בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 11.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1, פסח - משה*

1. משה זה כוח שיש בכל אחד ואחד אבל נסתר, לא מורגש, ואנחנו צריכים לעבוד על עצמנו כדי לעורר את הכוח שימשוך אותנו לחיבור, לע"מ להשפיע, ליציאה מהאגו שלנו שנמצא בכל אחד. אנחנו צריכים לחבר את הכוחות הקטנים והחלשים האלו שיש בכל אחד ואחד עד שיהיה באמת כוח גדול שיראה לנו איך לצאת ממצרים לחירות, לבורא. יש רק 2 מצבים ואין משהו באמצע, יש זמני אבל זה לא נחשב מצב בפני עצמו. יש מצב של שליטת כוח האגו כוח, הרצון לקבל, ושליטת כוח הרצון להשפיע.
   
   אנחנו כל הזמן צריכים להשתדל לבדוק את עצמנו איפה אנחנו נמצאים, ובמעבר, במשיכה, בכיוון, בנטיה מהרצון לקבל לרצון להשפיע, שם נקרא משה, כוח שמכוון אותנו, מסדר אותנו, מתקן ומוביל אותנו למטרה. יש בכל אחד ואחד, בכל הזמנים, בכל המצבים, כמו שכתוב שנמצא כוח משה בכל דור ודור, וכך אנחנו מתקדמים.. *אנחנו הולכים בקצב, אנחנו מספיקים, לא מאחרים. נתקדם, רצוי שגם במשך היום יותר ויותר נרגיש את התהליך שכולנו עוברים. כולנו, הדגש הוא על כולנו*.

2. *אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו עכשיו נטבעים בתוך האגו שלנו שנקרא מים זדונים. איך אנחנו יכולים לצאת ממנו? אך ורק ע"י כל מיני שאלות, מה ומי, בשביל מה ולמה, כדאי ולא כדאי. ע"י כל הבירורים האלה שאנחנו מבררים בינינו ורואים כמה הבירור הנכון מקבץ אותנו יותר, מחבר אותנו, בונה מאיתנו, מהרצונות הנפרדים והזרים, רצון אחד מכוון. זה נקרא שמתגבר בנו כוח המשה*, וכך אנחנו מכינים את עצמנו ליציאה, לבריחה ממצרים.

3. *משה זה כוח בתוך האדם שצריכים לבנות אותו, לברר, לפתח ולטפח אותו*. הוא לא נמצא בצורה גלויה. כתוב שמוציאים אותו מהמים, הוא נמצא שם במים הזדונים, בנילוס, ביאור. כך אנחנו מגדילים את הכוח הזה מתוך החיבור בינינו. *משה שייך לכולם, הוא לא בכל אחד ואחד, אלא כל אחד ואחד יכול לכוון את עצמו ולרצות למצוא את המשה שלו. ככל שמרגישים את עצמנו מחוברים, רוצים לצאת יחד ולמטרה אחת יחד, כך יותר ויותר מורגש אצלנו אותו כוח המשותף שנקרא משה*. אחרת לא מגלים את משה.
   
   משה זה כבר כוח שמתבהר בנו, מתגלה בנו כשאנחנו כולנו רוצים לצאת. כל היציאה שלנו מהמצרים היא שאנחנו רוצים להגיע לחיבור... *חיבור, אותה ערבות שפעם למדנו במאמר הערבות. כשאנחנו הולכים לממש אותו, הכוח שעוזר לנו לתפור מעצמנו רצון אחד, נקרא משה*.
   
   ש: יש משה באדם, משה בעשירייה, משה בכולנו?
   ר: כן, אבל מימוש של הכוח הזה הוא כשאנחנו מתחברים.. משה זה מה שעושה לנו מעבר מפירוד לחיבור.
   
