בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 2.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – פסח - שאלות מי ומה*

1. כל השאלות כדי לגלות את הבורא נקראות שאלות מי ומה, אם אנחנו מתחילים לשאול אותן. יכול להיות שהאדם נמצא כבר הרבה שנים בחיפוש, בלימוד, אבל אם לא מתעוררות בו השאלות האלה מי ומה בצורה ברורה, מספקת חזקה עמוקה בדרישה כלפי גילוי הבורא מי ומה, אז הוא לא מוכן. הוא עדיין נמצא במצרים. יכול להיות שהוא אפילו לא כל כך מודע לכך שהוא נמצא במצרים, שנמצא בשליטת האגו שלו, אלא כך זורם. את השאלות שמתעוררות בו בחיים, בתוך הרצון לקבל שלו, הוא פותר. זה נקרא דומם צומח חי.
   
   להגיע לדרגת המדבר, לדרגת האדם, אפשרי רק בתנאי שהוא בדיוק מעורר את *שאלות מי ומה, הן השאלות שמביאות אותו לבורא. בעצם השאלות עצמן הן נגד הבורא. השאלות האלו הופכות להיות למחסום, ואם האדם עובד עליהן, רוצה לפתור אותן, זה נקרא שהוא עובר את המחסום, יוצא מהמצרים*, ומתחיל לעבוד כבר עם הפרעה או הבורא או שניהם, איך שמזדמן לו, איך שמתעורר בו. כך, *דווקא על ידי שאלות מי ומה, האדם זוכה לחופש, זאת אומרת ליציאה מעל מנת לקבל*.

2. זה דבר עמוק, דבר ארוך, ממושך, נלמד איך אנחנו עובדים עם זה, כי *דווקא על ידי בירור השאלות האלו אנחנו מגיעים להבנה מהי מצרים האמיתי, הגלות, הגלות שלנו מהקדושה*. לא היינו בקדושה, אז איך אנחנו יכולים להבין להרגיש שאנחנו נמצאים בגלות ממנו? אחרי זה שנרגיש את עצמנו שנמצאים בריחוק מהקדושה. איך נתקרב אליה? כל זה לא פשוט, נגד הרצון שלנו הפרעה שולט, ואנחנו צריכים לעבוד נגד השאלות האלה, מי ומה.

3. האדם צריך לענות על שאלות מי ומה. *מי ה' אשר אשמע בקולו*, זאת אומרת מה ההבדל בין הבורא למה שעכשיו שולט באדם? נגיד פרעה תקרא לזה, אפילו שגם האדם צריך לזהות את הדברים האלה, אבל אין יותר משניים, או פרעה או בורא, או לסירוגין כך וכך. ושאלת *מה העבודה הזאת לכם*, בשביל מה אתה צריך את זה? אתה צריך להשתוקק לעבודה בלמעלה מהדעת, בתכונת ההשפעה שתהיה לך גם במוח וגם בלב, שאתה באמת מגלה נחיצות לזה, רצון לזה, הכרחיות לזה. *מה כל כך בוער לך? מה חסר לך בחיים האלו? בכך אתה לא מרגיש שום רווח בכלים שלך, כי הכלים שלך בינתיים הם כלים דקבלה, אז מה תרוויח? זו עבודת הבירור באדם, איך אני מברר את הדברים האלה בי? איך אני עושה בזה סדר? מה אני עושה? איך אני מעמיד את השאלות האלה, מי ומה, כלפי הבורא, כלפי הפרעה, ועובד איתם*?

4. איך אנחנו יכולים להתאים את עצמנו לחוקי ההשפעה, לחוקי האהבה? זה לגמרי לגמרי מחוץ לנו, לא ביכולת שלנו. איך לעבור מרצון לקבל לכוונה על מנת להשפיע? איך אנחנו יכולים בצורה כזאת לעבוד? לא יודעים. לא יודעים איך, לא יודעים איפה לעשות את הדברים האלה. אנחנו לא יכולים לאחוז בהם. לכן העבודה הזאת היא *עבודת פרך* מה שנקרא, עבודה מאוד קשה. צריכים לחרוש את הרצונות שלנו, את הכוונות שלנו במוח בלב, לחפש לחפש איפה אנחנו יכולים בזאת איכשהו להתקשר להבחנות האלו.

