שיעור הקבלה היומי25 Kas 2021(בוקר)

קטעים נבחרים

קטעים נבחרים

25 Kas 2021

בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ע"ב, הבטחון הוא הלבוש להאור*

  1. מה זה נקרא ביטחון? *במידה שהאדם דבוק דרך הקבוצה בבורא, הוא מרגיש את עצמו שנמצא בתוך כלי, בתוך עטיפה שנותנת לו מסגרת, שמכוונת אתה הראיה שלו ואת כל האבחנות שלו למקום הנכון, למקור של הכל. ההרגשה הזאת, שהוא נמצא מסודר בתוך כאילו אור חוזר שלו, היא נקראת הביטחון. צריכים לפתח אותה מתוך זה שמתייחסים נכון לחברים בחברה, דרכם מתייחסים נכון לבורא, ואז מאיר עלינו האור ונותן לנו הרגשת של לבוש לכל המחשבות והרצונות שלנו, והוא נקרא אור הביטחון*.

  2. *הכלי שאור החיים מלובש בו נקרא בדרך כלל ביטחון. היינו כל דבר קשה, האדם רואה שבידו לעשות. יש לו הרגשה: מה שיש לפניי אני כן מסוגל להיכנס לזה במגע. מה שבידי לעשות זה לבטל את עצמי ולהתגבר על עצמי. כלומר כל הדברים שאני חייב לעשות עם עצמי כדי להתקרב לבורא, ליתר דביקות, זה בידי, אני מסוגל. לא שאני גיבור, לא אני ועוצם ידי עושה את החיל הזה. אבל יש לו קשר, מגע עם הבורא, והמגע הזה מספק לו הרגשת הביטחון*. כמו ילד קטן שמחזיק את הגדול ביד ומרגיש ביטחון.

    האור ניכר ומורגש בכלי של ביטחון, ומשום זה מודדים את החיים שלו בשיעור שמידת הביטחון מתגלה שם. האור כולו כולו מופיע בכמות ובאיכות, בכל הצורות האופנים שלו, אך ורק לפי הלבוש של ביטחון, כי הביטחון שיש בו, בזה הוא יכול למדוד שיעור גדולות והחיים שלו. כאן אנחנו צריכים להבין שבאמת חוץ מאור הביטחון שנעשה לבוש על האור העליון, לא צריכים יותר כלום.

  3. ודאי שבאדם אין כוחות ויכולת לקבוע משהו, אלא אם הוא מגיע דרך עשירייה למגע עם הבורא, מקבל מלמעלה כוח עזרה, בזה הוא מרגיש שיש לו ביטחון, שיש לו כלי, שיש לו יכולת להרגיש את עצמו עומד ומסוגל. כלומר שיש בידו לעשות בכוחות על אנושיים, היות שהאור העליון אינו מוגבל כמו כוחות גשמיים שהם מוגבלים כולם. אם הלבוש הזה, הביטחון, מסתלק, אז האדם לפי זה מפסיק להרגיש האור העליון שאנחנו בו נמצאים, ואז נשאר בחיות מיוחדת שלנו, זה חיים גשמיים..

  4. *אם נאבדת רוח חיים, הרגשת הביטחון, ההארה העליונה, אסור להחליט, אסור לעשות משהו, כי כל מה שתעשה, אתה תעשה בכוח של הסיטרא אחרא. מה אז לעשות? שיתחיל לעבוד למעלה מהדעת, היינו שיגיד לגוף שלו: כל מה שאתה טוען, אתה צודק, ולפי השכל אין לי מה לענות לך, כי זה נכון. אתה אומר לפי השכל הבריא, לפי מדע, לפי חכמה, לפי כל דבר, כן, אבל אני מקווה שאני מתחיל לעבוד מחדש, ממש מחדש, מאפס. עכשיו אני מקבל עליי תורה ומצוות, כלומר כל מיני אפשרויות איך לעלות בדרגות השפעה*.

