בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ע"ט, אצילות ובי"ע*

1. אנחנו צריכים להעלות את המלכות לבינה, זאת אומרת לדמות מלכות לבינה. כיוון שהאדם מוטבע ברצון לקבל על מנת לקבל, זה הטבע שלנו, גם בפעולה לקבל וגם בכוונה לקבל אנחנו נמצאים, זה הטבע שלנו בלבד. לכן אין האדם מסוגל לעשות איזה דבר בלי שתהיה שם קבלה לעצמו. רק זה מעניין אותנו לפי הטבע שלנו, גם בכוונה, גם בפעולה, גם בכל הרגשה והרגשה שלנו, איך אני מקבל ומה אני בזה רוכש לעצמי. *אולי אנחנו מדברים בצורה אחרת, אולי אנחנו משקרים לעצמנו ועושים משהו כביכול בצורה אחרת, אבל לא יכול להיות שאני עושה את זה לא לקבלה עצמית. זה הטבע ואנחנו לא יכולים לצאת ממנו*.

2. איך אנחנו יכולים לצאת מזה ובכל זאת להידמות לבורא, לצאת מהעולם הזה, מהחיים האלה שהם בעצם מוות, הם לא נמצאים בשטח של העולם העליון, עולם ההשפעה, העולם הרוחני, אלא זה דרגת חי, שהיום חי ומחר מת. אני רוצה, יש לי דחף להגיע לדרגה שאני אדמה לבורא, אז אני אקרא אדם, אדמה לבורא. איך אני עושה את זה?
   
   לכן אמרו לנו אלו אנשים שכבר עשו את הדרך הזאת, מתוך שלא לשמה באים לשמה, דהיינו שמתחיל העסק בתורה ומצוות, זאת אומרת בכל מיני אמצעים. האור שמאיר עלינו ומתקן אותנו נקרא תורה. *הפעולות שאנחנו באמצעותן מזמינים את האור שישפיע עלינו נקראות מצוות. ציווי שהבורא מצווה אותנו: תעשו כך וכך, ותקבלו תמורת זה ממני את האור, כוח השפעה, וכך תשפרו את עצמכם ותבואו אליי לדרגה שלי*.

3. תן לנו אושר של העולם הזה, כך אנחנו רוצים, כך אנחנו מתחילים. הכל עושים, אפילו אותה התורה, זאת אומרת התקרבות לרוחניות, אנחנו מתארים לעצמנו שיהיה לנו טוב בזה. אנחנו רוצים לתפוס את כל המציאות, כל העולם, ואחר כך אפילו אנחנו מגיעים למצב: תן לנו עושר של עולם הבא, שגם העולם הרוחני אנחנו רוצים שיהיה.
   
   אם בעולם הזה אנחנו מתפתחים בכלים האגואיסטים שלנו, זה לא מספיק. הרצון לקבל האמיתי נמצא דווקא שאנחנו מתחילים לעסוק ברוחניות, ואפילו לא בזה שלומדים סתם, אלא כשנכנסים לרוחניות. שם, כדי להתקדם לרוחניות, אנחנו מתחילים להרגיש כמה שרצון לקבל שלנו גדל, כמה הוא מושך אותנו קדימה. אנחנו נקבל יותר ויותר, לפי הכלל כל הגדול מחברו, שהוא מתקדם יותר, יצרו גדול ממנו. אנחנו צריכים להרגיש כמה שאנחנו נעשים אגואיסטים יותר, גדולים מצד אחד, ומצד שני כמה שאנחנו מתקנים אותו, ושוב נופלים לעל מנת לקבל, ושוב מתקנים.

4. אדם צריך לעשות מקודם *מיתוק של מלכות בבינה*. מלכות זה רצון לקבל ללא שום פשרות, רק לקבל, לא יודעת כלום יותר. פירושו שמעלה מלכות שנקראת רצון לקבל, לבינה שהיא בחינת השפעה. אנחנו יכולים בזה לסגור את הרצון לקבל שלנו, מה שנקרא לצמצם אותו, ולקבל רק בחינת הבינה, רצון להשפיע. כאילו לקבל על עצמנו, ואז להשתדל שכל העבודה שלנו תהיה רק להשפיע בעל מנת להשפיע. אמנם שאני רצון לקבל, אני רוצה לעשות מעצמי כאילו שאני מתלבש בצורה כזאת שאני המשפיע.
   
