בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 7.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – תע"ס א', לוח התשובות לענינים*

1. ברוחניות אין דבר כזה שמשהו משתנה, אלא תמיד בא בתוספת צורה על הצורה שהייתה קודם.. גם המצבים שלנו מתחדשים, מתאספים לאחד על אחד, אחד על אחד, כמו מתלבשים זה על זה בלבושים חדשים. כל הלבושים האלה בסופו של דבר באו כדי לברר לנו מה היה במקור.

2. כל העבודה שלנו היא שתמיד אנחנו צריכים להבין שהמקור שלנו הוא *טוב ומיטיב*.. למרות שייתכן שכל מיני שינויים מבלבלים ומביאים לנו כל מיני רגשות שונות והתפעלויות שונות, אנחנו בכל זאת מדברים על זה שבכל אחד מהם נמצא הבורא שפועל את הכל, הוא לבד מפעיל הכל והוא טוב ומטיב. *אם אנחנו לא מסוגלים עכשיו אולי לגלות זאת ולהרגיש זאת, זה מפני שיש לפנינו עבודה דרך כל הלבושים האלה, הסתרות הללו, בכל זאת לגלות אותו כטוב ומיטיב*.

3. אנחנו לא עושים שום דבר חוץ מזה שמשתדלים לאתר דרך כל הפעולות שעוברות עלינו, שהן מגיעות מאין עוד מלבדו טוב ומיטיב. *רק את זה אנחנו צריכים לאתר, 2 דברים, אין עוד מלבדו, שזה מקור אחד, ושהוא טוב ומיטיב*.

4. ש: מה זה טו"מ?
   ר: *במידה שאנחנו רוצים לקבל על עצמנו צורה של טוב ומיטיב ושאין עוד מלבדו, אנחנו מגלים שכזה הוא. תגביל את הרצון לקבל שלך, תן לו צורה כזאת של טוב ומיטיב ואין עוד מלבדו, ובמידה הזאת תתחיל לגלות את הבורא*..
   
   ש: איך רצון לקבל יכול לעבוד כטו"מ?
   ר: מה שהוא עכשיו מרגיש מהבורא, הוא רוצה לגלות רק טוב ומיטיב, השתוות הצורה. *אף אחד לא אומר לך שתהפוך לבורא, אלא אתה צריך ללמוד ממנו איך לעשות פעולות השפעה ורוצה להיות בזה, ובהם אתה רוצה להידמות לבורא. תעשה רצונך כרצונו, ובמאמצים האלה שאתה משתדל להיות כמוהו, אתה מתחיל להרגיש אותו לפי חוק השתוות הצורה*.

5. אתה לא צריך להקטין את הרצון שלך, אף אחד לא אומר לך שאתה צריך את זה לעשות. אתה צריך רק להשתדל לדמות אותו לבורא. לא להקטין, לא לצמצם, אלא להידמות לבורא. אם צריכים בכך במשהו לצמצם את הרצון לקבל, אז תראה.

6. איך מתגלה העביות בכלי? מתוך זה שמאיר האור ויש רצון לקבל את האור הזה כמו שהוא במלואו. יש גם החלטה ברצון לעצור את האור ולא לקבל אותו, לדחות אותו ולהיכנס עימו בהשתוות הצורה, לפיה *אני מקבל מבעל הבית רק במידה שאני יכול להחזיר לו. לפי זה אני מגלה באיזה מצב עימו אני נמצא*, ואז מתגלה החושך והאור ביחסים בינינו, השתוות הצורה, עביות שיש לי וגדלות בעל הבית בעיניי, וכל היחסים שיש לנו בעשר ספירות בין המלכות לכתר.

