שיעור בוקר 06.04.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, עמ' 172 "פתיחה לחכמת הקבלה" אותיות מ"ב-מ"ה

אות מ"ב

"ונתבאר היטב הטעם של ירידות הקומות זו למטה מזו בעת השתלשלות הפרצופין זה מזה, שהוא משום שהביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג בכל פרצוף מאביד תמיד שם את הבחינה אחרונה דרשימו דעביות אשר שם. ויש לדעת אמנם שבאלו הרשימות הנשארות במסך לאחר הזדככותו יש בהם ב' בחינות:

הא' נק' רשימו דעביות,

והב' נקרא רשימו דהתלבשות.

למשל, אחר שנזדכך המסך דגוף דפרצוף הא' דא"ק, אמרנו שהבחינה האחרונה דרשימות דעביות, שהיא הרשימו דבחי"ד, נאבדה ממנו, ולא נשאר במסך אלא הרשימו דעביות דבחי"ג, אמנם הרשימו דבחי"ד כוללת ב' בחינות כנ"ל: דהתלבשות ודעביות, ולא נאבד מהמסך בסבת ההזדככות ההיא רק הרשימו דעביות דבחי"ד, אבל הרשימו דהתלבשות דבחי"ד, נשארה במסך ההוא ולא נאבד ממנו. ופירושו של הרשימו דהתלבשות הוא בחינה זכה מאד מהרשימו דבחי"ד, שאין בה עביות מספיק לזווג דהכאה עם אור העליון. ורשימו זו נשארה מהבחינה אחרונה שבכל פרצוף בעת הזדככותו, ומה שאמרנו שהבחינה אחרונה נאבדה מכל פרצוף בעת הזדככותו הוא רק הרשימו דעביות שבה בלבד."

שאלה: מבין הרשימות שאנחנו צריכים להתמודד איתן בתיקון יש רשימות שהן אחרי הצמצום ויש שלפני הצמצום. האם כל הרשימות האלה נכללות?

רשימו שלפני הצמצום זה רשימו ממלכות דאין סוף, בכמה שהרצון שלה והמילוי שלה. על פני הרשימות האלו ועם ההחלטה לקבל על מנת להשפיע, על פני זה נבנה עכשיו פרצוף גלגלתא.

תלמיד: אז מה זה הרשימות שאחרי הצמצום? מה הן מוסיפות?

זה הרשימו אחרי הצמצום. עכשיו יש לך רשימות, אחרי הצמצום, עם ההחלטה לקבל על מנת להשפיע. לוקחים רשימות ועכשיו עושים עליהן חשבון. זה דבר אחד. דבר שני, אחרי שהפרצוף מזדכך, יש לך רשימות חדשות.

תלמיד: ועכשיו יש ברשימו עביות והתלבשות, נכון?

כן.

תלמיד: יש לנו שני מצבים ברשימות שהם זהים, ד'/ד' וב'/ב'. מה שונה פה? כי דווקא כשיש שוני נניח ד'/ג', ב'/א' זה טוב, יש פער, מתח שיכולים לעבוד. אבל כשהם אותו דבר זו בעיה.

אז מה אם הם אותו דבר? בגלגלתא יש ד' דעביות, ד' דהתלבשות, היא מקבלת על מנת להשפיע כמה שיכולה בבחינה ד' שלה.

תלמיד: אז אין פה משהו שונה?

יש משהו שונה. אם זה ד'/ג', מה השוני בזה שהרשימות שונות?

תלמיד: עביות המסך.

שני ראשים. יש לי חשבון לפי רשימו דהתלבשות שרשימו דעביות נכלל בו, ויש לי רשימו דעביות שרשימו דהתלבשות נכלל בו. יש לי שני ראשים, כמה הייתי רוצה, אבל כמה אני מסוגל. כמה שהייתי רוצה זה לפי רשימו דהתלבשות. וכמה שאני מסוגל, זה רשימו דעביות, כמה שיש לי מסך.

תלמיד: ואפשר להגיד שאם הרשימות הן זהות זה ראש אחד, זה לא שני ראשים, זה ב'/ב'?

כן, ב'/ב'. אני יודע מה אני רוצה ואני יודע מה שיש לי.

שאלה: כשיש את הירידה של הקומות, מה קורה בקומה הקודמת? מה משתנה בירידת הקומות?

הירידה הקודמת, הקומה הקודמת מתקיימת. היא גם מתקיימת בפני עצמה, כי אין העדר ברוחני, ואחר כך יש קומה שהתרוקנה, גלגלתא נניח שהתרוקנה, ותמורתה יש ע"ב עם שני הראשים שלו, ראש דהתלבשות וראש דעביות וגוף, וזה מה שממלא את הגלגלתא. ע"ב ממלא את הגלגלתא. כי הוא מעלה את הרשימות שלו לגלגלתא, גלגלתא מעלה את הרשימות האלה לאין סוף. רק באין סוף יש אור המחזיר למוטב, ואור אין סוף הזה פועל דרך הגלגלתא לע"ב ונותן לע"ב כוח לממש את עצמו. ואז יש זיווג דהכאה בראש דעביות דע"ב, ומזה מתפשט פרצוף ע"ב.

מפני שהע"ב הזה יצא, אז יצא קודם ע"ב שבגלגלתא בדרך מאין סוף, ולכן זה נקרא שע"ב ממלא את הגלגלתא.

שאלה: הוא אומר שנאבד רשימו דעביות, ולא ברור לאן הוא נאבד כי אנחנו אומרים שתמיד נשאר רשימו.

נאבד אז נאבד. אני זקן, אני לא זוכר מה שהיה לפני רגע. ואתה יותר צעיר, אתה לא זוכר מה שהיה לפני חמש שנים. נאבד, לא נמצא בשימוש.

תלמיד: אבל החישוב של עכשיו בנוי על מה שהיה קודם, לא?

חישוב לפי מה שיש לי עכשיו לעומת מה שהיה קודם. יש רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות.

תלמיד: אז הם לא נאבדו אם זה לעומת מה שהיה לי. אני עושה את החישוב לפי הרשימו שיש לי.

זה הרשימו שיש לי. נגיד בע"ב יש לי ד'/ג'.

תלמיד: אז אם אני עושה את החישוב, הוא לא נאבד.

בגלגלתא זה היה ד'/ד'?

תלמיד: כן.

עכשיו יש לי ד'/ג'?

תלמיד: כן.

אני עובד רק עם ג'?

תלמיד: בגלל שאני יודע שלא הייתי מסוגל בד'/ד', לא?

נכון, זה נקרא שנעלם.

שאלה: אני פתאום לא מבין איך זה שרשימו דהתלבשות נשאר, איך לא הכול הזדכך?

אני לא יודע, נשאר. תחשוב על זה כמה ימים, אחר כך תשאל שוב. שיהיה יותר רציני.

שאלה: למה דווקא כאן רק הרשימות דעביות מתמעטות ואילו הרשימות דהתלבשות לא מתמעטות?

