שיעור צהרים 09.02.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 636, מאמרי "שמעתי",

מאמר קס"ד. "יש הפרש בין גשמיות לרוחניות"

קריין: בעל הסולם, עמוד 636, "שמעתי", מאמר קס"ד, "יש הפרש בין גשמיות לרוחניות".

"יש הפרש בין גשמיות לרוחניות:

שבגשמיות אזי הכח לפני העשיה, כמ"ש "טרם יקראו ואני אענה". ששם כבר הסדר לפי הגמר התיקון. שלא עושין שום דבר, מלפני שיהיה להם כח לעשות.

מה שאין כן ברוחניות, ששם עדיין לא מתוקן לפי הגמר, אלא לפי סדר הבירורים. אזי מוכרחין להתחיל את העבודה לפני שמשיגים את הכח, כמ"ש "עושי דברו, לשמוע בקול דברו"."

שאלה: כתוב "ששם" בגשמיות "כבר הסדר לפי הגמר התיקון". מה זה אומר?

בגמר התיקון אנחנו רואים ויודעים שיש לנו כוח, ואז לפי הכוח שיש לנו אנחנו מבצעים את הפעולות. מה שאין כן, לפני גמר תיקון, אנחנו נמצאים במצב השאלה.

כמו שכאן כתוב "שבגשמיות אזי הכח לפני העשיה, (כמ"ש "טרם יקראו ואני אענה".)" זאת אומרת שאנחנו קודם רואים, מרגישים, מקבלים, ואז מבצעים. זאת אומרת כח לפני העשיה. "ששם כבר הסדר לפי הגמר התיקון." כך יהיה גם בגמר התיקון. "שלא עושין שום דבר, מלפני שיהיה להם כח לעשות."

אבל ברוחניות," גם עכשיו שאנחנו נמצאים, אם נמצאים, אז "(ששם) עדיין לא מתוקן לפי הגמר, אלא לפי סדר הבירורים." כי אנחנו צריכים לברר את הכול. "אזי מוכרחין להתחיל את העבודה לפני שמשיגים את הכח," זאת אומרת אין לנו עדיין כוחות להשפיע, אבל אנחנו בכל זאת מתחילים לעבוד בזה, ואלה כל התרגילים שאנחנו לומדים, שאנחנו צריכים לבצע את הפעולות, ואז על ידי זה אנחנו מגיעים למהות הפעולות. לכן "כמ"ש "עושי דברו, לשמוע בקול דברו"."

תלמידה: זה בעצם מסביר, למשל אם לפני פעולה אני עושה בירור, אז בעצם הרוחניות היא לפני הגשמיות?

מה זאת אומרת?

תלמידה: אני צריכה לעשות החלטה, אם לקחת פעולה, תפקיד בעשירייה, ואין לי כוח. אבל אם אני עושה בירור שזו הפעולה רוחנית, הבירור הנכון מביא לי כוח לעשות את הפעולה הגשמית?

כן.

שאלה: אנחנו מגיעים לעולם הגשמי עם איזו תוכנית מסודרת של התיקונים, וכשאנחנו מקבלים התעוררות של הנקודה שבלב, אנחנו מתחילים לעלות במדרגות הרוחניות. האם הכוח הוא בעצם היחס שלנו למה שקורה?

כן, ככל שאנחנו מגיבים נכון, בהתאם לזה אנחנו גם משיגים וגם מקבלים כוח לבצע.

שאלה: לאחר שהרצון התגשם והוא כבר נמצא בעולם שלנו, מה ההבדל בין רצונות בעולם הגשמי לבין אותם רצונות בעולם הרוחני?

ההבדל הוא ביחס שלנו. כמו שהוא כותב "בגשמיות הכח לפני העשיה, מה שאין כן ברוחניות העשיה לפני הכח".

שאלה: ברוחניות הפעולה קורית מתוך האמונה, ומכאן מגיע הניסיון, ועם הניסיון מגיע הכוח. האם להאמין זה לראות?

לא. אלא בגשמיות כשאנחנו עושים משהו, אז יש לנו כוח לבצע ואחר כך אנחנו מבצעים. מה שאין כן, ברוחניות, שם זה ההיפך, אפילו שאין לנו כוח, אנחנו משתדלים לבצע, וכל הבירורים שלנו גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק איך, אבל מבצעים, אז לפי מה שמבצעים אנחנו מקבלים כוחות, הבנה.

