שיעור בוקר 20.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
קטעים נבחרים מן המקורות בנושא - "שבעת האושפיזין"
עניין אושפיזין – "בואו אורחים עליונים"
קריין: קטע מס' 1 הרב"ש "ענין אושפיזין"
"ענין "אושפיזין" אאמו"ר זצ"ל פירש, שזהו ענין המובא בזהר הקדוש, אורחא למעברי ביה, שאור החכמה אינו יכול להאיר בקביעות. וזהו ענין "מזל", שבני חיי מזוני - במזלא תליא מילתא, כמובא בתלמוד עשר הספירות (חלק י"ג), שהוא מלשון "יזל מים מדליו", שענין נוזל, שהוא רק בבחינת טיפין טיפין, היינו שאינו מאיר, אלא בהפסקות. מה שאין כן קילוח זה שמאיר בלי הפסק.
לכן האורחין אוהבים שיהיה לו מקום רחב. מה שאין כן כשהם באים והמקום הוא צר, אין הם יכולים להכנס. והכוונה היא, שאור החכמה אינו יכול להאיר, אלא בהתלבשות החסדים. וחסדים נקרא רחב, כמבואר בתלמוד עשר הספירות. ואור החכמה נקרא בחינת אושפיזין, כנ"ל. לכן, אם אין לו חסדים, אין הוא יכול להתלבש."
(הרב"ש. 624. "ענין אושפיזין")
שאלה: מה זה מזל?
אם אתה שואל כך, מזל הוא סימן הצלחה, זה מה שמקובל.
תלמיד: ומה ההסבר של מזל פה בקטע?
זה אישור להאיר למטה.
קריין: קטע מס' 2 מתוך "זוהר לעם".
"כל אלו ד' המינים הם האורחים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שהעם הקדוש הזמינו אותם ביום הזה, על דרך שמתפללים בימי הסוכות קודם הסעודה, ואומרים, עוּלוּ אוּשְפּיזין עילאין, בואו אורחים עליונים. שצריכים למצוא אותם, מאחר שהזמין אותם, ובהם מתפלל האדם תפילתו אל המלך. וע"י ד' המינים, שרומזים לאלו הספירות, הוא משיג אותם."
("זוהר לעם". ויחי. מאמר "ד' מינים", סעיף 227)
שאלה: מה זה נקרא להזמין אושפיזין? מה חסר לנו שאנחנו מזמינים בסוכות?
להזמין אורחים, הוא רוצה שיבואו יותר אורחים שאיתם הוא יוכל יותר לגלות שמחה ולכבד את הבורא.
תלמיד: אז מה הם אורחים בעבודה שלנו?
מה שהאדם מזמין, כל מיני כוחות שעל ידם הוא יותר ויותר פותח את עצמו ומתקשר לבורא.
תלמיד: האם באותה מידה אפשר להגיד שגם אורחים הם כוחות שאנחנו מזמינים כדי להתחבר יותר בינינו?
זה אחרת. כאן הוא קודם צריך להצטייד בתכונות שאיתן הוא מגיע למגע כלשהו עם הבורא.
תלמיד: אז מה זה אומר שצריך אור חסדים, כדי שיבואו האורחים שזה אור חוכמה?
כן, כך כרגיל, אין בזה שום דבר מיוחד.
תלמיד: מה ההכנה מצד התחתון להזמין את האורחים, את הכוחות האלה?
להיות בכלים דחסדים.
שאלה: מה קובע את רוחב הכלי שצריך?
זה תלוי ברצון שיש בכלי.
תלמיד: אבל אפשר לעבוד על זה בלי סוף, בלי שיגיעו אורחים.
אני לא יודע.
תלמיד: האם זה צריך להיות בהתאמה לאיזה אורחים, לאיזה אורות חכמה רוצים להזמין?
כנראה שכן.
תלמיד: אם כך כל עבודה לאור חסדים היא בהתאם לאור החכמה שאנחנו רוצים שיתלבש שם?
כנראה שכן.
תלמיד: אז אור חכמה כבר קובע לנו מראש מה יהיה.
לכן לפי זה צריך לעבוד.
תלמיד: איך לעשות זאת בחיבור? מה זה אומר שמידת אור החסדים שאנחנו עושים בחיבור מתאימה לאור חכמה?
שאלה נכונה. פשוט מהמעשה עצמו אותו אנחנו מודדים.
תלמיד: העבודה על צורת אור החסדים הזאת בינינו, היא בתוך הדעת? אנחנו יכולים למדוד אותה באמת או שיש פה גם עניין של למעלה מהדעת?
אני חושב שיש פה למעלה מהדעת. אנחנו צריכים להיות מקושרים כדי לקבל את האורח העליון.
תלמיד: וזה למעלה מהדעת?
