שיעור צהריים 20.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 637, מאמר ק"ע, "לא יהיה בכיסך אבן גדולה"

נשמע מה שבעל הסולם כתב, מה זה נקרא "אבן גדולה", ומה זה נקרא ש"לא יהיה" לך, "בכיסך אבן גדולה".

קע. לא יהיה בכיסך אבן גדולה

שמעתי

""לא יהיה בכיסך אבן גדולה ואבן קטנה". "אבן" נקרא בחינת אמונה. (שהוא אבנא למשקל בה). שהוא בחינת קטנה, שהוא למעלה מהדעת. אבל יחד עם זה, אזי תגיד שיש לך "אבן גדולה", היינו שיש לך דעת. היינו, שכבר מה שאתה עושה, אינו דומה לכל העולם. אלא שיש לך בסיס חזק, שהוא בחינת גדלות, ולא קטנות. היינו, בלי בסיס ואבן שלימה.

אלא שצריך להיות "אבן קטנה". אבל שתהיה "שלימה". היינו, שיספיק לקיים כל התורה ומצות על סמך "האבן קטנה". ורק אז נקרא "שלימה".

אבל אם היא "קטנה", ומחייבת לך לעשות רק מעשים קטנים, אין זה נקרא "אבן שלימה".

ואיפה גדולה, ואיפה קטנה? שאם יש לו בסיס קטן, אזי נחשב לגבי עצמו לבחינת קטן. אבל בזמן שיש לו "אבן גדולה", שיש לו בסיס גדול. אז יחשיב את עצמו לגדול. זאת אומרת, שהוא גדול. ו"אבן שלימה" נקרא, בזמן שזוכה להשגחה פרטית."

מאמר קצר אבל מלא הבחנות.

שאלה: האם אפשר לבחון את המאמר כך, שאם יש לי השתוות צורה מסוימת עם הבורא, אז החשבון שלי הוא כמו המטרות של הבורא, וככל שזה גדול יותר, אז אני הופך להיות לאבן שלמה, ואם יש לי רווח עצמי, אז האבן הזאת כמעט ולא קיימת בכלל?

בינתיים אפשר כך לראות את הדברים. אחר כך יהיו הבחנות יותר עדינות, מפורטות.

שאלה: מה הכוונה כאן באבן גדולה, שהוא מזהיר שלא תהיה לך כזאת?

אבנים גדולות או קטנות זה בא מהמילה הבחנות.

תלמיד: אבל כאן כתוב שזאת אמונה, היינו שאבן קטנה זאת אמונה למעלה מהדעת.

אבן קטנה זאת אמונה קטנה, אבן גדולה זאת אמונה גדולה.

תלמיד: אז למה אי אפשר שתהיה לך אבן גדולה?

נקרא עוד פעם. "אלא שצריך להיות "אבן קטנה". אבל שתהיה "שלימה". היינו, שיספיק לקיים כל התורה ומצות על סמך "האבן קטנה". ורק אז נקרא "שלימה"". כלומר אנחנו צריכים לשאוף לזה שתהיה לנו אמונה, לא חשוב איזו, קטנה או גדולה, אבל שהיא תהיה שלמה, כלומר לא שבורה. "אבל אם היא "קטנה", ומחייבת לך לעשות רק מעשים קטנים, אין זה נקרא "אבן שלימה"". כלומר אם האמונה שלך לא מספקת כדי לאפשר לך להיות בשלמות באמונה הזו, אז היא נקראת קטנה, בלתי מספקת.

תלמיד: איך אנחנו מגיעים להשגה פרטית כתוצאה מהעבודה הזו?

אתה דורש.

"אבל אם היא "קטנה", ומחייבת לך לעשות רק מעשים קטנים, אין זה נקרא "אבן שלימה".

"ואיפה גדולה, ואיפה קטנה?" היא האבן, "שאם יש לו בסיס קטן, אזי נחשב לגבי עצמו לבחינת קטן. אבל בזמן שיש לו "אבן גדולה", שיש לו בסיס גדול. אז יחשיב את עצמו לגדול. זאת אומרת, שהוא גדול. ו"אבן שלימה"" זה החשוב, לא קטנה ולא גדולה אלא "שלימה", "נקרא, בזמן שזוכה להשגחה פרטית."

