שיעור ערב 11.07.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטעים נבחרים בנושא "חיבור העולם בדור האחרון", קטע 12 מתוך "השלום בעולם" של בעל הסולם.

"אל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

לכן אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון כשאנחנו מדברים על החיבור, אפילו בתוך עשירייה, צריך להמשיך בשביל מה אנחנו עושים, אחרת זה יהיה לעצמנו. אלא אנחנו בונים את העשירייה כדי לחבר, כדי לתת מקום לכל העשיריות, ובכלל לכל האנושות שהיא תמצא את המקום איתנו יחד בחיבור אחד בין כולם, שנחזור במקום עשרה חברים, למבנה של עשר הספירות ובזה נגיע לתיקון השלם.

קריין: 13 גם מתוך "השלום בעולם".

"מדת טובו של כל יחיד ויחיד בתוך הציבור שלו, נערכת לא לפי טובת עצמו, אלא לפי מדת שירותו את הציבור בכללו. וכן להיפך, אין אנו מעריכים את מדת הרע של כל יחיד ויחיד - אלא לפי מדת הנזק שמזיק את הציבור בכלל, ולא לפי ערכו עצמו הפרטי. הדברים הללו ברורים כשמש בצהרים. הן מצד האמת שבהם, והן מצד הטוב שבהם, כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה. כי היחידים הם חלק מהכלל. ואין לכלל ערך כלשהו והוספה כלשהי יותר מסכום היחידים שבו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

סך הכול מה שיש בקבוצה זה סכום של החברים שלהם, אבל עד כמה שהם דבוקים בבורא מתחברים ומכוונים את עצמם אליו, הם מכפילים עוד, עוד פי תר"ך פעמים ואז מגיעים למצב השלם. אז אמנם אין לכלל יותר מסכום הפרטים, אבל סכום הפרטים המיוחד הזה.

שאלה: יוצא כאן שאת החשיבות האדם מקבל בהרגשת הסך הכול?

זאת בעיה גדולה, איך אנחנו יכולים להרגיש את הסכום? כי הסכום הוא כבר הבחנה רוחנית, שסך הכול אנחנו, כל אחד מאיתנו מתעלה מהאגו שלו, עולה למעלה מעצמו ומתחבר לעשירייה ומבטל את עצמו כאפס כלפי החברים, מעלה את החברים לאין סוף כל אחד, ואז בצורה כזאת כשהוא עושה את הפעולות האלה ביחס שלו לעשירייה, יוצא שהוא מגיע לחיבור בעוצמה מספר 1, ומגלה בהתאם לזה כוח יחיד ששורה בהם שזה הבורא, ואחר כך מתוך זה הוא מתחיל להרגיש עד כמה שהוא נופל ומתחיל לקבל הזדמנות לחיבור במספר 2, ושוב עושה אותו דבר. כל פעם יש לך נפילות ועליות, נפילות ועליות, וכך הוא כל פעם מקים את עצמו.

שאלה: אפשר להשתמש באותו ניסיון שנשאר בשכל אחרי כל ירידה?

כן ודאי זה הרשימו שאחר כך יתגלה בו כל פעם.

שאלה: דיברנו כל הזמן על העניין הזה של מי שלא מחובר, מי שלא מתגבר מזיק לעשירייה בעצם, מזיק לקבוצה, מזיק לחברה. מה עושים עם העניין הזה, איך מתגברים על הבעיה הזאת בעצם בשביל לא לפגוע בעשירייה ובכלל אולי להשתדל באמת כמה שיותר לעזור לחבר הזה שבסך הכול רוצים שהוא יהיה קרוב וימשיך להיות מחובר?

דוגמה. מה שיכול לעזור ולהשפיע לכולם זה דוגמה, דוגמה נכונה, זהו.

תלמיד: נותנים דוגמה, ממש נותנים, עושים את המכסימום, יש לי עשירייה שאני גאה בהם כל רגע שלי שאני מתחבר אליהם.

ומה חסר?

תלמיד: לא יודע, אין לי פתרון, מתפללים, הכול, ממש חושבים עליו, מתפללים עליו, מעירים לו יפה, עושים כבר הכול.

זה כלפי איזה חבר או כלפי בורא?

תלמיד: כמובן שהכול כלפי הבורא אבל יש לנו פה בעיה בעיניים שלנו, משהו פנימי שלנו בעשירייה אז רוצים לפתור את זה.

איזו בעיה?

