שיעור צהריים 2022-12-25- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תפילה - קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם"

קריין: שיעור בנושא - תפילה, קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם", קטע מספר 8.

"תפילה של רבים עולה לפני הקב"ה, והקב"ה מתעטר באותה התפילה. משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים. ונכללת מכמה צדדים, מצד ימין משמאל ומאמצע. כי חסדים נמשכים מצד ימין, וגבורות מצד שמאל, ורחמים מהצד האמצעי. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי העולמים, יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הציבור.

אבל תפילת יחיד אינה כלולה מכל הצדדים, והיא אינה אלא באופן אחד, או שמבקש חסדים, או גבורות, או רחמים. וע"כ תפילת יחיד אינה מתוקנת להתקבל כמו תפילת הרבים. כי אינה נכללת בכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים."

("זוהר לעם". וישלח. מאמר "תפילותיהם של הצדיקים", סעיף 45)

אני חושב שהמילים האלה הן כל כך חזקות, אמיתיות וישירות שעלינו לחשוב עליהן טוב טוב ולהתכלל בהן. אחרת, אם לפני התפילה אנחנו לא נכללים בקבוצה אז התפילה שלנו אינה תפילה ואינה משיגה את הבורא. כמה שנבקש ונבקש לא נקבל שום תגובה ואז נתאכזב ונעזוב כי לא נראה תוצאה. לכן העיקר לפני התפילה הוא החיבור בינינו, כי בחיבור, אפילו שהתפילה עצמה לא כל כך שלמה, בטוח שכל אחד מוסיף לה קצת, ואז החיבור עושה את העבודה. זה הדבר הקובע אם הצלחנו בבקשתנו או לא.

שאלה: המילים שלך חדות מאוד ולא פעם גם אנחנו מדברים על חשיבות ההכנה לשיעור. העניין הוא שמהדברים האלה עולה שבלי הכנה כזאת נכונה, טובה לשיעור, באמת חבל על זמנינו.

כתוב שמקובלים לפני התפילה ישבו שעה, שעתיים, עד שהם הרגישו שהם מחוברים, ורק אז התחילו להתפלל.

תלמיד: האם מבחינת הכלי העולמי אתה רואה מקום לייעל את ההכנה שלנו לשיעור כדי להגיע למצב הזה?

אנחנו אכן מדברים על כך אבל האם זה מספיק נכון וטוב? אני לא יכול להגיד. אתם, כל אחד ואחד וכל קבוצה וקבוצה, צריכים לבדוק כמה אתם מחוברים וכמה אתם מצליחים בזה. ההצלחה היא רק לפי החיבור. יכולה להיות קבוצת מתחילים שאם היא מחוברת, היא מצליחה יותר מקבוצת וותיקים שלא מחוברת. הכול לפי החיבור בזמן ולפני התפילה.

תלמיד: יש איזו אינדיקציה שנוכל להגיד, הנה זה זה!?

כתוב "כאיש אחד בלב אחד", מה יש עוד להוסיף?

תלמיד: איך נוכל כעשירייה או ככלי עולמי, ולא אם חבר ספציפי מרגיש, לדעת שאנחנו מוכנים באמת?

תדרשו מעצמכם ומהבורא להיות "כאיש אחד בלב אחד". זה דבר הכרחי. בלי זה אי אפשר להצליח. סוד ההצלחה הוא, להתחבר ולהתפלל נכון לבורא מתוך החיבור.

שאלה: איך להיות כלול בצורה יותר נכונה מהרצונות הנכונים שציינת עכשיו ומהתפילה כפי שהיא מוזכרת בקטע מספר 8?

רק מאמצים חוזרים ונשנים מיום ליום יביאו אתכם כתוצאה מהניסיון להצלחה נכונה. אז מיד תרגישו כמה אתם מצליחים מתוך החיבור להתחיל להרגיש את הבורא, כי כתוב "אתם עשיתם אותי". אם נתחבר, בתוך החיבור שלנו נגלה את הבורא.

