ערב איחוד - "מטרת החברה"
שיעור ערב 14.07.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
הכלל הראשון בחכמת הקבלה, שכל הבריאה היא מערכת אחת. היא מתחלקת לארבעה חלקים לפי אותיות ה-ו-י-ה, דומם, צומח, חי ומדבר גופניים, רוחניים, גשמיים אבל בסך הכול זו מערכת אחת. כדי שנכיר את המערכת הזאת, שנהיה באמת בדרגה העליונה שלה, בדרגת המדבר, אנחנו צריכים לעבור משבירה לתיקון, ולהרגיש בתיקון הזה את כל שלבי השבירה וכנגדם את כל שלבי התיקון. ואז נגמרת כל הבריאה וכל התיקונים במערכת אחת גדולה, יפה, שכולה כוללת בתוכה את הכול, שנקראת "אדם".
אבל כדי להכיר את המערכת הזאת, להגיע לדרגת האדם, זאת אומרת להיות בדומה לבורא, שכך זה שם ה"אדם", אנחנו צריכים ממש בכוחותינו, בעצמנו להרגיש כל מצב ומצב בדרך. לכן לנשמות מיוחדות הבורא נותן הזדמנות להתחבר בעשיריות כי זה פרצוף שלם, עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה, ושם, בתוך העשירייה הקטנה, כמו במיני עולם, לבדוק, ללמוד, להרגיש, להכין את עצמם להיות אדם.
כי הכול, בסופו של דבר, מתרכז לעבודת החיבור. ועל זה כבר מדובר הרבה בכל מיני רמות, שפות, "ואהבת לרעך כמוך", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" ועוד ועוד. זה מה שמגלה חכמת הקבלה. לכן אסור היה לגלות אותה לפני שהאנושות התקרבה להרגשת השבירה, תקופה שהחלה רק מזמן האר"י והלאה, ואנחנו כבר נמצאים לפי מה שקובע בעל הסולם, ממש בתקופת "ימות המשיח".
ולכן עלינו לממש את התיקון, הכול מוכן לזה. אמנם אנחנו, אפשר להגיד הדור הראשון מהדור האחרון, אבל בכל זאת, הכול הוכן, וכל העבודה תלויה בנו. אנחנו רואים עד כמה היום זה מתחיל להתפשט בכל העולם, אנחנו רואים עד כמה כל העולם מתדרדר ומראה לכולנו את האפסיות, נבזות, חוסר האונים וברור לכולם שלאף אחד אין אפשרות אפילו לדעת, להכיר איכשהו מהי הדרך ומה צריך לעשות וכך חיים מהיום להיום, אפילו לא למחר.
ודווקא בזמנים כאלו, במצבים כאלו, קמה קבוצה, שהיא כן חושבת שיש לה מה להגיד, שיודעת איך ללכת קדימה, מה לעשות עם עצמה ועם העולם. היא גם מבינה שהיא לא כל כך מבינה, היא מרגישה שהיא לא כל כך מרגישה, אבל זה בידיים שלה, וזה המצב הטוב ביותר, שנתנו לנו להשלים את הבריאה. ולכן אני מאוד שמח שאנחנו נפגשים בפורום כל כך גדול, ממש עד אפס מקום באולם הזה, ונקווה מאוד שבתפילה שלנו, בחיבור בינינו, אנחנו כן נתקדם ליישום המטרה.
אני רוצה במיוחד לכבד את הנשים שהגיעו, זה חלק גדול וחלק מאוד מכובד, חלק טוב שב"בני ברוך". אז בואו נלמד כמה פסוקים ששייכים למטרת החברה, לחיבור בינינו, איך אנחנו על ידי חיבור מגיעים לתיקון העולם, איך דווקא עלינו לעשות זאת ואיך דווקא בזמננו לעשות. ואחר כך יהיו עוד שאלות, תשובות אם תרצו, ועוד. וגם אולי נעשה קצת סדנאות, נשתדל.
קריין: קטע ראשון מתוך מאמרו של הרב"ש, "מטרת החברה א'".