תלמידה: ברוחניות האמונה יותר חשובה?

נכון.

תלמידה: אז הפעולה מגיעה אך ורק מתוך האמונה?

כן.

שאלה: הייתי רוצה לתת דוגמה בבקשה. העולם הגשמי זה דעת, העולם הרוחני זה אמונה למעלה מהדעת. והנה, אני מעלה משהו שהוא לא מתוקן למעלה, לאמונה למעלה מהדעת, כלומר זאת הכוונה? כי אני נושא את זה לשם עם כוונה כדי לתקן. כלומר קודם כל אני עושה אמונה ואחרי כן זה נותן לי כוח?

כן.

שאלה: איך להבין שבזמן הסדנה אנחנו עשינו נחת רוח לבורא ולא סתם מילאנו את האגו שלנו?

זה תלוי איך מתייחסים למה שמבררים, אם מבררים את הכול באמונה למעלה מהדעת או בדעת למעלה מהאמונה.

שאלה: אם יותר קל לי לחבר את העשירייה ולהצדיק אותה במחשבות שלי מאשר להגיע למפגש וירטואלי, כי שם אני מרגישה דחייה אבל במחשבה שלי אני כן מצליחה להצדיק את החברות ומפגש קשה, אז מה כאן הבעיה?

הבעיה בזה שאת לא רוצה לעשות פעולה רוחנית בקשר שלך עם העשירייה.

תלמידה: כלומר אני צריכה לעשות פעולה רוחנית ולהגיע למפגשים הווירטואליים ולהתעלות באמונה למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: בגשמיות האדם בדרך כלל רואה את הפעולה שלו שלמה לפני שהוא עושה אותה, כמו שבונים בית, מסתכלים על תוכנית ועובדים לפי התוכנית. האם הכוונה היא כדי שהוא יוכל לשקול את הכדאיות של העשייה שלו ובגלל זה הוא חייב לראות את הכול שלם לפני שהוא עושה?

הוא לא יכול לבדוק את העשייה שלו, הוא רק יודע שככה צריך לעשות אם הוא רוצה לעשות פעולה רוחנית.

שאלה: הכוונה שלי לפעולות הגשמיות, אם אדם בגשמיות עושה איזו פעולה, הוא חייב לראות את שלמות של הפעולה עוד לפני שהוא עושה אותה, אחרת איך הוא יודע אם כדאי לו לעשות או לא?

כן, הוא יכול לתאר לעצמו שזה יהיה שלמות.

שאלה: אנחנו לומדים שההבדל בין גשמיות לרוחניות הוא בכוונה. האם אפשר להבין את המאמר כך, שמי שעושה בעל מנת לקבל הוא תמיד מחכה קודם שיהיה לו כוח, ומי שמשתדל שתהיה לו כוונה נכונה, אז הוא תמיד צריך להתחיל בלי להסתכל אם יש לו כוח למעשה?

יכול להיות, אפשר כך להגיד.

תלמידה: אנחנו לומדים שברוחניות נוהג עניין של מסכים, והאדם צריך לשקול לפני המעשה אם יש לו כוח, אם יש לו מסך לא ליפול לרצון לקבל, ורק אז הוא עושה את המעשה. פה אנחנו קוראים שצריך לעשות מעשה בלי כוח כי זה עוד לא מבורר. איך ליישב את הסתירה הזו? מתי צריך שיהיה כוח ברוחניות לפני מעשה ומתי לא להסתכל על זה?

ברוחניות אדם צריך להשתדל לעשות פעולה גם אם יש לו כוח וגם אם אין לו כוח, הוא צריך להשתדל לבצע את הפעולה, ואז הוא מתפלל. ואילו בגשמיות הוא לא יכול לבצע אם אין לו כוח, הוא צריך קודם שיהיו לו כוחות.

שאלה: האם בעולם הרוחני אנחנו קודם צריכים להיכנס בהשפעה ואז להסתמך על אינסטינקט אחר כמו אומץ לדוגמה?

אנחנו צריכים להיכנס לפעולה רוחנית על ידי אמונה.

שאלה: מה זו פעולה ברוחניות?

פעולה ברוחניות היא בעיקר בחירה מתוך מספר אפשרויות.