תלמיד: שלא מצליחים לעורר את המקום הזה בתוך העשירייה, את החלק הזה בנו.

[לעורר] לב של כל אחד ואחד, כן?

תלמיד: כן כמובן.

אתם מדברים על זה?

תלמיד: כל הזמן, כן.

ולא יכולים לעורר את הלבבות?

תלמיד: לא מצליחים כבר, ממש בזעקה כבר בתפילה לבורא שיעזור.

אבל יש זעקה, יש תפילה, יש פניה לבורא של כולם?

תלמיד: כן.

אז זה כבר משהו טוב. אתם עושים על זה גם הודיה שהבורא נותן לכם הזדמנות כך לפנות אליו?

תלמיד: אתה אמרת בעיקרון שאסור לעשות סעודות.

לא סעודות, אני לא רוצה סעודות. אתם רוצים על ידי איזה חאפלה לפתור את הבעיה הרוחנית.

תלמיד: ממש לא, זה לא חפלה, בכלל רחוק. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לעשות, זה מכוון מאוד, לעשות הודיה מכוונת על פי מקורות, עושים סעודה ממש כמו שנהוג בין מקובלים.

בלי סעודה.

תלמיד: אז לעשות את זה בזום?

בלי סעודה, אני אומר לך. אתם רוצים לעשות הודיה, בבקשה תתקשרו ביניכם ותתחילו כמה דקות, רבע שעה או כמה לדבר על הודיה לבורא. זהו, עשיתם את זה, פעם הבאה תעשו איזו סעודה. לא מקובל עליי שאתם עושים סעודה כפתרון. אני עכשיו לוקח חצי כוס וויסקי פתרתי את הבעיה הרוחנית. אין דבר כזה.

קריין: קטע מספר 14 מתוך מאמר "השלום בעולם".

"בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה. ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

אנחנו כבר נמצאים בדור כזה שרוצים אנחנו או לא רוצים, כולנו תלויים בכולם, המערכת התגלתה כולה, מיום ליום היא מתגלה לעינינו יותר ויותר. אבל אפילו שלא מתגלה כלפינו כל כך בצורה ברורה, אז תאמינו לבעל הסולם שכותב לכם על זה, שבאמת אנחנו נמצאים במערכת אינטגרלית עגולה שכולם קשורים לכולם, כל אחד תלוי בכולם וכל אחד קובע מצבו של כול אחד ואחד. לכן כדאי לנו להרגיש את זה או לפחות לקבל את זה ומתוך זה לעבוד.

שאלה: מצד אחד אתה מכוון אותנו נכון בזה שאתה אומר לנו לא למהר לעשות פעולות גשמיות, זה ברור לחלוטין למה שאתה מתכוון. מצד שני, בשבת הזאת, לדוגמה, הייתה הכנה של שתי העשיריות והורגשה עוצמה מאוד גדולה, זאת אומרת יציאה מהשגרה זה סוג של משהו מעשי. איך אנחנו עושים בעדינות משהו שאולי כן יהיה לטובת הפעולה הרוחנית, לתוצאה הרוחנית?

בבקשה, אדרבה, אתם רוצים להתחבר כמה עשיריות ולדבר ביניכם? בבקשה. רק לא להחליף פעולה רוחנית לאיזו פעולה גשמית, מזה אני מפחד, שנעשה סעודה ונשכח את הדבר הרוחני, זו לא תהיה סעודה רוחנית לשם חיבור ממש. ולכן אני אומר שלא כדאי. אבל בפרט ככה להתחבר ולשבת, ולהתקשר? בבקשה, אדרבה.

שאלה: בעל הסולם כותב "אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם". מי אמור לדאוג לעשות את החשבון הזה?

אנחנו, ודאי שאנחנו. אבל חכה, זה עוד מעט יהיה אקטואלי, אבל עדיין עוד לא, אנחנו עדיין נמצאים רק בשבירה הראשונה והקטנה ביותר. עוד מעט תתגלה האינטגרליות בזה, תלות הדדית זה בזה, עד כמה המדינות קשורות זו לזו בצורה כלכלית ומדינית ובריאותית, ומי יודע מה, תראה מה שיהיה.

העולם יגלה באלף ואחת צורות עד כמה הוא שייך לכלי אחד, עד כמה הוא מקושר ועד כמה אי אפשר לפתור שום בעיה אם לא תהיה הסכמה הדדית בין כולם. זו תהיה ממש בעיה גדולה. היא תהיה ונצטרך לפתור את הבעיות.