התלבשות דרשימו הן מהאור, רשימות דעביות זה רשימו של הכלי. הכלי לא מחזיק יותר, הוא קיבל ביטוש פנים ומקיף, אור פנימי ואור מקיף שעשו ביטוש על הטבור בגלגלתא, ואז בטבור דגלגלתא כשנעשה ביטוש, זה ביטל את הגבול כך שהוא החליט, אני מזדכך, אני לא יכול יותר להחזיק. ואז נקרא שהוא מבטל את הרשימו דעביות שלו שעליו יצא גלגלתא, והמסך מזדכך לפה דראש. רשימו דהתלבשות שזה האור, הוא נשאר, הוא לא האור כמו שהיה בגלגלתא, אבל הוא רשימו.

אתם יכולים להגיד, רגע, איפה הוא נשאר, רשימו דהתלבשות יכול להישאר בגלגלתא, איך זה עובר לע"ב? אז אנחנו יכולים להגיד פשוט, שנעשה זיווג בפה דראש דגלגלתא על הרשימו החדש ד'/ג', המסך מפה דראש דגלגלתא יורד לחזה דגלגלתא ועושה שם זיווג על ד'/ג', על ג' דעביות במיוחד, ויוצא מזה פרצוף ע"ב.

עם איזה אור הוא יוצא? הוא עוד לא יודע מה זה אור ג', הוא יודע רק מה נקרא אור הד'. זה כמו שאני נכנס למסעדה ואני רואה שאין לי כסף למנה העיקרית המיוחדת שאכלתי אתמול. אז מה אני מבקש? בהתאם לאותה מנה אני הולך עכשיו על משהו פחות ממנה, וזה נקרא ג', אבל זה בהתאם למה שהיה לי ד', שאני מחשב את עצמי כלפי ההתרשמות, כלפי רשימו דהתלבשות שהיה לי קודם.

אתם צריכים להמחיש את הדוגמאות האלה, זה לא דוגמאות זה ממש כך קורה, ואז תבינו למה נשאר לנו ד' דהתלבשות, כי בלי זה לא יוצא לנו פרצוף ע"ב. זה לא מספיק שהוא מזדכך לעביות חדשה, הוא לא יודע כלפי מי לעמוד, כלפי איזה תענוגים. ולכן בע"ב מתפשט ד'/ג' ובראש הראשון שלו יש שם ד' דהתלבשות וג' דעביות. ובראש השני שלו, ראש דעביות, יש כבר ג' דהתלבשות וג' דעביות, אחרי חשבון בראש הראשון. ואז הוא מקבל בתוכו, בתוך של פרצוף ע"ב, ג' דהתלבשות וג' דעביות, וכך זה קורה.

יש כאן הרבה דברים כאלה מיוחדים, אבל רק תבינו שבלי רשימו מהפרצוף הקודם, מהמצב הקודם, הוא הופך להיות ללא שכל, אין לו לפי מה לעשות חשבונות. זה מה שיש לנו במחלות של הזקנים במיוחד, של איבוד הזיכרון.

שאלה: האם בכל פעם שיוצא פרצוף חדש בסופו של דבר כתר דגלגלתא הוא תמיד הקשר עם הבורא?

כתר דגלגלתא הוא בקשר עם מלכות דאין סוף, שם זה הקשר עם הבורא.

תלמיד: אז הוא תמיד האורח שנמצא מול בעל הבית, לא משנה כמה פרצופים יוצאים.

נכון.

תלמיד: כשיוצא פרצוף חדש, יש חישוב בראש דע"ב?

כן.

תלמיד: נעשה חישוב חדש בראש דגלגלתא?

ודאי. איך יכול להיות שע"ב עושה איזו פעולה אם היא לא נעשתה קודם בגלגלתא? כשאתה עושה כאן איזו פעולה רוחנית, קטנה מאד, כל המקובלים בכל הדורות, כל מה שהיה אי פעם, כולם נמצאים בפעולה. התחתון דווקא מעורר את כל המדרגות, לכן יש חשיבות בדור האחרון, כי כל הקודמים הם בהכנה, הם הכינו את עצמם רק לפעולה שלנו.

תלמיד: יש נברא אחד, ומחשבתו מסתכמת בכתר הכי גבוה. אז מה זה כל הבלגן הזה שקורה למטה?

ההבחנות הכי רחוקות מהבורא הן הכי חשובות ורק אנחנו יכולים לטפל בהן, לעסוק בהן ולתקן אותן. ככה זה. כמו הילדים לעומתנו, הם יהיו יותר מפותחים, יעשו דברים יותר גדולים, תהיה להם טכניקה ודברים יותר מיוחדים, ככה זה. מבחינת החומר זה ירידת הדורות, אבל יש ערך הפוך אורות וכלים ולכן הם פועלים בצורה הרבה יותר גבוהה.

אור המשיח, האור הכי גדול, מגיע בכאלה דברים. ומה יהיה בדור המשיח? הרצונות, התשוקות, צורות הקשר והחיבור הכי הכי גרועים, אבל איכשהו, בכל זאת ינסו להתחבר. זה כמו שהחבר אמר, "פעם הייתה קבוצה גדולה ויפה, כל החברים שהתחילו. ואנחנו, כלום. ככה זה, הדור הצעיר תמיד יגלה שהוא כלום, אבל הוא לא יודע שדווקא דרך כולם הוא מגיע לאין סוף. לכן לא להתייאש.

שאלה: הע"ב הפנימי נמצא באותו מקום כמו הע"ב החיצוני, לגבי גלגלתא?

הע"ב הפנימי נמצא בתוך גלגלתא, הע"ב החיצון נמצא מתלבש על גלגלתא. גלגלתא עיצבה את הע"ב הפנימי ואחר כך היא הולידה את הע"ב החיצון. לכן כשהע"ב החיצון מעלה מ"ן ומתקשר לגלגלתא, הוא מתקשר לע"ב הפנימי דגלגלתא. וע"ב הפנימי מעורר את גלגלתא עצמה, שהוא נמצא בתוכה, וגלגלתא בעצמה כבר מעוררת את מלכות דאין סוף.

תלמיד: יש לו את אותם החלקים באותם המקומות?

הם מתלבשים זה על זה.

תלמיד: והע"ב הפנימי זה כמו דמות, כמו מודל, של הע"ב החיצוני?

כן. זה כמו שגלגלתא כך מבצעת.

תלמיד: יש לו גם עביות, הכול אותו דבר?

אם היו לך עיניים נכונות והיית מסתכל על איזו ילדה, היית אומר שיהיה לה בן כזה ובת כזאת וכן הלאה.

שאלה: אנחנו מדברים על מלכות דאין סוף המצומצמת, זאת אומרת, יש עליה איסור לקבל לעצמה והיא מקבלת רק בכוונה בעל מנת להשפיע. כשאנחנו מדברים על רשימות חדשות, יש לה הזדמנות חדשה איך לעבוד באופן חדש, שהיא גם לא מקבלת, אלא רק בכוונה על מנת להשפיע?