תלמידה: כשהבורא מנתק אותך כך שפיזית אתה לא מסוגל לנקוף אצבע, ואתה מרגיש כמו בובה ללא רגשות שלא יכולה לעשות כלום, האם ברגע הזה פעולה רוחנית היא פנייה לבורא?

גם במקרה הזה, כן.

שאלה: אם יש רצון שמתגשם בעולם שלנו, האם זה אומר שזה רצון אגואיסטי, ומה שהוא לא אגואיסטי הוא לא מתגשם כי לא צריך לתקן אותו?

אפשר גם כך לומר, כן.

שאלה: בגשמיות הפרנסה שלנו מגיעה מהקליפות, וברוחניות הכוח שלנו מגיע מאור הבורא. מהי חשיבות תפקיד העשירייה כדי להעלות אותנו מעל הגשמיות?

ברוחניות, אם אנחנו מתאספים יחד בפעולה רוחנית, אז ודאי שאנחנו מצליחים, הבורא איתנו. ואילו בגשמיות, לאו דווקא.

שאלה: מה זו העבודה ברוחניות? איך להבין שאנחנו מתכנסים יחד לשם העבודה? ומהי העבודה הקבוצתית?

ברוחניות העבודה היא העלייה למעלה מהרצון לקבל ככל שפועלים ברצון להשפיע.

שאלה: לפני יומיים כשקראנו "שמעתי" ק"ג, שאלתי על המצב הנורא של העולם. האם אפשר להשתמש במצב הנורא של העולם כחומר דלק כדי לרצות לעשות שינוי לקראת אהבה והשפעה, כדי להפוך אותו לעולם טוב יותר? האם זה חומר דלק טוב להשתמש בהרגשה הזאת?

חומר דלק לעשות פעולה רוחנית הוא התוצאה מהחיבור בינינו.

שאלה: בדיוק כמו שיש כוח במעשה, יש גם כוח בחוסר המעשה. איך אני יכול להתגבר על הכוח הזה של לא לעשות כלום?

אנחנו חייבים לעשות מעשים שבכל רגע ורגע יקרבו אותנו לתיקון. אפילו שאני עושה משהו טוב, או לא עושה משהו רע, גם זה וגם זה מקרבים אותי לתיקון.

תלמיד: מהי האתיקה הרוחנית שלנו?

באיזה מושגים אתיים של התקשרות נכונה אנחנו משתמשים ברוחניות? את זה יש לנו ב"ואהבת לרעך כמוך", לעשות הכול על מנת להשפיע, במה שאפשר.

שאלה: כתוב, שברוחניות אנחנו צריכים להתחיל לעשות את העבודה לפני שאנחנו רוכשים את הכוחות לזה. על איזה כוחות מדברים, ואיך אנחנו יכולים לדעת לאן?

אם אנחנו צריכים לעשות איזו עבודה, אז אנחנו צריכים להתחיל אותה אפילו אם אין לנו כוחות, כמו להתחבר יחד, לעשות משהו למען אחרים, למען השפעה. אנחנו צריכים לעשות את זה על אף שלחלוטין אין לנו כוחות ואנחנו מבקשים, מצב שבו אנחנו בכלל לא מתארים לעצמנו איך לעשות את זה.

שאלה: כשאני מקבלת תועלת מהלימוד, אני לא יודעת איך להגיב על זה. כרגע התשובה שלי היא להמשיך להגיע לשיעורים ולנסות להרגיש את החיבור. האם זה נכון?

נכון, ואת בכל זאת מתקדמת, אפילו שאת שומעת ולא מבינה על מה אנחנו מדברים. כמו המאמר הזה, הוא מאמר לא פשוט, זה משפט אחד אבל מאוד לא פשוט.

שאלה: איך להסתדר עם אותה הרגשה שאתה מגיע לזה שהגשמי והרוחני מגיעים מאותו הדבר? כשאתה מתעלה מהחומרי, הרוחני מפסיק להיות שלם. ואם אתה מקדיש יותר לגשמי ולא מספיק לרוחני, אז גם זה לא שלם. איך למצוא את האיזון הנכון כשאתה צריך להיות בו זמנית גם בגשמי וגם ברוחני?

אפשר לעשות פעולה נכונה רק דרך החברים. תנסה לפתור את זה דרך הקבוצה ואחרי זה לשאול את השאלה הזאת.