שאלה: אמרת שאפילו אם אין לחדשים ניסיון והם מחוברים בצורה נכונה, התפילה שלהם חזקה יותר מהתפילה של אלה שהם עם ניסיון והם לא מחוברים. איך יכול להיות דבר כזה שחדשים ללא ניסיון, ללא ידיעת התפילה מתחברים, איך זה קורה, במקרה?

לא במקרה, אבל כך יוצא להם. ישנם זמנים שונים, קורה שיוצא לטובה או לרעה, יותר טוב, פחות טוב. לוותיקים, לזקנים, לפעמים פחות טוב מאשר לחדשים, גם בעולם שלנו קורה כך.

תלמיד: אצלנו בעשירייה מורגש שהתפילה היא מעין אינדיקאטור למצבנו. בדרך כלל אנחנו מחברים אותה מהלב, לפעמים זו תפילה מחוברת חמה, לפעמים היא אוסף של משפטים מפוזרים, מפורדים. האם הגישה שלנו נכונה, להסתכל על כך כאינדיקאטור של המצב?

. כן.

שאלה: למה התפילה היא תוצאה נכונה של עבודה?

כי תפילה היא רצון שבלב. במקום שלב האדם מגיב, מכוון לבורא ומתחבר עם האחרים, עם החברים, תלויה כל התוצאה. כי כל התוצאה תלויה בהתקרבות לבורא, ואם אנשים מסוגלים לבטל, כל אחד את עצמו, כלפי האחרים, וממש להתכלל זה מזה, אז בטוח שהם מכינים את עצמם להתכלל עם הבורא ולהתחבר עימו.

תלמיד: ומה יותר חשוב, התשובה מהבורא או התפילה עצמה?

ההכנה והתפילה.

שאלה: לפני התפילה צריך להתחבר, אחרת התפילה לא מתקבלת. אבל כדי להתחבר אנחנו גם צריכים להתפלל. בכלל הבעיה שלנו היא חוסר חיבור וכל התפילות שלנו הן על חיבור. האם אנחנו מדברים כבר על השלב הבא?

אנחנו מדברים על כך שכל העבודה שלנו היא בחיבור ובתפילה. חוץ מזה אין יותר. אתה יכול לא לדעת ולא להבין כלום, אבל אם אתה מוכן להתחבר עם החברים ולפתוח בפניהם את הלב ולהרגיש אותם בליבך ומתוך זה לפנות לבורא ולרצות כך להסתדר גם איתו, תצליח. על זה כתוב "לא החכם למד". חכמת הקבלה בכלל לא דורשת מאדם ידע, שכל, הברקות, שום דבר, היא דורשת רק דבר אחד לב ישר ופתוח לחברים.

תלמיד: כלומר אין תפילה אם אנחנו לא מחוברים?

נכון.

תלמיד: אבל אנחנו לא מחוברים. אנחנו כל הזמן מול קיר ואין לנו חיבור.

לכן כך אתם רואים, שאין התקדמות.

שאלה: אחרי שיעור הבוקר אנחנו מתחברים סביב ההתרשמויות מהשיעור ובונים תפילה. יש לנו גם אחרי צהריים ובערב סדנאות של חצי שעה ואז אנחנו גם קוראים את התפילה הזאת יחד. אולי כדאי לנו בבוקר לבנות איזו תפילה קודם התפילה כדי שבערב תצא לנו התפילה, או שעדיף כל היום להיות במתח כדי שנתחבר היטב בסדנאות ונבנה את התפילה בערב, אני לא יודעת מה יותר נכון לעשות

תנסו ותראו בעצמכן מה יותר טוב בשבילכן. אם הלב נפתח יותר, זה אומר שאתן בדרך הנכונה.

שאלה: אם אנחנו בונים תפילה ולומדים את חכמת הקבלה לא תהיה לנו דמנציה, לא נהיה חולים בזה?

אני חושב שחכמת הקבלה עוזרת לכל הבעיות.

