שיעור בוקר 26.09.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
קטעים נבחרים לציון יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם,
הרב יהודה אשלג
קריין: אנחנו קוראים מתוך מסמך קטעים נבחרים לציון יום השנה להסתלקותו של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג.
לי זה לא פשוט לדבר בשבחו של בעל הסולם ובשבחו של הרב"ש, כי אלו אנשים שבשליחותם הם מטפלים בנו ובכל כוחם הם רוצים להעלות אותנו מהדרגה הנמוכה ביותר שהיא העולם הזה, לדרגה הרוחנית של העולם הבא. אין לנו אנשים חוץ מהם שדואגים לנו שנעלה מרמה של מוות לרמה של חיים, כדי שנבין בשביל מה חיים ובזכות מה מתקיימים. הם מכירים לנו את הבורא, איך לפתוח דלת אליו ולהתקרב אליו. לכן שני האנשים האלה, רב"ש ובעל הסולם, הם כוחות רוחניים עליונים, מיוחדים, שדואגים לנו, לכן הם קרובים לנו ביותר מכל יתר הנבראים.
נקרא מה שכותב רב"ש בשבחו של אביו הקדוש, בעל הסולם זצ"ל, ונראה כמה אנחנו יכולים להצטרך לזה בלב ונפש, להבין שיש לנו קשר אליהם ושאנחנו יכולים להיות קשורים לנשמות המיוחדות האלה.
קריין: קטע מס' 1, כותב הרב"ש בשבחו של בעל הסולם:
הרב"ש בשבחו של בעל הסולם:
"ואני אנה אני בא, לספר בשבחו של כ"ק [כבוד קדושת] אאמו"ר ז"ל, אשר שיחותיו ודבריו הקדושים, מאירים בדורנו זה, דור ההסתר והחשכות. ובעניין זה של הסתר וגילוי, שמעתי מפה קדשו, בערב סוכות שנת תש"ג בירושלים, בעת שנכנס לסוכה לראות אם היא עשויה כהלכתה. [...]
ואם האדם מתקן את בחינת פסולת גורן ויקב, בחינת מלכות מ"ן דנוקבא, שהוא בחינת אלף השביעי זוכה לאלף העשירי, שהוא בחינת ג"ר. ונשמה כזאת יורדת לעולם באחת מעשר דורות. עד כאן תוכן דבריו הקדושים.
מדברי קודש אלו, יכולים להבין את גודל נשמתו של אאמו"ר זצ"ל, ובאיזה מדרגה הוא היה בעת אמירתם. כי כמה פעמים אמר לי שמימיו לא אמר דברי תורה מטרם שהשיג את הדברי תורה מפנימיות המדרגה."
(הרב"ש. "הקדמה לספר פרי חכם - מאמרים")
שאלה: אני באמת מתחנן, מבקש ממך מכל הלב, כבר נגמרו לי הכוחות, אין לי יותר כוחות.
יפה.
תלמיד: אני לא ישן בלילה, יש עליי לחצים מכל הכיוונים. אלו בירורים שאני יכול לעשות רק בעשירייה שהייתי בה, פתח תקווה 35, בלי זה אני כבר לא יודע מה לעשות, אני אובד עצות.
אבל אם יש לך עשירייה, אז מה הבעיה?
תלמיד: אני מרגיש שאני יכול לעבור אותם רק בעשירייה הקודמת, אני מבקש ממך להחזיר אותי, אני כבר לא יכול.
מישהו יכול להסביר לי מה קורה?
תלמיד: אני מרגיש שאני כל הזמן בלחצים.
זאת אומרת אתה לא נמצא בעשירייה.
תלמיד: אני נמצא בעשירייה מעולה, אבל המחשבות על החברים הקודמים לא נפסקות.
לא הבנתי.
תלמיד: עברתי עשירייה, מפתח תקווה 35. ואני מרגיש שאני צריך לעשות בירורים בעשירייה הקודמת.