תלמיד: האם אפשר לספר על המצב שלי, לגלות אותו לחברים בעשירייה?

אפשר.

שאלה: האם עדיף שיהיה לנו מרכז פיזי או וירטואלי סביב המרכז בפתח תקווה?

כמובן שיותר טוב מרכז פיזי, אבל סביבו גם צריך להיות מרכז וירטואלי.

תלמידה: כלומר בכל אזור בעולם צריך להיות מרכז פיזי.

אם זה אפשרי.

שאלה: האדם המשיג, איזה רגשות הוא חווה?

על הרגשות אנחנו לא יכולים לדבר, כי אנחנו לא יכולים להעביר הרגשה. זו לא שאלה.

שאלה: אם נוכל לעבור מקבלה להשפעה, האם נסתכל על החיים שלנו בעיניים אחרות?

כן.

שאלה: באיזה אופן אנחנו אמורים לעבוד כדי לאחד את הבורא עם העשירייה, כאשר אנחנו מכוונים לרוחניות?

אנחנו משתדלים לראות את הבורא לפי מה שאנחנו לומדים ואז כביכול מקבלים אותו דרך ההסתכלות המשותפת שלנו.

שאלה: האם אפשר לומר שהבורא הסתיר את גדלותו כדי שהאדם בעצמו יגלה אותו, ודרך האמונה למעלה מהדעת יגיע לזה?

כן.

שאלה: האם כך הבורא מעלה אותנו לדרגתו?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין פעולה בגשמיות ופעולה ברוחניות, האם זה מפני שבגשמיות אנחנו עושים את הפעולות וברוחניות רק הוא עושה את הפעולות?

בגשמיות כוח הפעולה הוא לפני העשייה, וברוחניות העשייה היא לפני הכוח.

שאלה: איך משיגים כוחות לעבוד בהשפעה אם רוב הזמן נראה שאני עושה את זה גם עבור עצמי?

לא חשוב, תמשיכי לעשות.

שאלה: איך אוכל להרגיש שאני עושה פעולת השפעה בעשירייה?

תנסי לעבוד בהשפעה, והאמת היא שלא משנה מה יצא. את עדין לא יכולה לבדוק את זה, אבל בסופו של דבר זה יצא.

שאלה: במאמר כתוב שבגשמיות הסדר דומה לגמר התיקון, ואילו ברוחניות זה הפוך. איך אפשר להיות מותאמים לגמר התיקון בגשמיות אם אנחנו לא מתוקנים, זו כביכול סתירה?

כיוון שהכוח קודם לפעולה, וברוחניות הפעולה קודמת לכוח. זה עדיין לא לגמרי מורגש עבורנו, עדין לא לגמרי ברור.

שאלה: כדי שאדם יעשה פעולה בגשמיות, קודם כל הוא צריך שיהיה לו רצון להשיג משהו ובהתאם לזה הוא מרכיב תוכנית ואז מבצע אותה, הוא יודע לאן הוא מתקדם ומכך מקבל כוחות. וברוחניות, כשאנחנו פועלים במידת גילוי הרצונות הלא מתוקנים שלנו ומבקשים מהבורא, האם גם זו פעולה והאם רק אז אנחנו מקבלים כוח מהבורא וכך מתקדמים?

כן, נכון.

שאלה: יש מצווה שאתה צריך לספק את הנחיצות, ואם אין לך, אין כוח להתקדם, וזה מסב צער לי או למשפחה. איך להעביר בירור של מה זה נחיצות דרך העשירייה?

תנסה, ואתה תראה איך הם מכוונים אותך.

שאלה: הטקסט הזה מעלה בי שאלות, והתחלתי להבין שכל השאלות מובילות לתשובות מאיפה מקבלים כוח. פתאום הבנתי שברוחניות אנחנו מקבלים כוח להמשיך, וברגע שאדם לא נמצא בכוונה הנכונה אז עוצרים אותו. האם זה נכון, והאם בגלל זה אנחנו צריכים לשמור על כוונה קבועה?

כן.

שאלה: אם הסדר כבר תואם לגמר התיקון ושם הרצונות כבר מתוקנים, האם אפשר לומר שכל מה שקורה באופן חיצוני כבר תואם למה שצריך להיות?