   *אם אדם משתדל כך לעשות, הוא רואה שזה לא שלו, ואז נעשה לו חושך. אין לי שום הרגשה, אין לי שום הבנה, אין לי שום מציאות התמצאות בזה. הוא מרגיש שבמקרה שהוא הולך על מנת להשפיע, העולם חשך בעדו. אנחנו חושבים על המצבים האלה שהם מצבים של נפילה, ירידה. כלפי ההרגשה אגואיסטית שלנו זה ודאי כך, אבל כלפי זה שאנחנו נכנסים אולי בזה לעל מנת להשפיע ובזה מרגישים חושך, אז זו לא ירידה, זאת עליה*.
   
   *נעשה לו חושך, מרגיש שהעולם חשך בעדו, שאין בעולם הזה מה לקבל, מה לתפוס, מה לגנוב. אז נקרא שהוא נמצא במצב שאין לו שם מה לקבל על מנת לקבל, והוא מרגיש חושך. מה יש לי כאן לעשות? זה לא לפי הטבע שלי. זה נקרא ירידה, עליה, מה זה? זה מצב שמראים לו איפה הוא נמצא אם הוא ברצון לקבל שלו*.

5. אנחנו קוראים לכאלו מצבים, זמן של נפילה. אבל זו לא נפילה, זה זמן של עליה. אנחנו עולים ומרגישים חושך, אין לנו כלים לגלות את האור. אותו אור שצריך להתגלות עכשיו, מורגש בנו כחושך, כי אין לנו כלי לגלות אותו.
   
   מה עושים? ממשיך בעל הסולם: ואז אין לו עצה אחרת רק להתפלל לה' שיאיר עיניו שיוכל לעבוד בבחינת השפעה. וזה פירוש מי עומדת לשאלה, הכוונה לבינה שנקראת מי, ושאלה היא מלשון שואלים על הגשמים, שפירושו תפילה. כיוון שמגיע לבחינת מי בינה, אז יש מקום להתפלל שהבורא יעזור, יאיר עיניים, יסביר, ייתן כוח השפעה. בכוח השפעה שיקבל מהבורא הוא יכול לראות את המצב האמיתי שלו וכך להתקדם. הוא יוכל להתפלל לפתח רצון ולקבל, תשובה, תגובה על הרצון הזה, וכך יגיע לבחינת השפעה, יראה את האור לא כחושך אלא כאור, אור של השפעה.

6. *אתם צריכים על זה לדבר בקבוצה, זו התפילה. זה שייך לכם, אתם צריכים לשבת וממש עם הדף ועט לכתוב יחד את התפילה. אתם מסכימים לכל מילה, לכל משפט. מה שתכתבו, לא הרבה משפטים, עד 5 משפטים, זה טוב. תעשו את זה, אני מוכן אחר כך לשמוע, לדבר ולברר את זה*.

7. ש: ... לבקש על עצמי שיהיה לי כוח להתפלל עבור החברים?

ר: גם זה אתם צריכים לברר ביניכם. *אני לא רוצה לתת לכם כאן מרשם מוכן, זה אתם צריכים לברר. אם תבררו נכון, ואפילו לא נכון, אבל אתם תבררו אם לא נכון, אז לפחות אתם מבררים את המצב הנוכחי שלכם. חוץ ממצב הנוכחי אתם גם מבררים את התרופה, תיקון למצב שלכם, וכך תתקדמו*.

אבל לתת לכם כאלה תשובות זה לא טוב. *ככל שנתקדם יותר, אני אדבר פחות. אני חייב לתת לכם מקום לעבוד*, למלא את השאלות האלו, שאתם בעצמכם מבררים.

ש: אני מבין שאפשר לבקש מהבורא שיאיר את עיניי... ?

ר: *אני ממש מרגיש שאני לא יכול לענות על השאלות שלכם. תבררו אותם יחד בקבוצה ואחרי שיהיה ברור לכם מה אתם רוצים, מה הקבוצה רוצה, מה הקבוצה דורשת מעצמה ומהבורא, אז נוכל לדון בזה. אבל ככה, שבחור אחד מהקבוצה שואל מה שבא לו? אני לא יכול לשמוע, לא יכול לענות על זה*.