"אנחנו מתאספים כאן, ליסד חברה, שכל אחד מאתנו נלך ברוח הזה "להשפיע לה'". ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם להתחיל להשפיע להאדם, שזה נקרא "אהבת הזולת". ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו. שכל אחד ואחד צריך להיות בשפלות מצד אחד. ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאתנו יש לו רק מטרה אחת "שהשכינה תשרה בינינו"."
(רב"ש - א'. מאמר 1, חלק א'. "מטרת החברה - א" 1984)
אני חושב שכולנו רוצים את זה, לגלות את הבורא בינינו. אנחנו מבינים שהוא יכול להיות רק בינינו דווקא. זאת אומרת, על ידי חיבור, שאנחנו נשתדל לעשות כך שטבע החיבור, עוצמת החיבור, תהיה דומה לו לפחות בדרגה הראשונה שהוא צריך להתגלות. לזה אנחנו משתוקקים, לדרגה הראשונה של גילוי הבורא מתוך 125 מדרגות בסך הכול. זה בכוחנו, זה מגיע לנו, אנחנו עשינו לזה מספיק מאמצים. חסרה לנו רק עוד קצת פעולת חיבור וזה יקרה. נקווה מאוד שאנחנו מתקרבים לזה ומגיעים לזה ממש.
אומר רב"ש, "שכל אחד ואחד צריך להיות בשפלות מצד אחד." בשפלות, כי אנחנו מכירים את הטבע שלנו, "ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאתנו יש לו רק מטרה אחת "שהשכינה תשרה בינינו"." אם כך נרכז את הרצונות, הכוונות, התשוקות שלנו, ודאי שזה יקרה.
קריין: קטע שני, מתוך מאמרו של הרב"ש "עשה לך רב וקנה לך חבר".
"אלו אנשים, שהסכימו שיתייחדו לקבוצה אחד, שיתעסקו באהבת חברים, הוא מסיבת שכל אחד מהם מרגיש, שיש להם רצון אחד, שיכול לאחד את כל הדיעות שלהם, כדי שיקבלו את הכח של אהבת הזולת. כי ידוע מאמר חז"ל שאמרו: "כשם שפרצופים אינן דומות זה לזה כך אין דעותיהם דומות זה לזה". אי לזאת אלו אנשים שהסכימו ביניהם, להתאחד בקבוצה אחד, הבינו שאין ביניהם כל כך התרחקות הדיעות מבחינה זו שמבינים, את נחיצות של עבודה באהבת הזולת, לכן כל אחד יהיה מסוגל, לוותר ויתורים לטובת הזולת ועל זה יוכלו להתאחד."
(רב"ש - א'. מאמר 8 "עשה לך רב וקנה לך חבר - ב" 1985)
אנחנו נמצאים בדרגה הראשונה הגשמית. מה שדורשים מאיתנו, האם אנחנו יכולים להעריך את העלייה הרוחנית יותר מהמצב הגשמי שלנו. בסך הכול את זה. אם אנחנו יכולים להעדיף רוחניות על פני גשמיות, לא שאנחנו עוזבים את העולם הזה ובורחים ממשהו, אלא בתוכנו, לפי ההערכה שלנו, אם אנחנו יכולים לעשות כך שהרוחניות, החיבור בינינו, יהיה יותר חשוב לנו מהחיים הגשמיים, למרות שאנחנו מקיימים אותם בכל מה שצריך, אם כך נעדיף, כבר בזה אנחנו מעלים את עצמנו לדרגה הרוחנית הראשונה.
לכן לא צריכים יותר מזה, רק קצת להתרכז בכוונה שלנו, במחשבה שלנו, להעריך את החיבור יותר מהמצב הגשמי הרגיל. ואז, כבר מתוך זה, נוכל לעלות לדרגה הראשונה הזאת ולהרגיש את תחילת הנשמה.
אומר רב"ש, "אלו אנשים, שהסכימו שיתייחדו לקבוצה אחד, שיתעסקו באהבת חברים, הוא מסיבת שכל אחד מהם מרגיש, שיש להם רצון אחד, שיכול לאחד את כל הדיעות שלהם, כדי שיקבלו את הכח של אהבת הזולת. כי ידוע מאמר חז"ל שאמרו: "כשם שפרצופים אינן דומות זה לזה כך אין דעותיהם דומות זה לזה". אי לזאת אלו אנשים שהסכימו ביניהם, להתאחד בקבוצה אחד, הבינו שאין ביניהם כל כך התרחקות הדיעות מבחינה זו שמבינים, את נחיצות של עבודה באהבת הזולת, לכן כל אחד יהיה מסוגל, לוותר ויתורים לטובת הזולת ועל זה יוכלו להתאחד."
