שיעור בוקר 08.08.2016 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור לציון יום השנה להסתלקותו של הרב יצחק לוריא

"האר"י הקדוש"

קריין: אנחנו קוראים קטעים מתוך המקורות לציון יום השנה להסתלקותו של הרב יצחק לוריא, "האר"י הקדוש".

קטע מס' 1 מתוך ספר "עץ חיים", הקדמת מרח"ו על שער ההקדמות.

"אין בכל דור ודור שלא נמצאו בו אנשים יחידי סגולה ששרתה עליהם רוח קודש והיה אליהו הנביא ז"ל נגלה עליהם ומלמד אותם סתרי החכמה הזאת .והנה, בכל דור ודור הפליא חסדו אתנו ה' ויאר לנו ע"י השרידים אשר ה' קורא בכל דור ודור, וגם בדורינו זה אלוהי הראשונים והאחרונים לא השבית גואל מישראל ויקנא לארצו ויחמול על עמו וישלח לנו עיר קדוש שירד לנו מהשמים הרב הגדול האלהי החסיד מורי ורבי יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה מלא תורה כרמון במקרא במשנה בתלמוד בפלפול במדרשים והגדות. במעשה בראשית במעשה מרכבה, בקי בשיחת אילנות בשיחת עופות בשיחת מלאכים, מכיר בחכמת הפרצוף הנזכר כרשב"י, יודע בכל מעשי בני אדם שעשו ושעתידים לעשות, יודע במחשבות בני אדם טרם יוציאום מן הכח אל הפועל, יודע עתידות וכל הדברים ההווים בכל הארץ ולמה שנגזר תמיד בשמים, יודע בחכמת הגלגול מי חדש ומי ישן ואיפה האיש ההוא, באיזה מקום תלויה באדם העליון ובאדם הראשון התחתון. מסתכל וצופה בעיניו נשמות הצדיקים הראשונים והאחרונים ומתעסק עמהם בחכמת האמת. וכל החכמות הנזכרים היו אצלו כמונחים בחיקו בכל עת שירצה בלתי יצטרך להתבודד ולחקור עליהם, ועיניי ראו ולא זר, דברים מבהילים לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ מימי רשב"י ע"ה ועד הנה. וכל זה השיג מעצמו ע"י חסידותו ופרישותו, אחרי התעסקו ימים ושנים רבים בספרים חדשים, גם ישנים בחכמה הזאת ועליהם הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, היא הביאתו לידי אליהו הנביא שהיה נגלה אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה ולמדו זאת החכמה."

(ספר עץ חיים, הקדמת מהרח"ו על שער ההקדמות)

המרח"ו מדבר באמת מילים גדולות על המורה שלו, האר"י, שבאמת היה גדול מאוד. ודאי שהאר"י השיג את כל הבריאה עד הפרט האחרון, גם לעומק וגם לרוחב, ולא היתה שום צורה או חלק מהבריאה שהיה נסתר ממנו, אפילו על אלו שעוד לא ירדו מהשמיים, שהם נמצאים עדיין בחוסר תיקונים, הוא היה רואה את כל המציאות של הנשמה כבר כנשמה מתוקנת.

ובאמת הגובה שלו, גובה ההשגה שלו הוא מאוד גדול. אנחנו לא יכולים לדבר על זה בכלל, מי יותר, מי פחות, זה לא מההרגלים שלנו, מהמנהגים שלנו שאנחנו מדברים, משווים מקובלים ביניהם, כל אחד פועל בסגנון המיוחד שלו וכן הלאה. אבל האר"י היה בהיקפה של המציאות הרוחנית, הגדול ביותר מכולם.

הרבה אנשים, כמו רשב"י ומשה ועוד, השיגו בצורה אישית את גמר התיקון. לא בפועל של כל המציאות, אבל מטעם עצמם, אבל האר"י, מפני שהוא היה בתפר בין ההתפתחות הגלותית שעבר עם ישראל מחורבן בתי המקדש ועד הגאולה השלמה, בית המקדש השלישי, לכן הוא באמת גילה את הכול. ולא היה גבול, כמו שאומר בעל הסולם בעוד מקומות, שאצלו לא היה גבול להרגשת המערכת, להרגשת המציאות, למה שהבורא עשה ואיך שזה עובד, כי זה הכול היה בו.

זה כמו ששואלים אדם על משהו שהוא מכיר שזה נמצא בו תמיד, הנתונים, ההרגשות, החיים האלו, שיכול להגיד מעצמו בצורה פשוטה, לא צריך להוציא את זה עם השכל, עם הרגש, עם המאמצים וכל מיני הכנות. כך זה היה אצלו, הוא היה כולל בתוכו את כל הבריאה, כל המציאות.

