הממשל העליון מפתח את האנושות באמצעות ארבע קטגוריות: רחמים, אמת, צדק ושלום. המשימה של האדם היא להשתמש בהם בצורה נכונה על מנת להגיע ליעד הסופי של ההתפתחות בצורה הטובה. יש צורך ללמוד את הכוחות האלו ולהתאים את עצמו בצורה הטובה ביותר לנסיבות הנתונות. לפי קטגוריית האמת, כל אדם צריך לקבל כמה שהוא נותן. עם זאת, כאן מתעלמים לחלוטין מהיכולות הטבעיות של האדם. כולנו שונים ביכולות הפיזיות, המוסריות, הרגשיות והמנטליות שלנו. את העבודה שאדם זריז יכול לעשות בשעה, אדם איטי יעשה תוך 2-3 שעות ויתאמץ הרבה יותר. אי אפשר לגרום לו לעבוד מהר יותר, מכיוון שזה סותר את התכונות המולדות שלו. לפיכך, כאשר מעריכים את תפקודו של אדם על פי קטגוריית האמת, איננו לוקחים בחשבון את טבעו. ניתן להעריך ולעודד אדם רק מנקודת המבט של מאמציו הפנימיים. גורם נוסף המאשש את חוסר העקביות של הבנתנו את קטגוריית האמת הוא התחושה הטבועה של "ייחוד" באדם. כל אחד מרגיש כמו אינדיבידואל ייחודי, שליט בעולם. תחושה זו נובעת מהייחודיות של הבורא. כתוצאה מכך, אנו רואים באחרים משהו מחוץ לנו, שואפים להשתמש בהם לטובתנו, ומתנהגים כאילו כל העולם מחוייב לשרת אותנו. עד שנעלה למדרגה הרוחנית, נקודת המבט הזו תנצח בינינו. כתוצאה מכך, קטגוריית האמת, המבטיחה שוויון לכל האנשים, רחוקה למעשה מהטבע האנושי, בשל רצונו להתעלות מעל החברה. לפי קטגוריית האמת, האנושות היא אורגניזם אחד, אך אינה חשה בו. כדי להשתמש נכון בקטגוריה זו, עליך להכיר את מבנה הרשת כולה, את אופי האדם והחברה, הקשרים ההדדיים והיחסים ביניהם במערכת הכוללת. ניתן לחוש ולהבין זאת רק על ידי שינוי הטבע האנושי מקבלה להשפעה.