שיעור בוקר 03.04.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 165, אות י"ז

קריין: ספר כתבי בעל הסולם, עמ' 165, פתיחה לחכמת הקבלה, אות י"ז.

ה' בחינות שבמסך

אות י"ז

"והנה נתבאר עד הנה ג' יסודות הראשונים שבחכמה: הא', ענין אור וכלי, שהאור הוא המשכה ישרה מעצמותו ית', והכלי הוא בחינת הרצון לקבל הכלול בהכרח באור ההוא, שבשיעור הרצון הזה יצא מכלל מאציל לנאצל. והרצון לקבל הזה היא בחינת המלכות הנבחנת באור העליון, וע"כ נק' מלכות, שמו, בסוד הוא ושמו אחד, כי שמו בגימטריא רצון.

ענין הב', הוא ביאור הע"ס וד' עולמות אבי"ע, שהם ד' מדרגות זו למטה מזו, שהרצון לקבל מחויב להשתלשל על ידיהן עד לקביעות כלי על תוכנו.

ענין הג', הוא ענין הצמצום ומסך שנעשה על כלי הקבלה הזה שהוא בחי"ד, ותמורתו נתהוו כלי קבלה חדשים בע"ס הנק' אור חוזר. והבן ושנן היטב אלו הג' יסודות הם ונימוקיהם כפי שנתבארו לפניך, כי זולתם אין הבנה אף במלה אחת בחכמה הזו".

שאלה: הוא כותב "שהרצון לקבל מחויב להשתלשל על ידיהן עד לקביעות כלי על תוכנו". ההרגשה היא שיש חיוב שהעסק הזה ישתלשל, למה? מה מסובב פה?

ישתלשל עד שיתממש בו לפי תכנית הבריאה כל מה שהוא צריך לעשות. הרצון לקבל צריך להשתלשל מתחילת הבריאה עד סוף הבריאה, ובזה הוא מבצע את כל תכנית הבריאה.

תלמיד: הוא כותב "ענין הג', הוא ענין הצמצום ומסך שנעשה על כלי הקבלה הזה שהוא בחי"ד". כשהוא משתלשל, מה מפריע לו? האם הוא משתלשל בכל מקרה?

כלום לא מפריע לו, ההיפך, יש כוח שמחייב אותו להשתלשל.

תלמיד: מה זאת אומרת מחייב אותו?

דוחף אותו שישתלשל.

תלמיד: האם יש מצב שהוא לא ישתלשל?

אין דבר כזה, כל רגע ורגע יש מצב חדש. הרצון לקבל מחויב להשתלשל בכל המדרגות שמלכתחילה נמצאות בו. הוא חייב להשתלשל על ידן עד שמגיע לתכלית הבריאה, לסוף ההתפתחות שלו שנקבעה מראש. כשהרצון לקבל היה בתחילת הבריאה כבר הייתה בו בצורה סמויה, סגורה, כל תכנית הבריאה, ועכשיו היא נגלית ועל ידה משתלשל הכלי.

תלמיד: וזה בונה את הכלים החדשים.

כן.

שאלה: אחד מהיסודות הוא השתלשלות. בדרך כלל מופיעים שאלות דווקא מלמטה למעלה. למה חשוב ללמוד על השתלשלות?

אנחנו צריכים ללמוד את חוקי הטבע, איך הם באו מהכוח העליון שמחייב אותנו להתפתח. זה נקרא מלמעלה למטה, מהרצון להשפיע עד הרצון לקבל, לכן כך אנחנו לומדים, אומנם העבודה שלנו היא ממטה למעלה.

שאלה: מה ההבדל בין הצמצום שנעשה לפני השתלשלות הרצון דרך ד' עולמות אבי"ע לבין הצמצום שנעשה בסוף ההשתלשלות?

יש לנו בעצם רק צמצום אחד - אסור להשתמש ברצון לקבל בעל מנת לקבל. כל יתר הצמצומים הם תוצאות מהצמצום הזה שפועלים בכל מיני מדרגות, מצבים, אבל בעצם הצמצום הוא רק צמצום אחד.

שאלה: כשאנחנו לומדים על אור חוזר שהופך לכלים, האם זה כבר מיוחס לזה שהכלי עולה מלמטה למעלה שלא היה לפני זה בבריאה?

