חומר כל המציאות הוא רצון לקבל; הרצון לקבל בעל מנת לקבל הוא מה שאנחנו מגלים עכשיו במציאותנו, ובמידה שאנחנו יכולים לתקן את עצמנו אנחנו מתחילים לראות את המציאות בכוונה על מנת להשפיע, וזה נקרא העולם הרוחני. ההבדל הוא בזה שהמציאות שאנו רואים עכשיו נראית לנו מחוץ לנו, ובמידה שאנחנו נמצאים בכוונות על מנת להשפיע, המציאות הזאת מורגשת כשייכת לנו, עד שאנחנו מרגישים אחד עם אותה המציאות שפעם הרגשנו כקיימת מחוץ לנו. ובמידה שהאדם יכול לראות את המציאות הנכונה, המציאות הקודמת כאילו לא נמצאת. ובמידה שהאדם מסוגל לעשות זאת הוא בוחר באיזה עולם להיות, ומגיע למסקנה שהמציאות הקודמת היא מדומה, והייתה קיימת רק בדמיון שלו, כדי שמעל הדמיון הזה הוא יוכל לבנות את הקיום האמיתי. וכך אנחנו מגיעים לצורה החדשה, הקיימת, הנצחית ● אין מה להוסיף לעולם חוץ ממטרת הבריאה, מטרת ההתפתחות שלנו. ואז נוכל למנוע את התדרדרות המצב ● אל לנו לחשוב שהשכל שלנו וכמה שאנחנו נבין זה יעזור לנו, שעם זה אני נשאר וקיים. אלא רק התיקון על ידי המאור המחזיר למוטב, בחיבור, לתיקון הנשמה השבורה, זה מה שמביא לאדם קניין וקיום רוחני. וכל היתר שנכנס לשכל מת עמו, עד כדי כך שזה לא נשאר לגלגול הבא. כל הערך הוא רק מתוך התיקון ממש של הרצונות מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע ● הבורא זה מה שאני בונה מאין - אותו אני בונה כיש מאין; הוא ברא את הרצון לקבל יש מאין, ואני מתוך המצב שלי בורא, בונה אותו כיש מאין ●