ובאמת לכן השיטה שהוא גילה, איך אנחנו מתקנים את עצמנו על ידי המאור המחזיר למוטב, ודרך הלימוד בספר "עץ חיים" ובעוד כתבים הנלווים לזה, זאת השיטה שעד היום הזה היא בתוקף והיא כבר לא תוכל להתחלף עם שום דבר אחר. זאת אומרת, כמה שיהיו עוד דורות מקובלים, הם יצטרכו להיעזר בכתבי האר"י או בעל הסולם, שזה עוד יותר קרוב אליהם, וכתבי רב"ש.

שאלה: האר"י השיג את זה, או שנולד עם זה, הוא בא עם התוכנה הזאת לעולם לפי מה שיודעים? הרי חברה לא היתה לו אז איך הוא עשה את זה?

אנחנו לא מדברים על חברה באותם הזמנים. היו כל מיני מקובלים שהיו משתמשים פה ושם באילו אנשים כדי להיעזר, אבל זה לא היה לפי חוקי העשיריות כמו שציווה רב"ש. האר"י למד אצל דוד שלו במצרים, אחר כך היה סוחר, הוא היה צריך להחזיק משפחה, כי היה בלי אבא. אני לא יודע כמה אחים ואחיות היו לו, היתה אמא ועוד ילדים, אבא נפטר, ונשארו בלי פרנסה. הדוד ההוא היה יחסית עשיר, הוא לקח אותם אליו, ולימד את האר"י את מה שידע בעצמו, כנראה שממנו והלאה האר"י תפס את ההתחלה של העסק, ואחר כך כנראה שמתוך הנסיעות שלו, שהיה אמנם במצרים, אבל אחר כך נסע לדמשק בסוריה, שבאותם הזמנים לעשות כאלו גיחות זה לא פשוט, מתוך זה הוא הכיר גם כן אנשים שהיו נמצאים בכמה מקומות. כתוב כל מיני דברים, שהוא נפגש, אבל לא ידוע.

זאת אומרת, בדוגמה שלו רוצים להראות לנו עד כמה שהגורל של האדם שעוסק בחכמת הקבלה הוא מאוד מוזר. לא שונה אלא ממש מוזר, שהוא עובר כל מיני מצבים בחיים שהוא בעצמו לא יודע איך שזה קרה.

שאחר כך מסתכל על החיים שלו אחורה, ולא בטוח שזה הוא עבר אותם. ככה זה. קודם כל זה בכלל כך קורה לכל אחד, כשמסתכלים על החיים אז כך מרגישים. אבל למקובלים זה ודאי כך. כי אדם מתחדש כל פעם יותר ויותר בכל מיני צורות שונות, אז הוא לא יכול לקלוט שזה הוא היה.

תלמיד: מה המושג הזה שאליהו הנביא בא וכאילו דיבר איתו פנים בפנים? יש דבר כזה או שאליהו הנביא זה מושג אחר?

אלו מין מחשבות ורצונות שמסדרות את האדם, במוח ובלב, ואז הוא יכול להיות באיזו השגה מיוחדת שזה נקרא "אליהו הנביא". זה לא לכל הנשמות אלא לנשמות מאוד מאוד מיוחדות, שהן צריכות את הידיעות הללו, הרגשות הללו, זאת אומרת פקיחת עיניים כזאת שהקהל, המטרה הכללית דורשת מהם. אין לנו עסק בנסתרות, חבל לדבר על זה.

תלמיד: אני זוכר שאתה סיפרת ונעצרת, אולי תגלה לנו גם כן, היית עם רב"ש בצפת ופתאום היה משהו.

אני מבטיח לך שפעם כן.

תלמיד: מה זה פעם כן, ספר לנו עכשיו. עכשיו זו הזדמנות.

לא, הזדמנויות אני יודע. פעם בטבריה אני יכול להגיד לך.

תלמיד: יש מגידים או אין מגידים? מה זה מגיד?

כדי באמת לשמוע על זה אתה צריך למצוא את ה"באר של מרים", לשתות משם מים, ואז אחרי זה תבוא ונדבר אחרת.

תסתכלו איך כל אדם ואדם כמו ילד קטן מחפש כאלה דברים, שהארי פוטר עכשיו ככה יבוא אליו, עם הכובע הזה או משהו שם ויעשה.

שום דבר לא יקרה. העולם כמנהגו נוהג, אין סודות. אני אומר לך, אין סודות אלא מה שהיה לך קודם סוד, אחרי שהשתפרת עכשיו אתה מבין. כי אתה לא יכול להבין את הסוד, איך להסביר לך? אי אפשר להסביר.

שאלה: איך אנחנו קשורים בתפקיד שלנו, בעשיריה שלנו עם הנשמה הזאת, דרך בעל הסולם, רב"ש ודרכך?