כן.
תלמיד: אז מה זה אומר לעבוד על החיבור למעלה מהדעת?
אני משתדל להכין את עצמי לקבלת הכוח העליון בי, בתוך הכלים שלי. ולכן אני מרכיב אותם ממה שקיבלתי מהבורא.
שאלה: אושפיזין אלה תכונות?
כן.
תלמיד: תכונות של מה?
תכונות של כלים המתחברים כדי להיות מתאימים לגילוי הבורא.
תלמיד: יש כמה קבוצות או צורות גילוי הבורא שכל אחת מהן היא תכונה? איך זה עובד? מה ההבדל בין חסד לגבורה? מה הן בדיוק התכונות האלה?
אלה תכונות שהאור העליון בונה בתוך הרצון לקבל הכללי.
תלמיד: וזה דבר קבוע?
-
לא, זה משתנה, אבל זה מה שאנחנו צריכים ללמוד.
תלמיד: ומה היא הפעולה של להזמין תכונה?
להיות מוכן לקבלת התכונות החדשות זה נקרא, ללכת לקראת האורח.
תלמיד: וזה אורח כי מדובר במשהו לא קבוע, שבא והולך? כמו דירת קבע ודירת ארעי, אותו עיקרון?
כן.
תלמיד: יש הרבה תכונות שחסרות לי, שהייתי רוצה שיהיו לי, האם אדם מכוון, מבקש, מתפלל?
אדם צריך בעצם רק לוותר על הרצון שלו כדי להיות ברצון שיהיה מוכן לקבל או לגלות את גדלות הבורא.
תלמיד: אבל אין לאדם יכולת לכוון לתכונה א', ב' או ג', או שכן? האם הוא יכול לבקש תכונה ספציפית או שהוא פונה לבורא, והבורא ישלים לו?
הבורא כבר משנה אותו מתכונה לתכונה, אבל אדם צריך להיות מוכן ורוצה.
תלמיד: כלומר, גם בוויתור, בביטול של האדם, יש משהו המאפיין את התכונות האלה?
כן.
קריין: קטע מס' 3 מתוך "זוהר לעם".
"אברהם הוא שורש החסד שבנשמות ישראל, כי הוא תיקן השכינה הקדושה לבחינת בית קבול לאור החסד, וקבלה החסדים בעד כל נשמות ישראל בכל מלואן. ואם היה נשאר כן, היו כל ישראל דבקים בהשי"ת דבקות תמידית, והשכינה הקדושה היתה בית מלכות המלא כל טוב ועונג, ולא היה שום איש רוצה להפרד ממנה אפילו לרגע. אמנם כל תיקונו של אברהם היה, בסוד שעשה בית קבול שלם, לבלי שום אפשרות של פגם, לאור החסדים, דהיינו שהעלה אותה לבחינת השפעה ונ"ר ליוצרנו ית', ולא לקבל להנאת עצמנו כלום, כי זהו המדה ובית הקבול של אור החסד. כמ"ש חז"ל על מדת האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד (אבות פ"ה), שאינו דורש להנאת עצמו אף משהו."
("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר, מאמר "תורה ותפילה", סעיף 184)
-
כן, זו מידתו של אברהם.
שאלה: בעשירייה אנחנו יכולים איכשהו לאזן את תכונת החסד, לכל אחד יש מידות שונות של חסד, או אפילו כל הספירות ברורות וכולי. האם אנחנו יכולים לעשות משהו משותף, נניח שלחבר חסר חסד, אפשר להשלים את זה איכשהו מתוך החיבור?
אם אתם מתחברים, אם אתם רוצים להביא את עצמכם לכלי משותף, אז ודאי שכן.
תלמיד: ואז יהיה חסד משותף?
כן.
תלמיד: איך זה עובר מאחד לשני?
אז תראו עד כמה זה אפשרי.
תלמיד: ובהתכללות, כשאנחנו עובדים על התכללות, איך האדם יוצא מהתכונות שלו, ומקבל את היתרונות שיש לחברים? כי באמת לחברים יש מלא דברים שאין לך.
אתה צריך בשביל זה להיות כלול מכל החברים, ואחר כך בבחינה אחת שאתה רוצה להיות דבוק אליה, אתה צריך להשתחוות אליה.
תלמיד: ובצורה ההפוכה, באיש את רעהו יעזורו, איך אנחנו יכולים לתת מעצמנו לאחרים?
אתה יכול לתת רק בזה שאתה מסוגל לוותר על עצמך, ויש כאן עוד כמה ויתורים שצריכים לעשות, ואז אתה מתחבר ונותן.
שאלה: הוא אומר שמידת חסד שלי שלך, שלך שלך, ואנחנו גם אומרים שההכרחי לא יגונה ולא ישובח. אז איך אדם מחליט מה הכרחי, ומה הוא צריך לחלוק עם הזולת?
