בדיוק מה שתעשי, שממך לחברים שלך תעבור רק אהבה.
שאלה: לפני כריתת הברית, האם אנחנו צריכים לברר כוונה של כל חברה כדי שמכוונה פרטית נבנה כוונה אחת?
כן, אנחנו חייבים לעשות את זה בהכרח.
שאלה: אמרת שברית עם הבורא קורית בעשירייה. האם אפשר לקרוא "עשירייה," לקבוצה חוץ מהעשירייה האישית שלי שאני עובדת איתה יום יום? אפשר לקרוא עשירייה גם לקבוצה שלנו, כמו MAK שעושה פגישות וכן הלאה? יש שם קבוצת הפצה. כל אלה הן רמות שונות של קשר עם הבורא?
כן.
שאלה: אם יש אהבה לא צריך לתמוך בה, אלא היא תומכת בך, אז ההשפעה מספיקה?
כן. זה יכול להיות.
שאלה: ואמרת לנו שאהבה כלפי הבורא היא מהרבה שכבות שמכוונות נכון. ואותו דבר בעשירייה יש יחסים כלפי חברות בכל מיני גוונים. אז היחסים שמכוונים נכון, זה אומר שאנחנו קרובות זו לזו?
כן. זה נכון.
שאלה: לחכמים נאמר שעל האדם לשמור על כל מה שהוא כרת איתו ברית, עם כל אותם ההסכמים. אם אנחנו כורתים איזו ברית, מסכמים על הסכמים מסוימים, אם האדם מפר את זה, לא שומר על זה, הוא הורס בזה את עצמו או את כל העשירייה?
גם את עצמו הורס, הוא מקלקל לעצמו וגם לכולם.
תלמיד: אז עלינו גם לשמור על זה ולא רק להגיד שקיבלתי את זה כי כולם קיבלו.
נכון.
שאלה: אם אפשר להשוות את האהבה כמו מערכת הנשמה גדולה?
כן. אפשר.
תלמידה: אהבה זה תכונת הבורא אבל לא הבורא עצמו.
כן. נכון.
שאלה: האם יכולה להתקיים ברית ללא התחייבויות?
לא.
תלמיד: אז מי צריך לקבוע אותן התחייבויות?
כל אחד שמשתתף בברית.
תלמיד: ואם יש אי הסכמות?
אז מקבלים התחייבויות מסוימות, וחלק עדיין לא. בהדרגה, לאט לאט אנשים מתחילים להבין אחד את חברו ולהסכים כלפי דרישות ותנאים מסוימים.
תלמיד: האם אנחנו יכולים לבנות כוונה שהיא תהיה מכוונת לברית עם בני ברוך?
כן, אפשרי.
שאלה: אנחנו לומדים שאדם אחד לא יכול להגיע לקשר עם הבורא. הכלים שיש לכל אחת מאיתנו זה מה שיש בנו. אם חבר או חברה מגיעים לקשר עם הבורא, האם זה תוצאה מזה שהעשירייה הגיעה לקשר עם הבורא?
יש גם דבר כזה.
תלמידה: אני מנסה להבין, להרגיש ולתפוס איך עשירייה מגיעה לקשר עם הבורא, אם אני מרגישה רק את מה שאני מרגישה בפנים. הברית הזאת, האם כולנו אמורים להרגיש שהגענו לקשר עם הבורא?
כל אחד ואחד.
שאלה: הוא כותב, "העבודה צריכה להיות על דרך הכפייה, לשעבד את עצמו להברית שעשה מקודם". מהי עבודת הכפייה כשהאדם לא מרגיש שום דבר? איך הוא צריך לעבוד במצב כזה?
אם הוא החליט שהוא מגיע לקשר מסוים עם הבורא, אז הוא חייב לכוף את עצמו כדי להגיע לזה.
תלמיד: מה מפצה את האדם בזמן שהוא לא מרגיש אהבה לחברים? מאיפה הוא שואב כוח בכלל לאהוב אותם, להמשיך לפעול בכפייה?
לבקש מהבורא, אין מקור אחר.
תלמיד: וכשאדם חוזר אחורה בזמן, נזכר באהבה שהייתה פעם, האם זה נכון לעשות כך?
כן, כך כתוב.
תלמיד: זה לא דומה להסתכלות אחורה כמו אשת לוט?
לא, זה לא פוגע.
שאלה: מה אני צריך ללמוד כאשר יש חבר בעשירייה שאני אוהב אותו יותר מחבר אחר?
זה תמיד יוצא כך פחות או יותר.
תלמיד: האם אהבה צריכה להיות שווה כלפי כל החברים?
צריכה להיות אהבה. שווה או לא, זה כבר נמצא תמיד באיזו דינמיקה.
שאלה: כתוב "לעברך בברית", האם זו אפשרות שנותן הבורא כדי להיות באמונה למעלה מהדעת?
כן.
תלמידה: ולמה אנחנו צריכים לשים בברית כדי לקיים את רצון הבורא?
מה שיידרש. העיקר הוא המוכנות מצד האדם.
תלמידה: הבורא נותן הכול לאדם כשהוא כבר מוכן, לפי המוכנות שלו.
כן. נכון.
שאלה: האם האהבה היא דבר פרוגרסיבי?
כן.
שאלה: איך לקשר או לחבר בין אהבת החברות לאהבת הבורא?
בעצם גם זה וגם זה סוגי אהבה. ואדם צריך לראות עד כמה אהבת החברים נכנסת כמרכיב לאהבה לבורא.
תלמידה: שאני עושה את זה בשבילו, בשביל לשמח אותו, לעשות לו נחת רוח?
כן. להגיע לאהבת הבורא. לכן את מתעסקת באהבת חברות.
שאלה: אם אצלנו בעשירייה יש רצון להגיע להשפיע לבורא אבל אנחנו בגשמיות, איך לבדוק שקבענו ברית רוחנית בעשירייה ושהבורא ערב לנו?
הבורא לא נותן התחייבות או ערבות כלפי אף אחד. אלא אנחנו יכולים וחייבים לתת ערבות אחד כלפי האחר. עלינו ללמוד טוב טוב את המאמר הזה של ערבות הדדית.
(סוף השיעור)