למה, אם עברת משם?
תלמיד: העבירו אותי.
העבירו אותך. למה?
תלמיד: בגלל טעות שלי שאני מצטער עליה.
אז גמרת, זהו. הייתה טעות, שילמת על הטעות, עברת לעשירייה אחרת. מה קורה עכשיו?
תלמיד: הלחצים והמחשבות על החברים הקודמים הם עוד יותר גדלים.
אתה חייב להתנתק מזה ולהיכנס בכל הכוח עם עיניים עצומות לעשירייה החדשה.
תלמיד: אני לא מצליח.
אתה צריך לקרוא לעזרה.
תלמיד: ממי?
מהעשירייה הנוכחית, שהם יעזרו לך להתכלל בהם.
תלמיד: זה לא עובר, זה משהו לא הגיוני.
אתה לא עשית.
תלמיד: מה לא עשיתי?
לא ביקשת, לא עשית מאמצים.
תלמיד: ביקשתי. אני לא עומד בלחצים האלה, אני לא מפסיק לבכות, למה לא להסכים לי?
כנראה שהייתה בעיה שהעבירו אותך מהעשירייה הקודמת לעשירייה הנוכחית.
תלמיד: נכון, אני מבין את הטעות ואני מצטער, וזה לא יקרה יותר.
זה לא חשוב, יקרה או לא יקרה. הם עשו כך ואתה חייב לקבל את זה ולהתכלל. להתכלל, זאת אומרת לא חשוב מה שאתה מרגיש בלב, אתה צריך לקיים את כל הסדרים שיש בעשירייה הנוכחית.
תלמיד: אני מבין ואני מכבד את העשירייה שאני נמצא בה עכשיו, אבל זה לא ייעלם, זה לא הגיוני.
אז יש עניין של תפילה.
תלמיד: אני מתפלל כל היום.
זה מה שאני יכול להגיד.
תלמיד: אז מה לעשות?
לבוא לשיעורים, לקיים את הסדרים של הקבוצה, ואתה תראה כמה תצליח ועוד יותר מקודם. תנסה לשמוע.
שאלה: על איזה חיסרון הרב"ש מדבר במאמר הזה? נראה לי שזה משהו אחר ממאמרים אחרים.
כן, אבל זה לא חשוב. חשוב לנו שנרגיש חיסרון בחיבור בינינו, כי בתוך החיבור הנכון בינינו אנחנו מגלים את הצעד הבא שלנו לגמר תיקון. זה בעיקר צריך להיות הכיוון שלנו.
שאלה: מה זה אומר שהמקובלים דואגים לנו?
מקובלים הם רשת קשר שהיא כבר מתוקנת מסך הכלי של אדם הראשון. מי שתיקן את עצמו בלהתקשר לאחרים, אז יחד איתם הוא בונה קשר שהוא כמו רשת שמעלה את יתר הנשמות, עוזרת לכל יתר הנשמות לצוד אותן ולהעלות אותן יותר ויותר למעלה, קרוב לבורא.
תלמיד: כשאתה מדבר על בעל הסולם ורב"ש שדאגו לנו, האם מדובר על הכתבים שהם השאירו לנו או שהדאגה שלהם היא גם עכשיו?
ודאי שהדאגה היא עכשיו. הכתבים שהשאירו זה מילא.
תלמיד: במה הדאגה של המקובלים?
הם איתנו, הם נמצאים עם כולנו בעבודה שלנו.
תלמיד: מה זה "הם איתנו"?
כתוב, שאין לצדיקים מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, זאת אומרת הם עוזרים לנו עד גמר התיקון. כל הנשמות קשורות יחד ותלויות יחד ועוזרות זו לזו.
תלמיד: איפה אנחנו מרגישים את הדאגה של המקובלים עלינו עכשיו?
יכול להיות שאתה לא מרגיש אבל זה מה שקורה.
תלמיד: איך להרגיש את הדאגה שלהם? איך להרגיש אותם?