5. *כשהאדם מרגיש שיש לו דברים שהוא חייב להתגבר עליהם ולא מסוגל, אבל חייב ולא מסוגל, מתוך זה מגיע לו צורך לעזרה מיוחדת שנקראת תורה. בעולם הזה הוא לא רואה שזה אפשרי, וברוחניות הוא עוד לא מגיע אבל מבין שכאן חייב להיות, אין לו ברירה, וחייב לעלות לדרגה שלא שייכת לו. הוא חייב עזרה מבחוץ*..
   
   אני מרגיש שהשכל שלי לא קולט את הבעיה שלפניי, אני לא מבין אותה, אני לא מרגיש אותה, אפילו השאלה עצמה לא ברורה לי, מכל שכן הפתרון.. אני מרגיש במוח שלי ובלב שלי שאין לי כלים לתפוס את הבעיה עצמה. *אז אנחנו מגיעים למחסום*.

6. ש: איך אדם עונה לפרעה?
   ר: תלוי כמה האדם מסוגל לבודד בתוך עצמו את הכלים שלו, כמה הוא מבין, מרגיש, כמה יכול למיין את הרצונות שלו, כלים שלו, ולהבין שזה האגו שלו שואל אותו, או הבחנות אחרות. *אם זו קבוצה שואלת, אז אדם כבר יכול לעשות כאן איזה בירור כנגד עצמו. אבל אם אין לו קבוצה, הוא יסתובב בתוך החושך, בתוך עצמו, ולא יוכל לעשות שום בירור*..

7. אנחנו רואים בעולם שלנו שתמיד נסתובב ברשת של ע"מ מנת לקבל, ברשת פרעה ורק נלחם בינינו, נריב בינינו ושום דבר לא יצא מכך, רק האגו שלנו מרוויח מכך. עד שלא מביאים גם מערכת השפעה, אור העליון, לא נוכל לברר ממי אנחנו, מאיזה תכונות אנחנו נכללים ולאיזו תכונות אנחנו צריכים להגיע.

8. ש: מהן השאלות הנכונות? למה אני צריך ללכת למעלה מהדעת ולשמוע למשה?
   ר: כי *הדעת שלך היא תמיד רק דעה של פרעה, של הרצון לקבל, ואתה לא תוכל על ידי כך שתישאר בתוך הדעת להגיע אף פעם לרוחניות, לאמת. אתה תהיה סגור בתוך האגו שלך, וכך אתה מתחיל וגומר את החיים*. אם אתה רוצה להתרומם קצת ולהשיג את הכוח שמנהל את החיים שלך, אז על ידי זה אתה מתרומם מהחיים הגשמיים, אתה חייב פשוט לקבל את הטבע שלו. לכן אנחנו חייבים את היציאה הזאת ממצרים. אין ברירה.

9. כל העבודה שלנו היא איך אנחנו נעלה למוח ולב. אלה בדיוק השאלות, מה ומי, מדרגה שלנו שזו דרגת הילדים הקטנים, אבל ששואלים מה העבודה הזאת לכם ומי ה' אשר אשמע בקולו, זאת אומרת למה חייב אני לשמוע את הבורא? ומה הפקודות שלו שהוא רוצה שאני אקיים? על ידי זה אני אגיע לדרגה שלו. אם אנחנו מגיעים לכאלו שאלות, *השאלה היא רק אחת, איך נקיים את זה? כי בטוח שהשאלות האלה הן שאלות של המציאות עליונה, שאם אנחנו רוצים להבין אותה, להרגיש אותה, כמו שילד קטן אולי רוצה להבין ולהרגיש את הגדולים. לכן מקובלים, שהם הגדולים כלפינו, מלמדים אותנו איך אנחנו יכולים לעלות למעלה מהשכל והרגש שלנו*. על ידי השאלה מה העבודה הזאת לכם ומי ה' אשר אשמע בקולו, עבודת מוח ולב, איך אנחנו יכולים להתרומם לדרגה יותר עליונה, ושם עוד יותר ועוד יותר, כל פעם יהיו לנו שאלות מי ומה. זו העבודה שלנו.