תלמיד: ב"ישיבת כתבים" האחרונה דיברתם על ארצות הברית, שבסוף החודש צפויה החרפת המשבר בצורה קיצונית. בעל הסולם כותב שצריך לעשות חשבון על כל העולם כי לא יכול להיות שלום במדינה אחת אלא אם זה יוצא בצורה כללית. איך נכון לפעול בצורה כזאת גלובלית במצבנו הנוכחי?

אנחנו נגיע לזה ונראה. בינתיים יש לנו מה לעשות. אנחנו העשיריות צריכות להתקבץ לעשירייה אחת ולהתכונן לכנס שיהיה לנו בעוד כחודש. לעזור לקבוצת הנשים גם להתחבר ביניהן. את זה אנחנו צריכים לעשות. למרות שיש עכשיו בעיה לכל אחד ולכולם ביחד עם כל ההתארגנות, אנחנו צריכים לעזור זה לזה. ובינתיים תראה, המכות שמגיעות מלמעלה יחד עם המכה עצמה הן מראות לנו את הטיפול. אתה תראה מה שיקרה.

תלמיד: מה תפקיד הנשים בכנס שהזכרת שיהיה בעוד חודש? מה צריכה להיות ההשתתפות של הנשים בכנס? באיזה אופן היא צריכה לבוא לידי ביטוי?

בכנס הפיזי ולא הווירטואלי, אנחנו יודעים ש70% מהמשתתפים הן משתתפות, נשים. אני מקווה מאוד שבכנס הווירטואלי יהיו יותר נשים ויותר גברים, אבל יכול להיות שהיחס הזה, הפרופורציה הזאת בין הגברים לנשים פחות או יותר תישאר. אנחנו מאוד זקוקים לכוח הנשי.

תלמיד: זאת אומרת שהן ישתתפו כמו בשיעור רגיל, כמו שהן נניח משתתפות עכשיו? גם עכשיו יש עשיריות נשים מחוברות לשידור.

כן ודאי, ועוד יותר מעכשיו.

תלמיד: אתה מתכוון שתהיה יותר נוכחות?

יותר נוכחות. כן.

תלמיד: כדי להבין את הזרימה ולבנות אותה, איך בדיוק צריכים להיכנס לכנס המיוחד הזה ואיך אנחנו אמורים לצאת ממנו?

מה הבעיה? יבוא היום, זה יהיה בשבת או ביום ראשון אני לא יודע, מתי שתחליטו.

תלמיד: בשבת, 15 לחודש אוגוסט, בעוד חודש בדיוק.

בדיוק בעוד חודש אנחנו נכנס לכנס ונתחיל לארגן אותו וכל הלו"ז יהיה כמעט רצוף ודאי.

מה השאלה?

תלמיד: באיזה מצב פנימי אנחנו מגיעים לכנס בעוד חודש אחרי ההכנה? מהו המצב הזה?

ההכנה צריכה להיות כבר עכשיו, שאנחנו מתרגלים להיות מחוברים בקשר וירטואלי. זה לא שאני נמצא במתחם אחד ואז אני קולט מהאוויר מה קורה כאן, אולם גדול עם הד, עם במה ועם הדברים האלה. גם עכשיו זה מיני כנס בוא נגיד, גם עכשיו אנחנו דנים ויושבים יחד וכל אחד יכול תוך שנייה לעלות על הבמה כמו שאתה עכשיו ולהתחיל לדבר לפני הקהל, ואנחנו צריכים כך לשתף את עצמנו.

תלמיד: אז מה באמת יבדיל את הכנס הזה משבת עוצמתית אחרת?

קודם כל, אנחנו עושים אותו יותר רצוף, אנחנו מכינים את עצמנו לזה. אנחנו רוצים שזה יביא לנו באמת חיבור. מה אני אגיד לך, אתה יכול כל יום לעשות ככנס. זה הכול תלוי בהכנה שלך, ביחס שלך, [לא] בשום דבר אחר.

תלמיד: אז עם איזה יחס אנחנו צריכים להיכנס כדי שזה באמת יהיה כנס?

חיבור, יש מילה כזאת.

תלמיד: הזכרת את העניין של להתרגל לחיבור הווירטואלי. למה התכוונת, אתה יכול להרחיב מה זאת אומרת להתרגל לחיבור ווירטואלי?