שאלה: איך האדם יכול לדעת אם יש לו בכיס אבן גדולה או קטנה?

לעומת זה שהוא הולך באמונה למעלה מהדעת ורואה עד כמה זה מספיק לו או לא כדי לבטא את אמונתו בהשגה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להחליק את האבן שיש לנו בכיס?

להחליק אותה, מה אתה רוצה לעשות איתה? אנחנו רק עכשיו לומדים איך אנחנו צריכים לראות איזה צורך יש לנו באמונה, צורך גדול או קטן, באמונה שלמה או חלקית, ומה אז אנחנו יכולים לבקש, לדרוש, ואיך אנחנו יכולים לעבוד עם זה.

שאלה: העשירייה שלנו, כתוצאה מהמצבים הפרטיים באמונה, איך היא מתאספת לאבן אחת שלמה? איך לעשירייה מגיעה האמונה הזו?

כשאנחנו מתחברים אנחנו רואים שהבורא מחבר אותנו. כשאנחנו משתוקקים להתחבר כדי שתהיה לנו מטרה אחת, כוח אחד, אמונה אחת, פעולה אחת, אז אנחנו רואים איך הבורא מחבר אותנו ואיך אנחנו הופכים לאבן אחת טובה.

שאלה: אני מבינה שעל אבן גדולה אי אפשר להסתמך בעשירייה כדי למדוד את האמונה של עצמי. באמונה קטנה אפשר לעזור זה לזה למדוד את האמונה שלנו. אם אני אבן קטנה, אז החבר נותן לי מקום לעבודה. ופה אמונה למעלה מהדעת זה מה ששייך לעשירייה ובזה אני כאילו מגדלת את האבן הזו. אבל אם כבר גדלתי ואני רואה שכל החברים הם גדולים, אז האבן יכולה להיות גדולה. האם כולנו יחד יכולים לעשות את האבן הזאת קטנה או שבעצמנו אנחנו צריכים להקטין אותה?

כאן את צריכה לענות על שאלה, מה זו אבן שלמה? אז הוא כותב "אבל שתהיה "שלימה". היינו, שיספיק לקיים כל התורה ומצות". זה לא חשוב באיזה אופן, אבן שלמה, קטנה, גדולה, אנחנו לא מסתכלים על גודל האבן אלא על השלמות שלה, עד כמה שלמות האבן מאפשרת לנו להיות יחד במימוש התורה והמצוות.

תלמידה: ובאבן קטנה אנחנו גם יכולים להתחבר וגם לגדול לאבן גדולה. אפשר להיות שלם בכל מדרגה אם אנחנו מצטרכים לבורא?

כן.

שאלה: איך אני אוכל לשמור על האמונה למעלה מהדעת, ואיך אני יכולה לגדול דווקא באמונה הזאת? האם אסור לי להיות בתוך הדעת גם אם זה נראה לי נכון?

את צריכה ללכת תמיד באמונה למעלה מהדעת ולראות עד כמה האמונה שלך נמצאת בהסכמה עם מה שאת מגלה.

שאלה: האם אנחנו צריכים גם אבן קטנה וגם גדולה?

את זה אתן תראו בתהליך העבודה עצמו.

תלמידה: האבן הקטנה הזו, איך לעשות אותה שלמה?

זה תלוי ביחס שלכן לעבודה.

שאלה: מה זה אומר שהאמונה צריכה להיות תואמת לרצון לקבל? מה זאת אומרת שהם צריכים להיות שווים?

על כל שאלה שמתעוררת בי אני עונה מתוך האמונה שלי, אמונה למעלה מהדעת.

תלמידה: איזה בירורים צריך לעשות כדי שהאור יתקן את הרצון לקבל להשפעה?

בשביל זה אני צריך לבקש. את זה צריך לעשות האור. אני צריך לבקש מהבורא שהוא יאיר אותי באור העליון, את האגו שלי, את הרצון שלי, ואז אני אוכל להיות באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: "לא יהיה בכיסך אבן גדולה וקטנה". מה זה כיס במאמר הזה?

המקום הפרטי שלך.