    אני נעשה גר, מתחיל להיכנס לעל מנת להשפיע. חז"ל אמרו גר שמתגייר דומה לקטן הנולד. כלומר אדם שמתחיל מדרגה חדשה, נקרא כאילו שעכשיו מגיע אליה, ולא היה מכיר אותה, הכל חדש. עכשיו אני מצפה לישועת ה', בטח הבורא יעזור לי ואני שוב אכנס לדרך הקדושה. כלומר בכלי של השפעה, בכלי של אמונה, בכלי של ביטחון, וכשיהיה לי כוח הקדושה אז יהיה לי מה לענות לך, לאגו שלי. אבל בינתיים אני מוכרח ללכת למעלה מהדעת, כי עדיין חסר לי דעת דקדושה. במידה שאני ארכוש אותה, אני יכול להיות בדעת דקדושה אבל תמיד אשתדל להגדיל את הכוח הקדושה, כלומר אמונה למעלה מהדעת.

    *כך האדם אומר לאגו שלו, ליצר הרע: "אתה יכול עכשיו לנצח אותי עם השכל שלך, ואין מה לעשות, אלא עליי להאמין באמונת חכמים, למרות שזה נגד השכל ורגש שאתה מציג לי.. אני צריך לקיים תורה ומצוות באמונה למעלה מהדעת, ובטח עליי להאמין שבכוח האמונה, השפעה, שאני עושה למרות שאני לא רואה בזה שום תועלת וסיבה, בכל זאת אני אזכה לסיוע מהשמים. כמו שכתוב, הבא להיטהר מסייעין אותו*".

  5. .. האדם ירגיש את הבורא ויעבוד עימו כמו עם החבר, לכן אנחנו צריכים להעלות חברים לדרגת הגבוהה ממש כבורא. אז נתחיל להרגיש שאין חברים, אלא הכל זה הבורא שרק מלובש בהם כדי לכוון אותנו, לנווט אותנו להכיר בו, בבורא. בהתאם לזה אנחנו צריכים יותר ויותר להיכנס לחברה, להתקשר בינינו ולהשתדל לממש מה שהוא כותב בינינו, ואז לא תהיה בעיה.

    *אין ברירה, אנחנו נתקדם לזה. שמעתי גם מהרב"ש, מאוד מאוד הייתי קשה והיה לי לא פשוט בכלל לקבל את התנאי הזה שאני חייב להיות בין החברים ולהתקשר איתם, לרכך את ליבי. כל זה נעשה תוך הרבה מאוד שנים וממש בכיתי לפני רב"ש. שאלתי אותו מה לעשות עם הלב, מה לעשות עם השכל? הוא אמר לי: זה לא ענין שלך, אתה צריך לבקש, לבכות, להשתדל כמה שאתה יכול. העיקר כמה שאתה יכול, ואולי עוד קצת למעלה ממה שאתה יכול. כלומר שייתן לך הרגשת חוסר אונים, בכי וכן הלאה, אבל לא יותר מזה. על כל זה הבורא בסופו של דבר הביא אותך למטרה. לא לנצח יריב, וכך תתקדם*.

    *העיקר אצלנו זה לצפות לביטחון. זו הארה מיוחדת שמגיעה לנו מלמעלה ובה אנחנו מתחילים להרגיש את הופעת הבורא. ביטחון זה הכלי להשגת הבורא. כשאנחנו משתדלים להיות בהרגשת הביטחון, בתמיכה הדדית בינינו, כך מתקדמים לגילוי הבורא לנברא*. זו מטרת חכמת הקבלה.

  6. ש: הכלי של הביטחון, איפה נולד, אצלי או בעשירייה?

ר: *בקשר שלך עם העשירייה. לא לחפש את זה דרך השכל, להפסיק לעבוד עם השכל. השכל הוא בהמי, גשמי, הוא עוצר אותך בעולם הזה ולא נותן לך להרגיש תופעות רוחניות כלשהן*.

  1. אני צריך להגיע למצב שאני רואה שאין ברירה, אני חייב לבטל את עצמי כלפי החברים, כלפי הקבוצה, ובה אני צריך לראות שכן, יש לי על מה ליפול. זה כבר שכל אחר, לא אישי אינדיבידואלי שלי אלא קבוצתי. אבל עדין זה בכל זאת על מנת לקבל, גשמי, אבל דרכו אני מגיע למצב שאני מתחיל להרגיש אבחנות רוחניות.

  2. ש: הרגשה של הביטחון שמחה...?

ר: כן. אני שמח בזה שיש לי יכולת להשפיע, להיות למעלה מהספקות, שלא שאני שולט עליהם. אלא למרות שיש לי ספקות, אני יחד עם זה מגיע למצב שנקרא המגדל הפורח באוויר. *אני שמח מזה שאין לי שום ביטחון גשמי, אלא מזה שאני דבוק לעליון*.