הרצון בעליון נעשה חוק המחויב בתחתון.

תלמיד: "הרצון בעליון" זה רשימות חדשות של המסך?

כן.

תלמיד: אם המלכות לא מקבלת, מה זה הדבר הזה מהפה עד הטבור, שהיא מקבלת עם כוונה על מנת להשפיע, האור הפנימי הזה?

מה זאת אומרת, "שלא מקבלת"? היא לא מקבלת על מנת לקבל, אבל היא מקבלת על מנת להשפיע. בהתלבשות באור חוזר היא מקבלת. הצמצום היה רק בעל מנת לקבל, זה לא נאבד ונשמר לעולם ועד. אבל המלכות פתוחה לעל מנת להשפיע, היא מקבלת הכול. רק ההבחן "על מנת לקבל" אין, אבל "על מנת להשפיע" יש.

אני בא אליך ולא רוצה לקבל ממך שום דבר, אני מגלה שאני לא רוצה, אני מתבייש . אחר כך מתגלה לי שאם אני רוצה לעשות לך טובה, כי אתה מפציר בי כל פעם, "תיקח, תיקח", אני חושב, "בחיי, לא נעים לי שאני לא אעשה לו שום דבר טוב, אני רואה עד כמה שהוא רוצה, עד כמה שהוא טרח", לכן אני מחליט שאני מקבל. אבל הקבלה שלי היא רק בגלל שאתה הפצרת בי ולכן היא על מנת להשפיע. אז אני מקבל באותם המעיים את אותו הכיבוד רק שזה נקרא "על מנת להשפיע". ואז אני מקבל לא רק את מה שהכנת לי, אלא אני מקבל את התענוג מההשפעה, שהוא פי כמה וכמה יותר גדול. התענוג מהכיבוד הוא רק בינינו, זה רק אמצעי, זה רק כ"סיבה". אבל זה שמהנים זה לזה, זו העבודה האמיתית והתענוג האמיתי.

תלמיד: בכל זאת קשה מאוד להזדהות עם המלכות הזאת.

אני מאמין לך, בסדר.

קריין: אנחנו קוראים אות מ"ג בעמוד 173.

אות מ"ג

"וההשארה של הרשימו דהתלבשות מהבחינה אחרונה, שנשארה בכל מסך, גרם ליציאת ב' קומות זכר ונקבה, בראשים דכל הפרצופים, החל מע"ב דא"ק וכן בס"ג דא"ק וכן במ"ה וב"ן דא"ק ובכל פרצופי אצילות. כי בפרצוף ע"ב דא"ק, שאין שם במסך אלא רשימו דעביות דבחי"ג, המוציא ע"ס בקומת חכמה, הנה הרשימו דהתלבשות מבחי"ד הנשארת שם במסך, שאינה ראויה כלל לזווג עם אור העליון, משום זכותה כנ"ל, הנה היא נכללת עם העביות דבחי"ג ונעשת לרשימו אחת, ואז קנתה הרשימו דהתלבשות כח להזדווגות עם אור העליון, וע"כ יצא עליה זווג דהכאה עם אור העליון, המוציא ע"ס בקירוב לקומת כתר, והוא מטעם היות בה בחי' התלבשות דבחי"ד. והתכללות זה נקרא התכללות הנקבה בזכר, כי הרשימו דעביות מבחי"ג נק' נקבה, להיותה הנושא לבחי' העביות, והרשימו דהתלבשות דבחי"ד נק' זכר, משום שבא מקומה גבוה ממנה, ומשום שהוא זך מעביות. ולפיכך הגם שהרשימו דזכר בלבד אינו מספיק לזווג דהכאה, אמנם ע"י התכללות הנקבה בו, נעשה גם הוא ראוי לזווג דהכאה."

שאלה: במצב של ההשתלשלות, הכלי שולט על הזדככות המסך, הוא קובע?

הכלי שולט כל הזמן. מצמצום א' והלאה שולט הכלי, שולט המסך, שולט הנברא. הנברא אומר לבורא, "אני אקבע את הכול", והבורא מסכים.

תלמיד: אבל יש מודעות מצד הכלי כמה הוא יכול להשפיע?

בוודאי, הכול לפי החשבון.

שאלה: דיברת קודם על כך שלפנינו יש מדרגה שהיא מפרצוף הנשמה. תוכל לפרט על אותה מדרגה, מהי המדרגה שלפנינו ולָמה דווקא "נשמה"? זה הרי לא האור הראשון שנכנס, יש אור הנפש.

"נשמה" זה השם הכללי. מפני שסך הכול, עד כמה שאנחנו יכולים לקבל אור קבוע, עד גמר התיקון זה אור הנשמה. חיה ויחידה מגיעים לנו רק בהארה קטנה, כתוספת, כי אין לנו כלים אמיתיים מהרצון לקבל על מנת להשפיע. אנחנו לא יכולים לתקן את עצמנו בלקבל על מנת להשפיע בצורה שלמה, אלא רק בהתכללות כלים דקבלה בכלים דהשפעה.

הכלים האלה לא אמיתיים, הם נקראים "לבוש" ו"היכל", הם לא נמצאים בתוך פרצוף הנשמה, אלא ככלים חיצוניים, כלבושים, מפני שאנחנו לא עובדים עם בחינה ג' וד' בצורה השלמה, אלא רק בהתכללות, בצורה חלקית. אין לנו כוחות לזה. כי הכלים האלו, ג' וד' האמיתיים, נמצאים בסיטרא אחרא, בקליפה, ואנחנו נצטרך על ידי הרבה מאוד בירורים להוציא מהם את כל מה שאפשר. ומה שיישאר בהם נקרא "ל"ב האבן", שגם הוא ייתקן, אבל לא בפעולה שלנו, אלא ברב פעלים מקבצי אל, הזיווג הגדול שמקבץ את כול מה שעשינו במשך ששת אלפים שנה, והוא מתקן גם את הבחינה האחרונה שלא מסוגלים לתקן.

לכן מה שאנחנו מקבלים עד גמר התיקון זה רק אורות נפש, רוח, נשמה, חלק מחיה וחלק מיחידה. ולכן על שם זה שאנחנו מקבלים אורות נפש רוח נשמה, "נשמה" זה האור הכי גדול שיכולים לקבל בצורה הקבועה והסופית, השלמה, לכן הכלי שלנו נקרא "נשמה". ובגמר התיקון הכלי שלנו יקרא "יחידה". אז אתה תגיד, "אני מרגיש משהו ביחידה שלי", לא בנשמה שלי, אלא ביחידה שלי, ככה זה. זה השם.

שאלה: המבנה של הרשימו וגם המידע שיש בו, זה תלוי רק בשם שלו?