שאלה: חשבתי שאנחנו צריכים אמונה גדולה, אבל פה כתוב שאנחנו צריכים מקום להשגחה. האם הבורא ישלים את האמונה שלי?

הבורא ישלים את כל מה שאני צריך. העיקר בשבילי זה רק לבקש כוח האמונה.

שאלה: אני מחלק את כל העבודה שלנו לפני ואחרי התפילה. אבל בתפילה אני יכול לבקש גילוי הבורא ואני יכול לבקש חיסרון לבורא. לבקש חיסרון לבורא, האם בזה אני עושה לו נחת רוח כי עשיתי לו חיסרון? זו תפילה נכונה?

גם זה.

תלמיד: מה עוד אני יכול להוסיף כדי לעשות נחת רוח לבורא?

אתה צריך לבקש מהבורא את מה שלמעשה חסר לך כדי להיות עימו בדבקות.

שאלה: במשפט האחרון במאמר נאמר "ואבן שלימה נקרא, בזמן שזוכה להשגחה פרטית". מה זה לזכות להשגחה פרטית?

לזכות להשגחה פרטית זה נקרא, שהוא מחובר עם הבורא בצורה ישירה. הבורא ממלא אותו, והוא מרגיש גם בכוחות, וגם במילוי, איך הוא מקבל פנימיות מהבורא.

שאלה: איך הסימן שאנחנו מתקדמים בהשגת האמונה, כלומר בהשגחה הפרטית הזאת?

מה הוא הסימן שהשגנו השגחה פרטית? זה כשהאדם מרגיש שהוא הגיע לחיבור ישר עם הבורא.

שאלה: האם הגודל של האבן הגדולה קשור לגאווה?

אבן גדולה או אבן קטנה, את זה האדם מרגיש לפי ההבחנה שלו. והעיקר בשבילנו כמו שהוא אומר זה לא להיות באבן גדולה או אבן קטנה, כי הכול יחסי, אלא להיות באבן שלמה. זאת אומרת, שמה שאני מקבל מהבורא, מספיק לי כדי לקיים תורה ומצוות לשמה.

שאלה: במאמר מדובר על בסיס גדול או קטן. איך אנחנו יכולות לבנות את הבסיס הגדול, המוצק הזה שיוכל להחזיק אבן גדולה, והאם זאת האחריות שלנו לבנות את הבסיס הזה?

הכול תלוי בחיבור ביניכם.

שאלה: כשמשתמשים במאמרים במילים סימבוליות, כמו אבן או שושנה זה מחזק מאוד את משמעות המשפט. האם גם אנחנו נדע יום אחד איך להשתמש בשפה סימבולית כזאת עם החברות?

זה מאוד קרוב אליכם.

שאלה: איך לקבוע עד כמה גדולה האבן שלי ביחס לעצמי. והאם יש לנו מספיק כוחות כדי להיות אבן שלמה?

תמיד יש לך או לכן כוחות כדי לעבוד בצורה נכונה עם האבן. ואפילו לא להתחיל לחשוב אם זה כבד וכן הלאה. את חייבת לקבל בתוכך שאת מקבלת את זה מהבורא, וללכת להתקרבות עימו.

שאלה: אין בי הרגשת הבורא, אבל אני מאמין בו מפני שאין על מי לסמוך חוץ מעל הבורא. האם זאת אמונה או משחק של האגו שלי?

זה משחק, ומתוך המשחק הזה אתה גדל. כמו ילדים קטנים, שעל ידי משחקים הם לומדים, וגדלים.

שאלה: במאמר מתואר איך בדרך אנחנו משתמשים באבנים גדולות, קטנות. אבל הכול מתחיל מזה שלא יהיה בכיסך אבן גדולה, ואבן קטנה. יוצא שיש עוד איזו מדרגה לפני האבנים?

העניין הוא לא להתייחס לזה, האם זאת אבן גדולה וכבדה, או קטנה וקלה. צריך פשוט ללמוד איך לעבוד עם כל משא, באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: כתוב "לא יהיה בכיסך אבל גדולה ואבן קטנה". מה זה אומר שהם לא צריכים להיות בכיס?