   ש:...עכשיו בשיעור שלומדים את משה ..?
   ר: אנחנו החלוצים מאותו הכוח הכללי העולמי, שרוצים לחבר את כולם, את כל אומות העולם, כל הנציגים מכל אומות העולם, מי שמבין את חשיבות תיקון העולם ורוצה להשתתף בו. כך אנחנו צריכים לתאר את המצב.. אני מצרף יותר לעשירייה שלי את כל העולם.

4. *אני מציע לכל אחד ואחד לחשוב במשך היום, גברים, נשים, לא חשוב באיזה מצב נמצאים, לכוון את עצמנו לחיות את המצב הזה שאנחנו בו נמצאים. שהמצב הזה יתגלה בנו, ימשוך וישנה אותנו. אנחנו נמצאים במצב שמאוד מאוד ראויים לחיבור בינינו, תחילת החיבור בינינו לפחות, ולמשיכה החוצה מהעולם האגואיסטי, מפירוד לחיבור*.
   

5. ככל שאנחנו יותר נכון נתאר את המצב שלנו רק כהתחלה, יהיה לנו יותר קל, כי גם את התיקון אנחנו צריכים לסבול. אנחנו עדיין נמצאים הפוכים ממנו.

6. במאבק בין כוח המשה שבכל אחד נגד כוח הפרעה שבכל אחד, אנחנו יכולים להימשך לחיבור בינינו, והוא נקודת היציאה מהעולם הנוכחי האגואיסטי לעולם הרוחני.

7. ש: במה כוח המשה שונה מתוך אותם הכוחות שמשכו אותנו לפני זה?
   ר: משה מסביר לנו את כל המצבים שאנחנו עוברים בתקופה הזאת בגבול ליציאה ממצרים. כשאנחנו מתקרבים ליציאה הוא מסביר לנו מה בדיוק היה לנו במצרים, במה פרעה שולט עלינו, אוחז בנו, מהו כוח משה שמושך אותנו ממצרים, עוזר לנו לצאת מהאגו שלנו.
   
   *זו ממש לידה חדשה. אין דבר כזה בכל המציאות, רוחני, גשמי, כמו יציאת מצרים. זו החלפת המלכויות, החלפת השליטה שבתוך האדם. האדם מתחיל להרגיש שהוא יכול לחשוב, לרצות, לתאר לעצמו שישנם חיים חדשים, חיים אחרים, חיים אחרי המוות של הרצון לקבל. זה דבר שאנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו. אם אנחנו מגיעים למצב שכך מתבהר לנו קצת, זה כבר נקרא שמשה נולד בנו ומושך אותנו. בזכות זה אנחנו יכולים להיות מחוברים כאיש אחד בלב אחד, כמה שהוא מתגלה, וכך להכין את עצמנו למעבר מה-אני של כל אחד, ל-אנחנו*.

8. אנחנו צריכים לקבל את כוח האמונה. כוח האמונה זה כוח הבינה שעוזר לנו איך להתעלות למעלה מהרצון לקבל שלנו וכך להגיע לע"מ להשפיע. הכוח שעוזר לנו לצאת ממלכות לבינה, מהאגו של כל אחד להשפעה, *הכוח שמושך אותנו נקרא כוח המשה. לכן משה נקרא רעיא מהימנא, רועה נאמן, כלומר הכוח שעוזר, כוח המסור לנו שעושה לנו את זה. כך אנחנו מתקדמים*.

9. אנחנו תמיד נמצאים במלכות, רק מלכות דמלכות או מלכות דבינה. כתוב שכל יציאת מצרים זה שיעבוד המלכויות. אין בין העולם הזה לעולם הבא אלא *שעבוד המלכויות*. כך כתוב. כלומר או שזה רצון לקבל שנקרא מלכות, ע"מ לקבל, לטובת עצמו, או לטובת הזולת, ע"מ להשפיע, זו כבר מלכות דבינה. אבל אנחנו תמיד נמצאים רק במלכות, רק תלוי לאיזה כוונה שייכת המלכות ששולטת בנו, או ע"מ לקבל או ע"מ להשפיע.

