בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 13.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - מבוא לספר הזוהר*

1. בכל ההקדמה הזאת בעה"ס רוצה לבאר רק את כל אופני ההשפעה מלמעלה עלינו למטה ואיך שזה מתרחש בצבעים, בצלילים, בכל מיני ההשפעות. אנחנו צריכים כאן למטה להשתדל להרחיב את כלי התפיסה שלנו ולהגיב בחזרה כדי להיות מוכנים לקליטת הבורא בכל החושים, בכל התפיסות שלנו.

2. אם תשאלו האם מה שיש לנו מבחינת בינה זעיר אנפין ומלכות זה מספיק כדי לגלות את הבורא, אם אנחנו עוסקים בהם בשלמות אנחנו יכולים לחקור, מהתחתון נבקר את העליון ונכיר את העליון. אין למטה בכלים של התחתונים יותר ממה שהם מקבלים מהעליון ולכן רק לדעת איך אנחנו יכולים לכוון את עצמנו מעצמנו, מבינה וזו"ן לכתר וחכמה. אנחנו יכולים לגמרי לגלות שם את הבורא, זה נקרא ממעשיך, שהבורא עושה מעשים שלו בבינה וזו"ן, בכל מקום בכל עולם בכל נברא, כך אנחנו יכולים ממעשיך הכרנוך. אנחנו מתוך המעשים שלו בנו יכולים לחקור אותו, להבין אותו, להכיר אותו, ולהידבק בו. ממש אין שום בעיה, אלא רק לדעת איך עושים זאת. לכן כל העבודה שלנו היא בעצם באותם הרמות, גדרים שהבורא הכין לנו, אם אנחנו לא מתפרצים בפנטזיות שלנו אלא עובדים במה שצריך, בבינה זעיר אנפין ומלכות, בכל מקום ומקום, אנחנו כן יכולים להשיג את הבורא, להבין, להרגיש ולהידבק אליו.

3. כל העבודה שלנו היא לא סתם להיות מקבלים כמו דומם צומח חי, אלא להגיע להשפעה בחזרה, בכל אני ממש מחפש איך הוא נותן לי, איך הוא משפיע לי, איך הוא עושה את זה. אני רוצה גם לעשות כאלה פעולות כלפיו, וזה נקרא להיות המקובל, זאת אומרת מקבל השפעת הבורא עליי, מבין את זה, משיג את זה ומשנה את עצמי בלהידמות לו. זה כל העסק שלנו בבריאה. לכן כל אדם ואדם שעל פני האדמה לא חשוב כמה שהוא חכם, כמה שהוא מפותח, אבל יצטרך להתפתח, אם לא בגלגול הזה אז בגלגול הבא, אבל יצטרך להתפתח למצב שהוא יידמה את עצמו לבורא מתוך זה שירגיש שהוא מקבל ממנו, ובאיזה צורה הבורא משפיע לו כך הוא ישתדל בחזרה להשפיע לבורא.

4. ש: איזה עולות פרקטיות בעשיריות מברר מקבל נותן בינה זעיר אנפין מלכות?
   ר: אנחנו יכולים לעשות את זה רק בתוך עשירייה. *כשנעשה בתוך עשירייה כאלו יחסים בינינו כאילו שהבורא משפיע לנו, כאילו שאנחנו מרגישים השפעה שלו, כאילו שאנחנו רוצים להידמות לו, וכך להתייחס לעשירייה. פשוט מאוד לתאר לשחק כמו שילדים משחקים בכל מיני משחקים, כך אנחנו צריכים בתוך העשירייה לשחק איך שאנחנו מתייחסים לעשירייה כמו שהבורא מתייחס אלינו. כאילו, וכך לאט לאט נתחיל להכיר את כל המערכת*.
   
   איך? ככל שנשחק בכך שאני משפיע לעשירייה, במידה הזאת כל אחד ואחד ועוד יותר כמה שכל אחד מסוגל גם בכמות וגם באיכות בסגנון, כל אחד כמה שהוא משפיע לאחרים בתוך עשירייה, כך אנחנו מדמים את עצמנו לבורא, עד *שמתחילים לגלות במה שמקבלים מחברים ובמה שנותנים לחברים שיש כאן איזשהו כוח, איזושהי רוח, הבנה, הרגשה שהיא למעלה מהמעשים שלנו, שיש בזה רוח חיים. כך אנחנו מתחילים לגלות את הבורא*.
   
   הכל תלוי בכמה שמתאמצים לעשות קשר בינינו שיהיה יותר ויותר רוחני. אנחנו עושים בכך פעולות של הבינה וזו"ן מה שאפשר לעשות בכלים שלנו, אבל יחד עם זה אנחנו מתחילים להרגיש בכך גם השפעת הבורא עלינו, איך שהוא נותן לנו, מביא לנו את ההשפעה שלו, וכך לאט לאט אנחנו מתעלים למצב הזה להשפיע.