שאנחנו מתרגלים, רוצים או לא רוצים אבל זה הרגל שנעשה טבע שני. אני רואה עכשיו לפני על המסך 40 קבוצות, קנדה, חיפה, תל אביב, בולגריה, טביליסי, חדרה, צ'ילאבין, אלמה-אטה, אזרבייג'ן, קבוצת מיקוד, כל מיני כאלה, מאיפה לא. עכשיו מראים לכם כמה שיותר קבוצות יחד. אני עכשיו רואה את כולכם לפני, וכך דווקא על ידי הקשר הווירטואלי אנחנו יכולים להיות יותר מובִּילים, יותר נכללים זה מזה, יותר מקושרים זה בזה. הכול תלוי עד כמה אנחנו נותנים לזה חשיבות. אני אישית, בגלל שאני נמצא אתכם בקשר כזה כמה שעות ביום, אני יוצא מכל שיעור ושיעור כמו אחרי מהפכה רוחנית, ממש כך.

תלמיד: אחד הדברים שהקשר הווירטואלי הבליט בינינו זה שהוא פשוט שם מראה על ההעדפה של הקשר הפנימי בין הלבבות לעומת הקשר החיצון שהיה לנו, כביכול, אבל עכשיו ברור שזה לא קשר, הוא לא מספיק ואנחנו נדרשים להיכנס עמוק יותר. איך אנחנו עושים את הצעד הזה לקראת הכנס ובכנס עצמו לקראת חיבור הלבבות?

הכול תלוי בכם. אני לא יכול לתת פקודה ללב שלך, זה תלוי בלבבות. זה תלוי בהכרחיות החיבור כדי סופסוף לממש את תכנית הבריאה. אם לא נעשה את זה בטוב יהיה לנו את זה ברע. לא אנחנו בחרנו בדרך שלנו, אלא הבורא בחר בנו, בכל אחד ואחד, ולכן אנחנו חייבים ממש לעכל את זה ולעשות מעצמנו בצורה רצינית עובדי ה', שבונים את המקום לגילוי הבורא לכל האנושות, לכל הדורות. הפעם, עכשיו זה צריך לקרות. במשך אלפי שנה, כל כך הרבה פעולות רוחניות גשמיות נעשו לפנינו ואנחנו צריכים עכשיו לממש את זה. ולא חשוב שאנחנו קטנים, דווקא הקטנים האלה "זה הקטן גדול יהיה".

תלמיד: בכנסים קודמים בדרך כלל השיעור האחרון של הכנס עסק בהפצה ועכשיו נראה שההפצה הפכה להיות הנושא העיקרי של הכנס. מה הסיבה, מה השתנה?

השתנה שאנחנו שינינו את כל המצב, אתה מבין איפה אנחנו נמצאים? בעולם חדש. במקום חדש, בזה שאין לנו ברירה, אנחנו נבחרנו להיות קבוצה שמזמינה את הבורא לאנושות. שהיא מביאה אותו לאנושות, היא פותחת אותו לאנושות.

תלמיד: איך להחזיק את החשיבות של ההפצה בגובה של חשיבות החיבור. איך השינוי הזה יקרה בנו?

אין יותר חשוב מההפצה דווקא בזמננו מפני שכל העולם כבר הולך לקראת זה. אנחנו מבינים שמה שחסר לעולם כדי לשרוד מהקורונה ומעוד מכות שיהיו בדרך, זה רק עניין של הפצת שיטת התיקון.

תלמיד: אבל מה חסר לנו כדי שיקרה בנו הסוויץ' הזה, שזה באמת יהיה הדבר החשוב ביותר. אני לא רוצה לדבר בהכללה, אבל יש הרגשה שעדיין אנחנו מעריכים את ההפצה כדבר החיצון לעומת החיבור בינינו שזה הדבר הפנימי הרציני. איך יקרה בנו השינוי שאתה מדבר עליו כבר הרבה זמן, אבל הוא עדיין לא מורגש בלב?

אז בשביל מה אנחנו קיימים, בשביל מה הבורא בוחר בנו, מקדם אותנו? אם אנחנו לא נקדם אחרינו את העולם, אנחנו נלך בדרך ייסורים ונסבול הרבה. אני לא ממליץ לנסות את זה, הייסורים שעלולים להתגלות בימות המשיח, הם ייסורים מאוד גדולים. ולכן כדאי לנו כמה שיותר מהר לפזר את שיטת התיקון, את ידיעת התיקון בכל האנושות, ולעשות מעצמנו צינור שמביא את הבורא שיתגלה לכל העולם דרכנו.