7. הכל נמדד בך, ברצון לקבל שלך, כמה אתה נמצא בבושה, כמה אתה רוצה להתעלות מעל ההרגשה הזאת, כמה אתה עושה חשבון עימו כדי להשפיע לו ולא לכסות את הרצון האגואיסטי שלך, אפילו שאתה מאוד רוצה למלא את האגו שלך, את הרצון שלך. אבל *אתה מעלה את החשיבות של הנותן ורוצה לתת לו ולא לקבל. לא בגלל שאתה מתבייש אלא בגלל שאתה רוצה לכבד אותו, להיות כמוהו. יש כאן הרבה חשבונות, זו כל העבודה שלנו עם הבורא*.

8. ש: עבודה פרימיטיבית שמתחבר עם החברים...
   ר: *הכל מתגלה ביחסים שלך עם החברים, ואת היחסים האלה אתה מושך לבינך לבורא, ממש כך*.
   
   ש: איפה בעבודה הזאת מופיעה עביות?
   ר: זה כמו שתתחיל לבדוק, למיין את היחסים בינך למישהו קרוב אליך, עם אשתך נגיד. אז תראה כמה ניואנסים למיניהם יש. אותו דבר, ואפילו הרבה יותר יש בינינו לבורא, בינינו לחברים. זה הרבה יותר ממה שיש לנו בעולם שלנו הפרימיטיבי.
   
   ש: התנגדות כלפי החיבור, איפה לגלות ד בחינות דעביות ובמה?
   ר: אתה עוד לא יכול לעשות זאת, אתה לא מסוגל להבדיל, לחלק לדרג 4 בחינות שברצון לקבל שלך לעומת הקשר שלך עם החברים וגם עם הבורא, עוד לא יכול. אתה יכול להגיד זה יותר, זה פחות, זה יותר חשוב, פחות חשוב, וזה הכל תלוי במצב שלך. כלומר אלה לא מדידות אמיתיות, אלא מקריות, במצב הרוח שלך, במה שאתה נמצא וכך זה אתה עם החברים, הכול משתנה מרגע לרגע.

9. *תשתדל לקשור את עצמך עם החברים ועם הבורא, עם קבלה ועם נתינה, ותאמין לי שאין חוץ מזה שום דבר. כל היתר זה סתם מקום ריק*. תשתדל לקבוע יחסים שלך בצורה כזאת, דרך החברים לבורא, איך אתה עושה זאת?

10. אם אתה עושה *צמצום* ואחרי הצמצום אתה מודד את היחסים שלך לאחרים, אז אתה יכול לדבר על הבחנות רוחניות. אבל אם לא עשית צמצום, אם אתה עדיין נמצא בדחייה, בשנאה שבפועל פועלים עליך, אז זה עדיין לא רוחני, זה עדיין גשמי.

11. אנחנו לא נמצאים עדיין בצמצום, לא ביכולת לעשות צמצום, להתעלות מעליו, ולכן אנחנו נמצאים בחושך.

12. *הבושה מולידה את המסך, היא הסיבה למסך. אם הנברא לא היה מרגיש בושה, כלומר לא היה מרגיש פער בינו לבין הנותן, אז לא היה בכלל מרגיש שהוא זקוק למסך, לא היה עושה צמצום*.
    מי שלא מרגיש בושה לא יכול לעבוד ברוחניות. כל העבודה הרוחנית שלנו היא לפי הרגשת הבושה.
    
    בושה רוחנית היא שמביאה את האדם לדרגת המקובל. *האדם מרגיש שהוא המקבל ולא רוצה להסכים עם זה והוא פועל אך ורק כדי לברוח מההרגשה הזאת. אח"כ הוא הופך את זה, לא כדי לא להרגיש את הבושה בכך שהוא מקבל, אלא כדי להיטיב לבורא*.

