רשימת צפייה ""
שיעור נשים "לגלות אהבה בקרבנו"
9 ינו׳ 2021
שיעור ערב 09.01.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
שיעור נשים - "לגלות אהבה בקרבנו"
קריין: מתוך אגרת ב' של בעל הסולם, קטע 1.
"איעצך, לעורר בקרבך יראה מקרירות אהבה שבנינו, והגם שהשכל מכחיש ציור כזה. אבל הגע עצמך, אם יש תחבולה להוסיף באהבה, ואינו מוסיף גם זה לגריעותא [לפגם] תחשב: בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה המתגלה בלבו בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת בלב, לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר לבא לכלל שכחה בברכת האהבה, ומחויב מקבל המתנה להמציא תחבולה בכל יום להיות בעיניו כחדשות.
וזהו כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש."
(בעל הסולם. אגרת ב')
את זה אנחנו צריכים להשתדל לעשות גם באהבה גשמית, גם באהבה רוחנית. אבל באהבה רוחנית זה הכרחי. חיבור רוחני, צריכים לחזק אותו כל רגע ורגע. אם עוזבים, אז הוא מיד נופל ונעלם. אלא כל הדאגה צריכה להיות לחיבור עד לאהבה בכל שנייה ושנייה. ורק בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע למצב, שמתוך רוב הדאגות שלנו, אנחנו נתחבר בינינו בהשפעה הדדית ונגיע לגילוי הבורא בינינו.
שאלה: שאלה מהעשירייה שלי, מה המתנה הכי טובה שאנחנו יכולות לתת לחברות שלנו?
להראות להן שאני נמשכת אליהן בחיבור, בכוח, בכוונה, בכל הכוחות. שאני נמשכת להתחבר איתן ולגלות בחיבור בינינו בנטייה ההדדית את הבורא. זה הכול.
קריין: קטע מספר 2 מתוך אגרת כ"ד של הרב"ש.
"עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה, כמו שאמרו חז"ל על "בהעלותך את הנרות", ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו."
(הרב"ש. אגרת כ"ד)
זאת אומרת, אם אני נמצא באהבה לחבר שלי ברוחניות, אז לא יכול להיות שאני לא אוכל לעורר בו אהבה אליי. לא יכול להיות. סימן שאני בכל זאת לא ניסיתי עד הסוף, לא ניסיתי את כל האמצעים ולכן אני לא נמצא בזה. אם אני מתייחס אליו באהבה כמה שיותר ורוצה להראות לו את האהבה שלי, אז בטוח שהוא יענה לי על זה. אם נגיד לא, אז אני צריך לפנות לבורא ולבקש ממנו. אבל בכל זאת, אחרי שאני פונה ודורש מעצמי ומהבורא, אני מגיע למצב שהחבר הזה יתייחס אליי גם כן באהבה. זה חוק הטבע, לא יכול להיות אחרת.
שאלה: אם אני מרגישה דחייה, איך להתבטל ולבצע פעולה בעשירייה לחיבור באהבה? האם אני צריכה להודות ולמי אני צריכה להודות, לחברות או לבורא?
אני צריך להודות גם לחברים, לחברות וגם לבורא. גם לזה וגם לזה. אם הבורא לא היה עוזר, לא הייתי מצליח. אם החברים לא היו תומכים בי, גם לא הייתי מצליח. לכן אם אני יכול לממש את האהבה שלי כלפי החברים ודרך החברים לבורא, אז זה סימן שאני בהצלחה שלי זכיתי בזכות החברים ובזכות הבורא יחד. ואני צריך להודות גם לאלו וגם לאלו. אבל ודאי שבסופו של דבר לבורא.
קריין: אז קטע 3 מתוך מאמר של הרב"ש, "מה לדרוש מאסיפת חברים".
"ענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא ענין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שענין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני.
לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא", ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל."
(הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
אנחנו צריכים להבין, שהבורא מסדר הכול. הוא מביא אותי לקבוצה, הוא נותן לי את העשירייה שלי, הוא מסובב את היחסים בינינו, ובצורה כזאת כך אנחנו צריכים להשתדל להתחבר. לכן כל העבודה שלנו שהיא בנויה באהבת הזולת, אני צריך לקבל את החברים האלו שהבורא מביא לי, כמו שכתוב, שהבורא שם את ידו של האדם על הגורל הטוב ואומר "קח לך"1.