השם של הרשימו אומר מאיפה זה, מאיזה מקום ואיזה רשימו. ג'/ד', לא חשוב איזה, התלבשות או עביות. יש הרבה רשימות, רשימות מאור ישר, רשימות מאור חוזר, רשימות מפנימי, ממקיף. כל אור שמגיע ועוזב משאיר רשימו, רושם.

תלמיד: ואני יכול רק לפי השם של הרשימו, להבין אם זו התלבשות או עביות?

אנחנו מוסיפים. אם אנחנו רוצים להיכנס פנימה, השם לא מספיק לנו, אנחנו מעבירים גם את הפרטים.

תלמיד: וזה תלוי גם בקומבינציה שיש?

ודאי. זה נושא מאוד מורכב, כי הכול מתפעל ונפעל לפי הרשימות. יש הרבה סוגי רשימות.

בוא נגיד כך, כמה אנחנו מכירים היום חלקיקים אלמנטריים שנמצאים באטום, 300 או 400 חלקיקים כאלה, משהו כזה, אלה מאות חלקים. זה קצת מזכיר לי רשימות. שבסך הכול את כולם צריכים, אנחנו לא יודעים בשביל מה הם קיימים ולמה ובאיזו התקשרות ביניהם, אבל הם בונים את האטום, ולא יותר ולא פחות, רק הכמות הזאת אנחנו יכולים להגיד שהיא כנראה חייבת להיות כדי להחזיק את המערכת הזאת שנקראת האטום. ככה זה סביב הפרצוף, המון רשימות וכלי. בסך הכול הכוח הכללי של קבלה והשפעה מסדר את כולם יחד וזה נקרא פרצוף.

שאלה: תמיד בשרטוטים שאנחנו מציירים את הפרצופים זה מימוש של הרשימו של הנקבה.

עביות.

תלמיד: אתה יכול לתאר את המימוש של הרשימו של הזכר, איך זה נראה?

כן. התרשמות. יש לי בכיס מאה דולר, אני הולך למסעדה. התרשמות יש לי ממה שאכלתי אתמול במאתיים דולר. אז ההתרשמות ממאתיים דולר עם כל הטעמים, עם כל מיני דברים, מורכבת מאוד. רשימו זה פרצוף שלם דרך אגב, זה כולל איך קיבלתי, איך עשיתי עליו זיווג דהכאה, איך התפשט האור המקיף, איך ביטוש פנים ומקיף, איך זה נמצא, כל מה שקרה לי כל זה רושם מאתמול נגיד, ולפי הרושם הזה אני עכשיו עובד. לא סתם נשאר איזה מספר, זה ממש אותו פרצוף, רק עכשיו אני לא יכול לעבוד עימו בצורה כמו שקודם, אלא אצלי היום זה רק כדוגמה. לכן זה נקרא אותיות. מה שהיה לי שם במידת ההתרשמות, עכשיו בשבילי זה אותיות, זו ממש מידה שלמה, אות.

תלמיד: יש התכללות הנקבה בזכר ויוצא מזה פרצוף שהוא לא פרצוף נקבה מה שאנחנו מתארים בדרך כלל.

למה לא? לא הבנתי.

תלמיד: יש התכללות של נקבה בזכר, זאת אומרת שהזכר הוא הדומיננטי. יש על זה הארה, זיווג ויוצא פרצוף.

מזה יוצא רק ראש. ואחר כך הנקבה בעצמה, שמזה יוצא גוף.

תלמיד: זאת אומרת שכל פרצוף מכיל שני ראשים וגוף.

אחרת הוא לא יכול לעשות חשבון. זה לא סתם בא. אני צריך להתייחס לפרצוף הקודם, מה שעשיתי, מה שאכלתי, כמה בזבזתי, כל הדברים האלה הם רשימות, אני על הרשימות האלו צריך לעשות חשבון. אני עושה חשבון עם מה שיש לי היום ורואה שאני לא יכול לקיים את זה. אני מסכים עם מה שהיה קודם, זה נקרא שיש לי ראש, מסכים עם מה שהיה קודם, אבל בגוף לבצע את זה אני לא מסוגל. ולכן אני לוקח את הנתונים של היום ועושה מהם משהו כמו שאתמול, ואז אני כמו ילד קטן כלפי הגדול. זה מה שאני עושה. ואני תלוי בגדול הזה, וכל מה שאני עושה אני מושך ממנו, וכל מה שאני צריך אני מבקש ממנו. אבל פחות ממנו.

תלמיד: והחשבון הזה זה זיווג על האור העליון, יציאה של ראש?

כן.

שאלה: החשבון בראש הוא תמיד ביחס לפרצוף העליון?

ביחס לפרצוף הקודם חייב להיות, אחרת על סמך מה אני עושה חשבון להיום?

אם עכשיו אנחנו נמחק ממך את כל הרשימות, חס ושלום, אתה אבוד, אתה לא תדע איך להזיז יד ורגל. כמו תינוק שאין לו רשימות, הוא לא מתמצא בשום דבר. ברגע שמתחיל לעבוד עם הרשימות שלו, הוא כבר מתחיל לזוז, הוא יודע, הוא כבר לוקח את הכף, אומנם לוקח אותה [עקום] עד שהוא מכניס אותה לפה, אבל מתוך זה כל הזמן הוא מקבל רשימות חדשות. אין יותר מרשימות. למה אנחנו יצאנו עד הסוף ועכשיו חוזרים לאין סוף? רק כדי לקבץ רשימות. זה מה שאנחנו צריכים, את כל הרשימות ולהביא אותן למקום המיועד, לאותו הזיווג הגדול, הגבוה, ובו משתתפות כל הרשימות.

תלמיד: שמעתי שאמרת שבע"ב יש לו ראש שני שזה ג'/ג'. האם הוא עושה חשבון עם עצמו? מה זה ג'/ג' פתאום?

אחרי שהוא עושה ראש דהתלבשות הוא עושה עכשיו פרצוף מעצמו, יש לו כלפי מה כבר לעשות חשבון. הוא עושה רשימות על ג' דהתלבשות ועל ג' דעביות.

תלמיד: אז הוא עושה חשבון עם עצמו?

כן. אתה יכול לשאול, ג' דהתלבשות, מאיפה? הוא כבר אכל את זה? לא אכל. מאיפה הוא יודע? זה שהוא עשה את הראש דהתלבשות, באותו ראש דהתלבשות הוא עשה אותו גם עם בחינה ג' שלו, לא עם בחינה ד', עם בחינה ג', רק הוא עשה בהתכללות ג' בד'. אז הוא כבר עשה את זה לפי ג' דעביות שלו, ואז הוא יכול לקחת משם התרשמות, מג', ועושה על הג', על המנה של ג' היום, של דגים במקום בשר, הוא עושה עכשיו חשבון.

תלמיד: אז מי העליון שלו שהוא עושה חשבון על ג'/ג'?

ראש דהתלבשות הוא העליון לראש דעביות וגוף דעביות.