זה כבר על כלי שעולה מלמטה למעלה.

שאלה: בעל הסולם כותב שצריך להבין ולשנן היטב. איך לממש את זה? איך אדם יודע שהוא מימש את העצה הזאת של בעל הסולם?

עליו לחזור כמה פעמים על מה שאנחנו לומדים, לשמוע התרשמות מהחברים, לענות על השאלות שלהם, לשאול אותם ולשמוע את התשובות שלהם, וכך מתקדמים, איש את רעהו יעזורו. עד שאנחנו על ידי לימוד כזה נכללים יחד בכלי אחד, ברצון אחד, בבורא אחד, יותר ויותר.

שאלה: האם תוכל להסביר את שלושת הדברים שאנחנו צריכים לשנן בעל פה?

זה כתוב כאן. הדבר הראשון הוא אור וכלי. אור הוא כוח השפעה הכולל בתוכו אהבה וידיעה וכול מה שיש באור, כי הוא יוצא מהבורא ובונה את הרצון לקבל, ממלא אותו ומתחיל לשנות אותו. הוא משנה אותו עד שעושה ממנו דרך ד' בחינות ד' עולמות, והעולמות האלה מסודרים בצורה כזאת שהאור העליון יכול להשפיע דרכם על כל מי שיהיה בעולמות. העולמות האלה הם כמו סולם מדרגות שהאור העליון יורד אליהן, נשפך עליהן, וכך נכנס לכל רצון ורצון ומתקן אותו, משנה אותו, ובסופו של דבר מביא אותם לגמר התיקון.

זה לא מספיק שהכול בא מלמעלה, העיקרון הראשון והעיקרון השני, אלא העיקרון השלישי הוא שצריכה להיות עבודה גם ממטה למעלה, מהכלי כלפי הבורא. צמצום, מסך, כל מה שהאור מזמין בתוך הכלי, הכלי מבצע, ובכך הוא חוזר על פעולות האור שבו ובעצמו מסכים עם מה שהאור רוצה ממנו. זה נקרא שהאורח מתקשר לבעל הבית ורוצה לשמוע את בעל הבית ולקיים את רצונו. כך אנחנו לומדים בכל חכמת הקבלה, עד שמקיים את כל הרצונות של בעל הבית ובזה יהיה גמר התיקון.

שאלה: למה מלכתחילה הרצון לקבל לא נקרא נברא? איך הוא הופך להיות הפוך מהבורא?

מלכתחילה הרצון לקבל הפוך מהבורא, אבל עדיין לא ברור שהוא הפוך מהבורא. אלא כאשר הוא הופך להיות נגד הרצון של הבורא, אז הוא הופך להיות לקליפה. תינוק שלא מקשיב להורים והוא נגדם זה לא נורא, כי זה הטבע שלו וכולם סולחים לו ולא כועסים עליו כל כך. אבל אם אדם מבוגר היה עושה דברים כאלה, אז ודאי שזו הייתה כבר בעיה, כי הוא עושה זאת מתוך הכוונה שהוא לא רוצה. התינוק לא מבין אם הוא לא רוצה או כן רוצה, אלא הוא עושה. כלומר הכול תלוי לא במעשה עצמו אלא בכוונה למעשה, ולכן עלינו בעיקר לתקן את הכוונה.

תלמידה: באיזה רגע הרצון לקבל הופך להיות לנברא? הרי זה לא קורה מיד.

הרצון לקבל נעשה לנברא מתי שיש לו רצון מעצמו, מתי שהוא חופשי ויכול לסובב את הרצון שלו לשני הכיוונים, לכיוון קבלה ולכיוון השפעה. אז הוא נעשה נברא, או קליפה או קדושה.

שאלה: בעל הסולם מאוד מדגיש את הסעיף הזה, הוא כותב שצריך לשנן ובלי שלושת הסעיפים האלה לא תהיה הבנה בחכמה. באיזה מובן הוא רוצה שנשנן את זה? למה חשוב לו להדגיש את זה?

חשוב שנדע איך האור השתלשל עד אלינו ואיך אנחנו צריכים בחזרה לעלות לקראתו.