קשורים בהכרח, כי אנחנו לומדים את התורה שלו.

תלמיד: ובפועל, מה הביטוי של זה? אנחנו צריכים להקפיד ללמוד את הכתבים שלו?

לא. אם אנחנו לומדים בכללות את הספרים שלו זה מספיק. אתה לא צריך כל מילה ומילה, זה בכלל לא. זה האידיאה שלו, המשיכה שלו, שאתה רוצה ממש בכלי שהוא בנה, שאתה רוצה דרך הכלי הזה להשיג גם כן את הקשר שלך עם הבורא.

תלמיד: ועד גמר התיקון הכול יהיה מבוסס רק לפי השיטה שלו?

כן, ודאי. השיטה שלו לא מנוגדת לכל שיטות המקובלים, מהאדם הראשון ועד היום. אלא היא יותר מפורטת, היא יותר בנויה, היא יותר משוכתבת בצורה כזאת שאנחנו יכולים להשתמש בה נכון, כי הבעיה שלנו להתפעל כדי להזמין את המאור המחזיר למוטב.

.

קריין: קטע מס' 2 מתוך ספר הברית השלם.

"ונאמנה דעו כי לא כדורות הקדמונים והימים הראשונים שהיו באלף החמישי דורות הללו והימים האלה, כי באותן ימים היו שערי חכמה זו סגורים ומסוגרים לכן לא היו אז מקובלים אלא מעטים.

לא כן באלף השישי הזה שנפתחו שערי אורה, שערי רחמים, כי הוא קרוב לעת קץ הימין ושמחה של מצוה ונחת רוח גדול כעת בעיני ה' להתפרסם כבוד שם מלכותו לעולם ועד, בפרט כעת שנדפסו כל כתבי כתבי הקודש להאר"י לוריא ז"ל אשר פתח לנו שערי אורה שהיו סתומים וחתומים באלף עזיקים מימות עולם וכל דבריו דברי אלקים חיים על פי אליהו הנביא, וברשותו גילה מה שגילה ואין לנו מכשול ולא שום סכנה כעת כמו בניגלות ממש."

(ר' פנחס אליהו הורביץ, ספר הברית השלם, חלק ב', מאמר י"ב פרק ה')

על ידי הכתבים שלו יכולים בלי שום בעיה, בלי בלבול, להגיע בצורה הקלה ביותר בהבנה ובהרגשה לגילוי. כל המילים לא מוסיפות הרבה.

שאלה: מה האר"י פתח או גילה לעולם?

הבעיה היא שבכל דור ודור יש לך תוספת עביות. דיברנו על זה אתמול, לכן לא חשבתי להרחיב. יש לך תוספת עביות בכל דור ודור. נגיד היתה עביות שורש לאדם, א' לאברהם, ב' למשה, ג' זה לבתי המקדש וד' לאר"י. בתי המקדש הכוונה היא רבי עקיבא ורבי שמעון, ובהתאם לזה היתה היכולת שלהם לפתוח, לכתוב על החכמה. כי אם תשאל עד כמה האנשים האלה ידעו חכמה, הם ידעו אותה כולה מקצה לקצה, לעומק עד גמר התיקון. לא היה להם בכל המציאות, על העולם הזה אני לא מדבר זה מדומה, אלא במערכת עצמה, לא היה להם בזה שום מקום שהם לא הרגישו את זה כדבר המובן במאה אחוז. בכל הכיוונים, בצורה אינטגרלית שבבת אחת הם מרגישים בתוך הנשמה שלהם שהיא מתוקנת, מיליארדי פעולות ללא שום הגבלה.

אתה צריך להגיד, זה קורה, בינתיים זה קורה, אולי כאן, אולי שם, אתה לא יכול לתפוס יותר מפעולה אחת. כי הרצון לקבל תמיד פועל לתיבה אחת. אם אתה פועל בצורה אינטגרלית בהשפעה, אתה לא מוגבל. אתה מוגבל לפי הרמה שלך אבל אתה יכול להגיע למצב שאתה בלתי מוגבל, גמר תיקון שבו אתה בלתי מוגבל, שאתה מרגיש את כל המערכת, קולט אותה בבת אחת, היא הופכת להיות שלך וכל מה שנעשה בה, בכלים, באורות, בהתקשרויות, זיווגי דהכאה, התפשטות, בהכול הכול זה בעצם אתה שנמצא בזה, זה שלך, זה קורה בך וזה נקרא אצלך החיים הנורמליים. זה לא מאמץ או עליה מיוחדת.

אז קודם כל מקובלים מרגישים ומשיגים את המצב הזה שנקרא "מלכות דאין סוף" המתוקנת, ששם יש אין סוף כאלה פעולות בבת אחת. וזה לא מפריע להם לקלוט את זה, כי הכלי שלהם מתוקן מקבלה להשפעה ובהשפעה אין לך שום בעיה לקלוט פעולות אינטגרליות כאלה שבבת אחת קורות בכל מיני רמות ואיכויות וזה מה שהם מרגישים.