שאלה: אם עשירייה מחוברת בצורה אידיאלית אבל בני ברוך והכלי העולמי שלנו לא מחוברים בקנה מידה הזה, הם מפורדים, האם יש לנו סיכוי לצאת למדרגות רוחניות עליונות כמו שלך או של בעל הסולם?

אם אתם נמצאים בקבוצה שמשתדלת להתחבר ומעלה את הלב המאוחד שלה לבורא, אז אתם בדרך הנכונה ותהיה לכם הצלחה.

שאלה: אם חבר נכלל מכל העשירייה והוא מעלה תפילה, האם זה נחשב תפילת רבים?

תפילת רבים היא שהעשירייה "כאיש אחד בלב אחד" מעלה את החיסרון שלה לבורא ומבקשת חיבור ביניהם ועם הבורא עצמו, ומילוי בכוח השפעה ממנו, זאת התפילה. לא צריכים שום דבר ושום חכמות, רק את זה.

שאלה: האם חברה יכולה לסמוך על זה שהתפילה שלה תישמע אם היא מבקשת חסדים, גבורות ורחמים באותו זמן?

לא ייצא לה כלום, היא חכמה מדי, כאילו היא מרגישה מה זה חסדים, גבורות ורחמים. היא צריכה פשוט יחד עם החברות שלה להתחבר בלב אחד ולגלות אותו, לפתוח אותו לבורא. ואם היא חושבת על כל מיני חכמות, חסדים, גבורות, רחמים ועל עוד משהו, זה הכול עסק ביש, לא ייצא לה מזה כלום. היא צריכה לשכוח את כל הדברים האלה, להיות פשוטה, התפילה צריכה להיות פשוטה מהלב ולא מהשכל.

שאלה: התפללנו תפילה שבועית כמו שהנחית את הכלי העולמי ב-14 לחודש. אבל יש לנו כל מיני מקרים של חברים שהם בקשיים, או חולים. מה ההשפעות האמורות להיות לתפילה ואיך לבנות אותה כדי שהיא תניב תוצאות טובות?

אתם צריכים להתחבר בשעה כלשהי ביום ולהשתדל לבנות חיבור ביניכם ומתוכו פנייה לבורא. זה הכול. כך לעשות יום יום ולא פעם בשבועיים, שלושה ואז תראו כמה אתם מסוגלים לזה וכמה אתם רוצים או לא רוצים את זה. תעבדו על זה.

שאלה: איך עלינו עכשיו, כל הכלי העולמי, לעזור זה לזה להתכוונן לפנייה הישירה הזאת לבורא לפני שאנחנו קוראים את הקטע הבא?

אתם צריכים להתפלל זה על זה, ואז זה יצליח.

שאלה: הבורא מגלה את הרחמים שלו בכך שנתן קבוצה, ורואים איך הרחמים מתגלים אבל זה מורגש בצורה חיצונית. אני לא מסוגלת להבין איך להרגיש זאת, איך להשתוות עם הבורא דווקא בתכונת הרחמים כיוון שכל החיפושים לא מגלים את זה?

תתייעצי עם החברות.

שאלה: הרבה פעמים מרגישים שעצם הבקשה לבורא היא כבר חלק מעניית התפילה שלו. אבל אין לנו הבחנה מתי בדיוק זה קורה, כי לפעמים זה קורה ולפעמים לא.

אתן צריכות להיות מחוברות ובפניה כלפי הבורא כל הזמן. מי שלא יכולה אז היא לא יכולה בזמן כלשהו, אבל כעיקרון תנסו להיות מחוברות ומכוונות לבורא עשרים וארבע שעות. ואז תראו כמה זה עובד נכון ומהר.

שאלה: זה בנוגע לשאלה שנשאלת הבוקר ואני רוצה להבין אותה יותר טוב. כבר תקופה די ארוכה נשלחות אלינו סדנאות בוקר, צהריים וערב, אותה סדנה לכל הכלי הנשי, ואני מוצאת בכך הרבה טעם שכל הכלי הנשי, כל העשיריות, עוסקות בעצם באותן השאלות וקוראות אותם ציטוטים, מה שיוצר בינינו גם חיבור. הבוקר נשאלת האם עדיף להעלות את השאלות הפנימיות שלנו, שזה ודאי גם טוב, אבל השאלה היא האם כדאי לוותר על הסדנה המשותפת לכל העשיריות? כי לפני שהייתה סדנה כזו, כל אחת העלתה את השאלות שלה ומה חשוב, והתחילו וויכוחים, כדאי או לא כדאי לעסוק בזה, והרגשתי שזה מזיז אותנו מהמטרה. איך נכון לנהוג?