צריכים לגדול. זה כמו תינוק, מה הוא מרגיש כשמטפלים בו? האם הוא יודע מי מטפל, איך מטפלים? לא, אלא מטפלים בו וזהו.
שאלה: הוא כותב פה על אלף שביעי ועשירי. מה הן ההבחנות האלה?
יש לנו ששת אלפים שנה ויש את האלף השביעי שהוא כנגד שבת, ואחר כך שמיני, תשיעי ועשירי, הם כבר למעלה מהטבע.
תלמיד: האם השביעי הוא בתוך הטבע והשאר למעלה?
שביעי הוא כמו שבת, שכבר אין לנו מה לתקן מאותם הליקויים שמתגלים בעולמנו, במצבנו. אבל אלף שמיני, תשיעי ועשירי אלו כבר עליות שאנחנו עוד לא שייכים לזה.
תלמיד: האם אפשר להגיד שאלו מחשבות של הבורא?
אני לא יודע.
שאלה: לפעמים אנחנו קוראים שבעל הסולם אומר על עצמו שהוא לא מהמצוינים בדור, שהוא לא הכי גדול, ופתאום אנחנו קוראים שהוא עולה עד האלף העשירי שזה משהו שאין גדול ממנו.
אז מה?
תלמיד: מה אנחנו צריכים להבין מזה?
אנחנו לא יכולים להבין מזה שום דבר. נגיע למה שנגיע ונבין לפי זה מה שנבין.
תלמיד: ומה זה שהוא מעיד על עצמו שיש הרבה יותר מצוינים ממנו ונשגב מדעתו למה הוא זכה?
אני לא יודע, אני לא נמצא בדרגות האלו.
תלמיד: אני לא מדבר על הדרגות הגבוהות, דווקא על זה שהוא מקטין את עצמו.
גם בזה אני לא מבין. תבינו אותי, כי סך הכול מי אנחנו לעומת כל המדרגות האלה.
שאלה: כתוב שצריך לתקן "את בחינת פסולת גורן ויקב, בחינת מלכות מ"ן דנוקבא", כי בלי לתקן את זה אי אפשר להתקדם לגילוי הבורא. מה הם פסולת, גורן ויקב?
פסולת, גורן ויקב, אלו דברים שאנחנו לא יכולים להשתמש בהם כדי לעלות, להכיל את הנשמה, למלאות אותה, אבל בלי זה גם אי אפשר שיהיה לנו משהו למלא את הנשמה.
תלמיד: איך אפשר להפוך את הפסולת לגורן ויקב? הרי זאת הבעיה.
פסולת גורן ויקב, אלו הדברים שאנחנו לא משתמשים בהם, אבל הם מלווים את כל התבואה כדי שנקבל אותה וניהנה ממנה.
תלמיד: האם זו עבודה מעשית או עבודה בכוונה? באיזו עבודה עושים את זה?
אנחנו צריכים לדעת איך משתמשים בפסולת, גורן ויקב. איך אנחנו מנקים את התבואה מהם, איך אנחנו מנפים, כלומר כל העבודות ששייכות לשדה.
תלמיד: האם זה בכוונה או במעשה?
למה אתה מתכוון במעשה?
תלמיד: התגברות על היצר שלך על אף שפוגעים בך ואתה רק בוכה כל הזמן.
ודאי שכן.
תלמיד: זאת אומרת גם במעשה וגם בכוונה.
כן.
שאלה: בעל הסולם כותב שהוא לא דיבר דברי תורה עד שהוא לא בירר אותם, השיג אותם בעצמו. מה זה אומר ואיך זה קשור ללימוד שלנו?
הוא רוצה להגיד שמה שהוא למד הוא השתדל להשיג את המדרגה שעליה מדובר, ורק אחרי שהוא השיג אותה, אז הוא הרשה לעצמו לדבר עליה.
תלמיד: אנחנו כל הזמן קוראים מהטקסטים.