לא, ממש לא וגם אפילו אל תחשבו על זה.

שאלה: חשבתי שאולי צריך לתקן רק את הכוונות?

לא צריך לחשוב על זה, זה שטות.

שאלה: בסוף הקטע נכתב "עושי דברו", "לשמוע בקול דברו"¹. האם לממש את כל 'קול דברו' זה בעצם לממש את החיסרון שאנחנו מרגישים בכל מצב נתון?

כן, כך צריך להיות.

שאלה: אז כשכולנו עושות את זה יחד בעשירייה, האם בזה אנחנו עושות נחת רוח לבורא?

כן.

שאלה: והמאמץ הכי גדול שלנו זה בתפילה בלב העשירייה?

כן.

שאלה: איך אנחנו מתייחסים ל'רצון לקבל' באופן שהוא יגרום לנזק המועט ביותר? שמעתי שאם מאכילים את הרצון לקבל הוא גדל, אבל אנחנו חייבים להאכיל אותו. אז איך להתייחס אליו בצורה נכונה כדי שהוא לא יגרום נזק?

העיקר שאנחנו מתאחדים יחד, כי בזה אנחנו הורסים את היסוד של הרצון לקבל.

שאלה: איך למצוא את האיזון בין הרוחניות לגשמיות?

אם את חושבת רק על הרוחניות, אז את יכולה לעשות מה שאת רוצה בגשמיות.

שאלה: בעשירייה שלנו יש רצון של חברות לעבור מעשירייה אחת לשנייה. האם זה נובע מחיסרון בעבודה שלנו, ואם כן מהו? ואיך עלינו להתייחס לזה?

את צריכה להתייחס לזה באופן שלילי. אדם שנמצא בעשירייה יכול רק להגדיל את ההשפעה שלו כלפי אותה עשירייה.

שאלה: האם במאמר מדובר על כך שגם בגשמיות, וגם בגמר התיקון אלה חוקים רוחניים שמכונים "עיגול", כי בגשמיות, בדומם, צומח, וחי, גם הטבע שולט בכל, וגם לחיה אין אפשרות לבצע משהו אם אין בה כוח. ואדם, שכביכול נמצא בחוק רוחני שנקרא "קו", לומד להיות שותף לבורא וצריך ללכת למעלה מהדעת ולהשתמש בחוקים שהוא לומד, ובצורה הדרגתית הוא הופך להיות יותר ויותר שותף לבורא, על ידי חיבור, על ידי מאמצים להידמות לו. ובזמן התיקון שוב הוא חוזר לדבקות שלמה, כך שהוא והטבע זה אותו דבר.

כן. יפה אמרת.

שאלה: לפני כל פעולה אנחנו משתדלים להיות באמונה, במאמץ להרגיש את נוכחות הבורא. האם זה הופך את הפעולה לרוחנית, כי בעצם המטרה שלה היא התקרבות לבורא?

כן.

שאלה: מה הנקודה המרכזית שאפשר לקחת מהמאמר כדי לעבוד בעשירייה?

חיבור. קודם חיבור ואחר כך בירור של החיבור, או יחד זה עם זה, ואחר כך ביצוע.

שאלה: אמרת שברוחניות הפעולה קודמת לכוח. איך בפעולה המשותפת הזאת שאנחנו יחד בשיעור עכשיו אנחנו מתקרבים להשגת כוח?

בזה שאנחנו עושים ככל האפשר יחד.

שאלה: מתוך המאמר נשמע שעלינו לעשות ברוחניות התעוררות מצידנו לכאורה, ובגשמיות ההתעוררות באה מלמעלה. כלומר הרצונות הגשמיים באים לנו מלמעלה ועל הרצונות הרוחניים אנחנו צריכים לעבוד.

כן, נכון.

שאלה: איך להבין את הקשר בין האנשים שאנחנו רואים בעולם הפיסי לבן הבורא, ברוחניות? מה הקשר בין הבורא לבין החברה?

אני רוצה לראות בכל חברה וחבר את הבורא שמדבר דרכם איתי.

שאלה: לאחרונה עשינו הפצה עם החברים מאפריקה, אנחנו מחשיבים את זה כפעולת הפצה לקהילה באפריקה. עשינו בירור וראינו שכולנו מרוויחים בהפצה הזאת ושאנחנו מרוויחים אפילו יותר מאותם אנשים שאנחנו מפיצים להם. כשאנחנו נותנים אז אנחנו מתחילים להרגיש את התענוג של אותם אנשים שמקבלים מאיתנו. האם זה נכון?