13. *התגברות זה לא רק שאני רק עוצר את עצמי ועושה צמצום, כי זה יכול להיות מהבושה, שאני לא רוצה להרגיש אי נעימות. אלא אני רוצה גם להתעלות למעלה מכך, כבר למעלה מאי הנעימות, אני רוצה להשפיע לבורא, אני רוצה לגלות כמה אני ממלא אותו, מחזיר לו, ולא מטעם שאני מתבייש*. אני כבר לא מתבייש, כי עשיתי צמצום על עצמי, ועכשיו אני רוצה לתת להשפיע. זו כבר פעולה למעלה מהצמצום, למעלה מהבושה. הבושה הופכת לכבוד..

14. *בסופו של דבר אני פותח את עצמי כדי לקבל, כי ע"י זה אני עושה תענוג לבורא. זה לא עניין כמה אני מקבל או לא מקבל, אלא הכוונה היא שמודדת מה שאני עושה, אני מקבל או נותן*? רק לפי הכוונה, לא לפי הפעולה עצמה. אני יכול לפתוח את עצמי ולקבל, זו באמת מטרת הבריאה, לקבל אינסוף, אבל בתנאי שאנחנו במידה הזאת גם משפיעים עד אינסוף. אז אנחנו והבורא פועלים בפעולה אחת זה לזה.

15. האם בושה רוחנית מתגלה לאחר התיקון? היא גורמת לתיקון. *כל עוד האדם יכול להצדיק את עצמו, זה נקרא שאין בו בושה*. ברגע שהוא כבר לא יכול להצדיק את עצמו בשום פנים ואופן, לא לגמרי אלא לפי המצב שלו, אז נקרא שהוא מוכן להתפלל ולקבל תיקון של מסך.

16. ש: איפה אני מתבייש ואיפה מניע אותי הפחד?
    ר: תמשיך וזה יבוא לבירור. הבושה צריכה להגיע לאדם. נגיד שאתה עכשיו תתחיל לקרוא כמה מאמרים, לחשוב על זה, אז תתחיל לגלות את הבושה. אבל בעצם *הבושה צריכה להתגלות כתוצאה ממעשים טובים. תתחיל להשפיע, אפילו שאתה לא רוצה, לחברים בקבוצה ותתחיל להרגיש בכך בושה. אם לא תתחיל להשפיע לחברים בקבוצה, לא תגלה בושה. ככל שתשפיע יותר, תגלה יותר בושה*.

17. ש: מה מטרת הלימוד, להביא אותנו לייאוש כי לא מבין כלום?
    ר: *מטרת הלימוד היא שאתם דרכי תמצצו מהבורא את כל מה שהוא מסוגל ורוצה לתת לכם*. זו מטרת הלימוד. אני אשאר ריק, כמו שאני בעצם עכשיו, אבל *הבורא נותן דרכי אליכם את כל מה שאפשר*. לכן תשאלו, תשאלו. אלה דברים שאנחנו חייבים לברר.
    
    ש: רק בזכות זה שאתה מכוון אותנו לחיבור בעבודה בעשירייה..
    ר: תידבק אליי ותקבל כל מה שיש, זה הכל. אל תדאג, אתה מכוון נכון.

18. *ככל שהבושה יותר גדולה, העביות יותר גדולה, והיהפך: ככל שהעביות יותר גדולה, שהיא באה למימוש, אז מרגישים בה בושה יותר גדולה*. לכן כתוב שהבושה מוכנה לנשמות גבוהות..
    
    הבושה כבר מקבלת אופנים מיוחדים מאד כלפי הבורא, כלפי הבריאה וגם כלפי הנבראים. *כל אחד מתחיל להרגיש כמה הוא חייב לנבראים, כמה הוא מעביר להם את צינור השפע העליון, ולכן מתבייש. יש לו בושה גם כלפי הבורא שנותן הכל והנבראים והאדם הוא כצינור דק שנמצא ומשתדל להיות המעבר בין הבורא לנבראים*. מצבים מאוד מיוחדים.