5. העיקר להבין שכל המימוש הוא בעשירייה. דבר שני שכל המאמצים הם בחיבור בינינו בעיקר ברגש פנימי של כל אחד לאחרים, מכך אנחנו מגיעים למצב שמכינים מקום לגילוי הבורא אלינו. *כמו שאני מתייחס בסך הכל לעשירייה, כך אני צריך לתאר את הדברים האלה, שכך אני מתייחס לבורא*.
   
   *מתי שהיחס שלי לעשירייה יהיה ב1% רוחני, זאת אומרת למעלה מהאגו שלי, כמה שאני אבקש מהבורא שיעזור לי בכך וכמה שאני אשתדל להתייחס אליהם ללא קשר אליי בחזרה אלא רק כדי לתת השפעה שתהיה אפילו ב1% כלפיהם, אז מייד בתוך ההשפעה הזאת אליהם אני ארגיש גילוי הבורא אליי. כך אנחנו פועלים, זה מה שרוצה להסביר לנו כאן בעל הסולם*.

6. *תסתכל על עצמך כמה אפילו שיש לך הזדמנויות אולי עוד ועוד ועוד לעלות, אבל אתה כל פעם עוצר את עצמך ואומר: בשביל מה לי? טוב לי כך, מוסיף דעת מוסיף מכאוב, אז אני לא רוצה יותר מכות, ייסורים, בעיות, לחצים. אני רוצה לחיות את החיים שלי ברוגע*.
   
   עוד נלמד את זה וכל אחד גם ילמד על עצמו כמה *כל אחד ואחד בעצם עושה חשבון לעצמו כמה אני יכול להוסיף ביגיעה שלי לעומת מה שאני צריך להשיג. כי על כל דבר צריכים לשלם. כמה כל אחד מוכן לשלם? יש כאלה שאומרים: אני אשכב על הספה וטוב לי והייתר שירוצו קדימה. ויש כאלה שאומרים: לא, אנחנו חייבים לרוץ קדימה. זה תלוי רק ברצון לקבל שבנשמה*.

7. ש: מתי השפעה לחברים לא מופשטת?
   ר: מתי שתגיע לזה. *כשתרגיש רצון של החבר כמו את הרצון שלך לפחות במשהו, ואז תשפיע אליו, וזה יהיה מורגש לך שאתה ממלא את עצמך ולא אותו*.
   
   ש: אבל עדיין מורגש בי?
   ר: ודאי שבך, לא יכולה להיות שתהיה הרגשה במשהו אחר. גם הבורא יהיה מורגש בך.
   
   ש: אז איך לא יהיה מורגש כמופשט?
   ר: כשתרגיש את זה כשלך. זה נקרא תעשה רצונך כרצונו. הכל מורגש בתוך הלב שלך, בתוך הרצון שלך.
   
   אתה מרגיש את זה. קשה לנו לדמיין את זה אבל זה כמו שאימא מרגישה את התינוק, היא מרגישה עדיין שהוא נמצא בה אפילו יותר מעצמה..הוא נמצא מחוצה לה וזה נותן לה אפשרות להגדיל את הקשר עימו. כשהוא יוצא ממנה אז הריחוק הזה מאפשר להגדיל להגביר את הקשר. אנחנו עוד לא יודעים איך להתגבר על כך ואיך לעשות זאת, אבל *ככל שנעשים יותר רחוקים, נעשים יותר מקושרים*, ומרגישים ומבינים בכך שמצמצמים את המרחק.

8. אנחנו צריכים רק להשתדל להרגיש את החברים בקבוצה כמו שאני מרגיש את עצמי, עוד יותר ועוד יותר עד שממש הם יהיו בליבי. החברים עומדים בליבי ואז לא צריך להיות לזה איזשהו ביטוי חיצון, אבל *כל אחד ואחד כך צריך להרגיש את החברים, שממש הלב שלו מחולק לחברים. לעצמו הוא לא משאיר כלום. אין מקום בלב לעצמו, רק לחברים. אם החברים נעלמים, אין לו לב*.
   
   כל החברים נמצאים בליבו וכך הוא יכול לראות את עצמו שמתקרב לבורא, כי בתוך היחס לחברים בסך הכל הוא מגלה את הבורא שעומד אחריהם ואז הוא מרגיש את הבורא שמציג לו את עצמו בחיבור של החברים.

9. ש: אני מרגיש את הייסורים של החברים?
   ר: אתה לא מרגיש את החסרונות שלהם כלפי הבורא, אתה מרגיש כמה אתה רוצה להתחבר איתם כדי להתקרב לבורא, שכולנו נתקרב לבורא. אתה רוצה לדחות לדחוף אותם לבורא. זה מה שקורה. אתה לא כל כך מרגיש את הייסורים שלהם, רוחניים גשמיים, אלא בשלבים הראשונים *כמה אתה מעוניין לקרב אותם לבורא. על זה תחשוב*.