נכון, ודאי. ודאי שכך צריך להיות.

שאלה: שמענו שצריך להתייחס בצורה שלילית למעבר בין עשיריות. אבל יש גם דבר כזה שלחברה מאוד חשוב שהעשירייה תתאסף לשיעורים, והעשירייה לא מתאספת בשיעורים. איך לעשות את הבחירה הזאת, בין הפעולה הגשמית לרוחנית? איך לממש את החיסרון, למשל אני רוצה שהעשירייה תהיה בשיעור והעשירייה לא מתאספת, איך לממש את החיסרון הזה בתוך העשירייה?

אם העשירייה לא מסכימה להיות בשיעורים יחד אז צריך לצאת ממנה ולעבור לעשירייה אחרת. אבל זאת שאלה רצינית.

שאלה: מתוך מה ששמעתי אני מבינה שכל הפעולות שנעשות בעולם הגשמי יוצאות קודם כל מתוך הכוונה הרוחנית, כלומר יוצא שאם כולנו, כל הכלי העולמי, נרצה שלום בעולם, אז אנחנו צריכים ליצור ברוחניות כוונה להפיץ את זה, להגיד לכולם, לדבר עם כולם על כך ש"ואהבת לרעך כמוך", צריך להיות הכלל הכי חשוב היום. האם אני מבינה נכון?

מאה אחוז נכון, לחלוטין.

שאלה: אמרת קודם שברוחניות הפעולה קודמת לכוח. ניתן להגיד שברוחניות על הנברא להרגיש קודם את הדחייה שיש לו מהחיבור לעשירייה, את חוסר החסדים שבו, ועל ידי הרגשת האין הזאת, התפילה שהוא מעלה היא בעצם הכלי שהוא בונה לקבלת אור החסדים?

אנחנו עוד נדבר על זה.

תלמיד: רציתי לשאול כיצד להעלות תפילה כזאת יחד כעשירייה? כי אם הנברא מרגיש את החוסר והוא רוצה שהפעולה הזאת תהיה שלמה בשם כל העשירייה, האם בזה שהוא מרגיש את החסרונות לדבקות בעליון בשם כל אחת מחברות העשירייה ומחבר את זה יחד, זה נקרא כלי שלם לתפילה?

כן.

שאלה: בתוך המציאות שלנו יש לאדם את העשירייה, קבוצה, רב, עם ועולם. יש לי מין ביטחון בעשירייה, ברב, בקבוצה, שם אין שגיאות והכול נכון. אבל בעם שלי ובעולם אני מרגישה שיש הרבה שגיאות. היום בשיעור בוקר היה דיון מרתק בשבילי כחילונית בעניין של קיום חוקי הדת. חוקי הדת התחילו ממקום נכון, אבל ייתכן שבמהלך ההתפתחות נוצרו שגיאות. האם יש לי דרך לדעת אם המסורות הדתיות מלאות בשגיאות מעשה ידי אדם? אולי גם הם שגו בהתאמה לרגע הזה של היום?

אולי, צריכים לבדוק.

תלמידה: איך אני אדע מה לקיים ומה לא?

קודם כל לפי מה שאנחנו לומדים, "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה.

תלמיד: ולגבי קיום חוקים אחרים כמו שבת למשל?

אני לא יודע לגבי כל החוקים האלה, מלבד דבר אחד, ש"ואהבת לרעך כמוך זה" זה החוק העליון והראשון.

שאלה: לגבי זה שבפעולה רוחנית קודם עושים את הפעולה ואז מקבלים כוח. האם הפצה זאת גם פעולה רוחנית?

יכול להיות.

תלמידה: אם אני עושה פעולת הפצה על אף שאין לי כוח ואין לי רצון לזה ואז מקבלת כוח, האם בזה אני הופכת את ההפצה לפעולה רוחנית?

לא, זה לא שאת רוצה לעשות מאיזושהי פעולה, רוחנית או גשמית. לא עושים כך.

תלמידה: אז איך זה עובד עם הפצה? איך אני יכולה להיות בטוחה שהפעולה שאני עושה עכשיו ומקדישה לה זמן זו פעולה רוחנית?