עכשיו השאלה, באיזה גובה, באיזה אופן, הם יכולים להביע לך את זה? זה כבר תלוי במקובל עצמו. כמו שכתוב, שרבי שמעון הייתה נשמתו כך וכך ורבי אבא הייתה נשמתו כך וכך ולכן היה יכול לגלות ברזא ורבי שמעון לא. אז אחד מדבר, אחד כותב וכן הלאה ואחרים דנים. אותו דבר היה עם יתר המקובלים.

זאת אומרת ישנה הגבלה מסוימת לביטוי. אז כתבו בכל מיני צורות, כמו שאתה רואה איך שהוא כתב ספר נפלא, אין מה לדבר על זה בכלל, שלם, אבל כתב בכזאת צורה שכמה ממנו אנחנו יכולים לתפוס? לכן כל מקובל ומקובל יש לו אצלנו מקום מיוחד. לא שהם כולם משיגים וזהו, יש להם הרבה מאוד הבחנות שונות.

אבל מה שעשה האר"י, מה שמיוחד בגילוי שלו זה הסדר. סדר, רשימות, פרצופים, מידות, ספירות, מסכים, צמצומים, התכללויות וכולי וכולי, סדר. וחוץ מסדר, הטרמינולוגיה, המינוחים, הגדרות ומושגים, שבלי זה היינו ממש מתבלבלים.

בעל הסולם המשיך בזה, לוח שאלות, תשובות, עניינים וכן הלאה. זה העיקר. הוא גם כן הוסיף לפני כל חלק בתע"ס בשביל מה החלק הזה וכן הלאה, הוא רצה לעשות את זה על כל התע"ס. הוא רצה לבנות את הספרים שלו שהם יהיו מאוד מאוד סגורים מכל דבר, ללא שום ספק וללא שום תוספת.

קריין: קטע מספר 3 מתוך כתבי בעל הסולם "גילוי טפח וכיסוי טפחיים"

"מזמן רשב"י ותלמידיו בעלי הזוהר עד זמנו של האר"י ז"ל, לא היה אף אחד מהמחברים שיבין דברי הזוהר והתיקונים כמו האר"י ז"ל. וכל החיבורים האלו שקדמוהו, אינם אלא בבחינת בעלי רמז בחכמה זו. וגם ספרי החכם הרמ"ק ז"ל בכללם.

וגם על האר"י ז"ל עצמו ראוי לומר אותם הדברים שאמר על רשב"י. דהיינו אשר לקודמיו של האר"י ז"ל לא ניתנה רשות מהשמים לגלות ביאורי החכמה, ולהאר"י ז"ל ניתנה הרשות הזאת. באופן שאין להבחין כאן משום גדלות וקטנות כלל, כי יכול להיות שמעלת הקודמים לו היתה לאין ערוך גדולה ממעלת האר"י ז"ל. אמנם להם לא ניתנה הרשות לדבר זה. ולפיכך נשמרו מלכתוב הביאורים, השייכים לעצם החכמה, אלא הסתפקו ברמזים קצרים, שאינם נקשרים זה בזה כלל.

ומטעם זה, מעת שנתגלו ספרי האר"י ז"ל בעולם, כל העוסקים בחכמת הקבלה הניחו ידיהם מכל ספרי הרמ"ק ז"ל, ומכל הראשונים והגאונים שקדמו להאר"י ז"ל, כמפורסם בין העוסקים בחכמה זו. וכל חיי רוחם הדביקו רק בכתבי האר"י ז"ל בלבד. באופן אשר עיקרי החיבורים הנחשבים בבחינת ביאורים בחכמה זו כראוי להיות, אינם אלא ספרי הזוהר והתיקונים ואחריהם ספרי האר"י ז"ל."

פעם פגשתי בתל אביב זקן, נסעתי אתו לצפת לאיזה עניין, הוא היה מהקבוצה שהיו לומדים את הרמ"ק. גם אני באותם הזמנים עוד למדתי רמ"ק, זה היה לפני שהגעתי לרב"ש, ודיברתי אתו. הוא היה מתייחס לבעל הסולם כך יפה, זאת אומרת לומדים את זה ולומדים את זה. לא הייתה מורגשת שנאה נגד לימוד של האר"י או של בעל הסולם שכולו בנוי על האר"י. זאת הייתה חבורה אז בסוף שנות השמונים, הם כבר כולם לא בעולם הזה.