זאת אומרת, הבורא מביא אותי לקבוצה ואני לא יודע למה אני נפגשתי עם החברים האלו ולא עם חברים אחרים. זה לא כל כך משנה, כי סך הכול אני צריך לקבל אותם שזה נתון לי מהבורא.
ולכן מה שקורה, שאחרי שאני מגיע לקבוצה, לעשירייה, אני צריך לראות את החברים האלו שהבורא מגיש לי אותם, ממש כמו על מגש. ואני צריך לקבל אותם ואני צריך לעבוד איתם ואין לי שום אפשרות לברוח מהם, אלא זה ממש עצת הבורא מלמעלה. ולכן אני חייב להשקיע את כל הכוחות כדי להתחבר דווקא עם החברים האלו ואין לי כאן שום אפשרות להחליף אותם למשהו או למישהו. זה לא, אני חייב ללחוץ על עצמי עד שאני מגיע לאהבה אליהם.
והכול בא דרך ויתורים, שאני מוכן להכניע את עצמי עוד יותר ועוד יותר, ולא חשוב לי אם איזה חבר מדבר עליי לשון הרע, ויש מישהו שמזלזל בי, אני צריך להתייחס לזה פשוט, שזה הבורא שנותן לי תנאים כאלו כדי שאני אגיע אליהם באהבה, למרות שכך מתייחסים אליי. אחד מזלזל בי, שני מראה שהוא לא חושב שאני חכם ואני בעיניו טיפש. השלישי חושב שאני בכלל לא ראוי להיות חבר שלו. הרביעי אולי לא אוהב אותי בגלל שבהתנהגות שלי יש משהו שהוא לא רגיל.
ואני משתדל להיות אליהם נכון וטוב אבל הם דוחים אותי, כל אחד דוחה אותי באיזושהי צורה. ואני צריך להגיד, זה הבורא עושה וזה לא בני האדם האלה, אלא הוא עומד אחריהם והוא משחק איתי כך, ואני צריך לקבל אותם כחברי נפש שלי, הם חלקים מהנשמה שלי. אני חייב. חייב כל הזמן לחשוב רק איך אני מתקרב אליהם, איך אני תומך בהם, איך אני מסדר אותם כתינוקות שלי כי הם חלקי הנשמה שלי. ולכן אין כאן חשבון איך שהם מתייחסים אליי, אלא רק אני בודק איך אני מתייחס אליהם, עד כמה שיותר באהבה.
שאלה: אני מפחדת להיות להפרעה בעשירייה שלי. מה התובנה שאני צריכה לקבל כדי שהאגו שלי יהיה שקוף?
תנסי להראות לכולם בעשירייה שאת מתייחסת אליהם בלב ישר, זה הכול. תני להם דוגמה איך את רוצה שהם יתייחסו אלייך. ביחס שלך אליהם תני להם דוגמה שכך את רוצה שיתייחסו אלייך, ואז תראי האם את זוכה לזה.
שאלה: מצד אחד אנחנו מגלים את גדלות החברים, מצד שני אנחנו צריכים להגדיל את האהבה בעשירייה, איך בכל זאת לא לכבות את ההבדלים שבינינו?
לאהוב זה את זה אפשר עם כל ההבחנות ההפוכות, עם כל המרחקים שיש בינינו, זה לא שייך אחד לשני. במיוחד באהבה רוחנית, שאנחנו מבינים שאנחנו מבורא אחד, שהוא סדר אותנו ככה יחד, שאנחנו נמצא קשר בינינו עד האהבה, ולכן אנחנו צריכים לבצע את הפעולה הזאת. ואין שום בעיה, צריכים לבצע, וזה שאנחנו שונים, ודאי ועוד איך שאנחנו שונים, אתם עוד לא גילתם עד כמה שאתם שונות, זה יהיה עוד. שינויים גדולים מאוד יתגלו ביניכם, וכך זה נכון, כך זה טוב, כמה שיהיו שינוים יותר גדולים, מידת האהבה וגילוי הבורא יכול להיות גדול יותר.
שאלה: איך לדאוג להתקדמות של העשירייה ולא להתקדמות האישית שלי, מה אני צריכה לעשות?
אנחנו צריכים לעבוד בעשירייה וכך להגיע למה שאנחנו עכשיו מדברים, לאהבה.