10. *בואו נאתר את הכוחות האלה בנו. איפה המלכות? איפה הבינה? איפה ארץ ישראל? איפה ארץ מצרים ואיך אנחנו יכולים לאתר את הדרך בתוך כל אדם ואדם וביחסים בינינו? מדובר על היחסים בין בני האדם. אני נמצא עכשיו בין ארץ ישראל, או במצרים, או בדרך בין זה לזה. איך אני צריך לשנות את עצמי כלפי החברים כדי שהיחסים בינינו נקראים מצרים יתהפכו לארץ ישראל? זה מה שאנחנו צריכים לתאר לעצמנו*.

11. ש: מה זה אומר בחיפזון בפתאומיות?
    ר: היציאה מהמצרים היא פתאומית. דווקא זה קורה לאדם במצב שהוא לא מרגיש מראש. צריכים לזה כל הזמן לשאוף, להבין שזה תלוי ברצון הכללי של הקבוצה וברצון העליון, ברצון הבורא.

12. ש: איך מגיעים לזעקה פנימית אמיתית כדי לעורר את משה?
    ר: מצד אחד מה שלא עושה השכל עושה הזמן. כלומר במשך הזמן בכל זאת מתאספים באדם, ע"י הארה קטנה מלמעלה, רצונות ע"מ לקבל ונטיות לע"מ להשפיע. כך אנחנו מתקדמים, כי האור העליון שפועל עלינו וכל פעם מתגלה יותר ויותר מצד אחד בונה בנו, מגדיל בנו את הרצון לקבל. מצד שני הוא בכל זאת עושה את זה ע"י הטבע שלו, השפעה. אז אנחנו מרגישים שנכללים מ-2 כוחות. מצד אחד כוח קבלה מצד שני כוח השפעה, ואנחנו צריכים להגדיל רק את כוח ההשפעה שבנו ע"י חיבור בינינו, ע"י לימוד, תפילה, כך מגיעים למצב שכוח השפעה מתחיל להיות יותר ויותר חזק, עד כדי כך שהוא קובע את השינוי שלנו, היציאה מע"מ לקבל לע"מ להשפיע. זה כבר הגבול בין מצרים לארץ ישראל.

13. ש: איך מזהים את כוח המשה?
    ר: תבנה אותו בין החברים. *תבנה אותו בין החברים כמה שאפשר יותר ויותר בצורה פרקטית, ואז תראה כמה אתה מתקרב ליציאה. זו עבודה מאוד מאוד פשוטה במציאות שלנו, שאנחנו כבר מאורגנים בעשיריות. לא חשוב באיזה עשירייה אני נמצא, האמת שזה בכלל לא חשוב, העיקר שאני רוצה להתחבר איתם, להתבטל כלפיהם ולדחוף אותם לקראת הבורא בכל כוחי. זה נקרא שאני מוכן להיות בערבות*.
    
    ש: יש פה עניין של ביטול לכוח משה?
    ר: כוח משה מכוון אותי להתבטל כלפי עשירייה, שאת כל כוחי אני משקיע בחיבור ביניהם, לדחוף אותם למשוך אותם לבורא, לע"מ להשפיע, שיהיה בתוך העשירייה כוח ע"מ להשפיע.

14. קשה לתאר מה זה נקרא שיוצאים ממצרים. יש כאלה שמבינים, שיוצאים. יש כאלה שלא מבינים אלא מרגישים. יש כאלה שכמעט לא מרגישים אבל נמצאים איכשהו כמו תינוקות, וכן הלאה. אנחנו צריכים להשתוקק ע"י כוח הערבות שלא משאירים בע"מ לקבל שום תכונה. כמו שכתוב שלא משאיר אף פרסא, מעלים את כולם למעלה מפרסא.

15. ש: מה זה נס?
    ר: אני לא יודע מה זה *נס*, נצטרך לגלות. אנחנו נמצאים לפני הנס, לפני שמתחלף אצלנו רצון לקבל לרצון להשפיע. נס נקרא מעבר מע"מ לקבל לע"מ להשפיע, כשזה יקרה אז אנחנו נדע מהו נס.