(רב"ש - א'. מאמר 8 "עשה לך רב וקנה לך חבר - ב" 1985)
רק חשיבות. רק לתת תשומת לב לחשיבות, שתהיה הגשמיות קצת פחות מרוחניות, בנקודה אחת, וזה מספיק כדי שאנחנו כבר נתחיל להרגיש את הרוחניות. וזה הכול תלוי בסביבה, כמו שאנחנו לומדים. לכן הסביבה צריכה להיות כמה שיותר גדולה, כמה שיותר חזקה, כמה שיותר מלוכדת, שכל אחד יעזור לשני, שאנחנו נדבר תמיד בגדלות החברים, בגדלות החברה, בגדלות העבודה שלנו, בגדלות המורים שלנו, במיוחד רשב"י, האר"י, בעל הסולם ורב"ש, וכך נתקדם.
הכול תלוי בדעת החברה, עד כמה שאני מקבל רוח מהסביבה, לפי זה אני אלך. אין כאן שום דבר אחר. אנחנו כבר למדנו איתכם במה תלויה הבחירה של האדם, שזו בחירה בחברה. זה מה שעלינו לעשות, אז נחזיק בזה יותר.
קריין: קטע שלישי. מתוך מאמרו של הרב"ש "מטרת החברה".
"צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, שנוכל לעבוד ביחד, לבטל הרצון לקבל, שהוא נקרא "רע", מטעם שהוא המונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת, שצריכים להגיע לזה. אז מכל היחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם. נמצא, שכל אחד הוא מיוסד על רצון גדול, שהוא רוצה להגיע להמטרה. ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא חסרונו. אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול להתאחד עמהם."
(רב"ש - א'. מאמר 1, חלק ב'. "מטרת החברה – ב'" 1984)
סדנה
איך אנחנו יכולים לקבוע כאלו סדרים בינינו שאנחנו תמיד נשמע מהחברים שבח על הסביבה, עד כמה היא עוזרת, עד כמה היא תומכת, עד כמה היא מחזיקה אותי ברוחניות מעל הגשמיות, עד כמה אני נעזר בה במקרים קשים?
איך נוכל כך לעורר זה את זה לשבח החברה? כי סך הכול, במידת שבח החברה, האדם מתחיל לקבל מהם גדלות הבורא, וזה מה שמוציא אותו, מעלה אותו לדרגה הרוחנית. אז איך אנחנו עושים זאת? איך אנחנו מחזיקים את גדלות החברה, גדלות הבורא, גדלות הקבוצה בגובה כך שזה יעזור לנו להיות ממש למעלה מהקרקע?
*
בואו נחשוב ונספר לעשירייה, כל אחד יספר לקבוצה שלו, מה חסר לו כדי להשיג רוחניות? פשוט. והאם האחרים שהוא מספר להם את זה מסוגלים לספק לו את זה?
*
אולי העניין הוא לא בי, ולא בסביבה שלי, אלא בבורא? למה אנחנו עדיין נמצאים באיזו המְתנה בין שמים וארץ? אולי העניין הוא בפנייה שלנו, שלא פונים אליו בתפילה שחסרה כאן? בסופו של דבר הכול צריך להיגמר בדרישה לבורא, בתפילה. מה חסר לנו כדי להתפרץ בזה?
*
אולי כדי לפנות לבורא חסרה לנו הרגשת הגדלות הבורא, שלא נזכרים בו, ואם כן, אז לפרקים, לפעמים. לא מרגישים שהוא ממש נמצא מעלינו, לוחץ עלינו, מצפה, מחכה. איך נפתח את התשוקה הזאת, ההרגשה הזאת, את הצמא הזה אליו שיעזור? קודם כל, להרגיש שהוא נמצא בחיינו, ובצורה כזאת שהוא מוכן לפנייה אליו. איך נפתח כזה יחס, גדלות הבורא, איך אפשר? זה מונע מאיתנו תפילה ואנחנו באמת צריכים להבין שרק הפנייה כתפילה היא תעזור לנו, תצילנו. איך משיגים גדלות הבורא?