שאלה: מאוד קל לאהוב את החברות כמו את הילדים שלנו, האם זה לא מבטל את היכולת שלי לרומם ולהגדיל אותם?
לא. אני יכול לאהוב אותם כמו ילדים שלי ויחד עם זאת לראות שהם גדולים מאוד. גם את הילד הקטן שלי אני מוכן להעלות אותו על הראש שלי.
שאלה: בעל הסולם אומר, שאנחנו נגלה את האהבה בפנימיות בדיוק במקום שקיבלנו אותו, תוכל להבהיר לנו את זה?
אני לא שומע שאלה.
קריין: הוא כותב בקטע מספר 1 "בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה המתגלה בלבו בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת בלב, לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום,".2 היא שואלת, איך להישאר עם אותו כוח של אהבה שלא תלך ותתקרר?
רק על ידי זה שאנחנו כל הזמן מעוררים את האהבה יותר ויותר. ואין לנו ברירה, כל דבר שנעשה הוא נכבה לאט לאט בצורה טבעית, ואין לנו ברירה אלא לעורר. מה הוא אומר, "איעצך, לעורר בקרבך יראה מקרירות אהבה שבנינו"3, זאת אומרת, כל הזמן לדאוג שאהבה לא תתקרר.
אז מה הן שואלות, ברור שכך צריך להיות. זה גם ברור לנו מהחיים הרגילים שלנו, שאם אנחנו לא מטפלים באהבה, בחיבור, כל זמן להגדיל ולהגדיל את זה, לשמור על זה, זה ייעלם.
שאלה: האם קריאה בספר תורה יחד עם העשיריה יכול לעזור כדי להתגבר על מצבים של דחייה?
לא, לא יכול לעזור, כי אתם לא מבינים מה קורה שם וזה לא יכול לעורר בכם את האהבה. לא, רק מאמרים על החברה, זה מה שאני ממליץ לקרוא.
שאלה: איך ללמוד לנהל את הרצונות שמתגלים כדי על פניהם כל הזמן לגלות אהבה חדשה?
רק לפי מה "ש, בעל הסולם, רק אם אנחנו בעשירייה, בעשירייה בלבד משתדלים כל הזמן לדאוג ליחסים של חיבור עד יחסים של אהבה, בצורה כזאת אנחנו נטפל בכל הרצונות, בכל התכונות שלנו ונביא אותם למצב שהבורא יתגלה בהם.
שאלה: האם המטרה של הבורא היא לאמן אותנו באמצעות המכשולים כל עוד לא נגלה שאנחנו רצון אחד?
כמובן.
שאלה: התפילה צריכה להיות מעומק הלב, כל הלב צריך להיות חיסרון, כך אמרת בשיעור, איך להתפלל מתוך ריק?
קודם כול צריכים להשתדל להגיע לחיבור בינינו, כי בחיבור בינינו שם אנחנו מגלים את הבורא. לגלות עד כמה שאנחנו מסוגלים או לא מסוגלים להיות בחיבור בינינו, ואז לבקש מהבורא שייתן לנו כוח חיבור, שהוא בעצמו יתגלה באותו כוח חיבור שהוא יבנה בינינו.
אז אנחנו מבקשים מהבורא שיחבר אותנו נכון ועושים כל מיני פעולות גשמיות כדי שנראה לו את הנכונות שלנו לחיבור, ושהוא יעשה צורת חיבור, מידת חיבור כזאת שהוא יוכל להתגלות שם. זה נקרא "גילוי הבורא לנברא". ככה עושים, דבר פשוט, רק צריכים לעצב את זה נכון ולהתחיל לעבוד על זה בצורה קבועה.
שאלה: המצב של הריק וגם התפילה, בקשה שאנחנו מבקשים, זה מצב שהבורא שולח, זה מעגל?
יקרה שלי, את כבר התבלבלת, לא שואלים ככה. דבר ראשון תרשמי את השאלה שלך כדי שזה יהיה משפט ברור. דבר שני, תקשיבי מה אנחנו אומרים ואת תביני את התשובות. אצלך בינתיים השאלות לא מנוסחות.