19. *מאיתנו תלויה רק הסכמה*. אנחנו רוצים שהאור העליון ישפיע עלינו ויעשה איתנו צורות שהוא רוצה להטיב לנבראיו. *אנחנו מוכנים לקבל כל צורה שהוא רוצה, לא בגלל שזה להיטיב לנבראיו, שזה יהיה טוב לנו, אלא בגלל שאנחנו רוצים שהוא יממש את עצמו*.

20. ש: איך לעשות שהבושה לא תשתק אותך אלא תשמש כאמצעי לדבקות?
    ר: אם אתה הופך את הבושה להיפך, לגאווה, אתה מתגאה בכך שאתה יכול להשפיע לבורא, זה נקרא להפוך את הבושה לכבוד. *אני מוכן לקבל מהבורא אבל רק בתנאי שאני בזאת עושה לו נחת רוח. אז הבושה הופכת לכבוד*.

21. ש: אמרת שככל שאדם ישפיע יותר, הוא ירגיש יותר בושה. האם זה לא ההיפך?
    ר: אבל הוא לא ידע שהוא מקבל אם הוא לא משתוקק להשפיע.
    
    ש: מתוך מה הרגשת הבושה?
    ר: הכוונה שלנו. מגלים יותר מהי הכוונה, איכות היגיעה, איכות הבושה. יש כאלה ש: "נו, מה יש, לקחתי ממנו שם משהו". ויש כאלו ש: "רגע אחד חשבתי על מישהו לא כל כך יפה", וכבר אוכל את עצמו יום שלם.

22. ש: איך לעבור מבושה אגואיסטית מגאווה לבושה שמקדמת?
    ר: צריכים להשתדל להשפיע, להתקשר לחברים, ואז תראה כמה הבורא מסדר לך מקרים כדי שתתבייש.

23. ש: הבושה היא תחושת הפער ביני ובין הבורא....?
    ר: *הפער מתגלה ביחסים שלנו, לא כלפי הבורא בינתיים אלא כלפי הנבראים. הבורא מורגש כטוב ומיטיב, למי? לנבראים. ככל שאני מרגיש שהיחס שלי שונה מטוב ומטיב, כך אני מגלה את עצמי כנברא שעומד מול הבורא. הכל נמדד אך ורק כלפי הנבראים, כלפי הקבוצה. אם אין קבוצה, אנחנו לא יכולים להשיג את הבורא, לא יכולים לקבוע יחס שלנו, מעמד שלנו לעומתו, לא יכולים למדוד את ההתקדמות שלנו כלפיו. הכל זה נמדד אך ורק בתוך החברה*.

24. *היחס לבורא הוא אותו יחס לחברה. אין יחס לחברה? אין לי יחס לבורא. אני יכול לדמיין לעצמי שאני משפיע לו כל העולם, אבל זה אפס. אני יכול להעביר לבורא רק את היחס שלי לחברה שלי. תעשו חשבון*.

25. ש: כשקוראים תעס מתחזק הרצון להרגיש..?
    ר: ככל שאתם מתקשרים ביניכן בעשירייה, אתם צריכות לגלות ביניכן את המושגים האלו, עביות, צמצום, מסך, אור חוזר וכן הלאה. כל זה מתגלה בתוך העשירייה. *אין עשירייה? לא תגלו כלום*.

*חלק 2 - רב"ש א, עמ' 12, מטרת החברה ב*'

26. ש: מה זה הצנע לכת בחברה?
    ר: *להצנע לכת* יש הרבה מאוד פירושים וצורות. זה שחבר אחד רוצה להשפיע לאחרים ואז הוא מסתיר את עצמו בכמה שהוא משפיע להם, עושה להם כל מיני טובות, מתנות, מקל עליהם אולי בלימוד, כל מיני דברים, אבל הוא עושה את זה בהצנעת לכת. הוא לא רוצה שיכבדו אותו, שידברו עליו.
    