אנחנו מדברים על מה שכתוב, אבל לא שאנחנו מדברים מתוך ההשגה שלנו, לא שאנחנו נמצאים בזה. אני לא נמצא בדרגות האלה, אלא אולי קצת בשכל, אבל לא שאני נמצא בתוך אותן המדרגות ומרגיש אותן והן ממלאות לי את הרצון, הנשמה והלב, ואז אני מדבר מהמציאות שלי. אין דבר כזה אצלנו בינתיים. אבל הוא אומר שאם הוא לא משיג את הדברים האלה כמו שהוא חי אותם בפועל, אז הוא לא מדבר עליהם.
זה כמו שילד קטן יושב בכיתה בבית ספר ומה שהמורה אומר הילד לא מבין אבל חוזר על זה, כי שמע את המילים שהוא אומר אבל לא מבין את המשמעות הפנימית, כך אנחנו. אנחנו מדברים על העולם הרוחני, כתר, חכמה, בינה, זיווג, אור מקיף, אבל אנחנו לא מכירים את הדברים האלה, רק לומדים אותם.
זה מה שבעל הסולם אומר, כל עוד הוא לא משיג את הדברים האלה במלואם, שהם נמצאים בו, שהוא מכיר אותם, שהוא עובד איתם, שהם נעשים חלק ממנו, ממלאים את הכלים הפנימיים שלו, אז הוא לא מדבר על זה.
קריין: קטע מס' 2, כותב הרב"ש:
"בעל הסולם פעל שאם אדם פשוט הולך בדרכו הוא יכול לזכות לדביקות ה' כמו תלמיד חכם מובהק, משא"כ לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדבקות ה'. ולפני הבעש"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות."
(הרב"ש. 75 "פעילות גדולי האומה")
שאלה: מה נקרא שהוא פעל כדי שאדם פשוט יוכל להשיג יותר מהחכמים? זה מתבטא בהסבר שהוא כתב?
זה במה שהוא כתב, במה שהוא עשה, וגם במה שהוא גרם בעולם העליון, בכוחות עליונים, כך שאדם שקורא מה שהוא כתב ורוצה להשיג את מה שהוא כתב, מוכנות לו כל מדרגות ההשגה בהתאם לאותו אדם.
תלמיד: זה לא מובן כי כאילו המערכת הרוחנית כבר קיימת, אז מה בדיוק המקובל מוסיף כדי לתת לנו דרך יותר קלה?
נניח שאני מקבל היום לידיים שלי איזשהו ספר בפיסיקה ושם כתובים כל מיני הסברים שלא היו כתובים בכל מיני ספרים אחרים. אז אותו פיסיקאי שכתב על זה פתח לי את הדרך כדי שאני אתקדם. אותו דבר קורה בחכמת הקבלה שהיא גם מדע, וכך מקובלים דואגים לפרסם את החכמה הזאת. רק הם דואגים שיקבלו אותה בצורה נכונה, שהיא תתקבל בצורה נכונה, בהדרגה, משלב לשלב.
שאלה: התשובה שנתת עכשיו היא שכלית, זאת אומרת יש משהו שאנשים לא מבינים ויש מישהו שכותב ספר בפיסיקה, מסביר לנו ועכשיו אפשר להבין, אבל כמו שזה כתוב פה ובכל מיני מקומות נשמע שהמקובלים עושים תיקונים במערכת העליונה, ממש משנים אותה ולא רק מסבירים.
אם אנחנו הולכים בעקבותיהם אז אנחנו גם פוסעים בשלבי הסולם שהם הכינו לנו וכך אנחנו מגיעים לדרגות יותר גבוהות, ומבינים, מרגישים, מגלים את המדרגות הגבוהות יותר.
תלמיד: מה זה נקרא שהם הכינו לנו, מה הם הכינו לנו?