תלמידה: האם חשוב שנזכור ממש בכל חלק מה בדיוק אנחנו לומדים, שנזהה שכרגע אנחנו לומדים על אור וכלי, ואחר כך אנחנו לומדים על ביאור עשר ספירות וד' עולמות, ואחר כך על צמצום ומסך? האם לאורך הדרך נגיע לכל החלקים האלה ונדע שעכשיו אנחנו כאן?

כן. זו לא חובה, אבל ככל שאנחנו נמשכים לזה, כך אנחנו נכללים מזה, לומדים ומתקנים את עצמנו.

שאלה: איך משפיעה עלינו החזרה על קריאת הקטעים להתקדמות הרוחנית שלנו?

ככל שאנחנו חוזרים על הקטעים, כך אנחנו יותר ויותר נכללים מהם ובונים את עצמנו. לכן ככל שהאדם חוזר על אותם הטקסטים שאנחנו לומדים, אז הוא יותר ויותר נכלל מהם ואחר כך הוא מגלה עד כמה הוא לא שוכח אותם, כולם קיימים בו.

הסוד הוא בזה שחכמת הקבלה בנויה בדיוק מאותם הכלים שאנחנו בנויים, ולכן כשאנחנו קוראים טקסטים של חכמת הקבלה, אנחנו מסדרים בפנים בתוכנו אותן יחידות, תאים, שהם בונים אותנו, כוללים אותנו, ואז יוצא שאנחנו מסדרים את עצמנו, מתקנים את עצמנו. כמו שעושים אוברול לאוטו, כך אנחנו עושים אוברול על עצמנו.

שאלה: האם כשאנחנו קוראות קטע נתחיל לחלוק את ההתרשמויות שלנו בתוך העשירייה - זה מביא תועלת?

זה צריך להיות מאוד מאוד בעדינות, כי אתם יכולים לבלבל זה את זה.

שאלה: האם יש קשר בין שלושת היסודות שצריכים ללמוד לבין גיל 13?

לא. גיל 13 לא אומר כלום. אומנם כתוב אבל הכוונה היא לא הגיל לפי השנים שלנו כאן אלא על הדרגה הרוחנית.

שאלה: מה זה אומר לבנות כלי קבלה חדש בינינו?

שיהיה כלי על מנת להשפיע במקום כלי על מנת לקבל כמו שהיה קודם.

שאלה: האם אנחנו יכולים להגיד שהקליפות זה מבנה שלא מתקדם למטרת הבריאה?

ודאי שלא, הוא עושה פעולה הפוכה, זה נקרא "עזר כנגדו". הוא עוזר לנו להתקדם למטרה אבל בצורה הפוכה. כל הזמן מראה לנו את השגיאות שלנו. ואז אנחנו מתקנים את השגיאות ומתקרבים למטרה.

שאלה: האם אפשר להתחבר בקבוצה ללא צמצום, מסך ואור חוזר?

תברר את זה בין החברים.

שאלה: בעצם האור חוזר זה דבר גדול, הוא נותן לנו אפשרות להיות שווים לבורא.

כן. לפי הגודל של האור חוזר אנחנו מתקרבים או מתרחקים לבורא.

תלמיד: במשל האורח ובעל הבית האורח הופך להיות מאורח לחבר. בתחילת אות ט"ז "ומדמיון הנ"ל בין אדם לחברו". אנחנו רוצים ממש לעשות את העבודה להגיע לצמצום ב', אנחנו רוצים ממש לברר איזה מקומות אנחנו מעלים, זו הדרך היחידה. דווקא לא לקבל את האור חוזר כדי בסופו של דבר יקבל את האור אבל בצורה נכונה.

נכון.

שאלה: איך אנחנו יכולים להיות יותר מודעים לזה שהרצון לקבל שלנו הפוך לגמרי מהבורא?