  1. ש: כשאור החיים הסתלק.. שוכחים.. כשנזכרים, מה עושים?

ר: כשנופלים ממדרגה רוחנית לדרגה גשמית ומתחילים לדאוג לחיים גשמיים, בדרך כלל המעבר הזה די מורגש. מה לעשות? כתוב כל מה שבידך ובכוחך לעשות, תעשה. שוב להידבק בחברים, להיכנס לשיעורים, לקרוא מאמרים. זה מה שצריכים לעשות. מאד מועיל לארגן שיעורים, לתת שיעורים לאנשים חדשים, כל דבר שאפשר בלהשפיע, תעשה. אין לי שום עצה אחרת.

  1. ש: יש הרגשה שנוצר חוב ששכחתי ונזכרתי מה חשוב בחיים..?

ר: להמשיך הלאה או לשלם על החוב, זה אותו דבר. מתגלה החיסרון מתוך זה שנפלת, ועכשיו אתה יכול להשלים אותו. פשוט להמשיך, *פשוט להמשיך, אבל לא להיות שקוע בעבר, לא לאכול את עצמו, אלא לקבל את הדברים האלה ככאלו שצריכים להיות*.

*אתם עוד תגלו הרבה מצבים שכאילו יש להצטער על מה שעברתם, על מה שלא עשיתם, על זה ששנים עברו ללא תועלת. אין דבר כזה, הכל נמצא בידי הכוח העליון והכל לפי מה שצריך להיות. רגע שעבר בצורה שעבר, אתה חייב לשחרר את זה ולהגיד שכך היה מתוכנן מאין עוד מלבדו
*.

  1. *אל תקבע. תראה מה שבעה"ס כותב ולפי זה תחשוב. אל תיקח כל החבילה יחד, לא, אלא על מה שהוא כותב, אותו משפט, תשתדל להתרכז על זה, ואז לא תטעה. אחרת אתה מתחיל לתפור את כל המשפטים לפי הבנתך, ואז יוצא שלא אתה לומד את בעל הסולם, אלא אתה רוצה ללמד את בעל הסולם מה שאתה חושב*.

  2. ש: אלא שיגיד עכשיו אני מת ומצפה לתחיית המתים?

ר: *כשהאדם מרגיש שנפל ממדרגה הרוחנית, מקשר רוחני שהיה לו עם החברים ועכשיו אין לו, הוא עושה ביקורת עליהם ומודע לזה. לכן הוא אומר: עכשיו אני מת. יש לצפות לתחיית המתים, זה כבר מצב טוב, הוא מכיר את מצבו, מבין איפה הוא נמצא ולמה יש לו לצפות*.

ש: איך הוא מגיע להכרה הזו שאומר שעכשיו הוא מת?

ר: אבל הוא לא עובד לבד על המצבים האלו, הוא עובד יחד עם החברים. הוא מתבטל כלפיהם, הם פועלים עליו, וככה כולם על כולם. זה נקרא עבודה קבוצתית. *בשביל מה אני צריך חברים, למה אני לא יכול להתקדם לבד? בגלל שלעבור ממצב למצב אני לא יכול בעצמי. כל מצב ומצב שאני בודק, אני בודק אותו מודד אותו כלפי החברים. גם כשאני הולך להכיר את הבורא, אני מכיר אותו בכלי של החברים*.

ש: במה תלוי המעבר, איך הוא קורה?

ר: אם הוא היה דבוק לפני זה במשהו לחברה, אז הוא מרגיש שהוא עכשיו נופל ואין לו שום קשר עם הרוחניות, יש לו רק להתפלל שזה יחזור באיזה צורה, כי בלי זה הוא מת.

ש: שמעתי אותך אומר לא לעשות פעולות במצב הזה ….

ר: קודם כל הוא לא יכול. אם זה באמת נפילה, אז אין מה לדבר. אלא אנחנו צריכים לתת לאדם במקרה כזאת כל מיני דוגמאות שהוא איכשהו אם מסוגל, שידע מזה באיזה מצב הוא נמצא, כי יכול להיות הוא בעצמו לא מבין באיזה מצב הוא נמצא, וכך נקדם אותו.

ש: נניח שהוא מכיר במצב שהוא מת, מה לא כדאי לי לעשות?