10. *העיקר זה שאני אדאג לכך שאדחוף את החברים לבורא. כל אחד מתוך כך שלא דואג לעצמו אלא לדחוף את כל הקבוצה שלו לבורא, מתוך זה הוא מתקרב, מתקדם ומגיע למצב שירגיש דרך חברים את הבורא, ולא אחרת*.

11. ש: מה זה החיבור המתגבר שאנחנו כולם ביחד?
    ר: *כל יום ויום אנחנו צריכים כל אחד ואחד לחשוב איך אני היום גורם לעשירייה שלי להיות יותר מגובשת מאתמול. זה חובה, בלי זה אנחנו לא מתקדמים, לא מתקרבים לבורא* ולא רוכשים שום דבר מהרוחניות שיש לפנינו. לא עוברים לעוד קטע לעוד קטע לעוד קטע בדרך שלנו למטרת הבריאה.
    
    ש: זו העבודה שלנו אחרי השיעור?
    ר: *זו העבודה שלנו גם בשיעור וגם למעלה מהשיעור, מחוץ לשיעור. אני יוצא מהשיעור בכל מיני צורות התפעלות, אני צריך לקבוע לעצמי כמה אני היום פועל לתוך העשירייה. זה לא צריך להיות בדיבור ואפילו במעשים כלשהם, אלא אני דואג לעשירייה שכולנו נהיה יותר ויותר מחוברים יחד. זהו*,
    
    יותר ויותר בצורה פנימית. יכול להיות שהם לא ירגישו את זה ולא ישמעו על כך שום דבר, אבל אני פועל ובכך אני פונה לבורא. אני רוצה שכך יקרה. *הרצון שלי הוא העיקר, הוא הקובע. מאוד חשוב במשך היום לחשוב על כך בצורה פנימית*.
    
    כמו אמא שנמצאת באיזשהו עבודה במשרד אבל כל הזמן דואגת על התינוק שלה שהשאירה בבית, כך *אנחנו צריכים להיות בכל מיני עסקים שלנו במשך השעות מחוץ לשיעור ולדאוג מה קורה עם העשירייה שלי? כמה אני רוצה שהם יתקרבו יותר? אני איתם יחד ודאי, שנתקרב יחד יותר ויותר בינינו עד שנגלה בינינו את הכוח העליון שמצפה לזה*.

12. *אל כל החברות שלי אני צריכה להתקרב, להתחבר אליהן. הן בעצם כל הלב שלי ואני נמצא עם הבורא בנקודה של הלב, בפנימיות הלב ממש. אני פועלת כדי לסדר את כל החברות יחד, ואז הבורא מתגלה במרכז ביניהן*.

*חלק 2 – תע"ס א' חלק ב' פרק ב*'

13. ש: אנחנו משיגים את הראש או לא?
    ר: ראש אנחנו לא משיגים, אנחנו משיגים את מה שמתפשט מהראש לגוף. לפי כמה אנחנו יכולים להשיג את הגוף, אנחנו משיגים את הראש, אבל לא את הראש בצורה ישירה.

14. *חברים, עדיין לא הבנתם איך ללמוד תע"ס*. אנחנו צריכים ללמוד, לרשום, לזכור, לסדר ואז להבין על מה מדובר בכללות, ולאט לאט נבין איך שהוא מספר. אתם רוצים בכל מילה במקום לראות את התשובה, זה לא יקרה, זה יקרה רק בתנאי שתלמדו נכון, שתתחברו, שתעבירו את הלשון הזו לרגש, ולא להשאיר את זה בצורה שכלית.
    
    *תע"ס הוא לא ספר מדע, זה ספר הוראות פנימיות, רגשיות, רוחניות. אם תתייחסו לזה נכון אז תבינו, דרך הרגש תבינו מה שכתוב. הלב מבין*. אם תתחילו לחטט במילה כזאת ומילה הזאת, בפרט עם התרגום שאתם מקבלים, זה יהיה בלאגן, אף פעם לא תשיגו שום חכמה. חכמה משיגים כאור החכמה שמקובל רק באור החסדים. ככל שאתם מסדרים את אור החסדים שיהיה חסד ביניכם, צורת ההשפעה בינכם, אז בתוך צורת ההשפעה תתחילו לגלות את הקבלה מהבורא.

15. ככל שהכלי יותר ברצון לקבל וכמה שיש עליו צמצום ומסך שהופך את העביות של הכלי לזכות, כך יכול להתלבש בו אור יותר גדול. זה נקרא שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

16. תמיד זה כך, האור פנימי של העליון יכול להאיר כאור מקיף לתחתון.. ככל שהכלי משתדל להגדיל את המסך שלו, אז האור הופך ממקיף לפנימי.
    