תנסו לבקש מתוך הלב, בלי הרבה דיבורים, כל אחת עבור האחרות. אני מתפללת עבור כל החברות שלי, וכך כולן, כל אחת מתפללת עבור האחרות ולא על עצמה, אז תבוא הצלחה.

שאלה: במהלך היום אנחנו נמצאות ביחד כעשירייה בכל השיעורים ואני מאוד מתפעלת מגדלות החברות. אבל דווקא כשאנחנו עומדות לבנות ביחד תפילה מתחילה אצלי ביקורת, איך החברה מדברת ואיך היא מנסחת את עצמה לבורא. מה אני יכולה לעשות עם הביקורת שמתחילה דווקא בזמן שאנחנו צריכות להיות הכי מחוברות ולבנות ביחד תפילה?

את צריכה לפני שאת שומעת את החברה, לנסות להתייחס אליה באהבה, לסתום אוזניים ורק מתוך הלב להתייחס אליה באהבה. ואז תרגישי כמה שהחיבור ביניכן הוא זה שפותח לך את הלב לבורא, דווקא לבורא.

קריין: קטע מס' 9.

"מי שמבקש בקשה מהמלך, צריך לייחד את השם הקדוש ברצונו, מלמטה למעלה, ממלכות עד הכתר, ומלמעלה למטה, מכתר עד מלכות. ולקשור הכול בייחוד אחד בא"ס, בייחוד הזה יכלול בקשתו. מי הוא חכם לבקש בקשתו כמו דוד המלך, שהיה שומר פתח המלך, שהיה מרכבה למלכות, הנקראת פתח המלך? כך הוא, וע"כ התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש, כדי שנדע ללכת אחריו, כמ"ש, אחרי ה' אלקיכם תלכו."

("זוהר לעם". ויקרא. מאמר "חטאתי אודיעךָ", סעיף 342)

אנחנו תמיד צריכים לייחד את הלבבות שלנו ולכוון אותם לבורא. העבודה שלנו היא בעצם בשתי פעולות. קודם כל לייחד את הלבבות בינינו, ואחר כך לכוון אותם לבורא. ובזה אנחנו עושים את הכול. אדם לא צריך לעשות יותר שום דבר בחיים האלו.

שאלה: איך נבנה תפילה בצורה כזאת שנחבר את השם הקדוש ברצון שלנו, מלמטה למעלה, ממלכות לכתר?

אנחנו רוצים שכל החברים שלנו יתחברו יחד בלבבות שלהם, ושהלב האחד המשותף הזה יהיה לחלוטין מכוון לבורא. יותר ויותר תתארו לעצמכם מצב כזה ותראו איך אט אט הלב שלכם יתמוסס, יתרכך וישתוקק לבורא, לחיבור ביניכם. זה יהיה, יקרה, צריך רק לעבוד על כך.

תלמיד: יש פה כמה מצבים נפרדים. המצב שלי הפרטי, מצב הלב המשותף שלנו ויש את ההשתוקקות לבורא. אלה פשוט מדרגות שונות?

כמובן, אלה מדרגות שונות.

שאלה: כתוב בקטע מס' 8 שמגיעים מצד שמאל, מימין ומהאמצע, לאיזה צד הכוונה, הצד של מה?

מהקו האמצעי שעובר דרך כל עשר הספירות, שזה חסד, דין ורחמים. חכמה בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח הוד יסוד ומלכות. לכן החלוקה לג' קווים מקבילים מלמעלה למטה, כך מתחלק הפרצוף הרוחני. זה מה שאסור לנו לשכוח, שאנחנו צריכים לחבר את כל ג' הקווים יחד.