שאלה: כשהבורא שם לי מול העיניים משהו לא נכון כלפי חברה שלי, אבל אני רוצה להמשיך לאהוב אותה, האם אני יכולה לדרוש מהבורא שאני רוצה לראות את שלמות החברה שלי, לדרוש ממנו לראות אותה כפי שהוא ברא אותה?
לא, את צריכה לאהוב את החברים כמו שהבורא מראה לך אותם, בצורה כזאת. אפילו שהם נראים לך לא טובים, לא יפים, שקרנים, אגואיסטים, הוא הביא אותם לקבוצה ואני חייב לאהוב אותם כמו שהם. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה", שמתגלים כל הפשעים שיש בכולם ואני בכל זאת אוהב אותם. איך זה יכול להיות? אז אני שואל אותך, אם היו לך עשרה ילדים וכולם, כל אחד מקולקל במשהו, לא היית אוהבת אותם? היית אוהבת אותם, נכון, זאת אומרת "על כל פשעים תכסה אהבה". בצורה כזאת גם להתייחס לחברות ולא לבקש שהם יתקנו את עצמן או שהבורא יתקן אותן, אלא שהבורא יתקן אותך לאהוב אותם כמו שהן.
שאלה: מדי פעם אנחנו דנות בשאלות הנוגעות לעבודה בעשירייה, והרבה פעמים אנחנו פשוט לא שומעות אחת את השנייה, כאילו הכול נהרס ונשבר, ואני מנסה ככה להצחיק את החברות, לשמח אותן, כולן צוחקות וכאילו הכול מסתדר. האם יש מקום לצחוק בזמן הזה או שצריך להיות רציניות? האם זה נקרא "לעורר את החברות"?
נכון. תשובה פשוטה, כל דבר שמועיל לחיבור הוא טוב.
שאלה: כגלגל שיניים, איך כל חברה יכולה לדעת מתי היא צריכה לתת יותר כוח לתהליך או לזרום עם השכל והרגש שלה?
אני לא מבין מה את שואלת. תמיד אנחנו צריכים, כל אחד ואחד, לתת כמה שיותר כוחות גם ברגש וגם בשכל לחיבור החברה. כך אני מבין את השאלה שלך וככה התשובה.
שאלה: האם אין סכנה שכשגדלה אהבה, גם השנאה שגדלה תהרוס את הקשרים שלנו?
אני לא מפחד שמאהבה תתגלה גם השנאה. אני לא מפחד מזה, ואני גם מבין שאי אפשר שאחת תהיה ללא השנייה, ואם מתגלות לפרקים אהבה שנאה, אהבה שנאה, אחר כך נגלה ברוחניות שאהבה ושנאה עובדות יחד במקביל, ולפי זה אנחנו מתקדמים. לא חשוב לי מה יתגלה בדרך, אני צריך רק לראות לפניי חיבור וקשר אהבה בין כולם כמה שאפשר, כי בזה אני מגלה את הבורא, וגילוי הבורא זה בשבילי מטרת הקיום, בשביל מה אני קיים בכלל.
שאלה: כשאנחנו מגיעים לייאוש מחוסר היכולת להגיע להתקדמות אישית, בתוך הלב אנחנו יכולים להוליד את הבקשה הזאת עבור עצמנו, אבל איך להוליד בקשה עבור העשירייה?
סליחה אם אני אענה לך בצורה כזאת שאת מדברת שטויות, כי את לא יכולה לבד להתקרב לבורא, את לא יכולה, מלכתחילה תעצרו את הדברים האלה. אני בעצמי לא יכול לעשות לקראת רוחניות אף צעד. אף צעד. תקראו את מאמר "בחירה חופשית", שהבורא מביא את האדם לגורל הטוב, לקבוצה, "שם ידו על הגורל הטוב ואומר קח לך", תתחבר כאן עם אנשים. אתם צריכים לשחזר את מערכת אדם הראשון השבורה, אתם צריכים לתקן אותה, לחזור לחיבור ביניכם. לפי מידת החיבור ביניכם אני מתגלה בכם. ולא שאני בעצמי יכול לעשות איזה מאמץ, חבל על כל פעולה ומאמץ הכי קטן שאני עושה בעצמי, זה לא עוזר, רק הורס. כל התיקון הוא רק דרך חיבור. סך הכול מה שהתורה אומרת לנו הוא, תתחברו ותגלו בורא לפי מידת החיבור ביניכם, זה הכול. תתחברו ותגלו.
