שיעור בוקר 11.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, עמ' 24, מאמר "תורת הקבלה ומהותה"

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 24. "תורת הקבלה ומהותה". ממשיכים בכותרת: "ארבע לשונות משמשות לחכמת האמת".

בקשר עם הבורא וגם בינינו יש לנו צינורות כאלה שנקראים "שפות". האמת, זה עניין עמוק מאוד, עניין השפה, שאנחנו יכולים למסור אחד לחברו ולהתקרב על ידי כך זה אל זה, להתכלל. בואו נראה מה שהוא אומר, וזה לא פשוט כמו שנראה לנו, ארבע לשונות.

ארבע לשונות משמשות לחכמת האמת

"ארבע לשונות משמשות לחכמת האמת, ואלו הן:"

"א': לשון התנ"ך ושמותיו וכנוייו. ב': לשון הלכה, - ושפה זו קרובה מאד ללשון התנ"ך. ג': לשון האגדות, - והיא רחוקה מהתנ"ך לגמרי משום שאינה מתחשבת כלל עם המציאות, ולשפה זו מתיחסים שמות וכנויים מוזרים, וגם אינה מתיחסת למובנים בדרך שורש וענפו. ד': היא שפת הספירות והפרצופים. - בכלל היתה נטיה גדולה, לבעלי החכמה, להסתירה מגסי החומר, משום שלדעתם החכמה והמוסר עולים בקנה אחד. ועל כן, החכמים הראשונים הסתירו החכמה בכתב רק בבחינת קווין ונקודות, גג ורגל, שמזה נולד והצטייר האלפא ביתא, בצורת כ"ב אותיות שלפנינו."

אין מה לעשות, אנחנו צריכים להסכים עם בעל הסולם שכותב בצורה כזאת לקונית, ולא כתב יותר. יש לנו עוד כל מיני כתבים שלו שלא הגיעו לדפוס, צריכים עוד לעבוד עליהם ולסדר אותם ולראות מה כתוב שם, יש שם הרבה דברים על השפה ועל כל הכינויים וכן הלאה. נקווה שאנחנו נגיע לזה ונתחיל לעבוד על זה בזמן הקרוב.

שפת התנ"ך

"לשון התנ"ך: הוא הלשון העיקרי והשורשי, המותאם מאד לתפקידו, משום שיש לו על פי רוב, יחס של שורש וענף, והוא הלשון הנח ביותר להבין בו. ולשון זה הוא העתיק ביותר, והוא סוד לשון הקודש שיחסו אותה לאדם הראשון."

לשון התנ"ך היא עתיקה ביותר וכביכול הקרובה לנו ואנחנו יכולים להבין אותה כפשוטה. השאלה היא, למי בכלל מסודרות ומיועדות ארבע הלשונות האלה? לאנשים הפשוטים או לאנשים שנמצאים כבר לפחות ברצון להתקשר עם הכוח העליון שהוא המקור של המציאות, או שזה סתם לבני אדם כמו איזה ספרות היפה? איך אנחנו צריכים להתייחס לחכמת הקבלה?

וכמו שהוא כותב בכותרת, "ארבע לשונות משמשות לחכמת האמת", זאת אומרת, להשגת הבורא, להשגת המציאות האמיתית, אז גם כל ארבע הלשונות האלה, כולן נכנסות להשגת הבורא, לחכמת הקבלה, ולא שאחת מסבירה לנו את הלשון, משהו ששייך לסיפורים ואחת להיסטוריה ועוד אחת לפסיכולוגיה למשל, ורק שפת הקבלה שייכת לשפה הנסתרת, אלא כל השפות האלה כולן, מדברות על גילוי הבורא לנבראים, רק בכל מיני סגנונות שונים, מדרגות שונות, אופנים שונים, אבל כולן מדברות על הנסתר מאיתנו.

שפת התנ"ך

"לשון התנ"ך: הוא הלשון העיקרי והשורשי, המותאם מאד לתפקידו, משום שיש לו על פי רוב, יחס של שורש וענף, והוא הלשון הנח ביותר להבין בו. ולשון זה הוא העתיק ביותר, והוא סוד לשון הקודש שיחסו אותה לאדם הראשון.