    מצד שני, הנותן מתנה לחברו חייב להודיעו, כך כתוב. כלומר אם אני עושה טובה למישהו, אני חייב להודיע לו. למה? כי זה מרבה שלום בעולם, מזה העולם משתפר לטובה. לכן אנחנו יכולים לעשות דברים טובים בקבוצה, אבל כדאי שגם נפרסם את זה, שתהיה דוגמה לאחרים.

27. ש: אני לא יכול להתכלל עם החברים.....?
    ר: *אתה חייב להשתדל לתאר אותם כגדולים לעומתך, עד שבאמת תתקפל, תרכין את הראש שלך כלפיהם ותקבל אותם כגדולים. אחרת לא תוכל להוציא מהאסיפה הזאת שום דבר*.
    
    ש: מה זה אומר שאני לא רואה אותם גדולים ?
    ר: אתה חייב לתאר לעצמך את הגדלות שלהם, כמה כל אחד מהם גדול.
    
    ש: מה זה לראות....?
    ר: תחשוב על זה, תחשוב. *אתה לא יכול לראות שום דבר, תחשוב כמה כל אחד מהם גדול ממך, ובמידה הזאת תרצה להתכופף כלפיו, ללמוד ממנו משהו. בצורה כזאת תתקרב אליהם, רק מזה*.
    
    ש: מה יכול לעזור לי שאני מתאר שהם גדולים?
    ר: כל הזמן לחשוב על זה, *כל הזמן לחשוב על זה. אם לא תרגיש אותם כגדולים, לא תוכל להתחבר איתם, ואין לך סיכוי להגיע לרוחניות*.
    
    ש: אבל אם אני לא יכול ..?
    ר: *אין דבר כזה שאתה לא יכול. אין, תעבוד על זה וזהו. תדברו על זה יחד, תקנא בהם, באיך שהם יכולים אחד כלפי שני כך להרגיש ואתה לא*.

28. ש: מה זה ללכת לפני הבורא בצנעה?
    ר: *בצנעה? זה להקטין את עצמנו, ככל שאפשר להרכין את הראש שלנו כלפי החברים כמה שאפשר, בלי לקחת בחשבון כמה הם גדולים או קטנים. אם הם נמצאים איתי בחברה, חייב אני כלפי כל אחד ואחד לא לעשות חשבונות אלא לקבל אותם כגדולי הדור*.

29. ש: תגובה למצב בין רוסיה לאוקראינה.....?
    ר: קשה לנו במצב כזה שהרע מתגלה בצורה כל כך גשמית, גלויה, לדבר על החיבור למעלה מהרע הזה. זה לא פשוט, אבל עוד מעט זה ייגמר, בטוח שזה הולך להתקפל ויחזרו לגבולות והשלום ימלא את המדינות האלו.

30. לומדים תע״ס ואז מייד אתה נותן עצות איך לעבוד עם בושה בעשירייה. אנחנו מוכנים לזה?
    ר: בטח שאתם יכולים. אתם יכולים לסדר את הדברים האלה, כי אם אנחנו לא נסדר אותם בתוך העשיריות שלנו, אז זה לא יתגלה גם בעולם הרחב לפנינו. לכן אנחנו צריכים כמה שיותר לקרב זה אל זה *ולהבין איפה העבודה שלנו. אם נגיע למצבים שאנחנו, ע"י הכוונות שלנו, רוצים להשפיע לעולם הגשמי ולראות בעולם הגשמי חיבורים וקרבה בין העמים, אז בכך נתקן את עצמנו. יהיה לנו מקום בעולם הזה, כך אנחנו מגיעים למצב שיהיה לנו מקום בעולם, אנחנו מצדיקים בזאת את הקיום שלנו. אתה מבין? לכן אין לנו ברירה, אלא רק בצורה כזאת חייבים להתקדם, גם ללמוד רוחניות, גם לראות את הגשמיות, וכמה אנחנו, מפני שקיימים בדור האחרון כקבוצה שמתקדמת לקראת גמר התיקון הכללי, חייבים להיות גם בזה וגם בזה*.