לא שהם לא צריכים להיות שם, אלא הסכום הוא כמו שק, כמו כיס שבתוכו האדם שם את כל מה שהוא צריך לקחת לדרך.

תלמידה: אז למה אבנים לא צריכות להיות שם?

האבנים לא צריכות לשכב שם, או להיות מונחות שם, כיוון שהאדם תמיד צריך להיות מוכן לכך שתימצא האבן, ולא חשוב אם היא קטנה או גדולה. כך שהוא יכול לשקול את המחשבות הלא נכונות שלו.

תלמידה: כלומר את האבנים האלו אנחנו לוקחים מבחוץ, לא ממה שכבר יש לנו?

את האבנים האלה אנחנו לוקחים מתוך האגו שלנו.

שאלה: אני לא מצליחה להבין, אם אנחנו עובדים עם החברות ביחד על אמונה למעלה מהדעת. יוצא שלמישהי יש אבן קטנה, למישהי גדולה, משהי יכולה להתעלות, ואחרת לא. למה?

כיוון שאתן שונות.

תלמידה: אבל אם אנחנו עובדות על זה ביחד, צריך להיות משקל שווה, הרי זה מאמץ משותף שלנו?

לא, לכל אחת יש את האבן שלה.

תלמידה: אז איך להבין שאנחנו עובדות ביחד. במה ה"ביחד" הזה?

יחד זה שאתן משתוקקות להתחבר יחד, כדי להרים אבן אחת גדולה, משותפת.

תלמידה: אז כל אחת עושה את זה בכוחות של כולם?

לא, כל אחד בכוחו.

תלמידה: זה לא מובן.

נחכה עוד קצת, ותביני.

תלמידה: אם אני מבינה נכון, מתוך הניסיון של גילוי הרע, אנחנו אוספים דוגמאות, מאמצים, וניסיון כלשהו כדי לא לחזור לחטא הזה, לא לחזור על אותה טעות. בשביל ההשוואה מה אפשר, ומה אסור כדי ללכת הלאה. האם יש לנו את האבנים האלו?

כן.

שאלה: האם בגלל העבודה בגדלות, שיש אמונה שהבורא הוא הכול, ומקיימים תורה ומצוות, הבורא מזרז את זמן התיקון שלנו?

ודאי, ודאי שכן.

שאלה: היסוד של האבן מתקבל באמצעות החוויה, עם ההבחנה בין הטעמים. האם לפי זה אפשר לקבל את זה דרך התפילה?

כן.

שאלה: רב"ש כותב "שאם יש לך דעת היינו מה שאתה עושה אינו דומה לכל העולם". מה העניין הזה שהרבה פעמים יש השוואה כזאת לכל העולם?

בדרך כלל אנשים שנמצאים ברצון לקבל יש להם הבחנות, נטייה, תביעות וכן הלאה, הפוכות ממה שיש לעובד ה'.

שאלה: המתנה העצומה הזאת, לא חשוב איזה גודל האבן, גדולה, קטנה, אלא למעשה זוהי מתנת כל המתנות, האמונה. האם זה יעזור לנו לבחון את הקיום שלנו מבחינת אמת ושקר, ולא מבחינת מה אני רוצה, מה אני מרגיש, מה בא לי? האם זה יאפשר לנו להתקדם למרות האגו?

כוח האמונה זה הכוח שעוזר לנו לעבור את כל המדרגות, ואת כל העליות עד למטרה האחרונה.

שאלה: בכל רצון יש איזו מטרה סופית ויש את הדרך אליה. האם אנחנו צריכים כל הזמן להידבק למטרה הסופית הזאת ולבקש אותה, או שאנחנו צריכים במידת האפשר להתעמק ברגעים בדרך אליה, לברר אותם ולבקש עליהם, עד שהבקשות האלה יביאו אותנו למטרה הסופית?

אנחנו בכל זאת צריכים להסתכל דרך המטרה הקרובה ביותר על המטרה הסופית ובצורה כזאת להתקדם.

תלמידה: האם יכול להיות שהרגע הזה של הבירור יכול להוביל אותי לרצון אחר, למטרה אחרת?