כלים, אורות, רשימות. הם הכינו לנו, כמו שהדור הקודם הכין לנו מכשירים, ספרים, כל מיני דברים.
תלמיד: מה זה נקרא להשתמש במכשירים שלהם? נניח שהכינו לי מיקרוגל, אז אני שם בו אוכל, לוחץ על כפתור וקורה משהו. מה זה נקרא להשתמש בכלים שהכינו לנו?
הם גם מלמדים אותנו איך להשתמש באותם הכלים שהכינו.
תלמיד: כשאנחנו עושים מאמץ לקראת הכנס או בכנס, מה אנחנו עושים כלפי המערכת הרוחנית?
אנחנו מכינים את עצמנו להתכלל יחד, העיקר זה החיבור בינינו, ולעלות מתוך החיבור בינינו לדרגה רוחנית יותר.
תלמיד: מה זה נקרא שאנחנו עולים, אנחנו מעלים בקשה?
אנחנו מבטלים את עצמנו, את האגו של כל אחד ואחד כדי להתחבר, וזה נקרא שאנחנו מעלים את עצמנו לדרגה עליונה יותר.
תלמיד: זה רק ביטול או שיש עוד בקשה?
זו פעולה רוחנית.
תלמיד: הפעולה הרוחנית היא עם ביטול של האגו?
כן, עם ביטול של האגו, ודאי.
תלמיד: והיתר קורה לבד או שצריך גם בקשה או חיבור?
ודאי שאנחנו צריכים להתאמץ בזה ולבקש על זה. זה דבר מאוד חשוב מה שעכשיו דיברנו, אנחנו רוצים לבטל את האגו שלנו כדי להתחבר ובמידת ההתחברות בינינו אנחנו יכולים לעלות לדרגות יותר ויותר עליונות, עד שמשיגים מהכוח לפועל את המדרגות הרוחניות.
שאלה: מה זה "אדם פשוט"?
אדם פשוט הוא אדם שאין לו אותן הכנות כמו שיש בכמה אנשים בעולם לרוחניות, הכנות שקיבלו באיזושהי צורה מהקרובים, מההורים, לא יודע ממי. אנשים רגילים.
תלמיד: אני שואל את זה כי האנשים שיושבים כאן הבורא עורר אותם, עורר בהם נקודה שבלב, הם לא אנשים פשוטים.
למרות זאת הם צריכים לתת יגיעה גדולה כדי להשיג רוחניות.
תלמיד: האם התעוררות הנקודה שבלב היא תנאי כדי שאדם יוכל ללכת בדרך של המקובלים?
כן.
תלמיד: אז זה לא לכל אדם.
ודאי שלא לכל אדם יש יכולת להשיג רוחניות כרגע, אלא יש דור אחר דור. אנחנו נמצאים בדור שהראשונים שבדור לפי ההכנה בנשמות כבר יכולים להגיע לגמר התיקון.
תלמיד: אנחנו הולכים לכנס מאוד חשוב, האם כל מדרגה שאנחנו נשיג תפתח עוד נקודות שבלב?
כן.
שאלה: כתוב במאמר "ולפני הבעש"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות." מהו התנאי הזה?
זה עניין של התנאים ההתחלתיים בכל דור ודור. יש דור שלהם קל יותר להשיג, בכל דור ודור התנאים משתנים. אנחנו צריכים לראות שלנו יותר קל להשיג את האלוקות מהדור הקודם, ולדור הבא יהיה עוד יותר קל.
תלמיד: בעל הסולם כתב שבסיבת הדור שהוא ראוי הוא קיבל את כל הפתיחה הזאת, וגם רב"ש, כשהבאת לו חיסרון של תלמידים חדשים התחיל לכתוב, ובזכותך גם יש לנו חברים של הכלי העולמי, ואנחנו כל כך מאושרים שיש לנו כאלה חברים גדולים. איזו מוכנות, איזה חיסרון המקובל מרגיש בעולם, כשהוא מתחיל לפתוח?