החשבון של על עד כמה אני צריך לוותר, ולהתחבר עם הזולת, ולכוון את עצמנו לזה, אני לא יכול להסביר, יש עוד כמה צעדים קדימה שאנחנו צריכים לעבור.
שאלה: לכל אחד יש שורש נשמה פרטי, וכמו שהוא אומר לנו פה יש שורש משותף לנשמות ישראל, חסד. איך העובדה הזאת יכולה לעזור לנו בעבודה, איך לנצל את זה לטובה, איך להשתמש בזה, ואיך השורש המשותף מקדם אותנו?
הוא נותן לנו חיסרון להיות מחוברים בו, באותו שורש.
תלמיד: זו התכונה של שורש החסד?
לא, של כל שורש.
תלמיד: אתה יכול לתת דוגמה איך השורש הזה עובד בעשירייה?
לא. תחפשו.
שאלה: למה מזמינים את האושפיזין, את התכונות האלה דווקא לדירת ארעי, מה יש שם שמאפשר להכניס אורחים?
כי זה מצב שהאדם גדל, לכן הוא יכול להשתנות, ויכולים להשפיע עליו ולשנות אותו. לכן דווקא בחג הסוכות כך אנחנו לומדים.
תלמיד: איך עשירייה יכולה לבדוק את עצמה שהיא לא ממשיכה לשבת בדירת קבע, אלא שבאמת יצאנו למקום הזה?
שאתם מסוגלים להחזיק זה בזה, ויחד עם כולנו כולכם רוצים לגלות את התכונות העליונות יותר.
תלמיד: אפשר להגיד שאנחנו כל הזמן מנסים לעשות את זה, אבל מה ההרגשה המיוחדת של דירת ארעי בעשירייה?
דירת ארעי בעשירייה זה שאני לא מרגיש שאני נמצא בכלים שלי, וטוב אם נרגיש כך. שאין לאף אחד מאיתנו את הכלים הקבועים שלו, שלא משתנים, שבנויים כך, וזה טוב, כי אז כל אחד ואחד מוכן לקבל שינויים.
שאלה: משהו לא ברור לי, הוא כותב שעניין סוכות זה שמחה, בחינת גבורות המשמחות, יצחק קו שמאל. איך בעצם במצב הזה של ברור, ביקורת, גבורות מכניסים את האושפיזין שהם בחינת ימין כמו אברהם ומשה, איך יש לזה מקום בכלל? אם הוא עכשיו בשמאל, בברור, מה זה אומר שהוא עכשיו מכניס את בחינת אברהם, חסד?
אתה כבר שואל קדימה בהרבה דרגות, אני עוד לא יכול להסביר את זה. אבל תשמור את השאלה.
קריין: קטע 4 מתוך "שמעתי".
"אברהם נקרא אב האמונה, היינו בחינת חסדים. אזי ידע, שכל מי שירצה להתקרב אליו ית', הוא מוכרח לקבל מקודם בחינת ימין, היינו בחינת אמונה."
(בעל הסולם. "שמעתי". קע"ט. "ענין ג' קוין")
שאלה: מה זה בחינת אמונה?
אמונה זו תכונה, תכונה כזאת, מילוי באורות דחסדים.
תלמיד: אנחנו צריכים לבקש אותה?
אתה כבר שואל משהו אחר. האם אנחנו צריכים לבקש, האם אנחנו יכולים לקבל על הבקשה שלנו, מה זה אור האמונה שמגיע אלינו? צריכים עוד ללמוד את זה.
תלמיד: בהקדמה לתלמוד עשר הספירות כתוב שכל המתחייב הלומד טרם הלימוד להתחזק באמונה.
כן.
תלמיד: יש קשר בין האמונה הזו שאנחנו מגיעים בשבילה לשיעור כל יום, לבין התכונה הזו שהוא מתאר כאן של אברהם מבחינת אמונה?
לא כל כך.
תלמיד: זו לא אותה אמונה?
יש אמונה שאנחנו מקבלים מהבורא מלמעלה, ויש אמונה שאנחנו יכולים לקבל מהסביבה, מחברים.
תלמיד: מה האמונה שאנחנו צריכים לבקש בשיעור?
בדרך כלל זה אור החסדים שבו אנחנו יכולים לקבל את כל יתר ההשפעות מהבורא.
תלמיד: ואיך לתאר את המצב הרצוי שאותו אנחנו מבקשים?
אנחנו צריכים להתפלל, ולבקש מהבורא שכל הזמן יקדם אותנו ליתר השפעה.
תלמיד: יתר השפעה?
כן, כוחות השפעה שאנחנו נגלה בעצמנו.
(סוף השיעור)