תלוי בחיבור בין כולם האם הם מגיעים לערבות, ואם הם מגיעים לערבות, כוח הערבות פועל על כולם כך שכל אחד מרגיש שהאגו שלו מבוטל, מפסיק לחשוב על עצמו, לא מסוגל כבר להיות אגואיסט; כוח הערבות מנטרל את כולם בהכרח, ובחברה כזאת לא יכול להישאר מישהו שלא יהיה מתוקן בביטול שלו כלפי האחרים, כי החברה מבטלת אותו בזה שהיא נותנת לו כל מה שהוא צריך, בעיקר ברמת המחשבה • אנחנו לא מסוגלים להיות חופשיים מהקשר בין כולם, וכשאני קשור באלף שרשראות ברזל לכולם, הם בהכרח מפעילים אותי. הרשת הזאת היא כבר דבר נתון, ובזה שהם פועלים עלי בזה שהם מספקים לי מה שאני צריך ,הם מבטלים את הרצון לקבל שלי, ואז אני חופשי • אם אדם שנמצא בתוך הקבוצה נקשר לקבוצה, הוא מקבל ממנה בהכרח את כל הכוחות שהוא צריך כדי להרגיש את עצמו בביטחון, ואין לו יותר שום דאגות, ולא מתעוררות בו יותר דאגות, כי החברה מכבה אותם מיד • כל הדאגות שלנו בתוך הרשת היא בגלל שאני מרגיש שאני לא מקבל משהו מהרשת. ברגע שאני נמצא בקשר עם האחרים ואני מבין מהו סוג הקשר, בקבוצה, בחברה הנכונה, אני מתחיל לגלות שיש לי אספקה מלאה המנטרלת אותי לגמרי. אני הופך להיות חופשי, לא בעולם הזה • "העולם הזה" – שאנחנו מרגישים שאנחנו קשורים באיזושהי צורה בינינו, ואנו תלויים זה בזה בכוחות השליליים, שכל אחד תופס מקום לא שלו • לגילוי היחסים השליליים שלנו במערכת, התגובות השליליות מכולם, אני קורא העולם האגואיסטי, או העולם הזה. כשאני מתחיל להתקשר לכמה הקרובים אלי במערכת זה נקרא שאני מגיע לקבוצת מקובלים. ולא מן הסתם מביאים אותי לקבוצה, אלא בגלל שאני קשור אליהם באותה הרשת. ואז הקשר שלי מתחיל להתפתח לפי הקרבה איתם, עד שאני מגיע למצב שהם יכולים לספק לי מצב ללא דאגה – השלב הראשון מהביטול. ובשלב השני מהביטול הם מביאים לי הערכה גדולה של העליון, של הבורא, של הקבוצה, של המשפיע • ההשפעה מהקבוצה מתחלקת ל-2: היא מנטרלת לי את הרצון האגואיסטי מזה שהם מביאים לי הרגשה שהם ידאגו לי בכל מקרה, ואז אין לך עתיד, כי עתיד האדם הוא תמיד דאגה על האספקה. ורק החברה יכולה לתת לי את זה ולנטרל את זה בי, כי החברה נותנת לי את המקיפים, והרצון למחר גם מגיע מהמקיפים, ולכן החברה יכולה לסתום בי את הרצון הזה עד כדי כך שלא ארגיש שישנו מחר ואתעלה למעלה מהזמן. ובנוסף אני צריך את כוח המשיכה לעליון – לדבר על גדלות הבורא, החברה והרב – כל אלה שאליהם אני צריך להיות דבוק. וגם את זה אני מקבל מהסביבה, באותה הרשת שאני מפתח עם הקבוצה. וכך אני מגיע לביטול • להתבטל בפני הסביבה – להידבק אליהם, להיות איתם יחד, בתנועות, בפעולות שלהם. וזה תלוי באדם • כדי שכוח הערבות יפעל על האדם, עליו להיות נכלל מהסביבה, ולהרגיש את עצמו כמה שיותר פחות מהם, ואז הוא ירגיש שהם פועלים עליו. להידבק אליהם כקטן כלפי הגדולים • כל הבעיות נובעות מחוסר האור, וחוסר האור נובע מחוסר הלבוש עליו, וחוסר הלבוש עליו נובע מזה שלא מתגברים על הרצון לקבל ולא בונים את הלבוש הזה עליו; יש לי אלף בעיות ולכל אחד בעיות שונות, והתורה היא הפיתרון לכולן כי היא מספקת את הלבוש, אור חסדים, אור חוזר על הכלים דקבלה • העביות הנוספת של כלל העולם מוסיפה לך אחריות, לחץ, ומצד שני זה מכביד. וכתוצאה מזה אנחנו מתקדמים רק בתנאי שתהיה לנו יכולת לספק להם • העולם הזה צריך לתת לך דוגמא איך אתה קשור לכולם בעולם הרוחני. אין הבדל בין העולמות, אלא בביטוי של זה בחומר על מנת לקבל או בחומר על מנת להשפיע • אתה לא שולט על עצמך, אלא דרך החברה אתה יכול לשלוט על עצמך • החברה יכולה לספק לאדם גם את כוח הביטול, כוח המעכב, וגם את כוח הכיוון, כוח המצייר, ואז הוא יהפוך להיות עובר • על האדם לתת מידה מסוימת של יגיעה על מנת שהחברה תשפיע עליו. כי בני האדם הם אלה שלוחצים על עצמם להיכנס לתוך החברה, ואת כל היתר הם מקבלים מאליו ממנה.