אנחנו צריכים להתרשם מהחברים, כי החברים שנמצאים מולי מעבירים לי את תכונות הבורא. במידה שאני לא מסכים איתם, הפוך מהם, רחוק מהם, באותה הצורה אני נמצא כלפי הבורא. לכן אתם תבינו כמה הבדיקה שלנו כלפי הקבוצה, כלפי החברים, זה דבר הכרחי. בלי בדיקה שלנו כלפי החברים לא היינו מתקדמים בכלום אפילו בכיוון הנכון. וזה מה שאנחנו צריכים טוב טוב לדעת. זה לוקח שנים לפעמים עד שאדם סוף סוף מתרשם נכון שהחברים תמיד מראים לו את כיוון ההתקדמות שלו, כיוון התיקון שלו. האם הוא באמת נמצא בכיוון הנכון או יכול להיות שהוא מתפתח אחורה.

וזו לא בעיה שמתפתח אחורה. זה לוקח כמה שנים עד שאדם בכל זאת מזהה שההתקרבות לבורא דרך החברים, זה הדבר היחידי שניתן לנו. עד שהוא שומע את זה ומבצע זה לוקח זמן, לפעמים שנים רבות. אבל אין מה לעשות, בכל זאת בסופו של דבר כולנו נעבור את הדרך ונידבק בבורא.

שאלה: אמרת שגודל האור החוזר תלוי בכמה שאנחנו מתקרבים או מתרחקים מהבורא. איך אנחנו יכולים להגדיל את האור החוזר בעשירייה, בהתקרבות בינינו?

ככל שאנחנו מתקרבים בינינו, ככל שאנחנו מתחברים בינינו, וככל שאנחנו רוצים לעזור זה לזה, ואנחנו ממש סוגרים את עצמנו יחד ופועלים כלפי הבורא, בהתאם למאמצים שלנו לחיבור האור החוזר שלנו - וזה מה שאנחנו בעצם עושים - הוא גדל.

שאלה: האם התקדמות זה ליהנות בקשרים שיש בלבבות שלנו?

התקדמות זה ליהנות מזה שאני משפיע לבורא דרך הקבוצה. זו בעצם ההתקדמות שלנו, מתי שאשתמש בכל הרצונות שלי, עם כל הסביבה שלי, זאת אומרת עם כל האנושות, ואשפיע מכל הרצונות שלי ומכל העולם הזה לבורא, זה ייקרא "גמר התיקון שלי".

שאלה: מה זה אומר להשפיע מכל הרצונות שלך לבורא?

יש לי כלים דקבלה וכלים דהשפעה, ושני סוגי הכלים האלו הם חייבים להיות בעל מנת להשפיע. הכלים דהשפעה הם משפיעים על מנת להשפיע, וכלי הקבלה, ההשפעה שבהם זה לקבל בעל מנת להשפיע. ובשני הסוגים האלו אני משפיע לבעל הבית, לבורא.

שאלה: כשאני קורא את מה שכתוב בספר אני מרגיש שאני יכול לתאר את זה רק בחומר, בהרגשה גשמית. איך יוצאים מזה להבנה והבחנות קצת יותר פנימיות?

אנחנו פועלים בעולם החומרי, ובכל זאת יש לנו בזה גם רגש וגם שכל וגם יחסים למיניהם. אם אתה תמשיך כך, אתה בכל זאת תגיע לזה שתגלה את הרגש והשכל שלך אפילו שאתה קורא דברים חומריים. אל תדאג, זה יקרה.

תלמיד: האם זה חייב לעבור מתוך ההבחנות הגשמיות להבחנות רוחניות?

כן, גם בתורה כך כתוב.

שאלה: במה תלויה היכולת לשמוע את החברים?

היכולת לשמוע את החברים תלויה בכמה שאתה זקוק להם. והכוונה "זקוק להם" היא עד כמה אתה מודע לכך שבמידה שאתה שומע אותם, אתה שומע את הבורא. כשאתה מתחבר אליהם, אתה מתחבר לבורא. ואם אתה מבין את זה, אז אתה כבר יכול להתקדם.

תלמיד: איך אני מפתח את היכולת הזאת להיות עוד יותר נזקק להם?

זה טבעי שאם אני רואה שהם נמצאים לפני, כתנאי שאם אני אתחבר אליהם אתחבר לבורא, אז אני צריך במקום לבורא, לשים לב אליהם. זה נקרא "מאהבת הבריות מגיעים לאהבת ה'", ואז כמה שאני יכול אני כך מתקדם.