שאלה: איך אנחנו מחברים את השם הקדוש?

אם אנחנו מתחברים בינינו, אז אנחנו מחברים את השם הקדוש יחד. זה לחלוטין מדויק, אחרת לא היינו מתחברים. החיבור שלנו למעשה מספק לנו את האפשרות להתחבר יחד בקו האמצעי לבורא.

שאלה: האם איסוף הלבבות, הבקשה המשותפת, זה המושג מ"ה שדיברנו עליו בלימוד הזוהר? והאם המענה הוא המושג מ"י שדיברנו עליו כשלמדנו על "מי ברא אלה"?

אני יודע רק שאנחנו צריכים לחבר את הלבבות.

שאלה: אמרת שצריך להתפלל עבור החברות מהלב. אני יכולה לתאר לעצמי איך להתפלל מהלב שלי, אבל על בסיס מה להתפלל מהלב המשותף?

אם כל החברות רוצות להתפלל מהלב שלהן, אז הן יגיעו להרגשה שיש להן לב מחובר והוא מכוון לבורא.

שאלה: בתוך החיבור בעשירייה אנחנו מנסות להרגיש חיבור עם הבורא ככל האפשר. אני מרגישה שאני רואה סימנים בנוכחותו בכל דבר שמקיף אותי. לעתים אני מרגישה סבל וייסורים אצל אנשים שאני פוגשת אותם. איך אני אמורה להגיב לזה? האם אני אמורה להתפלל לבורא על אף שזה לא מגיע מהחיסרון של העשירייה שלי?

לא, את צריכה קודם כל להתפלל עבור העשירייה, להתחבר עם העשירייה, ובינתיים רק בפעולה הזו לראות את עצמך. אחר כך יבואו מצבים אחרים, אבל לא עכשיו.

שאלה: האם את הקו האמצעי בונים באופן פרטי, אינדיבידואלי, או יחד בעשירייה?

גם אינדיבידואלי וגם יחד בעשירייה.

שאלה: כתוב שאנחנו מבקשים בדרכים שונות - חסדים, גבורה, רחמים. איך להתפלל כדי שהתפילה שלנו תהיה שלמה?

אדם פועל מתוך ליבו, ואז זה מסתדר כבר למעלה.

שאלה: אמרת אתמול שתפילת רבים זו תפילה עבור רבים. מה משתנה בתפילה שלי, האם אלה שעבורם אני מתפללת גם מתפללים עבורי, כך צריך להיות?

כך צריך להיות.

שאלה: כתוב בקטע 9, "דוד המלך היה מרכבה למלכות הנקראת הפתח למלך". איך אפשר לשמור על הפתח הזה למלך?

על ידי זה שאתם מתחברים. החיבור בינינו פותח דרך לבורא.

שאלה: איך לא לתת עצות לחיסרון החבר כמו אימא רחמנייה אלא באמת להיות בתוך החבר?

להתפלל מהלב, לא בקול רם אלא בפנים, והכול יהיה בסדר.

שאלה: בכל פעם שאני מסתכלת על התפילות שאנחנו מתפללות ובכל פעם שאני רוצה להתפלל, זה נראה שהתפילות הן רק לדבר אחד, לחיבור. האם זה הדבר היחיד שאנחנו צריכות להתמקד בו?

כן, בטח. תחילת הבריאה התחילה מזה שהייתה שבירה בכלי של אדם הראשון, ולכן כל המטרה שלנו היא להתחבר בחזרה לכלי אחד, כאיש אחד בלב אחד.

שאלה: איך אנחנו יודעות שאנחנו מחוברות ומוכנות לפנייה לבורא? מה האינדיקציה לכך שאנחנו מחוברות?

זה כשאתן מרגישות זו את זו, ויחד כולכן מתארות את עצמכן שאתן בפנייה שלכן מגיעות לבורא. או ההיפך, אתן מחברות את עצמכן כך שהבורא יוכל להיכנס לתוך החיבור שלכן ולמלא את הכלי שלכן, את הרצון המשותף.