תלמיד: שזה הוא בעצמו? הוא העליון של עצמו?

כן.

תלמיד: לא צריך שיהיה פרצוף מעליו?

יש לו ראש מעליו, ראש מעליו יש לו, ראש דהתלבשות.

תלמיד: החשבונות לא תמיד צריכים להיות כלפי הפרצוף שקודם לך?

יש לו חשבון כלפי הפרצוף הקודם. הוא נתן קודם שאלה שלו, רשימו, לפרצוף הקודם, גלגלתא עשתה על זה זיווג עם האין סוף והתפשט ע"ב הפנימי בתוך גלגלתא, ומתוך הע"ב הפנימי יצא ע"ב החיצון. ובע"ב החיצון הזה יש ראש דהתלבשות וראש דעביות. תראה כמה פעולות.

תלמיד: ויש לו חשבון בראש כלפי הפרצוף שיבוא אחריו או תמיד זה כלפי הפרצוף שלפניו?

כלפי הקודם, כלפי הבורא.

תלמיד: הוא משפיע רק כלפי הקודם כל הזמן?

עד שהוא לא מזדכך אין לו המשך.

תלמיד: אז למה הוא עושה פעולות כלפי ההמשך?

הוא לא עושה.

תלמיד: הוא לא יוליד פרצוף?

הוא לא יודע. הוא עושה עכשיו פעולה כלפי הבורא, אין לו דבר כזה לכל הכיוונים. כשהוא יזדכך אז תהיה לו שוב פעולה כלפי הבורא, אז הוא יבצע את לידת הפרצוף הבא, ס"ג.

תלמיד: בשביל מה יש את החשבון הזה שהוא עושה חשבונות בתוך עצמו? כאילו ג'/ג' בשביל מה הוא צריך את זה? למה לא מספיק לו רק לעשות חשבון כלפי גלגלתא?

כי בזה הוא לא מממש את עצמו, הוא בזה לא משפיע לבעל הבית. הוא חייב לאכול גם את המנה הזאת וגם את זאת וגם את זאת עד שאוכל את כל המנות.

תלמיד: אבל החשבון כלפי בעל הבית, זה לא שהוא עושה חשבונות בראש כלפי בעל הבית?

כן, וודאי, אלא כלפי מי? רק כלפי להשפיע נחת רוח לבורא.

תלמיד: בג'/ג' זה כלפי בעל הבית?

גם כן. בפרצוף הכי תחתון הוא עושה את זה. רק בשבירה שכתוב "אכלתי ואוכל עוד", ו"אוכל עוד" שעושה פעם שנייה, הוא עושה את זה לעצמו. פעם אחת בכל התהליך. אבל חוץ מזה הכול כלפי הבורא. איך זה יכול להיות? איך אפשר? כלפי מי הוא יעשה?

תלמיד: תמיד הייתי בטוח שבורא זה נקרא שהוא עליון לך. ופה כאילו בג'/ג' הוא עושה חשבונות על עצמו.

איזה על עצמו? איך כלפי עצמו הוא יכול לעשות חשבון, מה, ליהנות לעצמי? ככה אני אעשה ברוחניות?

תלמיד: אז מה זה החשבון הזה ג'/ג'?

ג' דהלתבשות וג' דעביות. שעכשיו הוא יודע, עכשיו הוא מחליט שהוא עושה את הפעולות האלו על מנת להשפיע נחת רוח לבורא, אבל נגיד בג' דהלתבשות ועם ג' דעביות, ויוצא לנו ע"ב.

תלמיד: בד'/ג' לא יוצא ע"ב?

בד'/ג' יוצא רק ראש, ראש דהלתבשות. שהוא מתלבש על ראש דגלגלתא דרך אגב. ראש דעביות דע"ב מתלבש מחזה דגלגלתא עד הפה ממטה למעלה.

תלמיד: אז בג'/ג' מה יוצא?

יוצא לי פרצוף ע"ב. הוא מקבל בחשבון רק ג' דהתלבשות וג' דעביות.

שאלה: מה הרשימות כוללות ומה הן לא כוללות?

רשימו כולל את הכול. רשימו או פרצוף ההבדל ביניהם הוא רק אם יש מסך או אין מסך.

תלמיד: אמרת שאם חלילה רשימות נאבדות אז אתה כבר אובד עצות, אתה לא יודע מה לעשות.

כן, אנחנו רואים את זה בזקנים נגיד או בילדים שנולדים, זקן כצעיר אומרים, כילד, כי הרשימות שבהם הן רשימות קלות בוא נגיד.

תלמיד: אז בתפקוד הרגיל, הממוצע של האדם, הרשימות כוללות גם חוויות, גם מחשבות, גם תנועות?

כוללות הכול. אתה קם בבוקר ואם אתה לא זוכר מה שאתה צריך, אם אין לך חלק מהרשימות, כאילו שזה מחוק לך. לפעמים אתה הולך חצי יום ואתה לא יכול להיזכר במשהו ואתה יודע ש[ישנו] אבל אין, נעלם.

תלמיד: הרבה פעמים יש מצבים, זה קורה לכל בן אדם, שיש מחשבות שתופסות אותך ואתה מת להפטר מהן ואתה לא יכול.

זה התלבשות הפרצוף, זה לא רשימות. זה התלבשות הפרצוף עליך, מתלבש.

תלמיד: אז אפשר להגיד שהרשימות הן מקור ואין לנו בחירה כביכול ברוב הדברים?

לא, אתה יכול למיין אותן על ידי הסביבה. נגיד שחשוב לי אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, פתאום אני נכנס לסביבה והם אומרים "עבודה רוחנית, כל היתר זה בהמיות שלא שווה", החלפתי את הרשימות, ההתרשמויות.

תלמיד: הרצון משתנה.

הרצון הוא משרת את הרשימו. הרצון בעצמו הוא לא יודע, הוא רוצה ליהנות, ממה, מה אתה רוצה, איך, מה? יש כאלה הרבה אנשים. אבל ממה ליהנות, מה אתה רוצה? "לא יודע מה, אבל חסר לי", חסרות לו רשימות.

תלמיד: אם מישהו בא עכשיו להתחיל ללמוד קבלה והוא רוצה להשתנות ולהתקרב לבורא ולחברה ולעשות שינוי, אז הרשימות משתנות?

כן, ודאי שהכול משתנה. כי את הרשימות שהיו לו עכשיו הוא רואה בראש אחר לגמרי, שלא כדאי לו להשקיע בהן, להעלות אותן, לממש אותן. קודם חשב להתקדם להיות איזה ראש הממשלה נניח, עכשיו הוא כבר לא חושב.

תלמיד: הוא גם לא יהיה ראש ממשלה כי הרשימות משתנות?

כן.

שאלה: ראש דעביות שעושה ג'/ג' הוא בעצם מנחש?

הוא לא מנחש, הוא לקח את זה מראש דהתלבשות.

תלמיד: אבל הוא יכול לקחת רק את ד' מראש דהתלבשות?