8. אנחנו קודם כל צריכים לצמצם את הרצון לקבל שלנו ולהשתדל לקבל רק כוחות דהשפעה. זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. אחר כך מזה אנחנו יכולים להתחיל לעבוד עם כלים דקבלה, עם הכוונה בעל מנת להשפיע. בזה שאנחנו מעלים כלים דקבלה לכלים דהשפעה, זה נקרא *אח"פ דעליה*. אחר כך אנחנו מתוך זה מגיעים למצב של *אח"פ דירידה*, אנחנו מורידים את כל הכלים שעולים לעולם האצילות, למקומם, לעולמות בי"ע. עד הדרגה התחתונה ביותר שהאור יכול להאיר, מפני שיהיו שם כוונות בעל מנת להשפיע, עד גמר התיקון.

9. מה שאתם מבקשים, זה הכלי שלכם. האם זה כלי נכון לקבלת האור, להרגשת התקרבות הבורא או לא? אתם צריכים למדוד את הכלי שלכם בעצמכם.

10. אנחנו עולים קודם לעולם האצילות, ואחר כך מתחילים לברר מבריאה לאצילות, מיצירה לאצילות, ומעשיה לאצילות. כך אנחנו לומדים, לפי תיקון הכלים, קודם להגיע לדרגת הבינה. במידה שאתה נמצא בבינה, אוחז בבינה, אתה יכול כבר לצרף לזה חלקים מהמלכות ולתקן אותם. בינה זה נקרא להשפיע על מנת להשפיע. כשאתה מצרף לזה חלקים של בריאה יצירה ועשיה, אתה מתעסק כבר בלקבל על מנת להשפיע.
    
    *תחשבו על זה. אפילו שתתבלבלו, זה בכל זאת כדאי. אחר כך נדבר על זה עוד ועוד. עד שלא נגיע לזה בפועל, זה לא יהיה ממש מובן*.

*שמעתי ע"ג, לאחר הצמצום*

11. בשביל מה נעשה *הצמצום*? כדי לתת לנו לעשות בחירה, או להיות דומים לבורא או להיות הפוכים. לפי הטבע שלנו ועל ידי בחירת הטוב, נמשך לתוך המקום ההוא שפע טוב. זאת אומרת מתגלה גם קודם, אין עוד מלבדו ממלא את הכל, אבל אם אנחנו שמים מחיצה, אז אנחנו מגלים שהוא נמצא במקום הזה.

12. *הספירות* הם תיקונים על הרצון לקבל. כשהרצון לקבל מקבל צורת הספירות, הוא מעבד את אור אין סוף הבלתי מעובד, להרגשה של התחתונים, לכל מיני צורות שהתחתונים יכולים לעכל אותו, לקבל אותו. זה התפקיד של הספירות..

13. אם לא היה לי רצון לקבל, לא בכלל הייתי מתייחס לחבר ומכל שכן לא הייתי מבקר אותו. אחרי שצמצמתי את עצמי, אז נעשה מקום שכבר אני יכול לתקן. זאת אומרת עליתי למעלה, זה נקרא שצמצמתי, עליתי למעלה מהכוונה שלי על מנת לקבל, ועכשיו אני יכול אולי להפוך את זה בכוונה על מנת להשפיע. איך?

אני מתחבר לאחרים. לא לחבר הזה שאני מתייחס אליו בצורה שלילית. אני מתחבר לחברים אחרים ומשתדל לקבל מהם כוחות נוספים, להתכלל איתם. כשאני נכלל איתם, זה נקרא שיש לי קשר עם הספירות הנותרות. אז אני מגיע לתיקון היחסים שלי עם החבר הזה. זה נקרא שאני מעלה את עצמי למעלה, מדרגת הדעת לדרגת האמונה למעלה מהדעת. במקום הזה אני כבר יכול לגלות את הקשר שלי עם הבורא, כי *אם אני מתקן בצורה כזאת יחסים שלי עם החברים, אני בזה מנקה את עצמי מעל מנת לקבל, ומתקרב לגלות את הבורא*.

14. ש: אם מרגישים ריקנות, האם זה מקום החלל ושם הבחירה שלנו?