שאלה: עצם זה שמחברים את השם הקדוש, האם יש בכך ביטול רוחני לאחר שכבר התחברנו כקבוצה עם לבבות פתוחים, או להרכיב תפילה מכל אחת מהאותיות של השם הקדוש?

לחבר לבבות בלבד, זה מה שדורשים מאיתנו.

שאלה: האם לפני התפילה אנחנו צריכים לבנות את החשיבות של הבורא ושל החיבור?

בטוח שכן. כבר לפני התפילה אנחנו צריכים לבנות חשיבות לבורא, לחיבור בינינו, להשיג את הבורא, ואחר כך אנחנו מתפללים, מבקשים.

שאלה: כאשר אנחנו מעלים תפילה ומתרכזים במה שאנחנו מבקשים, יוצא שהכוונה היא לעצמי, אבל אם לא מבקשים אלא רק מתחברים, אז יוצא שהכוונה היא נקיה יותר.

אבל היא ריקה, אתם לא מכוונים את זה לאף אחד.

תלמידה: כלומר אחרי שבונים את הכוונה צריך לכוון. האם ריק משמע שאנחנו לא מכוונים את זה לבורא?

לבורא, לחברים. כי לשם מה בכלל צריך את התפילה, למה אתם מתפללים, צריכה להיות איזו מטרה.

שאלה: אצלנו בעשירייה אנחנו מתאספים באופן יומיומי כחמישה אנשים ויוצא שאנחנו לא בונים בתוכנו את התכונות האלה. למה הבורא עושה כך שתמיד חסרים לנו אנשים לעשירייה?

זאת העבודה שלכם, תנסו לעלות עד לעשירייה.

שאלה: איך להתייחס לזה שבחברה שלנו יש אנשים שפוחדים לפתוח מצלמה, פוחדים לפתוח את הלב כיוון שהם פוחדים שמישהו יעשה לעם עין רעה, יזיק להם. הם חושבים על אילו כשפים, וכולי, איך להתייחס לזה?

כאל שטויות, טיפשות. אין שום דבר מלבד הבורא ואין מה לפחד מאף אחד. אין שום כוחות דטומאה, שדים, או עוד משהו. יש רק כוח אחד עליון - הבורא. ואנחנו צריכים להשתדל בכל מה שאנחנו עושים, להתקרב אליו. וזה אפשרי רק אם אנחנו מתחברים ומבקשים ממנו.

שאלה: אתה כל פעם מזכיר את זה ש"אתם צריכים לתאר לעצמכם". מה אנחנו צריכים לתאר לעצמנו, כלומר זה המצב העתידי שלנו, זו היא הכוונה?

כן.

שאלה: האם קריאת קטעים זה נקרא תפילה, או שתפילה זה רק הרכבת התפילה?

לא, תפילה זה נקרא כל רצון שלך שיכול להתחבר עם הרצונות של החברים ויכול לעלות לבורא. הוא נקרא "תפילה".

תלמיד: בעשירייה כשאנחנו קוראים, אנחנו רוצים הרי לבנות תפילה ביחד, לא תפילה פרטית שלי. אז צריך לבנות את התפילה עם כל החברים, או שקריאת הקטעים והתכללות עם החברים זה מספיק?

התכללות עם החברים זה מספיק. אחר כך אנחנו ניכנס לעוד עבודה על התפילה.

תלמיד: אז מה זה "עת קדם תפילה" ומה זה התפילה עצמה? אני מאבד פה משהו, ולמה אנחנו מדברים כל הזמן על התפילה?

בקיצור, חיבור ופניה לבורא, זה מה שצריכים.

תלמיד: אבל קריאת הקטעים זה לא תפילה לבורא, או כן?

יכול להיות שכן יכול להיות שלא. תלוי איך את הקטעים האלה אתם מרגישים בלב.

תלמיד: הבנתי, אז זה רק הרגשה בלב?

נכון.

שאלה: אנחנו מבקשות עבור החברות כל היום, אבל היינו רוצות לדייק. מה נכון לבקש עבורן?