לא, ראש דהתלבשות נבנה מג'/ד'. מג'/ד' נבנה ראש דהתלבשות. וחוץ מזה, מגלגלתא. מה גלגלתא עשתה? בגלגלתא יש לנו פרצוף גלגלתא. כמה פרצופים יש לנו בפרצוף גלגלתא?

תלמיד: כנראה חמש.

בירידה יש לנו פרצופים כשהאור יורד, ואחר כך כשהאור מזדכך שזה אותיות. יש לך שם בגלגלתא עצמה פרצופים עתידיים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בתוך גלגלתא. ולכן ע"ב מקבל כבר את ג' מגלגלתא. רק שזה יורד מראש דהלתבשות ונכנס לראש דעביות, וראש דעביות עושה את החשבון.

תלמיד: אז איזה חשבון עושה ראש דעביות? הכל נמצא כבר או בגלגלתא או בראש דהתלבשות?

בראש דעביות אין מה לעשות חשבון, רק חשבון כמה אני יכול לקבל בעל מנת להשפיע בג' דהלתבשות וג' דעביות.

תלמיד: אז שוב, מה העניין של החשבון?

כמה אני אוכל מהמנה הזאת, אני צריך לקבל 20% או כמה? הוא עושה חשבון לפי הנתונים שלו. הקבלה תמיד מוגבלת.

תלמיד: אז מה ראש דהתלבשות נותן?

שהוא יודע בדיוק שזה מה שאני צריך לקבל, את המנה הספציפית הזאת. הדבקות בבורא בהבחן מסוים שזה נקרא "אור החסדים", "אור החכמה", באיזו צורה. מה זה ראש דהלבשות? ראש דהתלבשות עושה לי את כל הצורה המיוחדת, ראש דעביות רק קובע מטעם הרצון איך אני משיג את זה.

תלמיד: ראש דהתלבשות זה המצב הרצוי.

לא מצב. מה אני רוצה. אתה לא מבין מה זה כסף ומה זו המנה עצמה? לעביות כביכול לא אכפת לקבל או גלידה או בשר, את זה ראש דהתלבשות קובע.

קריין: מ"ד, 173 למטה, טור א'.

אות מ"ד

"ואחר זה יש גם התכללות הזכר בנקבה, דהיינו שהרשימו דהתלבשות נכלל בהרשימו דעביות, ואז יוצא זווג דהכאה על קומת הנקבה בלבד, שהוא רק קומת בחי"ג שהיא קומת חכמה הנקרא הוי"ה דע"ב, כנ"ל. והנה הזווג העליון, שהנקבה נכללה בהזכר, נבחן לקומת הזכר, שהיא קומת כתר בקירוב. וזווג התחתון שהזכר נכלל בהנקבה, נבחן לקומת הנקבה, שהיא קומת חכמה בלבדה. אמנם קומת הזכר, מתוך שהעביות שבו אינו מעצמו, אלא ע"י התכללות עם הנקבה, הנה הגם שמספיק ליציאת קומת ע"ס ממטה למעלה הנק' ראש, כנ"ל, עכ"ז אין קומה זו יכולה להתפשט ממעלה למטה לבחינת גוף, שפירושו, התלבשות האורות בכלים, כי זווג דהכאה על עביות הבא מבחינת התכללות, אינו מספיק להתפשט לבחינת כלים, ולפיכך אין בקומת הזכר רק בחינת ראש בלי גוף. וגוף הפרצוף נמשך רק מקומת הנקבה, שיש לה עביות מבחי' עצמית ומשום זה אנו מכנים את הפרצוף רק על קומת הנקבה בלבד, דהיינו בשם פרצוף ע"ב, כי עיקרו של הפרצוף הוא בחינת גוף שלו, שהוא התלבשות האורות בכלים, והוא יוצא רק מקומת הנקבה כמבואר. ע"כ נקרא הפרצוף על שמה."

שאלה: בתוך גלגלתא יש גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, כבחינות פנימיות.

כן.

תלמיד: האם בע"ב יש גם גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, או רק מע"ב?

כן, עשר ולא תשע ולא אחת עשרה.

תלמיד: זאת אומרת בכל פרצוף יש את כלל חמשת הבחינות.

את כולן, ה-ו-י-ה משלו.

שאלה: הכלים שעכשיו האור מתקבל בהם בכוונה על מנת להשפיע, הם אותם כלים של מלכות דאינסוף? זה מלכות דאינסוף מקבלת בעצם?

כן, רק בחלקים.

תלמיד: בעצם אתה אומר שהקבלה של האור על קומת הנקבה שיוצאת, זה ג'/ג' או ב'/ב' או א'/א' בכל פרצוף?

כן. יש התכללות זכר בנקבה ונקבה בזכר. יש שם הארה מאור החכמה אבל זו רק הארה בעלמא.

תלמיד: נקודות מתפשטות מתחת לטבור כי הן ב'/ב' בס"ג. לפי זה גם הטעמים היו צריכים להתפשט מתחת כי הם ב'/ב'?

אבל הטעמים הזדככו.

תלמיד: בס"ג.

בס"ג, מתי יוצאות הנקודות? אחרי הזדככות.

תלמיד: אבל הם התפשטו רק עד הטבור.

הטעמים.

תלמיד: הטעמים התפשטו רק עד הטבור כי יש בהם גם ג' והם לא יכולים לרדת, אבל עכשיו אתה אומר שלפי זה הם אמורים להיות ב'/ב', הם היו צריכים לרדת גם חזרה?

כן, וכשהם עולים בחזרה זה כבר ב'/ב'. אבל לא נעשה זיווג על הכלים שלמטה מטבור, לכן הם לא יכולים להתפשט. יותר מזה אני לא רוצה להיכנס לזה.

קריין: אות מ"ה.

אות מ"ה

"וע"ד שנתבארו ב' הקומות זכר ונקבה בראש דפרצוף ע"ב, ממש על אותו דרך יוצאים ב' הללו גם בראש הס"ג, אלא שם קומת הזכר הוא בקירוב לבחינת חכמה, משום שהוא מהרשימו דהתלבשות דבחי"ג בהתכללות העביות דבחי"ב. וקומת הנקבה היא בקומת בינה דהיינו מהעביות דבחי"ב. וגם כאן נקרא הפרצוף רק על שם קומת הנקבה, משום שהזכר הוא ראש בלי גוף." אבל, וזה טוב מה שאמר לנו עכשיו החבר, למה טעמים דס"ג לא יכולים לרדת למטה מטבור? מפני שאמנם יש שם רק ב'/ב' אור החסדים, אור הבינה בכלים דבינה, אבל מתוך הראש של התלבשות שבראש דס"ג, יש לנו הארת חכמה קטנה, ג'/ב', וג' הזאת היא מאירה בתוך הטעמים מפה עד הטבור ולכן לא יכולה לרדת למטה. אז אמנם אנחנו מתחשבים רק באור החסדים, אבל יש שם הארת החכמה. שאם יבואו הכלים הגדולים שלמטה מטבור אז הם יתפסו את אור החכמה על מנת לקבל, ולכן אסור לרדת לשם.