ר: יש לריקנות מספר הבחנות. כשאתם מרגישים ריקנות זה יכול להיות מתוך זה שאתם לא עובדים ביניכם. זאת אומרת זה לפני העבודה ולכן אין בזה שום צורה נכונה, זה פשוט מחוסר החיבור, חיובי, שלילי, זה כל העניין. העבודה שלנו מתחילה מבירור של מהות החיבור בינינו, שלילי או חיובי, כי לזה אנחנו צריכים להגיע, לגלות מהי האמת ביחסים בינינו. אנחנו יכולים מתוך שיפור היחסים בינינו לגלות את הבורא. בוא וראה יתגלה בתוך יחסים בינינו. ככל שאנחנו יכולים להשפיע זה לזה, כך הבורא יכול להתלבש בנו, כי הוא צריך את הכלי הזה. לכן תראו במאמר הערבות, מאמר השלום, ואהבת לרעך כמוך תנאי.

*כל התיקונים שלנו הם תיקונים ביחסים בין בני אדם. לכן עכשיו כשהאנושות מגיע למצב שהעולם כולו מקושר, ומקושר במצבים מנוגדים זה לזה, זה המקום שצריך להסביר לאנושות מה צריך להיות התיקון, כי יש מקום כבר מקולקל, וברור לכולם שהוא מקולקל. אז בואו אנחנו נברר אותו, בואו נביא לו את התיקון*.

15. ש: .. האם ניתן להרגיש טוב ומיטיב בדרך..?

ר: *אנחנו צריכים להאמין שאנחנו נמצאים בענן גדול מאוד שהוא כולו טוב ומטיב. כדי שאנחנו נתקשר עם הענן הזה אנחנו רואים במקום הענן הזה, דומם צומח חי מדבר של העולם הזה. אנחנו צריכים לשנות את היחס שלנו אליהם*.

*דצח"מ באים לנו מהבורא כדי שעל ידי שינוי הקשר אליהם, שאני שומר עליהם, אוהב אותם, משתמש בהם רק בצורה הנכונה, אסור לי אחרת להרוג ולהרוס שום דבר מהמציאות, אלא רק כדי להיטיב למציאות הכללית. כך אני צריך לראות את היחס שלי לבורא. בסך הכל דרך כל הנציגים שלו, אם אפשר כך להגיד, דומם צומח חי מדבר בעולמי*.

ש: יש שלב שאני מרגיש שהוא טוב ומיטיב איתי?

ר: על זה אתה צריך להגיד *עיניים להם ולא יראו. במידת הקלקול שלך, אתה רואה את כולם מקולקלים. תתקן את עצמך כלפיהם, כלפי כל המציאות, ותראה את כולם מתוקנים*. אין להם צורה. כשאתה מסתכל עליהם, אתה נותן להם צורה. אם לא היית ברצון לקבל שלך מתייחס למציאות, אז אתה נמצא באור אינסוף שאין לו שום צורות.

ש: מה האדם צריך להרגיש השפע?

ר: אתה צריך להרגיש שאתה נמצא באור אינסוף, בבורא, והוא טוב ומטיב בלבד. *כל הנבראים שאתה עכשיו מזהה, זה בכלל חלקים שלך. אתה רואה אותם מחוצה לך מפני שהנשמה שלך לא מתוקנת*. אלה דברים שאתם צריכים לחשוב עליהם ולאט לאט זה גם יתגלה.

16. *אפשר להגיד שביחסים שלנו, בינינו בעשיריה, או בעשיריות בתוך קבוצת בני ברוך הכללית, אנחנו בונים 10 ספירות. ראיתם פועלים שמעמידים בניין, איך הם כולם עובדים כל אחד במקום שלו, כל אחד בקומה שלו? אלו מעמידים את הקירות, אלו סוחבים צינורות, אלו עושים כך ואלו עושים כך. כך אנחנו מעמידים את הבניין הכללי שלנו*.

*חלק 2 - השלום בעולם, כותרת: טוב ורע נערכים ביחס שבפעולת הפרט כלפי החברה*

17. הבורא, מתוך המצב האבסולוט המתוקן האינסופי, מוריד אותנו למצב ההפוך ומראה לנו את כל הדברים הרעים שרק יכולים להיות בקשר בינינו. הוא נתן לנו אפשרות לעלות לשלמות שלו בזה שאנחנו מסדרים היחסים בינינו כך שכל אחד משלים את כולם. דווקא על ידי יחסים כאלו אנחנו יכולים להגיע לתיקון.
    