תשאלי אותן ותראי מה שקורה.

שאלה: האם אפשר להשתמש בתפילות מהסידור, כדוגמה לבניית התפילה שלנו?

כן, אבל זה לא פשוט. אם הלב שלכם מתעורר כלפי מה שכתוב בסידור זה טוב, אבל יותר טוב אם אתן בעצמכן תבנו את זה, בעצמכן תדברו עם הבורא, זה יהיה הטוב יותר.

שאלה: אם אנחנו מתאספות 3-5 חברות במהלך המפגש, אבל אנחנו יודעות איפה החברות, אנחנו מחזיקות אותן בלב, האם זה אומר שאנחנו עשירייה שלמה?

כמובן. מה השאלה בכלל. אתן צריכות לראות אותן?

שאלה: אנחנו בעשירייה משתדלות לקרוא את מה שאנחנו לומדים בשיעורים, ולהתעמק בלימוד. איך לנקות את הלב ולא להתחכם בתפילה, אלא באמת לבקש חיבור מעומק הלב?

תבקשו מעומק הלב והוא יתחיל להתנקות, להזדכך.

שאלה: אנחנו עשר חברות, אבל למפגש לא כולן מגיעות. איך לעשות נכון שכל העשר יתאספו לעיתים תכופות יחד?

זאת בעיה בהרבה קבוצות. צריך לדבר על זה זו עם זו, לעזור.

שאלה: במפגשי עשירייה אנחנו מתחילות בהודיה ובבניית הכוונה, ואחר כך את הבקשות של כל אחת. האם אותה כוונה שאנחנו בונות ביחד, אפשר להחשיב כתפילה?

כן ודאי.

שאלה: הבריאה נבראה על ידי שבירת הכלים, מה יקרה לבריאה כשאנחנו נגיע למצב של "כאיש אחד בלב אחד"?

תהיה בריאה מתוקנת, וזה יהיה גמר התיקון.

שאלה: אם אני גנבתי את הלב של כולם, גנבתי לכולם את הקשר לבורא.

אני לא יודע איך את עשית את זה.

תלמידה: אני לא יודעת גם, אבל ככה אני רואה, זה המצב.

זה שטויות, לא רוצה לשמוע על זה.

תלמידה: איך עושים שיהיה חיבור?

זה משהו אחר. אז תגידי כך, אני רוצה לגנוב את הלבבות של כולם, כדי לחברם יחד ולהגיש לבורא. יפה, אני מסכים איתך, תתחילי לעשות וגם אני אעזור לך.

שאלה: האם תמיד אנחנו מתפללים כולנו יחד, כדי שנהיה אחד רק לטוב?

אם אנחנו רוצים להגיע לבורא בתפילה שלנו, אנחנו חייבים להיות מחוברים בינינו כאחד. עכשיו תבין למה יכול להיות שכולם בעולם שמתפללים, צועקים, פונים לבורא, אבל כמה סך הכול תפילות עולות לבורא? רק אלו שמתחברות. לכן העולם מתגלגל ומתגלגל, ללא שום קשר עם הכוח העליון.

שאלה: אם נאמר הצלחנו לאסוף את כל רצונות החברים לרצון אחד גדול, שתהיה לנו קבוצה חזקה ונראה שהבורא יעשה את הצעד הבא. למה אנחנו צריכים להתכונן, לאיזו הפתעה, אם אנחנו צריכים לצפות את זה מראש, או לא?

אתם צריכים לפחד להתרחק זה מזה. וכל הזמן לקדם את עצמכם, להזיז את עצמכם זה כלפי זה, זאת כל העבודה שלכם, בינתיים.

שאלה: האם עבודתנו העיקרית היא לחפש בלב את התפילה הנכונה, עד שהיא תתאים לרצון הבורא?

נכון, נכון.

שאלה: אני רואה את החסרונות של החברים שלי דרך האגו שלי. ואני מתפלל לבורא שיסדר אותם דרך הדבקות אליו, האם זאת תפילה נכונה?

כן.