"ועד"ז בפרצוף מ"ה דא"ק, ושם קומת הזכר הוא בקירוב לקומת בינה, המכונה קומת ישסו"ת, להיותו מרשימו דבחי"ב דהתלבשות בהתכללות עביות מבחי"א, וקומת הנקבה היא קומת ז"א לבד, כי היא רק בחי"א דעביות, וגם כאן אין הפרצוף נקרא אלא על שם הנקבה, דהיינו פרצוף מ"ה או פרצוף ו"ק, משום שהזכר הוא ראש בלי גוף. ועד"ז תשכיל בכל הפרצופין."

שאלה: אני רציתי לברר לגבי ד'/ד' וג'/ג'. ד'/ד' יש לו גוף, הוא כביכול פרצוף מלא, הוא שלם, וג'/ג' הוא כותב שאין לו גוף, למה? הוא גם מלא.

אני לא יודע על מה אתה מדבר. מתי? אם יש רק ג' דהתלבשות אז אין גוף. אם יש ג' דהתלבשות וג' דעביות אז יש גוף, זה פרצוף ע"ב. ב' דהתלבשות ב' דעביות זה ס"ג. אם יש ג' דהתלבשות בס"ג אבל אין לו ג' דעביות אז זה רק ראש דהלתבשות דס"ג.

תלמיד: לפרצוף ג'/ג' יש לו גם גוף?

ג' דהתלבשות וג' דעביות?

תלמיד: נכון.

זה פרצוף ע"ב שלם.

תלמיד: אז ההבדל בין ד'/ד' וג'/ג' זה רק עובי המסך?

כן.

שאלה: הוא אומר "ועד"ז תשכיל בכל הפרצופין.", שאלה לגבי ב"ן. בב"ן יש א'/שורש.

אז מה?

תלמיד: ואז אין לו בעצם גוף.

יש רק הארה קטנה.

תלמיד: אז למה אין שם הזדככות של הפרצופים עוד יותר?

אין כבר מה שיזדכך. שורש לא יכול להזדכך, אין פחות מזה. פחות מזה זה רק צמצום וזה מה שקורה.

תלמיד: אז בב"ן יש גוף?

תלוי איך לקרוא לזה. גם ראש, איך לקרוא לראש אם זה עביות דשורש. זו בעיה.

תלמיד: אז יוצא שהקצה הזה הוא שמחזיק את כל המערכת חיה כל הזמן, כי היא לא מזדככת שם. זה כמו שהוא סוגר את המעגל, או לא?

נדבר על זה אחר כך. זה לא פשוט, צריכים הרבה דיבורים לזה. יש משהו במה שאתה אומר, אבל לא לעכשיו.

שאלה: מה המשמעות של השמות האלה ע"ב, ס"ג וכולי? זה נפתח לראשי תיבות?

אלה גימטריות, אורות וכלים שבתוך הפרצוף הם נותנים לנו את השם של הפרצוף. זה הכול.

תלמיד: אז זה נפתח למשהו, ראשי תיבות?

נפתח, ע"ב זה 72. ומסבירים לך מה זה 72, אורות וכלים איך שהם מקושרים ביניהם, שנותנים כזה שם. לכל אחד יש, נלמד את זה עוד מעט.

שאלה: יוצא שהראש של הנקבה בונה את הגוף. פעולה מועילה בונה את הפרצוף. ראש דזכר לא בונה גוף מצד אחד, ומצד שני דרגתו גבוהה יותר. האם יש איזו פעולה מועילה לפרצוף ולמערכת מכך שהראש דזכר בכלל לא קיים, והרמה שלו גבוהה יותר?

בעלייתנו ממטה למעלה, אנחנו משתמשים בראש דהתלבשות כדי לעלות יותר ויותר.

שאלה: זה שאנחנו אומרים שהכול זאת ה-ו-י-ה אחת, זה אומר שהתהליך הוא אותו תהליך לאורך כל הדרך?

כן.

תלמיד: זאת אומרת שכל מה שקורה על ד' הבחינות, שהאור ממלא את בחינה א' עד הצמצום, גם קורה בכל הפרצופים?

לא, רק פעם אחת באין סוף.

שאלה: במה ניתן לזרז התעוררות הרשימות?

לזרז התעוררות הרשימות אפשר רק על ידי הקבוצה, שדרכה אתה תקבל את המאור המחזיר למוטב. על ידי כך שתדאגו שיהיו לכם יותר חברים.

שאלה: בעל הסולם אומר, שגוף עם העביות הכי גדולה צריך לזכך את עצמו על ידי תורה ומצוות. מה זה "תורה ומצוות", איך אני יכול לזכך את הגוף בכדי להשפיע נחת רוח לבורא?

יש על זה פסוקים, אתם צריכים לדעת מה כתוב בתורה על "תורה ומצוות". מה שאספר וכמה שאמרתי זה לא משכנע, זה לא מובן.

"תורה" זה נקרא המאור המחזיר למוטב, ואתה מעורר אותו על יד פעולות שמסוגלות לעורר את המאור המחזיר למוטב. הפעולות האלו נקראות "מצוות". למה מצוות? כי אתה מצווה לעורר את הבורא כדי שיאיר עליך ותוכל להיתקן. זה נקרא "תורה ומצוות".

תיכף תקבל את מה שכתוב על זה ולא את מה שאני אומר. כי יש הרבה דעות על מה זה נקרא "תורה ומצוות". גם לך כנראה יש בלבול. יש גם מאמר על מצוות אוריתא, פקודים אוריתא, זה בסוף "הקדמת ספר הזוהר", תקרא גם את זה.

יש לנו משהו כתוב על זה, יש לנו איזה קובץ שנקרא "תורה ומצוות"?

תלמיד: יש לנו ספרון שנקרא "כך כתוב", יש בו פרק שלם על זה.

יש לנו ספרון "כך כתוב" ושם יש פרק שלם. תקרא מה זה אומר.

תלמיד: האם אני צריך להתייחס ל"שורה התחתונה", זיכוך הגוף על ידי תורה ומצוות, או להתייחס למהלכים של כל עניין ד' הבחינות? איפה אני צריך לתת יותר משקל?

איך לזכות את הגוף? בעיקר על ידי זה שאתה מתקרב לחברים ויחד איתם פועל על הכוח העליון ודרכם אתה מקבל בחזרה את המאור המחזיר למוטב, שהוא מזכך לך את הגוף ובונה בך כלי יחד איתם. ואז אתם מקבלים את האורות ומגלים את הבורא.

שאלה: בסוף של גלגלתא לא נכנס כל האור ואילו בע"ב יש התרשמות מהאור שהוא על עביות ד', איך אפשר להסביר את זה?