*
אז ברור לנו איך אנחנו פונים לבורא או לא? אם לא, אז צריכים לדבר עוד. אין לי מה להגיד, כי זה חסר, רק זה חסר לנו, וזה כתוב בכל מקום. יש אוזן קשבת, הכול, חסר מאיתנו גם חיסרון וגם פניה, ואפילו לא כל כך חיסרון, העיקר לפנות.
איך אנחנו בונים מערכת כזאת שאנחנו כל הזמן נמצאים בתפילה? כמו שעשו תלמידי רמח"ל שהיו בתורנות בלתי פוסקת. איך אנחנו עושים תפילה בלתי פוסקת עד שיענה?
*
התפילה שלנו לא יכולה להיות חזקה כי אנחנו כאלו בינתיים, חלשים. התפילה שלנו לא יכולה להיות אמיתית כי באמת אנחנו לא כל כך יכולים לרצות רוחניות, השפעה, אהבה, מסירות נפש וכן הלאה. התפילה שלנו זה כמו שילדים קטנים באים והם מצליחים בזה שהם לא מפסיקים לנדנד. נכון או לא?
לכן זה מה שאנחנו צריכים לעשות, זאת אומרת לא בכוח ולא בהתפרצות גדולה ולא מתוך הלב הפנימי, אלה דברים שעד כמה שנעשה זה יהיה משהו לא אמיתי ולא טבעי ולא ב-100%. ב-100% אנחנו יכולים לעשות רק דבר אחד, 100% מהזמן, כי את זה אנחנו יכולים למדוד. אז אנחנו צריכים להיות במשמרת כך שכל הזמן כל הזמן לפחות איזה חלק מהעשירייה או אולי מכמה עשיריות נמצא בתורנות של התפילה ומתפלל עבור האחרים.
איך אנחנו נלמד איך להתפלל עבור כולם, וכשכל עשירייה תתפוס את הזמן שלה, כבר נצליח, לפחות בתור ילדים שלא עוזבים ובזה נצליח. איך נעשה זאת? תחשבו, דברו על זה.
*
קריין: קטע מספר 6 מתוך המקורות שלנו. אומר הרב"ש,
"אם חברה שנתייסדה על אנשים מסוימים, ובעת שהתאספו, בטח היה מי שהוא, שרצה אז ליסוד את החבורא זו דוקא, בטח היה מברר אנשים אלו, שהם מתאימים לזה. היינו שיש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה. לכן גם עתה, לאחר שהוא מרגל אחריהם, הוא צריך להתגבר ולומר, שכמו שהיו אז בעת שנתייסדה החברה, כולם בדיעה אחת, שצריכים ללכת בדרך של אהבת הזולת, כמו כן גם עתה. ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה."
(רב"ש - א'. מאמר 9 "לעולם ימכור אדם קורות ביתו" 1984)
לכן אנחנו צריכים להבין, צריכים להאמין שזה הבורא אסף אותנו, אין עוד מלבדו. אף אחד לא עושה, כמו שכתוב, אפילו תנועה באצבע קטנה שהיא לא מהשמיים, כל שכן לאסוף כזאת קבוצה שהיא תתעסק בהשגת הבורא בלעשות נחת רוח לו בלהשיגו. לכן אנחנו צריכים להבין שכל חבר וחבר, חברה וחברה, כולם כולם כאחד הם ממש נבחרים על ידי הבורא, לכן כך אנחנו צריכים להתייחס לכל אחד כמו לבורא, שהחבר בעיני כך הוא יראה שהבורא נתן לי אותו כמתנה שעל ידי חיבור עימו אני יכול להשיגו, להשיג את הבורא. לכן צריכה להיות כאן גדלות החברה, גדלות החברים ומתוכם נוכל להגיע לגדלות הבורא.
סדנה
איך אנחנו מפתחים את ההרגשה הזאת, ממש עובדה שאנחנו חברה מיוחדת ומחוברת מלמעלה על ידי כוח עליון, שכל אחד ואחד הבורא הביא אותו מרחוק ושם אותו, נתן לו רצון, סבלנות, הזדמנות להיות איתנו יחד. איך אנחנו צריכים כך להודות לבורא על זה שהביא לי חברים כאלו?