תלמיד: מה צריכה להיות העבודה שלי כלפי החברים, כדי שהתלות בהם תהיה יותר חזקה, היא תהיה ממש מוחשית?

תחשוב על זה יותר, תסובב את הרעיון כך וכך ואל תיתן ליחסים האלה לעבור ככה סתם ולהיעלם. אלא ככל שהם יהיו יותר דוקרים ומפריעים לך, אתה יכול על ידי זה לקבל תועלת יותר גדולה.

תלמיד: ומה לעשות כשאני רואה שעיקר ההכבדות הן על היכולת להיות עוד יותר קרוב לחברים, אז איך עושים תיקון להפרעות האלה?

תתאר לעצמך שאתה נמצא איתם בחצי גורן, או בחצי עיגול, או בעיגול שלם, לא חשוב, ואתם מחזיקים זה את זה, וככל שאתם מחזיקים את עצמכם יותר קרובים זה לזה, במידה הזאת אתם שומעים, רואים, ומרגישים מה הבורא רוצה מכם ומה הוא רוצה למסור לכם. תנסו בצורה כזאת להיות כל הזמן כרוכים יחד, תמיד, תמיד, ואם אתה מאבד את הקשר הזה אז יש לך בעיה, אתה חייב לחזור על זה, ולאתר את זה, ולחזק.

שאלה: מה לעשות אם הקשר לא אבד, אבל יש ממש הרגשה של שיתוק?

זה מצוין, אז תחפש איפה הבעיה ואיפה השיתוק, ואיך להחיות אותו. בדרך כלל כשיש שיתוק אז לוקחים סיכה ודוקרים את הבשר, עד שמוצאים איפה לא מרגישים את הדקירה ושם זו הבעיה, תנסה לאתר.

תלמיד: ומה לעשות כשמזהים היכן אין הרגשה?

אז אתה חייב לעשות שם עיסוי, לרכך את הבשר.

תלמיד: בנקודה הזאת יש מה לדאוג לחברים?

אתה לא יכול, היא לא מרגישה כלום, אתה צריך קודם לרכך אותה. עוד נדבר על זה.

שאלה: שאלה של חבר שמחזיק את הקבוצה והוא הדבק שלנו. החברים אומרים לי שאני מתקדם ואני מרגיש שאני לא מתקדם.

עד כמה שאני מרגיש, חסר לו לסבול.

תלמיד: ואיך אנחנו יכולים לעזור לו?

מה שלא עושה השכל עושה הזמן, אני לא הייתי דואג.

שאלה: איך לעזור לחבר שהודיע לעשירייה שהפסיק להרגיש כל רגש לעבודה שלנו, לשיעור בוקר, לחיבור בינינו, ואנחנו מרגישים שהוא מתרחק ולא יודעים איך לעזור, וזה נמשך כבר הרבה זמן.

הוא צריך לעבוד למען העשירייה. אתם צריכים למשוך אותו ולעזור לו - תעשו משהו.

תלמיד: אנחנו מאוד משתדלים.

תצאו לטיול, תעשו עבודות יחד, תדברו עם משפחה שלו, תנסו להכניס אותו לאיזה עבודה משותפת.

שאלה: למה יש תקופות שאתה מתקרב ומתרחק מחברות מסוימות בעשירייה?

זה כדי לברר את האגו שלך בצורה כזאת או אחרת.

שאלה: איך האמונה עוזרת במצבים של התרחקות?

אני דואג יום יום כדי לא לברוח - זה הכול. אין מה לעשות, זו עבודה יום יומית בלי הפסקה, ואף פעם עד גמר התיקון אתה לא פטור ממנה.

תלמיד: אבל גם הסברת שרק לעשות פעולה זה לא מספיק, זה חלק מהעניין, והאמונה שהבורא ישתתף בפעולה ויעזור לך גם היא חייבת להיות. אז אנחנו בכוונות ובתפילות שלנו כל הזמן מתפללים שתהיה האמונה הזאת. האם כדי לטפל באיזה מצב בעזרת פעולות, אתה צריך גם אמונה שהבורא יעזור לך במה שאתה עושה?

זה בינתיים אין לי, אני רק מתפלל שיהיה לי כוח להחזיק, זה הכול.

(סוף השיעור)