עביות לא שייכת לסוף גלגלתא, כמה שהיא קיבלה. עביות זה רשימו. וכמה שהיא קיבלה זה כבר האור הפנימי. עביות זה המצב של הכלי, וכמה שהוא קיבל אור פנימי זה המצב של האור, הבורא שממלא אותה לפי השתוות הצורה, שזה שני דברים שונים.

שאלה: בעל הסולם אומר שהרשימו דעביות מזדכך בביטוש. מתי מזדכך הרשימו דהתלבשות?

רשימו דהתלבשות לא יכול להזדכך, הוא נעלם מתי שהכלי מזדכך, כי רשימו דהתלבשות לא שייך לפעולת הכלי עצמו.

תלמיד: אז איך שרשימו דעביות מזדכך גם רשימו דהתלבשות יורד אוטומטית?

וודאי. אתמול נהניתי במסעדה אחת והיום נכנסתי למסעדה אחרת, אין בה את מה שהיה אתמול, אכלתי את מה שאכלתי במסעדה הזאת ויצאתי ממנה. ביום השלישי אני מגיע למסעדה אחרת, אז אני כבר לא שואל על מה שהיה שלשום, אלא רק על אתמול. תמיד יש לי רשימו מהפרצוף הקודם. פרצוף עלי עליון לא משפיע עליי, אני לא מרגיש אותו, רק את הפרצופים הסמוכים, תחתון ממני ועליון ממני, רק את זה יש לי.

שאלה: מה זה "ראש דהתלבשות" מלמטה למעלה שבזכותו עולים מדרגות?

ראש דהתלבשות אני לא מקבל, אני רק מרגיש את הרשימות האלו ולכן זה נקרא ממטה למעלה, אני מקבל אותו בדחייה.

תלמיד: אני מתכוון לעבודה בעשיריה, אם צריך להתרכז בבירור הזה, איך לבנות "ראש" בעשיריה?

תבנה את העשירייה כך שכולם מחוברים, ואחר כך אתה תראה איך הבורא מסדר לכם את הפרצוף. ואז זה יהיה ברור.

שאלה: איך גילוי הרשימות גורם למאמץ משותף של תחבולות בכדי להסב נחת רוח הדדית?

את זה אנחנו צריכים לגלות. גילוי הרשימות שגורם לחיבור מיוחד, לפעולות מיוחדות, אנחנו צריכים לעורר את המאור המחזיר למוטב ואז באורו אנחנו נראה את הכול, רשימות, פעולות, כול מה שאנחנו צריכים לעשות. וודאי שכול זה קורה כמו במערכת שהיא מסודרת, יש שם רשימות, יש שם פעולות, יש לנו סדר מלמעלה למטה ואיך אנחנו צריכים לעלות ממטה למעלה. אין בזה שום בעיה, רק לעורר את המאור.

תלמיד: למה גילוי ה-ו-י-ה אחת מגלה את כל הפרטים עד אין סוף?

כי אין שום דבר חוץ מה-ו-י-ה אחת.

תלמיד: למה בכדי להשפיע נחת רוח צריך שהמסך יעלה ויגיע לאצילות הפרצוף, על זה הוא עושה זיווג דהכאה על מסך מתוקן בכלי מלכות, למה זה כך?

אחרת לא יהיה לו קשר עם האור העליון ועם העביות יחד. זה צריך להיות כלול משניהם.

שאלה: למה גוף הפרצוף נקבע על פי קומת הנקבה?

כי זה העיקר, העביות. "נקבה" היא העיקר. הזכר סובב את הנקבה, הוא סובב בצורה שהוא משרת את הנקבה. זה שנקרא שנשים הן "כאילו" [לא העיקר], זה בגלל ההסתרה. עד כמה שאנחנו מתקרבים יותר ויותר לתיקון, אתה תראה, גם באנושות וגם בכל דבר, נשים שמתחילות להיות יותר עוצמתיות, דורשות ומבצעות יותר.

תלמיד: מה קומת הפרצוף קובעת ביחסים, בהתקדמות? הנקבה היא זו שמשפיעה על קומת הפרצוף?

עביות זה העיקר.

תלמיד: אנחנו אומרים, שמה שאנחנו מחשבים בראש, המאמצים של הראש, מתלבשים בגוף.

זה מה שכתוב, "שמע מה שאומרת לך שרה", כי "אברהם ושרה" זה פרצוף, היא "העביות" והוא "ההתלבשות", הוא צריך לשרת אותה. בפעולות בקדושה אתה חייב ללכת לפי דרגת העביות שבך, מכוסה במסך, וודאי.

שאלה: מקודם החבר דיבר על לחץ כלפי החברים ואני רציתי להגיד בשם החברים וגם בשמו, במיוחד בשמו, תודה לך שפתחת לנו עשירייה, פתחת לנו דבר כזה ושאנחנו בכלל יכולים לגעת במציאות בצורה כזאת.

תודה. אני באמת שמח מאוד שאנחנו הגענו לאיזו אחיזה בעשירייה. אנחנו עדיין לא מבינים עד כמה זה העיקר, שבזה הכול, רק להחזיק בזה עד גמר התיקון. זה ה-ו-י-ה, זה שלד של ה-ו-י-ה ששם מתגלה הבורא. פשוט יש לך כבר התחלת הכלי ואז צריכים יותר ויותר לייצב אותו, לחבר אותו, עד שהבורא יתגלה בו לפי השתוות הצורה, ממש כך. זה מה שיש. לכן אני גם שמח מאוד שאנחנו הגענו למצב שעוסקים בה-ו-י-ה בקבוצה, וכך זה יקרה.

תלמיד: יש הכשרה לפסח.

בשבוע הבא זה הכנה לפסח. פסח הוא בשישי דשבוע הבא. אז יש בדיקה ושריפה וכל הדברים. אנחנו צריכים ללמוד להכין את המאמרים בצורה הדרגתית, מה זה נקרא הכנה לפסח, מה זה נקרא פסח, מה זה שורפים, בשביל מה ולמה ומה, כל דבר ודבר. לכן אנחנו צריכים שזה יהיה אצלנו מסודר יפה וטוב.

לגבי כנס אמריקה וכנס מקסיקו.

תלמיד: סיימנו לאסוף את כל השיעורים, גם מקסיקו, גם צפון אמריקה, גם השיעורים שבין לבין. אנחנו מתרגמים אותם עכשיו לעברית, יהיה לך דף אחד עם כל הזרימה, גם לו"ז הכנסים הוא כמעט גמור. ואז אנחנו ניפגש בתחילת השבוע ונעבור על הכול, ואם זה בסדר, נוציא את זה לצוותים, נתחיל להעביר.

יש לי כבר לו"ז על ההופעות שלי במקסיקו?

תלמיד: לא, עדיין לא סגרנו לגמרי, יש עוד כמה פרטים לסגור.

כי אני נפגש שם עם הקהילות היהודיות.

(סוף השיעור)