מה שאין כן שכשפגשתי אנשים שלומדים את הגר"א, הם היו שונאים את בעל הסולם ולא היו רוצים לראות את הספרים שלו בכלל על המדף, ולא יכולתי אפילו לברר למה עד כדי כך השנאה גדולה. אבל הם למדו קבלה, למדו ספרים, למדו את ספרי הגר"א. כלומר יש ויש, שתדעו.

אבל באמת, כמו שבעל הסולם כותב, שמאז שהאר"י התגלה והלאה, כולם לומדים את ספרי האר"י. אני ראיתי שתי קבוצות, קבוצה אחת שבכל זאת לומדת רמ"ק וקבוצה שנייה שהייתה לומדת הגר"א, וכך הייתה מתייחסת להאר"י ולבעל הסולם.

שאלה: העולם שלנו עדיין נמצא בחושך טוטלי, לא מרגיש את עולם האמת, לא מרגיש שזה העתיד שלו. מהי באמת שיטת הגילוי, שיטת ההצלה שהאר"י גילה שאפשר להגיד תעשו כך וכך, ואנחנו נגיע לגילוי?

שיטת הגילוי היא יכולה לפעול על אנשים שצריכים את הגילוי. אם אדם טובע בנהר, אז זורקים לו את גלגל ההצלה והוא מבין מה לעשות ואיך לתפוס אותו, ואז זורקים לו חבל. אבל אם אדם לא מרגיש שהוא נמצא בנהר וטובע, אז אין מה לזרוק לו, אין מה לעשות.

לכן אנשים שיש בהם נקודה שבלב, הם באים. הם באים לאלו שלומדים רמ"ק, לומדים הגר"א, לומדים עוד כל מיני שיטות, יש מלא כאלה בעיתונים ובאינטרנט, ויש כמה שמלמדים את השיטות של בעל הסולם, כל אחד בצורה אולי משלו. אז יש ויש.

רב"ש סיפר לי שהוא היה באמריקה ונכנס לבקר את הרבי מלובביץ' ושאל אותו, "תגיד לי כמה זמן לוקח לתלמידים שלך להגיע ל"לשמה"?" הרבי מלובביץ' אמר, "הם מתחילים ללמוד אצלי בגיל שתיים עשרה, שלוש עשרה ואחרי שנתיים אני בטוח שכן." ישנן שיטות שונות, אבל אנחנו לומדים לפי מה שקיבלנו מהרב"ש וכך מתקדמים.

שאלה: אמרת שהעיקר, הדבר המיוחד שעשה האר"י זה שהוא סידר את החוכמה. רציתי לשאול אותו דבר לגבנו, אתה כל יום נותן לנו המון אינפורמציה, חוקים, ידע. האם התפקיד שלנו עכשיו זה גם לסדר את הידע הזה?

לא. אתה יכול אחרי השיעור לשכוח הכול. תשכח את הכול, תאמין לי זה יותר יעזור לך. אחרת אתה תהיה מסופק מזה, "אני יודע היום, למדתי היום, למדתי אתמול", זה נקרא "מילא כרסו בש"ס ופסוקים".

תלמיד: לעצמינו זה מובן, אבל השאלה שלי כלפי הפצה. האר"י סידר את החכמה כדי למסור.

לא, אתה מוסר רק איך להתקשר לאור המקיף. שום דבר חוץ מזה. כל חכמת הקבלה היא נכנסת לאדם שמתקשר לאור המקיף והאור מביא לו את התיקונים ואת המילויים.

תלמיד: בשביל הפעולה הזאת צריך לדעת הרבה מאוד דברים.

לא, רק איך להתחבר.

תלמיד: גם בשביל זה צריך לדעת הרבה מאוד דברים.

איזה?

תלמיד: מה זה רצון, מה זה חבר, מה זה להתחבר, כל דבר.

לא יותר מעשרים מונחים, לא יותר. וגם אותם אתה לומד כך.

קריין: קטע מספר 4 מתוך ספר "נוצר חסד".

"יש הרבה שוטים, שבורחים מללמוד רזין של האר"י וספר הזוהר, אשר הם חיינו. ולו עמי שומע לי, בזמן המשיח, אשר הרע והמינוּת גובר, היו שוקדים כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר והתיקונים, כתבי האר"י, והיו מבטלים כל גזרות רעות, והיו ממשיכים שפע ואור."

(ר' יצחק אייזיק ספרין, נוצר חסד, פרק ד', משנה כ')

שאלה: מתוך עשרים מונחי יסוד שאמרת, איזה עיקרון הכי בולט אצל האר"י, ואיזה אצל בעל הסולם? או שאין אחד כזה, אלא יש מכלול?

עיקרון בהשגת החכמה הוא "אמונה למעלה מהדעת".

תלמיד: זה אצל בעל הסולם?

גם אצל האר"י.

תלמיד: אז אלו עקרונות בעל הסולם הסתיר ולא סיפר?