איך אנחנו מודים לבורא על זה שהביא לי כאלו חברים? לא להפך, אלא תודה לבורא שהביא לי אתכם.
*
עם מה אנחנו יוצאים עכשיו הביתה ולחיים? תסבירו כל אחד לאחרים ובאמת שתהיו בעלי מילה. עם מה אנחנו יוצאים מהערב הזה?
*
קריין: חברים, אני רוצה רגע להזמין לבמה בבקשה כמה חברים יקרים ואהובים.
תלמיד: ערב טוב חברים יקרים, זה מעמד מאוד מאוד מרגש שעומדים פה. מיד מורגש מעבר למילים כל מה שלמדנו בשיעור המדהים הזה וכל מה שעברנו בערב הזה, מה זו חשיבות חברים ומה זו חשיבות הבורא. ובעיקר לצאת מפה עם תודה ענקית בלב ועם אהבה גדולה מאוד ועם רצון גם להעביר את זה כמה שאפשר.
ערב כזה או מעמד כזה ממחיש את היסודות של החברה שלנו, של הדרך המיוחדת שהיא חברה, חיבור, שהבורא בחר פה כל אחד. כל זה עובר בלימוד, ויש לנו את המתנה האדירה הזאת את הרב שקיבלנו עם הספרים. ועוד יסוד אחד שעוזר לנו לממש את כל הדבר הזה זה הפצה.
יש לנו עכשיו יש לנו המון אירועים, אבל יש לנו כרגע קמפיין קיץ ורצינו לבקש את העזרה של כולכם קודם כל במחשבות ובכוונות, גם בארץ וגם חברים בכלי העולמי, שנחשוב כולנו יחד שנצליח וכך נעזור לעוד נקודות שבלב להתגלות. ונענה על החסרונות שלהם לא רק במחשבה, גם במעשה יש מקום לכל אחד להשפיע בכל דרך שהוא מוצא לנכון. יש בכל קבוצה אנשים שאחראים על תחומי הפצה, אז בבקשה תפנו אליהם וביחד נוכל לממש את הדרך שלנו כמו שצריך.
לחיים חברים ותודה רבה.
תלמיד: אתם כבר מכירים את הפנים שלי שאני עומד פה אני מדבר על הארכיון "מערכת הקשר בינינו". כבר יותר משנתיים אני מתעסק בזה וזה תמיד מיוחד, חם, מרגש לפגוש אתכם תורמים לדבר הזה בזמן שלכם, במחשבות, בתפילות, בתרומות הגדולות, יש המון המון תרומות שמגיעות מקבוצות ישראל ובזכותכם אנחנו עושים את הבלתי יאומן.
אני מזהה פה הרבה פרצופים, הרבה תלמידים שלי ובטח יש עוד הרבה שלא יודעים מה זו מערכת הקשר בינינו. מערכת הקשר בינינו היא בעצם התמצית של מפעל ההפצה של הרב לייטמן, של ארגון "בני ברוך". זה בעצם מרכז את כל המאמצים שעשינו לבנות את הארכיון הזה של אלפי קבצים, שיעורים, תמלילים, כל מה שאתם לא מדמיינים הכול נמצא שם. מערכת הקשר בינינו מורכבת מהמון המון מערכות שרובכם אפילו לא יודעים, כל המערכת של תרגום סימולטני, כל המערכת של השידור, של הצילום, כל התהליכים של הקבצים שעוברים פה, כל התהליכים של התחזוקה של התשתיות, השרתים, יש לנו שרתים בכל העולם, יש קווי תקשורת בכל העולם. מערכת הקשר בינינו היא מערכת ייחודית שעוד לא המציאו אותה בעולם, שמחברת אנשים מעל זמן, שפה, מקום, ללב אחד ואנחנו ביחד בונים אותה.