10. אתם רואים מה קורה בעולם, אף אחד לא יודע מה קורה, כולם מתעסקים רק איך פחות לקבל מכות. מאין ברירה הם כמו ילדים קטנים שלא מבינים מאיפה המכות, למה המכות. אבל הם לא רוצים להגיע לשאלות האלה של מי ומה. הם רק רוצים להקטין את המכות, איך יותר יפה להסתדר, וכמה שנסתדר, נסתדר. לא אכפת לי שאני אחר כך אמות ושהשאלות האלה אחר כך יישארו. אני לא רוצה לדעת כלום, אני רוצה כמו ילד קטן שבוכה, מקבל סוכריה ונרגע, אני רוצה לקבל סוכריה ולהירגע. לא אכפת לי כלום חוץ מזה, זאת אומרת אני עובד רק לפי הבטן שלי, לפי הרצון לקבל הקטן שלי.
    
    חכמת הקבלה אומרת שאם אתה רוצה באמת לצאת מהמכות, מהצרות, אתה רואה שהעולם שלנו כולו מתחיל להרגיש את הרעדה הזאת, שהוא חייב לפתור את הבעיה שלו.. אז החיים שלנו מחייבים אותנו להתעלות למעלה משאלות מה ומי. הן כאילו נראות לנו שאלות פרטיות לכל אחד ואחד, אבל *הן לא שאלות פרטיות, אנחנו היום מדברים על השאלות גלובליות שמאין ברירה אנחנו חייבים לפתור אותן. אנחנו הכוונה בני האדם. לכן אנחנו צריכים ללמוד איך עושים זאת, איך אנחנו עונים על השאלות מי ומה, מאיפה אני מקבל מכות? מה מהות, התוכן והמטרה של המכות האלה? למה הן צריכות להביא אותי, ואיך אני צריך להגיב עליהן*?

11. אנחנו צריכים לחפש תשובה נכונה, פתרון נכון, והוא רק על ידי כך שאנחנו מגיעים לקשר אמיתי עם הכוח עליון. אין עוד מלבדו, הוא לבד עושה את הכל, אנחנו רוצים להיות בקשר עימו, וזה מה שחכמת הקבלה נותנת לנו. אבל בתנאי שאנחנו עולים לדרגה שלו, זאת אומרת אנחנו מבינים ומרגישים במשהו מה זה נקרא לעבוד בהשפעה, כי זאת הרמה שלו. זה מה שאנחנו לומדים עכשיו.
    
    *איך אנחנו יוצאים ממצרים, מהמדרגה שלנו הנמוכה, שלא אכפת לי כלום, ואני באמת מתחיל לשאול מי ומה, זאת אומרת למה אני חייב לשמוע לכוחות הטבע העליון שמכתיב לי שאני חייב להיות בהשפעה הדדית? למה אני צריך לשמוע לזה, ולמה אני צריך לקבוע גם בינינו כאלו חוקים אם אני רוצה לצאת מהחושך? אני לא מבין כלום ומהמכות שאני מקבל עוד בתוך החושך, אז אין לי ברירה, אני חייב להבין שעליי לפתור את הבעיה. נקווה שנפתור אותה. היא עכשיו לפנינו*.
    
    אנחנו צריכים טוב טוב ללעוס את הבעיה עצמה. הבעיה היא לא רק שלנו, כל העולם נמצא לפניה, ואחרי שנדע את הבעיה, אז מתוכה גם נבין את התשובה, את הפתרון ונוכל להסביר אותה לכל העולם. *זה עליכם, על כולם לעשות, וכל אחד צריך להרגיש שהוא חייב לכל העולם*.

12. אתה רוצה לקבל תשובות? תשובות תקבל מבפנים, מתוך הבירור שלך בכך שאתה מתקדם לחיבור עם האחרים. מתוך נקודת הקשר שלך עם הזולת, עם הקבוצה, משם תתחיל לקבל הבחנות כאלו שיביאו לך את הבנת השאלה וגם תשובה. זה לא תלוי בהסבר שלי, שכלי, זה תלוי במאמץ שלך בקשר עם הקבוצה. לא יעזור לך להיות חם, לצעוק ולדרוש, תדרוש מעצמך קצת לרכך את הלב ולהתקרב לחברים.