לשפה זו שתי מעלות וחסרון אחד. המעלה הראשונה שבה: היא היותה נוחה להבנה, ואפילו למתחילים בהשגות, מובן להם מיד כל הנחוץ להם. המעלה השניה: שהענינים מתבארים על ידה, בהרחבה ובעומק, יותר מכל הלשונות. החסרון שבה: אשר אי אפשר להשתמש עמה בדברים פרטיים או בעניין קשרים של קודם ונמשך, משום שלכל דבר צריכים לבאר ענינה בכל ההקף, כי איננה מוכחת מתוכה באיזה פרט היא מדברת, אם לא בהצגת העניין בשלימותו. לפיכך, כדי להבליט את הפרט היותר קטן, צריכים להציג עליה, פרשה שלמה בגללה, ומשום זה אינה ראויה לפרטים קטנים, או לקשרים של קודם ונמשך. - ולשון התפלות והברכות לקחו גם מלשון התנ"ך."

יש עוד צורת ביטוי של מערכת ההתקשרות שלנו עם הבורא שנקראת "שפת התנ"ך". אחר כך יש "שפת ההלכה" "שפת האגדה" וכן הלאה. זאת אומרת, מה זו שפה? זה מנגנון הקשר בינינו לבורא.

שאלה: מה הכוונה ומה החיסרון הזה של שפת התנ"ך? מה זה אומר ש"אי אפשר לבאר כל פרט קטן"?

הוא כותב את זה מהגובה שלו, ולכן מסביר את זה בצורה קצרה. אז הוא אומר שבשפת התנ"ך אי אפשר לבאר את כל הדברים האלה, והעיקר זה בקשר בין ענף לשורש, והשפה יחסית קלה וכל אחד יכול לקרוא, השאלה עד כמה הוא משיג. זו שפה עתיקה ביותר, תראה מה הוא כותב, וגם לשון הקודש ויחס לאדם הראשון, תראה, כתוב. כל זה נמצא, נכלל בשפת התנ"ך.

תלמיד: מה שאני לא מבין זה מה החיסרון שהוא מתאר שם של שפת התנ"ך.

אנחנו לא יכולים להשיג אחרי שפת התנ"ך קשר עם הבורא. הלשונות האלה התפתחו לאט לאט התקשרו לאנושות או האנושות התקשרה בהם זה יותר נכון, וכך אנחנו נמצאים במצבים שאנחנו כבר מתחילים להתקרב להשגת הבורא.

שאלה: מה זה אומר ששפת התנ"ך צריך להציג נושא בצורה שלמה?

כך מספרת לנו השפה הזאת על כל הבריאה בצורה כללית.

שאלה: בכל השפות, כל התיאורים של חכמת הקבלה ושפת התנ"ך בפרט, על מה מבוססת השיטה של העברת ההשגה דרך שפה?

לשון. אבל זו לא הלשון הפיזית, וזה לא הדיבור, אלא זה תעלה, ערוץ שבו אנחנו יכולים להתקשר. נניח שקודם לא הייתה לך אפשרות להתקשר בגלי רדיו, וידאו, ועכשיו כן, אז יש לך כביכול שפה נוספת, התקשרות נוספת. רק ההתקשרות בארבע השפות האלה, לא לקוחה מהטכניקה, אלא מתוך הבנת נשמת האדם, התקשרות האדם כלפי העולם הרוחני, ולכן אנחנו מבטאים את זה בכך שיש לנו ארבע שפות. אתה יכול לשאול, אולי זה נובע מארבע דרגות העביות שבתוך הכלי שלנו, שבתוך הרצון לקבל שלנו,? אני אגיד לך שכן.

שאלה: נניח שלמקובל יש השגה ואסור להגיד שאותה המערכת הכללית של אדם הראשון זאת ההשגה, הגילוי שלו, ויש אדם אחר שרוצה להעביר לו את זה. איך הוא משתמש בשפה כלשהי כדי להעביר את ההרגשה, איך הערוץ הזה עובד?

אתם רואים את זה בימינו, בזמננו, עלינו, איך אנחנו רוצים למשוך אנשים שילמדו את הקשר בנינו לבורא ואז על ידי שמפתחים את הקשר הזה מבנינו לבורא הם מגלים באיזו צורה הם בונים את הקשר, ובקשר שלנו יש כבר את כל השפות האלה, כל שפה היא מין הגבלה מיוחדת על ההתקשרות מביננו לבורא. תיכף נראה עוד.