קצת נתונים. בכל יום נכנסים יותר מ-8000 אנשים לקבלה מדיה לצרוך קבצים, בשנה האחרונה צרכו יותר מ-300,000 אנשים קבצים שזה יותר ב-100,000 מהשנה הקודמת, אנחנו רואים גדילה מטורפת, בזכותנו, בזכותכם. הנתון הכי מעניין שראינו ש-80% מהצרכנים הם אנשים חדשים, לא אתם. זה אומר שבתרומות שלנו, במאמצים שלנו אנחנו פותחים זאת למעגלים חדשים וזה מדהים, ואנחנו רק בהתחלה.
אנחנו עובדים עכשיו ממש על הגרסה הבאה של מערכת הקשר בינינו שהולכת לשרת אתכם יותר, לתת לכם את כל האפשרויות שאפשר, אבל זה הרבה מאמץ והרבה עבודה. אז קצת סבלנות אבל תקבלו עדכונים בהמשך. ועדכון אחרון, לאחרונה אני משער שחלקכם שמתם לב, פתחנו את "מכללת און ליין" שהיא בעצם לימודים און ליין באינטרנט, בעברית בפעם הראשונה. זה מאמץ של השנה האחרונה מהכספים של התרומות של מערכת הקשר בינינו ויש לנו היום יותר מ-2500 תלמידים חדשים, חברים חדשים.
יש לי שאלה לרב, אחרי שהלב מתפוצץ מהיחס הזה שמקבלים מהחברים, מכל התרומות וזה זמן, זה מאמץ, זה מחשבות, איך אפשר להודות להם?
זו באמת מחלקה מיוחדת מאוד, הם עשו דבר שחלמתי עליו שנים, צעקתי בעשר שנים האחרונות, ויצא טוב, הם באמת הצליחו. יש לנו כל מה שאנחנו רוצים, כל מה שאנחנו עברנו בכל צורת מדיה, הכול מוכן לשימוש בכל השפות מכל הכיוונים. ולגמרי לגמרי אוטונומי, זאת אומרת לא שייך לכלום. כל העולם יכול להיסגר, ודווקא האינטרנט שלנו יעבוד, ממש כך. שם האתר kab1.com.
אני מודה להם מאוד, וכרגיל, אם הוא מדבר, אז הוא מבקש כסף. בואו נעזור לו אם כך, יש כאן קופת תרומה?
תלמיד: יש לנו דוכן בחוץ שמחכה לכם, עם הרבה הרבה חברים. יש את האתר kab1.com, בכל השפות אפשר לתרום, כל אחד כמה שיכול, גם שקל זה טוב. המאמץ המיוחד הזה הוא לא נספר בכסף, הוא נספר ביחס מיוחד שאנחנו אוגרים ביחד לתוך מערכת קשר בינינו שעושה שינוי בעולם. אנחנו כבר רואים את זה בפועל, נפתחים מעגלים בכל העולם.
מערכת הקשר בינינו היא לא טכנולוגיה, התשתיות שלה הן הנשים של הארגון של בני ברוך. אז קודם כל אתן הנשים, יש פה כמה נשים מהכלי העולמי, יש פה נשים מאמריקה, מאירופה, יש פה נשים מרוסיה שהגיעו לערב הזה. וכשאני אומר את זה, זה לא סתם, כי התשתית של המערכת היא נשים, נשים נמצאות בכל מקום. יש עשרות נשים שמתמללות כל שיעור, שעורכות כל שיעור, יש עשרות נשים שמקטלגות את כל הקבצים, יש המון נשים שעובדות על תוכן ועל ייצור של תוכן ועל וידאו ואודיו ומה לא, ובטח את העיתון הנפלא שעשיתן ועוד המון המון דברים שמחכים לנו. אז תודה לכן נשים יקרות, אתן מערכת הקשר בינינו.
תלמיד: אנחנו הולכים לסיים את הערב שלנו, ויש לנו הודיה עמוקה מכל הלב לנשים המדהימות של הכלי הישראלי. הכלי הישראלי, הלב שלו והידיים שלו והרגלים שלו, זה כמעט הכול, הנשים פשוט נותנות לנו כל כך הרבה השראה וכוח ואת כל מה שאנחנו צריכים כדי ללכת קדימה. אז לכל אחת ואחת מכן ביציאה מהאולם פה מחכה פרח וכרטיס ברכה מכל הלב. תודה.
(סוף השיעור)