13. אנחנו לא נוכל בקלות לצאת מכל המצבים שאנחנו נכנסים אליהם. העולם דווקא נמצא לפני כניסה לכל הבעיות, בעיקר כלכליות, באספקת דברים הכרחיים, באקולוגיה ובפנדמיה, בעיות שהן סביב כדור הארץ יחבקו אותנו, יסגרו אותנו. לכן כדאי לנו ללמוד את הדברים האלה, וכדאי לראות בהם ובנו את כל מה שמתרחש.
    
    *היום מצרים זה כל כדור הארץ, וכולנו נצטרך כך לראות אותו כדי לצאת ממנו, מכל הבעיות שסוגרות אותנו כאן. אנחנו נדבר על כך הרבה, אין ברירה. אתם תראו כמה חכמת הקבלה וכל האקטואליה של היום ממש מתחילות להיות קרובות מאוד זה אל זה, ממש מתלבשות זה בזה*.

14. למה אני מספר על גלובליות הזאת? כדי שתבינו כמה זה מצד אחד חשוב ונוגע לכולם, לכל האנושות, ומצד שני כמה זו העבודה הפרטית של בני ברוך, כי אנחנו מבינים ומרגישים את זה. *אנחנו נמצאים במצב שעוד יבואו מיליונים, הם יסתובבו סביבנו כדי לשמוע, כדי משהו ללמוד, אבל באמת אנחנו עכשיו נמצאים בתהליך כזה שייגע בכולם וכך אנחנו נתפתח. תקבלו הסברים על זה, תבינו בעצמכם, וכך נקבל כך את הכל ההתפשטות*.
    
    התקופה היא מאוד מעניינת, הכי הכי הייתי אומר פורחת וטובה מכל התקופות שהעולם עבר. זו תקופה של נולד עולם חדש. *מתוך דרגות דומם צומח וחי נולד עכשיו עולם חדש, ואנחנו צריכים לעזור לו לעלות מדרגת חי לדרגת המדבר*.

15. *הייתי מסכם את מה שדיברנו*: ההסבר שלנו לעולם צריך להיות מאוד פשוט. אם נבין שלא יכול להיות יותר נכון מחיבור העולם מעל כל ההבדלים, מעל כל ההפרעות. לא נוכל לתקן אחד את השני, אנחנו לא נוכל להשוות את עצמנו כמו טיפות מים אלו לאלו, אלא כל אחד נשאר בשלו. אנחנו לומדים איך אנחנו יכולים להיות מחוברים מעל כל ההבדלים, כמו שכתוב על כל פשעים תכסה אהבה, אחרת בלתי אפשרי. כל אחד מגיע לשני בדרישה: למה אתה לא כמו שאני רוצה לראות אותך? למה אתה לא ככה? זו פשוט גישה הורסת והיא לא יכולה לחבר אף אחד עם אף אחד.
    
    אפילו בתוך הגוף שלנו, בתוך כל חלקי הטבע, יש מעברים בין זה לזה, למעלה מהרצון של כל אחד ואחד, איך מתקשרים אצלנו חלקים בגוף, חומרים וכן הלאה? רק על ידי כך שהם מייצבים בינינו מעבר שבתוכו שניהם מתחברים כך שזה יהיה לטובת שנינו, ולא אחד שדורש מהשני. לכן אנשים, מדינות וחברות צריכות להבין שאין עתיד לעולם על ידי כך שכל אחד ישלוט בשני, אלא שכל אחד ישלוט על עצמו כדי להתחבר לשני. כך העולם יתפתח נכון, לכיוון הנכון, אנחנו צריכים עוד ועוד להסביר זאת לכולם ולהשתדל להוציא את כל החומר על כך לעולם.

16. ש: רב"ש כותב לא לענות על שאלות הרשע אלא להקהות את שיניו...?
    ר: *זאת התשובה. התשובה היא שאין כאן תשובה שכלית. טוב ששמעת את זה, אין כאן תשובה שכלית. מה העבודה הזאת לכם, אי אפשר להסביר את זה בשכל אלא רק בפעולה עצמה*. אתה עושה את הפעולה ואז אתה מקבל את התשובה בפועל, ומתוך כך נעשה לך מובן. נגיד שעושים פעולה בחיבור בינינו ולא מבינים בשביל מה ולמה, כי *בפנים אין לזה שום נכונות. אבל כשעושים מאמצים ומבקשים, אפילו שאין לזה שום צורך כל כך, בכל זאת משיגים משהו בפועל. מתוך הפועל הזה מתחילים להשיג את השכל ואז מקבלים תשובה*.