המקובל מרגיש שהוא בסך הכול כוח קטן ביד העליון וזה מה שהוא מקיים.
תלמיד: לגבי הכנס, יש איזשהו חיסרון כללי היום במציאות שאנחנו יכולים להעלות כלפי מעלה כדי שיפתחו להם גם כניסה, שהם יצליחו?
במידה שכולנו, כל משתתפי הכנס, גברים ונשים, שנמצאים כאן ושנמצאים בכל כדור הארץ נשתדל להתחבר כאיש אחד בלב אחד, למטרה אחת, בהתאם לזה אנחנו כן יכולים להצליח. ההצלחה שלנו היא בזה שאנחנו נגלה את עצמנו כרצון אחד, שייכים לרצון העליון, ומתמלאים ממנו בכל כוח, תוכן, ידע, שכל, רגש, שמגיע לנו מהמדרגה הרוחנית.
שאלה: חזרת על זה כמה פעמים שמה שחשוב זה ההתכללות והחיבור בינינו. אני יודע איך לעשות את הפעולה הפיזית של ההתכללות, ללכת, לדבר, להתחבק. מה זה להתכלל מהלב?
להתכלל מהלב זה שכל הרצונות, כל המחשבות, כל התשוקות והמטרות שלנו יהיו בחיבור אחד וממקור אחד - מהבורא.
תלמיד: יש כבר איזו תחושה, איזו הרגשה, טעם קטן של מה שדיברת עכשיו. אבל מה עושים עם ההתקשרות הזאת, איך אנחנו לא נהנים ממנה אלא עובדים איתה כמו שצריך ברוחניות, ולא מקבלים איזו הנאה ופשוט מתמלאים?
צריכים לחשוב, לקראת מה אנחנו הולכים, מה אנחנו רוצים לקבל, להשיג.
תלמיד: איך אני עושה את הבירור הזה לקראת הכנס בעשירייה?
דבר עם החברים. אתם מתחילים עכשיו לשאול כבר שאלות ששייכות לבירור ביניכם.
תלמיד: פשוט לדבר על זה?
כן. ותאמינו לי שאתם תמצאו שם תשובות יותר טובות ממה שהייתם מקבלים ממני.
שאלה: העולם שבור ויש את הפתרון. האם האנושות מוכנה כפרי בשל לקלוט את התרומה של בעל הסולם?
האנושות נמצאת בידיים של הכוח העליון, אם היא תבטל את האגו שלה, אז היא תזכה לקבל מהבורא כוח השפעה הדדי שיחזיר אותנו לכלי אחד, ואז נגלה עולם אחד ואת כולנו יחד.
תלמידה: כמה אנחנו קרובים לזה ומה חסר?
אנחנו קרובים לזה מאוד ועומדים ממש בפתח של העולם הרוחני שכבר צריך להתגלות, אנחנו רואים זאת אפילו לפי סימנים גשמיים שבכל העולם. אבל הכול תלוי בעצם בנו, ככל שנצעק, נרצה ונבין שרק בפנייה שלנו תלוי העתיד שלנו.
תלמיד: אמרת שאם לא העזרה מלמעלה, אז לא היינו יושבים כאן ולא היינו מדברים על הדברים המוזרים, על הטבע שלנו. אבל נאמר כאן "לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדבקות ה'. ולפני הבעש"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות."
אולי לפני זמן מסוים הרבה חכמים היו מגיעים לכאן כדי ללמוד את בעל הסולם. לנו יש עזרה, אנחנו לומדים איתך, אבל הדור לא מבין את גודל הדבר שניתן לנו. זה פחות מאיר לנו ולכן אנחנו צריכים להוסיף במאמצים שלנו. פעם לאנשים לא היה את בעל הסולם והיום יש את בעל הסולם ואנחנו לא מבינים כמה זה יקר וחשוב.