שאלה: האם נכון לעשות עם מוסיקה וקריאה וכן הלאה ואז לעשות את התפילה, איך לבנות את התפילה כך שתהיה להודיה?

לחבר לבבות, יותר מזה לא צריכים.

שאלה: לעבוד עם ביקורת במהלך כל היום, בכל מה שקורה, איך להכניס את זה לתפילה?

תנסו, לא יודע איך. תנסו, תבקשו מהבורא.

תלמיד: אנחנו משתדלים לבקש מהבורא. אבל אם אנחנו לא מבקשים, יוצא שאנחנו מרגישים שהתפילה לא שלמה. אבל כשאנחנו מבקשים על דברים כאלה שנמצאים כלפי קו שמאל, אז העשירייה מרגישה את זה כהתנגדות, ואנחנו משתדלים לא לגעת בזה. יוצא שגם התפילה אינה שלמה.

אמת.

שאלה: אני מחבר את כל העולם בתוכי, רואה מה קורה בעולם, כל המלחמות - הכול בתוכי. האם זאת הכרת הרע?

באופן חלקי. עדיין לא לגמרי, אבל משהו. כשאתם תרגישו שכל זה פועל יוצא של האגו שלכם, אז כבר תהיה הכרת הרע.

תלמיד: צריך הרבה, הרבה תפילות כדי לתקן את כל זה?

אל תדאגו, אין מה לפחד.

שאלה: אם חברה בעשירייה מבקשת הפסקה - איך לכוון בצורה נכונה? מובן שכולנו נתפלל עבורה. אבל יש דאגה שהיא בכל זאת תגלה את העשירייה כאם חורגת שאוהבת רק את האבא. איך לעשות כך שהיא תרגיש שהיא בידיים של אם אוהבת?

תבקשו ממנה איכשהו להישאר. אבל שהיא לא תדביק אחרות במה שיש לה.

תלמידה: איפה הגבול בין הדאגה לבין לחתוך לגמרי מהעשירייה?

אני חושב שנשים יכולות להבין את זה טוב יותר מגברים, ואתן תוכלו למצוא את זה.

שאלה: השיעור הזה הוא ממש ענית התפילה שלנו, למצוא פתרון לבירור שעשה אצלנו סערה בעשירייה. אנחנו לומדים שאנחנו צריכים להגיע לחיסרון משותף. והיום אמרת שאנחנו צריכות לשאול את החברות, מה לבקש עבורן. אבל לכל חברה יש חיסרון אחר, אז איך נעלה חיסרון משותף לבורא?

זה לא חשוב. בתוך הבורא החסרונות כולם מתחברים. ועל כולם הבורא עונה, אפילו שהם חסרונות שונים.

שאלה: כתוב - מתחברים ממעלה למטה - האם אני מחברת לזה את הבקשה למלך?

שיהיה ככה בינתיים.

תלמידה: מה זה אומר ללכת בעקבות הבורא בתהליך הזה?

לקרוא יותר תהילים של דוד המלך. אני ממליץ לכולם.

שאלה: האם המ"ד יכול להיות משהו לגמרי לא נעים, שצריך עוד לעבוד כדי לקבל אותו? קשה לקבל אותו כיוון שזה לא נעים.

למה?

תלמיד: זה דורש ממך משהו.

זה נכון. אבל כבר יש לך הכנה לזה, כיוון שאתה ביקשת את זה. קודם עולה המ"ן ואחרי זה יורד המ"ד. אנחנו עוד נברר את הדברים האלה.

שאלה: בתחילת השיעור המלצת מפגש של שעה ואחרי זה לעשות תפילה. כיוון שבפגישה קצרה אנחנו לא משיגים חיבור.

אני לא אמרתי שעה. אבל קצת לפני השיעור להתחבר. להתחבר עם החברים לפחות 15-20 דקות, זה יתן לכם שיעור אחר לגמרי. יהיה לכם כלי משותף כלשהו שלתוכו אתם תוכלו לקבל כבר מלמעלה מילוי מהבורא.

(סוף השיעור)