17. ש: למה האנושות צריכה לסבול ולא מספיק שבני ברוך יכנסו למצב הזה של מצרים?
    ר: כי הם לא יכולים להרגיש את המילוי, את הטוב, את המטרת הבריאה, בלי שיהיו להם כלים לכך. לכן אנחנו צריכים להעביר להם את הכלים שלנו, אבל בכל זאת הם צריכים להיות מוכנים לקבל את זה בצורה גשמית. אנחנו מביאים להם כבר פתרון הרוחני ועוזרים בחיבור, והם צריכים להיות מוכנים לבטל את המצב שלהם הגשמי שמביא להם צרות ובעיות, כדי להתחבר אלינו ולהגיד: אנחנו מוכנים להתחבר אליכם, כמו שכותב בעל הסולם בסוף ההקדמה לספר הזוהר, שיבואו אומות העולם ויתפסו כל איש איש מישראל שמכוון לבורא ועל ידי זה יקבלו את המאור המחזיר למוטב. בלתי אפשרי בלי זה שיקרה משהו, אבל הם צריכים להיות מוכנים. מוכנים זאת אומרת שירצו את זה, ובלי צרות אי אפשר להרגיש זאת, צרות לא פשוטות.

18. ש: האם יכול להיות שההתקדמות שלנו היא זו שמזרזת את האנושות?
    ר: ... אני לא כל כך רוצה על זה לדבר כי יש הרבה דברים שצריכים ביאור, אבל כדאי לנו מאוד בכל זאת לחשוב על כך שבחיבור בינינו אנחנו מאחדים את כל העולם וגורמים לו לתיקון. זה תלוי באמת במיוחד רק בנו, או בכמה שאנחנו מעוררים אותם.

19. ש: האם הדבר זה יכול להתקיים רק בהדדיות.... ?
    ר: את זה האנושות עוד צריכה לגלות, אבל היא תגלה זאת זה מהר, או במקרים של מלחמות, צרות ובעיות, או ללא שפיכת דמים, נגיד במלחמות סחר או מלחמות פיננסיות, אבל יצטרכו להבין שכאן צריך להיות לגמרי סדר עולם חדש, שאנחנו נמצאים בתפר לעולם החדש. לכן זו לא בעיה אלא דווקא שמחה גדולה שאף אחד לא מבין איך נצטרך להתקיים בעתיד הקרוב, שכולם, כל גדולי העולם נמצאים במבוכה ולא יעזור להם כלום מכל החוכמות שלהם אלא רק דבר אחד: בפנים, בתוך מדינה כל אחד ואחד חייב לשאוף לחיבור הפנימי בין כל החלקי העם, ומבחוץ חייב להיות חיבור החיצון לטובת כולם. רק קשר הטוב, גם בפנים וגם בחוץ, הוא בעצם ינצח. אחרת, מלחמת עולם שלישית לפנינו.

20. מה זה האדישות חוסר רצון לעשות משהו?
    ר: אנחנו בכוונה כך מרגישים. הרצון לקבל שלנו גדל ושולט פרעה בנו. אחר כך אנחנו חוזרים לכמה דקות לקשר בינינו, ומתקנים אותו, מקדשים אותו, ממלאים אותו עם הכיוון נכון להתפתחות. *זאת העבודה שלנו. אז כמה שאפשר, לפרקים יותר קצרים, אולי כל שעתיים, כל שעה אפילו, שאתם יכולים אפילו ל-5 דקות, ל-3 דקות, כל שעה לחזור לקשר ביניכם. זה הרבה יותר טוב מאשר שנעשה חצי שעה באמצע היום. אם אתם יכולים כך לעשות זה יותר טוב, יותר מועיל לנו להתקדמות*.

21. ש: אפשר לשאול על הפגישות היומיות?
    ר: *רצוי לעשות פגישות יותר קצרות אולי, אבל בתדירות יותר גבוהה, אם זה אפשרי*.
    