בעל הסולם לא הסתיר כלום. האר"י פעל כדי כמה שיותר לשפוך, לשפוך את החכמה בכמה שאפשר יותר. הוא עשה את זה בצורה לא מסודרת, בלגן גדול, המון כתבים, השאיר בכל זאת בעיה גדולה. כל יתר האנשים שאחריו התחילו לסדר את הדברים, היו עוסקים בזה שנים רבות, כמה דורות ואיכשהו סידרו. בשבילנו העיקר זה "עץ החיים" של האר"י ואולי גם "שער הכוונות", אבל "עץ החיים" הוא העיקר שעליו בעל הסולם בנה את "תלמוד עשר הספירות".

האר"י לא הספיק לסדר את הכול, סידרו אחריו. ובעל הסולם גמר את זה וסידר את זה בצורה הנכונה. להגיד שכתבי בעל הסולם לא דורשים שום שינויים, תוספות לאנשים שבאים עכשיו, אני לא יכול להגיד. אם אנחנו מסתכלים על זה שהחכמה צריכה עוד למלא את עצמה, אז יכול להיות שיבואו אנשים, אבל בעלי השגה, כאלו שיוכלו וירשו לעצמם להוסיף לדברי בעל הסולם. כל היתר מרשים לעצמם רק לעשות איזה תיקונים קטנים בספריהם, כדי שלא יתבלבלו ויהיה קל להסביר לאחרים. אבל בעל הסולם באמת עשה את זה.

בקשר לכתבי רב"ש קשה לי להגיד שיש משהו להוסיף בכלל. יש לו ארבע מאות, חמש מאות מאמרים, והוא הסתיר את זה כך במאמרים שאפשר למצוא הכול. מי שחורש אותם, מי שממיין אותם בפנים, בתוך עצמו, הוא מוצא הכול.

את העבודה שלנו, יכול להיות שיצטרכו אותם אנשים שבאים אלינו לפני שנכנסים ללימוד הרציני וגם אנשים שלא באים כדי להיכנס ללימוד הרציני, אלא כך רוצים לשמוע רדיו, טלוויזיה, כל מיני דברים. לכן אנחנו צריכים לעבד את השיחות שלנו, את החומרים שלנו ולבנות מהם כאלו תכניות כדי להתקשר עם הקהל רחב. ודאי שבשום צורה אני לא מחליף, לא את בעל הסולם, ולא את רב"ש, אלא מוסיף למתחילים, כדי לתת להם איזו מדרגה כדי לעלות יותר קל.

תלמיד: אתה אמרת שהעיקרון הבולט ביותר אצל האר"י ואצל בעל הסולם זה "למעלה מהדעת", "המאור המחזיר למוטב". ומהו העיקרון אצלנו?

המאור המחזיר למוטב, רק זה מה שיכול להציל אותנו, את האנושות, את כולם וזהו. אין יותר.

שאלה: דיברנו הרבה על רגש, גם בתע"ס, וזה מאוד חשוב שכל החברים כאן יידעו כמה רגש יש באירופה כעת, כמה אש, בעירה בישיבות. פעם אני זוכר שכל אחד היה מייצג איזו מדינה, היום זה ממש גוף אחד. כל פגישה זאת עשירייה שיושבת ודואגת למדרגה הבאה, זה דבר מדהים שקורה.

ריכזנו שאלות מהחברים באירופה, השאלה הראשונה היא, האם עלינו לשבת בעשיריות קבועות, לפי מדינות ושפות, או לשים דגש על השפה, וכך לתת הזדמנות לחברים שבאים מאותה מדינה, להתכלל עם החברים האחרים?

היה לנו ניסיון כזה כבר ברוסיה, ואולי בעוד מדינות, מקומות כאלו, אז תשאלו אותם, ותעשו סיכום, אני לא יודע. או שעשיריות קבועות שאחר כך יוכלו להמשיך באירופה, עשיריות פיזיות, עשיריות אינטרנטיות, או שעשיריות שהן מקריות, ובין המקריות גם בשפות זרות, אני לא יודע לפי מה אתם רוצים לקשור את האנשים. יש כמה עקרונות, או שזה לפי אותה מדינה ואותה שפה אם כך, או שזה לפי התכללות אחרת דווקא, שהם ירגישו עד כמה שיש להם קשר בין חברים אחרים. לנו לא חשוב שיהיה להם קשר עם ישראל נניח, כשיבואו לשם נניח מאה ישראלים, אלא חשוב לנו שאנחנו נעזור להם להיכנס בקשר ביניהם, ושהם יוכלו אחרי זה להיות בקשר ולעבוד על הקשר הזה, שאירופה כל כך צריכה, זהו. לכן על זה תסתכלו ותחליטו.

תלמיד: מבחינת תוכן, האם הכנס בפראג הוא המשך של כנס פיטר, או שאתה רואה שזה דבר חדש?