    כל מה שנקבל, נקבל גילוי הרע. זה צריך לעזור לנו להגיע לחיבור הנכון. על ידי זה נלמד מי זה הבורא, כי אנחנו מרכיבים את עצמנו בצורה כזאת שמשלימים זה את זה, ואז ע"י ההשלמה הזאת אנחנו לומדים מה זה נקרא בורא, בוא וראה.

18. ש: איך מביאים את כולם לעסוק לטובת הציבור?

ר: לכן הבורא שבר את כולם, בלבל את כולם, מערבב את כולם. לכן אנחנו נמצאים בעולם שכולו קשור, ואנחנו כאילו מקללים את הקשר הזה. אנחנו לא רוצים להיות מקושרים, עד כדי כך שכל אחד רוצה לאכול את השני, ומדינה אוכלת את המדינה וכן הלאה. אבל מצד השני, מצד חכמת הקבלה, אנחנו רואים שבלתי אפשרי להתקדם בצורה אחרת. כמה שנתקדם, נתפתח כך שאנחנו נהיה תלויים זה בזה.

עכשיו הזמן הוא קריטי. אנחנו עוברים ממצב שאנחנו יכולים להרוס זה את זה, למצב שנגלה שאנחנו לא יכולים לחיות בלי זה.…עכשיו נדמה למדינות שהן יכולות לנהל את זה את בכוח. לא, עוד מעט נגלה כמה הן תלויות זו בזו. אין ברירה, כל הדברים שקודם כל הם היו רוצים לקבוע אותם כדי לשלוט, אבל הקשר הזה מתחיל לשלוט עליהם, ואז מאין ברירה אנחנו מגיעים לתיקון החיבור.

19. ש: האדם הפשוט יכול לברוח לתא המשפחתי.. ..

ר: עוד מעט הוא ירגיש שבריחה כזאת מנתקת אותו מהחיים הטובים.

ש: זה יהיה פתח לעבודה נכונה ברמה אחרת?

ר: כן, שיתעלה למעלה מהמשפחה ולמעלה מהמדינה, ואפילו אחר כך למעלה מהאנושות, כדי להיות קשור ולעבוד למען הבורא, למען המערכת הכללית של כל העולמות.

ש: איך תבוא כזאת הבנה כזאת יכולת בכלל להתקדם לכיוון כזה?

ר: *תן לבורא לעבוד. אל תדאג, תן לבורא לעבוד. אתה רואה מה שאנחנו עושים, העולם כמנהגו נוהג והולך, הולך לקראת התיקון. אתה לא יכול, אבל אנחנו יכולים לזרז את הזמנים. כתוב, ישראל, זאת אומרת מי שמשתוקק לבורא, הם מזרזים את הזמנים, אבל לא יותר מזה*.

*אנחנו נמצאים כבר בדור של התיקון, דור האחרון. אל תדאג, זה יקרה עוד ממש לפנינו. אתה רואה איך העולם נכנס לכל מיני מכות, לחצים. הבורא בצורה כזאת מכוון אותנו יותר ישר ונכון למטרה*.

20. ש: מה זה טובת החברה?

ר: טובת הציבור זה שהציבור יהיה מחובר לפי החוק הטבע, על מנת להשפיע זה לזה, כדי מתוך ההשפעה הזאת להשפיע לבורא. אז הבורא מתלבש בתוך הציבור, והציבור מעלה את עצמו בזה לדרגת הבורא, להיות כלי אחד ואור אחד.

ש: בלי להתכוונן לבורא אין שום טובת הציבור?...

ר: אם אנחנו לא נלך להסביר לחברה האנושית מה קורה, אז התקדמות תהיה רק על ידי מכות, רק על ידי דרך ייסורים. לכן אנחנו צריכים לשלב לזה קצת מה שנקרא דרך תורה, דרך האור.

21. עכשיו אנחנו נמצאים לא בהיסטוריה שעברנו, אלא נמצאים במה שלפנינו. עלינו להסביר לכולם מהו השלב האחרון שאנחנו בו עומדים, שנשאר לנו רק דבר אחד, להשתוקק לחיבור בין כולם ובחיבור הזה לגלות קשר בין כולם, ובקשר הזה לגלות כוח עליון אחד ולכולם. יהיה כלי ואור אחד, מה שנקרא הוא ושמו אחד.