ר: *אני צריך רק להתבטל, כי אני כמו מת, עובר כל מיני מצבים שלא שולט בעצמי חוץ מפעולה אחת קטנה: ביטול*.

  1. *העיקר בשבילנו לעבוד לעשות. לא חשוב באיזה מצב אנחנו נמצאים, דווקא במצב הכי אנוש, שלא נראה לנו שיכול לצאת מזה משהו לפי ההיגיון שלנו, אנחנו חייבים במצבים האלה להמשיך בכל הכוח לעשות פעולות חיבור והשפעה בינינו לבורא, כמה שאפשר. דווקא המצבים האלה הם המועילים ביותר להתקדמות שלנו*.

  2. הביטחון זה לבוש על האור. אמונה למעלה מהדעת זה האור בעצמו, שמלובש בתוך הביטחון. הביטחון זה כמו ביטול כלפי העליון. אני מעמיד את עצמי כמו עובר במי אימו וכך אני מתקדם. צריך תמיד, בכל מצב ומצב, להתחיל את המצב מעיבור, שזה ביטול לגמרי, צמצום א', ואח"כ יותר ויותר, עד מצב שאני נמצא בו. בצורה כזאת אני בונה ביטחון.

*חלק 2 - מאמר החירות, כותרת: הצורה הכללית של המולידים אינה נאבדת*

  1. לכל אחד ואחד מאיתנו יש שורש שונה, וזה כבר קובע שאף אחד לא דומה לשני אלא יש הבדל ותפקיד. בהתאם לזה מטרה, בהתאם לזה בגמר התיקון המקום המיוחד לכל אחד ואחד.

    *אין אדם שיכול להחליף את השני, אין אדם שיכול להתחבר במקום מישהו עם מישהו, לעזור במקום מישהו למישהו אלא כל אדם ואדם הוא חשוב מאוד*.

    *אין הבדל בין בני אדם בחשיבותם. באמת כלפי הכלי השלם, שכל החלקים שלו הכרחיים, בתוך הכלי הזה אנחנו לא יכולים להגיד שזה יותר חשוב וזה פחות חשוב, אלא כולם חשובים כאחד*. יוצאים בסדר מיוחד בתיקונים, זה קודם וזה אח״כ בתפקידים שונים, זה הכל רק בדרך התיקון שמתגלה לעינינו, אבל בסופו של דבר שכולנו מצטרפים יחד לכלי אחד. אין שום הבדל בין איש לרעהו.

  2. אף אחד לא יכול להשלים, לתקן את השני, להיות במקום השני. כי לכל אחד ואחד יש לו שורש, מוצא, התכללות מיוחדת עם כוחות אחרים, זרים. לכן אין כאן שום מצב, אלא כולנו מיוחדים. כל אחד ואחד מיוחד מאוד, ואין באחד מה שיש בשני. כך אנחנו צריכים להתייחס לכל החברים ובכלל לכל באי העולם.

    מכאן יש לנו הרבה החוקים איך אנחנו צריכים להתייחס לכל הדומם צומח חי מדבר, איך אנחנו צריכים לשמור על יחס היפה הנכון בתמיכה הדדית זה לזה. אם אנחנו משתמשים באיזשהו חלק מהטבע, אוכלים שותים משתמשים במשהו, זה חייב להיות בהחלט לכיוון ההכרחי והטוב, לכיוון התיקון בלבד.

  3. אנחנו לא נכנסים לעבודה הפרטית של כל אחד ואחד, אלא אנחנו רק מחזיקים ומחזקים זה את זה איך להגיע להשלמה. השלמה כל אחד במה שהוא מסוגל להשלים את השני, כלומר מקבל רצון של הזולת, תפקיד של הזולת. ככל שהוא מסוגל להתכלל מזה, ועושה את זה, אבל ודאי שבזה הוא לא מוחק את עצמו ועובר לצד השני. הוא פשוט משתמש בהשלמה.

  4. יש בבהמה הזאת, שזה אנחנו, הגוף שלנו, גם בשכל שלה שהוא כולו על מנת לקבל, גם ברגש שלה שהוא כולו מבדיל, רק מקבל או לא. יש בכל המבנה הזה משהו, איזשהו שורש רוחני. למה דווקא אנחנו בצורה כזאת קיימים, ומצורה כזאת מתפתחים הלאה בתור בני אדם רוחניים.

  5. *אנחנו צריכים מצד אחד לתת חופש להתפתח לכל חבר וחבר בעשירייה. מצד שני אנחנו צריכים לעזור לכל חבר וחבר להתפתח*.