תלמידה: השאלה דווקא הייתה איך להתחבר בעשירייה?
אנחנו כל הזמן לומדים את זה וזה מה שאנחנו מנסים כל הזמן לעשות. אבל שאני בעצמי אעשה מאמצים אישיים לגלות את הבורא, זה פשוט חבל על הזמן, חבל על המאמצים. זה לא ייצא אף פעם, אלא ההיפך.
שאלה: האם קבוצה יכולה לקבל החלטה לא נכונה?
ודאי שכן. אם ההחלטות של הקבוצה הן לא לכיוון החיבור והאהבה ביניהם, כל יתר ההחלטות לא טובות, לא נכונות.
שאלה: הרצון להשפיע לא קיים בבריאה, אנחנו רק מנסים להידמות לו. האם בעבודת העשירייה כדאי להגדיל את הרצון לקבל? ומה זה רצון לקבל של העשירייה?
אנחנו לא דואגים לרצון להשפיע ולא לרצון לקבל. אנחנו דואגים רק לחיבור. כי גם ברצון לקבל וגם ברצון להשפיע אין לנו שום הבנה מה זה בדיוק. אלה הבחנות רוחניות. אנחנו צריכים לדאוג רק לחיבור בינינו, כמה שיותר פנימי. כמו שכתוב, "כאיש אחד בלב אחד". זה הכול. אל תתעסקו בשום דבר אחר.
שאלה: אנחנו קוראות מאמר רב"ש במפגשים היומיים שלנו. אמרת שאנחנו צריכות לדון גם בשיעור בוקר. אז איך כדאי שנארגן את המפגשים שלנו בצורה יותר יעילה?
את זה אני לא יודע. יש לכם כאן מערכת שלמה אצלנו בבני ברוך, גם באנגלית, בעברית, ברוסית, בכל מיני שפות. אתן יכולות לכתוב, אתן יכולות לפנות ל-Women Info ודרכן לקבל את התשובה וההבחנה.
שאלה: רציתי לשאול שאלה קצת דומה. אנחנו מקבלות במהלך כל יום שאלת סדנה מומלצת וכתבי רב"ש לקרוא. ואני מרגישה שחסר משהו למפגשי העשירייה שלנו. שאנחנו לא עושים את כל מה שרב"ש מייעץ לנו לעשות. מה אנחנו יכולים עוד להוסיף על זה כדי להוסיף להרגשת האהבה בינינו?
רק להוסיף הרגשת חיבור. אין לי מה להגיד. אני לא יכול לגלות לך שום דבר חדש, כי ברגע שתתחילו להתחבר ביניכן תתחילו לגלות יש כאן בורא, אין כאן בורא, יותר, פחות. רק את זה צריכים לעשות. תנסו. ותבינו שכל הדחייה שיש בין בני האדם היא תוצאה מהשבירה, בכוונה שאנחנו למעלה מכל הניתוקים בינינו נתחבר. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה". אי אפשר אחרת להגיע לתיקון הנשמה ולגלות בה את המילוי הפנימי שזה הבורא.
שאלה: מה זה אומר "קנה לך חבר"?
קנה לך חבר, שאני עושה כל מיני פעולות כדי למשוך אותו אליי. אני מביא לו אולי מתנה, מתייחס אליו יפה, שהוא ירצה להיות חבר שלי. זה נקרא קנה לך חבר, על ידי ההשקעה שלי. ככה זה עובד.
שאלה: מבינים שכדי לגלות אהבה מתגלה השנאה. איך נוכל להסביר את זה לכל האנושות?
אנחנו לא מסבירים את זה לכל האנושות. קודם כל בואו אנחנו נשתדל עוד להתקדם בזה. אז זה יהיה לנו מובן. לאנושות זה עוד מוקדם. יש לנו מספיק חומר להפצה ואותו חומר תפזרו. לא צריך לספר לאנושות מה שאנחנו לומדים, כי הם לא יוכלו לקבל את זה. לדבר באהבה בין בני אדם זה סתם, יחשבו שאנחנו הזויים.
שאלה: איך להתמודד עם הרגשה שהעשירייה בהרגשה שלי היא כל הזמן רחוקה? מה הפעולה שלי לקירוב העשירייה ללב שלי ולגדלות העשירייה בהרגשה שלי?