    ש:אז אם אפשר איזה תוכן אתה רואה באותם הפגישות?
    ר: נגיד אנחנו קובעים שבעוד שעה אנחנו נפגשים ולומדים או קוראים איזשהו קטע מהקטעים שקראנו בבוקר, ושכל אחד יפעיל בזה את הפירוש שלו, ההסבר שלו, מה הוא חושב. שיגיד על זה דקה אחת של הפירוש, דקה אחת. זה הרבה דקה אחת. קוראים את הקטע ומישהו תוך דקה מסביר מה שהוא חושב, אבל בצורת הסברה אמיתית, לא סתם מילים יפות, שכולנו נרצה להתקשר לזה. תנסו במשהו, *אני סך הכל רוצה שאנחנו נחיה לא פעמיים ביום בקשר בינינו, אלא הרבה יותר פעמים, אם זה אפשרי*. אני יודע שהרבה מכם נמצאים בכל מיני התכתבויות כל הזמן, עם ידיים על המקלדת או משהו. תנסו לעשות לא הרבה מילים אלא יותר תוכן.

*חלק 2 – אהבת ה' ואהבת הבריות*

22. ש: מה זה כוח המשיח שמלמד את כל העולם? למה זה לא ישראל?
    ר: ישראל זה לא משיח. משיח נקרא כוח שמגיע לנו מספירות כתר חכמה בינה, שנקראים ראש. וישראל זה חלק הגוף, רצון לקבל שמרגיש את השפעת כוח הראש אליו ונמשך בחזרה לראש. לכן ישראל נקרא ישר-אל, לי-ראש, אבל משיח זה כוח שבא מהראש לגוף, וישראל זה כוח שמתעורר מגוף לראש.

23. ש: לגבי המפגשים במהלך היום?
    ר: *העניין הוא לא כמה אתם מתחברים ביניכם, אלא שאתם לא נפרדים, משתדלים לא להיפרד. אפילו שאני עובד בעבודה שלי ואני לגמרי מנותק מהקבוצה בעבודה שלי, בעסקים שלי, אבל אני מרגיש שהם איתי, שאני איתם, שאנחנו יחד. כל אחד בריחוק מקום ובעסקים שלו, אבל כולנו יחד נמשכים לאותה מטרה, אפילו במשך היום, כל ה- 24 שעות, זה מה שחשוב*.
    
    *אין כאן עניין של מתחברים כל שעה וקוראים כל מיני פסוקים. זה עניין של כל הזמן מחזיקים את החיבור בינינו. מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יקרה? תדברו על זה, תחשבו על כך, אל תחליטו מיד, ואז תראו*. ודאי שנצטרך להחליף כל פעם את סוג הגישה, אופן הפגישה, כל מיני צורות כאלה, מפני שאדם מתרגל וההרגל מפיג את הטעם. אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לכן להבין את הטבע שלנו ולהשתדל ללכת נגדו.

24. אהבה היא מעל הערבות. הערבות זו המערכת, חיבור בינינו, זו הערבות. התוצאה מהערבות היא אהבה.

25. ש: איך מכניסים ללב את ההרגשה שאתה אחראי על העולם, שאוירה כזאת תהייה בעשירייה?
    ר: אתם תגיעו לזה, מתחילים להרגיש זאת. מתחילים להרגיש שלמרות שרוצים לברוח מכך, יחד עם זה שרוצים לברוח, האחריות גוברת ומחליטים שחייבים להיות אחראים עבור כל העולם, *שכל אחד חייב להרגיש שאני אחראי על כל העולם. כי באמת מה אתה יכול לעשות בערבות בחיבור? לא יכול לעשות אף אחד, כי אם אתה נמצא בסירה ותקדח חור בדופן הסירה, אז זה לא יעזור שכולם נמצאים בערבות, אלא אתה חייב לקיים את הערבות*. אתה חייב לעשות בה תמיד תיקונים, כי הרשימות מתחדשות כל פעם ופעם ואנחנו צריכים כל פעם ופעם לשלב אותם בערבות. לא שעשית פעם משהו ואתה מפסיק.
    
    ש: כל פעם שאני מגיע לשיעור בוקר על מי אני אחראי, איזו ערבות?
    ר: *אתה אחראי על עצמך, אתה לא נותן לאף מחשבה זרה לפרוץ לקבוצה שלך בזמן השיעור*.

26. מ