אין חדש לגמרי, כי אנחנו הולכים למטרה אחת. אלא שאם בכנס פיטר דיברנו על ההבדל בין בעיתו לאחישנה, ואיך אנחנו עוברים מבעיתו לאחישנה, אז בכנס פראג אנחנו צריכים גם לדבר על זה, אבל בצורה הרבה יותר חדה, הייתי אומר טראגית. כי אירופה נמצאת על סף הרבה מאוד צרות, וכדי לשמור אותם, או לפחות לתת להפצה שלנו כיוון נכון, הסבר לכל דבר ודבר שקורה באירופה, למה הוא קורה, ומה לעשות שהוא לא יקרה, אלא יקרה בצורה יפה וטובה לכולם, ושהסיבה לכל הצרות האלו, זה כדי לדחוף את האנשים לחיבור, להראות להם עד כמה שהפירוד ביניהם הוא הרסני, והוא מוליד את כל הצרות, אז הכנס צריך להיות סביב זה. איך הפירוד בינינו הוא סיבה לכל הבעיות, ואיך הקשר בינינו שאנחנו חייבים להתחיל לעשות אותו בלמעלה מהדעת, היינו בלמעלה מכל ההבדלים בינינו, הוא צריך להביא לנו רוגע, שגשוג, ושבאמת נהיה דוגמה לכל האנושות.

תלמיד: האם תוכל לתאר לנו את קבוצות אירופה במצב האידיאלי, שאתה רוצה שנגיע אליו, איך אתה רואה את זה?

אני חושב שכל קבוצה וקבוצה באירופה, צריכה לפנות לאותם האנשים שהיו בה פעם, ולמשוך אותם, להזמין אותם, אם לא לכנס, אז לפחות לאיזו אסיפה לפני הכנס. כדי לחמם אותם, שאולי בזמן הכנס הם יהיו יחד איתנו בקשר רחוק. ואם אפשר אולי אז מתוך הפגישה הזאת הם יתחממו ויבואו גם כן. אנחנו צריכים לדאוג למצב שהם ירצו לבוא וגם שלא "יתקמצנו", ואם כן, אנחנו נעזור להם לבוא, אנחנו נעזור להם לשלם עבור הנסיעה, או עבור אחזקת עצמם בזמן הכנס.

תלמיד: יש מצב שאני זוכר מאירופה, שלהמון חברים יש "נישואים מעורבים", גבר שנשוי לאישה שהיא לא בדרך, הגבר בדרך האישה לא, ולהפך. איך לשכנע את בן הזוג שלא בדרך, שיתן לי, יתן לה להגיע לכנס?

קודם כל הם יכולים להגיע יחד, והם צריכים למצוא מי שלא ירצה להיות בכנס, אבל מוכן לבוא. לעשות מהם איזו קבוצה, ואנחנו ניקח בשבילם איזה אוטובוס, מדריך, ושיטיילו בינתיים בפראג. זו עיר יפה, עתיקה, עם פרברים, עם הכול, שכך יבלו. לדוגמה, אשתי נוסעת אתי יחד, והיא מתכוונת לטייל בפראג, זה הכול, לא שהיא לא שומעת שיעורים, ולא שומעת את הכנס. אבל אני אומר לדוגמה, גם את זה היא תעשה, אני בעד זה אם אפשר. אנחנו נשתדל לתת להם גם כל מיני סוגי תמיכה שיהיו להם, שיהיו מרוצים.

תלמיד: החברים במאמץ עילאי לגייס את כל החברים בכל מדינה שיגיעו, ולפעמים יש מקרים שחבר בכל זאת, למרות הכול, נשאר ואומר אני לא יכול להגיע. והחברים שרואים שזאת לא הכרחיות שואלים, מה הרגש, מה היחס שצריך להיות לנו עכשיו כלפי אותו חבר, זה מאוד קשה?

בחכמת הקבלה אין טיפול כענישה, הוא זרק אותנו ואנחנו לא מדברים איתו, כאילו "ברוגז". מה לעשות? אני חושב שלעשות את התרגילים האלה צריכים עכשיו, אתה לא נוסע אז כאילו מנתקים ממנו הכול בינתיים. יש לנו עוד זמן, אז לשבועיים הקרובים, ואחר כך שוב לחדש, שירגיש שאנחנו מתייחסים כך, ויכולים להתייחס אחרת. אולי כך קצת לעורר אותו, חוץ מזה אני לא יודע.

אם זה עניין של כסף אפשר לסדר, אם זה עניין של בייביסיטר גם אולי נעשה, אם זה עניין של בת זוג גם. מה עוד אני לא יודע, זה בסך הכל יומיים, וויקנד, אני לא יכול להבין מה כל כך בעייתי. אלא שאלו אירופאים, אז סימן שבאמת מגיע להם לקבל איזו מכה.