16. לא מספיק להתפלל עבור החברים, צריכים להתכלל איתם יחד. מידת החיבור הראשונה בפועל שיכולים לעשות, זה כבר צעד מחוץ למצרים, מעבר לגבול, זה כבר המעבר. אנחנו לזה צריכים להתפלל, כמו שמסביר לנו בעל הסולם במאמר מתן תורה והערבות, שהעיקר זה להרגיש שאנחנו נמצאים בסירה אחת..
    
    לא הרגש ולא השכל שלנו מכוונים אותנו לרוחניות, לכן המעבר הזה שפתאום מתגלה, פתאום מתגלה רוחניות, קשר בינינו, הוא נקרא *נס*. לזה אנחנו צריכים להגיע.

17. ש: מה בדיוק משה רואה?
    ר: *משה רואה רק דבר אחד, איך הוא יכול לקחת את העשירייה.. על הידיים שלו ולהעביר אותם מעולם של קבלה לעולם של השפעה. עולם זה נקרא מה שיש בתוך האדם, רצונות, מחשבות, נטיות, כוונות, מטרות שלו. זה מה שחושב משה*.
    
    ש: במה בדיוק משה הוא נאמן? למה נקרא רועה נאמן?
    ר: רועה נאמן כי אמנם הוא נמצא יחד עם בני ישראל אבל הוא קשור לאותה מטרה של כוח אמונה, כוח השפעה שנקראת בינה. הוא קשור אליה וזו חובה שיהיה בכל אחד ואחד, אחרת לא נגיע למטרה הרוחנית, לא נציל את עצמנו מלהיות בהמות.
    
    ש: איך עשירייה יכולה..?
    ר: *כל אחד ואחד מתאר שיש בו כוח משה והוא רוצה להחזיק בו, לתפוס אותו כמו שתינוק תופס את אמא. כך נתקדם עימו. זה כוח הערבות. נזכור כל פעם את כוח הערבות*, כשאנחנו מתחברים בינינו לכוח אחד כמה שאפשר, אז אנחנו מייצבים את כוח המשה שמושך אותנו למעלה.
    
    ש: מה אנחנו מחזיקים?
    ר: אנחנו מחזיקים יחד כולנו את הרצונות, מחשבות, כוונות, נטיות, מטרות שלנו, ורוצים שהם יהיו כולם מכוונים מכוונות לבורא.

18. שום דבר האדם לא משאיר במצרים. הוא לוקח את כל הרצונות, כל המחשבות, כל מה שיש בכל דרגה שיש ומוציא אותם למעלה מפרסא. זה מה שאנחנו צריכים לראות שיקרה לנו, שאנחנו מוכנים לצאת כולנו, וכל אחד במלואו. לא להשאיר שום דבר, אלא הכל רק לע"מ להשפיע.
    ש:..המחשבות האלה בקשר עם חברים, הם מנותקים?
    ר: *תנסה לחשוב על זה במשך היום, ומחר בבוקר תספר לנו. אבל תחשוב על זה במשך היום*.

19. ש: מה מעכב אותנו מלצאת ממצרים?
    ר: *מעכבת אותנו העצלות שלנו וזה שאנחנו לא מספיק דוחפים זה את זה לערבות*. אחד לא יכול לצאת ממצרים, אף אחד. בכל אחד ואחד יש כוח ורצון והוא באמת מצפה שהוא ייצא, אבל זה לא מתחבר עם האחרים. לכן אין לנו סיכוי לצאת ממצרים אם אנחנו לא נמצאים בנטייה לחיבור..

20. ש: עשירייה לא איתי. מה לעשות באותה חצי שעה פנויה?
    ר: *אני חושב שאם תיקח את הפסוקים האלה שאנחנו עכשיו עוברים ובמשך חצי שעה תקרא אותם, אתה תרוויח הרבה*.
    