כתוב שמדור לדור יש ירידת הדורות, זאת אומרת הדור הבא ככל שהוא מפותח יותר, כך הוא גם ירוד יותר. לכן עלינו להבין שאנחנו נמצאים בדור האחרון שהוא הכי הכי גרוע מכל יתר הדורות הקודמים, אבל אין לנו ברירה ודווקא בדור הזה אנחנו כן יכולים להגיע לשלמות, ממלכות כנגד הכתר, אז נקווה שכך זה יהיה.
שאלה: סיפרת שלפני מאה, מאתיים שנה כמעט בכל כפר לרבי הייתה השגה מסוימת, היה לו קשר לעליון.
אפילו עד תחילת המאה העשרים.
תלמיד: וגם סיפרת שהסתובבת עם הרב"ש בכל מיני מקומות והיו עוד כמה אנשים כאלה.
כן.
תלמיד: כמו שהסברת, הדור עכשיו הוא מאוד ירוד ואנשים כאלה כבר לא כל כך קיימים. איך הדור הירוד הזה יגיע להשגה או לאיזו תחושה מסוימת?
אני לא יודע מה להגיד לך. אנחנו רואים את זה אפילו בהיסטוריה הכללית לא הרוחנית, שהיו מנהיגי עולם גדולים, כמו פרעה, טמרלן, כל מיני כאלה, ואפילו יותר קרובים אלינו, אבל בזמנינו אתה רואה כמה הם קטנים. ובכל זאת אנחנו רואים שהמסות, שבני אדם נעשו חזקים יותר, מבינים יותר, מסוגלים יותר לברר את הדברים.
אני לא יודע מה הבורא רוצה מכל בני האדם, אני יודע רק מה שעלינו לעשות, וטוב יותר פחות לשאול אלא ללכת בתמימות. נראה לי שאנחנו נמצאים באמת במצב שיכול להיפתח פתאום דבר מיוחד, וכך נתקדם. לכן נפתח את עצמנו מלב ללב ונשתדל.
שאלה: מה הכוונה ללכת בתמימות?
בלי לשאול הרבה דברים כי אנחנו לא מבינים. כמו שאנחנו מסתכלים עכשיו על העולם החיצון, אז האם בכל המלחמות ובכל הבעיות והדברים שקורים בעולם אתה כן מבין מה שקורה? לא. אפילו לכל גדולי העולם כביכול אין שום דבר חוץ מלחלק את העולם לעת עתה לטובת עצמם, וגם לא כל כך מובן מה זה לטובתם. לכן עלינו להמשיך לפי סדר העבודה של בעל הסולם שעכשיו למדנו, ובזה בטוח לא נטעה ונתקדם לכיוון הנכון, ומה שיקרה לנו מרגע לרגע נגלה.
שאלה: איך אנחנו יכולים להשתמש נכון בזמן הזה שעכשיו נשאר לנו כדי למקסם את ההכנה שלנו לכנס? האם יש כיוון לבירור שאתה ממליץ לנו לעסוק בו?
מתי מתחיל הכנס?
תלמיד: הכנס בפועל הוא בשבת וראשון, בסוף השבוע הקרוב, אבל עוד לפני זה יהיו לנו שיעורי בוקר כרגיל, שיעורי צהריים שיהיו ארוכים יותר, וגם בערב יהיו ישיבות חברים.
אני חושב שאתם צריכים לשאול את כולם, במיוחד את אלו שבאו מחו"ל, מה הם רוצים לשאול, לשמוע, ללמוד, ואת זה לעשות יחד, ושיהיו תמיד כאן ותיקים שיוכלו לספק להם חומרי לימוד, תשובות, חיבור.
תלמיד: אדם שעדיין עוד לא סגור על עצמו אם הוא מגיע או לא מגיע לכנס, איך הוא מקבל החלטה שיש לו הזדמנות?
אני באמת לא מבין בזה. אבל כדאי להירשם מוקדם ככל האפשר, כי אני מבין שהיום המחיר עולה.
(סוף השיעור)