שאלה: בדרך כלל לכנס אירופה מתייחסים שכאילו זה כנס של מערב אירופה. כמה באמת הכנס הזה מיועד גם למזרח אירופה, לבלטיקה, למולדובה, כמה חשוב שגם הם יגיעו לכנס הזה?

אני בעד שהם יגיעו גם כן. מולדובה לא מגיעה לרוסיה, ולאוקראינה רק פעם אחת ראיתי אותה שם, לכן כן. המדינות הבלטיות גם לא מגיעות כל כך לפיטר, אפילו שזה מאה קילומטר משם, גם לא הגיעו, כנראה שהם לא כל כך ששים להיכנס לרוסיה. אבל צ'כיה זה בשבילם ממש לפי רוחם, אז אני מאוד מצפה שהם יבואו. אני בעצם מצפה שיבואו אפילו כולל מזרח אירופה, אני לא מדבר וודאי על רומניה, בולגריה, זה ברור שכן.

תלמיד: יגיעו גם תלמידים חדשים, ממש לאחר שיעור חמישי, שישי, ב"לרנינג סנטר", האם להצמיד אליהם ותיקים או לתת להם להתערבב עם כולם?

רצוי שיהיו קצת וותיקים, רצוי שישימו לב לזה בעשיריות, ואם יש דברים קשים אז שיסבירו. כנס זה לא לדברים קשים, כנס זה לדברים לבביים, אז נצטרך לדבר, כרגיל זה על קשר וכולי, אני לא חושב שיהיה קשה.

תלמיד: אני רוצה להודיע הודעה, שבגלל שאנחנו מחויבים למספר מסוים ויש הגבלה למלון אז פתחנו בהרשמה עד העשירי לחודש במחיר מופחת, במחיר יותר מוזל. ועד העשירי לחודש מבקשים מכולם להירשם, והמחיר באמת יהיה נמוך ואחרי זה יעלה. גם לנו זה עוזר, כי אנחנו מחויבים למספר מסוים למלון, אז ממש מבקשים עוד יומיים להספיק להירשם.

אבל גם אחר כך מי שירצה יהיה לו מקום?

תלמיד: כן בהחלט שיירשם אבל זה כבר יהיה מחיר יותר גבוה כי אנחנו מחויבים.

טוב.

שאלה: כמה חשוב "הלפ חבר"?

"הלפ חבר" לתת או "הלפ חבר" לקבל?

תלמיד: לתת.

רצוי, רצוי כמה שמסוגלים. אבל לא לתת אישית לאף אחד אלא דווקא דרך "הלפ חבר". עכשיו כמה זה חשוב? בכל זאת חשוב. אני נמצא איתם בקשר, בינתיים הם אומרים לי שהכל בסדר, שרצוי להוסיף לשם, אבל לא שיש להם לחץ גדול מאנשים שמבקשים והם לא יכולים לתת להם. הם חושבים שיהיה להם פחות או יותר כיסוי. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים למלא יותר ויותר, זה יהיה ליתר הכנסים. אחר כך אצלנו כאן זה חודש חגים, באים אלינו אנשים, יכול להיות שמ"הלפ חבר" נוכל לעזור להם לבוא אלינו, להיות אצלנו בחגים.

שאלה: יש הרבה חברים שצריכים עזרה ומתביישים לבקש עזרה. איך באמת אפשר להתגבר על הבושה הזאת, באמת שיותר חשוב להגיע לכנס מאשר הבושה הזאת?

בושה זאת בעיה גדולה, צריכים לעשות צמצום כמו שאנחנו לומדים, שיעשו צמצום ויגידו מה הבעיה. אני לא מבין, כשאני הולך לבנק ומבקש הלוואה אני מתבייש? הבנק שמח מזה שאני בא אליו, הוא מקבל מזה אחוזים. הבנק רוצה שאני כל הזמן ארצה הלוואות והוא ייתן לי אותן, מזה הוא חי. כאן אנחנו גם חיים מזה, אני נותן לאדם אלף שקל, הוא מחזיר לי את זה נניח תוך שנה, אבל אני עזרתי לו, אלה האחוזים שלנו, ופעם אחרי זה הוא יעזור. "הלפ חבר" בדרך כלל צריך להיות עם החזר, ממש שכתוב מתי ומה, כי זאת קופה שכל הזמן צריכה להתחדש ובעצם להחזיק את עצמה. אבל הריבית שלנו בזה שאנחנו עוזרים לחברים להגיע, זו כל התוצאה היפה.

והיום בשבע בערב, אנחנו מוזמנים ומזמינים את כולם לסעודת האר"י אצלנו באולם הסעודות.

(סוף השיעור)