זו דרך לא פשוטה, אלה מצבים לא קלים, אבל אין לנו ברירה, אתם לא יכולים לברוח. אלא רק לקחת על עצמנו את כל המשימה הזאת ברצינות ולבצע, ובכל רגע להרגיש את עצמנו שאנחנו עוסקים בזה בצורה רצינית.

תלמיד: איזו הכנה נדרשת מאתנו כדי להפוך לצינור בין הבורא לאנושות?

להתאים מצד אחד את עצמנו לבורא, ומצד שני, מהקצה השני של הצינור, להתאים את עצמנו לאנושות ולהיות באמצע המעבר.

תלמיד: בתהליך הזה להפוך את עצמנו לצינור, מה שייך להכנה לכנס ומה שייך לכנס עצמו?

אני לא יכול להגיד לך, נראה לי שגם זה וגם זה. אני חושב שאנחנו צריכים גם על זה לדבר וגם על זה לדבר. אני ראיתי שקראנו היום בבוקר את התכנית של הכנס ונראה לי ששם זה מופיע.

תלמיד: שוב שאלה ארגונית אבל שמציקה להרבה חברים. איך אנחנו צריכים לארגן את העשיריות בכנס, אקראיות לפי שפות או בעשיריות הקבועות שאנחנו עובדים בהן יומיום?

בעשיריות הקבועות. לא צריכים לבלבל אנשים, אלא אנחנו צריכים רק לעשות כאלה פעולות והכנות, שעל ידי השתתפות מסיבית של כולנו, כל העשיריות משפיעות בצורה הדדית זו על זו, כדי שמה שחסר לכל עשירייה ועשירייה, שזה עוד כוח כדי להגיע לחיבור, לקליק הראשון ביניהם, האמתי הרוחני, את זה אנחנו נקבל על ידי זה שכל העשיריות יעבדו בצורה כזאת הדדית, אלו על אלו. וכל אחד ירגיש בתוך העשירייה שלו שהוא מגיע לחיבור הרוחני הראשון, ואז יתגלה הבורא בכל העשיריות וזה יהיה הכנס המוצלח.

שאלה: היום בבוקר אמרת שחשוב מאוד להיפגש עם העשירייה שלוש פעמים ביום וסיפרת כדוגמה גם על העשירייה שלך. האם תוכל לספר מה אתם לומדים יחד, מה אתם עושים כדי שכולנו ניקח דוגמה להתנהלות נכונה בעשירייה?

תשאלו אולי חבר שבעשירייה, שיספר לכם אחר כך.

תלמיד: שאלה בנושא קצת יותר כללי קשור יותר בהפצה. לאחרונה אנחנו שומעים הרבה בשיעורים אמירות כמו הממשלות סיימו את תפקידן, האנושות לא מפותחת עדיין, רק בני ברוך יובילו את העולם ועוד. העניין הוא שיש חברים שלוקחים את הדברים פשוטם כמשמעם והם מפיצים אותם הלאה. אתה יכול להבהיר למה אתה מתכוון? מה אנחנו צריכים להבין ומה עלינו להסביר לקהל הרחב בעניין הזה?

אני מבין שלבקש מהחברים להיות קצת יותר אחראים זה לא יעזור. אני צריך לדרוש אולי מעצמי להיות יותר אחראי.

כל הממשלות, כל הארגונים שבנויים על האגו, על טבע האדם, ודאי שהם עכשיו יצטרכו לעבור שינויים מהותיים, ולראות עד כמה הם נכשלים בניהול. זה לא שייך לאיפה אתה חי, במדינת ישראל, באמריקה, בצרפת, באנגליה או ברוסיה, כולם יקבלו שינויים גדולים על ידי זה שיגלו שלא מצליחים מצד אחד. מצד שני הם לא יכולים לברוח מהמצב הקודם.

כל התהליך שאנחנו עשינו במשך נניח שבעים, שמונים, מאה השנה האחרונות, כל התהליך איך שאנחנו בנינו מערכת כלכלה, מערכת כספים, פיננסים וכן הלאה, כל המערכות האלה הן כבר בנויות בצורה כזאת שזה לא מתאים. בטוח שלא מתאים גם לעולם שלנו ובזה כולם מודים, ולא מתאים כל שכן לתיקון העולם. ויש על זה הרבה דברים, יש אנשים מומחים שמדברים על זה, שלא מפחדים לדבר על זה, כי זה עדיין לא כל כך מקובל על הממשלות.