תלוי מה את מפיצה.

שאלה: מהי הפונקציה העיקרית של העשירייה בנוגע לפעולות או לכוח?

הפונקציה של העשירייה היא להיות יחד כאחד. בזה אנחנו מתחילים את פעולות התיקון, שכל הנבראים יתחברו פעם לאחד. 

תלמיד: האם זה סוג של עזרה, שאנחנו יכולים מתוך הפעולה לקבל כוח, או שזה פועל הפוך?

זה סוג פעולה שממנה אנחנו צריכים לקבל כוחות.

שאלה: כשלאדם אין כוח או רצון לבוא לשיעור או לפגישת עשירייה, אבל הוא עושה את זה נגד הרצון שלו, האם זה אומר שהוא מקבל כוח מהקבוצה ומהבורא לצורך הפעולה הרוחנית?

כן.

שאלה: אם אנחנו בעשירייה כאחד, האם אני מפריעה לעשירייה עם המחשבות שלי שאני מקבלת מהבורא, או שזה לא קשור לעבודה הרוחנית?

את זה צריכים לברר. מה שאת אומרת זה בינתיים לא ברור.

שאלה: כתוב שבגשמיות הכוח הוא טרם הפעולה, כמו שכתוב, "טרם יקראו ואני אענה". למה זה שייך לגשמיות? האם זה קשור לרצון הגשמי?

כן. זה לפי המדרגה שבה נמצא האדם.

תלמידה: הבורא הוא הראשון והאחרון. כלומר "טרם יקראו ואני אענה", הבורא הוא ראשון, הוא עושה את הפעולה הראשונה.

כן.

תלמידה: כלומר, זה החלק הראשון.

עוד בטרם יקראו לי, אני מעורר אותם.

תלמידה: ואילו הרוחניות זה החלק השני, שהבורא מסיים.

הבורא הוא תמיד ראשון.

תלמידה: הוא מתחיל והפעולה כבר קורית אחר כך.

כן.

שאלה: האם אפשר לומר שיש תנאי הכרחי בעשירייה שכולן ישמעו את השיעורים, גם החברות שלא מגיעות לשיעור פיזית, זה תנאי הערבות בעשירייה שכולן שומעות את השיעורים בהקלטה?

כן.

שאלה: העשירייה שלנו תמיד נמצאת יחד בשיעור הצהריים, ובשיעורי הבוקר אני נמצאת והחברות נמצאות בעבודה. הרי זו לא טעות, אנחנו נמצאות כל הזמן בשיעורים, האם אנחנו יכולות להתקיים ככה?

תהיו לא רק בזה, תתקיימו לא רק בזה.

תלמידה: כמובן, לא רק בזה, יש לנו הרבה מאד קריאות של מאמרים, של מקורות וסדנאות, האם זה בסדר?

כן.

שאלה: כשלאדם אין כוח לבוא לשיעורים אבל נשאר מחובר במחשבות ובתפילות, מאיפה יבוא לו הכוח לחזור למעשים? מה העשירייה יכולה לעשות עבור אותו אדם?

להשתדל להתחבר סביבו בכוונות, במחשבות, ולהשפיע אליו.

תלמידה: ואם מתפללים, אז מהי התפילה הנכונה?

אנחנו מבקשים שהבורא ייתן לו כוחות להיות יחד איתנו כל הזמן.

שאלה: האם הבנתי נכון שענית לחברות, שאם הן לא מגיעות לשיעור בוקר, אז זאת סיבה מספקת כדי לעזוב את העשירייה? והאם זה תקף גם לגברים?

לא. ודאי שזה חיסרון גדול מאוד, אבל זו לא יכול להיות סיבה שאני אעזוב את העשירייה. צריכים בכל זאת להשתדל לקשור אותם יחד ושכולם יבואו לשיעור.

שאלה: כדי שהפעולה תהיה יותר ויותר רוחנית, הכוונה צריכה להיות באיחוד עם הבורא. איך נוכל להשיג כל פעם בירורים שמתקרבים לאותה האחדות מתוך הכוונה הזאת?

זו בעיה. תחשבו ותבררו.

(סוף השיעור)

---

1. על זה ניתן לנו עצה לעסוק בבחינת "עושי דברו", והדר "לשמוע בקול דברו"↩