זה תלוי איך אני מסתכל. כשאני עובד עם רובה, אז יש לי כוונת אחת, ובקו ישר מולה עוד אחת, כשאני מסתכל דרך שתי הכוונות על המטרה, אז אני בטוח פוגע בה. אותו דבר כאן. תחשבי על זה.

שאלה: אבן היא מהמילה הבנה, בינה. האם זה מתבטא בעבודה בעשירייה בהבנה קטנה או גדולה?

כן.

שאלה: כשקוראים את המאמר עם הכותרת "שלא יהיה בכיסך אבן גדולה, אבן קטנה", האם הכוונה שבן אדם שעובד רוחנית לא צריך לחשוב על מה הוא ירוויח בעבודה הזאת, אלא לראות פרטים שקשורים למטרה, לעליון, לבורא, להשפעה?

יפה מאוד אמרת, כל הכבוד.

שאלה: איך אנחנו מגיעים לאבן שלמה? ומה עוזר לי להגדיל את האמונה?

תפילה.

שאלה: האם אפשר לתאר כך, שכל אחת מהחברות צריכה לחבר בעצמה את האבן הקטנה והגדולה לאבן שלמה, ובאבנים השלמות האלו אנחנו נבנה גשר לבורא?

את יכולה לתאר את זה לעצמך איך שנוח לך, אבל למה צריך את זה?

תלמידה: כדי לקחת לעצמי את כל התכונות, גם אמונה וגם דעת.

בסדר.

שאלה: האבן שהבורא נותן לאדם קשורה לאמונתו ולחסרונו, האם היא יכולה להפוך למצבה?

לא.

שאלה: במקום הזה, בכיס, מתאספים כל הרצונות, גדולים, קטנים, רצונות להשפעה, לקבלה, וכל עוד אנחנו לא מאזנים אותם באמונה, אי אפשר לעבוד איתם בהשפעה. האם זה נכון?

כן.

שאלה: אמרת שלא צריך לשמור את האבן בכיס, האם זה קשור לכך שיש קשר בין האבן וההשפעה?

לא.

שאלה: האם אמונה שלמה היא להרגיש תמיד שאני קטנה והוא גדול, כדי שאני אוכל להכיר אותו, להידבק בו בכל המצבים אפילו במצבים קשים?

נכון.

שאלה: אני מבקשת כוחות אמונה כדי לממש את הרצון להשפיע על מנת להשפיע, ובמימוש הזה יש הרגשה של תיקון, זו כבר דעת. והבסיס של אמונה הוא שאני מכירה בכוח שלו ובאמונה שהוא טוב ומיטיב.

כן.

תלמידה: ולמעלה מהדעת אנחנו צריכים כבר להתעלות למימוש הרצון הבא.

כן.

תלמידה: ומידת ההסכמה לקבל כל מצב מהבורא כטוב ומיטיב, בזה יש את רמת האמונה.

כן.

שאלה: אבן זה אגואיזם, פעולה זו כוונה שהרצון לקבל יהיה בעל מנת להשפיע, והפעולות הגדולות הן האמונה. האם זה נכון?

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שאבן גדולה וקטנה הן כמו גוש קרח שהוא שלם, והידיעה ניתנת לנו רק כדי שנעלה באמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמידה: אבל הוא שלם, רק אצלנו בכיס הם כמו שניים שונים.

כן.

שאלה: איך אנחנו בונים את המשכן מאבנים קטנות וגדולות?

על ידי כך שאנחנו רוצים שתהיה לנו אבן גדולה ככל האפשר.

שאלה: האם נכון להגיד שרק השגה פרטית או השגחה פרטית נותנת לנו את האפשרות לבנות מצב של גדלות?

כן.

שאלה: האם התרומה של האבנים של החברים בעשירייה בונה את יסודות הבניין הרוחני בתוך העשירייה?

כן. מזה אנחנו בונים את הבניין הרוחני שבעשירייה.

שאלה: מה הסיכום של המאמר? מה צריך ללמוד ממנו? איזו שורה אחת לקחת בראש בקשר לאבנים קטנות, גדולות?

שלא יהיו לך בכיסך אבן גדולה ואבן קטנה, כלומר אתה צריך ללכת רק באמונה למעלה מהדעת.

(סוף השיעור)