אני מדבר מצד הממשלות, מצד האנשים המומחים במערכות פיננסיות, אין להם אפשרות לשחק במצב אחר. אין להם אפשרות עכשיו כבר לקבוע תהליכים חדשים בעולם והם ממשיכים כמו שהיה, קשר בין הון שלטון וכן הלאה. אני לא מתכוון לאף מדינה, לאף מערכת כמו שהיא קיימת היום, כל שכן ודאי לישראל. אלא העולם נמצא לפני בעיות, וזה לא אני שכך אומר, מדברים על זה המון אנשים וזה מפורסם. לכו ותראו, יש מלא כאלו כתבים באינטרנט בכל מקום. וזה שהמערכות שלנו היום, הפיננסיות למיניהן בעיקר, הן לא מתאימות לחיים שלנו, וגם לשינויים שאנחנו נצטרך לעבור בקרוב, זה ברור שכך זה. מה לעשות? אני לא יודע. אני לא נותן פתרון. זו לא העבודה שלי, לא הבעיה שלי. אני רק אומר שאנחנו נצטרך בקרוב להרגיש את עצמנו במצבים לא כל כך נעימים, טובים. וזה כתוב על ידי המומחים. באינטרנט יש כאלה מלא מאמרים.

אבל לא התכוונתי בשום אמרה שאמרתי דווקא לישראל, או דווקא לאיזו מדינה כמו ארצות הברית או רוסיה או סין. אני התכוונתי לכל המערכת הזאת שהיא ממש מקיפה עולם וכולם עובדים איתה. אבל יהיו מצבים לא קלים ואנחנו צריכים על ידי החיבור בינינו, החיבור הרוחני, להיטיב לעולם בזה שהעולם כמה שיותר מהר יזהה ויראה את הדרך הנכונה, שאם אנחנו נלך בה דרך החיבור, אנחנו נתגבר על כל הבעיות. נתגבר על הכול, על כל הבעיות, על כל המכשולים, אין שום בעיה. זה הכול תלוי במידה החיבור בינינו בלבד. אם נעשה את זה, יהיה טוב. לא נעשה, יהיה רע. לכן תראו בכל מצב, בכל מדינה מה שלא יהיה, שכמה שיותר ימשכו לחיבור, יהיה טוב למדינה. כמה שההפך ויהיו מאורעות פנימיים או משהו, יהיה רע למדינה. בכל השטחים, בכלכלה, בחברה וכן הלאה. זה מה שיש לי להגיד. אין כאן שום דבר חדש.

רק אני מבקש גם מהחברים שרוצים משתי מילים שלי לעשות כל מיני מאמרים כאילו שאני כך אמרתי וכך התכוונתי, אז אני מבקש להיזהר. אתם בזה קודם כל עושים לעצמכם עוול רוחני, שאם מבינים אותנו לא נכון אז אתם תהיו אשמים בזה. ו"סייג החכמה שתיקה"¹, יותר טוב תשתקו. ולא להתחיל מיד לפרסם כל מיני דברים, זה לא יעזור, זה רק יקלקל, וקודם כל יקלקל את התהליך הרוחני שלכם. אתם צריכים לפרסם אך ורק אותם המאמרים שהכתבים שלנו כותבים אחרי שמדברים איתי.

ואם אישית אני אראה שיש למישהו יד שכל הזמן כותבת, רועדת כך והוא כותב מה שבא לו ועוד מפרסם את זה בשם בני ברוך או בשם שלי, כאילו זה בא מאתנו, אני לא אסבול אותו אצלנו. אני אומר בשיא הרצינות. אתם צריכים להיות מספיק אחראים כדי לדעת שמדברים, אז מדברים. אבל שכותבים ומפרסמים זה כבר משהו אחר. אז תדאגו לזה. ואני אשתדל לעקוב ולבדוק.

שאלה: שאלה בקשר לכנס. בהתאם לדברים שלך בנוגע לסעודות, למה אנחנו צריכים שיהיו סעודות בכנס ובכל סופ"ש? למה שלא יהיו הפסקות שכל אחד יאכל בעצמו ונחזור? מה אנחנו רוצים להשיג בסעודה?