שפת ההלכה

"לשון הלכה: אינה של מציאות, רק מקיום המציאות. הנה לשון זה נלקח כולו מלשון התנ"ך על פי שרשי ההלכה המובאים שם. ויש לה מעלה אחת על התנ"ך, בהיותה מרחיבה מאד, כל עניין ועניין, ומראה מתוך זה את השרשים העליונים ביתר דיוק.

לעומת זה יש לה חסרון גדול על לשון התנ"ך, בהיותה קשה מאד להבנה, והיא הקשה שבלשונות, לא ישיגה כי אם חכם שלם, שנקרא: "עייל ונפיק בלא בר", ומובן מאליו, שגם החסרון הראשון יש בה, כי נלקחה מהתנ"ך".

כל שפה במשהו עוזרת לנו להתקשר לכוח העליון והיא מאוד מוגבלת, וההגבלות שלה ודאי שזה בא מהטבע שלנו.

שפת האגדה

"לשון אגדה: היא קלה להבנה, מתוך המליצות המתאימות מאד למובן הנרצה, ואם להבינה בשטחיות, היא עוד יותר נוחה להבנה מלשון התנ"ך. אלם להבינה בשלמות, היא שפה קשה מאד, משום שאינה נשמרת כלל לדבר על סדרי ענף ושורש, אלא רק על פי מליצת הלשון, בחידוד נפלא, אמנם היא עשירה מאד בפתרון מובנים זרים וקשים, במה שנוגע למהות המדרגה במצבה, על פי ערך עצמה, אשר אי אפשר, לבארם בשפת התנ"ך והלכה".

אנחנו לא משתמשים בזה אלא רק לפעמים בכל מיני סיפורים קצרים.

שפת המקובלים

"לשון המקובלים: היא שפה ממש במלוא מובן המלה, דייקנית מאד, הן בעניין שורש וענף, והן בעניין קודם ונמשך, ולה המעלה המיוחדת, שאפשר לדבר בשפה זו בפרטים ופרטי פרטים, בלי הגבלה. גם אפשר על ידה לגשת ישר לעניין הפרט שרוצים, בלי הצורך לקשרה עם הקודם לה, או המאוחר לה.

אמנם על כל אותן המעלות הנשגבות שאתה רואה בה, הנה יש בה, גרעון גדול מאד, להיותה קשה להשגה, וכמעט שנמנע להשיגה, זולת מפי חכם מקובל, ומפי חכם המבין מדעתו. כלומר, שאפילו המבין מדעתו את כל המשך המדרגות האמורים: מתתא לעילא, ומעילא לתתא, עם כל זה, לא יבין בלשון זה כלום, עד שיקבל אותה, מפי חכם, שכבר קיבל את השפה מרבו פנים אל פנים."

כאן יש לנו סדר מסירת החכמה, סדר מסירת הלשון ורק בשפת המקובלים אנחנו יכולים להגיע להשגה, להבנה מה באפשרותנו להשיג.

שפת הקבלה כלולה בכולן

"דע שהשמות והכינויים והגימטריאות, המה שייכים לגמרי לחכמת הקבלה, והסבה שהם נמצאים גם בשאר השפות, הוא, שגם כל השפות כלולות בחכמת הקבלה. משום שכל אלה הם סברות פרטיות מיוחדות, אשר שאר השפות מוכרחות להסתייע בהם.

ואין להעלות על הדעת, שארבע שפות אלו, המשמשות להסברת חכמת התגלות אלקיית, התפתחו בזה אחר זה, בסדרי הזמן, אלא האמת שארבעתם התגלו בפי חכמי האמת ביחד. ובאמתו, וכל אחת כלולה מכולם, שיש לשון הקבלה גם בתנ"ך כגון: עמידת הצור, ושלש עשרה מדות הרחמים, שבתורה ומיכה, ובבחינת מה, מורגשת בכל פסוק ופסוק, וכן המרכבות, שבישעיהו ויחזקאל, ועל כולם שיר השירים, שכולו לשון הקבלה ממש. ועל דרך זה בהלכה ואגדה, ואין צריך לומר, עניין השמות הקדושים שאינם נמחקים, באים בכל השפות יחד במובן אחד."

שפת הקבלה כוללת את הכול בתוכה, היא השפה הכללית והיא מסבירה לנו את כול מה שאנחנו רוצים, דרכה יכולים להגיע להשגת האמת בצורה השלמה.

(סוף השיעור )