22. ש: כתוב, אלא לפי מידת הנזק שמזיק את הציבור. בכלל איך אני יכולה להזיק...

ר: כשאת לא מתגברת על הדחיה שיש לך כלפי החברים, כלפי חברות, כלפי כל האנושות אפילו, זה הנזק שאת עושה.

23. ש: איך לא להיכנס שוב לסבל שלעשרות שנים. אחרי שיעור אנחנו כמו סנאי בגלגל..

ר: תכתבו, תכתבו ותדברו על זה בכל האפשרויות שיש לכם. בכל זאת זה נשאר באוויר, זה נשאר ברשת, זה משפיע.

*אתם לא מבינים איך, אבל כמה שאנחנו אפילו רק חושבים, בלי לדבר, ומכל שכן שמדברים, מכל שכן שכותבים וכותבים בצורה כזאת שיכולים לראות אותנו הרבה אנשים. כל אחד ואחד, אם אנחנו כותבים בצורה שאנשים יתכללו בזה, ולא שאנחנו דוחים אותם, אז אנחנו באמת עושים בזה תיקון גדול*.

אין מה לעשות. גם בעל הסולם, גם לפני בעל הסולם, הרבה מקובלים היו, פעלו והתרשלו, אם אפשר כך להגיד. זאת אומרת לא הצליחו במה שהיו רוצים להצליח. כן, *אין מה לעשות, זאת דרך התיקון. אתה חושב שאני נמצא במצב אחר? לא. שאני לא רואה ולא מבין? לא. אלא אין ברירה, אנחנו חייבים להמשיך. פשוט סוגרים עיניים וממשיכים, או הפוך, פותחים עיניים, אבל עיניים אחרות, הולכים אחרי המורים שלנו*.

24. ש: למה לא לתת לבורא לעשות את העבודה שלו?

ר: *אנחנו צריכים להיות שותפים לזה, אנחנו. הבורא יכול לעשות הכל, גמר התיקון, אין שום בעיה... אנחנו צריכים לנהל את התיקון*. אנחנו צריכים לנהל את התיקון. אנחנו מזרזים את הזמנים. אנחנו לא נותנים לדברים האלה לקרות כמו שהם, זה נקרא ללכת לתיקון בדרך הייסורים. אלא אנחנו רוצים לקדם את עצמנו ולהוביל את האנושות בצורה נכונה, לא כמו שהיא הייתה מתגלגלת עד היום.

25. לא חסר לעולם שלנו כלום, רק להיות באחדות, בהבנה, בחיבור. זה מה שחסר, כי כל אחד ואחד יכול להיות מתוקן רק בתנאי שהוא נמצא בהתחברות, בקומוניקציה נכונה עם השני. את זה אנחנו צריכים לעשות, והתיקון הזה נקרא תיקון האגו שלנו. אנחנו עכשיו צריכים ללמוד את זה ממש על גבינו, מהחיים שלנו. אתם רואים איך עולה השנאה בין כל העמים, בין כולם לכולם ופחד. ממש נלמד את זה מהחיים. חכמת הקבלה מדברת עכשיו על החיים שלנו, לכן אנחנו נקראים דור האחרון.

26. ש: הפחד הוא להפסיד את הכוח הזה?

ר: כן, פחד להפסיד את כוח השליטה, זו בעיה. *אצלנו לא, בחברה שלנו אסור לפחד מלאבד את כוח השליטה, אלא ההיפך, אני רוצה להתפטר מכוח השליטה שלי ולהיות מחובר עם החברים בצורה כזאת שאני מתבטל כלפיהם, כמו שרב"ש כותב במאמרי החברה*.

27. ש: איך להסכים לאבד את כוח השליטה?

ר: פשוט *כמו תינוק שנרדם על ידיים של אמא, כך אתה צריך להירדם על הידיים של הקבוצה. זו הצורה הכי טובה לגדילה, להתפתחות הנכונה*.

ש: איזה הכנה צריכה כדי להירדם ככה?

ר: *חשיבות החברה, שדווקא בה אתה משיג את מטרת הבריאה. זה הכל*.

28. נמשיך מחר. אני מאוד שמח מזה שאנחנו בכל זאת מתקדמים יום יום, ואני מגלה שיש כבר הבנות ותחושות חדשות על מה אנחנו מדברים. בהצלחה.