לי נראה שזה מיותר. אנחנו עוד לא התרגלנו לעשות סעודות וירטואליות ולכן אני חושב שצריכים לעשות פשוט הפסקות וזהו. גם אני תומך בזה.

תלמיד: ציינת עכשיו שקשה לך לדבר, לתת פעמיים שיעור.

אתם רואים אני סחוט.

תלמיד: כן. ובכנס אנחנו הולכים לארבעה שיעורים ביום.

אני אחזיק יום אחד ככה. אין מה לעשות. נעשה משהו.

תלמיד: יכול להיות שצריך כקונספט, כגישה לקחת אופציה גם שהשיעורים יהיו כמו בכנס כי אלה בדרך כלל שיעורים שמבוססים על סדנה ואז יש לך פחות לחץ.

בואו אנחנו ננסה סדנאות וירטואליות ונראה עד כמה שזה מועיל, כי באמת אני שומע את השאלות והתשובות שלי, וכבר עברנו כל כך הרבה שיותר טוב אם אתם תתכללו זה עם זה. אבל האם יש קשר יפה, מספיק נכון בצורה וירטואלית שתהיה לכל עשירייה וירטואלית, אין שום בעיה?

תלמיד: אין שום בעיה. מערכת גלקסי בנויה במיוחד לזה. זאת אומרת, אנחנו עובדים בחדרים.

לכולם יש גלקסי?

תלמיד: לכולם אלא אם כן בין האנשים שאין להם עשיריות, אז הם מתכללים דרך קבוצת המיקוד.

אז צריכים לדאוג לזה. תדאגו לזה שנהיה כולנו מסודרים לפי עשיריות ואנחנו נשתדל שהכנס יהיה עם הסדנאות.

תלמיד: בנקודה הזאת באמת יש שאלה כי תמיד יש אנשים שהם צופים בסביבה טובה והם מתכללים דרך העשיריות מיקוד. השאלה מה זה נקרא לדאוג שלכל אחד יש עשירייה?

אני לא יודע. אני לא מבין בזה כלום. זו בעיה שלכם. מי שלא מחובר דרך הגלקסי לא יכול להיות בסדנאות?

תלמיד: לא. הוא יכול רק לשמוע את השיעור.

כמה כאלו יש?

תלמיד: אפשר להביא נתונים.

מה חסר, שתהיה לנו עוד מערכת גלקסי?

תלמיד: לא. זה לא קשור. אין שום הגבלה בגלקסי. כל אחד יכול להצטרף אליה. פשוט כך אנשים מבחירה מעדיפים או בלית ברירה כי אולי נמצאים בעבודה בתנאים שלא מאפשרים להם להתחבר לגלקסי ולשבת לסדנה.

בקיצור, תדעו שאנחנו עושים כנס עם סדנאות ורצוי שיהיו מחוברים בצורה כזאת שמשתמשים בסדנה. זה כוח גדול מאוד ואני לא מבין אדם אם רציני שהוא לא ישתתף.

תלמיד: הנחייה מה שאמרת עכשיו לגבי העשיריות היא גם לנשים גם לגברים?

רצוי. ודאי. בעיניי הנשים לא פחות חשובות מהגברים. נקווה שהן יתערו ברצינות ביניכם ויבינו שהן כוח גדול בהפצה ובחיבור ובכול. ולא שפתאום את מה ששייך לעבודה שלהן הן מזניחות ואומרות "אנחנו נשים, לנו זה לא חשוב". אין דבר כזה ברוחניות. ברוחניות זה הולך בזוגות.

שאלה: אתה בישיבת התנעה של הכנס הווירטואלי אמרת שיהיו אותם ארבעה שיעורים ושכל אזור בועלם יציג באיזה קליפ מושקע כזה איך עברה עליו התקופה של הקורונה, איך זה גרם להם לחיבור, או להפך שגרם להם כל מיני בעיות ואז אמרת שיהיה צפון אמריקה, דרום אמריקה, רוסיה, אירופה, שכל אחד יכין איזשהו סרטון כזה. אתה יכול להגיד מה לדעתך צריך להיות באותה פרזנטציה.

חס ושלום. שום דבר אני לא יודע בזה ולא מבין וזה לא שלי. יש אנשים שקשורים לזה. לא אני. אותי תעזבו מכל הדברים האלה. אני לא שייך. אני שייך רק למערך השיעורים.

(סוף השיעור)

---

1. "סייג לחכמה, שתיקה" (מסכת אבות ג', ט"ז(↩