    *לא להגביל, לא לדבר אם הוא טועה במשהו, אלא אם כן הוא ממש מפריע לחיים שבעשירייה. צריך מאוד להיזהר בזה*
    .

  6. ש: במהלך השיעור אני לא שומע כלום, אני מנותק.....
    ר: *זה שאתה לא שומע, או זה אתה מעביר ביקורת, תתחיל לחשוב מה קורה, מה השוני בין שיעור הזה לשיעורים אחרים? האם זה תלוי בך או לא תלוי בך? כל הפוסל במומו פוסל. אולי אחרים, וישנם כאלה, נמצאים עכשיו בהתפעלות גדולה מאוד ואתה נמצא כמת. זה תלוי במצב הפנימי שלך*.

    *קראנו מאמר של בעל הסולם משמעתי, קראנו קטעים ממאמר החירות. לא נראה לך שאתה מקבל מזה משהו? הכל תלוי בכלים של המקבל. אין כאן שום דבר שאתה יכול להפיל עליי או על החברים או בכלל על כולם. פותחים לפניך חומר, ומה אתה אומר: זה לא משהו, משהו חסר. אז למה אתה לא חושב שחסר בך*?

ש: משך היום שחברים חוזרים על השיעור ומדברים זה נכנס ממש. אבל בשיעור לא..

ר: ללא ספק כשאתה קורא עם החברים ואתם ביחד רוצים למצוא תוכן בשיעור ולהתבטל כלפי השיעור, אז זה מועיל הרבה יותר מה שאתם לומדים בפעם ראשונה, שאתם שומעים אותו בשיעור בוקר איתי יחד. ודאי, אין ספק שהכל תלוי בכמה אתם מכניסים זה את זה לתוך העניין. זה הכי מועיל.

  1. ש: איך אפשר בכל זאת שכנע את הקהל להתקרב חכמת הקבלה...?

ר: אני לא יודע. שאלתי את הרב"ש ולא פעם, וגם הוא אומר *הדור עוד לא מוכן. כנראה שאנחנו נצליח, אבל בכל זאת אתם רואים, אתם נמצאים כאן, והגעתם מתוך פרסום שאנחנו בני ברוך עשינו על חכמת הקבלה. בכל זאת משהו מכירים, משהו יודעים, איכשהו מתקדמים, איכשהו מתפתחים. לכל אחד ואחד יש כבר מה שנקרא חלק לעולם הבא, וגם לגברים וגם לנשים. זה מאוד חשוב לי*.

*אני לא יכול לספר על כל הדברים ששמעתי מרב"ש, אבל בכל זאת עבודה גדולה נעשית במסגרת הארגון. אי אפשר להגיד שיש משהו שעומד ליד זה בחשיבות בכל המציאות, בכל העולם. לא. אנחנו בזמננו עושים עבודה מאוד מאוד גדולה וחשובה, וכולנו באמת מיוחדים שהבורא ברא ומשך, סידר אותנו ואת הארגון והכל כדי שנעשה הפצה גדולה, מאוד רחבה של חכמת התיקון בכל העולם. אנחנו צריכים ממש להשתדל להעריך את זה וכך להתקדם. לכן אני גאה בכם שאתם עושים בזה בכל זאת איזשהו תפקיד*.

  1. אנחנו יוצאים עכשיו לכיוון רומא ונתראה שם בסעודת הערב יחד עם הקבוצה איטלקית ועם כל החברים שרוצים להצטרף לזה.

    קריין: מה מצופה לנו בסעודה הערב?

ר: גם אני לא יודע. זה הכל תלוי בקבוצת רומא. גם מה שנדבר וגם מה שנאכל ונשתה. הכל תלוי בקבוצת איטליה. מגיעים מכל איטליה ושמעתי שיש מעל 100 איש שמגיעים מכל איטליה. אני שמח מאוד להיפגש איתם, הם באמת תלמידים שלנו מאוד נאמנים וצמודים לנו. אז שיהיה להם כל טוב.

נקווה שגם מזג אוויר יהיה לכם טוב. אצלנו כאן היום ברקים וגשמים. רק חסרה לנו התפרצות הר געש.. שלא יקרה. זה הכל. בהצלחה לכם ונראה כבר היום בערב ו מחר כבר בישראל. שלום ולהתראות.