אני לא יודע מה להגיד לך, צריך ממש להשתדל כל הזמן לעבוד על זה. להשתדל להתקרב אליהן, לכל החברות, להראות להן שהן חשובות לך, שאת רוצה להיות מחוברת אליהן, שאת רוצה לשרת את העשירייה, ולהזכיר להן שרק בתוך העשירייה אפשר לגלות את הבורא, ובלי זה אנחנו נשארות בדרגת בהמה וכן הלאה. ולא להתייאש. ממש לעזור זו לזו לא להתייאש.
שאלה: אנחנו בעשירייה קוראות שלוש פעמים את מאמרי רב"ש, והבוקר ציינת את החשיבות לדבר בעשירייה על כל מה שאתה מעביר לנו בשיעור. מהי העדיפות כשאין לנו זמן יותר משלוש פעמים האלה בשבוע חצי שעה?
אני לא יודע. תדברו עם Women Info, תדברו עם ההנהלה שלנו, אולי שיכינו לכן תמצית משיעורי הבוקר שלנו, שאתן תשמעו מה אנחנו לומדים בשיעורי בוקר. השיעור הראשון משיעורי הבוקר, לפעמים לא הראשון אלא כול שלוש שעות, אבל השיעור הראשון הוא הכי חשוב. כי הוא בדיוק מדבר על איזה כלים, איזה תכונות אנחנו צריכים לפתח כדי לגלות את הבורא.
תלמידה: זאת אומרת היית אומר שעדיף לנו מה שאתה מעביר לנו בשיעור בוקר, בינתיים?
כן, ודאי. זו חובה לכל אחד ואחד לשמוע, אחרת אנחנו לא מתקדמים ולא מקיימים את הייעוד שלנו להיות קבוצה מתקדמת לגילוי הבורא, להביא את הגילוי שלו לכל האנושות.
שאלה: מלבד מאמרי רב"ש אנחנו גם קוראות תהילים, האם כדאי להחליף את הקריאה הזאת גם למאמרי רב"ש? בכל זאת, זה יותר קרוב אלינו.
כן, רצוי לקרוא מאמרי רב"ש. אבל שוב, זה לא מגיע במקום השיעורים שלי, השיעור הראשון של הבוקר. אתן צריכות קודם כל לשמוע את זה. השיעור הראשון משיעורי הבוקר. אחרי זה מאמרי רב"ש על החברה, אחרי זה מאמרי רב"ש בכלל, ואחר כך גם תהילים וכל הדברים האחרים.
שאלה: חברה שואלת האם האהבה לחברות זה ביטול כלפי הבורא?
כן, זה ממש, כי אחרי כל החברות נמצא הבורא.
שאלה: יש לנו כאן שתי שאלות. שאלה ראשונה, רצינו לשאול לגבי כל האירועים שקורים עכשיו בעולם. קורים הרבה מאוד אירועים שמכניסים אותנו להרבה מתח, בארה"ב, ובעוד מקומות, והשאלה היא מה צריך להיות היחס הנכון שלנו כלפי המצבים האלה? זה כן דוחף אותנו להפצה, זה דוחף אותנו לחיבור בעשירייה, אבל אנחנו גם נמצאות מאוד במתח מזה. מה צריך להיות היחס הנכון שלנו?
אין להיות במתח, אנחנו צריכים לאזן את העצבים וכל המתחים האלו עם השכל שלנו, שזה הכול מגיע מהבורא כדי לעורר אותנו ואת כל האנושות למצבים יותר נכונים, מתקדמים. ולכן באמת אנחנו נכנסים לזמן שהאנושות תעבור הרבה זעזועים. ואם אנחנו מחזיקים את עצמנו יחד, אז בזה, כמה שאנחנו קרובים זה לזה, אנחנו גם קרובים לבורא. ואז לא צריכים לפחד משום דבר, אלא ההיפך, שאנחנו דרכנו נעביר את האור העליון, כוח השפעה, ביטחון לכל באי העולם. וזו העבודה שלנו.
תלמידה: האם אנחנו מאחרים כביכול בתפקיד שלנו, בעבודה שלנו?