    השתדלות של הכלי שמגדיל את המסך וע״י מסך הוא מרחיב את הרצון לקבל שלו שיכול להיות בהזדהות עם האור. אז האור לפי חוק השתוות הצורה נכנס לתוך הכלי. לפי אותם החוקים, אין כאן הרבה חוקים.

17. ש: איך אהבת הלימוד מביאה לאהבת חברים?
    ר: על ידי המאור שנמצא בצורה נסתרת בלימוד. *ככל שלומדים, רוצים לא רוצים, אפילו שלא מתכוונים לכך אבל הלימוד בכל זאת משפיע ומביא התקרבות והתחברות*.

18. ש: מה זה לסדר בינינו צורת חסד כשלומדים ביחד?
    ר: *ככל שאנחנו רוצים להיות בקשר בינינו אנחנו מעוררים את אור החסדים. ככל שאנחנו באור החסדים הזה הכללי מתקרבים בקשר בינינו להשפעה הדדית, אנחנו קרובים לבורא. אז אנחנו מסוגלים, הייתי אומר לא מסוגלים אלא ראויים לקבל ממנו הארת חכמה שפועלת עלינו ומזכה אותנו, מקרבת אתנו לבורא*. אנחנו מתחילים להרגיש אותו, להבין אותו, להתחיל לקבל ממנו בכל מיני צורות גם בפנימיות וגם בחיצוניות. העיקר זה להתקשר בינינו ולהבין שכך אנחנו מתקשרים ומתקרבים לבורא.

19. ש: זה מידי רחוק. איך לעשות את זה?
    ר: אתם לאט לאט תתחילו להרגיש כמה הם יותר ויותר קרובים. אין שום בעיה. *אם יכולים, אולי אין לכם זמן ואתם לא קוראים בעצמכם את התע"ס, אבל כדאי כל יום איזה קטע ממה שלומדים גם לקרוא ביניכם. רק על ידי זה*. אמנם התע"ס כולל את כל המדרגות לעומק, אבל הוא גם יכול להיות מובן במשהו, בהתרגשות לפחות, לאדם המתחיל.

20. ש: מה ההבדל בין עביות וקליפה?
    ר: קליפה זה רצון לקבל ללא מסך, שרוצה לקבל לעצמו. עביות זה רצון לקבל שנמצא תחת הצמצום, שלא רוצה להשתמש לטובת עצמו, ואז לטובת האחרים או לטובת הבורא ככל שמסוגל, הוא מפעיל את עצמו.

21. *סדנה* איך אנחנו עכשיו מעוררים את עצמנו ומחזיקים את עצמנו בכוונה אחת במשך היום? מה צריכה להיות הכוונה, מה צריכה להיות מחשבה, מה צריך להיות הכוח המשותף בינינו? איך נחבר את עצמנו ביחד עד כדי כך שיהיה מורגש בינינו שהכוח הזה שורה ומחבר אותנו, מקדם אותנו?

22. ש: מהם הכלים החיצוניים והפנימיים בעשירייה?
    ר: אנחנו עוד לא יכולים לחלק. הייתי מחלק בפשטות כך: כל הרצונות שלנו שהם סביב העשירייה, בסדר של העשירייה, בסדר הלימוד של עשירייה, בכל מיני התקשרויות שלנו, הם החיצוניות, *כלים חיצונים*.
    
    *כלים פנימיים* זה שאנחנו רוצים חיבור שבלב, שבחיבור הזה יתגלה הבורא. העיקר זו נקודת החיבור בינינו שבה נגלה אחר כך עשר ספירות עם אור פנימי, עם כל התופעות בפרצוף הרוחני.

23. *מסך* נבנה לא בדיוק על ידי האור המקיף. האמת שאת המסך אנחנו בונים על ידי העבודה שלנו. אנחנו רוצים להתחבר ולעמוד מול השפעה הישירה מהבורא עלינו, להתנגד למה שהבורא מופיע בינינו. אנחנו מגלים את ההשפעה שלו ומתנגדים לה בצורת *נצחוני בניי*. כך אנחנו בונים את המסך. אנחנו לא רוצים לקבל גילוי הבורא בצורה ישירה בנו, ועל ידי זה שדוחים את הדבר הזה, בינתיים אין לנו כל כך יכולת אפשרות ובכלל נטייה לכך שנמשוך את עצמנו לזה, אבל באמת אנחנו צריכים את זה לגלות.

24. הטקסט בעצמו לא משפיע. *הקדושה לא נמצאת בטקסט אלא באדם שרוצה להתקרב לטקסט*, להידמות למה שהטקסט מביא לו.