    ש: רב ניסיתי 2 שורות ואני נתקע... ?
    ר: אמרתי לך מה לעשות. אתה צריך פשוט לקרוא את הטקסט שאנחנו עכשיו עוברים בבוקר. *אל תמשיך להביא כל מיני טענות. שמעת ממני מה לעשות? תעשה*.

21. ש: איך לסדר לא לצפות לשכר עם זה שרוצים לצאת ממצרים?
    ר: אבל *איזה שכר אתה דורש? זאת השאלה. אנחנו כל פעם צריכים להחליף את השכר, זה נקרא שאנחנו מעלים את עצמנו במדרגות. מה ההבדל בין מדרגה איקס לאיקס פלוס אחד? ההבדל הוא בשכר, מה אני דורש. רק בזה*.

22. קריין: מה זה רועה מה הוא עושה?
    ר: "רועה" נקרא שרק הוא יודע לאן ללכת, ומי שהולך אחריו, הולך נכון ומגיע למטרה. זה נקרא רועה, הוא המוביל.

23. ש: אנו לא מודעים להרבה רצונות שלנו. איך נוכל לקחת אותם למצרים?
    ר: מה שמתגלה מתגלה. אנחנו לא יכולים להיות אחראים על מה שיש לי ואני לא יודע. יש בי תהום של רצונות אגואיסטיים, וזה לאט לאט צריך להתגלות מיציאת מצרים ועד גמר התיקון 125 מדרגות שעכשיו נמצאות לפניי. אני לא דואג עליהם, *אני צריך לדאוג על מה שנמצא לפניי, ממש כך, זה העיקר. כמו שאנחנו הולכים במקום שלא ידוע לנו, אז יש לפנינו מישהו שנקרא משה, והוא הולך עם המקל, עם המטה שלו*.
    
    *אני לא חושב על כלום. אני חושב רק איך לשים את הרגל במקום שהוא שם את הרגל, וכך אני הולך אחריו. זה הסוד של התקדמות הנכונה בארץ לא ידועה, במקום שאנחנו לא יודעים איך לגשת, איך ללכת, ממש כך. לכן אנחנו צריכים לאתר בינינו את כוח המשה ובצורה כזאת ללכת אחריו, כלומר לבדוק בכל צעד ושעל האם אנחנו נמצאים בכוח השפעה ואמונה, בחיבור הדדי יותר ויותר מצד לצד*.

*חלק 2 – מאמר לסיום הזוהר*

24. *אנחנו צריכים להגיע למצב של ייאוש. מה זה נקרא ויאנחו בני ישראל מעבודה? למה הם צועקים שלא יכולים לעשות כלום? מה הצעקה שלהם? הצעקה פשוטה: אני לא יודע מה לעשות, אין בי שום אפשרויות לתקן את העולם. אם אני לא מבין, לא מרגיש ולא מסוגל לעשות את זה, אז אני נכנס כל פעם לטעויות לבעיות גדולות יותר ויותר. מה לעשות? זה מה שצועקים אלו שרוצים לצאת מהמצרים, לגלות מה הם רוצים, לגלות את מהות החיים שלהם. מי מנהל לי את החיים? איפה הוא הבורא או מישהו שאני אתפוס אותו ואנענע אותו כדי להבין מה קורה. זו העבודה שלנו*.
    

25. תחילת בניית הכלי שבו מתגלה הבורא נקראת יציאת מצרים. אני מתחיל לבנות מהרצונות לקבל שלי השונים, הזרים זה לזה, למעלה מהדעת, כלומר בכוח הבינה, בכוח השפעה, בכוח החיבור, לבנות מעליהם קשר. רשת הקשר שאני מתחיל לבנות למעלה מהכוחות הקבלה, בה אני קולט את הבורא. זה נקרא גילוי הבורא לנברא. לזה אנחנו מגיעים ע"י היציאה ממצרים במצב שנקרא חג הפסח. מה זה פסח? פ-סח, אנחנו יוצאים, עושים צעד קדימה מעבר לרצון לקבל שלנו.