כן. מאחרים, ובמיוחד נשים מאחרות. נכון. אני אומר בשיא הרצינות, נשים לא מספיק מבינות איפה שאנחנו כולנו נמצאים. שמעתי כאן "יש לנו שלוש פעמים בשבוע, כל פעם חצי שעה". זה לא מספיק. אנחנו נמצאים בזמנים כאלו, בתקופה כזאת, שהחיבור הזה שאנחנו יכולים להשיג על ידי זמנים כאלו לא יעזור לנו. אנחנו כן ניכנס במקום התקדמות על ידי כוח הטוב, חס ושלום על ידי הכוח הרע.
שאלה: אני מאוד מקווה שאנחנו נדחוף את העניין בישיבת החברות שתכף תהיה. בעשירייה שלנו יש חברה שלא מגדילה את החברות. אנחנו נותנות לה דוגמה, אבל היא לא קולטת והיא יוצרת תרעומת אצל החברות. איך מעבירים לה את המסר הזה?
בסבלנות. תנסו בכל זאת בסבלנות, ולראות את העבודה עליה גם כחלק מהעבודה הרוחנית שלכן.
שאלה: השאלה שלי בקשר להנחיות שלך בשיעור הבוקר, לשוחח בעשירייה איך לממש את שיעור הבוקר. חלקנו בעשירייה מאוד רציניות לגבי מימוש ההנחיות שלך. השאלה שלי, האם יתכן, האם אפשרי שחברות שכן משתתפות בשיעורי הבוקר ובסיכום שיעור הבוקר יוכלו לממש את שיעור הבוקר בלי החברות שהן אורחות, אותן חברות שאתה תיארת שלא משתתפות בעשירייה בצורה קבועה?
ברור לי מה שאת שואלת, את לא יכולה עכשיו לפתוח את כל העניין. אני לא יודע מה להגיד, ואני לא נותן לך תשובה. צריכים בכל זאת להשתדל לקחת משיעורי הבוקר שאנחנו עוברים. אני נותן אותם בערך בשמונת החודשים האחרונים, אם לא יותר. מפסח בעצם והלאה עד היום הזה, כל שיעור בוקר מתחיל מהשיעור הראשון שלי, ששם אני נותן הבחנות חדשות לחיבור, להתקדמות, לרוחניות. שאותו שיעור חובה לדעת. אי אפשר לשמוע את השיעור, זה שעה, שעה וחצי, יום יום, זה הרבה. אבל בכל זאת להשתדל להוציא משם תמצית. תשתדלו לעשות את זה, או תשאלו את ההנהלה, האם דבר כזה קיים.
קריין: סיכום של השיעור, קטעים נבחרים?
קטעים נבחרים, כן.
קריין: יש לנו כאלה, גם טעימות שזה יוצא בהודעות לכל הכלי, וגם בכתב יש צוות שמכין קטעים, ממש פנינים מהשיעור.
טוב. בקיצור, אתן צריכות לשאול איפה זה נמצא. יש לכן את החברות ב"אינפו" שהן יכינו לכן את זה, ואז תראו. אבל בלי החומר שאני נותן בתחילת השיעור, בלי זה אין לנו אפשרות להתקדם. כך אני חושב.
שאלה: בהמשך למה שאתה נותן הכוונה, שמאוד מאוד חשוב שהעשיריות ייפגשו כמה פעמים ביום וזה לא מספיק שלוש פעמים בשבוע, אם יש כאלה מקרים. היינו רוצות לשאול אותך, פעם בשבוע יש מפגש שבו כל נשות הכלי העולמי נמצאות ביחד, וזה בדיוק אחרי השיעור בשבת, איתך, יש לנו ארבעים וחמש דקות ביחד. מהי הצורה הכי נכונה להשתמש בזמן הזה?
פעם בשבוע שאתן מתאספות כדי לעורר זו את זו, אין מזה לימוד. יש בזה רק לחמם זו את זו, אתן כך מראות לכולם שאתן חברה גדולה, חמה, חזקה, ואז כולם מקבלים מזה כוחות אבל לא יותר מזה. מזה לא לומדים.
אני מדבר על הלימוד. לימוד שאני נותן בשעה הראשונה של כל שיעור בוקר, כבר במשך לפחות שמונה חודשים. ואתן צריכות ללמוד את כל השיעורים האלה. לא את כולם, אלא תמצית לקחת משם, כמה שאפשר. אבל בלי זה אי אפשר להתקדם לתיקון הבריאה.
זה שתעשו שלוש פעמים בשבוע, אפילו שלוש פעמים ביום שתפגשו, מזה לא יצא כלום. אתן צריכות קצת ללמוד מהשיעור הראשון של הבוקר ולדבר על החיבור ביניכן בכמה שאפשר בחום, בנטייה לחיבור פעם אחת ביום לפחות. אני לא מבין שזה בלתי אפשרי. עם כל הקומוניקציה שלנו, עם כל הסגר שיש לכולם פה ושם, אני לא חושב שזה ממש בלתי אפשרי, זה פשוט חוסר חשיבות, זה מה שאני רואה בזה.
תלמידה: רק לציין שנשלח חומר משיעור הבוקר לחברות, נשלחות שאלות לסדנה על מנת לדבר על הדברים שאתה אומר. משתדלים מאוד מאוד כל הזמן להתכוונן עם איך שאתה מכוון אותנו. ונמשיך בזה ונעזור לכל החברות באמת להיות בזה.
תודה רבה.
שאלה: האם אני עושה נכון כאשר כשנעלבתי מחברה בקבוצה, אני מעבירה את זה לביטול עצמי גם כדי לא לסבול וגם לא לחשוב דברים רעים על חברה, ורק לראות את זה כפעולה של הבורא?
זה נכון, כמה שאת נפגעת מהיחס אלייך מהחברה, תנסי להפוך את זה לאהבה, ותראי לה שאת אוהבת אותה למרות שהיא מתייחסת אלייך כביכול בצורה רעה, ותביני שזה הבורא משחק איתך ולא החברה.
שאלה: ברור לי שבחיבור עם החברות, צריך לראות את גדלות החברות בביטול, כי הבורא ברא אותן, אבל איך אני יכולה להבדיל בין ביטול לבין הכנעה?
לא חשוב, זה אותו דבר.
שאלה: אנחנו עכשיו מתעמקות בלימוד התורה. אולי יחד עם פרשות התורה אנחנו נלמד גם את הזוהר באותן פרשות?
זה לא יוסיף שום דבר, זה רק יקלקל. אתן לא צריכות שום פרשיות של התורה ולא שום פרשיות של הזוהר. תלמדו מה שאנחנו לומדים בשיעור וזהו. אל תכנסו לשום דבר כזה.
אין חיבור ביניכם, אז על מה אתן מדברות "איך אנחנו יכולים ללמוד את הזוהר?", זוהר לומדים מתוך חיבור. עד כמה שאנחנו מסוגלים להתחבר ובתוך החיבור שאנחנו לומדים את הזוהר, אז אנחנו מתחילים להרגיש אותו מהחיבור בינינו, ואם סתם לומדים, זה לא עוזר כלום.
חוץ מהזוהר עוד משהו ועוד משהו ללמוד. רק ללמוד את השיעור הראשון שלנו וחיבור בינינו, לא צריכים יותר כלום, ולזה שיהיה לכם זמן.
שאלה: האם אפשר להוסיף עוד שיעור נשים אחד?
לא. אתן צריכות בעצמכן לדבר וללמוד. מה אני עונה עכשיו? אני עניתי רק על שאלה אחת, שאנחנו צריכים ללמוד את השיעור הראשון משיעורי בוקר, ולמצוא זמן יום יום, ולמרות שמתייחסות אליי חברות כך וכך אני צריכה לאהוב אותן בחזרה. שלושת הדברים, זה מה שעניתי תוך שעה. בשביל מה לי עוד שעה לתת לכן, לשמוע עוד פעם אותן השאלות? אני שומע גם כך, כל שבוע חוזר הכול על אותו דבר.
שאלה: האם יש משהו שאפשר או כדאי לעשות במצבנו כעשירייה כדי לחזק את החברה כולה בנקודות שציינת?
כמו שדיברנו.
שאלה: מאיפה מגיע הכוח לפנות לעשירייה ולבורא במצבים של שכחה וייאוש שכאילו בעצם כולם מהבורא. זה נראה שגם הבורא נותן את הכוח לפנייה עצמה, אז איך מעוררים את הכוח הזה?
מהסביבה. תקראי מאמרי רב"ש על הסביבה ותראי מה הוא כותב שם. אם אני נופל, אז רק הסביבה יכולה להחזיק אותי, לזרוק לי חבל או גלגל הצלה ואז ככה כולנו מתקדמים. רק בצורה כזאת.
(סוף השיעור)